פורום הקבוצה הוירטואלית
האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.
פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  Latest imagesLatest images  חיפושחיפוש  הרשםהרשם  התחבר  

 

 סיכום שיעור בוקר 15.07.2016 חלק א' ( וכאשר יענו אותו ) 32 דקות

Go down 
3 posters
מחברהודעה
לאון-נחום




מספר הודעות : 470
Join date : 30.10.14

סיכום שיעור בוקר 15.07.2016  חלק א'    (  וכאשר יענו אותו  ) 32 דקות Empty
הודעהנושא: סיכום שיעור בוקר 15.07.2016 חלק א' ( וכאשר יענו אותו ) 32 דקות   סיכום שיעור בוקר 15.07.2016  חלק א'    (  וכאשר יענו אותו  ) 32 דקות EmptyFri Jul 15, 2016 6:00 am



"...הנה כתוב, "וכאשר יענו אותו, כן ירבה, וכן יפרוץ, ויקוצו מפני בני ישראל" (שמות א'). משמעות הפסוק, משמע "וכאשר יענו אותו", היינו בשיעור ש"יענו אותו", כן באותו שיעור "ירבה ויפרוץ". נראה, כאילו זה תנאי, שאי אפשר להיות פריה ורביה בעבודה, מבלי שיש מקודם התשתית של עינויים.
ולהבין את הנ"ל, צריכים לדעת את העיקר שלנו, היינו מה היא מהותינו. וכפי שמבואר בהקדמות, היא רק הרצון לקבל שלנו. ובטח מה שהרצון לקבל ממלא את מבוקשו, המילוי לא נקרא עבודה, כי עבודה נקראת מה שמקבלים עליה שכר.
זאת אומרת, עבודה נקראת פעולות מה שהאדם מוכן לוותר עליהם, והוא עושה אותם, רק מטעם אין ברירה, היות שהוא משתוקק לקבל איזה שכר. ושכר נקרא, לדבר שמשתוקק. וכל חפצו ורצונו הוא לדבר זה. והשתוקקות אמיתית נקראת, שדבר זה נוגע ללבו, עד כדי כך, שאומר "טוב לי מותי מחיי", אם לא תהיה לו האפשרות להשיג. נמצא, שאם אין לו עינויים ומכאובים, בזה שחסר לו את הדבר, למה שהוא משתוקק, אין זה נקרא השתוקקות. ובשיעור היסורים, כך היא נמדדת מידת ההשתוקקות שלו.
לכן יוצא לפי זה, אם האדם רוצה לקבל איזה מילוי, מוכרח להיות לו מקודם חסרון. כי אין אור בלי כלי, ואין יכול למלאות עם משהו, אם אין חסרון. כדוגמת, אין אדם יכול לאכול בלי תאוה, ולהנות מהמנוחה בלי עייפות.
לכן, אם אין האדם סובל יסורים, ממה שהמצרים שבתוך גופו מצערים אותו, אם הוא לא רוצה לשמוע בקולם, וללכת בדרך שהיא לא לרצונם, כי שורש הקבלה שבאדם, הנקרא "אהבה עצמית", הוא בחינת מצרים, כי הגם שיש הרבה אומות, שבאופן כללי נקראות "שבעים אומות", שהם הלאומת דקדושה, שהם ז' ספירות, וכל בחינה כלולה מעשר, זהו המספר של ע' אומות. ולכל אומה יש לה תאוה משלה המיוחדת לבחינתה.
וקליפת מצרים, היא קליפה כללית, ששם נפלו ניצוצין דקדושה, שעם ישראל, שהיה במצרים, היו צריכים לתקן אותם. ואז צריך להיות מקודם כאב ומכאוב, בזה שהם לא יכולים לצאת משליטתם, כמו שכתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים מן העבודה, וישמע אלקים את נאקתם".
ויש לדייק בזה שכתוב "מן העבודה" שתי פעמים. צריכים לפרש, שכל האנחות היו מן העבודה, היינו שלא יכלו לעבוד לשם שמים, אלא היו היסורים שלהם, היינו מזה, שהעבודה שהיו עושים, לא היו יכולים (לעשותה) לשם שמים, מסיבת קליפת מצרים. ומשום זה כתוב שתי פעמים "מן העבודה":
א) שכל אנחות לא היו על שום דבר, שהיה חסר להם, רק דבר אחד היה חסר להם, זאת אומרת, שלא היו רוצים שום מותרות ושום שכר, רק החסרון שלהם, שהיו מרגישים יסורים וכאבים היה על שלא יכלו לעשות שום דבר לשם שמים, שפירושו במילים אחרות, שהיו רוצים שיהיה להם רצון להשפיע נחת רוח לה' ולא לתועלת עצמו, ולא יכלו, ובזה הצטערו. וזה נקרא, שהיו רוצים קצת אחיזה ברוחניות.
ב) "מן העבודה" השני, בא ללמד "ותעל שועתם אל אלקים", זה שהאלקים שמע נאקתם, היה מזה, שביקשו רק עבודה. ולזה בא לרמז "מן העבודה" השני. נמצא, שכל הגלות שהרגישו, היה רק מזה, שהיו תחת שליטת קליפת מצרים, ולא היו יכולים לעשות שום דבר, שיהיה רק בעל מנת להשפיע.
הנה בזהר (שמות דף ק"ח, ובהסולם אות שמ"א) וזה לשונו, "אמר ר' יהודה, בוא וראה, שכך הוא, כמו שאמר ר' יהושע דסכנין, כי כל זמן שניתנה להשר שלהם שררה על ישראל, לא נשמעה צעקתם של ישראל. כיון שנפל השר שלהם, כתוב "וימת מלך מצרים" ומיד "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים". אבל עד אותה שעה לא נענו בצעקתם".
ולפי זה יש פתחון פה לומר, אם אין הזמן הגיע להוריד את שרו של מצרים, אין מקום לבחירה, שיחזרו בתשובה ושיכלו לצאת מהגלות. כי (באות ש"מ בהסולם) אומר, "בימים הרבים ההם, שהיו רבים לשהיית ישראל במצרים, דהיינו שהגיע הקץ, וכיון שנשתלם קץ גלותם, מה כתוב "וימת מלך מצרים". מהו הפירוש, הוא שהורד שר מצרים ממעלתו, ונפל מגאותו. ועל כן אומר הכתוב עליו "וימת מלך מצרים", כי הירידה נחשבת לו למיתה. וכיון שנפל מלך מצרים, שהוא השר שלהם, זכר הקב"ה את ישראל ושמע תפילתם".
והזהר שואל שאלה זו על פסוק "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה" (דברים ד'), שמשמע, שמטרם שיתקיימו כל הדברים אי אפשר להגיע לשלימות, נמצא, שאתה נותן פתחון פה. ומתרץ, שכל הדברים, מה שהם צריכים לעבור, יכולים לעבור זה לפי הרגשת היסורים וזה לא נבחן לא בזמן ולא בכמות היסורים, אלא בשיעור ההרגשה. (עיין זהר).
וזה יכולים להבין על דרך משל. אם האדם צריך לתת יגיעה של קילו, שהם אלף גרם יסורים, שאז בא על זה השכר, כמו שאמרו חז"ל "לפום צערא אגרא", שפירושו, שהיגיעה, מה שהאדם צריך לגלות מטרם שמקבל השכר, היא מטעם, שאין אור בלי כלי, כי אין מילוי בלי חסרון. והיגיעה, מה שהאדם נותן, זוהי הכשרה לקבל חסרון, כדי שאח"כ תהיה לו היכולת לקבל לתוכה מילוי.
ונגיד, שהאלף גרם חסרון, האדם יכול לתת אותם בשיעורים, שהם הבחנות בכמות ובאיכות. אדם יכול לתת כל יום עשר דקות יגיעה, היינו להצטער על מה שהוא מרוחק מה'. ויכול להצטער עשר דקות בשבוע על מה שהוא מרוחק מה', או עשר דקות בחודש הוא זוכר שהוא מרוחק מה', ואז הוא מצטער, וכדומה.
וכמו כן הוא באיכות היסורים, שהוא מצטער בעת שהוא זוכר, שהוא מרוחק מה'. הגם שכואב לו מזה, אבל לא נורא, יש דברים שכואב לו יותר, שהוא משתוקק להם. נמצא, שגם באיכות יש לאדם לתת חשבון, היינו מה שיש לאדם בחירה, הגם שהוא צריך לעבור כל תהליך של יגיעה ויסורים עד לבסוף, הוא מגיע לבחינת "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו".
אי לזאת, יש בחירה לאדם, לקצר את הזמן של התהליך של היסורים, על ידי הוספות הזמן, כנ"ל שזה נקרא כמות. וכמו כן להוסיף באיכות, שהיא הרגשת היסורים, מזה שהוא מרוחק מה'.
אבל יש לדעת, שיש הפרש גדול בין כמות לאיכות באופן בצוע. כי בכמות הזמן, אדם יכול לעשות לו סדר הזמנים, כמה זמן שהוא להקציב לעצמו, אפילו על דרך הכפיה. זאת אומרת, אפילו שהגוף לא רוצה לשבת את שיעור הזמן, שהוא הקציב לעצמו, שצריך לשבת כמה דקות או שעות, לשבת ולהצטער על זה שהוא מרוחק מה', אם יש לו רצון חזק והוא לא בעל חלש אופי, הוא יכול לשבת ולקיים את הסדר שעשה לעצמו. היות שזוהי בחינת מעשה, ועל מעשה יש בכוחו של אדם לעשות דבר בדרך הכפיה.
אבל בבחינת האיכות, זה קשה מאוד. כי אין אדם מסוגל לכוף את עצמו, שירגיש אחרת משהוא מרגיש. נמצא לפי זה, אם הוא בא לעיין את שיעור הרגשה שלו, עד כמה הוא מרגיש כאב וסבל, מזה שנתרחק מה', לפעמים הוא בא לידי מצב של לא איכפת לו. ואז הוא לא יודע מה לעשות, כי הוא לא יכול לשנות את ההרגשה שלו, מכפי שהוא מרגיש. ואז הוא נמצא במבוכה.
ומזה נמשך אורך הגלות. כי קשה לנו לתת הכמות הדרושה, ומכל שכן האיכות. ובזמן שמתחיל לתת חשבון על שיעור האיכות החסרון, ורואה שאין לו כאב, אלא שהוא בבחינת מחוסר הכרה, שלא מרגיש, שאם מרוחקים מה' זה נקרא שאין לו חיים, אבל לא כואב לו מזה שאין לו חיים, אז אין עצה אחרת, אלא להתפלל לה', שיתן לו קצת חיים, שירגיש שהוא חולה מסוכן והוא זקוק לרפואת הנפש.
ולפעמים אדם בא לידי מצב, שהוא כל כך במצב של ירידה, שאפילו להתפלל על זה, גם כן אין לו כח. אלא במצב שלא איכפת לו שום דבר. וזה נקרא שבא למצב של דומם, היינו שאין לו שום תנועה.
ובמצב כזה רק חברה יכולה לעזור לו. היינו, אם נכנס לבין החברים, ואינו עושה עליהם שום בקורת, היינו לבדוק אותם, אם גם להם יש אותן הפרעות ומחשבות, והם כן מתגברים עליהם, או סתם, זאת אומרת, משום שאין להם ענין לתת חשבון נפש לעצמם, לכן הם יכולים לעסוק בתורה ומצות, ואיך אני יכול לדמות אליהם.
ואז אין הוא יכול לקבל שום סיוע מהחברה, כי אין לו שום דביקות עמהם, משום שהם קטנים יותר מדי, שהם יהיו חברים שלו, וממילא הוא לא מקבל מהם שום השפעה.
מה שאין כן אם הוא נכנס להחברים לא בקומה זקופה, שהוא חכם והחברים טפשים, אלא הוא זורק אז הגאוה שלו, שיש כלל "בתר עניא אזלא עניותא", לכן לא די שהוא במצב של ירידה, ואין לו הרגשת חסרון רוחניות, באות לו אז גם כן מחשבות של גאוה, היינו שהוא יותר חכם מכל החברה שלו.
ונחזור להשאלה הראשונה, ממה שאומר הזהר "וכיון שנשתלם קץ גלותם", מה כתוב "וימת מלך מצרים", כי הירידה נחשבת לו למיתה. וכיון שנפל מלך מצרים, שהוא השר שלהם, זכר הקב"ה את ישראל, ושמע תפילתם. נמצא, שיש פתחון פה, שלא תעזור שום תפילה, מטרם שהגיע הזמן, אם כן אין מה לעשות דבר, כי ה' לא ישמע תפילתם.
ובהנ"ל נבין הדברים כפשוטם, שזה הוא אותו ענין שדרשו חז"ל על פסוק "אני ה', בעיתה אחישנה. זכו, אחישנה. לא זכו, בעיתה". היינו, כשיבוא הזמן, אז תבוא התעוררות מצד הבורא, שעל ידה ישראל יחזרו בתשובה. נמצא, שהבחירה היא על הזמן, כמו שאומר בהקדמה לספר הזהר (אות ט"ז).
היוצא מכל הנ"ל, שאין להאדם להסתכל על הזמן של הגאולה, שמטרם זה כתוב, "שלא נתקבלה תפילתם", הכוונה על זמן של כמות ואיכות היסורים, שיש זמן מסויים, שבזה הזמן ישתלם היסורים. אבל יכולים לקצר את הזמן, שהכוונה היא, שכל הכמות והאיכות, שבזה יתגלו היסורים, יכולים לקצר אותם, בצורה, שכל היסורים באים בזמן קצר, אבל כל היסורים נתגלו שם, כנ"ל…"

זאת אומרת ,שחייבים להתגלות כל הייסורים ,כי סה"כ זו מערכת וחייבת להיות גילוי הרע כולו , כדי שיתגלה יתעדכן לטוב , אבל , אנחנו יכולים גם כן לזרז את התהליך , כמו שבעל הסולם כותב במקום אחר ,שגילוי ספר הזוהר ,אמנם שהוא גרם להרבה ייסורים ,הוא גרם ,בכל זאת ,שאנחנו נמצאים עכשיו בפתח גאולה . אז ,אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע , אלא, עד התיקון השלם זה הכל מעורבב ואנחנו צריכים להבין ,שכמה שאנחנו נשתדל להתקדם קדימה ולקצר את הזמנים ולהביא בדרך אחישנה את עצמנו ואת כולם , יחד עם זה אנחנו מעוררים כוחות המנוגדים לזה ואין מה לפחד , אלא ,כך זו הדרך וכך מתקדמים

שאלה: הוא כותב כאן " "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו" , מ הזה לשמוע בקול ה' ?
תשובה : אם זה מדובר על המצב הרוחני , זה מדובר על דרגת הבינה , הכנעה גם כן "ושות " ,זה חצי מדרגה ו"ק ואז אתה מתמלא באור החסדים ,שזה נקרא שמיעה



כנראה ,שלא כל כך נקלט את המאמר - סה"כ הוא מדבר על דרך בעתה ואחישנה והאם אנחנו יכולים ,לפני שהיגיע זמן להשתתף בתיקונים שלנו ,או ,שאנחנו צריכים לחכות ,עד שיהיו סימנים מהשמיים ,שמתגלים בעולם הזה ואז אנחנו באים ומשתתפים בתיקונים ,או ,שאנחנו ,אפילו לפני זה יכולים להתחיל לזרז התפתחות ולהעביר מכות לצד הטוב , אמנם שבכל זאת אנחנו מעוררים בזה ייסורים , אבל ,מסוג אחר .
מה זה ייסורים מסוג אחר ?
נגיד ,שאנשים במקום סתם לסבול בדרגת חי , הם מתחילים לסבול בדרגת המדבר , שאין לנו שום דבר מהבנת החיים , מה טעם בחיים - זה גם כן ייסורים והרבה אנשים סובלים מזה , נכנסים לדיכאון ואפילו שמים קץ לחייהם , משתמשים בכל מיני תרופות הרגעה ונגד דיכאון ,ושמים , אבל זה כבר ייסורים בחוסר תחלית , שזה ייסורים ששייכים לדרגת האדם .
מה שאם כן ,לפני זה הסבל הוא סבל גשמי מאוכל , מין , משפחה , כסף , כבוד מושכלות , כאשר נמצאים בעובי העולם הזה . אז ,אנחנו ע"י זה ,שבכל זאת מפיצים ומסבירים , עובדים בקרב העולם , אנחנו צריכים להבין ,שכל פרוטה ופרוטה מצטברת לחשבון גדול ולא חשוב איפה שם מתפרסם משהו מידיעה שלנו , באיזה אינטרנט או באיזה מקום , בכל זאת ,זה נכלל בעביות הזאת הגדולה ומקדם את התהליך בדרך אחישנה .
אבל בדרך אחישנה שוב הייסורים הם גדולים , רק ייסורים ממין האדם , זאת אומרת ,ששם אנחנו סובלים מחוסר תחלית , מחוסר ידיעה , מחוסר הבנה ממה שאופיני לאדם ולא לגוף החי בלבד . לפי זה אנחנו חייבים להמשיך בכל מקרה , לא חשוב באיזה מצב , כי לא לחשוב על העולם ,שהוא לא מוכן - אנחנו נעשה אותו מוכן . לכן הרבה מקובלים רצו ,אפילו לפני שהתפרסם ספר הזוהר , לפני שהיגיעה זמן ארי , שכבר נעשה ברור לכולם ,לכל בעל השגה ,שמעכשיו והלאה אנחנו חופשים לצאת ולפרסם את הכל .
גם לפני זה היו הרבה אנשים ,שהיו משתדלים איכשהו פה ושם לכתוב ולהפיץ קצת , אבל ,בזמן ארי והלאה כבר אנחנו רואים הרבה מאוד מקובלים ,שהם יוצאים מהמסתור ומתחילים להסביר , לפרסם , ללמד :
בעל שם טוב עם כל המפעל הענק שלו ,שעשה את זה ומכל שכן אנחנו, כפי שאנחנו רואים בעולם שלנו ,מה שמתרחש ,זה ממש כבר מלמעלה הבורא מקרב לתיקון כל האנושות וכבר לא מקרב רק עם ישראל , שהיית קטע עד מאה עשרים , שרק בעם ישראל זה היה מתרחש העיניין , אבל ,מתחילת מאה עשרים והלאה , כאשר התחיל עניין גלובליזציה , כאשר עולם התחיל להתקשר , בתלות הדדית לכולם דרך מלחמות , דרך זה ,שכובשים מדינות , יבשות ,אז ,כל זה הוא סימן למצב ,שכבר התיקון נעשה יותר ויותר הכרחי ולכן אנחנו חייבים לגלות אותו



שאלה : הוא כותב כאן " וכמו כן להוסיף באיכות, שהיא הרגשת היסורים, מזה שהוא מרוחק מה'."
תשובה : סה"כ כמות כפול איכות שווה כלי . זה ברור לנו ?
כמות הייסורים כפול איכות הייסורים שווה כלי וזה לא יכול להיות לא בדיוק ,לפי אותה עוצמה , נפח שכלי חייב להיות ,כדי לגלות כל האור אין סוף . כמות הייסורים אתה יכול לעלות או להוריד ואיכות הייסורים במצבים עליונים ויותר תחתונים יותר , זה אתה גם כן יכול לעשות , אתה יכול לשחק עם שניהם , אבל עם הנפח , עם אותה עוצמת הייסורים אתה חייב לזה להגיע . זה חייב להיות כלי שלם . אז , שחק עם זה , זה מה שאנחנו עושים .
עכשיו ,מה זה חשוב יותר ,או ,מה זה חשוב פחות ?
זה תמיד אתה בוחר לפי יכולת שלך , לפי יכולת קבוצה , לפי תנאים חיצוניים ולפי מצב הפנימי של הקבוצה ואז אתה מגיע למצב ,שכל פעם אתה משתדל , כמה שיותר קרוב להיות לעוצמה של הכלי השלם . לכן ,ישנם זמנים יותר לכמות וישנם זמנים יותר לאיכות .
מה זה עליות וירידות ?
גם כן בין כל האלו , בנוסחה הזאת אנחנו כולנו קיימים , אין יותר חוץ מזה , אלא , רק דרגות של כמות ואיכות .
איפה נמצאים ? או ברמה גשמית ,או ברמה רוחנית
תלמיד : אז ,לשחק עם האיכות זה לנסות לייחס ייסורים במקום ,מה שאני מרגיש להרגיש ,שאני מרוחק מה' ?

רב: אז ,אתה מקצר בהרבה את הזמן . נגיד ,דקה ,שאני סובל מזה ,שאני מרוחק מה' ,שווה חודש , שכואב לי מזה ,שאני לא ניצחתי בלוטו , שזה בעצם מאותו מקור מגיעים ייסורים , אבל ,אתה עלית לדרגה אחרת , לתדר אחר , לאיכות אחרת ולכן אתה מקצר את הזמן …
תלמיד : ואם הרגשת הריחוק מה' זה לגמרי רחוק
רב: זה דומם דדומם
תלמיד : אפשר להצטער ,שאין לי תכונות כמו באור , זה נקרא ייסורים מריחוק מה' ?
רב: כן , אבל זה אתה צריך לראות כדוגמה בקבוצה ,אחרת אין לך שום אפשרות . הקבוצה נותנת לך הזדמנות לבנות תבנית , שממנה אתה כבר יכול להתחיל לעבוד , כלפיה אתה כבר יכול לשנות את עצמך ואז לשחק בין כמות ואיכות . ועד כמה שאתה רוצה לקצר את הזמן , אז ,אתה צריך יותר לעלות באיכות של הייסורים . אבל ,זה שאתה עושה , הייסורים ,שאתה מגיע אליהם ,הם חייבים להיות בסופו של דבר מתוקים , שאתה את הייסורים של אהבה מתחיל להרגיש כך ,כי טוב לך , שאתה משתוקק והם לא עוברים , כי אתה לא מכסה אותם , אתה לא מבטל אותם . דווקא ,מתוך ייסורים האלו אתה מתחיל לגלות למעלה מהם , אבל כמות ואיכות בינתיים פועל בנו גם בהכנה ואחר כך ישנם כמות ואיכות אחרת ,שאנחנו נמצאים כבר בעבודה עם המסכים , ששם גם כן נשמר אותו סדר , אותה נוסחה , אבל, שם כבר הבחנות חדשות בלמעלה מהדעת

Smile
חזרה למעלה Go down
yael




מספר הודעות : 582
Join date : 08.11.14

סיכום שיעור בוקר 15.07.2016  חלק א'    (  וכאשר יענו אותו  ) 32 דקות Empty
הודעהנושא: Re: סיכום שיעור בוקר 15.07.2016 חלק א' ( וכאשר יענו אותו ) 32 דקות   סיכום שיעור בוקר 15.07.2016  חלק א'    (  וכאשר יענו אותו  ) 32 דקות EmptySat Jul 16, 2016 8:25 pm

לחיים לאון תודה
חזרה למעלה Go down
yael




מספר הודעות : 582
Join date : 08.11.14

סיכום שיעור בוקר 15.07.2016  חלק א'    (  וכאשר יענו אותו  ) 32 דקות Empty
הודעהנושא: Re: סיכום שיעור בוקר 15.07.2016 חלק א' ( וכאשר יענו אותו ) 32 דקות   סיכום שיעור בוקר 15.07.2016  חלק א'    (  וכאשר יענו אותו  ) 32 דקות EmptySat Jul 16, 2016 8:27 pm

לחיים לאון תודה!!!!!
חזרה למעלה Go down
משה




מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

סיכום שיעור בוקר 15.07.2016  חלק א'    (  וכאשר יענו אותו  ) 32 דקות Empty
הודעהנושא: Re: סיכום שיעור בוקר 15.07.2016 חלק א' ( וכאשר יענו אותו ) 32 דקות   סיכום שיעור בוקר 15.07.2016  חלק א'    (  וכאשר יענו אותו  ) 32 דקות EmptySat Jul 16, 2016 10:20 pm

לחיים לאון תודה
חזרה למעלה Go down
 
סיכום שיעור בוקר 15.07.2016 חלק א' ( וכאשר יענו אותו ) 32 דקות
חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1
 Similar topics
-
» סיכום משיעור בוקר 4.11.2014 חלק א' 34 דקות ( מאמר וכאשר יענו אותו)
» סיכום משיעור בוקר 26.03.2015 חלק א' ( מאמר "וכאשר יענו אותו" ) 28 דקות
» סיכום שיעור בוקר 14.06.2016 חלק א' ( מוקלט מ10.06.2016 ) (הערבות 2 ) 30 דקות
» סיכום שיעור בוקר חלק א' 02.06.2016 (יתרון ארץ בכל הוא) 37 דקות
» סיכום שיעור בוקר 22.07.2016 חלק א' ( הכנה לכנס ) 22 דקות

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: