אנחנו הכנו קטעים לכל שיעור ושיעור ,שיהיה לנו בכנס פיטר ואנחנו רוצים לעבור עליהם , לא נורא ,אם נעבור כמה פעמים , לא מתקדמים מזה ,שקרואים משהו חדש , אלא ,מתקדמים מזה ,שמרגישים משהו חדש , לכן ,כמו שכתוב לא דומה ,מי שקרא מאה פעמים למי שקראה מאה ואחד פעמים . לכן ,להשתדל בפניה כמה שיותר לטקסט וללב , לחיבור בינינו ,כדי שכנגד כל פסוק ,שאנחנו קוראים , אנחנו נוכל להנות מהתיקון הפנימי שלנו , שדרך החיבור בינינו נקבל המאור המחזיר למוטב ונתעלה - זאת ההכנה לכנס האמתית .
"...העיקר היא היגיעה, כלומר, לחשוק איך להתיגע בעבודתו ית', כי אין העבדות הרגיל עולה בשם כלל, זולת הגירומין של היותר מהרגילות, הנקראת יגיעה... וכן מכל עבדות ועבדות, שואב ה' רק את הגירומין העודפין על הרגיל לו, והמה יהיו האותיות וכלים לקבלת אור פניו ית'. והבן זה היטב…" (בעל הסולם, אגרת ל"ח)
אנחנו לומדים עוד מתחילת הלימוד שלנו בחכמת הקבלה ( תע"ס , חלק א' , הסתכלות פנימית וגם חלק א' בעצמו ) ,שיש ענין של הרצון זה שנברא מלמעלה ויש ענין השתוקקות , שהוא בא מתוך הכלי עצמו , ממטה למעלה .
ודווקא השתוקקות , התוספת רצון , חיסרון , התשוקה ,מה שהנברא מרגיש לקראת הבורא , לקראת האור , לקראת תכונת ההשפעה , השתוות , הזדהות , התקרבות - דווקא ,השתוקקות הזאת היא קובעת גם גודל וגם צורת הכלי הרוחני . אנחנו לומדים ,שע"י זה נגרם צמצום א' וכל הפעולות , הכל זה ע"י התוספת של הרצון ,שבורא ברא . התוספת ,שנברא יכול לגלות , להציע מעצמו , להוציא מעצמו בכל מדרגה ומדרגה , לפי זה ישנה התפתחות של הבריאה מנקודה הראשונה ועד שהכל מסתיים בגמר התיקון .
בתהליך הזה ישנם גירומין , ההשתוקקויות ,שבאות מלמעלה למטה , לפי היחס בין הכלים ואורות , ,שכאילו זה לא מגיע מהנברא ,אלא , יש שם ,בתוך תהליך עצמו ,מצב ,שהכלי מתחיל להשתוקק . מאיפה באה בכלל השתוקקות ?
היא גם לא באה מעולם שלנו משומ מה , אלא , יש בטבע ,וודאי ,לכל דבר סיבה , ייסוד ,מאיפה פתאום מתעוררים בנו תוספות , של הרצונות , נטיות , אז , הן באות מתוך זה ,שישנה התכללות כוח השפעה בכוח הקבלה ( כמו שאנחנו לומדים בד' בחינות דאור ישר ) והתערבבות הזאת כוח השפעה בכוח הקבלה היא מביאה לכוח הקבלה תוספת והתוספת היא לא בזה ,שרצון נעשה יותר גדול ( הוא נברא ע"י האור ולא יכול להיות יותר גדול ) , אלא , הוא נעשה יותר איכותי , כאשר מתפתח בדרגות דומם , צומח , חי , מדבר ,עד שמגיע צורת המדבר לצורת הבורא .
לכן ,ההשתוקקות הזאת ,שאנחנו צריכים למצוא אותה , להמציא אותה ממטה למעלה , שדווקא ע"י תוספת הזאת ,שאנחנו מגלים , אנחנו עולים ומגלים את המדרגות רוחניות , ההשתוקקות הזאת היא גם מושרשת בתוך השתלשלות מלמעלה למטה ורק אנחנו צריכים לגלות אותה , למצוא אותה , להיות מוכנים לזה .
לכן ,לא להגיד שאין , שאני לא מסוגל , שאני לא יכול ,אלא, עבודת היתר ,שאנחנו מחפשים בקשר בינינו : איפה עוד יותר אנחנו מסוגלים להוסיף , באיזה צורות , אז , לפי מאמץ של הנברא , שהמאמץ הזה גם כן נמצא בתוך הכלים שלנו רק קצת יותר נסתר . אנחנו דרך המאמץ הזה כן מחפשים ומוציאם את הגירומין האלו , השתוקקויות הנוספות מעל הטבע שלנו ,שקבלנו מלמעלה , ,כמו שהוא אומר "העודפין על הרגיל לו, "
שאלה : איפה אנחנו יכולים למצוא העודפים האלו מעל הרגילות בעבודה שלנו , כדי שנקבל תוספת חיסרון , שנקרא השתוקקות וע"י נעלה מ"ן ונעלה למדרגה הבאה ?
איפה אנחנו יכולים בינינו למצוא תוספת חיסרון , השתוקקות ?
אנחנו מדברים על דרך אחישנה כל הזמן , איך להגיע לזה ?
איך לממש את זה ?
אז בבקשה .
"...ומאיזה חומר אדם יכול להגיע, ולהשיג תכונה חדשה, שהוא צריך להשפיע; וקבלה עצמית, הוא דבר פסול. הלא זה הוא נגד הטבע. והגם שאדם מקבל לפעמים איזה מחשבה ורצון, שצריכים לצאת מאהבה עצמית, שזה הגיע לו ע"י ששמע מפי סופרים וספרים, אבל זה הוא כח קטן מאד, שאינו מאיר לו תמיד את הדעה הזו, שיוכל להחשיב אותה, שישתמש עמה בתמידיות, ולומר שזהו כלל לכל המצות שבתורה.
אי לזאת יש עצה אחת, אם מתאספים כמה יחידים שיש להם הכח הקטן הזה, שכדאי לצאת מאהבה עצמית, אלא שאין להם כל הכח והחשיבות לדבר השפעה, שיוכלו להיות עצמאים בלי עזרה מבחוץ, וכל אלה היחידים מתבטלים כל אחד להשני.
כולם יש לכל הפחות בכח, את ענין של אהבת הבורא, אבל בפועל, לא יכולים לקיים את זה, אז על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, שהגוף הזה מורכב, למשל מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי עשרה מכפי שהוא היה יחידי.
אבל בתנאי כשהם מתאספים, כל אחד יחשוב, שהוא בא עכשיו להמטרה לבטל את אהבה עצמית, היינו שלא יחשוב עתה איך למלאות את הרצון לקבל שלו, אלא יחשוב עכשיו עד כמה שאפשר רק על אהבת הזולת, רק על ידי זה הוא יכול לקבל רצון וצורך, שצריכים, לקבל תכונה חדשה שנקרא רצון להשפיע. ומאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת הבורא, היינו שרוצה להשפיע להבורא נחת רוח…" ( אהבת חברים )
אני צריך לבדוק ,מה היא הסיבה , שאני בא לישיבת חברים , לאיזה שיעור ,שאנחנו נמצאים יחד , לסדנה , עשירייה , לפעולה חיצונה ,כאשר פועלים יחד , מה היא הסיבה ?
שאני רוצה משהו להשיג ?
בסדר , הכל טוב . אני ,בכל זאת ,בא . עכשיו ,רק בואו נברר , מה היא הסיבה , שאני בא ?
- עד כמה שאני יודע לברר , אדם עושה הרבה פעולות בחיים ולא יודע בדיוק מה מניע , אז ,אני בא , למה ?
יכול להיות ,שאם אני לא יבוא יביישו אותי , יזרקו אותי מהחברה , אני אחרי זה לא אוכל להרגיש את עצמי טוב , אני אוכל את עצמי ,למה לא הלכתי . באמת ,כמה פעמים לא הלכתי , נתתי לעצמי איזו חולשה אחר כך הצטערתי וכאשר הלכתי הרגשתי את עצמי כגיבור .
מי יודע מה יותר טוב ?
אבל, המעשה הוא תמיד מעשה . עכשיו ,כאשר אני הולך לשם ,מה אני רוצה להרוויח ?
אני רוצה להרוויח רוחניות , אולי גם גשמיות ?
אולי ,שיהיה לי רוגע , שלא אוכל את עצמי אחר כך , אולי ,איזו העלאת חשיבות שלי בעיניהם , שלא ידברו עלי , אולי ,בכל זאת ,לקבל איזה כוח משם - זה כבר משהו חדש , שאני מאמין , או מרגיש ,שיש שם איזה כוח , שמעורר אותי , מחזק אותי , מעלה אותי . הכוח הזה מה הוא ייתן לי ?
ייתן לי הכרת הבורא ?
גם כן טוב . רוחניות , נצחיות , שלמות גם טוב , או ,שאני לא רוצה , לא רוצה תשלומים כאלו , לא רוצה שכר כזה , אני רוצה ,שכשר שלי יהיה חיבור לקבוצה . כך כתוב ואני רוצה . אבל ,באמת מה אני רוצה , זה אולי נסתר מאדם , אז ,הוא חושב ,שהוא מגיע בגלל שכן רוצה לתרום לחברה , להשפיע עליהם ועוד ועוד .
לכן ,מאוד חשוב ,כאשר אנשים באים לעשירייה ומתיישבים במעגל בישיבת חברים , שהשאלה הראשונה תהיה לייצב ביניהם בעצם ייסוד הפעולה , שעכשיו הם עושים
שאלה : מה כדאי לרצות מישיבת חברים ?
אפילו בזמן הלימוד , לא חשוב ,איפה הם נמצאים , כי כל פעולה היא לייצב חיסרון , כדי למשוך המאור , אין לנו שום פעולה אחרת . בשביל מה חיים ?
רק כדי להגיע למעשה הזה , שמאתנו חסרונות , גירומין , עודפים , תוספות של החיסרון משלנו , השתוקקות וכנגד זה מופיע מאור המחזיר למוטב . אז ,זה צריכה להיות בעצם , שיחה , דיון הראשון שבינינו , כדי לייצב נכון את הכלי , שיהיו כולנו מכוונים נכון בכוונה אחת , במחשבה אחת לקראת השכר אחד ,מה שאנחנו רוצים ,ואחר כך כבר אפילו נושאים אחרים
בואו אנחנו נדבר דקה ,עד כמה שחשוב כל ישיבה להתחיל לייצב את עצמנו , שנהיה יחד מכוונים ולא כל אחד לכיוון אחר , אחרת כל ישיבה אחר כך אין לה עוצמה , בבקשה
איך מייצבים את הכלי בתחילת הישיבה ?
"...אי אפשר לקיים התורה והמצוות כי אם ע"י הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו. כי עיקר קיום התורה, הוא ע"י האחדות וע"כ כל מי שרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות... צריך להכלל בכלליות ישראל באחדות גדול... שע"י זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות…" (ליקוטי הלכות - חשן משפט הלכות עָרֵב)
זאת אומרת ,אם אנחנו חושבים על אחישנה , לקצר , למהר את הדרך , לעשות את הדרך יותר קלה , למה צריכים לטרוח , כמו שכתוב "אמר הקב"ה לישראל חייכם, כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא, כל מי שמתירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו" כך גם אנחנו ,שצריכים להבין ,שכניסה לפעולה רוחנית מצדנו היא דרך ערבות , שיהיה לנו עשירייה , כלי ,שדרכו בלבד , דרך המקום הזה , דרך החיסרון המשותף , ששם נעלמים כולם ומרגישים רק רצון המשותף אחד , עד כמה שהוא מעל האגו שלנו , עד כמה שאנחנו עושים מאמצים , עד כמה שאנחנו זוכים גם כן לגלות , שאנחנו לא רוצים להתחבר , כי אין לנו עדיין את זה , עדיין לא מגלים לנו דחיה טבעית , כתוצאה מהשבירה , מחטא עץ הדעת , עוד לא מגלים לנו ,עד כמה שאנחנו מנוגדים לחיבור , לערבות וכאשר אנחנו נתחיל לגלות את זה ולהשתוקק בכל זאת לקיים ערבות ,אז , זה יהיה הכלי שבו יהיה לנו גילוי הבורא
שאלה : בואו נחשוב ונשתדל להרגיש ,איך ע"י השתוקקות לחיסרון אחד במרכז הקבוצה אנחנו שם מגלים מצב ,שנקרא אמונה למעלה מהדעת ?
כי על המאמץ שלנו תמיד פועל מאותו מאמץ המאור המחזיק למוטב ואז אנחנו נפגשים במרכז הקבוצה מאמצים שלנו לרצון אחד והאור ,שפועל על המאמצים שלנו ,ואז אנחנו יכולים שם להתכלל למצב ,שנקרא אמונה למעלה מהדעת .
בואו נשתדל לתאר לעצמנו את המצב הזה , ע"י יצירת הערבות
אינדקס