פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 סכום משיעור בוקר 10.05.2016 חלק א' ( " מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה " ) 30 דקות

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
לאון-נחום



מספר הודעות : 470
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: סכום משיעור בוקר 10.05.2016 חלק א' ( " מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה " ) 30 דקות   Tue May 10, 2016 8:35 am


"...הכתוב אומר (עקב, שלישי) "לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם, כי ברשעת הגוים ה' אלקיך מורישם מפניך, ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך".
ויש להבין זה, שמכאן משמע, שהסיבה, שה' נתן ירושת הארץ לעם ישראל, היא מטעם כמו שכתוב "כי ברשעת הגוים ה' אלקיך מורישם מפניך". זאת אומרת, אם הסיבה של "רשעת הגוים" לא היתה, אז לא היה ענין לתת ירושת הארץ. ועוד יש להבין, מהי הסיבה השניה. אומר, מטעם "אשר שנשבע ה' לאבותיך". ולולי השבועה, אין ה' צריך לתת את הארץ לעם ישראל.
זה קשה להבין, הלא חז"ל אמרו "לא נברא העולם אלא בשביל ישראל". משמע, שכל הדברים טובים שישנם בעולם הם בשביל ישראל. ומכאן משמע, שבגלל סיבות אחרות נותנים לעם ישראל ארץ חמדה טובה ורחבה, ארץ זבת חלב ודבש. שהכתוב נותן ב' סיבות:
א) מטעם רשעת הגוים.
ב) מטעם השבועה, שנשבע לאבותיך.
אבל הכתוב בא לנו לומר, שבל נטעה, שהסיבה שנותן לנו ירושת הארץ, היא מטעם "צדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם", אלא מטעם ב' סיבות הנ"ל.
אאמו"ר זצ"ל שאל על מה שכתוב (לך לך, שישי) "ויאמר אליו, לתת לך את הארץ הזאת לרשתה. ויאמר, במה אדע כי אירשנה. ויאמר לאברהם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, וענו אותם ארבע מאות שנה, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".
ושאל, מהי התשובה, שה' השיב על מה שאברהם שאל "במה אדע כי אירשנה", שה' אמר לו "ידוע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ואחר כן יצאו ברכוש גדול". זאת אומרת, שהתשובה היתה על השאלה "במה אדע". היינו, שאברהם אומר, שהוא רוצה בטוחות על הירושה. אז הקב"ה נתן לו תשובה, שע"י התשובה זו הוא כבר יהיה בטוח על ירושת הארץ. אם כן יש להבין את התשובה, שבה כבר יש הבטחה על הירושה.
ואמר, שהפירוש הוא, שבזמן שה' אמר לו "לתת לך את הארץ הזאת לרשתה", אז אברהם ראה את גדלה וחשיבותה של הארץ הזאת. כי ענין ירושת הארץ, הכוונה על בחינת מלכות, שהיא מקבלת את כל האורות מלמעלה ומשפעת להנשמות. כי מלכות נקראת "כנסת ישראל".
ואברהם ראה, לפי הכלל "שאין אור בלי כלי", כלומר "שאין מילוי בלי חסרון", שאם ה' יתן לישראל קצת הארה והתעוררות מלמעלה, הם יהיו מסתפקין במועט, ולא יהיה להם שום חסרון למדרגות יותר גבוהות. אם כן ראה אברהם, שאין שום אפשרות שעם ישראל יוכלו לקבל את ירושת הארץ, מטעם שאין להם צורך לזה.
וזו היתה השאלה "במה אדע". לא חס ושלום שהוא לא האמין מה שה' אמר לו. אלא שאלתו היתה, שאמר, שהוא לא רואה, שיהיה להם צורך לזה. כמו כשנותנים לאדם איזה דבר יקר ערך, אבל אם אין לו צורך לזה, אין האדם יכול להנות מאותו דבר. נמצא, אפילו שיתנו להם ירושת הארץ, אם אין להם צורך, אז לא יוכלו להנות מזה. והגם מצד הנותן הכל בסדר, אבל אם אין להתחתון צורך, מה הנותן יכול לעשות. וזהו ששאל אברהם.
והתשובה היתה "ידע תדע, כי גר יהיה זרעך". כלומר, שהם יהיו בגלות אצל המצרים, שזה נקרא "ארץ לא להם". שפירושו, שעם ישראל, שהם רוצים לעבוד לשם שמים, והמצרים יהיו שולטים עליהם. וכל פעם עם ישראל ירצו לצאת מהגלות, כמו שכתוב (שמות, שלישי) "וייאנחו בני ישראל מן העבודה, ותעל שוועתם אל אלקים מן העבודה". שבאופן כללי נקראים "אומות העולם" רצון לקבל לעצמו. אלא בהרצון לקבל יש הרבה רצוניות, שכל רצון בפני עצמו מיוחס ל"אומה" מיוחדת. לכן נקראים באופן כללי "ע' אומות העולם", כנגד ע' בחינות רצון. שזה נמשך בסוד "זה לעומת זה", זאת אומרת כנגד ז' ספירות דקדושה, שהם חג"ת נהי"ם, וכל אחד מהן כולל עשר ספירות, ביחד הם ע' אומות.
וגם יש בחינת "ישראל", שהם נקראים על שם " ישר-אל", שהם ההיפך מהרצון לקבל לעצמו, אלא הם בבחינת רצון להשפיע לה', היינו שהוא רוצה לעשות נחת רוח ליוצרו.
לכן, כיון שהמצרים היו שולטים עליהם, היו מוכרחים לעשות כל עבודתם לטובת המצרים ולא לתועלת ה'. וזה שאומר "וייאנחו בני ישראל מן העבודה". פירושו, שבני ישראל היו רוצים לעבוד לתועלת ה', והמצריים היו שולטים עליהם, לכן "וייאנחו". כלומר, שראו, שלא די שלא מתקדמים, אלא הם הולכים אחורה. וזה שאומר "ותעל שוועתם אל אלקים מן העבודה".
ואז, כשהם רואים שלא יכולים מכוחות עצמם לצאת מהגלות, לכן מבקשים מה', כמו שכתוב "ותעל שוועתם אל אלקים", שפירושו, שה' עזר להם לצאת מגלות מצרים. וזה כמו שאומר הזה"ק על מה שאמרו "הבא לטהר מסייעין אותו". ושאל, במה, והשיב "בנשמתא קדישא".
נמצא, שדוקא בזמן שהם מונחים תחת שליטת הרע, אז רואים בכל פעם יותר את שליטת הרע, ואז האדם בא לידי הרגשת ב' דברים:
א) שהרצון לקבל, שהוא שליטת המצריים, הוא כל כך רע שמרחיק אותו מה'. כלומר, שטרם שהתחיל בעבודה דע"מ להשפיע, עוד לא היה יודע כמה רעות גורם לו הרצון לקבל. וזה מטעם הידוע, שלא מראים לאדם את תוקף הרע בפעם אחת. אלא מעט מעט מראים לו, כי אחרת הוא תיכף יברח מן העבודה, שהוא יגיד, שזה לא בשבילו.
ובהאמור יש לפרש דברי הרמב"ם, שאומר, ש"ענין לשמה לא מגלין לאדם בתחילת עבודה, אלא עד שתרבה דעתן, ויתחכמו חכמה יתירה, מגלין להם רז זה מעט מעט". ויש להבין, מהו הפירוש "מגלים להם רז זה מעט מעט". שיש להבין, איך זה אפשר להיות ענין "מעט מעט". הלא כשאומרים לאדם, שהוא צריך לעשות הכל לשמה, כבר אצלו הכל מגולה, ומה יש עוד לגלות.
אלא שיש לפרש, שענין מה שאומר "מגלים להם", מי הוא המגלה להם רז זה של ענין של לשמה. וגם יש להבין מה שאומר "עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה". מי יודע שכבר זכה לבחינת "עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה".
אלא זה יכולים להבין, כמו שאמר הזה"ק פשט על מה שכתוב "או הודע לו אשר חטא". ושואל, מי הודע לו. ומשיב, הקב"ה. ויש להבין מה שאומר "שהקב"ה הודע לו אשר חטא". באיזה אופן הודע לו. ויש לפרש זה על דרך שכתוב בהסולם (בראשית חלק ג' דף ס"ד) וזה לשונו "שאם יעסוק אדם בתורה ומצות אפילו להנאתו עצמו, מכל מקום ע"י המאור שבה ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראה, שיש בטבע הקבלה לעצמו. ואז יתן אל לבו לפרוש את עצמו מטבע הקבלה הזו, ויתמסר לגמרי להשפיע נחת רוח ליוצרו. ואז יפקח ה' את עיניו, ויראה לפניו עולם מלא מתכלית השלימות, שאין בו חסרון כל שהוא".
ובהאמור נבין, איך שהקב"ה מודיע לו "אשר חטא". שיש לפרש, זה שהאדם לומד אפילו שלא לשמה, המאור שבה מודיע לו, שהרצון לקבל הוא הגורם לכל הרע, שהוא המפריע, שתהיה יכולת להאדם לקבל טוב ועונג הזה, מה שיש ברצונו יתברך לתת להנבראים. והמאור שבתורה, זה נקרא שהקב"ה מודיע להאדם אשר חטא.
ובזה גם כן יש לפרש, מדוע אומר הרמב"ם, שצריכים להתחיל להרגיל את האדם בעבודה דשלא לשמה ולא בלשמה. וזהו מטעם, שענין לשמה מגלים להאדם ע"י שמקבל מאור התורה. נמצא, ממילא, שאם הוא לא עוסק בתורה אפילו שלא לשמה, מאיפוא הוא יקח מאור התורה. לכן אומר הרמב"ם, שצריכים להתחיל בשלא לשמה.
ובזה נבין מה ששאלנו, מי יודע אם כבר זכו לחכמה יתירה, שכבר מותר לגלות להם את הענין של לשמה. התשובה היא, המאור שבתורה יודע כמה הם מתפעלים ממאור התורה, בשיעור זה יש יכולת לגלות להם את הענין של לשמה…"


מה היית שאלה : איך אדם זוכה לגילוי בורא , לרצון להשפיע , לתיקון שלו ?
מתוך דבר והפוכו , שלא יכולים שום דבר להבחין ,כי אנחנו נבראים , אלא ,רק זה מתוך זה .
הבורא הוא תכונה אחת , השפעה
הנברא לא יכול להיות באותה תכונה , הוא יכול להיות רק קיים בשתי תכונות : הפוכה מהבורא וכמו שבבורא , אז , כדי להרכיב את הנברא משתי תכונות אנחנו צריכים לזה תהליך , לעבור תהליך מיוחד .
בתהליך הזה צריכים קודם כל להבין את הטבע שלנו , שהוא הפוך מהבורא ואחר כך קצת ,לאט ,לאט להתחיל להרגיש ,מה זה טבע ,שזה הבורא , השפעה ולהתחיל להשוות ביניהם ולהתחיל לתת יחס שלנו , אז , מה כן ומה לא ?
כאן ,זאת השאלה , למה כדאי להיות המשפיע על פני רצון לקבל ?
וזה בעצם אנחנו לומדים בגלות
שהרצון לקבל הוא מוגבל , מביא צרות ובעיות
מתוך זה אנחנו מעדיפים שלמות , לא מתוך זה ,שיש לנו צרות ובעיות ברצון לקבל ( כי אחרת זה מחליף פרה בחמור , אין לי שום שינוי בטבע שלי , אני ,בכל זאת ,משתמש באותם ערכים ) ,אלא, יש כאן עניין , מה שאנחנו עדיין לא מרגישים כל כך, זה השפעת המאור המחזיר למוטב , שמגיע לנו רגש ושכל חדש , שאנחנו מתחילים להעריך את הדברים לא לפי כדאיות ברצון לקבל , אלא לפי הבחן חדש , שזה ,דווקא, עד כמה שזה נותק מהטבע שלנו , שאני אז יכול להגיד ,שעל פני זה אני בונה את הדרך . וזה כל העניין ,שרצון להשפיע , תכונת הבורא היא חייבת להבנות על פני רצון לקבל , שאותו אני מתחיל לראות כבזוי , מוגבל וכך אנחנו מגיעים למצב ,שאנחנו מעדיפים להיות ברצון להשפיע , אפילו ,שנעשה לנו רע מאוד . זאת אומרת ,להיות מחובר עם הבורא , למרות שמרגישים צרות ובעיות ברצון לקבל שלנו , אנחנו מעדיפים זה על פני זה . כך אנחנו בונים את היחס ומתוך זה מתפתח תפילה וכבר מגיעים .


העיקר לאדם להרגיש , שחיבור עם הבורא יכול להיות אף ורק מעל הניתוק מהרצון לקבל , הניתוק ,הכוונה שהוא לא רוצה להזדהות עמו , שאו זה, או זה, ומתחיל להעדיף להיות בקשר עם הבורא כ"טוב ומטיב " ו"אין עוד מלבדו" , למרות שלא נראה לו את זה , אבל ,ע"י מאור המחזיר למוטב מתחיל כך לקבוע . שוב ,זה בא מלמעלה , אנחנו יכולים לסייע לזה , לזרז את הזמנים בלבד , אבל, המצבים עצמם , שהזמנים מביאים לנו , הם יורדים אלינו מלמעלה , אדם לא יכול מראש להגיד, מה יוליד לו היום

שאלה : הוא כותב כאן ,שמאור התורה יודע ,עד כמה הם מתפעלים מהתורה , מה זה אומר ?
תשובה : אנחנו כך משייכים למאור , לבורא אלו הבחנות אנושיות . המאור יודע הכוונה היא ,שלפי מידת המאור ,שמאיר עלינו , לפי זה אנחנו ,בעצם ,פועלים . לכן , אם ידוע טבע שלנו , שנבנה ע"י אור העליון ועכשיו אור העליון מתחיל להשפיע דרך צמצום א' , כל ההבחנות על האדם , אז ,וודאי ,שהוא יודע , הוא מראש :
אין , אצלו תחילת הפעולה וסוף הפעולה ,הם נמצאים במקום אחד ואין אצלו שאלה ,שאני משפיע על האדם ואדם מגיב ואז אני יודע ,איך הוא יגיב . זה לא יכול להיות , זה לא יתכן במערכת השלמה . אם יש לפניי מכונה והיא נמצאת כולה בשליטה שלי ,אז ,אני יודע, כאשר אני עושה איזו השפעה עליה , נותן איזו פקודה , אני מראש יודע ,מה אני צריך לקבל . ככה זה וזה נקרא ,שאור העליון יודע .
אצלו זה אין שאלה לעורר את האדם ובאיזו צורה לעורר ?
לכן ,אין שם מקום לחכות לתגובה מצד האדם , כי אותו מצב , שאנחנו צריכים להגיב , הוא כבר נמצא שם , כל המצבים העתידים כבר נמצאים כלפי אור העליון ואין כאן משהו ,שכלפי אור העליון צריך להיות כתוצאה , לחכות לתגובה , כמו שאנחנו אומרים בלשון בני אדם הבורא מצפה , מחכה ,עד שאנחנו נגיע לתיקון וכו' ,אין דבר כזה . הכל מראש , באותו רגע של מחשבת הבריאה , שהיא יצאה , באותו רגע היא התממשה , זה רק כלפי בני אדם ,שפועלים מחוסר הזמן .


מה שחשוב לנו , לפעמים להעמיד את עצמנו במקום הבורא ,איך שפועל , עושה ?
איך שאנחנו , כנראה , וודאי ,שזה טעויות הכל ,אבל ,בכל זאת זה טוב , נראים מדרגת השלמות , ששם תחילה וסוף ,הם פועלים כאחד ואז , מתוך זה יהיה לנו קצת יותר מובן ,שמשחק איתנו אף ורק כדי לעורר בנו רצונות החדשים , שאנחנו נוכל להרגיש מכל מיני הבחנות כנגד , בעד , חיובים , שליליים , שנהיה ראויום להרגיש את התיקון , מצב הסופי , רק לשם זה זה קיים . לא שאנחנו סתם עוברים על כל מיני הבחנות חיוביות , שליליות ,אלא, שאנחנו כאן צריכים לבנות יחס מיוחד אליהם , זה כבר מאור המחזיר למוטב ,שפועל וכאילו הבחירה שלנו ואז מתוך זה נבנה חוש החדש , שיחס להשפעה אצלנו מתחיל להתברר , זה בעצם העיקר . צריכים לעבור את הפעולות האלו .
באמת במאמר הזה הוא עושה סקירה , מעביר אותנו בכל המצבים . אבל, העיקר גם כן , אפילו שאנחנו לא מרגישים עכשיו , אדם מבין רק מתוך הרגשה , כלים שלנו הם כלים של הרגשה ולכן יוצא ,שאם אנחנו לא עברנו משהו בהרגשה , השכל לא תופס ( השכל הוא תוצאה מהרגשה ) ולכן ,אין חכם כבעל נסיון , כי נסיון זה בהרגשה , בכל מיני פעולות ,שאנחנו עוברים ואז מזה נעשים חכם .
לכן ,אנחנו צריכים להסכים עם כל הפעולות ,שאנחנו עוברים ולהבין ,שהכל זה הוכן מלמעלה ואין אכזר בבית המלך, מסביר לנו בעל הסולם באגרת והכל זה נקבע מראש , כמו שהוא אומר על טיפת הזרע ,שאדם הולך להוולד ממנה , שהכל הכל ,בעצם ,נמצא שם , חוץ מתגובה מצד האדם ,על מה שמעבירים אותו , אבל בעצם , אפילו בעולם שלנו ישנם אנשים , שיכולים לגלות לך עתיד , כי היא כבר קיימת ונמצאת קרוב כאן ( אלו, נגיד , שכבות המדיה הרוחנית , שהיא קרובה אלינו ) ולכן לא זאת הבעיה , אלא , הבעיה היא ,עד כמה שאדם בכל זאת מגיב על זה ? מגיב הכוונה ,עד כמה שעל מה שעובר עליו הוא משייך לבורא בלבד דברים טובים כרעים , לא חשוב , הכל, ומזדהה עמו , עם הבורא ,שמסכים לקבל כל ההבחנות , כל הבעיות , כל הצרות , כל הדברים הטובים , כל מה שעובר הוא עובר את זה לא מטעם ,שטוב לו או רע לו , אלא, שכל המצבים האלו הם מכינים אותו להערכת הכוח העליון : להרגיש ולכן להבין ,שהוא "אין עוד מלבדו " ו "טוב ומטיב" , שאת זה הוא רוצה לקבוע . לכן, הוא מתיחס לכל המצבים ,שעוברים עליו ,בצורה אף ורק ,כדי לקבוע את זה .

אז ,כל הגלות מצרים , שהוא מזכיר כאן ושזה העיקר , שאנחנו בונים את החסרון , שחסרון הזה ,דווקא ,לעבור על כל הבעיות , צרות בינתיים , כאשר בורא מביא לנו את זה ברצון שלנו ,כדי לקבוע דבר אחד , על פני כל מעשה ומעשה , כל מקרה ומקרה, שזה בא אף ורק ממנו ושזה בא "אין עוד מלבדו " ,כדי להביא אותנו לזה גם כן . שאנחנו מוכנים לזה , עוברים את זה , שאנחנו מודעים על זה ,שמכות , במיוחד מכות אחרונות ,שבמצרים ,הם לטובתנו וע"י זה אני אוכל גם כן להיות קשור לבורא
מתי בורא מתגלה ?
מתי שבא אל פרעה , ממש בעשר מכות ,אז ,מתגלה לנקודה שבלב , אבל, כל הלב נמצא בשליטת הפרעה , כדי להוציא את הלב משליטתו ,אז ,צריכים את העשר מכות האלו וכך עוברים . אחר כך יש דברים אחרים אבל זה , בעצם ,הכל נבנה על פני הרגשת החסרון , רע , בתוך הרצון המקורי וכל המגמה צריכה להיות להשייך הכל ל"אין עוד מלבדו " ו"טוב ומטיב "
אין עוד מלבדו זה מקור אחד
וטוב ומטיב , שהכל לטובה מפני שהכל נעשה מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה , שזה אף ורק כדי להביא אותנו לדבקות
וכאן ישנה עבודה בתוך האדם , הכנה , סביבה וכו'
יחד , עד כמה שנחשוב על זה יחד, נזרז את התהליך

Smile
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: Re: סכום משיעור בוקר 10.05.2016 חלק א' ( " מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה " ) 30 דקות   Tue May 10, 2016 9:36 pm

לחיים לאון cheers cheers
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
סכום משיעור בוקר 10.05.2016 חלק א' ( " מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה " ) 30 דקות
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: