פורום הקבוצה הוירטואלית
האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.
פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  Latest imagesLatest images  חיפושחיפוש  הרשםהרשם  התחבר  

 

 העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 18/8/2016

Go down 
2 posters
מחברהודעה
משה




מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 18/8/2016 Empty
הודעהנושא: העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 18/8/2016   העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 18/8/2016 EmptyThu Aug 18, 2016 8:54 pm



סיכום משיעור בוקר 18.08.2016 חלק א' ( מהו, שכל עשב - יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה ) 33 דקות
Leiderman Leon-Nahum·18 أغسطس، 2016

"...חז"ל אמרו "אין לך עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו, ומכה אותו, ואומר לו גדל". אומר (זהר ובב"ר, י') "אמר רבי סימון, אין לך כל עשב ועשב, שאין לו מזל ברקיע, שמכה אותו, ואומר לו גדל".ויש להבין, מה מרמז לנו המאמר הזה בעבודה. הנה אנו רואים בעולמנו, שכל הנבראים אוהבים את מנוחה, כמו שכתוב (תע"ס, דף כ', אות י"ט) "ידוע אשר כל ענף יהיה טבעו שוה לשורשו.

ולכן כל הענינים הנהוגים בשורש, יתרצה בו גם הענף, ויאהב אותם ויחמדם. וכל הענינים, שאינם נהוגים בשורשו, גם הענף מתרחק מהם, לא יסבול אותם, וישנא אותם. ועל כן כל הענינים הכלולים בו יתברך, ונמשכים לנו הימנו בהמשכה ישרה, יבושם לנו. דהיינו, אנו אוהבים את המנוחה, מטעם משום שהשורש שלנו אינו בעל תנועה".ולפי זה נשאלת השאלה, למה אנו עושים דבר מה שאנו לא אוהבים אותו. ומי מכריח לנו לתת יגיעה. והתשובה היא, שיש למעלה ממונה אחד, ויש לו מקל בידו, ומרביץ יסורים להנבראים.

והיות שלא יכולים לסבול את היסורים, זהו הגורם שעוזבים את המנוחה והולכים לעבודה. נמצא, שהעבודה זו נקראת "עבודה על דרך הכפיה", שהאדם כופה עצמו ללכת לעבודה, בגלל היסורים שהממונה מכה.לכן אנו עושים "ואומר לו גדל". אחרת האדם, כשנולד, היה שוכב על מקומו, ולא היתה שום התפתחות, הן מצב הגופני והן מצב הנפשי. לכן המקל הזה, שיש ביד הממונה, שמרביץ להנבראים, הוא הגורם ההתפתחות של הנבראים.נמצא, שהגורם של קבלת התענוגים, שבא על ידי התפתחות הבריאה, הוא מטעם שיש ממונה אחד למעלה, "שמכה ואומר גדל", היינו שיתגדל כל עשב ועשב.

נמצא לפי זה, האנשים הם בעולם כעשבי השדה, שכל עשב צריך להתגדל.ויש לפרש על דרך עבודה, שהממונה מכה בהנבראים. וכשהנבראים מקבלים את היסורים, הם מוכרחים ללכת קדימה. ואין הם יכולים להישאר במצב המנוחה, כמו שיש להאדם מצד הטבע, הנמשך משורשו, שהוא במצב המנוחה המוחלטת כנ"ל. נמצא, שכל הדחף לעבודה הוא רק שהיסורים גרמו לזה.אולם יש להבין, מי הוא הממונה שיש לו מקל בידו, ומרביץ לכל הנבראים, שלא ישארו במנוחה. אלא כל אחד ואחד, הנקרא "כל עשב ועשב", שמכה בו ואומר לו גדל.

הוא בחינה הב', שיש לנו להבחין בהשורש שלנו.היינו, שהבורא, שהוא השורש שלנו, הוא מלא תענוג. לכן זה מוליד לנו יסורים, אם אין לנו תענוג כנ"ל. כי מה שיש בשורש, הענפים רוצים להדמות אליו. וזו כנ"ל (תע"ס חלק א', דף כ') "כל הענינים הנהוגים בשורש, יתרצה בו גם הענף, ויאהב אותם, ויחמדם".לכן זה שהנבראים משתוקקים לתענוגים, ובלי זה אי אפשר לחיות, הוא מטעם שתענוג נמצא בהשורש, זהו הממונה שמכה ואומר גדל. וזה כמו שכתוב (אות כ"א) "אמנם להישאר ריקם מהקנינים והטוב, גם זה אי אפשר. ועל כן בוחרים בסבל ריבוי התנועה, בכדי להשיג מילוא הקנינים". נמצא, שזהו היסורים שהאדם מקבל מהממונה, שמכה ואומר גדל.

וענין זה נוהג בין בענינים גשמיים, והן בעניני רוחניים. אלא ההבחן הוא, כי בענינים גשמיים אין הסתרה. כלומר, שבתענוגים גשמיים יש ענין "עין רואה והלב חומד". נמצא, מה שעין רואה, זה הוא הגורם יסורים להאדם. כי מה שהוא רואה, בין בעינים ובין ראיה שכלית, הוא משתוקק להשיג. והשתוקקות להדבר, וכל זמן שלא משיג את הדבר, זה גורם להאדם יסורים.והיסורים נמדדים לפי מידת ההשתוקקות לדבר. כמו שאנו רואים בגשמיות, שלפעמים על ידי אהבה נכזבת האדם מאבד עצמו לדעת. וזהו מחמת ריבוי יסורים שיש לו, מזה שאין הוא רואה שיוכל להשיג את הדבר. לכן הוא אומר "טוב לי מותי מחיי" ומאבד עצמו. אולם זהו רק בעניני גשמיות.אולם בעניני רוחניים, מחמת תיקון נעשה צמצום והסתר, שאין האדם רואה את הטוב ועונג המלובש בתורה ומצות.

וזה היה בכוונה תחילה, בכדי שיהיה מקום לעבוד לשם שמים, אחרת לא היה שום מציאות של בחירה, שיהיה אפשרות, שיהא באדם כח לעבוד ע"מ להשפיע, מחמת טעם הנ"ל. כי העין רואה אז הלב חומד. והיה מוכרח לעשות, היינו לקיים את התו"מ, משום שהתענוג המגולה היה מכריח אותו לקבל, בגלל להשתיק את יסורי החמדה שלו, כמו שנהוג בתאוות גשמיות.אלא עתה, שהכל הוא צריך לעשות באמונה למעלה מהדעת, ולומר, שהתו"מ הוא בבחינת "כי הם חיינו", וכמו שכתוב "הנחמדים מזהב ומפז רב, ומתוקים מדבש ונופת צופים". ואם היה הכל מגולה, בטח שהרצון לקבל היה משתוקק להתענוג, ואז לא היה שום מציאות, שיהיה מישהו שלא יקיים תו"מ. והיות שבכדי לזכות לדביקות ה', מוכרחים לעשות בע"מ להשפיע. לכן שורה על תורה ומצות העלם והסתר.

לכן אין כאן לומר "עין רואה והלב חומד".נמצא, ברוחניות, שצריכים מקודם לעבוד על בחינת אמונה, היינו להאמין בשכר ועונש, לכן אין שייך לומר "אין לך עשב ועשב מלמטה, שאין לו ממונה מלמעלה, ומכה אותו, ואומר לו גדל". נמצא, שענין "מכה ואומר לו גדל" הוא ענין היסורים, מה שהאדם מרגיש, איך שהוא מרוחק מה', ורוצה ומשתוקק להידבק בה', ולא הולך לו, ומזה הוא סובל יסורים, שהיסורים האלה דוחפים אותו, שיעשה כל מה שבידו, אך ורק שיהיה לו דביקות בה'.ולפי זה יוצא, היות שאי אפשר שיהיה יסורים לאדם, מאיזה דבר שהוא משתוקק לזה, אלא כפי חשיבות שבדבר, לכן נשאלת השאלה, היות שבלי יסורים אין להאדם שום התקדמות, מטעם הנ"ל, שהאדם רוצה במנוחה, אם כן מאין יקח האדם חשיבות לעשות לשם שמים. כלומר, שישתוקק לעשות נחת רוח להבורא. ואם הוא רואה, שאין בידו לעשות נחת רוח להבורא, שיהיה לו יסורים. שהיסורים האלו דוחפים אותו, שיעשה את כל מה שבידו לעשות, אך שיהיה בידו כח לזכות לדביקות ה' באמת. על זה אומר הכתוב (תהילים, צ"ד) "אשרי הגבר, אשר תיסרנו יה, ומתורתך תלמדנו".

ולכאורה יש להבין, מהו "אשרי" בזה שה' נותן לו יסורים. ויש לפרש כנ"ל, היינו שה' משפיע לו החשיבות של תורה, ומתחיל להרגיש, שענין תורה הוא בחינת "אורייתא וקוב"ה חד הוא". היינו, שתורה הוא ענין שמותיו של הקב"ה. ולפי החשיבות שהקב"ה משפיע לו, האדם מתחיל להרגיש יסורים, מזה שהוא מרוחק מכל הענין הרוחני.היינו, שהוא מתחיל להשתוקק לענין רוחניות, שהוא יזכה לזה. וכל פעם שהוא רואה, שהוא מרוחק, הוא מתחיל להרגיש יסורים. והיסורים דוחפים אותו, שיעשה כל מה שבידו לעשות, היות שמתחיל להרגיש, שבלי רוחניות אין טעם בחיים…"


זה בתנאי ,שהוא נכון מפרש ייסורים . לפעמים באים ייסורים כאלו , במישור הגשמי ,שהוא מתחיל לחשוב על ייסורים , איך להתפטר מהם ? איך לסדר אותם ? זה לגמרי לגמרי בצורה לא נכונה , כי הצורה נכונה לטפל בייסורים זה על פניהם עוד יותר להידבק בבורא קודם כל ואחר כך לסדר אותם גם בגשמיות . אבל ,לא שיקבל ייסורים ,כמו שייסורים מהעולם הזה בלבד וצריך לטפל בהם ללא שום קשר עם "אין עוד מלבדו " , שהם לא באים מהבורא . אלא ,קודם כל הוא חוזר ל"אין עוד מלבדו " ו"טוב ומטיב " והייסורים האלו זה רק מתגלה ,איזה קלקול מסה"כ קלקולים ,שיש לי , שאני עכשיו יכול לתקן אותו , שעל פני ייסורים האלו אני מגיע לדבקות בחזרה ל"אין עוד מלבדו " " טוב ומטיב" ואם זה נשאר בגשמיות, אני מתקן גם כן , אם צריכים , פגם הזה בגשמיות , אבל ,ברוחניות בטוח , שכל הייסורים מפענח בצורה כזאת : מקבל אותם כך ומשתמש בהם כך ודווקא מודה על זה , שקיבל עוד ועוד הבחנות על המקום השבור שלו וכך מתקדם בדביקות בבורא - רק ע"י גילוי ייסורים...


"...נמצא, ברוחניות גם כן יש ענין הממונה, שיש עליו מלמעלה, שמכה בו. היינו, שנותן לו יסורים, והיסורים האלו, לאו כל אדם זוכה שהקב"ה ישפיע לו החשיבות שיש בתורה, שזה יגרום לו יסורים. ובזה יש להבין מה שכתוב "אשרי הגבר, אשר תיסרנו יה". היינו, שהבורא משפיע לו את החשיבות הזו, שישתוקק לזה. וזהו היסורים כנ"ל, שהממונה למעלה מכה ואומר גדל. וזה נוהג בין בגשמיות ובין ברוחניות…"
בעולם שלנו אנחנו רואים וחושבים ,שמי שרוצה לגדל משהו , מישהו או צמח , חיה קטנה , תינוק ,אז אנחנו נותנים לו , נותנים לו כל הזמן , אנחנו ח"ו לא לוחצים עליו , כן ? אנחנו מטפלים בו , בכל יצור ,שהולך לגדול . אבל ,התפתחות הרוחנית היא כולה כנגד הדעת ולכן היא אף ורק ע"י ,שמגלים רצון לקבל המקולקל יותר גדול מאותו מצב של חטא עץ הדעת יותר ויותר כלפי אדם והוא על פני זה צריך לבקש דבקות מהבורא וכך לגדול . לכן ,הצורה היא הפוכה , לכן כתוב : דעת התורה הפוכה מדעת בעלי בתים


"...וזה שכתוב בזה"ק (קדושים, דף ל"ו, ובהסולם, אות ק"ח) "ואין לך אפילו עשב קטן בארץ, שאין עליו כח עליון למעלה בעולמות העליונים, וכל מה שעושים בכל אחד ואחד, וכל מה שכל אחד ואחד עושה, הכל הוא בהתגברות של כח העליון הממונה עליו למעלה. וכל המנהגים שבהם נחתכים מדין, על הדין נוסעים, ועל הדין מתקיימים, אין מי שיוצא מקיומו לחוץ".וזה יש לפרש כנ"ל, שהכל מתנהג לפי השגחה פרטית, ואין להתחתונים שום בחירה לצאת מהחוקים שהשגחה פועלת עליהם. נמצא, כשמדברים מעבודה, שכל אדם הוא עולם קטן, "אין לך עשב ועשב, שלא יהיה ממונה עליו מלמעלה". יהיה הפירוש, שאין שום רצון ומחשבה שבא לאדם, שלא יהיה בא לפי החוקים שלמעלה. לכן כל הכבידות שישנו בעבודת ה', הוא הסתירות שאנו מוצאים. היינו, מצד א' אנו אומרים, שהכל תלוי בעבודת האדם, כמו שאמרו חז"ל, שהאדם צריך לומר "אם אין אני לי מי לי".

נמצא, שהכל תלוי בידי אדם, שזה ענין שכר ועונש.ומצד הב' צריכים לומר, הכל בא מלמעלה, כנ"ל בדברי הזה"ק, שאומר "אין לך אפילו עשב קטן בארץ, שאין עליו כח עליון למעלה". שמשמע, שהכל הולך לפי השגחה עליונה, ואין לתחתונים שום אפשרות לשנות. והתשובה לב' ענינים הסותרים זה את זה, הוא כנ"ל בדברי הרמב"ם (מובא במאמר כ"ה, תש"ן), שאומר, שאין בידינו להבין זה, אבל אנו צריכים להאמין, שכך הוא.והסדר ההתקדמות בעבודה, שאמרנו, שהוא בא על ידי שמשיגים חשיבות בהמטרה, הוא כמו שאמרו חז"ל, שזה בא ע"י התורה. כי אפילו שהוא רואה, שהוא לומד שלא לשמה, מכל מקום המאור שבתורה מחזירו למוטב. היינו, שעל ידי המאור הוא מקבל את חשיבות התורה.ואז האדם בא לידי "הממונה של כל עשב ועשב, שמכה ואומר לו גדל". היינו, שמתחיל להרגיש יסורים, מזה שהוא מרוחק מדביקות ה'. והיסורים האלו גורמים לו, שיעשה את כל מה שביכולתו, בכדי להשיג דביקות בה'..."


אבל ייסורים צריכים להיות מתוקים , שמה שמקבל עכשיו הכבדת הלב , בלבול - האם זה ייסורים ,שמנתקים אותו מהדרך ,או ,ייסורים ,שאין להם ביטול תורה , מה שנקרא ? כאן זה העניין . אם ייסורים האלו מנתקים אותו מהדרך - זה ממש עונש , זה כשנירא ,שאדם לא משתמש נכון בזמנים הקודמים , לא חיזק את עצמו נכון בקבוצה , לא מספיק הגדיש את עצמו לחיזוק ואז ייסורים שבאים , בלבולים למיניהם , צרות קטנות למיניהם הם מנתקים אותו לזמן מה מהדרך והוא לא מרגיש בייסורים האלו קריאה להתקדם קדימה . מה שאם כן ייסורים ,שאין בהם ביטול תורה , זה ייסורים שהוא מרגיש כהזדמנות עוד יותר להתקדם , שזה מגיע לו מאהבת ה' . זה הייסורים ,שבאים לאדם המוכן


"...היוצא מזה, שהאדם צריך להתחיל בשלא לשמה. אבל לשמה, האדם רואה שאינו מסוגל לעשות. אולם אם הוא לומד שלא לשמה, בכדי שהוא מאמין שעל ידי זה הוא יבוא לשמה, אז הוא מקבל מאור התורה. ומזה הוא זוכה להגיע לשמה.ובענין היסורים, אביא כאן מה שכתוב בזהר (בראשית, חלק ג', דף ס"ד, ובהסולם אות ק"ג) "כי אמרו חז"ל, לא היה שמחה לפניו, כיום שנבראו בו שמים וארץ". אמנם אי אפשר לאדם לקחת חלק בשמחתו יתברך הגדולה הזו, אלא לאחר שעשה תשובה שלמה מאהבה.אבל מטרם זה לא ישמח כלל בעצמו ובבריות העולם. אלא להיפך, שמרגיש לפניו עולם מלא צער ומכאובים. הן מכאובים גופניים והן מכאובים נפשיים. שהם העברות שהוא עושה. וכל זה הגיע לו, כי לא נברא העולם אלא בסוד השפעה, דהיינו לעסוק בתורה ובמעשים טובים בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, ולא להנאת עצמו.

אבל בתחילה "עייר פרא אדם יולד". דהיינו, כל ענינו הוא להנאת עצמו. ולפיכך הטביע הבורא יסורים קשים ומרים בענין הקבלה לעצמו, הטבוע באדם בעת לידתו, הן מכאובים גופניים והן מכאובים נפשיים. באופן, שאם יעסוק בתורה ומצות אפילו להנאת עצמו, מכל מקום על ידי המאור שבה, ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראה שיש בטבע הקבלה לעצמו. ואז יתן אל לבו לפרוש את עצמו מטבע הקבלה הזו, ויתמסר לגמרי לעבוד רק להשפיע נחת ליוצרו. ואז יפקח ה' עיניו, ויראה לפניו עולם מלא מתכלית השלמות.ובענין היסורים הגשמיים והרוחניים שסבל מטרם שעשה תשובה, יש בהם ב' דרכים:א) הוא בחינת "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (כל מה שעשה הבורא, לטוב הוא עשה).

כי הוא רואה בעיניו, אשר לולא המכאובים הנוראים ההם, שסבל מכח שהיה משוקע בטבע הקבלה לעצמו, לא היה זוכה לתשובה מעולם. ואל כן הוא מברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה. כלומר, שהרע גורם להטוב.ב) "גם זו לטובה". דהיינו, לא לבד שהרעות נעשו גורמים לטובה, אלא שהרעות עצמם נהפכו ונעשו טובות. והיינו על ידי אורות גדולים מאוד, שהבורא יתברך מאיר בכל אלו הרעות, עד שנהפכו ונעשו טובות".נמצא, שכל התקדמות של האדם, הוא דוקא אם הוא מרגיש יסורים במצב שבו הוא נמצא. שזה נותן לו דחף, שילך קדימה.ובהאמור יש לפרש, מה שאומר האר"י הקדוש, ש"אין שום מדרגה עולה, אלא על ידי עליית מיין נוקבין", שענין נוקבין פירושו חסרון.

"שמים פירושו בחינת בינה, שקבלה לתוכה בחינת מלכות, שמלכות נקראת "חסרון", מלשון "נקב". לכן העליון מוכרח לתת להתחתון מה שחסר לו.והיות ש"אין כל חידוש אור בעולם, אלא מאין סוף ב"ה", לכן העליון עולה בדרגה, בכדי לקבל שפע בשביל התחתון. ובדרך עבודה יש לפרש, שענין עליון ותחתון, נקרא מצב הא' עליון ומצב הב' נקרא תחתון. זאת אומרת, אם במצב שבו נמצא האדם, אינו מרגיש שום חסרון, ויש לו סיפוק, מובן מאליו, שאין לו צורך להתקדם בעבודה. כי לא רואה שום חסרון, שהחסרון הזה יתן לו דחיפה ללכת קדימה.לכן אם האדם מוצלח, הוא מוציא חסרון במצב שבו הוא נמצא. וזה כלל "כל מצב ומצב נקרא עליון ותחתון".

נמצא, שבו בזמן שמצא חסרון במצב שבו הוא נמצא, לכן במצב הב', הנקרא "מצב של חסרון", והחסרון הזה נקרא עתה "תחתון", גורם שיעזוב את המצב הקודם, וישתדל לתקן את החסרון מה שהוא מרגיש עתה.זה נקרא בעבודה, שהמיין נוקבין של התחתון גורמים התעלות בדרגה להעליון. היינו להמצב הקודם. וזהו שאמר האר"י הקדוש, שהתחתון על ידי המ"ן שלו, גורם עליה להעליון. נמצא כנ"ל, שרק החסרונות, הנקרא "יסורים", גורמים את העליות, שעל ידם מתעלים תמיד ללכת קדימה…"

רק ע"י ייסורים יכולים ללכת קדימה ,אם .משתמשים נכון בייסורים , מה זה נכון ,שמעלים בקשה לעליון להתעלות ע"י , להישאר בדבקות עוד יותר גדולה ,מוגברת , מוגדלת ,לעומת הקודמת , שרוצים שקודם כל זאת שתהיה תוצאה מהמצבים הלא נעימים , שבאים כגילוי של החטא עץ הדעת
שאלה : מצד אחד כתוב על כל עשב יש ממונה שמכה , מצד שני כתוב שם את ידך במקום הטוב ואחר כך הראשון ממשיך ואומר גדל והשני אומר בחר , איך מחברים את שני אלה ? מצד אחד כואב לי מצד שני אני במקום טוב כנראה ?

תשובה : קודם כל מקום טוב או רע קובע אדם , זה אדם קובע טוב לי או רע לי אף אחד לא יכול להגיד , אלא , אני אומר לעצמי . עכשיו , על סמך מה אני אומר ? אני יכול להגיד טוב או רע לי מתוך הרגשה - זו קביעת המצב בדרגת חי , בהמה או עמך . אני יכול להגיד טוב או רע לי מבחינת מטרת הבריאה ,שאז , אני קורא לעצמי אדם , הדומה לבורא ,שאני רוצה להיות , אז , כל אחד ואחד קובע לעת עתה ,במה שהוא נמצא

תלמיד : איך אני עובר ממצב ,שאני מרגיש עשב , שמרביצים לי לזה שאני קובע ,שהמקום שלי הוא טוב ?
רב: אני רואה , עכשיו יש אולימפיאדה הזאת , אני מבין ,שאנשים שנמצאים שם הם עושים מאמצים , זה משהו נורא , כנגד כאב , עייפות , טשטוש ,עד כמה שהם לוחצים על עצמכם , כי יש לפניהם מדליה הזאת , לא מדליה ,אלא ,כבוד , אולי גם כסף ( היום זה לא כל כך ) . אז ,אתה רואה ,שאדם יכול להיות בייסורים גדולים , אבל ,אם ישנה מטרה , שהוא חייב אליה להגיע ,אז ,הוא מקבל ייסורים האלו כתשלום , שחייב להיות . כמו שאתה רואה תוך שעה אנשים מרימים , מרימים איזה משקל , כי ישנה מטרה .

אז ,הכל תלוי בחשיבות , חשיבות מקבלים ע"י הסביבה , אתה רואה לבד אף אחד לא יכול לעשות את זה , כי לבד אני עם הגוף שלי , הגוף קובע לי מה לעשות . אם ,כנגד הגוף הזה ,אני מעמיד חברה , סביבה , עולם , שמשם מגיע לי כסף , כבוד , שליטה ,אז ,אני כבר יכול להתגבר על הגוף שלי . זאת אומרת ,יש נגד הגוף שלי משהו חיצון וכך אנחנו מתקדמים , יש תחרות , איזה מאבק . ככה זה קורה. אז ,לכן סתם עם הגוף שלי אין לי בשביל מה :או שנמצא לפניי חברה אנושית וכלפיה אני מתקדם בחיים האלו או שנמצא לפניי בורא , שהוא המטרה וכלפיו אני מתקדם , אז , אני מתקדם למרות הגוף שלי ונגד כל הסביבה, אני משתמש בהם כמו במנוף , אבל המטרה היא הבורא אז ,תלוי איך אדם מסדר את עצמו , מה חשוב לו .

אם ישנה באדם נקודה שבל , כאשר הוא בא לכאן , אז הוא מתחיל לברר את זה ומברר במשך שנים ,עד שבאמת רואה שהבורא הוא המטרה : אני רוצה להידמות לו , להידבק בו , לגלות אותו , אחר כך יש חשבון ,עד כמה שאני מוותר על זה , שלא לקבל פרס , ע"מ להשפיע , למעלה מהדעת וכו' מידות הדבקות בבורא , מידות התאמה .ולא כך ,מגיעים לכאן אנשים ואומרים שלא , בשבילי זה חשוב ,מה חשוב בעיני החברה ( כנגד בורא ) , לכן הם מרכינים את ראשם כלפי איזו חשיבות אחרת וככה הולכים , אנחנו לא מחזיקים אף אחד בכוח . כמו שכתוב אלף נכנסים לחדר אחד יוצא להוראה וכל האלו שיוצאים , יוצאים , כפסולת . אחר כך יתעוררו ,אולי ,אחרי כמה גלגולים גם כן . זה ,בסופו של דבר ,התיקון ,הוא חייב להיות שלם
חזרה למעלה Go down
yael




מספר הודעות : 582
Join date : 08.11.14

העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 18/8/2016 Empty
הודעהנושא: Re: העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 18/8/2016   העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 18/8/2016 EmptyMon Aug 22, 2016 8:37 pm

לחיים משה תודה על היגיעה!!!!
חזרה למעלה Go down
משה




מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 18/8/2016 Empty
הודעהנושא: Re: העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 18/8/2016   העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 18/8/2016 EmptyTue Aug 23, 2016 10:39 am

לחיים
חזרה למעלה Go down
 
העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 18/8/2016
חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1
 Similar topics
-
» העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 8/9/8/2016
» העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 27/9/2016
» העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 25/10/2016
» העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 19/8/2016
» העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 9/9/2016

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: