פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 23/8/2016

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 23/8/2016   Tue Aug 23, 2016 10:34 am

cheers
סיכום משיעור בוקר 23.08.2016 חלק א' ( מאמר המרגלים ) 27 דקות
LEIDERMAN LEON-NAHUM·23 أغسطس، 2016
"...לפי מה שמבאר הזה"ק, את ענין המרגלים בקשר לכניסת האדם לעבודת הקודש, שמכונה באופן כללי "לקבל על עצמו עול מלכות שמים", שע"י זה זוכים לקבלת התורה, כמו שהיה במעמד הר סיני, שאמרו "נעשה ונשמע", כמו כל אחד ואחד שרוצה לזכות להתורה הוא צריך לעבור זמן, הנקרא בחינת "נעשה", ואח"כ הוא יכול לזכות לבחינת "נשמע".ובענין "נעשה" יש הרבה מדרגות.

באופן כללי הוא מתחלק לב' אופנים:א) חלק הנגלה, שנקרא שמקיים במעשה את התורה והמצות, שלומד ביום ובלילה ונזהר במצות על כל פרטיה ודקדוקיה, שאין לו עוד מה להוסיף מבחינת המעשה. וכוונתו, שעושה הכל לשם שמים לקיים מצות המלך, ותמורת זה הוא יקבל שכר בעוה"ז ובעוה"ב. ובבחינה זו הוא נקרא "צדיק".ב) חלק הנסתר. הוא בחינת הנסתר שבתורה, שהוא בחינת הכוונה, שמה שהאדם מכוון בעת עשיתו, זהו נסתר מבני אדם. ובעיקר שנסתר מהאדם עצמו, משום שעבודה זו צריכה להיות למעלה מהדעת.

אם כן אין הדעת יכולה לעשות בקורת על עבודתו, אם הוא הולך בדרך העולה לדבקות ה', היינו אם הולך על המסלול שנקרא "בעל מנת להשפיע", שנקרא "שלא על מנת לקבל פרס".אם כן זהו נסתר, כיון שהוא עובד בלא שכר, אם כן השכר נסתר ממנו. פירוש, האדם העובד בשכר, הוא יודע שהוא עובד בסדר, כיון שמקבל שכר. אבל מי שעובד בעמ"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו שהבורא יהנה, אז אין הוא יכול לראות אם הבורא נהנה מעבודתו. אלא הוא צריך להאמין שהבורא נהנה. נמצא, שגם השכר נקרא "עמ"נ להשפיע", והוא גם כן למעלה מהדעת. ויש עוד טעמים, שנקראים "חלק הנסתר".

ועבודה זו שייכת לא להכלל כולו אלא לאנשים פרטים, כמו שאומר הרמב"ם ז"ל (בסוף הלכות תשובה) וזה לשונו "ואומרו חכמים, לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. לפיכך, כשמלמדים את הקטנים, ואת הנשים, וכלל עמי הארץ, אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר. עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה, מגלים להם רז זה מעט מעט, ומרגילין אותם לענין זה בנחת, עד שישיגהו וידעהו ויעבדהו מאהבה".

וענין מרגלים, מתחיל בעיקר אצל האדם בזמן שרוצה ללכת בדרך הדביקות, שהוא בבחינת להשפיע, שאז באים המרגלים עם טענותיהם הצודקות לפי שכל שלהם, שנותנים להבין בדרך השכל, שהצדק עמהם.כי ידוע מה שאומר הזה"ק "כי כל אדם הוא עולם קטן", היינו שכלול משבעים אומות וגם מבחינת ישראל, שפירוש הדבר הוא, היות שיש שבע מידות, שהם שבע ספירות. וכנגדם יש שבע מידות בסטרא אחרא. וכל אחת כלולה מעשר, הרי הם שבעים. ושלכל אומה ואומה יש לה תאוה משלה, ורוצה לשלוט את התאוה שלה על כולם. וגם לעם ישראל שבאדם יש לו גם כן תאוה מיוחדת, שהיא להידבק בה'.

יש כלל, שאין אדם יכול להילחם עם עצמו, אלא לזה צריכים כח מיוחד, שאדם תהיה לו היכולת ללכת נגד דעותיו. מה שאם כן להילחם עם השני, אז יש לו כח ועצמה, אם הוא מבין שדעתו הוא דעת אמיתי, ואף פעם לא רוצה להיכנע בפני דעתו של השני.ולפי זה, אם השבעים אומות נמצאים באדם עצמו, איך הוא יכול להילחם עם עצמו. זאת אומרת, פעם גוברת על השבעים אומות איזו אומה עם התאוה שלה, אז האדם תחת שליטת תאוה זו. אז האדם, שהוא חושב על עצמו, אז הוא רואה שזוהי התאוה שלו, ולא אומר שמישהו מע' אומות רוצה לשלוט עליו, אלא שהוא חושב שזה הוא בעצמו, ועם עצמו מאוד קשה להילחם.לכן האדם צריך לעשות ציור לעצמו, שיש לו בגוף שבעים אומות וגם עם ישראל.

והוא צריך לקבוע לעצמו לאיזה עם הוא שייך. היינו שיש כלל, כל אדם אוהב את המולדת שלו והוא הולך ללחום לטובת המולדת. אם כן הוא צריך לקבוע בעצמו, אם הוא שייך לעם ישראל או לאיזה אומה מע' אומות. ואם הוא קובע לעצמו, שהוא שייך לעם ישראל, ואז הוא יכול להילחם עם הע' אומות, בזמן שהוא רואה, שהם באים להילחם.ואז הוא רואה, שהע' אומות רוצים לכלות את עם ישראל, כמו שכתוב בהגדה של פסח "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם".

ואם הוא יודע בעצמו שהוא שייך לעם ישראל, אז יש לו כח להילחם עם הע' אומות. כי יש כח בהטבע להילחם לטובת המולדת, כיון שהוא יודע, שהוא "ישראלי", והם רוצים לכלות אותו. נמצא, שיש כאילו שני גופים הלוחמים זה עם זה. אז יש לו כח להילחם.נמצא, כאן, כשמדברים בעבודת ה', אז "עם ישראל" נקרא מה שהוא ישר-אל, הוא רוצה להידבק בה', שהוא רוצה מלכות, היינו לקבל על עצמו עול מלכות שמים. ומלכות נקראת "אל", כמו שכתוב בזה"ק (קרח דף ה' ובהסולם אות י"ד) וזה לשונו "וזה שכתוב ואל זועם בכל יום, שהוא המלכות, וע' אומות שבו מתנגדים לזה, ולוחמים עם בחינת ישראל שבו, ורוצים עם כל מיני תחבולות לבטל ולכלות את בחינת ישראל, הנמצא בגופו של אדם".

וכאן, בהעבודה דבחינת הכוונה, שהוא רוצה לכוון ללכת דוקא בבחינת להשפיע, אז מתחילה טענת המרגלים, מה שהזה"ק מפרש את טענותיהם לפי הפסוקים, הכתובים בתורה, שהם חולקים ולוחמים עם בחינת "ישראל" שבו, ורוצים לכלותם מעל פני האדמה. היינו שאל ידמה לו, שיגיע לזה שהוא חשב להגיע עם כל מיני טענות, שהם לוחמים עמו. כי הבסיס של ע' אומות הוא על הרצון לקבל, ובחינת ישראל הוא דוקא להתבטל אליו יתברך בלי שום תמורה כלל. ולכן דוקא בזמן שהאדם רוצה ללכת נגד דעתם, אז מתחילה עיקר טענת המרגלים, שנותנים להבין על פי שכל, שאין לו שום סיכויים להגיע להמטרה, מה שהוא חושב להגיע.

אבל יש לפעמים, שהמרגלים באים לאדם להבין דבר, שקשה מכל מה שהמרגלים טוענים. שהם אומרים לאדם, תדע, לאדם שפל כמוך אין הקב"ה יכול לעזור. וזה קשה מכולם, כי הסדר הוא, שבכל עת שיש צרה לאדם, יש לו מקום להתפלל. מה שאם כן כשהם באים בטענות לאדם, שחבל על עבודה שלך, משום שאין הקב"ה יכול לעזור, אם כן לקחו ממנו מקום התפלה, כי מה יש לו לעשות אז, ולמי הוא יכול לפנות שיעזור לו.ובזה"ק (אות פ"ב ובהסולם) אומר וזה לשונו "אמר ר' יוסי, עצה לקחו לעצמם, להוציא שם רע על הכל. מהו, על הכל. היינו על הארץ ועל הקב"ה. אמר ר' יצחק, על הארץ, נכון הוא. על הקב"ה, מאין לנו.

אמר לו, זה משמע משכתוב, אפס כי עז העם. שפירושו, מי יכול להם. כי עז העם, הוא בדיוק, כלומר, שאפילו הקב"ה לא יוכל להם. והוציאו שם רע על הקב"ה".ועל כל הדברים של המרגלים, שבאים לאדם, אין לו שום עצה להתווכח עמהם עם השכל, או לחכות עד שיהיה לו מה לתרץ להם, ובינתיים להיות תחת שליטתם. אלא שהוא צריך לדעת, כי אף פעם לא יוכל לתרץ את קושיתם עם השכל החיצוני. אלא דוקא מתי שיזכה לשכל הפנימי, אז תהיה לו שפה, מה להסביר להם.

ובינתים הוא צריך ללכת למעלה מהשכל, היינו לומר, אף על פי שהשכל הוא דבר חשוב מאוד, ומכל מקום אמונה עומדת למעלה בחשיבות מהשכל. לכן אין לו ללכת על פי השכל, אלא לפי דרך האמונה, להאמין מה שרבותינו אמרו לנו, שהאדם צריך לקבל עליו עול מלכות שמים בבחינת אמונה למעלה מהדעת. ואז אין שום מקום לטענת המרגלים, כיון שהם מדברים רק בתוך הדעת של השכל החיצוני.וזה ענין שאמרו ישראל בעת הכנה לקבלת התורה "נעשה" ואח"כ "נשמע", שענין "עשיה" נקרא בלי שכל חיצוני, אלא הוא עושה על חשבון המצוה, שבטח המצוה יודע מה שטוב בשבילו ומה לא, היינו מה שטוב עבור האדם ומה לא.

אבל נשאלת שאלה גדולה, ומדוע הקב"ה נתן לנו שכל חיצוני, ובהשכל הזה אנו משתמשים בכל דבר ודבר. וכאן בעבודת ה', אנו צריכים ללכת נגד השכל הזה, ולא עם השכל שאנו נולדנו בו.זה בא משום שהקב"ה רצה, שיבקשו עזרה ממנו. והעזרה שהוא נותן, היא בחינת אור התורה. ואם הם היו יכולים ללכת בלי עזרת ה', אז לא היה להם שום צורך לאור התורה, כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצה"ר, בראתי תורה תבלין". לכן כדי שיהיה לו צורך להמשיך את אור תורה, לכן ניתנה לנו עבודה זו בבחינת הסתר על הכוונה, שהאדם יהא נצרך לשכל פנימי.

כי מצד שכל החיצוני עשה הקב"ה שלא יתן שום עזרה לעבודה, אלא להיפוך, שהוא יהיה המפריע לו לעבודה דעמ"נ להשפיע. וזהו מה שכתוב בזה"ק (נח דף כ"ג ובהסולם אות ס"ג) וזה לשונו "אם האדם בא לטהר, עוזרים אותו עם נשמה קדושה, ומטהרים אותו, ומקדשים אותו, ונקרא קדוש".וע"י זה יש צורך לאדם לזכות לנרנח"י השייך לשורש נשמתו. לכן נעשה תיקון של הסתרה, שהוא הדעת, היינו השכל החיצוני של האדם יהיה נגד עבודה של לשם שמים, שזה נקרא "בתוך הדעת" של השכל החיצוני, מה שהוא עושה כל החשבונות להאדם, שלא כדאי לו לעבוד בעמ"נ להשפיע.

וכשהוא מתגבר ולא בורח מהמערכה, ומתפלל להבורא שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת, היינו שלא יהיה תחת שליטת הרצון לקבל, אז כשהבורא עוזר לו, אז הוא מקבל שכל פנימי, הנקרא "דעת פנימית". אז, על ידי דעת הזה, כבר הגוף מסכים לעבוד בעל מנת להשפיע נחת רוח להבורא, כמו שכתוב "ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים אותו", היינו היצה"ר.נמצא, בזמן שהוא בתוך הדעת, היינו שהשכל אומר לו, שכדאי לעבוד עבודה זו, הוא כבר מסוגל לתת כוחות עבודה. לכן כשיש לו שכל חיצוני, אז הדעת מחייבת אותו, היינו על הכוונה בעמ"נ לקבל. וזה נקרא "בתוך הדעת". ובזמן שהוא זוכה לשכל הפנימי, היינו לדעת פנימית, אז השכל מחייב אותו, שכדאי לעבוד בעל מנת להשפיע נחת רוח להבורא…"


כך בצורה הדרגתית אנחנו מגיעים לשלבים המתקדמים . בהתחלה אנחנו לא יודעים בכלל ,למה אנחנו נזרקים ממצב למצב אחר כך אנחנו ,כאילו מתחילים להבחין בהם ,עד שמתחילים לקשור מצבים האלו לבורא , שיש מעלינו ,בכל זאת ,איזה כוח ,שמסדר לנו כל מצב ומצב ולא יודעים ,איך להסתדר עם זה , גם אדם בעצמו , אדם הוא עם החברה , גם הוא עם הבורא ,זה בכלל מאוד מבלבל אותו , עד שמכל המצבים שהוא עובר וחייב לעבור אותם , מגיע להחלטה ,שבעצם בכל זה הוא צריך לפנות לבורא , ,שהבורא יסדר לו . שהוא לא יודע איך להגיב , להבין כל מצב , מה שיורד עליו , בשביל מה הוא ? מה הוא ? צריך להיות דבוק בבורא גם בירידות וגם בעליון , גם בכל מצב שרק אפשר ולבקש ממנו פתרון לכל השלבים , שהוא עובר . לזה מלמדים אותנו מרגלים , שדווקא בלי זה לא היינו זקוקים לדבקות , להתקרבות אפילו בבורא

שאלה : איך אדם רוכש את השכל הפנימי אליו מדובר במאמר ?
תשובה : לימוד לא נותן הרבה בעצמו , כמו שיושבים ולומדים , כי לא החכם לומד , אלא , אם ליד הספר אדם מבקש מכוח העליון ( המאור המחזיר מוטב ) השראת הבורא , שהיא תרד עליו , תכנס בו ברגשות , מחשבות , אז , הלימוד נותן תוצאות . אבל ,לימוד לבד גם לא מספיק וגם בקשה למאור היא לא מספקת , אם הוא לא מכין בקשה בצורה נכונה . היא צריכה להיות בפורמט מיוחד , בצורה מיוחדת הבקשה הזאת , כי בקשה היא חסרון וחסרון הוא קובע צורת המילוי שמזמינים מילוי לבניית הכלים מילוי לתיקון הכלים מילוי למילוי כלים

זאת אומרת ,איזה סוג עזרה אנחנו רוצים מלמעלה . לכן ,צריכה להיות לפני ישיבה עם הספרים עבודה עם החברים , שאם אנחנו , נגיד , לפני עבודה הזאת נמצאים מפוזרים זה מזה ולא דואגים , לא יודעים , לא מרגישים זה את זה , אז ,אנחנו בדיוק מתארים בזה את הכלי השבור , מה שניתן לנו . אם למדנו ,שהכלי השבור הזה צריך ע"י מאמץ שלנו להגיע לתיקון , אז , כבר אנחנו צריכים לעשות איזה פעולות בינינו , שמטרת הפעולות ,כדי להגיע ללימוד , כדי דרך הלימוד למשוך מאור המחזיר למוטב , כדי להגיע לחיבור , כדי בתוך החיבור לקבל גילוי בורא , כדי לעשות נחת רוח לו . וכאן בנו לנו בעצם כל המסלול , צריכים עכשיו כאן בדיוק לברר אותו ולסדר לי נכון , מה לעשות : כאן כל הבריאה , כל התורה , אנושות , עולמות , הכל בפנים בגישה כזאת , אין כאן שום דבר חוץ מזה .

אז , לכן ,לפי התהליך הזה אנחנו צריכים לחלק עבודה שלנו , היגיעה שלנו ,שהיא צריכה להיות בעצם :כבר אנחנו לא נמצאים באיזשהו שלב , שהתחלנו לפני עשרים שנה , אנחנו כבר נמצאים בשלבים שטעמנו מכל שלב ושלב וכל הדרך הזאת , אז , אנחנו צריכים עכשיו להעמיק לסדר את התהליך הזה ,שהוא יהיה נכון מהתחלה ועד הסוף . שוב , שאנחנו צריכים קודם כל לבוא לשיעור בורא , כאשר אנחנו יושבים כאן , שכאן ברור לנו ,שאנחנו צריכים למשוך מאור שיחבר בינינו , אז ,לפני זה צריכים להיות בחסרון לזה - חסרון לבוא למצב של חיבור , ששיעור זה אמצעי לחיבור , כי דרכו אנחנו מקבלים המאור המחזיר למוטב .

אז ,עכשיו השאלה שלנו והיא ,בעצם ,שאלה הכי דורשת בירור :איך אנחנו מגיעים לשיעור עם חסרון הנכון ? כי בו , בגילוי חסרון הנכון תלויה הצלחה שלנו וזה ,שאנחנו עדיין נמצאים בהתקדמות אטית ,זה מפני שלא מגיעים לשיעור עם חסרון הנכון - זה נקרא "שלא ברכו בתורה תחילה " , שאנחנו לא מברכים את התורה ( תורה זה מאור שבה מחזיר למוטב ) ,שאנחנו לא משתוקקים לזה , אנחנו באים לא בשביל זה . אני בא ,מפני שאני יושב עוד עם חברים , בסדר , מה יש בזה ? אני בא כדי ללמוד משהו ( יש לנו שיעור בתע"ס ) - יופי ! אתה רוצה מזה להיות יותר חכם , שזה גם בסדר .
אבל ,זה לא תורה , אתה לא בא לקבל תורה ( המאור המחזיר למוטב ) .

מה זה ?
בדיוק על מה הוא צריך להופיע ?
מה אני רוצה שיהיה לי מזה ?
איפה הרעבון שלי שזה יקרה ?
שאנחנו ניצרך לקבל אותו , שאני ארגיש ,באיזה מקום שמש חסר לי כאן בלב , בנפש את המאור הזה ?
מה אני מתאר שהוא ייתן לי ?
איפה מקום הזה שהוא ימלא אותי ?
ומה יהיה לי כאשר אני אתמלא ?

כמו ברעב בעולם הזה - אדם יודע בדיוק ,איפה חסר לו , מה הוא יקבל , איך הוא ירגיש וכו'
איפה החיסרון הזה ? זה העיקר, כל היתר לא כל כך תלויים באדם , זה אדם עם החברה , אדם עם הלימוד , אדם עם המורה , עם הכוונה כללית . על זה צריכים לעבוד וזה דבר מאוד מאוד אקטואלי , בוער , שאם לא נדייק בו התועלת מהלימוד שלנו היא תמשיך להיות מאוד קטנה , מזערית ממש . כל הקצב תלוי בחסרון ,שמכינים לפני השיעור . תמצא לנו חומר ,שמדבר על זה : חסרון לשיעור , הכנה לשיעור , חסרון למאור - זה העיקר .


נערך לאחרונה על-ידי משה בתאריך Tue Aug 23, 2016 9:37 pm, סך-הכל נערך 5 פעמים
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 23/8/2016
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: