פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 29/9/2016

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 29/9/2016   Thu Sep 29, 2016 4:35 pm



סיכום משיעור בוקר 29.09.2016 חלק א' ( קטעים נבחרים ) 28 דקות ופסוקים מהשיעור
Leiderman Leon-Nahum·29 سبتمبر، 2016

"...ראש השנה ויום הכיפורים למה נקרא בחינת יום טוב אף על פי שהוא דין
10) ראש השנה ויום הכיפורים למה נקרא בחינת יום טוב, אף על פי שהוא דין.
שעיקר הדין הוא מצד השלימות שמתגלה בזמנים הללו, ויש חשש לחיצונים, היינו שלא יבוא לקבלה עצמית בבחינת מוחא וליבא, לכן צריכים להרבות בהתעוררות לתשובה.


שענין תשובה הוא השבת את רצון לקבל לרצון להשפיע, שעל ידי זה חוזרים ומתדבקים במקורם העליון, וזוכין לדביקות הנצחי. ואזי יכולים לקבל את השלימות המתגלה בימים הנוראים, מפני שמזונותיו קצובים בראש השנה, היינו שמתגלה את אור החכמה והשלימות והבהירות. אלא שצריכין להכין כלים שיהיו מוכשרין לקבל, היינו את בחינת אור דחסדים שצריכים להמשיך, שזהו בחינת תשובה והתעוררות הרחמים, בסוד "מה הוא רחום אף אתה רחום". שכן אזי נוכל לקבל את כל השלימות על צד הטהרה. וזה ענין שנקרא יום טוב מסיבת התגלות השלימות.
(כתבי רב"ש, כרך ב', אגרת כ"ג)..."


מדובר ,וודאי ,על האדם הרגיל , שמתקרב לגילוי בורא, אז ,בדרכו ישנן תקופות , התקופה ,שהיא נקראת ימים נוראים , ימי ראש השנה , יום כיפור ,בכלל כל החגים הם תקופות מיוחדות ,כמו שיש בכל החיים שלנו , שמתגלה מלעלה אור יותר גדול ( חכמה ) . איך הוא מתגלה ? כאשר למטה מתגלים רצונות בהתאם אליו , ואז זה מורגש זה בזה , זאת אומרת ,זה כנגד זה : אור חכמה כנגד רצון לקבל ומצב הזה הוא נקרא נורא וצריכים ביניהם שיהיו חסדים, שאז אור חכמה יכול להתלבש באור חסדים , לכן ,צריכים תיקונים , תפילות , חזרה בתשובה ,מה שנקרא ,ואז אותם אורות הגדולים הם יכולים להתלבש בכלים ,שמתגלים , הרצונות שמתגלים ע"י אותו אור החסדים , שאנחנו מעוררים , שהוא ,בעצם, כוונה ע"מ להשפיע .

לכן ,יש בזמנים כאלו , שיש לכל אחד ולא דווקא ,שזה לכולם יחד בחג העממי , אלא, אצל כל אחד בזמנים שלו יש לו כאלו מצבים והתיקון הוא רק מזה ,שאנחנו מעוררים חסדים . ולעורר חסדים אנחנו יכולים בזה ,שאנחנו מתחברים יחד , מבקשים , מה שנקרא מתפללים בתפילה בציבור , תפילת רבים , שכל אחד מתפלל עבור רבים ( אם על עצמו ,אז, יהיה הפוך ,בנסיגה מהמטרה ) וכך אנחנו מתקדמים .

זאת אומרת ,שוב הכוונה צריכה להיות רק לטובת הבורא , כדי לגלות אותו ,כמו שהוא רוצה לגלות לנו כל טוב "אני לדודי ודודי לי " זה כל עניין של מעמד אלול ואחר כך להכתיר אותו ככתר , כמלך ,שחוץ מכוח הזה "אין עוד מלבדו " ,שמנהל את המציאות , לכן הליקויים מכוונים אליו וכך עובד על זה ,עד שבאמת ברצונות שלי , במחשבות שלי לא נשאר לי רצון ומחשבה לחשוב על משהו ,חוץ מהבורא וכך אני משיג נטייה הנכונה אליו ,וודאי ,שאחר כך זה מתקלקל , כי מתגלים עוד רצונות מקולקלים , שהיו בנסתר ושוב אני צריך לעבוד על זה וכל פעם יותר ויותר ב " אין עוד מלבדו " - זה הסימן של ראש השנה .

וכמה שלא מסוגלים לייחס לבורא כל הרצונות , מחשבות , פעולות ,אז ,בזה אנחנו מגיעים לחשבון נפש - יום הכיפורים וממשיכים הלאה . אבל ,בינתיים זה באמת יום טוב ולא ימים הנוראים . לפי אור חכמה שמתגלה ,זה נקרא נורא , זה וודאי , אבל ,לפי התיקונים שלנו ,שאנחנו יכולים לעשות ,זה הופך להיות ליום טוב . וצריכים לשים לב , שבאותם רצונות , שאנחנו מצליחים לתקן אותם בחסדים ,שם אנחנו רואים את הברכה , שם באמת יש לנו טל ומטר באותם רצונות , יש שם בזמנים ובמקום כל טוב .

באותם רצונות ,שלא מסוגלים לצפות אותם בכוונה ע"מ להשפיע באור החסדים , אז ,וודאי ,ששם אנחנו ממשיכים להיות בבעיות ובגילוי דינים . אז ,מה שאנחנו צריכים - לדאוג להמתקת הדינים ואז בהם , דווקא ,בהם אנחנו נרגיש ,עד כמה שהדין היה קשה ,אז ,נרגיש בו לא רק הנחה אלא גם ברכה

שאלה : יש כאילו רצון אחד נכון , שאליו אנחנו צריכים להגיע , אבל ,מצד שני אנחנו לא יכולים או שזה מאוד קשה . איך אני יכול להיות קפדן על הרצון הפנימי הזה ,כדי להגיע אליו , לגעת בו ?
תשובה : אני יכול לבכות ולצעוק ,שיהיה לי רצון להשפיע זה לא יעזור , כי רצון להשפיע ולשמה זו מתנה מלמעלה . מה שכן ,יכול להיות זה רק ,שאני עושה כל מיני פעולות , כדי שיבוא מאור המחזיר למוטב ויתקן אותי . אני בעצמי צריך להשתוקק לא לעשות פעולות מתוקנות , אלא ,פעולות שגורמות לתיקון .


כאשר אוטו שלי מקולקל , אני מתיישב בו ומשתדל לנסוע , מה שלא יהיה ? אני צריך לסחוב אותו למוסך או בעצמי לעמוד לידו ולתקן ולחשוב על התיקון ולא איך אני נוסע .
וזו הבעיה , אנחנו צריכים לחשוב על הפעולות ,שגורמות לנו תיקון , שמביאות מאור המחזיר למוטב ולא , איך אני עושה פעולת השפעה ? אני לא יודע אפילו ,מה זה פעולת השפעה , איך אני אדמיין כל הדברים האלו ? אני אדמיין את זה בסגנון שלי עכשיו , הנוכחי ? מה שאני צריך זה רק לדאוג לכוח המתקן . לכן ,אני פונה לבורא קודם כל לתיקון הכלים , שיהיו לי כלים מתוקנים , אז , אני אוכל לפנות אליו ,כדי לעשות לו נחת רוח . אבל ,לפני שיש לאורח ,במה להחזיר לבעל הבית , להתייחס אליו ,אז ,הוא צריך לחשוב על תיקון עצמו , שלא נתבלבל



שאלה : לגבי לא לעשות פעולות מתוקנות
תשובה : לא שלא לעשות פעולות מתוקנות , לא להתאמץ לעשות פעולות מתוקנות לפני שאני מתוקן ,אלא ,לחשוב בהדרגה ולחשוב על המאור המחזיר למוטב
תלמיד : אז ,בשלב הזה ,מה זה נקרא לעשות פעולות לטובת הבורא ?
רב: זה שאנחנו הולכים להתעדכן ,כדי לגרום לו נחת רוח , כי גם בזה אנחנו עושים לו נחת רוח , אבל ,לא בצורה ישירה


תלמיד : מה זאת התוספת לטובת הבורא ?
רב: אני לא יודע , אני ילד קטן ואני יודע ,שאם אני מביא מבית ספר ציון יפה , אמה שלי שמחה , אז ,אני עכשיו יושב ולומד , אני מביא בזה שמחה לאימא או לא ?
תלמיד : יכול להיות שכן , לא יודע
רב: מה זה יכול להיות ? אתה לא בן אדם , אתה לא מבין ,שגם בזה אני מביא לה שמחה והנעה , למה ? כי אני עושה את זה בשבילה , אני עושה ,כדי לגרום לה נחת רוח ועוד יותר ממה שזה יהיה ,כאשר אני מביא ציון טוב , למה ? כי בציון טוב אני תלוי ,אולי ,בעוד כל מיני גורמים ובזה ,שאני יושב ולומד ומשקיע את עצמי בכמה שאני מסוגל וזה תלוי רק בי , כאן בטוח ,שאני עושה את זה ובזה בטוח שאני עושה נחת רוח בצורה ישירה לאמא . הציון יכול להיות ששם בבית ספר אני מתבייש, אני לא יכול , מישהו לא אוהב אותי , אלף סיבות , זה כבר לא אני , אבל כאן זה אני .


כאשר אנחנו עם הבורא , אנחנו עושים פעולות , עושים תיקון , אחר כך אנחנו עושים פעולה יפה ע"מ להשפיע ומקבלים בחזרה מה שמקבלים . אנחנו לא יכולים לשכנע את עצמנו שזה לטובה , לא תמיד יכולים את זה לעשות , אבל ,מקבלים גם כן בדרך כלל דברים רעים . אני עוד לא ראיתי אף פעם , שהבורא שמח ממני , אמנם ,שנראה לי ,שעשיתי כמה פעמים דברים טובים אבל לא גיליתי שהוא שמח ממני . זה שאני עושה פעולות ,כדי לתקן את עצמי לקראתו בחיבור , עם החברים , בתפילה אליו ( אמנם שלא קיבלתי בחזרה עדיין כלום ) ,הן פעולות דהשפעה הכי ,הכי נקיות

תלמיד : אז מה בורא רוצה ? אמה רוצה, שיהיה ציון טוב במבחן ומה הוא רוצה ?
רב: הוא רוצה ,שאתה כל הזמן תחשוב עליו , "אני לדודי ודודי לי " , תעשה רצונך כרצונו , אין יותר מזה , כי ע"י זה אתה מגיע לכל טוב
שאלה : אבל ,בשביל להתעסק בתיקון כן צריך לתרגל, איך אני בהשפעה , כן ?
תשובה : וודאי ,שזה הכל לכיוון השפעה , אולי אני לא מבין שאלה
תלמיד : כלומר ,בשביל אותו מקיף אני כן צריך לעשות כל הזמן פעולות השפעה ולהידמות בשביל שהאור הזה יפעל עלי ? אמרת להתעסק באור , בתיקון , אבל בשביל להתעסק בזה אני צריך להתעסק בפעולות השפעה ?
רב: בין החברים


שאלה : ההבדל בין סליחות לכיפורים זה אחוז הכרת הרע ?
תשובה : סליחות זה על העבר , כיפורים זה בפועל גילוי של הדינים ,שעליהם אני עושה תיקון . סליחות זה בירורים ומיון של כל ההבחנות ,שאני יכול לראות ,שמיועדות לתיקון ואחרי ,שאני מתקשר לשורש , לבורא , אז ,אני מתוך זה , מתוך זה שבראש השנה מכירים את הבורא , המלך , אז ,אני לפי זה ,כמה שיש לי עבירות וכמה שהבורא בעיני גדל , לפי זה אני מרגיש ,עד כמה שאני נמצא בצורך להיתכן ביום הכיפורים , כמה שנשאר לי לתיקון השלם , חיבוק שמאל מה שנקרא


"...הכנה לסליחות מהו
11) והיות כעת הוא חודש אלול, ומנהג ישראל הוא בכל הדורות, כיון שהוא חודש של רחמים, וכל מי שבשם ישראל יכונה, ידוע שעכשיו הוא הזמן לבקש מה', שימחול על חטאת בית ישראל, וגם תוקעין שופר, בכדי שהלב של האדם יכניס לעצמו הרהור תשובה על החטאים, אז האדם מאמין, שבטח שגם הוא חטא, וצריך לבקש סליחה מה'.
אבל כמה השיעור של הפגם שפגם בהמלך. הרגשה זו אין בידי האדם להרגיש. אלא כפי שיעור אמונתו בגדלות ה', ובשיעור זה הוא יכול לשער בעצמו גודל הפגם שעשה עם חטאיו.

אי לזאת, כל אלה שהולכים לומר ולבקש סליחה, בלי שום הכנה על מה שהם מבקשים סליחה, אין זה אלא כמו מי שמבקש ממי שהוא סליחה, אף על פי שהוא עשה נגדו דברים רעים, שעל זה צריכה להיות חרטה אמיתית, על מה שהוא עשה. והוא מבקש סליחה, כאילו חטא נגדו בדבר של מה בכך. וממילא אין הדבר של ביקוש סליחה ענין ערך של ממש, כמו שצריך להיות על חטא ממש.


ובהאמור יוצא, שמטרם שהאדם הולך לבקש סליחה, צריך מקודם לתת לעצמו חשבון נפש על עיקר החטא[...] והאדם צריך לדעת, שעיקר החטא במה שהאדם פוגם, שמסיבה זו נמשכו כל החטאים, הוא שאין האדם משתדל, שיהיה לו אמונה בקביעות. ורק אם יש לו אמונה חלקית, כבר הוא מסתפק בזה.
וזהו כמו שכתוב בהקדמה לתע"ס (אות י"ד), שאם היה לו אמונה בקביעות, אמונה הזו לא היתה נותנת לו לחטוא. זאת אומרת, שהוא מבקש סליחה מה', היות שהוא רואה הסיבה האמיתית לכל החטאים, היא בזה, שחסרה לו אמונה בקביעות. אי לזאת, הוא מבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, היינו שתהיה לו האפשרות, שתמיד יהיה נקבע בלבו את האמונה.

וממילא הוא לא יבוא לעשות חטאים ולפגוע בכבוד ה'.
(כתבי רב"ש, כרך א', הכנה לסליחות מהו)..."

הקושי הגדול הוא בהרגשה הראשונה, מה היא האמונה ? שזאת ההרגשה ,שאדם מתנתק מהמציאות הנוכחית , כאשר מבין ,שהיא מתייצבת בתוך המוח שלו בלבד , כמו שאנחנו לפעמים שומעים אנשים ,שמדברים על העולם ואנחנו נדהמים ,עד כמה הסתכלות שלהם היא הפוכה , שונה ממה שאנחנו , כולם ,אפילו , עד כמה שיש להם תמונה מוזרה , אז , כך גם אנחנו ,שמקבלים כוח האמונה ומתנתקים מהסתכלות הזאת , שיש לנו היום ומתחילים לראות שהעולם מתנהג אחרת , באמת ,שהתנהגות היא אחרת .

באמת בורא פועל בכל ואנחנו צריכים להרגיש נוכחותו , שליטתו בכל דבר ,בצורה, שבכל החומר , העומק שלו - שם פעול כוח אחד הזה וכל מה שאנחנו רואים בעולם הזה , הרבה אנשים , הרבה גורמים , הרבה בלגן כזה , כל הסיבות , מקורות של השפעות נמצאים כאן וממש כמו נמלים , כולם על כולם רוצים לשלוט באגו הקטן של כל אחד ואחד . התמונה הזאת היא ממש עושה לנו כיסוי , הסתר של התמונה פנימית יותר , ששם שורה כוח העליון ו"אין עוד מלבדו " וכל הפעולות של באיי עולם לא עושים ולא משפיעים עליו במהומה .

ואנחנו צריכים להשתדל ,למרות שנמצאים בהפרעות האלו , דווקא ,על פני הפרעות להשתדל להתקשר לאותה צורה הפנימית ולהיות בה יותר ויותר קיימים , קשורים אליה . וזה אפשר רק בתנאי ,שאנחנו נרכיב בינינו כזאת מערכת קשר , שנתקשר בינינו לאותו המושג ש" אין עוד למדו " ,שאז הוא יתגלה בנו . אנחנו בנו אליו עם הכלי שלנו , עד כמה שהוא יותר אחיד , אז , בצורה כזאת אנחנו יכולים להתקרב ולגלות אותו בצורה יותר ברורה בתוכנו . ולפני זה לפחות שאנחנו מגלים אותו כמקיף , מרחוק ה' נראה לי , כך זה בינתיים .

אבל ,להבין שבחיבור בינינו , שאנחנו מרכיבים את הגלאי הזה , אותה נשמה שלנו , עשירייה ,בזה אנחנו ממש מתקרבים ומתחילים לגלות " אין עוד מלבדו " קודם כל כמקיף , כרחוק והוא מסדר אותנו ,כמה שאנחנו משתדלים להיות יחד , הוא נכנס בנו ועושה איזון נכון יותר בינינו וכך אנחנו מתקרבים יותר ויותר , מרגישים איזה שינוים בקשר בינינו הוא עושה עוד ועוד , עד שאנחנו מתחילים להיות מותאמים בעשירייה שלנו לדרגה הראשונה שלו . זאת העבודה וצריכים להשתדל לממש אותה .


12) כתוב "אין לנו מלך, אלא אתה". כי אין בנו כח התגברות, שנוכל לקבל על עצמנו. ושאתה תהיה לנו למלך. ואנחנו נעבוד לך, רק מטעם חשיבות המלך. ובשבילנו לא נעשה שום עשיה, אלא רק מה שיצמח מזה נחת לך. זה רק אתה יכול לתת לנו, את הכח הזה, היינו הטבע השני, שהוא "הרצון להשפיע"[...]כלומר, שאין האדם יכול לומר, "אין לנו מלך אלא אתה". היינו, שרק הבורא יכול לתת הכח הזה. ומאיפה האדם יודע, שאין זה ביכולתו.
[...]לכן מקודם האדם צריך לעשות כל מה שבידו[...] ואז האדם מגיע לידי מצב, שהוא מרגיש[...] שאין בידו לעשות שום דבר לטובת ה'.

אז האדם מרגיש, אף על פי שהוא מקיים תו"מ, מכל מקום הוא נקרא "חוטא", משום שהוא רואה, שאין הוא עובד לשם שמים. לכן האדם צריך לומר מקודם "אבינו מלכנו, חטאנו לפניך"[...] שהוא חוטא, בזה שאין הוא עושה שום דבר לשם שמים. אחר זה הוא אומר בפה מלא "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה"[...] שרק אתה יכול לתת לנו, שנרגיש, שיש לנו מלך גדול, וכדאי לעבוד בשבילו, לעשות לו נחת רוח.
(רב"ש ב', מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה)

"...מלכויות זכרונות שופרות
13) על מלכויות זכרונות שופרות דרשו חז"ל, "מלכות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שתעלה זכרונותיכם לפני, ובמה?- בשופר". ענין "מלכות, היינו שתמליכוני עליכם", היינו שפעולת שאנחנו נתפעל מזה, זאת אומרת שאנחנו נקבל על עצמנו קבלת עול מלכות שמים. אבל אנחנו רואים, שתיכף אחרי הקבלה אנחנו שוכחים מהקבלה. אזי נותנין לנו עצה, "כדי שתעלה זכרונותיכם לפני", היינו לפני ה'.

זאת אומרת, כל הזכרון שיש לנו צריך שיפעול רק לזכור את ה'. "ובמה?- בהשופר". האר"י מפרש שופר, היינו שופרא דאמא, שופרא דבינה. שופרא פירושו יופי, ו "יופי" הוא בחינת חכמה הנמשך מבינה השבה להיות חכמה. שעל ידי זה שהאדם מאמין שכל היופי והחשיבות יש בבחינת חכמה, שבה נכללים כל התענוגים, אלא מה שחסר רק תיקונים, אזי בדבר טוב האדם רוצה לזכור. לכן אנחנו צריכים להאמין כל הדברים הוכן בעדנו, אזי נזכה לבחינת זכרון ולא לשכוח את ה' אף לרגע.
(כתבי רב"ש, כרך ב', אגרת יא)..."


חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 29/9/2016
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: