פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 28/10/2016

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 28/10/2016   Fri Oct 28, 2016 6:10 pm



סיכום משיעור בוקר 28.10.2016 חלק א' ( קטעים נבחרים - לעשות משנאו אהבו ) 24 דקות
Leiderman Leon-Nahum·28 أكتوبر، 2016


הנושא הוא עקרוני ,בסיסי ,מפני שיש רק שני כוחות בבריאה : כוח השפעה ,שזה הבורא , אין עוד מלבדו , ומה שברא ומחזיק בצורה מלאכותית , שקיים ע"י הבורא זה כוח הפוך ממנו , כוח הקבלה ואנחנו נמצאים בכוח הקבלה ולכן כוח השפעה נסתר מאתנו , אם היה מגולה היה שנואי עלינו עד מאוד ולכן מתגלה במידה ,שאנחנו יכולים לקבל אותו כרצוי , מאהבה .

לכן ,העיקרון הזה לעשות שנאו אהבו הוא עיקרון ,שמתחילת הדרך ועד סיומו ,בכל השלבים הם כך אנחנו מתקדמים , שעד כמה אנחנו מסוגלים לשנאות את הרצון לקבל שבנו ולכבד ,כנגד זה, רצון להשפיע , שהוא הבורא , אז ,בהתאם לזה ,אנחנו מגיעים לדבקות חלקית בכל המדרגות מאפס ועד מאה אחוז . לכן ,ברור לנו ,שעכשיו מסתר מאתנו ,שאנחנו נמצאים בשנאת לבורא ובאהבה עצמית ( לא יכול להיות זה בלי זה , רק זה נסתר מאתנו ,ששונאים אותו , כמו שלא ברור לנו ,שאנחנו אוהבים את עצמנו , גם זה צריכים לגלות ) .

הרבה אנשים בעולם חושבים שלא , הם טובים , משפיעים לאחרים , יש להם אהבת הזולת , אז , גם זה נסתר . לכן ,כל העבודה שלנו היא לגלות את הטבע המקבל וטבע של המשפיע כנגדו ולהגיע לאיזשהי השתוות בהדרגה יותר ויותר , עד השתוות השלמה . ובדרך הזאת ,וודאי ,שאנחנו כל פעם מגלים גם השתוות וגם ניגוד וכך אנחנו נעשים כלולים משני מצבים , שנקראים אצלנו שני קווים ואנחנו בונים מהם את הבניין שלנו , כלי של הנשמה , שיש בה גם עביות וגם זכות ( זכות לגבי התנגדות לעביות ) וכך אנחנו הופכים את הרצון לקבל שלנו לרצון להשפיע ע"י הכוונה , שרוכבת עליו .


לכן ,הנושא הזה להפוך שונאו לאהבו הוא נושא תמידי , שאותו דווקא אנחנו מבררים בירידות ועליות , בכל מיני מצבים . וודאי ,שזה בקבוצה אנחנו יכולים במיוחד לזרז את ההתפתחות תהליך ההבנה , הבירור שלנו . בואו נראה , היתר יתגלה לנו בדרך , נמשיך :
1) כתוב, וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב, מלאך הטוב. מאוד, מלאך המוות. והקב"ה מזמין את תיקוניו לכל, עד שאפילו מלאך המוות חוזר להיות טוב מאוד.
(זוהר לעם, שמות - א', 165)זה פרשת משפטים, סבה, 165


שאלה : למה מלאך המות נקרא טוב מאוד , יותר מטוב ?
ברור שזה טוב מאוד ,מפני שע"י רצון לקבל ,שמשתמשים בו בלקבל ע"מ להשפיע , אנחנו מתחילים להכיר את הבורא , בדיוק להפוך את שנאו לאהבו , כאשר רצון לקבל עובד כבר בהשפעה , הוא בעצמו ואז הוא מביא אותנו לדבקות ,שזה מטרת הבריאה ולכן זה טוב מאוד . טוב זה רצון להשפיע , לקבל ע"מ להשפיע זה כבר טוב מאוד


2) "איזהו גיבור שבגיבורים, מי שעושה שונאו אוהבו" (אבות דר"נ רפכ"ג).על דרך המוסר יש לפרש שגיבור נקרא "הכובש את יצרו" (אבות רפ"ד), היינו שעובד עם היצר טוב ומכניע את היצר הרע.ו"גיבור שבגבורים", היינו מי שעובד גם עם היצר הרע, כמו שאמרו חז"ל "בכל לבבך - בשני יצריך" (ברכות נ"ד), שגם היצר הרע הוא עובד ה'. נמצא שעושה שונאו, היינו היצר הרע, אוהבו. וכיון שגם היצר הרע הוא עובד ה', נמצא שכאן יש לו עבודה יותר גדולה, לכן הוא נקרא גבור שבגבורים.
(רב"ש ג', גיבור שבגבורים)

או מלאך המות הופך להיות מלאך הקדוש , בכל לבבך זאת בשני לבבות , שזה לב אחד ,אבל ,כלול משני רצונות : יצר טוב ויצר רע . יצר טוב מהתחלה זה כלים דהשפעה גלגלתא ועיניים , יצר הרע זה אח"פ ,שהתגלה אחרי השבירה ואם מתקנים אותו ,אז ,מגיעים לקבל ע"מ להשפיע ואז נעשה גיבור שבגיבורים , שמתגבר גם על היצר הרע שלו , הופך אותו להיות טוב
שאלה : מה זה נקרא כובש את יצרו ואיך אנחנו עושים את זה ? איך כובשים את יצרו ?


3) האדם נברא בכל רע ושפלות. כמ"ש, עַיר פרא אדם ייוולד. וכל כליו שבגופו, החושים והמידות ומכ"ש המחשבה, משמשים לו רק רע ואפסיות כל היום. והזוכה להידבק בו יתברך, אין ה' בורא לו כלים אחרים במקומם, שיהיו ראויים לקבל בתוכם שפע הרוחני הנצחי המיועד לו, אלא אותם הכלים השפלים, שתשמישם עד עתה היה רע ומתועב, מתהפכים ונעשים לו כלי קבלה לכל נועם ורוך הנצחי. ולא עוד, אלא כל כלי שחסרונותיו היו גדולים ביותר, נעשו עתה לחשובים ביותר. כלומר שמידת גילויָם גדולה ביותר.


(זוהר לעם, וירא, 453)
אבל, זה נקרא שאני , עם הכלים שלי של היום מגלה עולם הזה והופך אותו ,אולי ,למשהו אחר , כן ? משתמש בכלים האלו לטוב . אבל ,איך שאני מגלה כל המציאות , איפה יש כאן ?

שאלה : איך אנחנו מגלים כל הכלים , לכל העולמות , לכל המציאות ,שנוכל להיות דרכם דבוקים בבורא ?
זאת אומרת ,כל הכלים של המציאות ,שאנחנו צריכים לגלות ,הם נמצאים בקשר בינינו בלבד , שאותו אנחנו צריכים לגלות . שם אנחנו מגלים את כל הרע שלנו , אנחנו לא יכולים לגלות מחוץ לקשר בינינו שום מציאות הרוחנית , העליונה . לא לראות את זה ,כמו שמדענים חושבים ( באיזה מקום ביקום ), לא במרחקים ,אלא ,בתכונות החדשות ,שהם תכונת ההשפעה , שמתגלה רק בקשר בינינו . אותה תכונה , אותו כוח אנחנו יכולים להשיג רק אם אנחנו נשתדל להתקשר בינינו ,ששם זה מרחב הרוחני ובו אנחנו נגלה כל הרע שבנו ונוכל גם כן להפוך אותו לטוב , משנאו לאהבו


4) יצה"ר הוא כלב, ונחש, וחמור נוער, שמרכיבים עליו הנפש. כי ניתן יצה"ר לכל אדם, שיכבוש אותו תחתיו וירכב עליו. וכל השלמות באה ע"י יצה"ר, אם כובש אותו, כמ"ש, בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר. ונמצא, שאם זוכה ורוכב על יצה"ר, הוא זוכה לכל.וביצה"ר רכב אליהו ועלה לשמיים. כמ"ש, ויעל אליהו בסערה השמיים, כי הסערה היא יצה"ר, שאליהו כבש אותו ורכב עליו וזכה לעלות לשמיים. וכן כתוב, ויען ה' את איוב מן הסערה, משום שזכה לכבוש את הסערה.

ומשום זה לומדים על היצה"ר, איזהו גיבור, הכובש את יצרו. כי אם כובש אותו, זוכה לכל השלמות.ויש מי שנעשה לו חמור, שאינו מצער את רוכבו. שמי שזוכה לכבוש אותו בשיעור מסוים, נעשה לו היצה"ר חמור לרכוב עליו, והיצה"ר אינו מצער אותו עוד לעולם. ואלו הם המשתדלים בְּקַל וָחומר, שעושים את המצוות הקלוֹת כמו החמוּרות. ואז נעשה להם היצה"ר חמור, כי חומר אותיות חמור. ומשום זה כתוב באברהם, ויחבוש את חמורו. ומשום זה כתוב על המשיח, עני ורוכב על חמור.

כי זכו לכבוש את היצה"ר עד שנעשה להם חמור לרכוב עליו, להביאם אל השלמות.(זוהר לעם, פינחס, 486-487)
כל העבודה שלנו היא , אם אנחנו מבינים ,שהיא מתגלה בחיבור , שם מתגלה סערה , יצר הרע , חמור אמתי , החומר ,שצריכים להפוך אותו , שנאו לאהבו , לרכוב עליו ,שע"י ,דווקא ,כאשר מתחברים בינינו ,אז ,מגלים כל המרחב הרוחני במציאות העליונה . לכן ,קל להבדיל בין מי שנמשך לרוחניות , הולך על זה ,או ,לא .

ישנם הרבה אנשים ,שכן רוצים , מתפעלים , מוכנים ,עד שמגיעים לגילוי עבודה האמתית ושם 99 אחוז נעצרים . רק מי שבכל זאת ,בסבלנות שלו , בהתמדה כמה שאפשר ממתין , אז , בכל זאת ,מקבל אפשרות להתחיל את העבודה לדעת ,איך לרכוש כוח המתקן את הדחייה מחיבור ורוכב על חמור , ומגיע ,לפי זה לדבקות עם הבורא - כוח ההשפעה ,שגם כן כולו מתגלה בתוך החברה . לכן ,אף ורק במידת החיבור אנחנו יכולים לשפוט , למדוד את האדם , מדרגות , מצבים , שהוא עובר . ורק כלפי זה כל המדידה שלנו : טוב , רע , כל המצבים ,שאחר כך אנחנו נראה ,שגם העולם הזה הוא סה"כ מתנהג רק לפי ייחס שלו לאותם מדרגות החיבור , שצריכים אנחנו כבר לעבור


5) כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה"ז, אע"פ שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו, וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חכמתו.

כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. כי כוחות הפירוד כולם, מחֶשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר נעשה מתוק.באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות.

כי כל כוח משמש להם עתה לשערי צדק, שדרכם יבואו לקבל מה' כל מה שחשב עליהם, ליהנות אותם במחשבת הבריאה. כמ"ש, זה השער לה', צדיקים יבואו בו.אמנם, מטרם שזוכים להפוך הרצון לקבל שבנו ע"י תורה ומצוות, לקבלה ע"מ להשפיע, נמצאים מנעולים חזקים על אותם השערים לה', כי אז יש להם תפקיד הפוך, להרחיק אותנו מה'.

ע"כ נקראים כוחות הפירוד מנעולים, כי סותמים את שערי ההתקרבות, ומרחיקים אותנו מה'.אבל אם אנו מתגברים עליהם, שלא ישפיעו עלינו, לצנן אהבתו מליבנו, הנה אז נהפכים המנעולים ונעשים פתחים, והחושך נהפך לאור, והמר למתוק. משום שעל כל המנעולים מקבלים אנו מדרגה מיוחדת בהשגחתו, והם נעשים לפתחים, למדרגות של השגה בה'.
(זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, שתי נקודות, 121)


6) אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלוים, ומתגלים. אמנם כמה אני מתאונן ומצטער, על הקלקולים שעדיין לא נתגלו, ועתידים להתגלות, כי קלקול הטמון הוא באפס תקוה, ותשועה גדולה מהשמים - היא ההתגלות שלו, כי זה הכלל, שאין לך נותן מה שאין בו, ואם נתגלה עכשיו, אין שום ספק שהיה גם מעיקרא, אלא שטמון היה, לכן שמח אני בצאתם מחוריהם, כי תשים עיניך בהם ויהיו גל של עצמות.אבל ברפיון ידים, מתארך הזמן, ואותם הנמלים הבזוים טמונים, ולא נודע מקומם אפילו. וע"ז אומר החכם: "הכסיל חבק את ידיו ואוכל את בשרו".

כי הניח משה את ידיו, אבל כאשר ירים משה את ידי אמונה שלו, מתגלים מיד כל שצריך להתגלות, ואז, וגבר ישראל, לכל היד החזקה ולכל המורא הגדול וכו'.וז"ע "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה", וכאשר נתמלא סאתם מקוים המקרא: "הפוך רשעים", ובאבדן רשעים באה האורה והשמחה לעולם, ואז "ואינם".
(בעל הסולם, אגרת ה)


7) הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ואח"כ חוזרים להיות באהבת אחווה.הקב"ה אומר עליהם, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה גם, באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד, אלא הקב"ה מקשיב לדיבורם, ויש לו נחת והוא שמח בהם. כמ"ש, אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו.
(זוהר לעם, אחרי מות, 65)


Cool בזמן שהאדם צריך לדון את החברים לכף זכות, זהו יגיעה גדולה, ולא כל אחד מוכן לזה. ויש לפעמים מצב יותר גרוע, היינו שיש לפעמים, שאדם רואה, שחבירו מזלזל בו. ועוד יותר מזה, כי שמע עוד לשון הרע, כלומר ששמע מחבר אחד, שהוא אמר עליו, שהחבר הזה, הנקרא, פלוני, אמר דברים, שלא יפה שחברים ידברו אחד על השני. והוא צריך להכניע את עצמו, ולדון אותו לכף זכות. וזוהי יגיעה גדולה מאוד. נמצא, ע"י היגיעה הוא נותן תשלום, שעוד יותר חשוב מתשלום של כסף.אולם אם האדם מדבר עליו לשון הרע, מאיפה יקח החבר שלו כח לאהוב אותו, הלא בטח שהוא שונא אותו, אחרת לא היה מדבר עליו לשון הרע.

אם כן מהי התועלת, שהוא יכניע עצמו וידון אותו לכף זכות.התשובה היא, שענין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע"י זה יכולים להגיע לאהבת ה', הוא ענין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. שפירושו, שענין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. אלא, שאני צריך לאהוב את החברים. אם כן לא משנה זה שהחבר מדבר עליו לשון הרע, שבטח יש לו עליו שנאה. אלא האדם הרוצה לקנות אהבת חברים מטעם אהבת הזולת, האדם הזה הוא צריך תיקון, שיאהב את השני.

לכן בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה, שע"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה "אתערותא דלתתא", ונותנים לו מלמעלה כח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים בלי יוצא מהכלל.וזה נקרא "קנה לך חבר", שהאדם צריך לתת יגיעה בכדי להשיג אהבת הזולת. וזה נקרא "יגיעה", היות שהוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. כי מצד השכל, איך אפשר לדון את השני לכף זכות, בו בעת שהשכל מראה לו את פרצופו האמיתי של חבירו, שהוא שונא אותו.

אם כן מה יש לו להגיד להגוף על זה, מדוע הוא צריך להכניע עצמו בפני חבירו.התשובה היא, היות שהוא רוצה להגיע לידי דביקות בה', הנקרא "השתוות הצורה", כלומר, לא לחשוב על תועלת עצמו, אם כן מהו ענין של הכנעה, שזה דבר קשה. הסיבה היא, משום שצריך לבטל את ערך עצמו, וכל החיים שלו, שהוא רוצה לחיות, יהיה רק על חשבון, בזה שהוא יכול לעבוד לתועלת הזולת, החל אהבת הזולת בין אדם לחבירו עד אהבת ה'.

אם כן אדרבה, כאן המקום שהוא יכול לומר, שכל המעשה שהוא עושה, אין כאן שום נגיעה עצמית. כי השכל מחייב, שהחברים צריכים לאהוב אותו, והוא מתגבר על הדעת שלו, והולך למעלה מהדעת, ואומר, בשבילי לא כדאי לחיות.
והגם שלא תמיד האדם במדרגה זו, שתהיה לו היכולת לומר כך, אבל על כל פנים זהו בהמטרה של העבודה. לכן יש לו כבר מה להשיב להגוף.
(רב"ש א', מה לדרוש מאסיפת חברים)


10) באמת יש לדעת, מה שנתדמה להאדם, דברים שהם בסתירה להשגחת טוב ומטיב, הוא רק בכדי שהאדם יהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות, בזמן שהוא רוצה להתגבר על הסתירות. אחרת אי אפשר לו להתגבר. ושזה נקרא רוממות השם ית', שממשיך בזמן שיש לו הסתירות, הנקרא דינין.כלומר, שהסתירות יכולים להתבטל, אם הוא רוצה להתגבר עליהם, רק אם הוא ממשיך רוממות ה'. נמצא, שהדינין האלו הם הגורמים להמשכת רוממות ה'. שזה סוד מה שכתוב "וישלך אדרתו אליו". היינו שאח"כ היה מיחס כל האדרת שער אליו, היינו אל ה'.

כלומר, שראה עתה, שהקב"ה נתן לו את האדרת הזו, וזה היה בכוונה, כדי להמשיך אור עליון עליהם.אולם זה יכולים לראות רק אח"כ. היינו, לאחר שכבר זכה להאור השורה על אלה הסתרות והדינין, שהיה לו מתחילה. כי הוא רואה שבלי השערות, היינו הירידות, לא היה מקום, לאור עליון שישרה שם, כי אין אור בלי כלי. לכן הוא רואה שכל הרוממות השם ית' שהשיג, היה בגלל השערות והסתירות שהיה לו, וזה סוד "אדיר במרום ה'", כלומר, שע"י האדרת זוכים לרוממות ה'.

וזה סוד "רוממות אל בגרונם", כלומר שע"י הגרעונות בעבודת ה', זה גורם לו שירומם עצמו לעלות למעלה. כי בלי דחיפה, האדם מתעצל לעשות תנועה, ומסכים להשאר במצב שבו הוא נמצא.מה שאין כן אם הוא יורד למדרגה יותר נמוכה מכפי שהוא מבין, זה נותן לו כח להתגבר, שאינו יכול להשאר במצב כל כך גרוע, היות שהמצב שבו ירד, הוא לא יכול להסכים להישאר כך. לכן הוא מוכרח כל פעם להתגבר, ולצאת מהמצב של הירידה, ואז עליו להמשיך רוממות ה', זה גורם לו, להמשיך מלמעלה כוחות יותר גבוהים, אחרת הוא נשאר בתכלית השפלות.

נמצא, שכל פעם על ידי השערות, הוא הולך ומגלה את רוממות ה', עד שהוא מגלה שמותיו של הקב"ה, הנקראים י"ג מדות של רחמים... זאת אומרת, שכל העבדות, היינו הסתרות שהיו, שהם היו נראים כאילו מפריעים לעבודת הקודש, אלא שהיו עובדים נגד הקדושה, רואים עכשיו בזמן שזכו לאור ה', השורה על אלו הסתרות, רואים להיפך, שהם היו משמשים להקדושה, כלומר שעל ידם היה מקום, שהקדושה יכולה להתלבש, בהלבושים שלהם. שזה נקרא "רשע יכין, וצדיק ילבש", כלומר שהם נותנו הכלים ומקום עבור הקדושה... היות כי הוא המשיך על ידי הסתירות הללו, את אור העליון, נמצא שעל ידי זה מתרבה הרוממות ה'.
(בעל הסולם, שמעתי לג. ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן)
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 28/10/2016
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: