פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 סיכום שיעור בוקר 06.07.2016 חלק א' ( מהו פורענות הבאה לרשעים מתחלת מן הצדיקים, בעבודה )

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
לאון-נחום



מספר הודעות : 470
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: סיכום שיעור בוקר 06.07.2016 חלק א' ( מהו פורענות הבאה לרשעים מתחלת מן הצדיקים, בעבודה )    Wed Jul 06, 2016 5:45 am



"...חז"ל (בבא קמא ס') אמרו וזה לשונם "אין פורענות באה לעולם, אלא בזמן שהרשעים בעולם., אלא מצדיקים תחלה", עד כאן לשונם.
ויש להבין, מדוע מגיע פורענות לצדיקים, אם הפורענות צריכה לבוא לרשעים, מה הצדיקים אשמים בזה.
ובדרך עבודה יש לפרש מקודם, מה זה "פורענות" בעבודה, ומהו "רשעים" בעבודה, ומהו "צדיקים" בדרך עבודה. ובכדי להבין כל זה, צריכים לדעת מה זה "עבודה". וגם יש להבין בכלל, בשביל מה צריכים לעבוד. כלומר, מה אנו מרויחים, בזה שאנו צריכים לעבוד.
הלא מי ברא כל הדברים שישנם בעולם. הכל הבורא עשה. אם כן לאיזה צורך היה, בזה שברא בעולם הזה, שצריכים לעבוד על כל דבר, שאנו רוצים לרכוש, הן להשיג צרכים גשמיים, והן להשיג צרכים רוחניים.
ולהבין כל זה, צריכים קודם להבין, מהו ענין של כל הבריאה. כלומר, לאיזה צורך ברא הקב"ה את העולם. על זה באה התשובה, כמו שאמרו חז"ל "להטיב לנבראיו". ומסיבה זו ברא נבראים, והטביע בהם רצון וחשק לקבל הנאה ותענוג. וזה נקרא "מטרת הבריאה". והיות שזה אינו בהשתוות הצורה להבורא, משום זה ירגישו המקבלים בהטוב ועונג בחינת בושה.
לכן נעשה תיקון, הנקרא "צמצום והסתר", שלא יקבלו רק על הכוונה בע"מ להשפיע. והיות שהכלי הזה, התחתון צריך לעשות, וזהו נגד הטבע, היות שהבורא ברא את הנבראים עם רצון לקבל הנאה ותענוג, לכן כל דבר שאינו מצד הטבע, זה קשה להאדם לעשות. וזה נקרא "יגיעה".
לפי זה יוצא, שענין היגיעה אין הכוונה שהאדם צריך להתייגע. אלא זה הוא תוצאה. היות שזהו נגד הטבע, לכן קשה לעשות את הפעולה הזו. וזהו היגיעה. וזהו בין אדם למקום. וכמו כן אותו תיקון יש בין אדם לחבירו, בכדי שלא יהיה בושה. כי האדם מתבייש לאכול לחם חסד.
לכן ניתן ענין מקח וממכר, שהפועל נותן להבעל בית את העבודה, והוא נותן לו עבור העבודה כסף. וממילא אין כאן שום בושה. וגם כאן בין אדם לחבירו, אין רצונו של בעל בית שיתן לו יגיעה, אלא שיתן לו עבודה. הכוונה על התוצרת, שהוא ענין חליפין. הפועל נותן לבעל הבית תוצרת, ותמורת זה בעל הבית נותן לו כסף.
ובמוכר וקונה הדבר הוא להיפך. המוכר נותן לקונה תוצרת, והקונה נותן למוכר כסף. ולא חשוב איך שהוא, אלא שצריך להיות, ששניהם יתנו. אחרת, היינו אם אחד נותן והשני רק מקבל ולא נותן לו שום דבר חזרה, הרי יש כאן ענין שינוי צורה. ואז נמצא במקום הזה בחינת בושה אצל המקבל.
ובהאמור יוצא, שענין היגיעה, אין הכוונה על היגיעה. אלא הכוונה היא, היות שבכדי שלא יהיה בחינת בושה, לכן שניהם צריכים לתת. ובהיות מצד הטבע, האדם נברא רק לקבל, זהו היגיעה. אם כן היגיעה היא רק תוצאה, ולא זהו הכוונה, כלומר המטרה. נמצא, שלא היגיעה אנו צריכים, אלא השתוות הצורה אנו צריכים. והיגיעה נמשך מכח שאין לנו זה מצד הטבע.
ובהנ"ל נבין מהו "רשעים" ומהו "צדיקים". ומדוע "אין פורענות באה לעולם, אלא בזמן שהרשעים נמצאים בעולם". בעבודה נקרא "פורענות", שאין גילוי לטוב ועונג. כלומר, שלא יכול להתגלות להנבראים את רצונו להטיב לנבראיו, מסיבת שינוי צורה, כנ"ל, היות שכל זמן, שאין להאדם כלים דהשפעה, שזהו נקרא "השתוות הצורה", זוהי הסיבה המעכבת לרדת השפע להנבראים. נמצא, "רשע" נקרא מי שהוא מרוחק מה'. כלומר, בעבודה נקרא "רשע" מי שהוא בשינוי צורה מה', שהוא לא בבחינת "מה הוא רחום, אף אתה רחום".
נמצא, זה שהשפע עליון לא יכול לרדת לתחתונים, הוא מסיבת בחינת הרשעים, הנמצא באדם, כי בעבודה נבחן, שהאדם בעצמו נכלל מבחינת רשעים, שהם הניצוצי קבלה. וזהו הפירוש "אין פורענות, אלא בזמן שהרשעים בעולם". כלומר זה שהשפע אינו בא לעולם, זה נקרא "פורענות באה לעולם", הוא מסיבת הרצון לקבל שישנו באדם, הוא המעכב מהטוב ועונג.
ובזה יש לפרש כל ענין של הרשעים, מה שלא שומעים בקול ה'. שהוא צוה לנו ע"י משה רבינו עליו השלום, שאנו צריכים לשמוע בקול ה', אחרת הוא מעניש אותנו. שעל זה יש לשאול, בשלמא מלך בשר ודם, שהוא דורש כבוד, יש להבין שהוא מעניש לכל מי שלא שומע בקולו. אבל לגבי הקב"ה, מדוע הוא מעניש על זה שלא שומעים בקולו. וכי לכבוד הוא צריך, בכדי לקבל כבוד מהנבראים. ואם לא מכבדים אותו, הוא נפגע מזה.
והרי זה דומה לאדם, שנכנס ללול של תרנגולים. והוא נותן להם פקודות, והם אינם שומעים בקולו. וכי שייך לומר, שהאדם נפגע מהם. וקל וחומר, הנבראים לגבי הבורא. איזה ערך יש לומר, שהבורא נפגע מהנבראים, שלא שומעים בקולו, ובשביל זה הוא שולח להם פורענות.
אלא אנו צריכים להאמין, שכל ענין נקימה ונטירה של הקב"ה אינו חס ושלום לתועלת הבורא, אלא לתועלת הנבראים. כלומר, שע"י העונשים שהם יקבלו, זה יביאו אותם לזכות להטוב ועונג, שזהו רצון הבורא, שהנבראים יקבלו ממנו.
זאת אומרת, שהיסורים מביאים את הנבראים, שיקבלו עליהם את ענין השפעה, שרק הם הכלים האמיתיים, המסוגלים לקבל את השפע העליון, מה שהבורא רוצה לתת להם. וזה שכתוב "אין פורענות באה לעולם, אלא בזמן שהרשעים בעולם". לכן הם מרגישים בחינת יסורים. כלומר, שכל מה שהם עושים בעבודה, הם מרגישים טעם מר, היות שאין להם כלים דהשפעה, שרק בהם מאירים את הטוב ועונג. נמצא,הרשעים, שהם בחינת קבלה שבאדם, זהו המעכב מלקבל את הטוב.
וזהו כמו שאמר הרמב"ן (מובא בתע"ס, חלק א', דף י"ד, אות א') וזה לשונו "יש הפרש מן אחד, ו יחיד, ו מיוחד. פירוש, מתייחד לפעול בכח אחד, רצונו לומר, שפועל להטיב כראוי ליחודו. וכשהוא מתחלק לפעול פעולתו, דהיינו שפעולותיו משונות זו מזו, ונראה חס ושלום כפועל טוב ופועל רע, אז נקרא יחיד, מפני שלכל פעולותיו המשונות יש להן תוצאה יחידה, להטיב. ונמצא, שהוא יחיד בכל פעולה ופעולה".
וזהו כמו שפרשנו, שענין "פורענות באה", אין כאן ענין של נקימה ונטירה מצד הבורא, על מה שלא שומעים בקולו. אלא זה שהוא רוצה, שכן ישמעו בקולו ולשמור את התו"מ, זהו לטובת הנבראים ולא לטובת הבורא. כי הוא חס ושלום אינו בעל חסרון, שהוא צריך משהו בשבילו.
אלא כל מה שהוא רוצה מהתחתונים, הוא, שיקבלו טוב ועונג בלי שום אי נעימות. אלא שהנאה תהיה בתכלית השלימות. מה שאם כן אם היתה בחינת בושה בעת קבלת התענוג, אז אין שלימות בהתענוג. נמצא, שהפורענות, שהרשעים מרגישים, הוא לטובתם, שזה יגרום לתקן מעשיהם.
אולם יש לדעת, מהו ענין תיקון המעשים בדרך העבודה. זהו כנ"ל, שעל כל מעשה ומעשה, שעושים, צריכים לתת עליו כוונה. והכוונה היא, שרוצה עם המעשה הזה לעשות נחת רוח ליוצרו. וע"י זה הוא יגיע לדביקות ה'. ולא שעושה המעשה, שיהיה בזה הכוונה לתועלת עצמו. אלא כל דאגותיו יהיו איך לעשות נחת רוח להבורא.
ואלה אנשים שרוצים ללכת בדרך שיגיע לבחינת להשפיע, הם נקראים "צדיקים". כלומר, הגם שעוד לא הגיעו לדרגה זו, שתהיה כל כוונתם בע"מ להשפיע, אבל הם רוצים להגיע לזה, המה נקראים "שהולכים בדרך צדיקים", זאת אומרת להגיע לדרגת "צדיק", כבר נקראים על שם סופו.
מה שאם כן אלו אנשים שעובדים בבחינת הכלל, כלומר שאין הם עוסקים על בחינת הכוונה, בכדי שיגיעו לדרגת צדיקים, מהם לא מדברים בבחינת עבודה של דרך האמת. אלא הם שייכים לבחינת עבודה על המעשים. וכוונתם בתו"מ, הוא כמו שכתב הרמב"ם ז"ל, ש"מלמדין אותן בכדי לקבל שכר". רק אלו שכבר באו לידי הבנה, שצריכים לעבוד לשם שמים, אלו אנשים נקראים, שהולכים בעבודה להגיע לדרך האמת.
והגם שעוד לא הגיעו, להם אומר הרמב"ם ז"ל, ש"מגלין להם רז זה מעט מעט". ומהו הסוד, שאסור לגלות "לקטנים, ולנשים, ולכלל עמי הארץ". הסוד הוא, שלא מספיק המעשה לבד, אלא שצריכה להיות גם כוונה, שתהיה בע"מ להשפיע ולא לקבל שכר. אלא כל הנאה שיש לו הוא בזה, שהוא יכול לשמש להבורא, וזה הוא השכר שלו, וזה שוה אצלו כמו שיש לו הון תועפות, לכן אין הם צריכים עוד משהו עבור עבודתם, אלא זה שהם משמשים את המלך, זהו כל הנאה שלהם, ולזה הם מצפים.
ובהאמור יש לפרש מה ששאלנו, אם הפורענות באה לעולם מחמת הרשעים, מדוע מתחלת הפורענות מן הצדיקים. והתשובה היא, כי צדיקים נקראים בדרך העבודה, אלו אנשים, שרוצים ללכת בדרך האמת,אף על פי שעדיין לא הגיעו, אלא שהולכים בקו הזה. לכן אנו צריכים לדעת, כי הפורענות הזו, הוא בזה שמרגישים טעם עפר בתו"מ. ובמקום שהיו צריכים להרגיש "כי הם חיינו ואורך ימינו" הם מרגישים טעם מר.
והם שואלים לעצמם, הלא מטרת בריאת העולם היתה בכדי להטיב לנבראיו. ואיפוא זה. הלא אנו רואים את ההיפך. והלא אנחנו צריכים להרגיש טעם מתיקות בעבודה, בזה שאנו משמשים להמלך, ולא לבקש שום תמורה. ואנו רואים, שהגוף מתנגד לזה. וזה גורם להם להבין, שכל החסרון הזה, הוא מטעם שהמלך הוא מלך שפל, ואין להמלך שום חשיבות.
כי אחרת הם היו צריכים להרגיש את חשיבות המלך ולהיבטל אליו. מטעם שאנו רואים, שיש בהטבע שלנו, שיש זכיה גדולה, שהקטן משמש להגדול. ועל זה אין לנו עבודה להיבטל נגד הגדול. ומדוע לגבי הבורא אין אנו רואים את זה. על זה אנו מוכרחים לומר, שהבורא, שהוא מלך של כל העולם, אין אנו מאמינים בגדלותו, אלא להיפך. וזה נקרא בזה"ק "שכינתא בגלותא" או "שכינתא בעפרא".
אם כן, מה חסר לנו, רק בחינת אמונה בה', שהוא מלך גדול וחשוב. נמצא, שדוקא אצל אלו אנשים, שהם נקראים "צדיקים", כלומר שרוצים להיות צדיקים ולעבוד את ה' בלי שום תמורה, הם רואים ומרגישים את הרע שבהם. כלומר, שהם מרגישים את הפורענות, שאין הם מסוגלים לקבל טוב ועונג, מסיבת הרשעים שבקרבם. פשוט שהם מרגישים, שהם רשעים, שחסר להם האמונה בה', שהוא מלך גדול וחשוב. ואין לך רשעים יותר גדולים מזה, שהם רואים פשוט, שחסר להם את האמונה בה'. נמצא, מתי מתגלים את הרשעים באדם, דוקא בזמן שהם רוצים להיות צדיקים.
ובזה יש לפרש מה שכתוב "ואינה מתחלת אלא מצדיקים תחלה". שפרושו "צדיקים תחלה", כלומר, שהפורענות מתחילה להיות ניכרת ונרגשת מתחילה, היינו מעת שמתחיל להיות עובר מבחינת עבודת הכלל לעבודת הפרט. ש"עבודת הפרט" נקרא "דרך צדיקים".
לכן חז"ל מרמזים לנו, שתיכף מתחילה, מעת שרוצה לעבוד בע"מ להשפיע, אז ניכר אצל האדם הפורענות. שמרגיש, שהוא רחוק מבחינת אמונה בה'. וממילא הוא רחוק מלקבל את הטוב והעונג, מה שברצונו הוא להטיב לנבראיו. והאדם, במצבים האלו, הוא רואה אצלו בחינת ירידות ועליות. אם כן יהיה הפירוש "אלא מצדיקים תחלה", ש"תחלה", שמתחיל להכנס בדרך צדיקים, כנ"ל.
מה שאם כן אלו שעובדים בבחינת הכלל, אין הם מרגישים איך שהם מונחים תחת שליטת הרע, ואין הם רואים, שחסר להם אמונה בה'. אלא להיפך, הם יודעים, שיש להם שיעור כל כך גדול באמונה, עד שיכולים לתת לאחרים. ואומרים, עוד מוסר לאחרים, מדוע אין הם הולכים בדרך הישר, שיבינו, כי העיקר הוא רק רוחניות ולא גשמיות.
ואלה אנשים, שהם שומעים את דבריהם, הם חושבים, מה שהם אומרים להם מוסר, שצריכים לעשות הכל לשם שמים, בודאי הם יודעים, מהו הפירוש "לשם שמים", כי אחרת לא היו אומרים להם דברי מוסר. ובאמת הם לא יודעים אפילו מהו להשפיע. כי ענין להשפיע, שזהו נגד הטבע. ובזמן שהאדם רואה, איך שקשה לו להתגבר ולעסוק בעבודה דלהשפיע, איך הוא יכול להגיד להשני. כי רואה, שפשוט חסרה לו אמונה, שיאמין בה', שהוא מלך גדול, כנ"ל, כי מצד הטבע, יש בהטבע, שקטן יכול לשמש להגדול בלי שום תמורה.
מה שאם כן האנשים שהם בבחינת הכלל, כשאומרים שצריכים לעבוד לשם שמים, לא יודעים אפילו פירוש המלים, אלא כפי ששמעו אלו המלים בזמן החינוך, ולא הבינו מה ששמעו, הם ממשיכים עם המליצה הזו, כי אצלם הרע הוא רק בבחינת "כחוט השערה", כמו שאמרו חז"ל אצל יצה"ר "רשעים נדמה להם כחוט השערה, וצדיקים כהר גבוה".
והוא מטעם שיש תיקון, שהאדם לא יראה את הרע, יותר מכפי מה שהוא ראוי לתקן. לכן "רשעים" נקראים בעבודה אלו שאין להם צורך לעבוד לשם שמים, אלא שהם עוסקים בתו"מ לתועלת עצמם. לכן ניכר אצלם הרע, שהוא הרצון לקבל לעצמו, לרע. זה נקרא, שהיצה"ר הוא "כחוט השערה".
אלא "אצל צדיקים". כלומר, אלו אנשים, שרוצים ללכת בדרך של השפעה, ומתחילים לתקן את הרצון לקבל, הם רואים כל פעם, איך שמתראה אצלם את הרע בשיעור היותר גדול, עד שנעשה אצלם "כהר גבוה". לכן אין הם מסוגלים לומר מוסר לאחרים, היות שהם עסוקים לבקש אמונה בה' לצורך עצמם. ובזה מתפרש מה שאמרו חז"ל "אין פורענות באה, אלא בגלל רשעים. ואינה מתחלת, אלא מצדיקים תחלה"..."

שאלה : באיזה תנאי , באיזה מצב צריך להיות אדם ,כדי שהבורא יתגלה בו ?

שאלה : למה אדם לא צריך להתבייש לבקש גילוי בורא ?

שאלה : באיזה תנאי מתגלה הבורא ?

שאלה : הבורא מתגלה בחסרון מסוים , חסרון מצדנו , רצון , כלי .
איך אנחנו בונים כלי לגילוי בורא , החיסרון לגילוי בורא ?

שאלה : איזה יש תפקיד להפרעות , כדי לגלות את הבורא ולעלות בסולם ,עד העולם אין סוף ?
איזה תפקיד להפרעות בכל הדרך שלי ,כדי לגלות את הבורא ?

שאלה : מה זה נקרא התגברות על ההפרעות ? או שימוש נכון בהפרעות ?

שאלה : איך אנחנו מתגברים בדיוק על ההפרעה ?
מה היא ההפרעה עצמה ?
מה מפריע לי ?

שאלה : איך יכול להיות ,שהבורא מתגלה והפרעה נשארת ?
אם היא נעלמת ,אז ,אין לי שום מדרגה ?
אם היא נשארת ,אז ,איך היא נשארת כהפרעה ?


שאלה : איך אנחנו יכולים לתאר לעצמנו ההפרעה ,שהיא נשארת ועל פנייה באים לחיבור ?
נגיד ,אתמול בני זוג נכנסו להתקוטטות , התגלה עביות , כל אחד בטענה לשני והיום הם לא שוכחים , זה הכל מגולה ,כמו שאתמול ( גם כן לא היום , בעוד רגע , לא חשוב ) ,הם מתעלים מעל זה ובונים יחסים מעל ההפרעה ,שהתגלה ואז הקשר ביניהם נעשה יותר חזק בזכות ההפרעה , אבל ,היא לא נעלמת בשום צורות שבה .
איך הם הופכים את זה , זה נקרא להפוך עביות לזכות ?

שאלה : למה הפתרון הוא " איש ואישה שכינה ביניהם " ?
אם הבורא לא מתגלה ביניהם , שהוא הסיבה להפרעה והוא מחזיק את ההפרעה והפרעה חייבת להיות ,כדי שהוא לא יעלם , אז ,יהיה קשר ביניהם . תדברו על זה .

שאלה : איך ע"י גישה נכונה להפרעות אנחנו הופכים את השנאו לאהבו ?

שאלה : שבמידה ,שאני אוהב את הבורא , באותה מידה אני אוהב את ההפרעה אחרי תיקון , כן ?
כי בעצם אין שום דבר לפני חוץ מבורא . כן , כמה מילים .

איפה אני מגיע בדבקות עם הבורא ? בתוך הרצון , בתוך ההפרעה המתוקנת ע"י יחס שלי אליה , בגוף של הפרצוף ,שם אני בא לדבקות .

Smile
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: Re: סיכום שיעור בוקר 06.07.2016 חלק א' ( מהו פורענות הבאה לרשעים מתחלת מן הצדיקים, בעבודה )    Thu Jul 07, 2016 10:01 pm

לחיים לאון cheers
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
סיכום שיעור בוקר 06.07.2016 חלק א' ( מהו פורענות הבאה לרשעים מתחלת מן הצדיקים, בעבודה )
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: