פורום הקבוצה הוירטואלית
האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.
פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  Latest imagesLatest images  חיפושחיפוש  הרשםהרשם  התחבר  

 

 סיכום שיעור בוקר 11.07.2016 חלק א' ( מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה' ) 34 דקות + שאלות סדנא

Go down 
2 posters
מחברהודעה
לאון-נחום




מספר הודעות : 470
Join date : 30.10.14

סיכום שיעור בוקר 11.07.2016  חלק א'    (  מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה'  ) 34 דקות + שאלות סדנא  Empty
הודעהנושא: סיכום שיעור בוקר 11.07.2016 חלק א' ( מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה' ) 34 דקות + שאלות סדנא    סיכום שיעור בוקר 11.07.2016  חלק א'    (  מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה'  ) 34 דקות + שאלות סדנא  EmptyMon Jul 11, 2016 6:21 am



"...חז"ל (קידושין) אמרו וזה לשונם "אמר ר' יצחק, יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום. ואמר ר' שמעון בן לוי, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו, אין יכול לו, שנאמר, אלקים לא יעזבנו בידו". וכמו כן אמרו (שבת ק"ד) "הבא לטהר, מסייעין אותו".
ויש להבין, מהו הסיוע שאדם צריך לבקש מלמעלה, שיעזרו לו. זה ברור, שבמקום שאדם מרגיש חולשה, שם הוא צריך להתחזקות. כדוגמת ילד שהוא חלש בהבנה, אביו משתדל לשכור למי שהוא, ולשלם לו, בכדי שיעזור לבנו, שיהיה שוה עם כל הילדים שבבית הספר. או שיודע, שהבן שלו חלש במידות, הוא מדבר עם המשגיח של הישיבה, שיעודד אותו, ולחזקו, שלא יפול המצב רוח שלו, מזה ששאר הילדים הם יותר בעלי מידות, והוא נכשל תמיד במידות, ויש לו רגש נחיתות מזה.
לכן אנו צריכים לומר גם כן בעבודת ה', במקום שהאדם רואה שהוא חלש, על חלק הזה הוא צריך לבקש עזרה מלמעלה. כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו". ומלשון חז"ל שאמרו "הבא לטהר", משמע כאילו שכל החולשה בעבודה היא דוקא על טהרה, שרק זה אינו בידי אדם, והוא נצרך לעזרה. וחז"ל הבטיחו, שמי שבא לטהר, והוא רואה שאין זה בידו להתגבר, על זה אמרו, שהאדם אל יתבהל ואל יברח מהמערכה, ואל יסתכל על מה שאיננו בידו להגיע לטהרה, אלא האדם צריך להאמין, שה' יתן לו עזרה.
אולם גם זה יש להבין, מדוע ה' עשה כך. כלומר, הלא יש כאן דבר בלתי מובן, היות שזה בסתירה לזה. היות מצד אחד אומרים לנו "הבא לטהר". משמע מכאן, שהאדם מוכרח להתחיל בעבודת הטהרה. ואח"כ אמרו "ואלמלא הקב"ה עוזרו, אין יכול לו". משמע מכאן, שאין לאדם בחירה לנצח את הרע שלו, כמו שאמרו חז"ל, שבלי עזרה מה', אין בידו של אדם להתגבר עליו.
משמע, שהקב"ה לא נתן כח לאדם, שיוכל להתגבר על הרע. אלא דוקא ה' נותן לו כח התגברות. אם כן לאיזו תועלת האדם צריך להתחיל, הלא האדם יכול לומר, בין כך ובין כך העבודה שלו לא שוה כלום, שאין בידי להתגבר, בשביל מה אני צריך להתחיל בעבודה, אלא אני אחכה, עד שה' יתן לי כח התגברות מלמעלה, אז אני אכנס בעבודה, ולמה לי לעבוד בחינם. אלא האדם מבין, או שה' יתן לו כח, שכן יוכל להתגבר על הרע, או שה' יתחיל ויגמור את העבודה. וכבר דברנו מזה במאמרים הקודמים.
והתשובה היא, היות ש"אין אור בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון", לכן מוכרח האדם להתחיל בעבודת הטהרה. כי ידוע כלל, ולא לשכוח, שיש סדר עבודה, שהוא הפוך מדעת בעלי בתים, שהוא דעת תורה. כי עבודת הטהרה שייכת דוקא אצל בני תורה. ובני תורה נקראים דוקא אלו, שרוצים להגיע לדרגת תורה, המכונה בדברי חז"ל, ש"אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה".
שההסבר הוא של "ממית עצמו עליה", שמבטל את עצמותו, שהיא בחינת אהבה עצמית. והוא רוצה להגיע לבחינת דביקות, שענינו הוא השתוות הצורה, שזה נקרא "טהרה", שהוא מטהר עצמו מכלי קבלה לעצמו. וזה נקרא "ממית עצמו עליה".
וזה כמו שכתוב "וטהר לבנו לעבדך באמת", שטהרת הלב תהיה, שעבודה שלנו תהיה על דרך האמת, כלומר בע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרו. שקר נקרא, שהאדם אומר, שהוא עובד ה', ובאמת הוא עובד לתועלת עצמו ולא לתועלת ה'. ו"בני תורה" נקראים, אלו שהם מבינים, שכדאי להשיג בחינת התורה. כי אין התורה יכולה להיות במקום ששורה בחינת פירוד, כידוע, שתועלת עצמו הוא עושה פירוד בין האדם להבורא. לכן הם רוצים לבטל את רשות עצמם, ולזכות לבחינת דביקות בה', ולזכות לבחינת תורה, הנקראת "שמותיו של הקב"ה", שהיא נקראת בחינת "להטיב לנבראיו", שההטבה הזו נקראת בחינת "תורה". ולשלימות הזו האדם צריך להגיע, מטעם שזו היתה מחשבתו יתברך. (ואנו אומרים כך מטעם "ממעשיך הכרונך"). לכן הם אומרו, שזוהי מטרת הבריאה "להטיב לנבראיו". וכל זמן שהאדם עוד לא הגיע לזה, נבחן שהאדם עדיין לא הגיע לשלימותו.
אולם יש להבין, מדוע משמע, שעיקר העזרה היא דוקא על בחינת טהרה. ומדוע לא אומרים על קיום המצות בכלל, ולימוד התורה בכלל. ואין הדגשה הזאת בפירוש ש"אלמלא אין הקב"ה עוזרו".
ומצד אחד משמע, במה שאמרו "יצרו של אדם", משמע, שעל קיום בכלל תורה ומצות היצר מתגבר, והקב"ה עוזרו. ומצד השני הם אומרים "הבא לטהר מסייעין אותו". משמע, שדוקא על בחינת טהרה דוקא הוא מקבל עזרה.
אמנם באמת על כל הדברים האדם צריך עזרה מה'. אבל יש להבחין בבחינת עבודה של הכלל לעבודת הפרט. כי עבודת הפרט היא, שכל המעשים שלהם יהיו רק בעמ"נ להשפיע ולא לתועלת עצמו. שזהו ממש נגד הטבע, שהבורא ברא את הבריאה, שהם ישתוקקו לקבל טוב ועונג, שהנאה תהיה בזה, שממלאים את חסרונם עם טוב ועונג.
שבעולמות עליונים נקרא זה "עולם אין סוף". שפירוש, שהרצון לקבל לא עשה סוף על השפע, כלומר, שיגיד, שאני לא רוצה לקבל מטעם השתוות הצורה. שעוד לא היה ענין זה בכלל. אלא אנו לומדים, שאח"כ נעשה תיקון זה מצד התחתון, שהתחתון רוצה בהשתוות הצורה. נעשה איסור, שאסור לקבל שפע עליון בכלים דקבלה. אלא אח"כ ע"י תיקונים מיוחדים, נעשה ענין, שגם בכלים דקבלה, גם כן יאיר אור התענוג.
ובזה יש הבחנות רבות. מצד אחד אומר הזה"ק, שיש "נהירו דקיק", שהוא אור דק שמאיר בתוך הקליפות. ורק מצד חטא עץ הדעת נפלו לקליפות הרבה ניצוצות, שמהם נעשה אבי"ע דקליפות. ומזה נמשך לנו, שאנו מבחינים בעבודה שלנו שלוש הבחנות:
א) מצוה
ב) רשות
ג) עבירה
וכל ג' בחינות אלו נוהגים בבחינת המעשה, הנקרא " מעשה המצות". וגם יש בזה בחינת תורה בבחינת " מעשה, שהוא לדעת איך לקיים מעשי מצות". וגם יש בחינת תורה שנקראת גם כן בבחינת " מעשה, שהוא קיום התורה".
אולם יש גם כן בחינת כוונה, שהיא, מהי הסיבה שהוא מקיים תורה ומצות. כלומר, מהו שמחייב אותו לקיים תו"מ. והכוונה הזו מתחלקת לב' בחינות:
א) לשם תמורה, המכונה "שכר ועונש". כלומר, שהשכר ועונש נאמרו על התמורה. זאת אומרת, שאם הוא יקיים תו"מ, התמורה שלו יהיה שכר, שיקבלו תמורתו דברים טובים. שהוא גם כן מתחלק בב' הבחנות:
א) שכר בעולם הזה, שיהיה לו טוב
ב) שבעוה"ב, שיהיה לו טוב
וב' אלו נקראים "שלא לשמה", מסיבת, שהסיבה המחייבו לקיים תו"מ, היא תועלת עצמו. כלומר, זה שהוא מתייגע לעסוק בתו"מ, הוא בכדי לקבל תמורת זה דבר טוב. זאת אומרת, אחרי עבודתו הוא יקבל שכר. וכל מעשה ומעשה שהוא עושה, נכנס בחשבון שלו, ומקבל אח"כ שכר על כל פעולה ופעולה שהוא עשה, ושום דבר לא הולך ריקם, אלא הכל בא בחשבון. והוא מאמין באמונת חכמים, שאמרו "ונאמן בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך".
וזה נקרא "שלא לשמה", כמו שאומר בזה"ק (הקדמת הזהר דף קפ"ה, ובהסולם אות ק"צ) וזה לשונו "היראה מפורשת לשלוש בחינות. שתים מהן, אין בהן שורש כראוי. ואחת היא שורש היראה. יש אדם שירא מהקב"ה, בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו, או מעונש כספו. ועל כן הוא ירא אותו תמיד. נמצא, שהיראה, שהוא ירא מהקב"ה, לא שם אותה לשורש, כי תועלת עצמו היא השורש. והיראה היא תולדה ממנה. ויש אדם, הירא מפני הקב"ה, משום שירא מעונש עולם ההוא ומעונש של הגיהנום. שתי מיני יראות האלו, אינן עיקר היראה ושורשה.
היראה, שהיא עיקר, הוא שאדם ירא מפני אדונו, משום שהוא רב ושליט. דהיינו, שיירא מה' יתברך, משום שהוא גדול, ומושל בכל, שכל העולמות שברא, הן העליונים והן התחתונים, נחשבים לפניו כלא כלום, שאינם מוסיפים משהו על מהותו יתברך".
ובהאמור אנו רואים, שיש הבדל עצום בין הכלל להפרט. זאת אומרת, ש"פרט" נקרא, שהעבודה הזו לא שייכת להכלל, אלא לאנשים פרטיים, שיש להם נטיה להאמת, שהם משתוקקים להגיע לדרגת "שכל מעשיך יהיו לשם שמים", שפירושו, שהם רוצים לשמש את המלך מסיבת "דאיהו רב ושליט". ואין הם רוצים לשום תמורה, אלא זה שהם משמשים את המלך, כלומר שהם מקיימים תו"מ, מסיבת שגדלות הבורא היא המחייבת אותם לקיים תו"מ, ולא לתועלת עצמם.
נמצא, אצל אנשים האלו, שהם רוצים לעבוד רק לשמה, גם בהם שייך שכר ועונש. כי גם עליהם אמרו חז"ל, שהאדם צריך להאמין בשכר ועונש. ולפי זה, מהו ההבדל בין שכר ועונש דשלא לשמה, לשכר ועונש באלו אנשים, שרוצים ללכת בלשמה.
והתשובה היא, שאנו צריכים להבין, מה זה "שכר" ומה זה "עונש". כי כולם יודעים, ששכר הוא דבר טוב ועונש הוא דבר רע. אי לזאת יוצא, כי להאנשים שעובדים לתועלת עצמם, נקרא "טוב", אם הוא מקבל תמורת עבודתו דבר, שהרצון לקבל יהנה מזה, ושהוא אומר, שכדאי לתת עבודה תמורת הדברים טובים, שהוא יקבל. ו"עונש" נקרא פשוט מה שאומר, שחבל שלא עסקתי בתו"מ, כי הפסדתי את השכר, ועוד קבלתי עונש, היינו דבר שאני סובל מזה יסורים.
מה שאם כן אלו אנשים, שרוצים לעבוד לתועלת ה', לכן הזמן שיש להם כח לעבוד להשפיע ולא לקבל לעצמם, זה נקרא אצלם "שכר". ובזמן, שהם משוקעים באהבה עצמית, זה נקרא אצלם "עונש". אמנם השכר ועונש אינו אמור על התמורה, כמו באלו של שלא לשמה. נמצא, בעבודה דלשמה, שהיא נגד הטבע שלנו, זה נקרא "טהרה". והיות שזה אינו בידי אדם, על זה אמרו חז"ל "אלמלא אין הקב"ה עוזרו, אין יכול לו".
מה שאינו כן בשלא לשמה, שהיא בבחינת הטבע, אין צורך לומר "אלמלא אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו", היות שלא לשמה אינו נגד הטבע. כלומר, שהיא עבודת הכלל, הנקרא"קו אחד",שאין להם שום מושג יותר משכר של עוה"ז, או שכר של עוה"ב.
והיות שזה שייך לאהבה עצמית, כלומר שהם מבינים, שכדאי לוותר על תענוגים בעוה"ז, שהוא עולם עובר, שתמורת זה תהיה להם "היכולת לאכול את שור הבור והלויתן", לכן יש הרבה אנשים, שעובדים בקו אחד, שיכולים לסגף עצמם בעוה"ז, בכדי שיקבלו תמורת זה תענוגים בעוה"ב, שהוא עולם נצחי. ולכן אין הם צריכים לעזרת ה', אלא הם רואים, שהם בעצמם בעלי עבודה. וכשהם מסתכלים על הכלל ישראל, במצב זה הם מרגישים עצמם לבחירי עם.
מה שאם כן אלו שרוצים לעבוד בע"מ להשפיע, אלו אנשים, כשהם מסתכלים על הכלל ישראל, אז מרגישים עצמם, שהם יותר גרועים ויותר שפלים מהכלל. כי הם מרגישים את הרע שבהם, שהוא הרצון לקבל לעצמו, שהוא השולט, ואין הם מסוגלים לצאת מאהבה עצמית. ותמיד הם מסתכלים על עבודתם, עד כמה שהשקיעו עבודה, בכדי שתהיה להם היכולת לעבוד בע"מ להשפיע, ותמיד מראים להם מלמעלה, איך שהם מרוחקים מזה מצד הטבע, והם רואים, שהם מלוכלכים מכל וכל, ולטהרה הם צריכים. היות שהם הולכים בשני קוין, אז הם רואים את האמת.
לכן האדם הזה, בכדי שלא יברח מהמערכה, אומרים לו האמת, שאין זה בכוחנו לנצח את היצר הרע. אלא "אלמלא אין הקב"ה עוזרו, אין יכול לו". לכן אמרו בלשון "הבא לטהר מסייעין אותו". ולא אמרו סתם שנותנים לו עזרה. וזהו מסיבת, שדוקא בטהרה האדם רואה, שאין בידו ללכת בדרך, שכל מעשיך יהיו לשם שמים. נמצא, שאין הוא צריך להאמין למעלה מהדעת בזה , ש"אלמלא הקב"ה עוזרו, אין יכול לו". היות שהוא רואה את האמת, שאין הוא מסוגל לצאת מאהבה עצמית. ולכן הרבה פעמים בא האדם לידי יאוש, והוא צריך להתגברות גדולה, להאמין למעלה מהדעת, שהקב"ה כן יכול לעזור לו לצאת מאהבה עצמית.
מה שאם כן אלו אנשים שהולכין בקו אחד, הוא ממש להיפך, האדם רואה בתוך הדעת, שהוא מתגבר על היצר הרע שלו, ולא צריך לשום עזרה מה', שיעזור לו לקיים את התו"מ. אלא היות שחז"ל אמרו "אלמלא אין הקב"ה עוזרו, אין יכול לו", לכן הוא מאמין למעלה מהדעת, שהקב"ה עזר לו. אבל הוא בתוך הדעת, הוא יודע, שיש לו כח להתגבר על היצה"ר שלו. ואין הוא דומה לשאר אנשים שישנם בכלל ישראל, שהם שפלים. והוא מרגיש עצמו, שהוא מורם מעם.
ובהאמור יוצא, שבענין "הקב"ה עוזרו" יש הבחן גדול, בין אלו שהולכין בקו אחד, לאלו שהם הולכין על ב' קוים. כי אלו שהולכין בקו אחד, הם רואים, שהם עושים הכל, אלא זה שה' צריך לתת עזרה, את זה הם לא רואים, אלא שמאמינים למעלה מהדעת, שה' עזר להם.
מה שאם כן אלו שהולכין על ב' קוים, הם רואים, שאין הם מסוגלים לעשות כלום. ועל עזרה שה' נותן, הם צריכים לתת יגיעה גדולה, להתאמץ ולומר, שה' כן יכול לעזור להם. ובזמן שהם יוצאים משליטת היצר, אז הם רואים בתוך הדעת, שה' עזר להם. ואחרת הם היו תחת שליטת היצר לעולמים…"

שאלה : מדובר פה על היראה שלישית ,מפני שהוא רב ושליט , איך זה יוצא ,שזה לא לתועלת עצמו ,מפני שהוא רב ושליט ?
תשובה : האם אני יכול להשפיע נחת רוח - זאת יראה השלישית , כן ?
תלמיד : כן , אם אני רואה אותה גדולה וחשובה , אם אני רואה אותה גדולה וחשובה , אז ,איך זה שזה לא לתועלת עצמי ?
רב: אני לא מבין את השאלה . בגלל שבורא הוא רב ושליט , אז ,אני נמצא ביראה ,איך אני משרת אותו . במידה ,שאני מבטל את ה"אני " שלי , אז , אני יכול להעמיד במקום "אני " שלי את הבורא ובמקום לשרת את עצמי לשרת אותו . לכן ,כמו שפעם הייתי ביראה ,איך אני אספק לעצמי הכל מה שצריך, שבכל רגע אדם דואג לזה בתת הכרה ובהכרה , כך אני צריך להגיע למצב , שאני דואג לבורא גם בהכרה ואפילו בתת הכרה ( כאשר יבואו אלי טבע שני ) ואני אהיה מסור לו כך .
למי זה לבורא ?
לאותה מערכת הכללית של כל הנשמות , כי אין בורא ,כדמות בפני עצמו ח"ו , זה לא פסל



שאלה : הוא כותב לקראת הסוף ,שאלו שהולכים בדרך אמת ,הם רואים ,שהבורא יכול לעזור להם בתוך הדעת , ואלו ,שלא הולכים בדרך אמת ,הם צריכים להאמים באמונה למעלה מהדעת . אתה יכול להסביר את זה ?
תשובה : בסופו של דבר ,וודאי , שאנחנו מתקנים את הכלים שלנו כך ,שבכלים המתוקנים , ברצון לקבל המתוקן אנחנו מרגישים את הקבלה ע"מ להשפיע . אני לא יכול להסביר , זה עניין של הרגשה . עוד מעט אולי , אפילו היום

שאלה : למה זה חשוב הסיבה של היראה ?
תשובה : היראה זה קשר לרצון לקבל ואנחנו לא יכולים לעבוד ללא רצון לקבל , חייבת להיות איזה מין יראה :
או שזה יראה ,שאני דואג לעצמי
או שאני דואג לחברים
או שאני דואג לעולם
לבורא
שאני לא רואה נכון כל הכלי הזה
אבל היראה זאת התקשרות , אני לא מתקשר לאדם , לפעולה ,אם אין לי קשר דרך יראה . היראה זה חוסר , מפני שאנחנו זה רצון , חסרון לקבל רק דרך התכונה הזאת ,שחסר לי משהו , אני יכול להרגיש את הכל , אחרת אני לא ארגיש ,מה שנמצא סביבי , אני לא ארגיש את עצמי . יראה זאת תכונה העיקרית ,שבתוך היצור הזה שנקרא נברא .
לבורא אני לא יודע ,מה יש לו שם , לתכונה הזאת ,שהיא כולה השפעה ללא קבלה - אני לא יכול לתאר את זה לעצמי . אבל ,אצלי ,שכולי כולי מתבסס בנברא ובכל הבריאה ככה חסרון , שזו תכונה בסיסית , אז ,חסרון זה יראה כלפי המצב שלו - חסר לי , איך אני ממלא את עצמי , איפה מילוי . אפילו את זה ,שלא חסר לי כלום ,ואין לי שום דאגה זה גם כן יש לי יראה מזה , כי הרגשת היראה זאת הרגשת העוצמת החיות שבנברא . מי שיותר דואג , הוא נמצא בהתקדמות בחיים


מה הבדל בין דומם , צומח , חי , מדבר ?
כמה שנצרח , כמה שמרגיש שחסר - זאת יראה . יראה מהעולם הזה ,האם אני ממלא את עצמי , גם מהעולם הבא , בהשפעה היראה עוד יותר גדולה
תלמיד : אבל ,הבורא רוצה ,שיהיה לנו יראה רק ממנו ?
רב: כן , אבל אנחנו צריכים לסדר יראה הנכונה , אבל ,בכל זאת ,היראה זה יסוד . אני בלי יראה לא ירגיש את עצמי כנוצר , במציאות , כמישהו שקיים
מה הבדל בין חי למת ?
חי דואג , על מה דואג זה כבר משהו אחר , לא חשוב .
דומם דואג ,איך להחזיק את עצמו , אחרת בכלל לא היה קיים גם זה , לדאוג על עצמי ,להיות בצורה יציבה כזאת , מוצקת .
בצומח כבר דאגה כל רגע ורגע ,איך הוא יצמח , איך לקבל ,מה שטוב ולפלוט מה שרע .
חי זה עוד יותר , בכל תא ותא במורכבות של התאים - זה הכל דאגות , הכל יראה . לכן פקודה הראשונה , חוק הראשון ,שבנברא ,זה יראה וכמה שהיא יותר ויותר משוכללת , משופרת ,לפי זה אנחנו קובעים דרגת הנברא .
אם דואג רק לחיים שלו כאן , אז ,אותו אדם הוא כמו בהמה . אם דואג כבר לצורה ,שיהיה לו עולם הבא , הוא כבר לא בהמה , מין דומם בקדושה וכו' ,
אבל דאגות , דאגות ,עד שדאגות יוצאות מתוך עצמו ומתחיל להרגיש שכולי שייך לעולם , כולי שייך לבורא , אבל דאגה . שאלת נכון היראה זה היסוד
תלמיד : מה אדם צריך לעשות ,כדי שתהיה לו יראה הנכונה ?


רב: זה ע"י מאור המחזיר למוטב , אנחנו לא יכולים . אני אגיד לך - אני לא יכול לצאת מהעיגול שלי , אני ובמה שאני תלוי ( כמה אנשים טובים , כמה אנשים רעים ,שנמצאים לידי , או , העולם ,כאשר אני מרגיש שאכפת לי קלקלה , פוליטיקה וכו' ) אני מרגיש בהתפתחות שלי ,שאני תלוי בהם - זאת יראה של האדם , יראה של המדינה , יראה של החברה .
להתחיל להרגיש לא לעצמי , לא לעומתי - כוכב מתפוצץ ,אני כבר נמצא בחרדה , זה הכל לעצמי , אלא , להתחיל לדאוג למה שמחוצה לי , לא שזה שייך לי ולכן אני דואג , אלא ,על מה שנמצא מחוצה לי , מפני שבזה אני רוצה לשמח את הבורא , זה כיוון אחר לגמרי , זה יכול להיות רק ע"י מאור המחזיר למוטב .
אם אני דואג על כל מיני דברים ,שקורים בעולם , שיהיה בעולם טוב גם לי יהיה טוב בתת הכרה ,או ,בהכרה אני רואה ככה , זה הכל התפתחות האדם , כאשר אדם מפותח ,הוא מרגיש הרבה יותר סיבות , הרבה יותר מקורות של השפעה עליו , שהוא תלוי בהם , זהו ,זו התפתחות גשמית , בהמית ...,אבל ,להפוך את זה מעצמי מכל מיני צורות לההפך , שאני אתחיל להרגיש אותם ובורא נמצא בם - אין לי תכונה כזאת ולזה אני צריך מאור המחזיר למוטב . על זה אנחנו מדברים ולזה אנחנו עושים כל מיני פעולות , שהמאור ,דווקא, יתן לנו יכולת להרגיש מחוצה לנו ,זה נקרא יראה אמיתית הרוחנית

שאלה : איך אני יכול להיות מוכן לקבל ירידות בצורה נכונה ?
מה זה נקרא לקבל ירידה בצורה נכונה ?
איזה מצב זה יכול להיות הכי טוב , שאני מקבל ירידה בצורה הנכונה ?

אין לי כלום , אני מרוסק , אין לי שום דבר , זה באמת ירידה , יש לי חוסר עונים ,אני נמצא מת בידיים של החברה

שאלה : מה היא בקשה הכי חשובה מאדם לבורא ?

שאלה : האם אני בטוח ,שאני מבטיח לעצמי ,על כל ירידה שתבוא להיות בתמיכה ,באווירה , בהכנה נכונה לקבל את הירידה הזאת לצורך עלייה , שמיד אני אפנה לבורא ואבקש ממנו תיקונים ולא בעצמי ארצה משהו לעשות , או , שאפול ליאוש , יותר גרוע .
שאני אקבל עלייה נכון ואשמש בה נכון בצורה יעילה ביותר ?
האם אני בטוח ,שאני נמצא בהכנה הנכונה ?
מה חסר לי ,שאני אשלים את זה כבר היום ?
שנוכל לקבל בכל דקה כמה ירידות ועליות , זה הכל תלוי בהכנה שלנו הנכונה ואז אפשר לזרז בזה את התיקון .
ההכנה הנכונה מה היא ?

שאלה : למה דאגה לחיבור בחברה , בעשירייה היא דאגה הכי קרובה לבורא , מכל הדאגות , מכל השאלות זאת ,בעצם ,הדאגה , השאלה , התפילה , החיסרון הכי קרוב . כי מצד הכלים אנחנו ,בעצם ,כך יכולים להתקרב אליו , מצד הכלי של הנשמה ?

Smile
חזרה למעלה Go down
משה




מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

סיכום שיעור בוקר 11.07.2016  חלק א'    (  מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה'  ) 34 דקות + שאלות סדנא  Empty
הודעהנושא: Re: סיכום שיעור בוקר 11.07.2016 חלק א' ( מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה' ) 34 דקות + שאלות סדנא    סיכום שיעור בוקר 11.07.2016  חלק א'    (  מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה'  ) 34 דקות + שאלות סדנא  EmptyMon Jul 11, 2016 10:06 pm

לחיים לאון cheers
חזרה למעלה Go down
 
סיכום שיעור בוקר 11.07.2016 חלק א' ( מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה' ) 34 דקות + שאלות סדנא
חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1
 Similar topics
-
» סיכום שיעור בוקר 22.06.2016 חלק א' (מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה ) 30 דקות + שאלות סדנא
» סיכום משיעור בוקר 08.04.2016 חלק א' ( מהו "מסרת גבורים ביד חלשים" בעבודה ) 32 דקות + שאלות סדנא
» סיכום שיעור בוקר 01.07.2016 חלק א' ( מהו, שהצדיקים ניכרים ע"י הרשעים, בעבודה ) 30 דקות + שאלות סדנה
» סיכום משיעור בוקר 21.09.2015 חלק א' ( מאמר "מהי העזרה בעבודה, שיבקש מה'" ) 33 דקות
» סיכום שיעור בוקר 28.06.2016 חלק א' ( ענין השפעה ) 40 דקות + שאלות סדנה

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: