פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 16/8/2016

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 16/8/2016   Tue Aug 16, 2016 4:15 pm



סיכום משיעור בוקר 16.08.2016 חלק א' ( מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה ) 32 דקות
Leiderman Leon-Nahum·16 أغسطس، 2016

"...ויש להבין כל זה על דרך העבודה. ידוע שמטרת הבריאה היא, להטיב לנבראיו, ובגלל זה ברא הבורא בהנבראים, רצון והשתוקקות לקבל הנאה, אלא בכדי שהטוב ועונג שהנבראים יקבלו, לא ירגישו את ענין בושה בעת קבלת הנאה, ואם יתביישו, לא תהיה ההנאה בשלימות, לכן נעשה תיקון, שהאדם לא יקבל את הטוב ועונג לטובת האדם, היינו בכדי שהאדם יהנה ממתנת המלך, אלא להיפך, שהבורא יהנה מזה שעושים רצונו, ומקבלים הנאה ממנו, כלומר, היות שהבורא רוצה להטיב לנבראיו, לכן הוא מקיים ציווי ה', אחרת, היינו מצד הנאת עצמו היה האדם מוותר על ההנאה. נמצא, שאין כאן ענין של בושה, היות שכל מה שהוא עושה הכל לשם שמים, ולא לתועלת עצמו.

אולם אאמו"ר זצ"ל נתן עוד הסבר, מדוע צריכים לעשות הכל בע"מ להשפיע, היות שמדרך הטבע, האדם כשהוא נמצא במצב רוח טוב, ונהנה מהחיים, אין לו צורך לתת כוחות ולהשיג יותר ממה שיש לו, אם הרכוש מה שיש לו נותן לו סיפוק שלם, לכן היות שתענוגי רוחניים הם נותנים סיפוק לאדם, כלומר, אפילו המדרגה הכי קטנה ברוחניות, נותנת סיפוק יותר מכל תענוגי גשמיים, ולפי זה היה האדם מסתפק במיעוט, ולא היה לו צורך להשיג את בחינת נרנח"י שבנשמתו, מה שאם כן בזמן שהאדם עובד בע"מ להשפיע, כלומר, שכל עבודתו היא רק שיהיה נחת רוח ליוצרו, נמצא, בזמן שהאדם משיג איזה מדרגה ברוחניות, והאדם לוקח את התענוג הזה, מטעם שהבורא יהנה מזה, אין האדם יכול לומר, רבונו של עולם, אני לא רוצה עוד מדרגה יותר גבוהה משיש לי, מסיבת היות שכל התענוגים שאני מקבל, הוא רק בשביל שאני רוצה להנאותך, כבר נתתי לך הרבה תענוג, ואני לא רוצה לתת לך שתיהנה יותר מדי, כבר מספיק במה שנתתי לך, ואין אני רוצה לתת לך יותר.

וצריכים לדעת, כי בזמן שהאדם מקבל בע"מ להשפיע, אז האדם מקבל כל פעם טעם יותר גדול, בהשפעה נחת רוח ליוצרו, אם כן אין האדם יכול לומר, שאני לא רוצה לקבל יותר תענוגים, כי אני מסתפק במועט, לכן, בזה שהאדם עובד לתועלת ה', זה גורם לאדם שכל פעם הוא מוכרח לקבל מדרגה יותר גדולה, מטעם שאין הוא יכול לומר להבורא, כבר נתתי לך הרבה תענוגים, ואיני יכול לתת לך יותר. לכן זהו הסיבה שצריכים לעבוד בע"מ להשפיע.ויש עוד הסבר, מדוע צריכים לעבוד בע"מ להשפיע, מטעם שינוי צורה, היות ברוחניות, השתוות הצורה נקרא, יחוד דביקות, ושינוי צורה גורם התרחקות פירוד, והיות עיקר מה שהאדם צריך להשתוקק בחיים שלו, הוא להתדבק בו יתברך, כי האדם צריך לצייר לעצמו, שאין דבר חשוב יותר בעולם מלהיות בהיכל המלך, לכן ע"י השתוות הצורה, כמו שאמרו חז"ל, על הדבק במדותיו "מהו רחום אף אתה רחום", ובזה האדם נכנס בהיכל המלך, וזוכה כל פעם לדבר עם המלך…"


אני רואה ,שישנם אנשים ,שהם נרדמים - אתם צריכים כולם להיכנס להרגשה , שמה שאנחנו קוראים אנחנו מרגישים , שיהיו בעיניך כחדשים ,הכוונה היא ,שאני אפילו שחוזר על אותו טקסט , אני משתדל להרגיש אותו כחדש .תשתדלו , אתם בזה פותחים את הכלים , עד שהכלי יהיה מספיק ויתחיל להרגיש ,שיש בו אור


"...נמצא, שבאופן כללי יש ג' סיבות על מה שאנו צריכים לעבוד לתועלת הבורא, ולא לתועלת עצמנו, ועל זה כתוב "ברוך אלקי שבראנו לכבודו", ולכאורה יש להבין, מהו, שאנו נותנים תודה להבורא, בזה שהוא ברא אותנו לכבודו ולא לכבודנו, הלא השכל מחייב, שאם הוא היה ברא אותנו לכבודנו, היה כל הנבראים מבורכים אותו, והכתוב אומר, שאנו צריכים לתת לו תודה עבור שהוא ברא אותנו לכבודו, מהו הרווח שיש לנו מזה.והתשובה היא כנ"ל, היינו שאנו צריכים לדעת, שאין הבורא צריך חס ושלום, שאנחנו ניתן לו משהו, וכל מטרת הבריאה הוא רק עבור הנבראים, כמו שכתוב "רצונו להטיב לנבראיו", ובכדי שהנבראים יוכלו לקבל את הטוב מג' סיבות הנ"ל, שהם יכולים לעכב את המטרת הבריאה שלא תגיע לשלימותה, א) מטעם בושה. ב) בכדי שהאדם לא יהיה מסתפק במועט, אלא שכל אחד צריך להשיג את בחינת נרנח"י שבנשמתו. ג) מטעם דביקות, שהוא השתוות הצורה. לכן האדם צריך לעבוד בע"מ להשפיע, כדוגמת הבורא. נמצא בזה, שהבורא ברא אותנו ונתן לנו את התורה ומצות, שעל ידם נוכל להגיע ולעשות הכל בע"מ שיהיה כבוד ה',.."


אבל ,באמת בע"מ להשפיע זו לא בעיה להבין :אמא ,שמשפיעה על התינוק היא נהנית , זו הנאה הכי גדולה . למה זו הנאה הכי גדולה ? נגיד ,שהיא גם כן נהנית מזה , בסדר , אבל ,למה זה ממש במסירות נפש ? אם יש מישהו גדול מאוד ואני יכול להגיע למצב ,שאני כל כך מסור לו , כמו אמא לתינוק , וכל כך נהנה מזה ,שאני נותן לו - זה מצב הכי טוב , בפרט ,שיש לי תמיד ,מה לתת ותמיד למלאות את עצמי בזה ולהיות ממש בדרגה כמוהו . זאת אומרת ,לא כל כך קשה להבין עניין השפעה ולמה זה בורא עשה כך , כי הוא אין סופי ולכן להשפיע לו אנחנו מגיעים למילוי בעצמנו ,שהו אין סופי , ופי כמה , כמו שאמא כלפי הילד . אין בזה שום דבר ,שמעל הטבע אפילו , לפי הדוגמה מפני שהוא נסתר מפני שהוא לא בטבע ,שאני יספק לו משהו יפתח אליו אהבה ,אז , עד שאנחנו עושים את זה , זה אנחנו בונים כלי חדש , אבל ,בעצם מאוד ברור לי ,שדווקא תענוג הזה יכול להיות בלתי מוגבל ונצחי


"...לכן יוצא, שאנו מבורכים אותו בזה שברא אותנו לכבודו, יהיה הפירוש, שהוא הדריך אותנו, ונתן לנו את האמצעים שנוכל לעבוד לכבודו, בזה אנו נוכל להשיג את מטרת הבריאה, שנקרא, רצונו להטיב לנבראיו. וזהו על דרך שאמרו חז"ל, "אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", וזהו האמצעים שנוכל להגיע לעבוד הכל לכבודו, לכן אנו נותנים לו את התודה על זה, ואנו אומרים "ברוך אלקינו שבראנו לכבודו".ובכדי שהאדם יוכל לבוא לידי מעשים בע"מ להשפיע, היינו לעשות מעשים לא לתועלת עצמו, ניתן לנו עבודה בבחינת מוחא ובבחינת ליבא, שמוחא נקרא, שהאדם צריך ללכת למעלה ממה שהמוח והדעת מחייב אותו לעשות, שזה נקרא למעלה מהדעת, כלומר שהוא מאמין אף על פי שהשכל והדעת שלו, אינם מסכימים למה שהאדם רוצה לעשות,.."

גם זו לא בעיה , כי בעצם סה"כ אנחנו נבראים , הטבע ברא אותנו , אלוקים , הויה ,לא חשוב , אבל ,אנחנו סה"כ נבראים ומה שיש לי זה סה"כ בשכל הנברא , בשכל גשמי ,בהמי , מוגבל ,איך שלא יהיה, אני מחליט , אני מקבל , מרגיש . לכן ,אדם צריך קצת לראות את עצמו מהצד , על סמך מה הוא בוחר את הדרך , שוקל את הדברים , שהכל זה ,דווקא ,בצורה מאוד מוגבלת , בכלים , בחושים , בשכל מאוד מוגבל , אלא , עד שלא משיגים דבקות בבורא , שמתוך הדבקות ,עד כמה שהשיג ,אז , יש לו כלי 5 אחוד , 10 אחוד ,כמה שמשיג נגיע בבורא , שיתוף , שילוב הכלים שלו ובורא , אז , מתוך זה הוא יכול להיות בטוח , שהוא נמצא באמת . לכן חכמת הקבלה נקראת חכמת האמת , שאתה משיג ,מה שבבורא ואז זה אבסולוטי . מה שאם כן לפני זה , אתה נמצא כבהמה בשדה , שטועה ולא יודעת לאיזה צד , לאיזה כיוון


"...כלומר, שניתן לנו מצות אמונה למעלה מהדעת, כלומר, שמה שהדעת מחייב לעשות, אין אנו שומעים בקולו. והאמונה שאנו נצטווינו להאמין מה שהתורה אומרת, את זה כן אנו עושים, ואנו אומרים, שהאמונה הוא למעלה בחשיבות, והדעת מה שהשכל מחייב אותנו, היא למטה בחשיבות,..."
זו חובה בדרך , שבהתחלה אין לנו, וודאי ,כוח אמונה ( אמונה למעלה מהדעת ) ,אז ,יש לנו אמונת חכמים - זה ,שאנחנו שומעים מאנשים שהשיגו את הבורא , שנמצאים בהשגה , ואנחנו אז נמשכים אליהם ( למקובלים ולא לאף אחד אחר ) ואז אנחנו חייבים בינתיים לשאוף מהם ,כמה שאפשר כיוון , דרך , צעדים , הבחנות ,עד שמתחילים לקבל הבחנות לבד


"...ובטח שצריכים לשמוע למי שהוא יותר חשוב, וזה נקרא, אמונה למעלה מהדעת.וגם באמונה, יש להבחין ג' הבחנות, א) הוא למשל איש אחד נותן לחבירו אלף דולר, והאדם מקבל אותם, והוא מאמין בטח היות שאיש זה הוא חבר שלי ואדם מסודר. בטח אם הוא נותן לו את הסכום הנ"ל, בטח יש שם אלף דולר, ואינו צריך לספוֹר, וזה נקרא אמונה שהוא למטה מהדעת, כלומר זה שהוא מאמין לו, הוא בגלל שהדעת לא מתנגד למה שהוא מאמין, כלומר שאין סתירה בין זה שהוא מאמין לו, לבחינת הדעת, נמצא, שאצלו האמונה הוא למטה מהדעת, והדעת יותר חשוב, כלומר, זה שהוא מאמין לו, הוא מטעם שאין הדעת מתנגד. אמנם אם זה יהיה בסתירה להדעת בטח הוא לא יאמין.

וזה עוד לא נקרא אמונה למעלה מהדעת, ב) שהוא אמר לו הרי לך אלף דולר. והמקבל, הלך וסוֹפר אותם שלוש פעמים, וראה שיש שם אותו הסכום, והוא אומר להנותן אני מאמין לך שיש כאן אותו סכום. כמו שאתה אומר, בטח שהאמונה הזו, לא נחשב לאמונה. ג) שספר את האלף דולר ג' פעמים, וראה שחסר שם דולר אחד, והוא אומר להנותן אני מאמין לך, שיש כאן אלף דולר, כאן, הלא דעת והשכל אומר, שיש כאן חסרון. והוא אומר, שהוא מאמין. נמצא, שזה נקרא למעלה מהדעת אמיתי. אולם זה שהאדם יכול לקיים אמונה למעלה מהדעת, היינו לומר שאני מבטל את הדעת שלי, ומה שספרתי שלוש פעמים, אין זה חשוב, אלא אני מאמין באמונה למעלה מהדעת.

היינו כנ"ל, שהאמונה הוא למעלה בחשיבות מהדעת, זהו עבודה קשה.ובזה נבין, שענין אמונת ה' שהאדם צריך להאמין, ולבטל דעתו במה שהדעת אומר לו, נמצא, שבזה שהוא אומר שהדעת שלי יהא בטל כעפרא דארעא, היינו שיהיה בטל כעפר הארץ, זה נקרא, שהאדם מבטל את דעתו מפני דעת תורה, וזה נקרא עבודת מוחא.וכמו כן יש עבודה הנקראת בחינת ליבא, כי לב נקרא רצון, היות שהאדם נברא בטבע של רצון לקבל לתועלת עצמו, היינו שהאדם יהנה מהחיים שלו, וכשאומרים לו שהוא צריך לעבוד לתועלת ה', הלא הוא נגד הטבע, ולמה צריכים זה.

הוא כנ"ל, שהאדם צריך לעשות הכל לתועלת ה', הוא מסיבת ג' טעמים הנ"ל, לכן זהו עבודה מיוחדת, שעל ידי זה שהאדם יודע, שזה שהוא רוצה לעשות הכל לתועלת עצמו, מטעם שהאדם נולד בהטבע של רצון לקבל לעצמו, מוכרח לחלק את עבודתו בב' אופנים, א) בבחינת מוחא, שהאדם צריך לתת תשומת לב, איך הוא המצב שלו הוא בבחינת אמונה, אולם בבחינת אמונה, האדם יכול לעבוד בע"מ לקבל שכר, היינו שהוא מקיים תורה ומצות בגלל שמזה יקבל אח"כ שכר, שיהיה מזה לתועלת עצמו, וממילא הוא ישאר בפירוד.

לכן יש עוד עבודה מיוחדת, הנקרא בחינת ליבא, שהוא אהבת הזולת. ואם הוא יעבוד על אהבת הזולת לבד, אז הוא גם כן ישאר מחוץ לקדושה, מטעם שאהבת הזולת, אין זה מטרת הבריאה. כי מטרת הבריאה הוא להטיב לנבראיו, היינו שהנבראים צריכים לקבל מהבורא את הטוב ועונג, ואם אין להם אמונה, איך הם יכולים לקבל משהו מהבורא, בזמן שאין להם אמונה בהבורא, לכן צריך להיות את העבודה בב' אופנים. אולם אמר אאמו"ר זצ"ל, שזה, שצריכים ללכת בבחינת אמונה, ואין הבורא נותן לנו, שנעבוד אותו בבחינת ידיעה, הוא גם כן מטעם שהעבודה לא תהיה לתועלת עצמו. כי אם יהיה מגולה הבורא אצל הנבראים, ולא היו צריכים לאמונה, אז לא היה שום אפשרות, שהאדם יהיה מסוגל לעשות משהו לתועלת ה', והאדם יכול לראות בתענוגים גשמיים, איך שקשה לקבל את התענוגים האלו רק מטעם להשפיע, ומכל שכן, בתענוגים רוחניים, שתענוג רוחני, אפילו בחינה קטנה, יש שמה יותר הנאה מתענוגי גשמיים, בודאי לא יוכל לקבל בע"מ להשפיע, לכן יש עבודה בשניים א) במוחא. ב) בליבא…"


שאלה : לא הבנתי את ההסבר שלו על העבודה במוחא וליבא ? הוא אמר בהתחלה ,שעניין אמונה ואחר כך שכר יכול לבלבל את האדם , לכן ישנה עבודה מיוחדת ,שהיא אהבת הזולת ואז גם באהבת הזולת הוא אומר ,שאין זה מטעם מטרת הבריאה , גם פה ,כאילו ישנה בעיה ובסוף הוא אומר לכן צריכה להיות עבודה בב' אופנים ?
תשובה : במוח ובלב זה ברור לנו למה , כי זה כל כלי תפיסה שלנו , אבל ,השאלה היא אחרת : זה לא עניין של מוחא וליבא - זה עניין של למעלה מהדעת , שבמוחא וליבא . שיש לנו עכשיו גם כן תפיסה במוח ולב ( הרגשה והבנה ) ,אבל ,הם כולם ע"מ לקבל , לכן התפיסה שלנו היא מוגבלת רק לכלים הפנימיים שלנו הנוכחים , שזו דרגת חי , דרגת בהמה , כולם כבהמות נדמו .

אנחנו חיים רק לפי הרגשה שלנו אישית , כל אחד ואחד וזה נקרא נורמלי ,שכך כולם קיימים . אתה רואה איך כל העולם מתקיים ? ככה זה עכשיו , תפיסה רוחנית היא נבנית על כלי הפוך , שאני ,בעצם ,רואה , מרגיש , מבין את העולם דרך הבורא . זה קשה להבין , קשה לתאר , קשה להעביר את זה ( בכלל אי אפשר ) ,אלא ,ככה זה , מי שטועם טועם . לכן ,זה נקרא למעלה מהדעת , זאת אומרת , כלי , תפיסה ,שהוא למעלה מכלי תפיסה שלנו הנוכחים . זה לא ,שכלים שלנו מתבטלים ואני לא מרגיש שום דבר , כמו שעכשיו , נגיד , מהרגע אני מרגיש גם כן את הכלי הרוחני , למעלה מהדעת .

אז, אני מפסיק להרגיש ,מה שמרגיש אדם רגיל ? וודאי ,שלא , אלא יש לי אפשרות לעבוד בכלי נוסף , בדרגת דומם , צומח וחי שבה אני קיים , אני גם כן קונה דרגה ,שהיא נקראת אדם , הדומה לבורא , במידה מסוימת - עיבור , יניקה , מוחין בכל מדרגה ומדרגה , ב125 מדרגות . אז העיקר בשבילנו זה כך . עכשיו להיות באמונה למעלה מהדעת ,במילים אחרות - זה להרגיש את המציאות דרך הבורא , פשוט מאוד . איך משיגים את זה ? איך עושים את זה ?

ע"י חיבור , ע"י אהבה , כמו שאמא רוצה לראות מציאות דרך התינוק , אפילו שתינוק הוא פי מיליון פחות מאמא ( מה שהוא מבין , מרגיש ) ,אבל, היא רוצה דרכו לראות את זה . למה ? כי אז ,בצורה כזאת ,היא מבינה יותר ,מה טוב לו , מה רע לו , למה הוא זקוק . אתה מבין את זה ? ….התלבשות במישהו מביאה לנו אהבה , אז ,אנחנו מתחילים לראות אותם הדברים ,שהם נמצאים בסביבה של האיש ,שאוהבים אותו לבורא , אם אנחנו מגיעים למצב ,שאנחנו רוצים לראות הכל דרך כלי השפעה , שזה כלי של הבורא - זה נקרא ,שאנחנו מגיעים לדבקות בו וזה כלפינו מצב הנוכחי נקרא אמונה למעלה מהדעת . אז ,תשתדל בצורה כזאת כל הזמן להיות בנטייה כזאת ויש בזה מוחא וליבא , עוד יתברר


"...ובהאמור יש לפרש מה ששאלנו, מהו ענין טהרת אפר הפרה בעבודה, שחז"ל אמרו לפי שהשטן ואומות העולים, מונין את ישראל לומר, מה המצוה הזאת, והתשובה הוא, לפיכך כתב בה, חקה. ושאלנו, מהו התשובה שיכול להתקבל על הלב, הלא הם שואלים שאלות, מדוע הוא כך, והשכל מחייב, שצריכים לתת תשובה, שהשואל יבין מדוע, ומהו התשובה. אומרים להם, "חקה גזירה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה". אלא הענין הוא כנ"ל, היות שסדר עבודה היא, שצריכים להתחיל בעבודה בבחינת מוחא, היינו לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת, לכן אם אין האומות שואלים, מה מצוה זאת, אלא סתם שהוא מקבל על עצמו בחינת אמונה, שהוא מאמין למעלה מהדעת, זה נבחן לבחינת אמונה דבחינה א'. שאמרנו לעיל, היינו בדומה לאדם שנתן לו אלף דולר, והוא מאמין לו שהסכום הוא בסדר, ולא סופר אותם.

מה שאם כן שהם באים ושואלים מה המצוה הזאת, ומה טעם יש בה, הרי זה דומה לאמונה דבחינה ג', שאמרנו לעיל, היינו שספר אותם, והסכום שלו הוא בחסרון, והוא מאמין לו למעלה מהדעת, היינו הוא מבטל את דעתו ושכלו נגד הנותן, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת, לכן דוקא שהאומות העולם שישנו בגופו של אדם. ושואלים מה מצוה הזאת, ומה טעם יש בה, הלא אין הגוף מרגיש שום טעם, מה שהוא נגד השכל והדעת, אם כן התשובה האמיתית והנכונה הוא, להשיב להגוף, שהוא מאמין שהשאלות האלו נשלחו אליו מלמעלה, בכדי שיהיה לו עתה מקום, לקיים מצות אמונה למעלה מהדעת, לכן התשובה הנכונה הוא דוקא מטעם חקה וגזירה, ואסור לענות אז להגוף טעמים שכליים, מדוע הוא רוצה לעבוד לתועלת המלך.

נמצא, שדוקא ע"י התשובה של חקה וגזירה, הוא יכול ללכת קדימה בעבודת ה', הגם שהוא רואה שאין בידו להתגבר על הטענות של האומות העולם, על זה הוא גם כן צריך להאמין למעלה מהדעת, זה שאינו יכול להתגבר, אין זה מטעם שהוא חלש אופי, ובגלל זה אינו בידו להתגבר, אלא כך רוצים מלמעלה, שלא יהא אפשרות בידו להתגבר.והטעם הוא כנ"ל, שדוקא ע"י זה שהוא לא יכול להתגבר, הוא מקבל עתה הזדמנות לתפלה, שה' יעזור לו, שיוכל להתגבר, והרווח מזה הוא, כי דוקא ע"י העזרה מלמעלה, יש מקום לזכות לבחינת נרנח"י שבנשמתו, כי כל פעם שהוא מקבל עזרה, הוא ע"י שמקבל הארה מלמעלה, נמצא, שיש לו עתה הזדמנות לזכות לגדלות הנשמה, מכח שיש לו צורך, שה' יעזור לו, וידוע מה שאומר הזה"ק, כי עזרתו יתברך הוא שנותנים לו מלמעלה בחינת נשמה.

לכן האדם צריך להיות זהיר, בזמן שהגוף בא ושואל, בגלל מה אתה צריך להתאמץ בתו"מ, הלא אתה רואה שאין לך עתה שום טעם בהם. אל יחשוב האדם עצות, לתת תשובות בדרך השכל, אלא להשיב להגוף, עתה אני נותן לך תודה, בזה שאתה בא אלי בטענות אלו, כי אני אומר, הצדק עמך בבחינת השכל, כלומר מצד השכל אני צריך להיות עתה בבחינת "שב ואל תעשה", אלא למעלה מהדעת אני עובד, והגם שאתה לא נותן לי להתגבר, ואני רוצה דוקא עתה להתגבר, עד כמה שאני יכול, לכן אני מבקש את עזרת ה', שאני אוכל להתגבר עליך, ובטח עכשיו היא ההזדמנות הכי חשובה, שע"י זה אני יכול להגיע לזכות לכנס לקדושה, ולעשות הכל בע"מ להשפיע. נמצא, שהתשובה "חקה גזירה הוא מלפני", היא התשובה אמיתית בכדי שהאדם יתקדם בעבודה, ולהגיע לבחינת אמונה בקביעות, שה' יעזור לו לזכות לבחינת מוחא וליבא…"
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 16/8/2016
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: