סיכום משיעור בוקר 27.04.2016 חלק א' ( ג' תפלות ) 33 דקות

"...שבדרך כלל, יש להבחין ג' תפילות: א' תפילה למשה, שהוא בחינת תורה. ב' תפילה לדוד, שהוא מלכות, היינו שכבר זכה לבחינת מלכות, אלא שהוא מתפלל, שהמלכות שמים שהוא כבר זכה, לא תסתלק ממנו.
ג' תפילה לעני, שהוא רוצה, להתחיל לצאת מאהבה עצמית, ולכנס בעבודה בעל מנת להשפיע, ולא לקבל שום תמורה, אלא בלתי ה' לבדו. אז הגוף מתחיל להתנגד לעבודה זו, משום שהוא נגד טבעו. ואז הוא בא לידי מצב שהוא רואה שהוא בעירום וחסר כל, היינו שאין לו תמיכה שיכול לקבל ממנו חמרי דלק לעבודה. זאת אומרת, מטרם שחשב שצריכים לעסוק בעבודה דלשמה, אז הוא היה בסדר. היה לו תורה ותפילה ומעשים טובים. והיה לו רכוש ממה להנות, והיה מסתכל על אנשים שהיה בא במגע עמהם, הוא מרגיש את עצמו שהוא גבוה מהם משכמו ולמעלה.
ועכשיו, בזמן שהוא התחיל ללכת בדרך המגיע לשמה, הוא מרגיש את עצמו שהוא יותר מקופח מכל בני גילו, כי להם יש חיות. ומרגיש אותם בדיוק כמו שהוא הרגיש את עצמו, מטרם שהתחיל לשנות את דרכו. ואז הוא מרגיש שעולם חשך בעדו, והוא על דרך כמו שכתוב: "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך. ויאמר ה' אל משה, עתה תראה אשר אעשה לפרעה, כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו" (שמות ה, כג).
ולפי ענינו יש לפרש, כי מטרם שבא משה לעם ישראל בשליחות מה', שהוא רוצה להוציא אותם ממצרים, היה עם ישראל עוסקין בעבודת ה', אלא שהיו משועבדים לפרעה מלך מצרים. שענין פרעה מלך מצרים הוא הרצון לקבל שיש בהנבראים, שהוא לא מסוגל לעשות שום דבר, אלא לתועלת עצמו. והוא השולט בכל הנבראים, והוא מיצֵר לכל אלה שרוצים לצאת מרשותו, היינו לעבוד לטובת הזולת.
ומשה בא לעם ישראל, ואמר להם שה' רוצה להוציא אתכם מתחת שליטת פרעה, היינו להוציא כל אחד ואחד מעם ישראל מתחת שליטת פרעה שלו, הנמצא באופן פרטי אצל כל אחד ואחד.
ולפי זה כל אחד מבין, ששליחותו של משה שצריכים לכנס בעבודה דלשמה, אז השכל מחייב, שעתה אם מתחילין ללכת בדרך האמת, היינו לטובת ה', שהוא שיהיה לכל אחד בעת עשיית עבודת ה' כונה בעל מנת להשפיע, אז בטח שכל אחד ואחד יתחיל עכשיו את עבודתו ביתר שאת ובהתלהבות גדולה. והתשוקה תהיה כל כך גדולה עד שיהיה קשה לו לפרוש את עצמו לרגע קט, בכדי שיחשוב גם על צרכי גשמיים, הנחוצים ביותר, מסיבת שעכשיו הוא עוסק רק לשם שמים. והגם שעוד לא נכנס בעבודה זו, שיהיה לו הרגשה כזו שעובד לשם שמים, מכל מקום היות שהוא רוצה ללכת על דרך האמת, בטח שהגוף יסכים לו יותר מכפי שהיה עובד שלא על דרך האמת, היינו לשמה.
אבל במציאות הוא להפך. כי דוקא בזמן שרוצים ללכת בדרך לשמה, אז הגוף מתחיל להתנגד, ואז מתחיל כל הטענות שלו, היינו טענת פרעה מלך מצרים, שהוא טענת " מי ה' אשר אשמע בקולו" וכו', וכן טענת הרשע שטוען, " מה העבודה הזאת לכם". ואז מתחיל העבודה ללכת בכבדות, וכל פעם הוא צריך להתגברות יתירה.
וזה הענין יש לפרש בהפסוק הנ"ל, כתוב, "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה וכו'". היינו כנ"ל, כי בזמן שמשה רבנו עליו השלום בא לדבר "בשמך", היינו שיעסקו לשם השם, "הרע לעם הזה", הם נעשים יותר גרועים. היינו מטרם שבא משה לדבר שצריכים לעבוד רק לשם שמים, היה כולם עובדים עבודת ה', וחשבו את עצמם לצדיקים. והיה להם כח לעבודה שחמרי דלק לדעת בשביל מה עובדים היה ברור להם.
מה שאין כן לאחר ביאת משה בשליחות, שצריכים לעבוד לשם שמים, אז נעשו יותר גרועים. אם כן לפי זה, היה יותר טוב להם, אם לא היה נכנסים בעבודה דלשמה.
ועל זה באה התשובה: "ויאמר ה' אל משה, עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם". התשובה היתה, לא שהם לא אמרו את האמת, אלא מה אני רוצה מהם, שהם ירגישו את האמת, איך שהם כל כך מרוחקים מהאמת, היינו מלעבוד לשם שמים. ואז כשיהיה מצדם דרישה כזאת, שאין מסוגלים לעבוד לשמה, אז אתם תראו, איך שאני אתן לכם את הכח הזה לעבוד לשם ה'. אבל אני לא דורש מכם שאתם תוכלו ללכת על דרך האמת, רק, אני צריך שיהיה לכם כלי לקבל את השפע; לכן כשאתם תתחילו לעבוד בעל מנת להשפיע, אז אתם תראו שאין אתם מסוגלים לעבודה זו, אז אני אתן לכם את הנקרא "ביד חזקה ישלחם". כמו שכתוב "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל, אשר מצרים מעבידים אותם, ואזכור את בריתי וכו', והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" (וארא). נמצא, לאחר שיהיה להם כלי לקבל אז אני אתן להם את הכח הדרוש לזה.
עתה נבוא לבאר את מה שהתחלנו, בענין תפילת עני, למה תפילה זו מעכבת לכל התפילות. היות שאנו מדברים באדם אחד שנוהג בו כל אלה המצבים, נמצא שאי אפשר להתקבל תפילת דוד, שהוא מה שהוא כבר זכה למלכות שמים, אלא שהוא מתפלל שלא יפסוק ממנו את המלכות שמים, זה שייך להתפלל, לאחר שיש לו כבר מלכות שמים. מה שאין כן, כל מי שעדיין רחוק ממלכות שמים שעדיין נמצא תחת שליטת פרעה מלך מצרים, איך יכולים לתת לו שדבר זה לא יתפסק ממנו בשעה שעדיין אין לו כלום.
לכן מקודם מתקבלת תפילת עני. היינו, ראשית כל הוא צריך לזכות לבחינת מלכות שמים הנקרא בחינת "עניה ודלה". שזהו בחינה הראשונה, שהאדם צריך להכנס בעבודה. ואח"כ בא מדרגה שניה שהיא תפלה לדוד, היינו שהמלכות שמים שלו, לא יתפסק, ואח"כ באה מדרגה שלישית, שהיא, תפילה למשה; שהיא בחינת תורה…"

שאלה: "כל הוא צריך לזכות לבחינת מלכות שמים הנקרא בחינת "עניה ודלה". שזהו בחינה הראשונה, " , מה היא הבחינה ראשונה הזאת ?
תשובה : אין אור בלי כלי , אין מילוי ללא חסרון , עד שאדם לא מרגיש ,שהוא נמצא כדל , כחסר , כריק והרגשת הריקנות ודלות היא מאוד כואבת לו וכואבת לו לא בגלל שהוא רוצה לקבל , אלא , שהוא רוצה לקבל מטרת הבריאה - זה להשפיע , למלאות אחרים , או , לפחות אחרים ,שזה בעשירייה שלו , חברים , עד אז אין לו רצון רוחני ואין לו מה לתת . זה מה ששאל אברהם :
איך הם יקבלו רצון הרוחני ?
אז, הבורא אמר אל תדאג , אני אסדר להם

שאלת סדנא : איך פרעה מסדר להם רצון רוחני ?
באיזה פעולות פרעה מעורר בהם רצון לרוחניות ?
באלו שיש להם נקודה שבלב , שהם נקראים לכן עם ישראל , ע"י איזה פעולות פרעה, דווקא ,מעורר בהם רצון לרוחניות ?
איך זה יכול להיות ,שהוא קירב אותם בלי תשובה ,כמו שכתוב ?

שאלה : האם פרעה הוא בעל הבית טוב ?
יש לו עם משלו , יש לו עם ישראל ,שהצטרף לעם המצרי ,האם הוא מתיחס אליהם טוב ?
האם הוא משלם, דואג ?
מי שעובד אצלו ,הוא משלם טוב או לא ?
במה הוא טוב ובמה הוא רע ?



שאלה : אפשר להגיד ,שבשבע שנות רעב יש שני סוגי פרעה : פרעה הטוב ופרעה הרע ? בשבע שנות שובע הפרעה היה חד סטרי , חד פרצופי , כי היה רצון מצד אדם רק לקבל , כאשר מתגלה נקודה שבלב ,אז ,הפרעה מתחלק לשניים .
איך הוא מתחלק לשניים , לטוב ולרע ?
טוב למי ,שרוצה לעבוד כרגיל , ברצון לקבל , ורע למי שרוצה לעבוד ע"מ להשפיע . איך ע"י שני האלו הוא לא רק מפריע לאדם לצאת ממצרים ,אלא, שגם מפתח בהם רצון לצאת ממצרים , מקרב אותם לה' ?

שאלה : איך קיימים שבע שנות שובע ושבע שנות רעב בבת אחת ?
נגיד שבע שנות רעב זה כלפי משהו ,שאני לא יכול למלאות , יחד עם זה ,במשהו אחר זה שבע שנות שובע . פרעה הוא מחלק את האור רק בצורה משלו , הפוכה מהבורא .
מה קורה ?
האדם מחולק לשני חלקים רצון לקבל ע"מ לקבל ורצון לקבל ע"מ להשפיע ,
לרצון לקבל עם כוונה ע"ם לקבל יש לך שפע ,הפרעה לא השתנה , אלא , כלפי האדם מת מלך מצרים וקם מלך חדש והמלך הזה נעשה רע , הוא לא נותן לאדם ,לכוונה שלו החדשה , לרצון שלו החדש ,שרוצה בחיבור , לא נותן לו מילוי .
גם שבע שנות שובע ושבע שנות רעב זה תלוי כלפי מי
אם אתה ישראל ,אז שבע שנות רעב
אם אתה מצרי ,אז שבע שנות שובע
לכן פרעה אומר למשה לעזוב אותם ולתת להם להיות



שאלה : מה זה שפרעה מחלק את האור ?
תשובה : בטח , אלא מי ?
זה אותו בורא , רק שמשחק בצורה כזאת . פרעה זה מקור האור , ממלא את הרצון לקבל שלך ורצון להשפיע ,דווקא ,לא ממלא .
מה זה רצון להשפיע ?
רצון לקבל ,שעובד ע"מ להשפיע ,הוא לא ממלא בכוונה , במיוחד , נלחם עם זה .
מי זה הפרעה ?
אחוריים של הבורא

שאלה : שמעתי עכשיו ,ששבע שנות שובע ורעב הם במקביל , בו זמנית ?
תשובה : אתם צריכים לענות עוד , בשבע שנות שובע אנחנו פועלים כך ,שאין לנו שום בעיה עם פרעה ( אנחנו עובדים וממלאים את הכלים שלנו , טוב לנו . ישראל שבמצרים הוא משמין , מתחזק והכל בסדר )
אחרי זה מתחילה להיות בעיה , מתחילה להיות עבודה אחרת, שהיא בכוונה ע"מ להשפיע , כביכול , לצאת מתחת שליטת רצון לקבל , שרצון לקבל ,במה הוא מחזיק ?
במה פרעה מחזיק את האדם ?
בזה ,שממלא את הרצון לקבל שלו ולא נותן לו לברוח וכאן מתחילה להיות איזו בעיה ש "וייאנחו בני ישראל מעבודה" ,מה היא העבודה ?
שהם רוצים לעשות חיבור ואיזשהי פעולת השפעה והפרעה משלם כל כך טוב לרצון לקבל , שזה הכל נבלע באדמה , הכל עובר אליו ועבודה הזאת היא לא רצויה .
כך הם מתקדמים . לכן ,מי שנמצא ברצון לקבל וממשיך ,אז , הפרעה הוא אותו פרעה , דווקא טוב , מי שנמצא בזה ,שרוצה לעבוד ע"מ להשפיע ( בחיבור ולהתרומם מעבודה ע"מ לקבל , שזה עבודת פרעה , אז , הוא נמצא בבעיה , שאין לו כלום , יש לו רק מכות. כאן היית לנו שאלה :
דווקא למה הם מקבלים מכות ומילוי ברצון לקבל ?
הפרעה ,כאילו עובד בצורה כזאת,במה הוא מקריב ישראל לאבינו שבשמיים ?
מה הוא נותן להם כך ,שדווקא ,בפעולה שלו , ע"י הפעולה שלו עם ישראל רוצה לברוח ממצרים , הרי זה ההפך ,ממה שהוא צריך להיות , לא , דווקא ,פרעה ע"י היחס שלו לאדם , לרצון לקבל ממש דוחף אותו לצאת ממצרים בסופו של דבר . איך ?
אם שאלה מובנת אז תדברו
זה שהוא מגדיל רצון לקבל כל הזמן . פרעה לא נותן להם לצאת ממצרים ,עד שרצו לקבל שלהם לא תהיה כמ"ט שערי טומא , שרצון לקבל שלהם יהיה שלם , שלם ברע ,אבל שלם
איך הוא עושה את זה ?
אז ,למה הם בורחים ?
או שהוא משחרר אותם , בסופו של דבר הוא אומר להם תצאו , ותצאו מהר , אני לא יכול יותר לסבול אותכם , זאת אומרת , הוא מתגלה כעובד ה' נאמן ביותר . אין לנו הבחנה כזאת, שהיא הפוכה לגמרי מבורא במאה אחוז ונאמנה לו במאה אחוז . קצת כבוד לתפקיד הזה

לחיים לאון