4) יש לדעת, בזמן העבודה, כשהרצון לקבל בא להאדם עם הטענות שלו, אינו מועיל שום ויכוחים עמו ושום שכליות, מה שהאדם חושב שהם טענות צודקות, לא יעזור לו, שיוכל לנצח את הרע שלו. אלא כמ"ש "הקהה את שיניו", שפירוש רק ללכת במעשים ולא בויכוחים, שזה נקרא, שהאדם צריך להרבות כוחות על דרך הכפיה [...] כלומר, ע"י ריבוי התמדה אז ההרגל נעשה טבע שני.
ובעיקר צריכים להשתדל, שיהיה להאדם רצון חזק להשיג את הרצון להשפיע, ולהתגבר על הרצון לקבל. ופירושו של רצון חזק הוא, שרצון חזק נמדד לפי ריבוי השהיות והמנוחות שבינתיים, כלומר ההפסק זמן שבין התגברות להתגברות [...] שההפסק אינו לוקח אצלו הרבה זמן, ותיכף נתעורר שוב לעבודה. (בעל הסולם, שמעתי יט. מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה)
בחיים שלנו אנחנו רואים ,אנחנו מתווכחים ופתאום אחד מתחיל לעבוד עם הידיים , עובר מהדברים למעשה , אז ,הוא דין אחר לגמרי , אם מתווכחים ,אחד צועק על השני ,זה דבר אחד, אבל ,אם אחד מרביץ את השני זה כבר משהו אחר , הוא משיג את הגבול
שאלה : למה אנחנו בעבודה שלנו רוחנית מוזמנים להתחיל עם הידיים ?
שוויכוחים עם היצר הרע לא עוזרים , כל החכמות לא פועלות ומועילות רק פעולות עם הידיים , פיזיות ,שאנחנו במקום מלהתווכח עמו נכנסים לחברה , פעולה , הפצה , לימוד , כל מיני כאלו דברים ,שבכלל לא באותו מקום ,איפה שהוא רוצה להתווכח אתנו . הוא רוצה בוויכוח , התחכמות ואנחנו צריכים להוריד אותו לדרגת המעשה .
למה ?
איזה מעשה ?
איך זה עובד ?
ולמה זה מועיל ,דווקא ,כנגד כל החכמות , שיצר הרע בצדק , בצורה מאוד רצינית , מבוססת מביא לנו . ?
שאלה : למה עבודה הזאת נקראת "הקהה את שיניו" ? למה דווקא שינויים , שבור לו את הצורה , פרצוף , ראש , תוך , סוף לא יודע , משהו , למה זה "הקהה את שיניו" ?
ב32 יסודות , 32 מלכויות ,אותם המלאכים ,שאנחנו צריכים לברר ולתקן ...יוצא לנו מ32 כוחות האלו ,32 בירורים ,שבהם יצר הרע כל הזמן אוחז בהם וכל הזמן מחמם אותם , לכן ,סגור את שיניו זה נקרא ,שאנחנו ממש הולכים על הייסוד , שייסוד שלו בל"ב שיניים זה דבר אחד ודבר השני , שצריכים מכאן להבין המעשה הוא הכי חשוב בתיקון , שזה נקרא "הקהה את שיניו" ,שאתה מתעסק במעשה ולא בוויכוחים , בשום דבר , אלא , פעולות בקבוצה , בהפצה , פעולות פיזיות , בדיבור ובמעשה ,מה שעושים ,זה ,בעצם ,תיקון כנגד השבירה
5) כל היסוד הוא, שהאדם צריך לבקש מה שכל מחשבתו ורצונו יהיה רק לתועלת ה', אז בא תיכף ציור של שופלות, הנקרא שכינתא בעפרא. לכן אין להתפעל מהירידות, כי פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. וזהו כמו שלמדנו, אין העדר ברוחניות אלא שנסתלק לפי שעה, מטעם שיהיה מקום עבודה ללכת קדימה. כי כל רגע שמבררין לתוך קדושה, זה כבר נכנס לרשות הקדושה, רק האדם יורד בכדי לברר עוד נצוצות של קדושה. רק יש עצה לאדם, שאינו מחכה עד שיורידו לו מדרגתו, וכשמרגיש את שופלותו אז חוזר ועולה [...] אלא הוא בעצמו יורד ומעלה נצוצות אחרות, ומעלה אותן לרשות הקדושה. כמו שאמרו חז"ל "אַדְּלֺא אבידְנא, בְּחישְנא" (שבת קנ"ב), היינו מטרם שאני מאבד את מצבי, שבו אני נמצא, מתחיל אני לחפש, על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל על דוד המלך שאמר "אעירה השחר", ודרשו חז"ל, אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי. אי לזאת, עיקר השמירה הוא בזמן העליה, ולא בזמן הירידה. ובזמן עליה צריכים להמשיך בחינת יראה, שחס ושלום שלא נהיה נדחה לחוץ. (רב"ש ב', אגרת עז)
התיקון מתחיל מזה ,שאנחנו מבינים שנמצאים במצב השבור , שאין לנו שום אפשרות להישאר בזה , אנחנו חייבים לעלות , אין ברירה ,הכרת הרע ,שיש לנו
הכרת הרע יכולה להיות ע"י זה ,שאנחנו יורדים למקום , שכבר משיגים את הרע , מתוך הייסורים
ויכולה להיות הסגת הרע ,שאנחנו מביאים אור ומתוך זה רואים את הלכלוך ,מה שנמצא בנו
זה הבדל בין בעתה ואחישנה , לכן ,אנחנו צריכים בכל יום , כל רגע , בכמה שאפשר להשתדל להידבק למאור , לעלות את עצמנו לזה יותר ויותר ואז אנחנו לא נצטרך לירידות , אלא , כל פעם נגלה את הרע בעליה , זה ,בעצם, הדרך שלנו : לימוד , הפצה , כל העבודה בחברה - כל האמצעים האלו מביאים לנו את ההזדמנות הזאת .
שאלה : בואו נדבר - עד כמה שיש הבדלים בדרך ,שאנחנו רוצים למשוך מאור המחזיר למוטב וכך לגלות את כל השבירה ולראות כל הנזקים ,מה שיצר הרע מביא לנו , לעומת ,אם אנחנו לא עושים את זה , לא נמשכים לטוב , לחיבור , למאור המחזיר למוטב , אלא , הנזקים האלו מתגלים ע"י בעתה ?
מה הוא הבדל בהכרת הרע בין לגלות אותו ע"י משיכת המאור ובין ,שהוא מתגלה בעצמו ?
שיעור 7: מ-"אני" ל-"קבוצה" ל- "בורא"
איך אני רואה את העבודה שלי בכל שלושת הדרגות
אדם-קבוצה-בורא, אלה מושגים המצוירים בתוכי, איך אני מפעיל אותם כדי לממש את הפוטנציאל הרוחני שבי במלואו
1) מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת - נשמת אדה"ר [...] ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד ואחד בשלמות [...] כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים.
[...] אלא מה שנאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח התורה והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המידה שנזדכך, באותו השיעור מאירה הנשמה כללית עליו…"
אנחנו נמצאים במצב, שאותו רצון , שהיה מחובר , כאחד מהתחלה , הוא התחלק , נשבר להרבה מאוד חלקים, שבחלקים האלו , בכל חלק וחלק מורגש אור מאוד קטן , שנקרא זעה של החיים , שאפילו אנחנו לא מרגישים את העולם הרוחני , שבאמת בו ,רק בו אנחנו קיימים ,ומרגישים איזה מין חלום ( היינו כחולמים ) ,
מין אשלייה כזאת מהקיום שלנו , שניתנה לנו ,אחר כך נעלמת ,אחר כך שוב ניתנה וכו' ואלו החיים שלנו . כאשר אנחנו מתקנים כוח הרע , מחזירים אותו לאפס ואחר כך מאפס עוד לפלוס , אנחנו בזה מגבירים את הכוח החיים שלנו . אז ,כך אנחנו רואים ,שבהתחלה לא נברא ,אלא, נשמה אחת , נשמת אדה"ר , רצון אחד "...ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד ואחד בשלמות כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים..."
[...] אלא מה שנאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכוח גופו של כל אחד ואחד. דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכוח התורה והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המידה שנזדכך, באותו השיעור מאירה הנשמה כללית עליו…"
שאלה : מה נעשה עם הגוף כדי שאנחנו נגלה את הנשמה שלנו , חיים שלנו בצורה אמתית ובמלואה ?
מה אנחנו עושים עם מהגוף ?
איזה פעולות ?
מה הוא צריך לעשות ?
עכשיו הוא חוצץ .
מה אנחנו צריכים לעשות ממנו , כדי שיביא לנו כל האור של הנשמה ?
שאלה : איזה פעולות אנחנו עושים על הגוף ,שבמקום מחיצה הוא לאט ,לאט יהפוך להיות לאפס , שלא יהיה כמחיצה ,ואחר כך כמגבר על האור שיתגלה ?
שממינוס יהפוך להיות לאפס ואחר כך לפלוס ?
וזה הכל ע"י שינוי בגוף ,ובאור אין שינוי .
"...לכן נעשה בערך הגוף הגשמי ב' בחינות:
בחינה א', שמרגיש את נשמתו לפרט מיוחד, ואינו מבין כי זהו כלל ישראל.
בחינה ב', שאינו מאיר עליו באמת אור נשמת ישראל בכללות כח הארתה, אלא בחלק הימנה, פירוש, לפי המדה והשיעור שזיכך את עצמו, בבחינת השבתו אל הכלל.
והסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם, ולכן אינו מרגיש ג"כ את עצמו לבחינת פרט, כי זה תלוי בזה, ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כחה, כמו שהופיעה באדה"ר [...] כי כבר נזדכך הגוף וכולו קדש להויה ואינו עושה שום שיעורים ומסכים ונכלל כולו בכלל ישראל.
(בעל הסולם, ששים רבוא נשמות)
שאלה : איך אנחנו יכולים לתאר ,שהגוף שלנו הפרטי , רצון , שהוא נותן לנו עכשיו הרגשה ,שאנחנו קיימים בעולם הזה , בגוף הביולוגי , איך אנחנו מביאים אותו להזדככות כזאת ,שאנחנו מתחילים להרגיש ,שכל העולם , אפילו דומם , צומח , וחי ומדבר ,כולם כלולים בתוך הרצון שלי ואני דואג להם וחושב אליהם ,כמו על עצמי קודם , וכך אני מזדהה לאותה נשמה של אדה"ר וזה הופך להיות בשבילי בגילוי של המצב ,שגם היה קודם ,אבל ,אני לא הייתי מזהה אותו ?
איזה מעבר אני עושה בהבנה , בהרגשה ,שאני עובד מתפיסת שבירה הנוכחית לתפיסה של תיקון הכללי ?
איך יראה לי כל המציאות גם בדרך וגם בצורה הסופית ?
2) עשה ית' לנו, שם במוחנו, כעין ראי מלוטש, המהפך לנו כל דבר הנראה שם, שנראה אותו מחוץ למוחנו, מול פנינו. ואעפ"כ, מה שאנו רואים, מחוץ לנו, אינו ענין אמיתי, מ"מ כמה יש לנו להודות, להשגחתו ית', שעשה במוחנו את הראי המלוטש הזה, לאפשר לנו לראות ולהשיג, כל דבר מחוץ אלינו. כי בזה, נתן בנו כח, להשכיל כל דבר, בדעת ובהשגה ברורה, למדוד כל דבר, מבפנים ומבחוץ וכדומה. ולולא זה, היתה נעדרת לנו מרבית השכלתנו.
כן הדבר בחפץ אלקי, במושכלות האלקיות [...] אע"פ שבפועל, אנו רואים, הכל ממול פנינו, מ"מ, כל בעל שכל יודע בברור, שכל הנראה לנו, אינו אלא בפנימיות מוחנו בלבד.
(בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות ל"ד)
ברור , מי הוא בעל השכל ? מקובלים , שיש להם השגה אמתית בתפיסת המציאות וכל האחרים יכולים ,אולי ,רק מקצת לדמיין את הדברים האלו ( מפסיכולוגיה , מפיזיקה וכו' )
שאלה : למה אנחנו צריכים צורה הזאת החיצונה ,שתתגלה לנו כך ועליה אנחנו לומדים את עצמנו : מה נמצא בפנימיותנו ?
ולמה בפנימיותנו לא היינו משיגים , לומדים , מתקנים את הדברים ?
שאלה : כתוב "עולם הפוך ראיתי" , מה זה עולם הפוך ?
שמה שהיום קרוב זה בצורה אמתית יהיה רחוק ,ומה שעכשיו רחוק הוא יהיה מורגש כקרוב , תתארו את המצב : העולם שהופך את עצמו בהרגשה שלנו ואיך אנחנו אז רואים אותו ?
שמתהפך כל רחוק לקרוב בכל מיני הבחנות .
איך כל אחד חושב שזה יראה לו ?
שאלה : ישנם בני אדם ,שאני מרגיש אותם קרובים , ישנם בני אדם ,שאני מרגיש אותם אדישים ( נמצאים ככה באפס ) ,ישנם כאלו ,שאני שונא אותם והשונאים האלו הם יהיו הכי קרובים . איך זה יתהפך ?
שאלה : האם הידיעה הזאת צריכה להשפיע עכשיו על הפעולות שלי ביחס ובהפצה ?
זאת אומרת ,למרות שבעולם הרוחני זה הכי רחוק ,או ,הכי קרוב , למרות ש"גיבור הוא מי שהופך שאונו לאוהבו " זו עבודה הכי קשה , אבל ,בעניין הפצה אנחנו מתחילים מקל לכבד , כמו כל התיקונים
3) ולא חסר לך כלום, אלא ללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק. וכל מקום שתתן עיניך בו, יתברך.
(בעל הסולם, אגרת ד')
שאלה : אז ,מה אנחנו צריכים לעשות ,כדי ללכד כל אלו איברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתנו ? אבל ,בכוונה שאנחנו כן מחברים לעצמנו אותן חלקי הנשמה שהתדלדלו ?
שאלה : איך אדם עושה דגש לא על התיקון עצמו , כי אין לו בתוכו מה לתקן בכלל , אלא ,כל הקלקולים בזה שהחלקי נשמתו התנתקו והתרחקו ממנו כביכול ?
איך אנחנו משכנעים את עצמנו ,שכל התיקון הוא בחיבור של הזרים אלי , אין יותר ,חוץ מפעולה הזאת ?
איך אנחנו מרכזים את העבודה בזה בלבד ?
אינדקס 