פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 סיכום שיעור בוקר 28.06.2016 חלק א' ( ענין השפעה ) 40 דקות + שאלות סדנה

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
לאון-נחום



מספר הודעות : 470
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: סיכום שיעור בוקר 28.06.2016 חלק א' ( ענין השפעה ) 40 דקות + שאלות סדנה    Tue Jun 28, 2016 6:40 am



עניין השפעה - זה הטבע העליון , זה כוח העליון , כוח נוסף ואנחנו לא יודעים מה זה , זה איזה אנטי חומר שאומרים שקיים ביקום , אבל אנחנו לא יודעים ורק מנחשים שיש דבר כזה . כתוב על זה שיכול לבוא ע"י מארו המחזיר למוטב , העניין הזה של השפעה , התכונה כזאת . אנחנו הפוכים ממזה , גם כן הפוכים אנחנו לא יודעים במה זה בדיוק הפוך . זאת אומרת אני לא מרגיש שחסר לי משהו , שיש משהו הפוך ממני , כי נמצא הפוך אז צריך להיות בי נמצא משהו ולא נמצא משהו ואנחנו לא מרגישים את זה , לכן ישנה עבודה גדולה לאתר את העניין הזה . ואחר כך חוץ מזה שאנחנו יכולים להגיע ע"י מעשים מיוחדים לתכונת ההשפעה , אנחנו גם כן צריכים להבין
בשביל מה זה ?
מה זה נותן לנו ?
מה היא נחיצות בזה ?
למה בורא ברא עולם בצורה כזאת ?
התפתחות שלנו בצורה כזאת ?
כל זה תלוי במושג התיקון , בקבלת תכונת ההשפעה

"...ולפי זה צריך האדם לתת תשומת לב וקצת מחשבה, טרם שמתחיל עבודתו בעבודת ה', מה הוא רוצה. היינו, איזה שכר הוא רוצה תמורת עבודתו. או נגיד יותר פשוט, מהי הסיבה שמחייבו לעסוק בתורה ומצות. ואז, כשמתבונן בדבר זה, היינו לדעת מה חסר לו, שבשביל זה הוא צריך להתייגע, אז מתחיל האדם לחשוב הרבה מחשבות, עד שמאוד קשה לו לדעת, באמת מה הוא רוצה.
לכן יש הרבה אנשים, שבעת שמתחילים לחשוב, לשם איזו מטרה הם עובדים, אז הם לא יכולים לקבוע מטרה אמיתית, לכן הם אומרים "מה לנו להתעייף במחשבות של חקירה", ועובדים בלי שום מטרה, אלא שאומרים "אנו עובדים בשביל עוה"ב. ומה זה עולם הבא. מה לנו לחשוב על זה. רק נאמין שזהו דבר טוב, ודי לנו. מתי שנקבל את השכר של עוה"ב, אז נדע מהו זה. ולמה לנו לכנס בחקירות".
ורק יחידים ישנם, שאומרים, שיש ענין דביקות ה'. ובכדי להגיע לדביקות ה', הוא צריך להגיע לידי השתוות הצורה, היינו "מה הוא רחום, אף אתה רחום". ואז הוא מתחיל להשתדל להגיע לידי השתוות הצורה, שהוא, שיהיו כל מעשיו בבחינת השפעה, שרק אז נעבר הצמצום וההסתר שיש בעולם, ממנו. ומתחיל להרגיש את הקדושה.
אבל בעת שמתחיל בעבודתו להגיע לידי מדרגת השפעה, אז הוא רואה, שהוא רחוק מאוד מזה. שאין לו רצון של מחשבה, דיבור, מעשה, שתהיה לו היכולת לכוון בעל מנת להשפיע. ולא יודע אז מה לעשות, שישיג כח ההשפעה. וכל פעם שמוסיף כוחות, הוא רואה, שכל ענין זה הוא ממנו והלאה. עד שבא לידי הכרה, שאין זה בגדר אנושי, שתהיה מציאות, שיוכל פעם להגיע לזה.
אז הוא בא לידי הכרה, שרק הקב"ה הוא יכול לעזור לו, כנ"ל. ורק אז הוא מבין, שהוא צריך לעסוק בתו"מ, כדי לקבל שכר. והשכר שלו הוא, שבשביל זה הוא מתייגע, הוא שהקב"ה יתן לו הכח של השפעה. ועל זה השכר הוא מקוה. כיון שהוא רוצה להגיע לדביקות השי"ת, שהוא בחינת השתוות הצורה, שהוא בחינת השפעה.
וזהו כל השכר שלו, מה שהוא מקוה, שעל ידי היגיעה שלו בתורה ומצות, הוא מקוה, שיתנו לו דבר, מה שהוא בעצמו לא יכול להשיג. אלא הוא צריך שהשני יתן לו. כדרך יגיעה הגשמית, היות שאין אדם יכול להשיג בעצמו כסף, לכן הוא נותן יגיעתו, ועבור זה יתנו לו כסף. כמו כן ברוחניות, מה שהוא לא יכול להשיג בכוחות עצמו, והוא צריך, שמי שהוא יתן לו, אז לזה אנו מכנים "שכר".
לכן כשהאדם רוצה להגיע לידי מידת השפעה, מטעם שהוא רוצה לבוא לידי דביקות ה' יתברך, ואי אפשר לו לבוא לידי מידה זו, אלא הוא צריך, שהבורא יתן לו את זה. וזה שהוא רוצה, שיתנו לו, זה נקרא "שכר".
ולכן, היות שיש כלל "אם רוצים שכר, מוכרחים לתת עבודה ויגיעה", לכן הוא מקיים תורה ומצות, בכדי שיתנו לו את השכר הזה, הנקרא "כח השפעה", היינו לצאת מאהבה עצמית ולקבל רצון, שיהיה לו כח לעסוק רק באהבת הזולת.
וזהו שאמרו "לעולם יעסוק בתו"מ שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה באים לשמה, משום שהמאור שבה מחזירו למוטב". היינו כנ"ל, שעל ידי היגיעה בתו"מ על מנת שיבוא לשמה, אז הוא יגיע לידי מדרגת לשמה, על ידי שהוא התייגע את עצמו מקודם. לכן הוא זוכה, ל"המאור שבה, מחזירו למוטב". שזה נקרא, שמן השמים נתנו לו את הכח השפעה.
אבל יש לשאול, בשביל מה הוא צריך מקודם להתייגע את עצמו, ואח"כ נותנים לו את המאור התורה. ולמה לא נותנים לו תיכף את המאור התורה, ותיכף יחזיר אותו למוטב. ולמה להתייגע ולתת מרץ בחינם, וגם לאבד זמן בחינם. הלא היה יותר טוב, שיתנו לו את המאור תיכף בתחילת עבודתו. זאת אומרת, שתיכף יקבל את המאור, ותיכף יתחיל עבודתו בלשמה.
והענין הוא, ש"אין אור בלי כלי". ו"כלי" נקרא רצון. היינו שהאדם שיש לו חסרון, ומשתוקק למילוי חסרון, זה נקרא "כלי". ורק אז, כשיש לו כלי, היינו רצון לאיזה מילוי, אז שייך לומר, שנותנים לו מילוי, והוא שבע רצון בהמילוי שנתנו לו. כי לזה הוא היה משתוקק. ו"שכר" נקרא מילוי. שההשתוקקות מקבל, ועוד יותר מזה, שגודל חשיבות המילוי, תלוי במידת ההשתוקקות, ולפי ערך היסורים שהיה לו, באותו שיעור הוא נהנה מהמילוי.
אי לזאת, אי אפשר לתת להאדם מאור, שיחזיר אותו למוטב, בזמן שאין לו שום רצון לזה. כי ענין החזרתו למוטב פירושו, שהוא מאבד את הכח של אהבה עצמית, ומקבל כח של אהבת הזולת.
ואם האדם, אין לו שום רצון לצאת מאהבת עצמית, ואם אומרים לו "תעבוד עבודה ותמורת זה לא יהיה לך רצון לאהבה עצמית", לא נחשב זה לאדם לבחינת שכר. אלא להיפך, אדם חושב אז, תמורת זה שעבד אצל בעל הבית, ובמקום שהיה צריך לעשות לו טובה תמורת יגיעתו, אז נותן לו תמורת זה רעה גדולה. עד כדי כך, שכל אהבה עצמית הוא מפסיד ברגע אחד. ומי מסכים לדבר זה.
ולכן צריך האדם מקודם ללמוד שלא לשמה, שעל ידי זה יהיה לו סיוע מצד הגוף, כי האדם מוכן לוותר על תענוג קטן, בכדי לקבל תענוג גדול. ומצד הטבע אין אדם יכול לצייר לעצמו תענוג, אם לא שיהיה רק בנוי על יסוד של אהבה עצמית.
לכן אומרים לו, שע"י התעסקותו בתורה ומצות, הוא יקבל שכר. וזה לא שקר. שבודאי הוא יקבל שכר. היינו אומרים לו, שע"י יגיעתו בתורה ומצות, הוא יקבל שכר, זה אמת. כי בודאי יקבל שכר. אלא השכר ישתנה.
כי למשל, האבא אומר לילד שלו, אם תהיה ילד טוב, אני אקנה לך אוטו, מה שילדים קטנים משחקים בה, היינו אוטו של פלסטיק. ואח"כ אבא נסע לחוץ לארץ, וחזר לאחר כמה שנים. הבן כבר נתבגר, ובא לאביו, ואומר לו "אבא, הלא אתה, מטרם שנסעת לחוץ לארץ, הבטחת לי אוטו-מוביל של פלסטיק". הלך אביו וקנה במקום זה מכונית טובה, שיכול לנסוע עמה למרחקים. ואז הבן כבר בר שכל, והוא מבין, שאין עכשיו הזמן מתאים למכונה של פלסטיק, אלא למכונה של אמת. האם זה נקרא, שאביו רימה אותו. בטח שלא. אלא הבן רואה עכשיו, שהוא, כשהיה ילד, לא היה יכול להבין אחרת, אלא דוקא בשכר של "מה בכך".
כמו כאן, כשמתחיל בשכר של "מה בכך", שזה נקרא "שלא לשמה", היינו שהוא מחכה שיתנו לו שכר של דבר, שאין לו ערך נגד השכר האמיתי, שהוא יקבל, היינו שיזכה לשמה, שזהו הכלי, שיכולים לקחת בתוכו הטוב והעונג, מה שהבורא רוצה לתת, שהם התענוגים האמיתיים.
נמצא, בזה שאומרים, שיעבוד שלא לשמה, היינו לקבל שכר, זהו אמת. היינו, שגם כשיכוון בעמ"נ להשפיע, גם כן יקבל שכר. אלא כל השקר הוא בזה, בהשכר בעצם. שהאדם, בזמן שנמצא בשלא לשמה, הוא חושב על שכר אחר שיתנו לו. שהכלי, שמקבל את זה, נקרא "אהבה עצמית".
מה שאם כן אחר כך, שהאדם גדל, הוא התחיל להבין, שעיקר הכלים שמקבלים שכר, הוא בכלים דהשפעה, שדוקא ע"י כלים אלו מקבלים את הטוב והעונג האמיתי. ואז הוא מרגיש את עצמו לאדם המאושר בעולם. מה שאם כן השכר, שהיה מצפה שיקבל, בזמן שהיה נמצא בשלא לשמה, שאז לא היה מסוגל לקבל, רק שכר המתאים לילד קטן.
נמצא לפי זה, כשמלמדים בשלא לשמה לקבל תענוג ושכר תמורת עבודתו, הוא לא נקרא "שקר", מטעם שהוא לא הפסיד שום דבר, במה שמחליפים לו את השכר קטן לשכר יותר גדול. אלא צריכים לפרש, ששלא לשמה, היינו השכר הזה, אין לו את השם האמיתי, כמו שהוא חושב, אלא שיש להשכר שם אחר, מכפי שהוא חשב. אבל שכר נשאר שכר. ולא מחליפין את השכר, אלא מחליפים את השם של השכר. היינו מ"שכר של שקר ומדומה" ל"שכר של אמת".
ומכל הנ"ל יוצא, ש עיקר מה שהאדם צריך לקבל תמורת יגיעתו בתו"מ, הוא שהקב"ה יתן לו את הכלים דהשפעה, מה שאין האדם עצמו יכול להשיג, מטעם שהם נגד הטבע. אלא זהו מתנה מן השמים. שזהו השכר שלו, שהיה תמיד מצפה לזה "מתי אני אהיה מסוגל לעשות נחת רוח להבורא יתברך". וכיון שהיה מצפה לשכר הזה, לכן זה נקרא "שכר שלו".
ולהבין את הנ"ל, צריכים לעיין ב"פתיחה כוללת לספר פנים מסבירות" (אות ג', ד"ה "ודע") שכתוב שם "שורש החושך הוא המסך שבכלי מלכות. ושורש השכר נשרש באור חוזר היוצא על ידי זווג דהכאה".
הוא נותן שם שורש, למה שאנו רואים בעולם הזה. היינו, שכל מה שאנו רואים בעולם הזה, כל זה הוא ענפים הנמשכים מהשורשים, מהעולמות העליונים. ואומר שם "שורש היגיעה, מה שהאדם מרגיש בעולם הזה, נמשך משורש המסך שבכלי מלכות". שפירושו, שהכלי, שיש להנבראים, הוא הנקרא "רצון לקבל הנאה", שזה ברא הקב"ה, מטעם שרצונו להטיב לנבראיו. לכן ברא בהנבראים רצון לקבל הנאה. וזה מכונה "מלכות" בספירות העליונות.
ואח"כ, אנו לומדים, נעשה ענין של צמצום, שענינו הוא, שלא רוצה להיות מקבל, משום שהוא רוצה בהשתוות הצורה עם הבורא. לכן נעשה כלל בהקדושה, שלא מקבלים שום דבר מבלי שיכולים לכוון בעמ"נ להשפיע.
וזה ענין תיקון המסך. היות שמדברים באורות עליונים, לכן זה שלא רוצים לקבל אור, נקרא "מסך". בדומה לאדם, בזמן שאור השמש מאיר יותר מדי להבית, ואינו רוצה לקבל את אור השמש, אז נותן וילון או מסך, בכדי שהשמש לא תזריח לתוך הבית.
לכן כשמדברים באורות עליונים, וכשהמלכות, אף על פי שהיה לה רצון וחשק גדול לקבל אור התענוג, מכל מקום ויתרה על התענוג, שלא לקבל אותו, מסיבת שרוצה בהשתוות הצורה, זה נקרא "יגיעה". היינו שעושה דבר שלא לרצונה, היינו שמונע את עצמה מלקבל את התענוג.
וגם בעולם הגשמי, האדם, בזמן שהוא צריך לוותר על איזה תענוג, נקרא זה "יגיעה". למשל, האדם נהנה מהמנוחה, והוא לאיזו סיבה וצורך מוותר את המנוחה שלו, והולך לעשות משהו. זהו נקרא "יגיעה".
וכמו כן הוא מראה לנו, איך הענף הגשמי, כשמקבל שכר, איפוא זה נשרש בהעולמות עליונים. הוא מראה לנו, שהשורש השכר נמשך מאור חוזר, שהוא הרצון להשפיע, היוצא מהזווג דהכאה, שנעשה בין אור העליון לבין המסך והעוביות (עיין תע"ס חלק ד' דף רנ"ח, אות ח'), שכתוב שם, "שאור חוזר המלביש יוצא תולדה משני כוחות". שענין זווג דהכאה ברוחניות הוא, אם שני דברים מנוגדים זה לזה, נבחן זה להכאה, שענינו הוא, מצד אחד הוא חושק מאוד להדבר, מטעם שהוא רואה, שמזה תהיה לו הנאה גדולה, ומצד השני הוא מתגבר ולא מקבל את הדבר, מסיבת שהוא חושק להשתוות הצורה. היינו שיש כאן שתי תשוקות:
א) שמשתוקק לקבל הנאה,
ב) ומצד שני הוא משתוקק להשוואת הצורה.
ומב' אלה נולד דבר חדש, המכונה "אור חוזר המלביש", שעם כח הזה הוא יכול אח"כ לקבל את השפע העליון, משום שהאור חוזר הזה הוא הכלי המתאימה לקבל את השפע. דהיינו, שעם הכלי הזה יש לו כאן ב' דברים:
א) שהוא מקבל את התענוג, שיש בשפע העליון, שהיא באה ממחשבת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו,
ב) ויחד עם זה הוא נמצא את עצמו בהשתוות הצורה, שהוא בחינה ב', שיש לו בעת קבלת השפע.
הרי אנו רואים מכל הנ"ל, שכל השכר הוא רק אור חוזר, שהוא כח השפעה, שהתחתון מקבל מהעליון, שהוא מכנה אותו "אור חוזר", שפירושו, מה שהתחתון נותן להעליון. זאת אומרת, השפע שבא מהבורא נקרא "אור ישר". כמו שכתוב "והאלקים ברא את האדם ישר". היינו, כמו שאנו לומדים, שמחשבת הבריאה היתה להטיב לנבראיו. היינו, שהתחתונים יקבלו שפע. וזה נקרא "ישר".
אלא שהמקבלים את השפע רוצים בהשתוות הצורה. לכן יש לנו תיקון, המכונה "אור חוזר". היינו, שהמקבל את השפע לא מקבל זה מטעם שהוא רוצה להנות, אלא מטעם שהוא רוצה להשפיע להעליון. שפירושו, כמו שהעליון רוצה שהמקבל יהנה, כמו כן המקבל את השפע, כוונתו שהוא מחזיר הנאה להמשפיע, שהעליון יהנה מזה שנתמלא את מחשבתו. נמצא לפי זה, ש עיקר השכר הוא האור חוזר, היינו הכח ההשפעה, מה שהתחתון מקבל מהעליון.
אבל מכל מקום יש להבין, מדוע אנו אומרים, שהכלי, הנקרא "כח השפעה", זה הוא כל השכר. הלא שכר משמע דבר שמקבלים. כמו שאומרים "אני עובד בשביל לקבל שכר". כמו שאומרים, שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, היינו, שיקבלו שכר. וכאן אנו אומרים, שהשכר נקרא "כח הנתינה". ומה אנו מבינים, שהשכר צריך להיות, שהאדם יזכה להשגת אלקות, ולרזי תורה, וכדומה. אלא מה הוא אומר, שהשכר הוא בזה, שאנו משיגים כח הנתינה, היינו כח השפעה. ואומר לנו עוד, שזה נמשך משורש העליון, שהוא הנקרא "אור חוזר".
הנה ידוע הכלל "יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק". אם כן, יוצא לפי זה, שהבורא רוצה לתת לנבראים, יותר משנבראים רוצים לקבל. אלא מי מעכב. אלא שצריכים לזכור את ענין הצמצום, שהיה, שהוא, בכדי שיהיה להנבראים ענין של השתוות הצורה. שהוא תיקון, שלא יהיה ענין של נהמא דכסופא. שהוא נמשך משורש שלנו. היות שהבורא ענינו הוא להשפיע, ולא לקבל חס ושלום, שהוא לא בעל חסרון, שיהיה לו ענין של קבלה, לכן לפי הכלל שיש בטבע שלנו, שכל ענף רוצה להדמות לשורשו, לכן בזמן שהתחתון צריך לעשות איזו פעולה, שאין זה נמצא בהשורש, הוא מרגיש אי נעימות.
נמצא לפי זה, על שפע, שהוא אור ותענוג, על זה אין לאדם לעשות שום פעולה, שיקבל את זה, כנ"ל, כי יותר מה שהנברא רוצה לקבל, הבורא רוצה לתת לו. אלא כנ"ל, שאין להנברא כלי, שיוכל להנות מהתענוגים שיתנו לו, מסיבת הבושה, כנ"ל. נמצא, שכל השכר שלנו, הוא מה שחסר לנו, הוא הכלי, שנקרא "כח השפעה", שרק כלים חסר לנו ולא אורות. לכן יוצא מזה, שעיקר השכר הוא הכח השפעה.
אבל בכדי להשיג את הכלי הזה, שנקרא "רצון להשפיע", צריכים גם כן רצון. היינו, שנרגיש, שחסר לנו את הכלי הזה. לכן צריכים לעסוק בתורה ומצות שלא לשמה מקודם. וזוהי היגיעה שלנו. שאנו רואים, שכל מה שאנו עושים, הוא הכל לתועלת עצמית, ואין שום כוונה להשפיע.
ואז רואים, שחסר לנו כח השפעה. ואנו רוצים שכר תמורת עבודתנו, שהבורא יתן לנו את השכר הזה, שהוא הרצון להשפיע. וכשיהיה לנו את כח הזה, נוכל לקבל את הטוב והעונג, שזה נמצא מן המוכן, שאין אנו צריכים לתת על זה שום עבודה, כי זה נותן הבורא. רק תמיד שהאדם יעלה מדרגה לדרגה, הוא רק לרכוש כל פעם כח השפעה, ויותר לא חסר…"

שאלה : הוא מדבר על אור חוזר מלביש "...מצד אחד הוא חושק מאוד להדבר, מטעם שהוא רואה, שמזה תהיה לו הנאה גדולה, ומצד השני הוא מתגבר ולא מקבל את הדבר, מסיבת שהוא חושק להשתוות הצורה…" איך זה יכול להיות ביחד ?
תשובה : איך הוא יכול להשפיע ?
במה הוא יכול להשפיע ?
הרצון לקבל ,במה הוא יכול להשפיע ?
תלמיד : אין בו כלום ,שהוא יכול להשפיע
רב: תענוג שלו, שהוא נהנה , זה רק מה שהוא יודע . עכשיו , מה הוא יכול להשפיע ?
באיזה אופן הוא רוצה להנות , כדי בזה להנות לנותן ? ...
זו דרגה גדולה , זאת אומרת ,הוא מקבל הכל ( אמה רוצה ,שהוא יהנה מכל העולם , שיהיה לו הכי ,הכי טוב , מאה אחוז טוב וזה מצד האמה , מצדו הוא מוכן לקבל הכל מהעולם ( בסופו של דבר מאמה , אבל כדי להשפיע לה , הוא עושה את זה לשמה , בשבילה . אם הוא עושה את זה בשבילה ,איזה פעולות הוא צריך לעשות קודם כל ? - לא לעצמו , צמצום , מסך ואור חוזר ולהרגיש את אמה ועד כמה שהוא ממלא אותה בזה שהוא נהנה )
תלמיד : מה הבדל בדוגמה הזו ודוגמה של בעל הבית ?
רב: גם כן רק שם זה יותר מוגבל , בצורה גשמית , כי מצד הבורא לאדם ישנה אהבה טבעית , נצחית , שלמה
תלמיד : דוגמת סעודה , אז ,אני אוכל רק בשביל לגרום הנאה למי שערך לי את הסעודה , לא לעצמי בכלל . אני יודע ,שאני צריך לקבל ,אבל, אני לא מחפש הנאה לעצמי ופה הוא מדבר על הנאה לעצמו ?
רב: לא , אתה חייב להרגיש תענוגים , כדי להנות לבעל הבית , וודאי ,אחרת איך אתה גורם לו נחת . כמו שילד הזה הגדול הוא חייב לקבל כל העולם ,אבל ,למה הוא עושה את זה ?
הוא לעצמו צריך להגיע למצב, אומנם ,שיש לו רצון לקבל גדול לעצמו הוא לא רוצה כלום , אלא ,הוא רוצה אף ורק ,כדי להנות לאמה . זאת אומרת ,חייבת להיות כלי גדול ומילוי שלם וצמצום על קבלת המילוי בצורה רגילה להנעת עצמו , מסך ואור חוזר על זה ,שהוא עושה את זה ,כדי לגרום נחת רוח לאמה . אז ,הוא צריך להתקשר לאמה , לדעת , להיות בטוח ,שהוא גורם לה את התענוג , בעצם הוא מכפיל כלים שלו בכלים של אמה , כי הכלי שלו רק הופך להיות לאמצעי , כדי להרגיש את הכלי של אמה , כמו שהיא נהנת מכל פרט ופרט ,שהוא נהנה . וכאן, דווקא, חיבור בין רצונות שלה ורצונות שלו ,שנקרא דבקות
תלמיד " ההנאה היא רק בשביל להתחבר לכלים של האמה
רב: לא , אם הוא יעשה ככה ולא יהנה ,אז ,במה הוא יתן לה הנאה ?
לכן כאן ישנו המצב ,שאנחנו לא יודעים אותו , לא מכירים אותו , שזה מתקיים רק ברוחניות , שאיך שמתקיים דבר הזה הוא נקרא רוחני , יבואו מאור ויתקן

שאלה : מצד אחד הוא כותב ,שבורא נסתר ,כי יש בושה , מצד שני אני לא יכול לזוז מילימטר בלי לבקש מהבורא ?
תשובה " כדי לתת לנו אפשרות להתקיים . אנחנו עכשיו לומדים גם כן עניין בחירה חופשית ( מאמר החירות ) תתאר לעצמך ,אם אנחנו היינו מכירים את הבורא ורק בזה שישנו כוח , שברא אותי ועושה כל הפעולות עלי ואני תלוי בו במאה אחוז . מה נשאר ?
שום דבר .
זאת אומרת ,הכל אני מבצע , הכל אני עושה , בעבר ובעתיד , רק מה קורה , שאני מכיר ,שאני מכונה , בגלל זה ההסתרה נמצאת בעולם ואנשים לא מכירים בזה , אפילו ,שאומרים שיש בורא ועושה הכל וכו' , ההסתרה פועלת . אבל ,תתאר לעצמך ,שהיינו מרגישים , מכירים שזה ככה ( שבורא הוא עושה ושולט בכל ) , אז , איפה החיים שלנו ?
יחסים בין בני אדם ?
אני ומשפחה שלי ?
אשתי וילדים ?
אני ובעל הבית בעבודה ? אני עם עצמי ?
אני עם הטבע ?
- אין , תתארו לעצמכם ,שאנחנו חיים בעולם ,שיש כוח העליון ,שהוא מפעיל אותנו בכל אטום , בכל קשר , מחשבה , רצון
אתה מגלה את הבורא ,דווקא ,אחרי צמצום , הסתר , מסך ואור חוזר במידה ,שאתה משפיע ואתה עצמאי . למה נעשה כל זה , כדי לתת לך עצמאות , שיחד עם גילוי בורא אתה תהיה עצמאי . תתאר לעצמך ,שהוא מגולה ואתה יודע את זה - אז ,אין סבל יותר גדול מזה , כאשר אתה יודע שאתה מכור לזה , שאתה זה לא אתה , אין לך כלום בראש .
עכשיו לפחות לבני אדם , לחיות , לכל מיני יצורים יש להם איזו עצמאות , אפילו לאטום , גם כן ישנה הרגשה עצמית , לכלב , לחתול , לאשה , לבעל , לתינוק וכו' נמצאים כולנו ,כאילו בשליטה עצמית , מתפתחים , עושים משהו .
אתה יכול להגיד שזה משחק מכור ...אבל מי יודע . אני יכול להגיד אלף פעם ,אבל ,ברוך ה' זה לא מבטל דמיון שלי כעצמאי . זה מעניין ,תתאר לעצמך עולם ,כאשר בורא נגלה , תעשה סריקה בכל הגוף : מחשבה , רצון וכו' בכל הוא שולט ואני מרגיש את זה , אז ,אין אני , רק נמצאת נקודת אני ,שמכירה רק את זה . זה נורא , סבל נוראי .
לכן , קודם כל צמצום , אחרי צמצום אנחנו יכולים להתקיים . כדאי לחשוב ככה , אז ,נצדיק אותו ,למה הוא ברא ככה אנשים , בכלל כל הבריאה ,שאנחנו יכולים להיות . מה הוא כל הבריאה ? - נקודת הרגשת העצמאות המתגברת מדומם , לצומח , לחי , מדבר ...



שאלות סדנה :

שאלה : מה זה עניין השפעה ?
השפעה בכלל והשפעה מהטבע שלנו ,שהוא כולו קבלה ?
במה היא כרוכה השפעה , למי להשפיע , מה להשפיע , באיזה תנאים ?

שאלה : באיזו צורה אנחנו צריכים לקבל ,כדי להשפיע ?
אם אני לא מקבל אני לא משפיע , לכן ,צמצום נקרא מצב חמור ביותר . איך הנברא מגיע למצב ,שהוא ממש עושה על עצמו צמצום ומה הוא צריך לקבל ,כדי להשפיע ?

שאלה : מה הבדל בקבוצה ,אם אני מקבל אחרים ,שהם סה"כ חלקים שלי ורק אני כאן הקובע את המצב ואני רואה אחרים רק במידה ,שאני משפיע לחברה וחוץ ממני אין אף אחד שקובע את המצב , למצב שאני דווקא ההפך - אני רואה ,שאני לא קובע כלום , אלא ,אני נפעל ע"י אחרים ולמצב השלישי ,שאנחנו כולנו פועלים כל אחד ,נגיד ,בעשרים אחוז ,או ,במלאו עוצמה של כל אחד ? מה הוא הבדל בין מה שקורה בכלי שלנו בכל המצבים האלו ?

Smile
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: Re: סיכום שיעור בוקר 28.06.2016 חלק א' ( ענין השפעה ) 40 דקות + שאלות סדנה    Tue Jun 28, 2016 10:02 pm

לחיים לאון ....תודה cheers
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
סיכום שיעור בוקר 28.06.2016 חלק א' ( ענין השפעה ) 40 דקות + שאלות סדנה
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: