פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 סיכום שיעור בוקר 20.06.2016 חלק א' (מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה ) 30 דקות

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
לאון-נחום



מספר הודעות : 470
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: סיכום שיעור בוקר 20.06.2016 חלק א' (מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה ) 30 דקות    Mon Jun 20, 2016 6:21 am



"...ידוע, שסדר העבודה הוא, שאנו צריכים להגיע לדביקות ה', כמו שכתוב "קדושים תהיו, כי קדוש אני". שפירושו, שכמו שהקב"ה קדוש ומובדל מקבלה, שהבורא הוא רק משפיע ולא מקבל חס ושלום, אם כן גם אנחנו צריכים להיות קדוש ומובדל מקבלה, ושכל מעשינו יהיו אך ורק להשפיע לה'.
אולם היות שאנו נולדנו בטבע של קבלה עצמית, איך אנחנו יכולים לזכות לבחינת קדושה, שאנחנו נהיה נבדלים מאהבה עצמית. ובחינה זו של הרצון לקבל לעצמו נקראת בשם "יצר הרע". ועל זה אמרו חז"ל "אמר הקב"ה, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". היינו על ידי זה שהאדם יעסוק בתורה ומצות, בכדי להגיע לשמה, אז המאור שבתורה יחזיר אותו למוטב. שפירושו, שיצא משליטת הרע ויעשה טוב. היינו, שיהא בידו לעשות מעשים טובים, הנקראים "מעשים של השפעה".
נמצא לפי זה, שרק המעשים של האדם, בזה שעסק בתו"מ, זה גרם לו שיזכה לקדושה. היינו, שיהיה קדוש ומובדל ממעשים של קבלה עצמית. ויהיה בבחינת "מהו רחום, אף אתה רחום", שהיא בחינת השתוות הצורה. ושזה נקרא "קדושים תהיו, כי קדוש אני".
נמצא לפי זה, שהאדם מכוחות עצמו זכה לקדושה. כמו שאמרו חז"ל "אם אין אני לי מי לי". כלומר "לפום צערא אגרא", שפירושו, לפי היגיעה שהאדם נתן בכדי לזכות להשכר, כך בשיעור הזה הוא מקבל שכר. וכמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו".
אם כן משמע מכאן, שאין הקב"ה נותן סיוע מלמעלה, היינו קדושה מלמעלה, עד שהאדם נותן קדושה מלמטה. כלומר זה שהאדם מקדש עצמו ובא לטהר, אז הקב"ה יכול לתת לו קדושה מלמעלה. נמצא לפי זה, שאין הקב"ה יכול לתת קדושה מלמעלה עד שהנבראים נותנים קדושה מלמטה.
ובהאמור יש לפרש מה ששאלנו, על מה שהזה"ק מתרץ על השאלה "אין קדוש כה'". שמשמע, שיש קדוש אחר, הגרוע מעט מה'. ומשיב, זה שכתוב "אין קדוש כה'" מטעם "כי אין בלתך. אלא קדושתו של הקב"ה הוא בלי קדושה שלהם, כי הוא לא צריך לקדושה שלהם, אבל הם אינם קדושים בלתך".
ושאלנו, איך יעלה על דעתך לומר, שקדושה שיש להקב"ה הוא לוקח זה מלמטה, מישראל. היתכן לומר כך. אלא כנ"ל, כשהמדובר הוא מבחינת עבודה, הגם שמשמע מכל המקומות בדברי חז"ל, זה שהקב"ה נותן קדושה לעם ישראל, הוא נצרך להם, היינו שצריכה להיות מקודם בחינת התעוררות מצד האדם, שיהיה לו רצון להקדושה, אז הקב"ה יכול לתת קדושה.
נמצא, שהקב"ה נצרך לקדושה מלמטה, ואח"כ הוא יכול לתת להם קדושה. ועל זה בא הזה"ק להשמיענו "אין קדוש כה'". שפירושו, אין שום קדושה לאדם. כלומר, הקדושה מה שהבורא נותן, אין הוא נצרך לקדושה של האדם. היינו, שהאדם צריך מקודם להיות "הבא לטהר", אז הקב"ה יכול לתת לו קדושה.
על זה אומר "כי אין בלתך". כי אין מי שיסייע לך, לתת קדושה משלהם. היינו, שהם יתנו לך קדושה מלמטה, מטעם "כי אין בלתך". כי אין שום כח בעולם חוץ מהקב"ה. היינו, שאנו צריכים להאמין בהשגחה פרטית, כמו שכתוב (בי"ג עיקרים, המובא בסדור אחר "עלינו") "אני מאמין באמונה שלימה, שהבורא יתברך שמו, הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים".
זאת אומרת, לאחר שהאדם עשה מעשים טובים, שעל ידם יזכה לבחינת קדושה כנ"ל, שיזכה להיות קדוש, היינו שכל המעשיו יהיו אך ורק להשפיע. מזה משמע, כאילו האדם עזר להקב"ה. על זה אומר הזה"ק "כי אין בלתך". אלא הכל עושה ה', ואין הוא צריך לקדושה של האדם, שיעזור לו. אלא כנ"ל, שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, ואין להאדם שום חלק בזה.
אם כן, מהו הפירוש "הבא לטהר מסייעין אותו", שמשמע, שכן האדם עושה. וזה יש לפרש, שהאדם צריך להאמין, את זה שהוא בא עכשיו לטהר, ולא מקודם לכן, הפעולה הזו, מה שהאדם בא עתה לטהר, זה בא מהסיוע מלמעלה. כלומר, מקודם היה התעוררות מלמעלה, שנתן לו רצון וחשק שיבוא לטהר ולקדש עצמו. נמצא, שמה שהוא בא לטהר, זה לא מכוחו של אדם, אלא זה בא מלמעלה.
ועל דרך זה יש לפרש מה שאמרו חז"ל (אבות, פרק ה', כ"ז) "בן הא הא אומר, לפום צערא אגרא". פירושו, כפי רוב הצער, שהאדם סובל בקיום תורה ומצות, כן יהיה שכרו מרובה. משמע מכאן, שכן האדם עושה משהו, שבגלל שהאדם עושה, הוא מקבל שכר. אולם גם זה יש לפרש על דרך הנ"ל. שהאדם צריך להאמין, שהצער והיגיעה שיש לאדם, בזה שהוא מרגיש, שהוא מרוחק מדביקות ה', והוא שקוע באהבה עצמית, הצער הזה, זהו המכונה, שכר".
כלומר, שהבורא נתן לו התעוררות, שלא ירצה להישאר במצב של כל הכלל, שהולכים עם זרם העולם, ואינם נותנים חשבון לעצמם, במה הם במדרגה גדולה יותר משאר בעל חי. כלומר, מאותם דברים שבעלי חי ניזונים, גם הם ניזונים. ולא מרגישים שהם נבראו בצלם אלקים. כלומר, שיש להם שייכות לבחינת אלקות, שהם צריכים לקבל מזונות מרוחניות, המתאים לבחינת מדבר, ולא לבחינת בעל חי.
וזהו שכר. היינו היגיעה והצער שמרגישים, זהו ממש שכר, שהבורא נותן להם. ולא לחשוב שזהו יגיעה הבא מצד עצמו, שהאדם מתייגע. אלא זהו שכר, מה שהבורא קורא אותם לעבודת ה', ולאחרים לא קורא. אם כן, יחד עם הצער והיסורים, מה שהם מרגישים, הם צריכים להיות בשמחה, בזה שהבורא רוצה להתחבר עמהם.
ובהאמור יש לפרש "לפום הצער הוא השכר". כלומר, כמה האדם צריך להעריך שהבורא נותן לו שכר. התשובה היא, לפי הצער והיגיעה שהוא יכול להרגיש, מזה שהוא מרוחק מה'. זהו גודל השכר.
זאת אומרת, כשרוצים לדעת, כמה היה הרווח של השכר, אז האדם צריך להעריך, כמה יסורים וצער היה לו, מזה שהוא מרוחק מעבודת ה'. שזהו השיעור של השכר. כלומר, שאי אפשר להעריך חסרון של רוחניות, מטרם שהאדם מרגיש את חשיבות של הרוחניות. וכפי ערך החשיבות של רוחניות, בשיעור זה האדם יכול להרגיש את החסרון לזה.
נמצא, שהרגשת החסרון זהו כבר שכר. לכן יש לפרש דברי "בן הא הא", שאומר "לפום צערא". שמה שהאדם מצטער, מזה שהוא מרוחק מעבודת ה', אינו בא מצד האדם, אלא הקב"ה הוא נתן לו להרגיש זה, ולא האדם מכח עצמו, כנ"ל.
זאת אומרת, מזה שהקב"ה האיר לו את חשיבות של הרוחניות, בשיעור זה הוא מצטער, בזה שהוא מרוחק מרוחניות. לכן אין לומר, שהאדם, מה שבא לטהר, הוא עבודה מצד האדם. אלא הקב"ה נתן לו מחשבה ורצון לבוא ולטהר.
נמצא, שזהו לא מצד עבודת האדם. שנוכל לומר, שהקדושה, מה שה' נתן לו, קדושה מלמעלה. גם האדם עזר לו. אלא "אין בלתך". כי כנ"ל בדברי הזה"ק, שאין הבורא צריך קדושה משלהם, היינו מתחתונים, אלא הכל הוא עושה.
ועל דרך זה יש לפרש דרשת חז"ל, על מה שכתוב (תישא, שני) "ועתה הניחה לי". ופירש רש"י, "עדיין לא שמענו, שהתפלל משה עליהם. והוא אומר, הניחה לי. אלא כאן פתח לו פתח והודיעו, שהדבר תלוי בו, שאם יתפלל עליהם, לא יכלם", (שער מאמרי חז"ל).
ויש לפרש דברי חז"ל, במה שאמרו "אלא כאן פתח לו פתח והודיעו, שהדבר תלוי בו, שאם יתפלל עליהם, לא יכלם". פירושו, שהקב"ה הודיעו לו, היינו שנתן לו רצון להתפלל על ישראל, שהוא ימחול להם על החטא של העגל. נמצא, זה שהקב"ה הודיעו, שיתפלל, יהיה הפירוש, שנתן לו כח להתפלל. זאת אומרת, אם אין הקב"ה נותן כח להתפלל, אין האדם מסוגל להתפלל.
נמצא לפי זה, שגם זה שהאדם מתפלל לה', שימחול לו על חטאיו, גם זה בא מצד ה', שה' נותן לו כח ורצון להתפלל. נמצא כנ"ל, שהכל עושה ה'. כלומר, אפילו זה שהאדם מתפלל לה', שימחול לו על חטאיו, גם על זה רמזו כנ"ל "אין קדוש כה'" מטעם "כי אין בלתך", שיהיה לו כח של קדושה. אלא הכל בא מה'.
אולם לא לשכוח, הגם שאנו אומרים "הכל בא מה'", אבל האדם צריך לומר "אם אין אני לי מי לי". אלא הכל תלוי במעשי בני אדם. ואף על פי שזהו בסתירה להנ"ל, אנו צריכים להאמין שכך היא כדברי הרמב"ם (כנ"ל במאמר כ"ה, תש"ן).
ובהאמור יש לפרש מה שאנו אומרים בשבת בשיר "כל מקדש שביעי כראוי לו, כל שומר שבת כדת מחללו, שכרו הרבה מאוד על פי פעלו". שלכאורה קשה להבין, מה הוא החידוש במה שאומר "שכרו הרבה מאוד על פי פעלו". הלא זהו דבר פשוט, שכך הנהוג שבעולם, שמשלמים שכר לפי ערך עבודתו. אם כן, מה משמיענו בזה שאומר, ש"שכרו הרבה מאוד לפי פעלו". הכי אפשר להיות אחרת.
אלא אם היה אומר, שמי ששומר תורה ומצות, אפילו שעובד קצת, מקבל הרבה שכר, זה, אם היה כך, יש מה לשמוע חידוש. אבל אם אינו מקבל שכר יותר מכפי שעובד, זה טבעי, שגם בגשמיות נהוג כך.
אלא כנ"ל, שהחידוש הוא, כשבא שבת, שאז האדם, כשזוכה לבחינת שבת, הוא מרגיש את האמת, שהעבודה בעצמה היא השכר, שהבורא נותן להאדם, היינו שנותן להאדם מחשבה ורצון לקיים תו"מ, ולבוא ולטהר עצמו, כנ"ל "הבא לטהר". נשאלת השאלה, מדוע בא עכשיו לטהר, היינו בשעה זו ולא לפני זה. אלא בשעה שהאדם מקבל סיוע מלמעלה, אז האדם בא לטהר, ולא לפני זה. נמצא, שהפירוש "שכרו הרבה מאוד על פי פעלו", היינו כנ"ל, שזה שהאדם עובד ומתייגע בתו"מ, זהו שכרו.
נמצא, אם הוא עובד הרבה, זה הוא השכר שהבורא נתן לו. היינו, שנתן מחשבה ורצון לעבוד עבודת הקודש. אם כן אין כאן כמו שנהוג בגשמיות, בשיעור שהאדם עובד, כל פועל מקבל שכר. היינו, תמורה עבור פעולתו. אלא כאן החידוש הוא, שהשכר הוא העבודה.
ולפי זה נמצא, שהפירוש "שכרו הרבה מאוד", הוא, כמה הוא שיעור השכר, אין כאן ענין שנותן לו יותר שכר או פחות שכר. כי זה שייך לומר, דוקא בזמן שהאדם עובד בכדי לקבל שכר תמורת עבודתו, שייך ענין יתרונות וגרעונות. מה שאם כן אם השכר הוא העבודה בעצמה, ואין כאן ענין שיקבל שכר תמורת עבודה. לכן כדי לרמז על זה, הוא אומר "שכרו הרבה מאוד", דוקא "לפי פעלו", משום שרק העבודה הוא השכר.
ובזה יש לפרש מה שכתוב (ואתחנן, ראשון) "לא תוסיפו על הדבר, אשר אנכי מצוה אתכם, ולא תגרעו ממנו, לשמור את מצות ה' אלקיכם, אשר אנכי מצוה אתכם". על דרך העבודה יש לפרש, מהו שאומר "לא תגרעו" אנו מבינים, אבל אסור להוסיף, מדוע.
יש לפרש על דרך העבודה, שאם האדם רוצה לקבל יותר שכר, העצה שלו יכולה להיות, שיוסיף על התו"מ. אלא "לא תוסיף ולא תגרעו". כי השכר הוא העבודה בעצמה, מה שה' נותן להאדם מקום שישמש את המלך. וכח הזה הוא השכר. לכן יש רמז "לא תוסיף ולא תגרעו". שאי אפשר להוסיף יותר, היינו לקבל יותר שכר, אלא שזהו בדיוק, היינו העבודה והשכר הם כמו שתי טיפות מים.
וזה דוקא בבחינת עבודה. היינו, שהאדם רוצה לעבוד על דרך האמת, שהיא עבודה בע"מ להשפיע, והגם שהפירוש הפשוט הוא על מצות מעשיות, שבבחינת המעשה, הכוונה שלא תוסיף ולא תגרעו. אולם בבחינת הכוונה, היינו בזמן שהאדם עובד בע"מ להשפיע, נוהג גם כן ענין זה של בל תוסיף. היינו, שאי אפשר להוסיף על השכר יותר ממה שהוא עובד. כי מה שהוא רוצה לקבל יותר מהעבודה, זהו שרוצה תמורה. גם כן חוץ מהעבודה שיתנו לו שכר. נמצא, שעובד שלא לשמה, אלא כנ"ל, שהשכר והעבודה הם שקולים. ואי אפשר לקבל יותר שכר, רק כפי עבודה, כנ"ל…"

לכן כל העבודה שלנו בסופו של דבר היא בקו האמצעי , שאנחנו צריכים לזרום בדיוק עם אותם המצבים , שבורא מעביר לנו ,ובכל מצב ומצב שנמצאים ( שוב אני מדגיש ( ! ) בכל מצב ומצב שנמצאים ) שם אנחנו צריכים למצא לא לשנות את המצב , אלא , לשנות את היחס שלנו ואז אנחנו נמצא את עצמנו , שנמצאים בדבקות עם הבורא . זאת אומרת ,כל השינוי הוא שינוי ביחס האדם לאותו מצב ,שהוא נמצא , שנמצא תמיד במצב הנכון , אלא ,קורא אותו , מפרש אותו בצורה לא נכונה , שמתבלבל בין עבודה ושכר , שכר ועבודה
אין שאלות - סימן טוב, שלא מבינים את המאמר , כי באמת אנחנו לא יכולים עדיין להבין אותו

שאלה : מה זו קדושה מלמטה ?
תשובה : קדושה מלמטה זו נטיית האדם להיות בדבקות עם הבורא . בדרגות דומם , צומח וחי המצבים האלו של הדבקות , הם יכולים להיות בפנים , בתוך הבריאה ואפילו מורגשים .
נגיד , אם הכלב מסור לבעל הבית שלו , בעל הבית יכול לתת לו מכות והכלב רק התקפל קצת , אבל ,עוד יותר יצמיד את עצמו לבעל הבית .
אני לא יודע ,איזו דוגמה , ציור לתת , אבל ,גם בדרגת אפילו דומם וגם צומח וחי יש עניין של דבקות בשורש , כי מרגישים בו חיים , חיות , מקור החיים ורק בדרגת המדבר ישנה כאן עבודה מאוד גדולה .
מה שאנשים הימציאו כלפי כוח העליון זה ממש שקר גדול ופסיכולוגיה בהמית , אי אפשר להגיד בהמית ,כי לבהמה יש דבקות , אלא ,מה שאנחנו צריכים לעשות זה כל פעם את היחס שלנו לשנות למה שעובר עלינו . הכיוון הזה בכללות הוא נכון ויש בו הרבה מאוד כיוונים , מצבים ,אבל ,זה בעצם כללי

שאלה : מה צריך להיות יחס הנכון לכל המצבים בעשירייה ?
תשובה : אני אתמול אמרתי את זה , אני צריך להיות סה"כ במצב "אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא" וזה לא מצב ,שמשיגים בגמר התיקון , זה מצב ,שצריכים להשיג בכל נקודה ונקודה ,שהיא בדרך ולכן צריכים כל הזמן להשתוקק לזה , להצליב כל הנקודות האלו יחד לנקודה אחד , כי אז אנחנו בדיוק נמצאים במצב הנכון , ביחס הנכון , בקריאת המצב הנכון וזוהו .
כאן אנחנו צריכים להבין ,שאין כאן חזקים וחלשים - בכולם ,בהתאם לרצון לקבל שלהם האגויסטי ,יש לו כוחות גם בעד וגם נגד ולכן אין גיבור ואין חלש , אין חלש אופי ומי שיכול להתגבר על האופי שלו , ממש , לאף אחד אי אפשר להתלונן על הסה"כ המצב הפנימי ,החיצון ,הנתונים ,שיש לו מכאן ומכאן ,לכל הכיוונים ,ויחס הבורא ויחס החברה , מצב הפנימי שלו , מצב הבריאות שלו - זה לגמרי לגמרי הכל שקול ומגיע לאדם בצורה הטובה ביותר להתקדמות הרוחנית ובורא כאן לא עושה שום מכשולים וגם בדרך הוא לא שם מכשול , פשוט אחרת ,אם לא נעבור הבחנות האלו , שאנחנו צריכים בעצמנו להיות עדים , שהן משתנות בנו , איך משתות , שהבורא עושה את זה , באיזו צורה הוא עושה את זה וכו' ,אחרת אנחנו לא נגיע למצב השלם , מצב הנצחי , נגיע בדרך בעתה , אבל בכל זאת ,כמו שדברנו אין דרך בעתה , דרך בעתה זה רק מכות , שמחייבות אותנו להגיע לדרך אחישנה , בדרך בעתה לא מתקדמים , אלא , רק עומדים ומקבלים מכות ,כמו חמור, ואחר כך בכל זאת עושים צעדים .
אי אפשר לפתוח , לגלות את הבורא ,אלא ,רק בדרך אחישנה , בהשתוקקות אליו זה נקרא אחישנה , שאני משתוקק , שאני חייב , אני רוצה , שבשבילי באמת העבודה היא השכר והשתוקקות והצער , שאני לא מגיע , שאני רוצה - זה בעצם המצב הרצוי ומביא לשמחה . לכן כל הזמן לחבר "אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא" בכל מצב ומצב ,עד שנגיע לזה ,שהשכר יהיה עבודה בעצמה והשתוקקות זה האושר ושמחה . בזה אנחנו מפרמטים את עצמנו , מכיילים את עצמנו מבפנים בצורה נכונה אותה מציאות ,שאנחנו נמצאים והיינו נמצאים כל הזמן , שזו מציאות בלתי משתנה וכל השינויים הם בנו .
וע"י היחס הזה למצבים ,שאני משנה את היחס ולא שהם משתנים ,בזה אנחנו מגיעים לגמר התיקון שלנו , של הפנימיות שלנו , "ואכלתם ישן נושן " ואז ,ואז מבינים ,ש "אני הויה לא שניתי" ו"אין עוד מלבדו" והכל זה כבר היה והווה ויהיה כולם נמצאים כאחד וזה רק ע"י שינוי וקריאת המצב שלנו

Smile
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
yael



מספר הודעות : 582
Join date : 08.11.14

הודעהנושא: Re: סיכום שיעור בוקר 20.06.2016 חלק א' (מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה ) 30 דקות    Mon Jun 20, 2016 7:06 am

לחיים לאון תודה!!!!
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: Re: סיכום שיעור בוקר 20.06.2016 חלק א' (מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה ) 30 דקות    Mon Jun 20, 2016 10:15 pm

לחיים לאון
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: Re: סיכום שיעור בוקר 20.06.2016 חלק א' (מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה ) 30 דקות    Mon Jun 20, 2016 10:17 pm

לחיים cheers
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
סיכום שיעור בוקר 20.06.2016 חלק א' (מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה ) 30 דקות
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: