פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 29/8/2016

Go down 
מחברהודעה
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 29/8/2016   Mon Aug 29, 2016 4:38 pm



סיכום משיעור בוקר 29.08.2016 חלק א' ( אין עוד מלבדו ) 37 דקות
Leiderman Leon-Nahum·29 أغسطس، 2016

מאמר הזה הוא מאמר ייסודי , הוא ,בעצם ,מאמר ראשון , הרעיון בו הוא רעיון העיקרי , שבתפיסת המציאות , בהתחברות , התקרבות לבורא וזה ,בעצם ,מהמחשבה הראשונה , גישה עיקרית ,שצריכה להיות אצלנו , שכל הגישה שלנו לחיים , לנו , למה שאנחנו , למה שכל העולם - אנחנו קודם כל צריכים להתבסס על זה . זאת אומרת, קודם מכוונים את עצמנו ל"אין עוד מלבדו " ואחר כך פותחים עיניים לעולם ומתחילים להתרשם גם ממה שמחוצה לנו וגם ממה שבתוכנו . התפיסה היא צריכה להיות מתוך נקודה הזאת , ש"אין עוד מלבדו" , רק כוח אחד , שמחייה אותנו , מייצב אותנו , פותח לנו מוח ולב ואז אנחנו כבר ,כתוצאה מזה ,מתחילים להרגיש , שקיימים ובאיזה מצב קיימים

"...הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך. וזהו בחינת תיקון, הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, מה שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון. זאת אומרת, שישנם דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך הישר, שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה…"

זאת אומרת , אמנם ש"אין עוד מלבדו " הכוח הזה הבורא אחד, שקיים , הוא לא רוצה בצורה כזאת להתגלות לאדם , אלא , אפילו אחרי שאדם מגלה אותו במקצת ומתחיל לזהות אותו במקצת , הוא מגלה יחד עם זה ,שיש לו הרבה מאוד מכשולים בדרך, שהם כולם באים ,כדי להסתיר את העובדה הזאת ש"אין עוד מלבדו " וקשה לאדם להתרכז , לקבוע את זה , להרגיש וכל זה,כדי שהוא יפתח רצון מיוחד מאוד לגילוי הכוח הזה . כוח אנחנו לא מגלים בעצמו , אנחנו מגלים ההשפעה שלו עלינו וההשפעה העיקרית הבסיסית היא , שלכל התופעות, שאנחנו מרגישים ,יש רק מקור אחד ,וודאי ,מתוך זה אנחנו צריכים להבין ,שכל מה שעבדנו עד כה , עד רגע זה , הכל זה היה סה"כ בהשפעתו בלבד . ולא היה לנו לא מבחוץ ולא מבפנים , בתוכנו ,אף אחד ,שהיה יכול להתערב , אלא , הכל , הכל , לא חשוב על מה שנחשוב וניקח - הכל זה ע"י כוח אחד בלבד , שהוא עושה והוא בוחר והוא ,בסופו של דבר ,קובע את הכל .


"...והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב"ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד. לא די שלא מתקדם בעבודה, רק הוא רואה, שהולך אחורה. היינו, אפילו שלא לשמה אין לו כח לקיים את התו"מ. שרק ע"י התגברות אמיתי על כל המכשולים למעלה מהדעת הוא יכול לקיים את התו"מ. ולא תמיד יש לו כח ההתגברות למעלה מהדעת. אחרת, הוא מוכרח לנטות חס ושלום מדרך ה', אפילו משלא לשמה..."

לקיים תורה ומצוות זה נקרא שעל פני כל הרצונות שלנו , כל הרגשות שלנו , כל המחשבות שלנו אנחנו צריכים לקבוע , שמי שמייצב אותם - זה אין עוד מלבדו בלבד , על כל רצון ורצון זה מה שאנחנו צריכים לקבוע . ולתקן כל רצון וכל מחשבה ש"אין עוד מלבדו " "טוב ומטיב " , שמייצב אותם זה נקרא קיום תורה ומצוות . לא מגיע אור העליון מלמעלה, אלא ,רק כדי לקבוע את העובדה הזאת בכל רצון . ותיקון הרצון ב"אין עוד מלבדו " "טוב ומטיב " , שזה גם כן מחבר כל הרצונות , הוא מחבר אותנו יחד , כי אם "איו עוד מלבדו " זאת אומרת ,שהוא אחד , יחיד ומיוחד , אז ,וודאי ,בלקבוע יחד שלנו אליו אנחנו מתחברים

. "...והוא, שתמיד אצלו הפרוץ מרובה מהעומד. היינו, שהירידות הם הרבה יותר מהעליות. ולא רואה בזה שיקח סוף המצבים האלה, והוא ישאר תמיד מחוץ לקדושה. כי הוא רואה, אפילו כקוצו של יוד קשה לו לקיים, רק בהתגברות למעלה מהדעת. אבל לא תמיד הוא מסוגל להתגבר. ומה יהיה הסוף?..."
בחיפוש לקבוע , איך לקבוע "אין עוד לבדו " "טוב ומטיב " , שאדם עושה הרבה מאוד מאמצים ורואה ,שסביב הקוטב הזה הוא כל הזמן מסתובב ודואג , שרק זה ,מה שיקרה לו , שרק זה יהיה מורגש בו , שרק זה ,בעצם, יהיה בו כעובדה ברורה ויחד למציאות - האדם מרגיש ,עד כמה שיותר ויותר קשה לממש את זה .

יחד עם זה הוא מרגיש ,שזה יותר ויותר נחוץ ואז הפער בנחיצות לקבוע "אין עוד מלבדו " והקושי לקבוע "אין עוד מלבדו " הוא גודל ואז אדם מגיע למצב ,שהוא נמצא ממש האיזה פיצוץ הפנימי : אז , איך הוא יחזיק בזה בשיניים ? לא יודע . ואם לא יחזיק ,אז ,כל המצב שלו , יחס שלו , כל העבודה שלו הכל יהיה כבהמה , כי הבדל בין אדם לבהמה הוא ,דווקא ,לפי שמירת העיקרון הזה "אין עוד מלבדו " "טוב ומטיב " וזה מביא את האדם למצב ,שהוא ממש מרגיש את עצמו , שאין לו שום אפשרות לקבוע את יחודיות את הכוח העליון אליו ועל העולם
"...אז הוא בא לידי החלטה, שאין מי שיכול לעזור, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. וזה גורם, שיקבע בליבו תביעה אמיתית, שה' יפתח את עיניו ולבו, ויקרבו באמת לדביקות ה' בנצחיות…"

מתוך זה ,שהוא מרגיש ,שלא מסוגל לקבוע "אין עוד מלבדו " וזה נעשה יותר ויותר קשה לביצוע , אז , הוא מגיע למצב ,שהוא מחליף את היחס שלו , שלא צריך לרוץ , להתאמץ לייחד את הבורא על כל המצבים שלו ועל כל הפעולות ואירועים ,שקורים סביבו ובו , אלא , העיקר זה לא לקבוע אין עוד מלבדו , שזה כבר ברור שאבוד , אלא , לבקש מאותו אין עוד מלבדו , שיקבע בלבו ,מה שנקרא, אמונת ה' - ידיעה ש"אין עוד מלבדו " . זאת אומרת ,במקום לעשות מאמצים בעצמם , לתפוס את העיקרון הזה וליישב אותו בתוכו האדם מתחיל כבר לבקש , להתפרץ בתפילה , שהבורא יקבע את זה ולא שהוא במאמצים שלו יכול לקבוע

"...נמצא לפי זה, שכל הדחיות שהיה לו, היה הכל מאת ה'. היינו, שלא מטעם שהוא לא היה בסדר, שלא היה לו היכולת להתגבר. אלא, לאלו אנשים שרוצים באמת להתקרב לה', ובכדי שלא יהיה מסתפק במועט, כלומר שלא ישאר בבחינת ילד קטן בלי דעת. ומשום זה ניתן לו מלמעלה עזרה, שלא יהיה לו היכולת לומר, שברוך ה' שיש לו תורה ומצות ומעשים טובים. ומה חסר לו עוד? וזה דוקא אם באמת, שיש לאדם הזה רצון אמיתי. אז, האדם הזה מקבל עזרה מלמעלה, ומראים לו תמיד, איך שהוא לא בסדר במצב הנוכחי. דהיינו, ששולחים לו מחשבות ודיעות, שהם נגד העבודה. וזהו בכדי שיראה, שאין הוא בשלימות עם ה'..."

שאין לו ברירה ,שבסופו של דבר לפנות לבורא ולבקש ממנו שיקבע הבורא בעצמו , בתוך ליבו של אדם , שאין עוד מבדו
"...ועד כמה שהוא מתגבר, הוא רואה תמיד, איך שהוא נמצא במצב שהוא רחוק מקדושה משאר עובדים, שהם מרגישים, שהם בשלימות עם ה'. מה שאם כן הוא תמיד יש לו טענות ותביעות, ולא יכול לתרץ את ההתנהגות של הבורא, איך שהוא מתנהג עמו. וזה גורם לו כאב, מדוע הוא לא שלם עם הקב"ה. עד שבא לידי הרגשה, שממש אין לו שום חלק בקדושה. והגם שמקבל לפעמים איזה התעוררות מלמעלה, שמחיה אותו לפי שעה, אבל תיכף הוא נופל למקום השפלות. אולם, זהו הסיבה, שגורם לו שיבוא לידי הכרה, שרק ה' יכול לעזור, שיקרב אותו באמת…"

זאת אומרת ,באים כל מיני אירועים ,שכולם הם סביב אותו עיקרון : איך לשמור אותו ? איך לגלות אותו ? איך להחיות אותו כל הזמן בתוך עצמו ? איך להתייחס לכל החיים , לכל המציאות , לכל האירועים ,מה שאדם מרגיש , שזה הכל בא מאותו מקור ( אחד , יחיד ומיוחד ) ועוברים הרבה מצבים , הרבה זמנים וכולם הם אף ורך ,כדי להביא את האדם ליאוש סופי והחלטה סופית ,שהוא לא מסוגל , שאז הוא מתפרץ פעם ראשונה בצעקה , בתפילה בהעלאת מ"ן ,בתפילה אמתית לבורא ,שיעזור לו. זאת אומרת ,שיש לו נחיצות אמתית לגלות ,שאין עוד מלבדו ויש לו לחץ פנימי נכון לזה , לא לשום צורה אחרת , לא לשום מטרה אחרת , אלא , כדי שהבורא יתגלה לפחות בו כ"אין עוד מלבדו " " טוב ומטיב " שבזה הוא רוצה לא לעצמו, אלא ,לקבוע שהבורא כך הוא הכוח היחידי השולט במציאות

"...האדם צריך להשתדל ללכת תמיד בדרך, שהוא דבוק בו יתברך. כלומר, שכל מחשבותיו יהיו בו ית'. היינו, אם אפילו שהוא נמצא במצב הכי גרוע, שאי אפשר להיות ירידה יותר גדולה מזו,..."
אומרת ,שתולה את עצמו על כל מיני סיבות , אירועים אחרים חוץ מהכוח העליון - זה נקרא ירידה


"...אל יצא מרשותו ית', כלומר שיש רשות אחרת, שלא נותן לו להכנס להקדושה, שבידו להטיב או להרע. פירוש, שאל יחשוב שיש ענין כח של ס"א, שהיא לא נותנת לאדם לעשות מעשים טובים וללכת בדרכי ה', אלא הכל נעשה מצד ה'..."
זאת אומרת ,אין שום כוחות זרים , הכל קובע רק כוח אחד בעד או נגד, כדי לחנך ,לבנות את האדם

"...וזהו כמ"ש הבעש"ט, שאמר, שמי שאומר שיש כח אחר בעולם, היינו קליפות, האדם הזה נמצא בבחינת "ועבדתם אלוהים אחרים". שלאו דוקא במחשבה של כפירה הוא עובר עבירה, אלא אם הוא חושב שיש עוד רשות וכח חוץ מה', הוא עובר עבירה. ולא עוד, אלא מי שאומר שיש לאדם רשות בפני עצמו, היינו, שאומר אתמול הוא בעצמו לא היה רוצה ללכת בדרכי ה', גם זה נקרא עובר עבירה של כפירה. כלומר, שאינו מאמין, שרק הבורא הוא מנהיג העולם…"

בכל ,מה שלא יהיה ( בזמן , תנועה , מקום , אירועים שעברתי , שנמצא שיעבור ), שחוץ ממני בעולם הזה המדומה , לא חשוב ,שולט רק כוח אחד . מראה לי את השבירה , עליות , ירידות - הכל הוא מייצב , מייצר בי , מצייר בי ,והכל הוא ואז סה"כ לקבוע את יחודו זה ,מה שאני צריך וכל היתר זה אופני היחודו "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" זה הכיוון שלנו ( ישראל זה מי שמשתוקק , למה ? לשם אחד ) כל היתר הבחנות , תיקונים ,זה הכל נובע מייחודו , מהנטייה לזה

"...אולם בזמן שעבר איזה עבירה, ובטח שהוא צריך להתחרט ולהצטער על מה שהוא עשה את העברה, גם כאן צריכים לסדר את סדרי הצער והכאב,..."
זאת אומרת ,שיצאתי מ"אין עוד מלבדו " ואני חושב ותולה כל מה שקורה ( לא הכל , חלק, לא חשוב ) באיזשהו עוד גורם ,חוץ מכוח העליון אחד , זה נקרא ,שאני נמצא בעבירה ואין עבירות אחרות חוץ מזה . אז , אפילו ,שאני נמצא בזה ,או ,שהייתי בזה ועכשיו ,פתאום ,אני מתעורר ועושה בירור ,איך הסתכלתי , תפסתי מציאות ואני רואה ,שבאמת חשבתי ,שישנם עוד גורמים אחרים חוץ מהבורא , שחי בתוך כל אחד ( בתוך ילדים שלי , חברים שלי , בעבודה , בעולם שמסביב ) .

אם אני עכשיו תופס את עצמי ורואה ,שכמה דקות עברו ,שאני תליתי את המצב שלי , של העולם בכלל, שזה הכל לא מתוך כוח אחד , שסובב את הכל , אז ,אני הייתי בעבירה וגם מצב העבירה הזה אני חייב לשייך ל"אין עוד מלבדו " ,שהוא בלבד קובע את הכל ואם הייתי האיזה מצב , אפילו הגרוע ביותר ,מאוד מאוד הפוך מ"אין עוד מלבדו " גם כן זה הוא קבע
"... על איזה נקודה הוא תולה סיבת גורם העבירה, שעל נקודה זו צריכים להצטער.והאדם צריך להצטער אז, ויאמר, זה שעשיתי את העבירה, הוא מסיבת שהקב"ה זרק אותי מהקדושה, למקום טינופת, לבית הכסא, ששם מקום הפסולת. כלומר, שה' נתן לו רצון וחשק להשתעשע ולנשום אויר במקום סרחון …"

מה הסרחון ? מהו המצב הזה המסריח ,הלא נקי ? - לא נקי במחשבה , שאני חושב על עוד מקורות של המציאות ,חוץ מ"אין עוד מלבדו " , בלבד , על שום הבחנות אחרות אנחנו לא מדברים

"...(ואפשר לומר, שמובא בספרים, שלפעמים האדם בא בגלגול חזיר. ויש לפרש על דרך שהוא אומר, שהאדם מקבל רצון וחשק לקבל חיות מדברים שכבר אמר עליהם שהוא פסולת, ועכשיו הוא רצה לקבל מהם מזונות).וכמו כן, בזמן שהאדם מרגיש שעכשיו הוא נמצא בבחינת עליה, ומרגיש קצת טעם בעבודה, אל יאמר שעכשיו, אני נמצא במצב, שאני מבין, שכדאי להיות עובד ה'. אלא הוא צריך לדעת, שעכשיו הוא מצא חן בעיני ה'. לכן הקב"ה מקרבו, ומשום זה הוא מרגיש עכשיו, טעם בעבודה. ויזהר שאף פעם לא לצאת מרשות הקדושה, לומר שיש עוד מי שפועל, חוץ מהקב"ה.(אולם מכאן משמע, שענין מציאת חן בעיני ה' או להיפך, אינו תלוי באדם עצמו אלא הכל בה'. ומדוע עכשיו מצא חן בעיני ה' ואח"כ אינו כן, אין זה בידי האדם להבין עם השכל החיצוני שלו)..."

זאת אומרת ,כניסה ויציאה מהקדושה זה הכל על פני קביעת "אין עוד מלבדו " , זה קובע ,איפה שאנחנו נמצאים , כל הסולם הערכים , מדרגות , מצבים, הכל נקבע כלפי העיקרון הזה

"...וכמו כן, בזמן שמצטער על מה שאין הקב"ה מקרבו, צריך גם כן להזהר, שלא יהיה על חשבון עצמו, היינו מזה שהוא מרוחק מה', כי בזה הוא נעשה למקבל לתועלת עצמו. והמקבל הוא בפרודא, אלא שיצטער על גלות השכינה. כלומר, שהוא גורם צער השכינה. והאדם צריך לצייר לעצמו כדוגמת שיש לאדם כאב באיזה אבר קטן שהוא, מכל מקום הכאב מורגש בעיקר במוח ולב, שהלב והמוח הם כללות האדם. ובטח שאין ערך דמיון הרגשת אבר פרטי, בערך כללות קומת האדם, ששם מורגש בעיקר הכאב…"

זאת אומרת ,שמה שאדם צריך לקבוע יחודו של הבורא בעצמו וכל המציאות , הוא רוצה בזה ,בעצם ,לעשות נחת רוח לבורא ולא שאצלו זה קובע משהו ומוסיף לא איזו הצטיינות , הצלחה , רוגע , התקדמות - לא . סה"כ הקניית "אין עוד מלבדו " זה צריך להיות ,כמו שכתוב, דרך אהבת הבריאות לאהבת ה' , שאנחנו צריכים בעולם , בקבוצה , דרך הקבוצה לקבוע את העובדה הזאת . ,זאת אומרת ,שאדם לא עובד ,כדי שדווקא בו העיקרון הזה יהיה , לכן, הוא רוצה להתחבר עם כולם , כי החיבור ,שאנחנו עושים זה מימוש של "אין עוד מלבדו " , שאנחנו נעשה בזה רצון אחד , אמנם ,שמחובר מהרבה מאוד רצונות , נשמה אחת , שמתחברת מהרבה מאוד נשמות הפרטיות , שדווקא בזה ,שאנחנו אוספים את הרצונות האלו יחד , נשמות האלו יחד לקבוע שעל כולם ובתוך כולם פועל רק כוח אחד בכל המקרים , אנחנו בזה מגדילים , מגלים "אין עוד מלבדו " העיקרון הזה פי תר"ך פעמים ואז הבורא הוא מתגלה והגילוי יחודו במצב ,שאנחנו מכינים את המקום ,הגילוי בשבילו זה בעצם העבודה שלנו ובצורה כזאת אנחנו קובעים "אין עוד מלבדו " , רק ע"י חיבור בינינו , שאם הוא אחד, יחיד ומיוחד ,מתחבר בכולנו ייחד ,אז, וודאי ,שזה "אין עוד מלבדו " שהוא אחד , אחרת אנחנו לא יכולים לקבוע שהוא אחד .

אני לא יכול על עצמי ,כאשר אני נבדל מאחרים ,לקבוע שהוא אחד , העיקרון הזה הוא לא קיים . הוא קיים רק בתנאי ,שמתחברים כמה רצונות בודדים , נפרדים , הפוכים , מרוחקים זה מזה , שהם ,בכל זאת ,מתחברים ייחד ומתחברים רק על אותו עיקרון ש"אין עוד מלבדו " , רק ,כדי לקבוע אותו והוא העלין קושר אותם יחד והוא הקובע , שאז נמצאים כאחד, ואז החיבור ביניהם אף ורק ,כדי לקבוע אותו עיקרון "אין עוד מלבדו " ויוצא ,שהכלי נעשה בדיוק ,כמו אותו העיקרון "אין עוד מלבדו " , צורת החיבור ,שאנחנו הולכים ומתחברים יותר ויותר , ממש מחברים בינינו ב125 מדרגות - זה הכל לקביעת אותו העיקרון "אין עוד מלבדו " מהאור הקטן ביותר ,החלש ,שהוא אור אין סוף ,אבל ,מאיר בצורה כזאת ,לפי מידת החיבור בינינו ועד ,שאנחנו מתחברים לגמרי ואז בתוכנו מתגלה כל האור ,שזה נקרא אור אין סוף

"... כמו כן הכאב שהאדם מרגיש, מזה שהוא מרוחק מה'. והיות שהאדם הוא רק אבר פרטי מהשכינה הקדושה, כי השכינה הקדושה, היא כללות נשמת ישראל. ולכן אינו דומה הרגשת הכאב הפרטי, בערך הרגשת הכאב הכללי, זאת אומרת שיש צער השכינה, בזה שהאברים מורחקים ממנה, ואינה יכולה לפרנס את האברים שלה.(ויש לומר שזהו מאמר חז"ל, בזמן שאדם מצטער שכינה מה אומרת,..."
שכינה ,שכל הרצונות שלנו מחוברים יחד לפי עיקרון "אין עוד מלבדו " ,שהעיקרון הזה הוא מחבר בינינו בצורה ,עד כמה שאנחנו מסוגלים לתפוס את העיקרון הזה ולקבוע , שהוא שממלא ופועל בנו , אז , במידת החיבור בינינו , עוצמת החיבור בינינו , אופן החיבור בינינו נקרא שכינה בקדושה
"... קלני מראשי) ובזה שחושב הצער של התרחקות לא על עצמו, הוא נצול מלנפול לרשת הרצון לקבל לעצמו, שהוא בחינת פירוד מהקדושה .

ואותו דבר בזמן שאדם מרגיש שיש לו קצת התקרבות לקדושה. שיש לו שמחה, מזה שזכה למציאת חן בעיני הקב"ה, גם אז מוטל עליו לומר, שעיקר השמחה שלו יהיה בזה שיש עכשיו שמחה למעלה, אצל השכינה הקדושה, מזה שהיה לה מקום, לקרב את אבר הפרטי שלה אליה, ולא צריכה לשלוח את האבר הפרטי שלה החוצה…."



זאת אומרת ,החיבור בינינו שאנחנו מבינים ,שהוא נמצא בעולם אין סוף וקיים שם ,עיקרון הזה "אין עוד מלבדו " בכל תוקפו ,אז ,אנחנו צריכים כל הזמן לשאוף למצב הזה , אנחנו צריכים, דווקא, בדגל הזה , העיקרון הזה "אין עוד מלבדו " ,שהוא אחד לכולנו ומתגלה רק בתנאי ,שאנחנו תחתיו מתחברים , שהוא קובע צורת החיבור , עוצמת החיבור והכל אז בצורה כזאת אנחנו מתחילים לגלות צורת החיבור הנכונה : איך אני צריך להתחבר עם אחרים ? באיזו צורה ? באיזו מידה ? באיזה אופן , כדי להיות כלי לגילוי "אין עוד מלבדו " , לגילוי העיקרון הזה . אין כאן משהו ,חוץ מעיקרון עצמו "אין עוד מלבדו " ...זו המטרה והיישום , הכלי והאור, וחיבור ביניהם .

ה"אין עוד מבדו " מילה אחת היא ,בעצם ,כוללת בתוכה את כל המציאות וגם כן כל שלבי התיקון
"...ומזה שהאדם זכה לשמח את השכינה, מזה יש לו שמחה. וזהו גם כן על אותו החשבון הנ"ל, כי מה שיש שמחה להפרט, זהו רק חלק, מזה שיש שמחה להכלל כלו. וע"י החשבונות האלו הוא מאבד את פרטיותו עצמו, ולא נלכד ברשת הס"א, שהוא הרצון לקבל לתועלת עצמו.והגם שהרצון לקבל הוא דבר הכרחי, מסיבת "כי זהו כל האדם", כי מה שיש באדם חוץ מהרצון לקבל אינו שייך להנברא, אלא אנו מיחסים להבורא, אבל הרצון לקבל הנאה, צריך להיות מתוקן בעמ"נ להשפיע. כלומר, שהתענוג והשמחה שהרצון לקבל לוקח, צריך להיות על הכוונה משום שיש נחת רוח למעלה מזה שיש להנבראים תענוגים. כי זה היתה מטרת הבריאה להטיב לנבראיו, וזה נקרא שמחת השכינה למעלה…."


זאת אומרת ,כל העבירות , כל המצוות , כל הצלחות או ההפך , שמחה ,צער, הכל אנחנו צריכים לכוון ,לפי הקיום העיקרון הזה "אין עוד מלבדו " - מקיים אותו שמח , לא כל כך אני מצטער וככה כל החיים סביב זה בלבד
"...ומשום זה, מחויב האדם לחשוב עצות איך הוא יכול לעשות נחת רוח למעלה, ובטח שעל ידי זה שיהיה לו תענוג, יהיה נחת רוח למעלה. לכן הוא משתוקק להיות תמיד בהיכל המלך, ויהיה לו היכולת להשתעשע בגנזי המלך, ומזה בודאי יהיה נחת רוח למעלה, נמצא שכל ההשתוקקות צריך להיות רק לשם שמים…"
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 29/8/2016
חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: