פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 סיכום שיעור בוקר 22.06.2016 חלק א' (מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה ) 30 דקות + שאלות סדנא

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
לאון-נחום



מספר הודעות : 470
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: סיכום שיעור בוקר 22.06.2016 חלק א' (מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה ) 30 דקות + שאלות סדנא    Wed Jun 22, 2016 6:17 am


"...ובהאמור יש לפרש מה שכתוב בזה"ק (האזינו, דף צ"ג, אות ר"י) וזה לשונו "אשרי חלקו, מי שקורא אל המלך, ויודע לקוראו כראוי. ואם הוא קורא, ואינו יודע למי קרא, הקב"ה מתרחק ממנו, שכתוב "קרוב ה' לכל קוראיו". למי הוא קרוב. חזר ואמר "לכל, אשר יקראוהו באמת". וכי יש מי שקורא בשקר. אמר ר' אבא "כן, זהו מי שקורא ואינו יודע למי קורא. כי כתוב "לכל, אשר יקראוהו באמת". מהו "באמת". היינו בחותם טבעת המלך".
ויש להבין מה שאומר "אמת" ו"שקר". ששומעים רק למי שקורא ב"אמת". ששואל, מהו ב"אמת". ויש לדעת מהו ב"שקר". כלומר, מהו הפירוש, שהאדם קורא לה' בשקר, בדרך העבודה.
בהסולם (הקדמת ספר הזהר, אות קע"ה) מביא שם את מדרש חז"ל, וזה לשונו "בעת בריאת העולם, כשאמר למלאכים "נעשה אדם בצלמנו". הנה חסד אמר "יברא, מפני שהוא גומל חסדים". אמת אמר "אל יברא, מפני שכולו שקרים". מה עשה הקב"ה, נטל האמת והשליכו לארץ, הדא הוא דכתיב "ותשלך אמת ארצה". פירוש, כי נודעו דברי חז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". כי האדם מתוך שפלותו, אי אפשר לו לעסוק תיכף בהתחלה במצותיו יתברך, כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו. לכן הוא מוכרח מתחילה לעסוק במצות שלא לשמה, דהיינו מתוך תועלת עצמו. אבל עם כל זה, ממשיך שפע קדושה תוך מעשי המצות. אשר ע"י השפע שהוא ממשיך, סופו לבוא לעסוק במצות לשמה. וזה שקטרג האמת על בריאת האדם, שאמר, שכולו שקרים".
ובהאמור אנו רואים, ש אמת נקרא לשמה, היינו לתועלת ה'. ו שקר נקרא שלא לשמה, היינו לתועלת עצמו. ובזה יש לפרש, מה שאומר הזה"ק "קרוב ה' לכל, אשר יקראוהו באמת". ידוע, שענין "רחוק וקרוב" ברוחניות, הוא שהשתוות הצורה נקרא "קרוב", ושינוי צורה נקרא "רחוק".
נמצא, האדם, שרוצה להגיע לבחינת אמת, היינו שהוא בא למצב, שהוא מרגיש, שאם אין ה' יעזור לו להגיע לבחינת לשם שמים, הוא בעצמו אין לו שום סיכויים, שיהיה פעם באפשרותו להגיע לדרגת לשמה, היינו שיעשה הכל רק לשם שמים, אז הוא קורא לה', שיעזור לו, שיתן לו את מידת האמת, הנקרא "לשם שמים".
היינו, שהוא מבקש, שה' יתן לו את מידת האמת, הנקרא "השתוות הצורה". לאדם הזה ה' קרוב. היינו, שהוא רוצה להיות בהשתוות הצורה עם הבורא, הנקרא "מהו רחום, אף אתה רחום". זה נקרא, שה' קרוב לאלו שרוצים להיות קרובים,הנקרא בחינת "השתוות הצורה".
מה שאם כן לאלו אנשים, הקוראים לה' בשקר, היינו שהם רוצים, שה' יעזור להם על בחינת שלא לשמה, שזה נקרא "שינוי צורה", נמצא, שה' רחוק מהם. כי הם לא רוצים להתקרב לה', הנקרא "דביקות", "השתוות הצורה". וזה שאומר, ש"אמת נקרא טבעת המלך", שהוא בחינת אמת, כלומר שהמלכות שמים, מה שהם מקבלים עליהם, הוא בבחינת אמת, היינו לשם שמים.
אולם האדם מוכרח מקודם להכין כלי לאור הזה, הנקרא "רצון להשפיע". ש"כלי" נקרא צורך. כלומר, שאין אדם קורא לה', שיעזור לו, מטרם שהאדם התחיל בעבודה דלהשפיע, והוא רואה, שהוא לא יכול בשום אופן להשיג זה בעצמו. אז האדם מבקש עזרה מלמעלה, שיעזרו לו.
לכן אחר שהאדם עשה כל מה שביכולתו, והוא רואה, שאין לו שום אפשרות להשיג את הרצון הזה, אז הוא בא לידי הכרה, שאין מי שיעזור לו, רק הבורא. אז האדם אומר "אבינו מלכנו, אין לנו מלך". היינו כנ"ל, שאין שום מציאות, שיהיה לנו אמונה במלך, שנוכל לעבוד אותו בבחינת "בגין דאיהו רב ושליט", אלא אתה, היינו רק הבורא יכול לעזור לו.
ושם בזה"ק מפרש, ש טבעת המלך נקרא קו אמצעי, ש קו אמצעי נקרא אמת. כלומר, שכל קו בפני עצמו אין בו שלימות. וזה יכולים להבין על דרך משל. לשני אנשים שהכינו סעודה בשביל הקהל, אחד הכין בשר ודגים ושאר דברים, והשני הכין רק תבלינים ומלח וחומץ, וכדומה. ולבסוף נעשה מחלוקת ביניהם. אז כל אחד אמר, שהוא יקרא את הקהל אליו, ויתן להם את הסעודה. הנה זה שהבטיח לתת רק תבלינים, וכשהוא נותן לאכול את התבלינים, היינו לשתות חומץ ולאכול מלח, וכדומה, מי יכול לאכול. והשני, שנתן בשר, ודגים, ושאר דברים לאכילה. אבל מי יכול לאכול בשר ודגים בלי מלח, וכדומה. והיות שאין האנשים יכולים לאכול לא אצל זה ולא אצל השני, עד שהיה מוכרח לעשות שלום ביניהם, והתערבו את האוכל עם התבלינים, ומשניהם נעשה סעודה טובה.
כמו כן כשהאדם מתחיל ללכת בשלא לשמה, הוא נמצא במצב השלימות. וזה נקרא "קו אחד". אבל בזמן שהוא עובר לקו שמאל, היינו שמתחיל לעשות בקורת על סדר עבודתו, כלומר על איזו כוונה הוא עובד, כלומר איזה שכר הוא רוצה תמורת עבודתו, אז הוא טועם טעם מר.
היינו, שהוא רואה, שהוא לא בסדר. כלומר, כי הוא רואה, שאין ביכולתו לעשות משהו לתועלת הבורא. נמצא, שאז, שכל קו בפני עצמו אין לו שלימות. כי ימין, השלימות שלו הוא רק מטעם, שהוא שמח בחלקו. זאת אומרת, שהוא אומר, שיש לו זכיה גדולה, בזה שיש לו קצת אחיזה ברוחניות, אפילו שזהו שלא לשמה. אבל מבחינת המעשה, יש לו משהו, בזה שמקיים מצות ה', הגם שהאמונה בה' הוא רק אמונה חלקית (כמו שכתוב בהקדמה לתע"ס, אות י"ד). אבל החלק הזה גם כן חשוב לו.
מה שאם כן הקו שמאל, שהוא רואה, שהוא מלא חסרונות, ומרגיש טעם מר בחיים שלו, זהו כמו תבלין, שנותנים להמתיק את האוכל. אבל תבלין בלי אוכל אינו מאכל. נמצא, ש כל קו בפני עצמו אין לו שלימות. אבל כשמשתמשים עם ב' קוים, עם ימין ושמאל, מזה באים לקו אמצעי.
היינו, שהקב"ה נותן את הנשמה, כמו שאמרו חז"ל "ג' שותפין באדם. אביו ואמו והקב"ה". אבא נקרא ימין. הוא נותן הלובן. "לבן" נקרא, שאין שם שום חסרון. אמא נקרא קו שמאל. היא נותנת "האודם", שזה נקרא חסרונות. ומשניהם יחד אז יכול לבוא קו האמצעי, שנקרא הקב"ה נותן את הנשמה. ואז יוצא בחינת אדם.
ויש לדעת, בזמן שהאדם עובר לקו שמאל, ומתחיל לראות איך שהוא מרוחק מבחינת רצון להשפיע, ומשוקע רק באהבה עצמית, ורואה את חסרונותיו, בשיעור שאף פעם לא חלם על זה, שהוא יהיה כל כך מרוחק מעבודה דלשם שמים, ומתחיל לחשוב, שבטח בא אליו מחשבות זרות מצד הס"א, שהם משפיעים לו את אלו המחשבות ורצונות, שאינו מתאים לאיש, שרוצה להיות עובד ה', אלא אפילו לאיש פשוט, שאינו בעל עבודה, גם כן לא מתאים המחשבות ורצונות האלו , אז האדם צריך אז להתגבר באמונת חכמים, ולהאמין, שכל אלה המחשבות באות מלמעלה. כמו שמובא במאמר "אלהים אחרים". היינו, שהבורא שולח אותם להאדם. אבל אל לחשוב שזהו מחשבות ורצונות חדשות. כלומר, שלא היו מקודם לכן באדם, אלא שבאו עכשיו.
אין הדבר כן. אלא מקודם הם היו בגופו של אדם בלי שום התגלות, מטעם שאין שום דבר נעשה בלי צורך. אלא עתה, בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרכי האמת, והאדם רוצה לתקן את עצמו, אז מלמעלה מגלים לו מה שיש לו בגופו, ואינם ניכרים לחוץ. ועתה, בזמן שהאדם רוצה לתקן את עצמו, אז מגלים לו את המחשבות האלו, בכדי שידע מה לתקן.
ובכדי להבין זה, כדאי לעיין בספר פרי חכם (חלק ב', דף י"א) וזה לשונו "באמת אודה שצדקת בזה, שאיני מרגיש כלל את המכאובים האלו, שאתה מרגיש. ואדרבה, אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלויים ומתגלים. אמנם כמה אני מתאונן ומצטער על הקלקולים, שעדיין לא נתגלו. ואם נתגלו עכשיו, אין שום ספק, שהיה גם מעיקרא, אלא שטמון היה. לכן שמח אני בצאתם מאחוריהם. וזוכר אני, שכדברים האלה, היה לי עמך ביום א' דראש השנה תרפ"א, בחזרתנו מבית אבי מורי נ"י, מקידוש, ספרת לי מחשבונות מעציבות מאד שראית בסידור בבוקר בעת התפלה (הוא היה הבעל תפלה של שחרית). ונתמלאתי שמחה בפניך מאוד. ושאלת אותי, שמחה זו מה עושה. אמרתי לך, גם כן כנ"ל, שבהתגלות רשעים קבורים, אף על פי שלא נכבשו בשלימות, מכל מקום התגלותם עצמם לתשועה גדולה יחשב, שזה גרם קדושת היום".
לכן לא להתפעל, ממה שהאדם מרגיש שקבל ירידה, כאילו זרקו אותו מלמעלה. אלא אדרבה, שהאדם צריך אז להאמין, שהבורא מטפל בו, ומדריכו, באופן, שתהיה לו היכולת להגיע לדביקות הוא, כמו שכתוב "ולדבקה בו".
ואז האדם מגיע לידי מצב, שהוא מרגיש, שהוא חוטא. היינו, מטרם שהתחיל בעבודה דלהשפיע, היה חושב שחסר לו שלימות, אבל באופן כללי הוא בסדר, מטעם שהוא היה רואה את השפלות של שאר אנשים, מה שאם כן הוא ברוך ה' לא נורא. אבל עתה הוא רואה, שהוא גרוע מכולם. כלומר, שאין לאף אחד מחשבות ורצונות כאלו.
והתשובה היא כנ"ל, שבכדי שהאדם יהיה בידו לקבל דבר שלם, מוכרח האדם, שיהיה חסרון שלם. לכן מלמעלה מגלין לו כל פעם את חסרונותיו, מה שהיו גניזים בגופו של אדם. נמצא לפי זה, שהאדם צריך לומר, שהבורא עושה עמו חסד, בזה שמגלה לו את חסרונותיו, בדיוק כמו שנותן לו את המילוי, "כי אין מילוי בלי חסרון".
ובזה יש לפרש מה שכתוב (תהילים, פ"ט) "חסדי ה' עולם, אשירה לדור ודור, אודיע אמונתך בפי". ויש להבין, מה זה "לעולם אשירה". ואיך אפשר לשיר לה', בזמן שהאדם רואה, שהוא מלא חסרונות. ואין לבו שלם עם ה'. והוא מרגיש, שהוא מרוחק מה'. ולפעמים הוא רוצה אפילו לברוח מהמערכה. איך הוא יכול לומר, שזהו חסדי ה', והוא נותן שיר על זה לה'.
ובהאמור, שהאדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, שעתה הוא נעשה יותר גרוע. אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את מצבו האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה אותם, כנ"ל בספר "פרי חכם".
ועל זה האדם אומר, שזהו חסד, מה שהבורא גילה לו את הרע שבו, בכדי שידע את האמת, ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית. נמצא, שמצד אחד האדם רואה עתה, שהוא מרוחק מה'. ומצד השני, האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה לו את החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים.
וזה שכתוב "חסדי ה' לעולם אשירה". כלומר, שיש לו מצד אחד שמחה, ונותן שירה על זה. ומצד השני הוא רואה, שהוא צריך לעשות תשובה. היינו, שהוא צריך לבקש מה', שיקרב אותו, ושיתן לו את הרצון להשפיע, שהוא טבע שני.
וזה שכתוב "ועד דור ודור אודיע אמונתך". שענין "דור ודור" הוא, שיש הפסק באמצע, שהוא ענין עליות וירידות. ש"דור" נקרא חיוב. וההפסק הוא שלילי. אולם דוקא ע"י זה מתגלה אור האמונה…"

מאמר הוא מאוד קרוב אלינו ,אנחנו עוברים מצבים האלו , מרגישים אותם על עצמנו ,איך שזה עובר ,אבל ,תלוי איך אנחנו מקבלים את זה

שאלה : מה היא עבודה להשפיע ,שרב"ש כותב עליה ?
"...אולם האדם מוכרח מקודם להכין כלי לאור הזה, הנקרא "רצון להשפיע". ש"כלי" נקרא צורך. כלומר, שאין אדם קורא לה', שיעזור לו, מטרם שהאדם התחיל בעבודה דלהשפיע,..."
למה הוא מתכוון כאן ?
תשובה : זה כמו שמסביר לנו רב"ש בזה ,שהוא אומר, אם אתה סתם צועק ,אז ,לא יעזרו לך , אלא ,אם אתה עומד באמצע רחוב עם השק על הגב והשק הזה עומד ליפול ואז אתה צועק תעזרו לי , תחזקו לי אותו על הגב , אז, יעזרו לך . לכן ,קודם צריכים להתחיל עבודה דלהשפיע ואחר כך לראות ,מה חסר לך ובמה אתה לא מסוגל ,ועל זה שאתה תשאל
תלמיד : השאלה היא ,מה זה העבודה הזאת - להתחיל בעבודה דלהשפיע ?
רב: זה במעגל , הכי פשוט , מה יש לך עוד לעשות ?
אנחנו צריכים להבין ,שאנחנו לא צריכים לתקן את העולם , אנחנו לא צריכים להשפיע על כולם , כדי שיהיה להם טוב - זה לא יעזור כלום , זה כמו שמתקני העולם עושים , שרצים לכל מקום לעשות במשהו דברים טובים ,כנגד הרע שכביכול הבורא עושה , אלא ,עבודה שלנו היא רק למשוך מאור המחזיר למוטב , שזה דרך העיגול , מעגל .
דרכנו האור יתפשט לכל העולם ולכן אין לנו כאן עבודה אחרת ועבודה הזאת היא חייבת להיות קודמת להכל ,ואנחנו צריכים להשתדל לעשות אותה ובמקום ,כאשר אנחנו רואים שאנחנו נתקעים ולא יכולים , אז ,אנחנו מבקשים , אבל , לא שצועקים לפני ,שאנחנו מממשים משהו
תלמיד : איך אדם יודע ,שהוא התחיל לעשות עבודה ואז מה , תפילה ?
רב: אני לא יודע , אז ,הוא יודע מה חסר לו , שיתחיל ,אז, הוא ידע …



שאלה : "...שבכדי שהאדם יהיה בידו לקבל דבר שלם, מוכרח האדם, שיהיה חסרון שלם…" , מה זה חסרון שלם ?
תשובה : חסרון שלם ,שבאמת ,מה חסר לי ,כדי להיות המשפיע :
המשפיע זו צורת הבורא , זו צורה ,שאני רוצה שתתלבש בי
ואני עושה כל המאמצים להיות בזה כלפי החברים , כלפי סביבה יותר רחבה , רוצה למממש את זה ,עד כמה שאפשר ובזה אני נותן להבורא מקום להתגלות דרכי לכולם , דרך עשירייה שלי ,שאנחנו כמו אחד לכולם .
ואז אנחנו מגלים ,מה חסר לנו ,איזה עוד תכונות , הבחנות , כלים , בירורים הבורא מגלה לנו ובהתאם לזה במקומות השבירה אנחנו יודעים ,על מה אנחנו צריכים לבקש
תלמיד : "...גם כן כנ"ל, שבהתגלות רשעים קבורים, אף על פי שלא נכבשו בשלימות, מכל מקום התגלותם עצמם לתשועה גדולה יחשב,..."
רב: בטח , כי זה בורא עשה , הוא גילה לך ,כי בזה גרם לקדושת היום . הכלים הם כולם שבורים , בהדרגה לגלות אותם ולגלות אותם ,לא סתם לגלות , כמו שאדם בעולם הזה מגלה צרות כל יום ללא שום סיבה מאיפה זה ?
מה לעשות אתם ?
בשביל מה הם ?
מה אפשר להשיג ע"י ? שום דבר , חבל ,מנותק מהעיקר , מהסיבה .
למה זה יורד אליו ?
כמה אנשים באים אלי ואומרים : אני לא יודע מאיפה כל הצרות האלו ? למה מגיע לי ?
מה עשיתי לא בסדר ?


אני לא יכול להגיד , מה אני אגיד לו -
שזה בורא עשה לא בסדר מהתחלה לכולם ועכשיו מגלה לכולם .
אז ,יש כאלו ,שמגלה להם את זה דרך בעתה , כדי לדחוף אותם קדימה ויש כאלו ,שמגלה להם ,שהם נמצאים בהכנה ויקבלו את זה בדרך אחישנה .
מה אני אגיד לאדם ?
אני רואה גם כאן אנשים : חלק נמצאים בירידות , חלק בעליות והעיקר העליה שלנו היא ,וודאי ,בעליה , אבל, העליה שלנו היא צריכה להיות לצורך ירידה , זאת אומרת ,להכין את עצמנו לגילוי כלים השבורים הבאים , שיתגלו בהכנה הנכונה .
העיקר זו הכנה , זה מה שנדרש מאתנו וזה ,שיתגלו ,הלואי שיתגלו יותר ובקצב טוב . לכן ,האדם הוא מוערך לפי הקצב , כמה שיש לו ירידות ועליות בכל יום ולא ,כמו שאצלך ,שבועים , שלוש , עד שזה מתפוגג - זה לא בסדר

תלמיד : "...מכל מקום התגלותם עצמם לתשועה גדולה יחשב,..." אני מרגיש תשועה בזה ?

רב: זה חלק מתיקון , אתה יודע רופא ,שיודע לגלות ,מה היא המחלה , הוא מוערך יותר מרופא שיכול לרפאות , כי קודם כל זה תלוי בדיאגנוזה , בקביעת המחלה . מה זאת אומרת , יש לי עכשיו כאלו חולים ,שאני לא יודע מה לענות להם …

רופא סיני שם יד על הדופק וכמה דקות ,עוד כמה דקות ,ואמר הכל בסדר , לקח כזה מחט כתשע סנטימטר ואומר אתה לא תרגיש ...וזהו ,ויצאתי ממנו אחרי חצי שעה , הכל עבר ולפני זה כל הרופאים אמרו לי ,שאתה בסכנת חיים , אין מה לעשות . מחט זה גם פלה ברפואה הזאת , צריכים מומחה ולא סתם ...אבל ,זה שעשה דיאגנוזה לפי הדופק בלבד , לא צריך שום מדבר חוץ מזה - יש לו 400 הבחנות בדופק האדם , אתה מבין מה זה ? , זה מה שאנחנו צריכים לשים לב , על ההבחנות האלו …

שאלות סדנא :

שאלה : איך אנחנו מעוררים חברה שלנו בזה ,שיש לנו רק מקור אחד , שמעורר אותנו ?
איך אני מזכיר לכולם ,שיש לנו רק מקור אחד שמעורר , מתקן ו "אין עוד מלבדו " ?
באיזו צורה אני מזכיר על זה לחברים ?
לא תאורטית ,אלא ,איך אנחנו באמת עושים את זה ?
איך אנחנו עושים , נגיד ,היום נעשה גם כן בצורה פרקטית ,שאנחנו כולנו עכשיו מדברים על זה מסכמים את השיחה וכך עושים

שאלה : איך להגיע מאדישות , מכאב , מרוגז , כעס , תסכול , אכזבה , מרירות , שנאה , אני מדבר על הבורא ,שמקבלים כל הדברים האלו ממנו , איך לענות על זה בדאגה לעשות לו נחת רוח ?
מכל הרגשות השליליות , איך לענות בצורה ,שאני רוצה להנות לך , לעשות לך נחת רוח ?
זה באמת הנאמנות : בכלב , אפילו בדרגת החי , שאתה יכול להכאיב למישהו והוא בחזרה ,בכל זאת ,מראה לך אהבה אליך - זאת אהבה חלוטה , איך אנחנו מתעוררים בצורה כזאת באהבה ,שלא תלויה בדבר

Smile


חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: Re: סיכום שיעור בוקר 22.06.2016 חלק א' (מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה ) 30 דקות + שאלות סדנא    Wed Jun 22, 2016 10:03 pm

לחיים לאון .....תודה על היגיעה cheers
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
סיכום שיעור בוקר 22.06.2016 חלק א' (מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה ) 30 דקות + שאלות סדנא
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: