פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 9/10/2016

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 9/10/2016   Sun Oct 09, 2016 1:32 pm



סיכום משיעור בוקר 09.10.2016 חלק א' ( מהו, רשע יכין וצדיק ילבש, בעבודה ) 48 דקות
Leiderman Leon-Nahum·9 أكتوبر، 2016

"...הזה"ק (אמור דף פ"ד ובהסולם אות רל"ב) אומר וזו לשונו "ממעשים טובים, שאדם עושה בעוה"ז, עושים לו בעולם ההוא לבוש יקר עליון להתלבש בו. וכשאדם התקין מעשים טובים וגברו עליו מעשים רעים, ואז הוא רשע, משום שהחובות מרובות על הזכיות. והוא תוהא ומתחרט על המעשים טובים שעשה מקודם, אז הוא אבוד מכל. ושואל, מה עושה הקב"ה מאלו מעשים טובים, שעשה חוטא ההוא מקודם לכן. ומשיב, אף על פי שרשע ההוא החוטא נאבד, אלו המעשים טובים והזכיות שעשה אינם נאבדים.

כי יש צדיק ההולך בדרכיו של מלך העליון ותקן לבושים ממעשיו הטובים, ומטרם שהשלים לבושיו נסתלק מן העולם. הקב"ה משלים לו לבושיו מאלו המעשים טובים שעשה רשע הזה החוטא. זהו שכתוב "יכין רשע וצדיק ילבש". אותו החוטא תקן והצדיק מתכסה במה שהוא תקן", עד כאן לשונו.ויש להבין, מהו הענין שאומר, שמדברים מהאדם שהתקין מעשים טובים, ומדוע גברו עליו מעשים רעים. הלא יש כלל "מצוה גוררת מצוה". ומדוע גברו עליו מעשים רעים, עד כדי כך שמגיע למצב שיהיה תוהה על הראשונות, שאז הוא נמצא אבוד מכל, היות שהוא תוהה על הראשונות.

עוד יש להבין, מדוע אם חסר להצדיק לבושים הנעשים ממעשים טובים, אז צריכים לקבל מעשים של רשע. ואומר שזהו הפירוש "רשע יכין וצדיק ילבש". מפירוש הפשוט משמע ש"הרשע יכין". משמע, מה יכול הרשע לעשות, רק דברים רעים. וכאן אומר שהמעשים טובים של רשע צדיק ילבש, היינו הצדיק לוקח מעשים טובים ולא רעים.ידוע שסדר העבודה נחלק לב' סוגים:א) בבחינת המעשה, כלומר שהעוסק בתו"מ ומקיים צווי המלך, תמורת זה הוא יקבל שכר הן בעוה"ז והן בעוה"ב.

אלו אנשים הם בדרך כלל בסדר, כי לפי תכונותיהם, עד כמה שאפשר, כל אחד ואחד משתדל בקיום תו"מ, וכל אחד עובד לפי שיעור האמונה שיש לו. וזה נקרא "אמונה חלקית", כמבואר בהקדמה לתע"ס (אות י"ד) "וכל אחד מרגיש שהוא נקרא עובד ה'".

ובדרך כלל כל אחד רואה תמיד, איך השני לא בסדר, מה שאין כן על עצמו יש לו תמיד תירוצים שהוא בסדר, והוא מרגיש בטח למרובה זכיות, וממילא אין האדם יכול להגיע אף פעם לידי מחשבות רעות, עד כדי כך שיהיה תוהה על הראשונות.ב) הם אלו אנשים שרוצים לזכות לדביקות ה', שהוא בחינת השתוות הצורה,ורוצים לעבוד רק מטעם גדלות המלך, שבשיעור שהוא מאמין בגדלות המלך, בשיעור זה יש לו כח לעבוד לתועלת המלך, ואם אין בידו לצייר לעצמו את גדלות וחשיבות המלך, אין לו חומרי דלק שיוכל לעבוד לשם שמים.

ואז הוא רואה, שהוא נקרא "חוטא", כלומר, בשיעור שהוא עושה מעשים טובים, היינו שהוא עושה מעשים בכדי שזה יביא לו שתהיה לו "אתערותא דלתתא", והגם שאין הגוף מסכים לעבוד בעבודה דלהשפיע, ומתנגד בכל גופו, והוא מקוה ע"י הכפיה, שהוא כופה עצמו לעבודה זו דלהשפיע, יהיה לו מקום שכן יהיה בידו לעשות הכל לשם שמים.אבל בינתיים הוא רואה, לפי מה שהוא עשה מעשים טובים, הוא היה צריך להיות דבוק בה', אבל למעשה הוא רואה, שמעשים רעים גברו, היינו שהלך אחורה ובא לידי מצב של יאוש, והוא תוהה על הראשונות. על זה אומר הזה"ק, שהכל נאבד ממנו, לכן הוא מרגיש עכשיו לרשע. אם כן נשאלת השאלה, איזה מעשים טובים יש לו, אם הוא היה תוהה על הראשונות, הלא הכל נאבד ממנו.

ולפי זה יהא קשה מה שאומר "יש צדיק ההולך בדרכיו של מלך העליון ותקן לבושים ממעשיו הטובים, ומטרם שהשלים לבושיו נסתלק מן העולם, הקב"ה משלים לו לבושיו מאלו המעשים טובים שעשה רשע הזה החוטא".ויש לפרש זה על דרך העבודה באדם אחד, היינו בזמן שהתחיל ללכת בדרך להגיע לדביקות, שהוא בחינת השתוות הצורה, היינו להשפיע, ועשה מעשים טובים בבחינת "תרי"ג עיטין" (עצות), שעל ידן הוא יזכה להרצון דלהשפיע. אולם כידוע, שכפי ערך העבודה של האדם כך מגלים לו מלמעלה איך שהוא משוקע באהבה עצמית, והוא רואה אז האמת, שאין שום מציאות, שיוכל לצאת משליטת הרצון לקבל, ושכל דאגותיו יהיו רק איך לעשות נחת רוח ליוצרו, וכל מה שהוא עושה, הוא רוצה שע"י מעשיו יגרום שיתגדל ויתקדששמה רבא .והוא רואה, שכל זה הוא ממנו והלאה. עד שהוא בא לידי החלטה, שאין שום אפשרות שהוא יגיע לדרגה זו.

אם כן הוא אומר "לשוא נתתי יגיעה". והוא תוהה על הראשונות. ואז הוא נקרא "חוטא", "רשע".ואז מתחיל סדר של עליות. כי בכל פעם נותנים לו התעוררות מלמעלה, ומתחיל שוב לעשות מעשים טובים. ואח"כ עוד פעם ירידה. וכך הוא הסדר, עד שמתגלה אצל האדם כל הרע שבו, והוא מתפלל אז לה', שיעזור לו, כי גם אז הוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שסוף כל סוף האדם יקבל עזרה מלמעלה, היינו שה' יתן לו את הרצון להשפיע, שזה נקרא "טבע שני", היינו שיצא משליטת הרצון לקבל לעצמו וכל חפצו עתה הוא רק להשפיע נחת ליוצרו.

נמצא, שיש כאן ג' שלבים:א) שבתחילת עבודה שמתחיל לעשות מעשים טובים, אז "וגברו עליו מעשים רעים", ואז הוא "רשע".ב) הוא בזמן שזוכה לקבל עזרה מלמעלה, היינו הרצון להשפיע, ומתחיל לעשות מעשים טובים בע"מ להשפיע, שאז הוא נקרא "צדיק, ההולך בדרכיו של מלך עליון". ומטרם שהשלים לבושיו, נסתלק מן העולם, משלים לו לבושיו מאלו מעשים טובים, שעשה רשע הזה החוטא. שיש לפרש מהו "ומטרם שהשלים לבושיו נסתלק מן העולם", היינו מטרם שהתקין את הלבושים מזמן שהיה רשע.

"נסתלק מן העולם" יהיה הפירוש, "שנסתלק מהעולם" הנקרא רצון לקבל. ועלה לדרגת רצון להשפיע. נמצא, שהגם עתה, כשהוא עושה מעשים טובים בע"מ להשפיע, המעשים האלו הם בסדר, אבל חסרה לו ההשלמה לתקן את הכלים, שהיו בבחינת תוהה על הראשונות. וקורא אותם "מעשים טובים", מטעם שרק המעשים האלו שעשה הם גרמו לו לעשות כל המאמצים, בכדי שה' יקרב אותו, היינו שיתן לו את הרצון להשפיע.נמצא, שהמעשים שעליהם היתה שורה בחינת תוהה על הראשונות, קבלו עתה תיקון, בזה שנתגלו עתה על ידם את הרצון להשפיע.

לכן נקראים עתה המעשים, שאמר שהוא תוהה על הראשונות, שהם עתה מעשים טובים, מטעם שניכר עתה את התועלת שלהם, כלומר שהם גרמו שיתן כוחות לבקש מה' שיקרב אותו, אחרת הוא רואה שהוא אבוד, וע"י נתעלה לקדושה.וזהו על דרך מה שכתוב בהקדמת ספר הזהר (דף ק"מ ובהסולם אות ק"מ) וזו לשונם "אמנם לפעמים מתגברים ההרהורים על האדם, עד שתוהה חס ושלום על ריבוי המעשים הטובים שעשה, ואומר, מה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות. כי אז נעשה רשע גמור, והוא מאבד כל המעשים טובים שעשה בהרהור רע זה, כי יגמרו תיקון כלי הקבלה, שיהיו רק ע"מ להשפיע נחת רוח להשם יתברך, ואז נראה בעליל, כי כל אלו העונשים, שהיו בימי הירידה עד שבאנו להרהורים לתהות על הראשונות, הם היו המטהרים אותנו, כי עתה נהפכו לזכיות, ועל כן נחשבו דוברי המלות ההן, ליראי ה' ולחושבי שמו".

ובהאמור רואים אנו, איך המעשים שהיו בבחינת שגברו עליהם מעשים רעים, שאמרו "שוא עבוד ה'", וכי הלכנו קדורנית, פירושו שפל רוח מפני ה', וכל הדברים האלו שהיה להם בזמן הירידה, הכל נצטרף למעשים טובים, ונעשו לבושים להצדיק שהולך בדרכיו של מלך העליון. ולאחר שנסתלק מעוה"ז, היינו מהמצב של קבלה, לבחינת עוה"ב, הנקראת בינה, שהיא בחינת השפעה, ויש לו עתה מעשים טובים רק מכלים דהשפעה, אבל חסרה לו השלימות, היינו המעשים שעשה מטרם שזכה לבחינת עוה"ב, שגם המעשים האלו, שהם גם כן צריכים להכנס לקדושה, ושלא ישארו בלי תיקון.

וזהו שכתוב "שמהמעשים נעשו לבושים".ג) נמצא, שמצב הג' הוא, שכבר נצטרפו המעשים טובים, שהיה מתחרט עליהם, היינו שבא למצב של תוהה על הראשונות. ולאחר שנסתלק מן עוה"ז, היינו מהרצון לקבל, וקבל בחינת עוה"ב, היינו בינה, שהיא הרצון להשפיע, ולאחר שיש לו הרצון להשפיע, בא שלב ג', היינו שגם המעשים, שכבר היו אבודים ממנו, מטעם "תוהה על הראשונות", נצטרפו עתה בתור מעשים טובים, כנ"ל בהסולם.ובהאמור נבין מה שכתוב "יכין רשע וצדיק ילבש", שהכוונה על המעשים טובים שהאדם עשה, שבגלל זה שעשה מעשים טובים הוא זכה לגילוי מלמעלה, שהראה לו את הרע שהיה נמצא אצלו, אלא שהיה אצלו "בגניזו", מטעם "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו".

כלומר, שלא מגלין את הרע לאדם יותר מכפי שהוא מוכשר לתקן. זאת אומרת, שצריך להיות הטוב ורע מאוזן, אחרת, היינו אם האדם יראה את כל הרע שבו מטרם שיש לו טוב, אז האדם בטח יברח מהמערכה, ויגיד שהעבודה זו אינה בשבילו.נמצא, שרק לפי עבודתו ויגיעתו בעשיית מעשים טובים, מה שהוא רוצה לעשות טוב, הנקרא "שכל מעשיו יהיו לתועלת הבורא", זה נקרא "מעשים טובים".

מה שאין כן אם האדם עובד לתועלת עצמו, זה נקרא "מעשים רעים", מטעם שהתועלת עצמו נקרא מקבל לעצמו, וזהו בשינוי צורה לגבי הבורא.נמצא, שהמעשים האלו מרחקים אותו מהבורא. נמצא, שהמעשים טובים שהאדם עושה, היינו בזה שהוא רוצה לבוא לדביקות ה', זה גורם לו שרואה כל פעם את האמת, איך שהוא באמת מרוחק מה' מבחינת שינוי צורה. עד שבא לפעמים לידי מצב ואומר, שאין זה באפשרי שיהיה בידו כח לנצח את ההתרחקות, מה שהוא כל כך מרוחק מה'. עד כדי כך שהוא בא לבחינת תוהה על הראשונות.

שעל זה אמרו בזה"ק "וכשאדם התקין מעשים טובים, וגברו עליו מעשים רעים, ואז הוא רשע", שפירושו, שעל ידי זה שעשה מעשים טובים, גילוי מלמעלה שיש לו רע, והוא רשע. וזהו שאומר "וגברו עליו מעשים רעים", כלומר מלמעלה נתנו לו תגבורת של מעשים רעים.וזהו שכתוב "רשע יכין וצדיק ילבש". היינו זה שהמעשים רעים גברו, שעל ידי זה הוא נקרא "רשע", זה היה הכנה, שהאדם ידע, שאין מי שיכול לעזור לו אלא ה' בלבדו. נמצא, שאלו המעשים רעים נעשו לבושים, שהצדיק מתלבש בהם, לאחר שנעשה צדיק, כלומר לאחר שתיקן מעשיו, היינו לאחר שזכה לדביקות ה'.

אז גם הגורמים, כלומר אלו הגילויים של הרע, שהיו לו, שע"י הוא נקרא "רשע", גם כן מקבלים תיקון.ויש כאן להבחין ב' דברים:א) המעשים טובים שעשה האדם, היינו ההתאמצות שרצה להגיע לידי מצב שכל מעשיו יהיו לשם שמים.ב) המעשים רעים. שהוא ראה, מזה שעשה מקודם מעשים טובים, הודיעו לו אח"כ מלמעלה, שיש בו מעשים רעים, היינו שאין בו שום ניצוץ של רצון לעשות הכל לתועלת הבורא ולא לתועלת עצמו. שזה נקרא "שהמעשים טובים שעשה גרמו לו מעשים רעים", כנ"ל "וכשאדם התקין מעשים טובים, וגברו עליו מעשים רעים", והיות שהוא בא לידי מצב, שהמעשים רעים גרמו לו, שבא לידי מצב של "תוהה על הראשונות".נמצא עתה, שמשניהם נעשו מעשים רעים, היות שנאבדו לו כל המעשים ונכללו בתור מעשים רעים.

ועתה שזכה להכנס לקדושה, היינו שזכה לרצון להשפיע, נתקנו הכל, ומהכל נעשו לבושים לקדושה.וזהו שאומר "רשע יכין" היינו המצב שנעשה הכל רע, ע"י שבא לידי "תוהה על הראשונות", אבל בלי המצבים הקודמים לא היה מסוגל להכנס לקדושה. נמצא ש"הרשע יכין", כלומר בלי ההכנה של ב' הבחינות הנ"ל, שנעשה הכל רע, שנקרא בחינת "רשע", מזה נעשה "צדיק ילבש", כנ"ל.ובזה נבין מה שכתוב (בתפלת נעילה) "ורוצה אתה בתשובת רשעים, ואין אתה חפץ במיתתם, אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה".

פירוש, שבזמן שהאדם עושה מעשים טובים, היינו שהוא רוצה להגיע לדביקות ה', אז מגלין לו מלמעלה את הרע שיש בו, ומגיע לדרגת רשע, כנ"ל. אז האדם רוצה לברוח מהמערכה, ואומר שהעבודה זו אינו בשבילו, מטעם שהאדם רואה כל פעם את האמת, איך שהרצון לקבל מצד הטבע הוא אינו מסוגל להסכים שהאדם יזרוק אותו ולקבל במקומו את הרצון להשפיע.ומי גילה לו את המצב הזה, שהוא רשע, הלא ה' גילה לו את זה. ונשאלת השאלה, לשם מה גילה לו ה'. וכי בכדי שימות רשע. הלא אין הבורא רוצה במות רשע.

אלא בשביל מה גילה לו שהוא רשע, זהו רק בכדי "שיעשה תשובה". זהו שכתוב "כי אם בשובו מדרכו וחיה".לכן אין להאדם להתפעל מזה שבאות לו מחשבות זרות, שאינן לפי רוחו של קדושה. שהאדם צריך להאמין, שה' שלח לו את הידיעה שהוא רשע, בכדי שיעשה תשובה, היינו שתשוב לרצון ה', הנקרא "רצון להשפיע".

כלומר, שגם האדם יבקש מה', שיתן לו את הרצון להשפיע, כמו שפרשנו "בטל רצונך מפני רצונו", היינו שהאדם יבטל את הרצון לקבל שלו, בפני רצונו של ה', שהוא הרצון להשפיע. כלומר, שהאדם יזרוק ויבטל את הרצון לקבל בפני הרצון להשפיע. זאת אומרת, שיקח במקומו את הרצון להשפיע…"
ישנם כאן הרבה הבחנות , הבחנה מיוחדת בזה ,שאיך אנחנו צריכים לאזן בייחס שלנו להנהגת הבורא וכביכול להנהגת העולם .

ששניהם באים ,וודאי ,ממקור העליון , מאותו מקור מהבורא , אבל ,איך אני צריך להתייחס ,למה שאני מייחס הכל לבורא ? ואיך אני יחד עם זה מתייחס ,למה שקורה לי בעולם הזה ? שהיחס הוא צריך להיות ,בכל זאת ,בצורה כזאת ,שבכל דבר , שאני מתייחס בעולם הזה לגורמים שיהיו , לא חשוב , היחס שלי אליהם יהיה בכל זאת , כי זה בא מהכוח העליון , אבל, אותו כוח העליון רוצה שאני אתייחס אליהם , שהם כביכול הגורמים עצמאים , כמו שכתוב "שניתן לרופא רשות לרפאות " , אז מה זה נקרא רשות הרופא ? - זה מה שאני מייחס לו רשות , כן ?

וכאן זה כל העניין , שאנחנו צריכים עוד לברר , איך אדם בונה , מייצב את היחס שלו לעצמו , לסביבה , לעולם , להכל ולבורא , שהכל זה מסתדר לו בצורה שהשגחה פרטית , השגחה כללית , איך שזה מתחבר יחד .


שאלה : מה הבדל בין מעשים טובים ומעשים רעים ? האם ההבדל הוא במעשה או בכוונה ?
תשובה : האמת אנחנו לא יודעים ,מה זה מעשה טוב או מעשה רע . האם מעשה ,שאני מייחס אותו לבורא יכול להיות טוב או רע ? מעשה ,שאני מייחס לעצמי , אז , אני אומר ,שזה טוב או רע ? זה לא מעשה עצמו , זה מהות המעשה , זאת אומרת ,מי גרם ?
איך אני התייחסתי למי שגרם לי את המעשה ? אז ,אפשר להגיד, שזה טוב או רע ולא שבמעשה עצמו . לכן ,אמרתי לפני דקה , עכשיו , שהכל זה תלוי באיך שאנחנו מחשיבים מה שקורה לנו ביחס להשגחה פרטית או להשגחה כללית , שאני נותן רשות , מייחס רשות לכל מיני פעולות , שאני רואה , קורים בסביבי , בעולם , שאני מייחס פעולות כאלו ,כמו לרשות לרפאות ,או ,שלא ?

אז ,כאן זאת השאלה , איך אני עושה את זה וזה חייב , זה מחייב אותי לתת לרופא רשות לרפאות , כביכול . אפילו שהייתי יכול אולי הכל לשייך לבורא , בכלל , "אין עוד מלבדו " - לא , אני חייב כאילו להוציא ממנו , משליטתו איזו-שהן פעולות של הבריאה ולייחס אותם לאיזו שהם גורמים חוץ ממנו . אני רוצה ,שאנחנו לאט לאט ניכנס לבירור הזה .

מה זה נותן לנו ? איך אנחנו צריכים בזה להמחיש את הדברים , כי בזה ,דווקא ,אנחנו נברר , מה זה נקרא צדיק ורשע ? אבל בינתיים ,אפילו אין לי מילים יותר , מתחילים , זה טוב


שאלה : מה זאת אומרת להיות אקטיביים ודוגמה להשפעת הסביבה ?
תשובה : התורה כולה ( תורה זה תהליך התיקון ) מתחלקת ,שהיא מתחילה מאדם הראשון , "בראתי יצר רע " עוד לפני אדם הראשון , או , באדם הראשון ונגמרת הגמר התיקון - כל התהליך הוא נקרא תורה , כי מאור שבה מחזירו למוטב . השפעת הבורא על הרצון לקבל , על היצר הרע שברא , השפעה הזאת הדרגתית , מטרתית נקראת תורה . הנבראים צריכים לא לשכוח על זה ולהבין ,באיזה תהליך הם נמצאים ומה תפקידם בתהליך הזה , השתתפותם .

השתתפות שלנו היא כולה , כמו שכתוב לנו בתורה , שנגמר חלק ההכנה , לקבלת התורה ( זה הכל מאדם הראשון ועד יציאת מצרים במעמד הר סיני ) וזה הדבר החשוב ביותר .
ושם כתוב , אנחנו צריכים לחזור על המאמר הזה (לראות ,איך בעל הסולם מבטא את זה ,יש שם הרבה דברים כאלו עדינים , חצי כתובים ) . זה התנאי , אתה צריך להבין ,בשביל מה אתה באת ? שאתה באת ,כדי לתקן את כולם להיות כאיש אחד בלב אחד , כל ישראל ,מי שהולך לקבל תורה ,כולם חברים , "ואהבת רעך כמוך " , בקיצור ,הכל מדובר על הייחוד , חיבור של המערכת השבורה בינתיים ,כלפי אדם להתקין אותה בחזרה .

והתמונה הזאת , צורה הזאת היא חייבת להיות מולנו כל הזמן . ומתוכה אנחנו צריכים לגשת לכל הדברים ,מה שנתכלים אנחנו בדרך , כל פעם לפעול בהם , אבל ,לראות אותם כעוד קצת עוד קצת , שאני גורם ליישום , לסגירת המערכת של כולם , להגיע למצב ,שזו מערכת שלמה , מערכת אחת . ובהתאם לזה אני צריך לפעול . מה שאלת ?


תלמיד : איך לעשות דוגמה חיובית ולא להיות מושפע מרצון לקבל , שאולי הוא מטעה ? מה בדיוק צריכים לעשות בתוך החברה ומה זאת דוגמה , מה זה להיות אקטיבי ?
רב: מתוך מה שאני רואה ,שזה מייצב קודם כל את עצמי מול המערכת , שאני אחראי עליה , כי "אם אין אני לי מי לי " בצורה כזאת ,שהעולם תלוי בי ומה אני אז צריך לעשות . כי ,באמת, כל אחד ואחד יש לו נקודה מיוחדת , שאף אחד לא יכול לתקן אותה וכל אחד כך יכול להגיד . כל אחד צריך להרגיש ,כמו משה רבנו . ואז ,השפעה לסביבה , שאני לא יכול להתקדם ,אם אני לא יקבל חיסרון ממערכת עצמה , שהיא צריכה .

וחיסרון ממערכת עצמה זה מחוצה לאגו שלי , מחוצה ל"אני " . אז ,אני צריך כמה שיותר להתכלל בחברה ( הכוונה היא ,שאני מוכן להביא את עצמי לאפס ) ,כדי להתרשם מהם ושהתרשמות הזאת שלהם , היא צריכה לעורר בי רצון לחבר את המערכת ודרכם אני שוב פונה .

זאת אומרת ,אני פונה אליהם פעם הראשונה, כדי להתרשם ,במה שצריכים לחבר את המערכת פעם שנייה אני פונה אליהם ,כדי דרכם לפנות לבורא אני כל הזמן נמצא בשוב לפנות אליהם ,כדי לגלות תגובה מהבורא - הכל דרך הסביבה אם אני מתנתק ממנה , אני כבר לא יודע ,מה אני מקבל , כבר יוצאים לי מתוך האגו שלי כל מיני כאלו דברים , שאני בזה נקרא רשע , זה נקרא שרשע וצדיק , זה בעצם , אם אני נכלל במערכת , בחברה , בקבוצה ודרכם אני רוצה לפעול לקראת ייחוד של כולם - זה נקרא שצדיק , אם אני מתנתק מזה ונמצא ברשות עצמי - זה רשע . בכללות זו בעצם ההגדרה , לא ליפול לרשות עצמו


תלמיד : איך בן אדם בודק את עצמו , האם הוא נפל ברשות עצמו ,או ,שהוא עדיין עושה מעשים הנכונים , איפה הבדיקה ?
רב: היא קשה מאוד ,הכל תלוי ,איך החברה בכללות מחזיקה אותו , זה ערבות
תלמיד : מה זאת אומרת , שחברה מחזיקה אותו ?
רב: שישנה השפעה של החברה לכל אחד ואחד ,שלא ייפול לרשות עצמו , זו הערבות , במה אנחנו ערבים זה לזה . שאם לאדם בעצמו אין כוח להחזיק את עצמו בקשר עם אחרים , אנחנו כולנו אחראים על זה , חותמים במקומו , לידו , שאז אנחנו אחראים להשלים את המאמץ ,מה שהוא לא מסוגל לתת , כמו ערבות בבנק


שאלה : מה זה נקרא נכלל במערכת , בחברה , מה זה אומר ?
תשובה : נכלל במערכת ,שהוא מבין ,שכדי להשיג מטרת הבריאה הוא צריך להגיע לחיבור אתם , אחר כך הוא מבין ,שלהשיג מטרת הבריאה זה לא שאיך שהוא חושב להשיג מטרת הבריאה , כבר משתפר קצת - שדאגה שלו עליהם יותר וחושב עליהם . מתוך זה ,שחושב עליהם ( יש כאן גם כן רגשות שליליות , חיוביות תלוי ,מתי ובמה הוא נמצא , גם קנאה , גם שנאה ,כמו בתלמידי רבי שמעון , גם בחיבור ואהבה , כאלו רגשות מנוגדות וקוטביות ) ואחר כך הוא מתחיל להרגיש ,שמתוך זה שהוא חושב על הקבוצה , הוא מתחיל לקבל מזה איזשהו יחס לבורא .

לא יודע עדיין מה זה , אבל ,מתוך הקבוצה מתחיל להתבאר איזה מין ייחס למשהו עוד , מהות הקבוצה , שמהות הקבוצה זה הבורא . וכך ממשיך וכבר מתחיל לייחס לבורא חשיבות יותר גבוהה מהקבוצה ואז זה מסדר לו שלוש דרגות - אני כלפי כלי ( קבוצה ) , כלפי הבורא , שזה כוח המתקן , כוח הממלא . ככה הולך


תלמיד : מה הבדיקה , מה הם צריכים להתקדמות ? איך אדם בודק ,מה קבוצה צריכה להתקדמות ?
רב: קבוצה צריכה להתקדמות רק חיסרון , הכל נמצא באור העליון חוץ מחיסרון ואנחנו צריכים לגלות אותו


תלמיד : איפה חיסרון נמצא ?
רב: החיסרון נמצא בשבירה , רק אם אנחנו מגלים את החיסרון הזה ומייחסים אותו אלינו - זה מה שצריך . הבורא ששבר את הכלי , הוא שבר אותו בדרגת חי ( אדם הראשון היה בדרגת חי : קטנות , גן עדן , אחר כך נפל ) אנחנו צריכים לגלות דרגת המדבר - חיסרון בדרגה יותר עליונה , ממה שזה נגלה בשבירת הכלים . זה נקרא ,שאני צריך לשייך את החיסרון הזה אלי , כל אחד . ולגלות את החיסרון הזה ,שהוא אישי , שזה אני , שאני צריך לתקן אותו , לא יכול להסכים עמו וכו' - זה נקרא ,שאני מגלה את החיסרון .

מה הוא החיסרון מדרגת המדבר ולא מדרגת החי ? חוסר דבקות בבורא . ואז , אם חיסרון כזה אנחנו יכולים בינינו לברר , לייצב , לתת לו אופנים שונים , לגלות אותו בכל המדגרות , שבכל מדרגה ומדרגה הוא מקבל עוצמה חדשה , רב גוניות כמו יהלום , נותנים עוד ועוד כל מיני זוויות ובזה הוא נעשה יותר מכובד , יקר , בליטוש . אבל ,הכל סביב חוסר דבקות בהשתוות הצורה זה לא חוסר דבקות ברצון לקבל שלי , זה חוסר דבקות ,שאני מתעלה מעל עצמי כלפי החברה ומעבד את הדברים שם , מה זה נקרא דבקות בהם , אני מברר . אלו בירורים ,שהם נמצאים בהרבה למעלה מהרצון לקבל . זה עבודה שבראש הפרצוף . מה עושה ראש הפרצוף ? בירור מידת הדבקות


תלמיד : אותו חיסרון של דבקות בבורא , איך לוקחים אותו ואיך נותנים אותו אחד לשני ? איפה זה נמצא דבר הזה ,אם זה לא בדרגת החי ?
רב: זה לא בדרגת החי , חי לא יכול להרגיש את זה . חי מרגיש את זה בתוך האגו שלו ( כמו כלב כלפי בעל הבית ולא יותר מזה ) . ע"י זה שאנחנו משתדלים להיות יחד , למעלה מהאגו שלנו , שמפריד בינינו , שאנחנו כאילו עושים עבודה כזאת , מגיע מאור המחזיר למוטב ומביא לנו את ההבחנה הזאת . הוא לא עובד כנגד דבקות בשום דבר , אין לנו שום דבר חוץ מזה . זאת המטרה ,שכלפיה אנחנו ,בעצם ,מבררים את המצב שלנו


תלמיד : ברגה שיש הבחנה ,שצריך גדלות הבורא ,מאיפה משיגים את הדבר הזה ?
רב: ממאור המחזיר למוטב . על זה אין מה לשאול , אתה תעשה פעולות שאתה תקבל את ההבחנה הזאת , שזה מה שחסר לך . בזה מה שחסר לך בינתיים משום דבר לא חסר ,אחר כך קצת יחסר ואתה תעבוד ותקבל דבקות בדרגה ראשונה , שניה , שלישית ואז אתה תתחיל להבדיל ,מה זה נקרא דבקות ? איזה יש אופנים בזה ? מה זה נותן ? זאת ההבחנה ,שאין בנו
תלמיד : תהליך כל הזמן נתקע במאור המחזיר למוטב רב: נכון , זה לא נתקע ,כי יש חוק ,שמאור פועל כנגד חיסרון . ישנו חיסרון ,אתה ע"י חיסרון מושך אותו , מוציא אותו תלמיד : מאיפה בא חיסרון למאור ?

רב: מתוך זה ,שאתה מוציא את החיסרון הזה מהקבוצה . אין לך חיסרון כנגד האור ,אלא ,רק בקבוצה , כי מה שאור צריך לעשות , לעשות חיבור וחוסר חיבור אתה צריך להוציא מהקבוצה
תלמיד : איך מתבצע תהליך ,שמוצאים חיסרון מהקבוצה , פה נתקעם כל הזמן ?
רב: קנאה , תאווה , כבוד מוצאים אדם מהעולם . ישנם מאמרים שלמים על זה


תלמיד : יש דרך ללמוד לקנאות ?
רב: כן , לא יודע , תחפשו בספרים , אם אתם לא יכולים ביניכם לברר , שיעזרו לכם . אני חושב שב"מאור ושמש " צריך להיות על זה חומר
תלמיד : מה לעשות עם הנטיה שיש קנאה בחבר ,אבל, אתה פוסל אותו ,כדי לא לסבול מהקנאה ?
רב: לזה באים חברים ואומרים לך ,שאתה טפשון , שאתה לא מבין , שאתה מפגר אחריהם , צריכים לרמוז לך ,שאתה אדם לא מוצלח , שאם כל האגו שלך אתה לא מצליח ולא מחשבים אותך כנמצא ביניהם , אלא ,ככה מחזיקים ,אבל ,לא מייחסים לך איזו חשיבות .

אתה מרגיע את עצמך ,שזה לא כך ואני אומר לך שזה כך . אני מרגיש את זה . על תחשוב ,שמכבדים אותך . תשים לב על הזלזול בך , אבל ,שזה ילמד אותך ולא שתשנא אותם , אלא ,תאהב אותם על זה . למה ? כי זה הבורא כך מראה לך . אלא דברים ,שאסור להזניח , כל הזמן להיות בכאלו בירורים
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 9/10/2016
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: