פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 16/9/2016

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 16/9/2016   Fri Sep 16, 2016 2:22 pm



סיכום משיעור בוקר 16.09.2016 חלק א' ( "הכנה לסליחות מהו ") 25 דקות
Leiderman Leon-Nahum·16 سبتمبر، 2016
אנחנו בזה בעצם פותחים סדרת השיעורים לקראת החגים , סליחות , ראש השנה , ימי תשובה , יום כיפור , סוכות , שמחת תורה וכל הסדר הזה אנחנו נלמד לפי דברי בעל הסולם , רב"ש , מה שכתוב על זה בזוהר ובעוד מקומות , מקורות שלנו , אבל ,היום שיעור הראשון , בואו נתחיל בו , בבקשה
"...ידוע, לכל דבר שרוצים, צריכים להכין את האמצעים, להשיג את הדבר.

לפי זה מה האדם צריך להכין, בכדי שיקבל סליחות. בגשמיות אנו רואים, שאין אדם אומר להשני "סליחה", אלא אם כן שעשה לו משהו, שעל ידי זה השני נפגע, בכסף, או בכבודו, או ביסורי הגוף, שגרם לו איזה חבלה וכדומה. אז שייך לומר, שחבירו יבקש ממנו סליחה, שיסלח לו על החטא שעשה לו. וכאן יש להבחין ב' דברים:א) אם לא עשה לו שום דבר ומבקש ממנו סליחה, השני מסתכל עליו כמו על אדם שאיננו שפוי בדעתו.

נצייר לעצמנו, אם אנו רואים אדם הולך ברחוב, ואומר לכל אחד "סליחה, סליחה", מה היינו אומרים עליו, בטח שהוא משוגע, כי "סליחה" שייך לומר רק על איזו עבירה.ב) אם אדם עשה להשני הפסד גדול מאוד, והוא מבקש ממנו סליחה, כעל דבר קטן שעשה לו, בטח שלא יקבל את מבוקשו, כי הוא עשה נגדו עבירה גדולה, ומבקש ממנו סליחה, כאילו הוא עשה דבר קטן.

בטח שדבר זה אינו בא בחשבון, שיסלח לו. אלא האדם מודד את שיעור הפגיעה, שעשה בחבירו, בשיעור זה הוא עושה את האמצעים, שחבירו יסכים לסלוח לו.וזה אנו רואים בסדר הנהגה בגשמיות, איך האדם מתנהג בענין הסליחה שבין אדם לחבירו. ומבין אדם לחבירו, אנו צריכים ללמוד אותו סדר בין אדם למקום.

זאת אומרת, כשהאדם הולך לבקש סליחה מאת ה', שיסלח לו על עוונותיו, גם כן נוהגות ב' בחינות הנ"ל.א) שלא שייך לומר סליחה על הלא דבר, רק על מה שפגע בהשני. אחרת הוא נראה כאדם בלתי נורמלי. או שמתלוצץ מהשני, בזה שהוא מבקש ממנו סליחה.ב) שסדר הביקוש של הסליחה, הוא לפי ערך שפגע בהשני.

אי לזאת, כשהאדם בא לבקש מה', שיסלח לו על מה שחטא כנגדו, ופגם בכבודו יתברך, אז האדם צריך לחשוב מחשבות, בענין מה שחטא להבורא. היות אם האדם לא מרגיש שום חטא, ומבקש סליחה, הרי כאילו הוא מתלוצץ, וצועק, ובוכה, ומבקש מהבורא סליחה, בו בעת שהוא לא מרגיש בעצמו שפגע משהו בכבוד המלך.והסיבה מה שאין האדם מרגיש את חטאיו, הוא כמו שאמרו חז"ל (יומא פ"וSmile "עבר אדם עבירה ושנה בה, נעשה לו כהיתר". ומזה נמשכת הסיבה, מה שאין האדם מרגיש את חטאיו, בזמן שהוא הולך לבקש סליחה מה'.נמצא, לפי הבחנה ב', היינו להבחין בגדלות החטא, יש צורך שהאדם צריך מקודם לתת דין וחשבון על גודל הפגם, מה שפגם בכבוד המלך.

אחרת לא שייך לומר "סליחה". רק שהאדם צריך להשתדל, עד כמה שאפשר, שיוכל לתת את הביקוש, שימחול לו על עוונותיו, כפי מה שחטא, שיהיה משקל שוה.והנה חז"ל אמרו (סוכה נ"ב), שאצל הרשעים נדמה להם החטאים כחוט השערה, ולצדיקים נדמה להם כהר גבוה…"
אולי כדאי ,בכל זאת ,להגיד מילה על מה זה נקרא חטא כלפי הבורא .

אתם נמצאים נגיד באיזשהו מקום ובמקום הזה מלא אנשים ויש שם גם כן איזה מלך ,או ,מישהו גדול ואתם לגמרי בניגוד לכולם לא שמים לב עליו , מזלזלים , וצוחקים ועושים בדיחות בשולחן המשותף, שהוא יושב ואתם ,כאילו לא יודעים כלום עליו , אלא ,זלזול מלא בכבודו ,, במה שהוא מנהיג , כל הסעודה שלו שיושבים כולם וכולם רוצים לכבד אותו ואתם ממש מתלוצצים כאילו , אבל ,ללא ידיעה ,או ,שאתם יודעם וגם כן לא יכולים להחזיק את עצמכם ולא להתלוצץ . זה בעצם העניין . אנחנו נמצאים באין עוד מלבדו וטוב ומטיב , שקובע הכל ונסתר במיוחד , שאנחנו נגיע להבנה , הכרה למי ומה הוא ? לדרגה הזאת של הנהגה והשגחה , שגם אנחנו נהיה בדרגה הזאת כמוהו .

ואנחנו ,מפני שהוא נסתר לא שמים לב על העבודה הזאת , מתלוצצים מזה וכאן ענין של הסליחה . יכול להיות ,שהיגיע זמן של הסליחות , לפי הלוח הזמנים , חודש אלול ואנחנו אז בוכים , כי כתוב ,שצריכים ככה לבכות ולבקש סליחה . ולא בעד זה שפגענו בזה ,שלא גילינו את הכוח העליון , אלא , מתוך זה שמפחדים ,שיהיה לנו רע , שלא יהיה לנו הצלחה בחיים האלו , לא יהיה הצלחה בעולם הבא וכו' ( הצלחה בפרנסה , בבריאות ) תראו ,עד כמה שיש הרבה הסתרות ואנחנו יכולים להיות שנמצאים בכולם . אז , בקיצור ,הסליחה העיקרית היא שלא גילינו " אין עוד מלבדו "


"...ונתעוררת השאלה, הדמיון הזה מהו. היינו, אמרו "נדמה להם". אבל מהו האמת.והענין הוא, כי בזמן שהאדם לא משים לב למי הוא חטא, ואינו מרגיש את חשיבות וגדלות הבורא, והוא בחסרון אמונה, אז, כשמתחיל לחשוב "הלא גם אני יהודי". והיות כעת הוא חודש אלול, ומנהג ישראל הוא בכל הדורות, כיון שהוא חודש של רחמים, וכל מי שבשם ישראל יכונה, ידוע שעכשיו הוא הזמן לבקש מה', שימחול על חטאת בית ישראל, וגם תוקעין שופר, בכדי שהלב של האדם יכניס לעצמו הרהור תשובה על החטאים,..."


זאת אומרת, עובדים לפי לוח הזמנים , כך כתוב לכן כך עושים . ח"ו זה לא שמבוטל , אלא, אנחנו ,אם אנחנו מדברים על עבודת ה' , עבודה אישית בין אדם לבורא , אז , אנחנו צריכים להיות בזה בצורה קבועה ולא חודש בשנה
"...אז האדם מאמין, שבטח שגם הוא חטא, וצריך לבקש סליחה מה'.אבל כמה השיעור של הפגם שפגם בהמלך. הרגשה זו אין בידי האדם להרגיש. אלא כפי שיעור אמונתו בגדלות ה', ובשיעור זה הוא יכול לשער בעצמו גודל הפגם שעשה עם חטאיו. אי לזאת, כל אלה שהולכים לומר ולבקש סליחה, בלי שום הכנה על מה שהם מבקשים סליחה, אין זה אלא כמו מי שמבקש ממי שהוא סליחה, אף על פי שהוא עשה נגדו דברים רעים, שעל זה צריכה להיות חרטה אמיתית, על מה שהוא עשה. והוא מבקש סליחה, כאילו חטא נגדו בדבר של מה בכך.

וממילא אין הדבר של ביקוש סליחה ענין ערך של ממש, כמו שצריך להיות על חטא ממש.ובהאמור יוצא, שמטרם שהאדם הולך לבקש סליחה, צריך מקודם לתת לעצמו חשבון נפש על עיקר החטא. ואח"כ הוא יכול להסתכל על החטאים, שנגרמו על ידי עיקר החטא. והאדם צריך לדעת, שעיקר החטא, במה שהאדם פוגם, שמסיבה זו נמשכו כל החטאים, הוא שאין האדם משתדל, שיהיה לו אמונה בקביעות. ורק אם יש לו אמונה חלקית, כבר הוא מסתפק בזה.

וזהו כמו שכתוב בהקדמה לתע"ס (אות י"ד), שאם היה לו אמונה בקביעות, אמונה הזו לא היתה נותנת לו לחטוא. זאת אומרת, שהוא מבקש סליחה מה', היות שהוא רואה הסיבה האמיתית לכל החטאים, היא בזה, שחסרה לו אמונה בקביעות. אי לזאת, הוא מבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, היינו שתהיה לו האפשרות, שתמיד יהיה נקבע בלבו את האמונה. וממילא הוא לא יבוא לעשות חטאים ולפגוע בכבוד ה'. היות, כיון שאין לו ההרגשה בגדלות ה', ומשום שאין הוא יודע איך להעריך את הכבוד שמים, ולא לפגוע בו…"


כי לפי גודל האמונה ( כוח השפעה שבאדם ), אז, הוא יגלה את הבורא כ"אין עוד מלבדו " "טוב ומטיב " ובזה כבר לא יחטא
"...אי לזאת, הוא מבקש סליחה מה', שיעזור לו, שיתן לו כח לקבל על עצמו את עול מלכות שמים למעלה מהדעת. היינו, שיהיה לו כח התגברות, ולהתחזק באמונת ה'..."

עול מלכות שמיים זה נקרא ,שכל מה שבא במחשבה , בדיבור , במעשה לאדם ( הכוונה היא שגם כן לעולם , ,כי זה מה שנראה בתוך האדם ) הכל זה בא אף ורק מכוח העליון ואין לאדם בזה שום נגיע , שום השתתפות , אלא , בסה"כ אחרי שמרגיש את מציאותו להשתדל לקבוע ,שזה מגיע לו מאין עוד מלבדו


"...וידע, איך להתנהג בין אדם למקום עם קצת יראת הכבוד.זאת אומרת, כשהאדם יתן חשבון לעצמו, אז הוא יראה, שרק דבר אחד חסר לו. היינו, לעשות חשבון נפש, מה ההבדל בין יהודי לנכרי, אשר עבור זה אנו עושים ברכה בכל יום "ברוך אתה ה' שלא עשני גוי"..."
יהודי ממילה יחוד , מי שמשתוקק לחיבור , כדי לתקן את החטא של עץ הדעת , להיות שוב במערכת אחת , אז נקרא לפי הנטייה שלו יהודי
"...ואין האדם נותן תשומת לב במה שאומר "שלא עשני גוי". היינו, שהוא לא מסתכל על עצמו, במה הוא ישראל ולא גוי. שצריכים לדעת, כי עיקר ההבחן הוא באמונה, שישראל מאמין בה', והגוי אין לו אמונה בה'..."


אמונה זה לפי כוח השפעה , שאדם רוכש ,אז , לפי זה נקרא שמאמין , אמונה זה כוח הבינה , כוונה ע"מ להשפיע ,שרוכבת על הרצון לקבל של האדם . מי שקונה כוונה הזאת ע"מ להשפיע הוא נקרא יהודי ממילה ,שמשתוקק ליחוד ונקרא ישראל ,שכוונתו ישר-אל ואם עדיין לא רכש כוח אמונה , כוונה ע"מ להשפיע , אז, נקרא גוי , אם נמצא בנטייה לרכוש כוח אמונה נקרא גר . יש הבדלים הרבה בזה


"...ולאחר שכבר יודע את ההבחן הזה, הוא צריך לבדוק עצמו, מהו שיעורו באמונת ה'. היינו כנ"ל בהקדמה לתע"ס (אות י"ד) עד כמה הוא מוכן לוותר לטובת אמונתו בה'. ואז תהיה לו היכולת לראות את האמת. שפירושו, אם הוא מוכן לעשות מעשים אך ורק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו. או רק בשיעורים קטנים הוא מוכן לעשות לשם שמים. היינו, שחס ושלום לא יפגום באהבה עצמית, אחרת אין בכוחו לעשות שום דבר.נמצא לפי זה, שאז הוא המקום, שיכול לראות האמת, את שיעורו האמיתי באמונת ה'.

ומזה הוא יכול לראות כל החטאים, הנובעים הוא רק מסיבה זו. ועל ידי זה הוא יקבל הכנה והכשרה, בזמן שהולך לבקש מה', שיסלח לו על עוונותיו. אז יוכל לשער את שיעורו האמיתי של הפגם, היינו במה שהוא פגם בכבודו של המלך, וידע מה לבקש מה', היינו על איזה חטאים שחטא. והוא צריך לתקן אותם, בכדי שלא יחטא עוד הפעם.ובהאמור נבין מה שכתוב בפרשת נצבים (שישי) "כי המצוה הזו, אשר אנכי מצוך היום, לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא, ולא מעבר לים היא, כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו".

ולשון "כי המצוה הזאת", לאיזה מצוה הוא מתכוון. וכמו כן יש להבין, מהו הפירוש "לא נפלאת הוא ממך". והענין הוא כנ"ל, שעיקר המצוה היא מצות אמונה, היינו להאמין בה'. ואח"כ יכולים לקיים מצוותיו. ובמצות האמונה, כאן באים כל המקטרגים וכל ההפרעות. והגוף מתחיל להקשות הרבה קושיות,..."
שוב , מצוות האמונה זה נקרא להשיג כוח השפעה ולפי זה להרגיש את הבורא כמשפיע וטוב ומטיב . האמונה בעולם שלנו זה אני מאמין , אמרו לי או קראתי , שמעתי ומתוך זה אני מקבל את זה כעובדה .

אנחנו לא מקבלים את זה , בחכמת הקבלה אין דבר כזה לקבל משהו שאומרים כעובדה - אני צריך להשיג ולכן משיגים כוח השפעה , לפי השגת הכוח השפעה משיגים את הכוח העליון , במידה ,שמשיגים את הכוח העליון ,נקרא שמאמינים בו . זה מאוד שונה ,ממה שאנחנו בעולם שלנו נוהגים לחשוב

שאלה : אתה יכול להסביר אמונה בדוגמה ,שנתת עם המלך בסעודה ? מה זה להיות ביחס כזה של האמונה ?
תשובה : במלך זה לא כל כך , כי הוא נמצא . נגיד ,עכשיו אומרים לי שי שכאן מלך ויושב סביב שולחן ואני מתלוצץ ומספר לכולם בדיחות ושר וככה מבלבל את הקהל , כמו שנהוג בסעודה כזאת בין השווים בין החברים , אז ,במידה שאני עכשיו מקבל ידיעה ,לא מי שסתם אומר לי , אלא ,אני רואה ומקבל ידיעה , שכאן זה אני ,נמצא בקרבה למלך , אז , בהתאם לזה אני משנה את התנהגותי .

זאת אומרת, אמונה זה כוח השפעה , לפי כוח הזה ,שאני רוכש ( ע"י מאור המחזיר למוטב ) אני מסוגל להבין ולזהות את הכוח העליון ,שממלא את כול המציאות , שאין עוד מלבדו , הוא הראשון ואחרון והכל . זאת אומרת ,שכוח אחד פועל ואנחנו כולנו מופעלים ויש לנו רק מצווה אחת בעצם העיקרית - זה לגלות שהוא אחד , כמו שכתוב "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" זה העיקר . בזה ,שאני משיג את הכוח אחד הזה אני בדרך מתקן את עצמי ונעשה בדרגה כמוהו .

להשיג זה נקרא , זה לא כמו תינוק ,שלא מסוגל , אני צריך לגדול , לפתוח את הלב , מוח ,כדי להשיג את המציאות הזאת , לגלות אותו . זאת אומרת ,להיות בכוחות פנימיים כאלו ,שהם מגלים ,שכוח העליון ממלא את המציאות , שאני מרגיש אותו , שאני נמצא באותה רמה כמוהו - זה נקרא לרכוש כוח השפעה,או ,כוח אמונה . יש בזה להשפיע ע"מ להשפיע ולקבל ע"מ להשפיע
שאלה : אנחנו כל הזמן לומדים ,שצריך לשייך הכל לבורא , אז מה זה כל העניין הזה של הסליחות ? ממי אני מבקש סליחה ?
תשובה : מה ששייך לאדם באמת הסליחה זה שהוא , על מה הוא מצטער ? כן , יפה מאוד . מי זה שואל ? כי זו שאלה מאוד גדולה . על מה באמת אני יכול להצטער ,אם הכל מהבורא , אז איך , מה נשאר לי ? להצטער ,איפה שאני נמצא בעבירה , על מה צריך לבקש סליחה ? אני אתן תשובה אחר כך כדאי לדבר .

הסליחה אני צריך לבקש על זה ,שאני לא מצטייד בחסרון ע"י הסביבה - זה דבר היחידי החופשי , שאני מסוגל לעשות ועל זה אני צריך לבקש סליחה . איך אני עדיין מתרשל בהשגת החיסרון לבורא , שחסרון הזה אני משיג מהסביבה - אין יותר ועל זה באמת ישנה סליחה , אפשר לבקש . למה ? שהבורא ייתן דעת , תבונה , ידיעה והרגשה ,עד כמה שיש לי בזה בחירה חופשית ועד כמה שחברה יכולה לספק לי חיסרון , שהחיסרון הזה ,דווקא ,הוא יהיה המ"ן , שמעלים וזה באמת מצד האדם , הפעולה היחידה שחופשית , כל היתר בידי שמיים , מה שנקרא בא מהבורא .


"...בין שהגוף בעצמו שואל. וכמו כן מה שהגוף שומע שאלות על האמונה מאנשים אחרים.והם באים להאדם, בזמן שהאדם רוצה לקבל על עצמו עול מלכות שמים "כשור לעול וכחמור למשא", היינו הכל למעלה מהדעת. פתאום נעשה הגוף פיקח, ומתחיל לחקור חקירות. ושאלות "מי ומה". ובשום אופן לא נותן לו לקבל עליו את מצות האמונה. והקושיות של הגוף הם כל כך חזקות, עד שאין האדם מסוגל לתת לו תירוצים על שאלותיו. ואז בא האדם במבוכה, שאין לו כח להתגבר על טענותיו הצודקות, לפי השכל שהוא שואל. והשאלות של הגוף הוא ממש פלאי.על זה בא הכתוב ואומר לנו "כי המצוה הזאת", היינו מצות אמונה, "לא נפלאת הוא ממך". היינו, שאין אתה צריך לתת תשובות להגוף על שאלותיו, מה שהוא שואל תוך הדעת, כי מצוה האמונה היא דוקא נבנית על למעלה מהשכל.

היינו, שאין השכל החיצוני, שניתן לאדם, יכול להשיגה. ועל כן אין אתה צריך לתת לו תשובות על השאלות הפלאות שלו.כי האדם צריך להאמין, שכל השאלות, מה שהגוף שואל, איננו באות בכדי שתתרץ אותם. אלא להיפך, השאלות האלו באו לאדם, בכדי שיהיה לו מקום, להאמין בלמעלה מהדעת. אחרת, אם הגוף היה מבין, עם השכל שלו, את זה שהאדם רוצה לעבוד לשם שמים, היה זה בתוך הדעת. והיה נקרא זה "ידיעה" ולא אמונה. כי דוקא במקום שאין שכל האדם מגיע להשיג, שם, אם עושה משהו, הרי זה רק על בסיס אמונה.ובהאמור יוצא, שאין האדם צריך להיות בעל כשרון גדול, בכדי שתהיה לו היכולת לענות להגוף על שאלותיו.

כי כל התשובות הוא למעלה מהדעת, הנקרא "אמונה". וזה נקרא "כי לא בשמים הוא, ולא מעבר לים", שצריכים לעשות תחבולות גדולות. אלא בתכלית הפשיטות. וזה נקרא "בפיך ובלבבך לעשותו". היינו רק רצון שיהיה בהלב, יכולים להתגבר…"
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 16/9/2016
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: