העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 8/8/2016

חברים יקרים
בוקר מבורך לכולם .....
מהיום והלאה אנסה בע"ה ובס"ד להעביר לפורום את סיכומי שיעור בוקר שלאון מפרסם בפייסבוק

סיכום משיעור בוקר 08.08.2016 חלק א' ( הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות ) 24 דקות
منذ 11 ساعة

"...(אות ח"י) ועתה נבוא לעומק הענין, והטעות, שהיה קשור ברגלו, כי זה העצה"ד טו"ר, היה מעורב מבחי' חלל הפנוי, כלומר, מצורת הגדלות שבקבלה. שעליה היה הצמצום, ואור העליון כבר נפרד משם, כנ"ל.

 וכבר נתבאר, שאדם הראשון, לא היה לו כלל בבנינו צורתגדלות הקבלה, הנמשך מחלל הפנוי, אלא כולו נמשך ממערכת הקדושה, שענינם להשפיע: כמו"ש בזוהר קדושים, דאדה"ר לא הוה לי' מהאי עלמא כלום, ע"ש: וע"כ נאסר לו העצה"ד, כמו ששורשו, וכל מערכת הקדושה, שהמה נפרדים מהס"א, משום שינוי הצורה שלהם, שהיא ענין הפירוד כנ"ל,

וע"כ גם הוא נצטוה עליו, והוזהר מלהתחבר בו, כי יופרד מחמתו משורשו, הקדוש , - וימות, כמו הס"א והקלי' שהמה מתים, לסבת הפכיותם ופירודם מהקדושה, וחי החיים, כנ"ל: 

אמנם, השטן הוא הס"מ הוא המה"מ, שנתלבש בהנחש, וירד והסיתה לחוה, בדבר שקר שבפיו, לא מות תמותון: ונודע, שכל דבר שקר שאין אומרים דבר אמת בתחילתו אינו מתקיים, וע"כ הקדים אותה בדבר אמת, וגילה לה מטרת הבריאה, שכל ענינה לא באה, אלא לתקן העץ הזה, כלומר, כדי להפך כלי קבלה הגדולים על צד ההשפעה, וז"ש חז"ל שאמר לה, אשר אלקים אכל מעץ הזה וברא את העולם, כלומר, שהסתכל על ענין זה בבחי' סוף מעשה במחשבה תחילה וע"כ ברא העולם: 

וכמו שנתבאר לעיל, דכל ענין הצמצום א', לא היה אלא בשביל האדם, העתיד להשוות הצורה של קבלה, להשפעה, עי' לעיל, והוא דבר אמת:

וע"כ היה השעה משחקת לו, והאשה האמינה אותו, בשעה שהכינה את עצמה לקבל ולהנות רק בע"מ להשפיע, נמצא ממילא, שפרח הרע מן העצה"ד טו"ר ונשאר עצה"ד טוב: להיות שכל ענין הרע דשם, הוא רק מבחי' שינוי צורה, דקבלה לעצמו, שהיה מוטבע בו להטביע.

אמנם בקבלה ע"מ להשפיע, הרי הביאתו על תכלית שלימותו, ונמצאת שעשתה יחוד הגדול, כמו שראוי להיות בסוף מעשה: אמנם זה הקדושה העליונה, היה עדיין שלא בעונתו, שלא היתה ראויה לעמוד בה, זולת באכילה א', אבל לא באכילה הב' (שז"ס הזוה"ק דכלא מלילא בשיקרא): ואסביר לך, כי אינו דומה, המנזר עצמו מהתאוה, בטרם שטעמה והורגל בה, להמנזר עצמו מהתאוה, אחר שטעמה ונקשר בה, כי הראשון ודאי יכול להזיר את עצמו, בפעם א' על תמיד, משא"כ השני, צריך לעבודה יתירה, לפרוש מתאותו לאט לאט, עד שגומר הענין.

 כן הדבר הזה, להיות שהאשה עדיין לא טעמה מעצה"ד, והיתה כולה בבחי' השפעה, ע"כ, בקל היה מעשיה לאכול אכילה ראשונה, ע"מ להשפיע נ"ר להשי"ת בתכלית הקדושה, משא"כ, אחר שטעמה אותו, כבר נקשר בה תאוה גדולה וחמדה יתירה לעצה"ד, עד שלא היתה יכולה עוד לפרוש מתאותה, כי כבר יצא הענין מרשותה:

והיינו שאמרו חז"ל, שאכלו פגה, פי', טרם בישולו, דהיינו בטרם שקנו הכח והגבורה למשול על יצרם, והבן היטב: ודומה למה שאמרו ז"ל במס' יבמות אליבא דאבא שאול, שאמר, הנושא יבמתו לשם נוי ולשם אישות הוי כפוגע בערוה, ואמרו גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה, עש"ה: וז"ש ז"ל, אכלתי, ואוכל עוד, כלומר, שאפי' בו בעת, שכבר שמע בפירוש, שחרה בו השי"ת, מ"מ לא יכול לפרוש הימנו, שכבר נקשר בו התאוה: ונמצא, שאכילה א', היה ע"צ הקדושה, ואכילה ב', היה בזוהמא גדולה:ובזה מובן חומר ענשו של עצה"ד, שנתקבצו עליו כל בני אדם למיתה, אמנם זה המיתה, נמשך מתוך אכילתו, כמו שהזהיר אותו השי"ת, ביום אכלך ממנו מות תמות: והענין להיות שנמשך לתוך איבריו, צורת גדלות הקבלה מחלל הפנוי, אשר מצמצום ולהלן, כבר אור העליון א"א לו להיות עמה, בכפיפה אחת, וע"כ זה הנשמת חיים הנצחית, המפורש בהכתוב, ויפח ה' באפו נשמת חיים וכו', היה מוכרח להסתלק משם, ונתלה לו חייתו הזמנית בפת לחם:

וחיים האלו, אינם חיים נצחיים כלמפרע, שהיה לצורכו עצמו, אלא דומה בערך, לזיעה של חיים, כלומר שנתחלק לו החיים לטפין טפין, באופן שכל טפה וטפה, הוא חלק מהחיים שלו הקודמים, שה"ע ניצוצי נשמות שנתחלקו לכל תולדותיו עד שבכל תולדותיו, מכל בני הישוב ומכל הדורות, עד דור האחרון, המשלים מטרת הבריאה, המה, בערךשלשלת גדולה אחת, באופן שמעשי השי"ת לא נשתנו כלל וכלל, מחמת חטאו של עצה"ד, אלא זה האור החיים, שהיה באה"ר בבת אחת, נמשך ונארך, לשלשלת גדולה המתגלגלת, על גלגל שינוי הצורות, עד גמר התיקון, בלי הפסק כלל כרגע, להיות מעשה ה' מוכרחין להיות חיים וקיימים, ומעלין בקודש ואין מורידין, והבן זה היטב: וכמקרה האדם, כן קרה לכל בני העולם עמו, כי כלם ירדו מבחי' נצחית וכללית, על גלגל שינוי הצורה, כמו האדם, כי האדם ועולם, ערך פנימי וחיצון להם, אשר החיצונית תמיד עולה ויורד בהתאם להפנימי. ואכמ"ל: "וז"ע בזיעת אפיך תאכל לחם, שבמקום נשמת החיים הקדום, שנפח ה' באפו, נמצא עתה, זיעה של חיים באפו:..."


שאלה : "...ונמצא, שאכילה א', היה ע"צ הקדושה, ואכילה ב', היה בזוהמא גדולה:..." מה היא הכוונה ?
תשוהב : באכילה א' האדם היה מקבל את האור העליון לפי ציווי ולא   שנראה לו טוב או רע , אלא ,לפי ציווי ,שבזה הוא רוצה לעשות נחת רוח לבורא . לקבל ע"מ להשפיע ,אבל ,לא עם החיסרון שלו ממש . מה שאם כן כאשר טעם ,מה זה נקרא לקבל ע"מ להשפיע , זה הביא לו תענוג כל כך גדול ,שפעם שנייה הוא כבר לא יוכל לקבל ע"מ להשפיע ,אלא ,המשיך ע"מ לקבל , כי התגלה טעם גדול מאוד בלקבל ע"מ להשפיע . סתם בלקבל לא היה נכשל , אבל ,מפני שזה ע"מ להשפיע , שהוא קושר לפעולה שלו בורא , שהוא עושה נחת רוח לבורא - עשיית נחת רוח לבורא מביאה  לאדם תענוג כל כך גדול , שהוא פשוט  לא מסוגל להתגבר עליו . התענוג ,שמתגלה מזה ,שאני עושה נחת רוח לבורא - אין לי אפשרות לעשות מסך בצורה טבעית , לא יכול לדחות אותו , לא מטעם בושה ולא מטעם כבוד , לא מטעם חשבון זה לעומת זה , זה תענוג שבא מלמעלה והוא יותר למעלה בערכו מכל היתר מענוגים ולכן לא מסוגל לדחות , לכן נופל  ומקבל אותו ע"מ לקבל . כל היתר תענוגים שקיבל ע"מ לקבל מתישהו כן או לא זה לא נחשב ,אלא ,נחשב זה כלפי הבורא עכשיו ,כאשר היית לו הזדמנות להתקרב , התקרב מפני שלא רצה מהתחלה ,אבל התקרב , לפי עצת הנחש וטעם , אבל, כאשר התגלה בזה תענוג , שמקבל מהבורא ,אז ,זהו : אכלתי ואוכל עוד . אכלתי זה בסדר , אבל ואכלתי עוד , כי זה מתגלים רשימות וטעמים  שהיו קודם טמונים ולא מגולים ועכשיו אני יודע ,איזה טעם זה ולא יכול לעצור את עצמי


תלמיד : "...כי אינו דומה, המנזר עצמו מהתאוה, בטרם שטעמה והורגל בה, להמנזר עצמו מהתאוה,.."זה קטע שממש לא ברור ?
רב: זה ברור , אין דומה ,כמי שלא טעם שום דבר ,או ,מי שטעם ועד כמה שהוא נמשך . יש לו רצון לקבל עכשיו גדול מאוד כלפי טעמים ,שהוא גילה , אבל, מסכים לזה אין לו , איך הוא ישיג את זה  ? איך הוא יכול להשיג ? המסכים ,שהוא יכול להשיג לטעום את הבורא , כמו שטעם עכשיו , הוא יכול בתנאי ,שיגרום לחיבור בין כולם - מזה יהיה לך מסך ובינתיים זה אינו . זה שהוא גילה רצון לקבל האגואיסטי גדול מאוד , ,שרוצה את התענוג הזה , זה נקרא חטא ועכשיו אנחנו כולנו יחד ככה אתה רואה מה שקורה בעולם ?  זה ממש אותו גילוי . מה קרה בבבל ? בבבל חלק מהבבלים , שגילו  משבר בלהתפתח בצורה אגואיסטית , הם אמרו אנחנו צריכים להיפרד , כמו שעכשיו ארופא ועוד מעט אמריקה גם כן . חלק אומרים לא יש לנו מורה , אברהם הוא אומר ,שאפשר למצוא אותו כוח ,שיכול לאחד אותנו ומאז התפתחו שני דרכים . אחר כך חלק הזה נופל , של ישראל , הם גם כן נעשים ,כמו אומות העולם , אבל, כבר לא יכולים . הפרוד הזה ,שנעשה שם נמשך כל היסטוריה , עד היום הזה אותו מאבק . חטא עץ הדעת זה גילוי הטעם לעשות נחת רוח לבורא , שיש בזה תענוג נפלא ועל זה צריכים להתגבר , אחרת לא תוכל לגלות את הבורא


שאלה : כאשר אנחנו עובדים בעשירייה , יש לפעמים מצבים , שגם יש בזה הרבה נחת , תענוג , איך אנחנו יכולים להשתמש בזה בצורה הכי נכונה ?
תשובה : כאשר אתם עובדים בעשירייה יש לכם הרבה נחת ותענוג , טוב מאוד , אז מה ?
תלמיד : איך להשתמש עם זה נכון ולא בצורה שלפגום כאילו
רב: קודם כל העבודה שלנו ,שלפעמים באים מצבים כאלו ולפעמים מצבים הפוכים , לפעמים מצבים לטובה ולפעמים לרע . אתה לא יכול להרגיש בבת אחת אותם שני מצבים יחד , זה עוד אין בנו - זה דבר אחד דבר שני - מה לעשות ? לעשות , להשתדל כך ,שמצבים האלו לא ישפיעו על היחס בינינו . זאת אומרת ,היחס בינינו חייב להיות כל הזמן קבוע , קשר חזק ויחד עם זה אנחנו צריכים ללמוד ולאתר כל השינויים האלו ,שעוברים עלינו , עד כמה שהם זורקים אותנו מצד לצד , ללמוד את הדברים . נגיד ,אני נמצא באוניה והיא נזרקת ממקום למקום ע"י הגלים , הים משתולל ואנחנו בתוך עשירייה פועלים ,כמו שהכל רגוע ונכון , אז יש ויש


זאת אומרת ,אדם הראשון חייב לעבור מצב , שהוא נמצא בכלים "גלגלתא ועיניים" אחר כך הוא טועם כלים דאח"פ ואחרי כלים דאח"פ יש לו אכילה ראשונה ואחר כך אכילה שנייה ,כך הוא מגיע לרצון החדש ,האגואיסטי ,שבזה הוא כבר רוצה להיות רק לקבל נטו ואנחנו כבר ,כתוצאה מהפעולה הזאת בגשמיות , בעולם שלנו  , שכל העולם הוא בנוי על הצלחה החומרית , הכל נמדד בכסף , זה השווי ערך של כל מעשה אדם . אנחנו לא יכולים ללמוד אנשים לפי פסיכולוגיה , לפי ההישגים שלהם בתרבות , חינוך ,בכל מיני דברים - סה"כ אחרי כל הדברים האלו , אנחנו שוקלים אותם רק בכסף , ככה זה בכל העולם ועכשיו  כני  מידה האלו הם מגיעים לשבירה . עכשיו כבר בכסף אי אפשר יהיה למדוד ,כי הם  ייעלמו ככני מידה לכל דבר .

זה אמריקאים התחילו להישבר , שאצלם לא היה שום חשבון חוץ מכסף . הגיעו אנשים מכל מיני עמים , תרבויות ,הם לא שמו שחור , לבן , צהוב , הם לא שמו לב על שום  דבר , אלא רק כסף - זה היה הכוח העיקרי . עכשיו ,אם הדבר הזה יטשטש , אז לא ישאר כלום . אבל ,בתהליך של 300 שנה האלו , שאמריקה קיימת ,זה היה עוזר להם ,דווקא, שהם לא קבלו בחשבון שום  ערכים אחרים , חוץ מכסף . ארופא זה אחרת - הרבה מדינות , באמריקה זה הרבה עמים , קבוצות למיניהם , ארופא זה הרבה מדינות , הרבה דעות , עם אידאולוגיה של חרות , שוויון וכו' עם היסטוריה ארוכה , יחסים ארוכים ולא כל כך יפים בין כל המדינות , לכן ,שם זה לא הלך בקלות : במקום להתחבר התחילו להילחם , שזה אותו דבר , רק בצורה כזאת חיצונה אחרת . כאשר ניסו להתחבר אחרי מלחמות , הם רצו לעשות אותו דבר כמו אמריקה , אותו פרויקט אמריקאי רצו  לממש , אבל ,בשביל זה צריכים להיות באחדות מדינות של ארופא וזה לא פשוט - אין ממשלה אחידה , אין . לכן ,אנחנו רואים ,שזה לא הולך , מה שמקלקל להם עקרונות  פסיכולגיים  שלהם . בכל זאת, יש להם עקרונות ובאמריקה רק כסף ...

סמיר תודה על היגיעה לחיים!!!!!

לחיים משה על החלוקה לפסקאות!!!!!!!!!!