סיכום משיעור בוקר 31.10.2016 חלק א' ( קטעים נבחרים במושא זריזות ) 20 דקות
Leiderman Leon-Nahum·31 أكتوبر، 2016
זריזות זאת תכונה מאוד מיוחדת , שבעצם היא חשובה מאוד , אולי חשובה ביותר , מעשית ביותר , הקובעת ביותר , למה ? כי ישנו תהליך , שהוא נקבע מראש שנקרא בעתה ואם אנחנו מוסיפים עליו זריזות שלנו ,אז, אנחנו הופכים אותו לאחישנה ,סה"כ זו ההזדמנות שיש לנו . לכן ,זריזות היא ,מה יש כאן ? תנועות יותר מהירות , לא , זה ,בעצם ,כל התוספת , שאנחנו יכולים לגשת לתחלית הבריאה , לתכנית הבריאה , לתהליך ,שאנחנו מתפתחים ולהביע את הנכונות שלנו , השתתפות שלנו , הסכמה שלנו , תמיכה שלנו ,במה שהבורא רוצה לעשות אתנו .
כאן מתבטאת בזה גדלות הבורא , חשיבות ,מפני שזה בא ע"מ להשפיע ,ואז ,עד כמה שאנחנו באמת נמשכים לזה . במידת הזריזות מתבטאת כל היכולת של האדם להיות בעל הבית על עצמו , על פני האגו שלו . זאת אומרת כרגיל , כמו שאנחנו מסתכלים על כל תכונה ותכונה , שאנחנו צריכים לרכוש בהתפתחות שלנו , אז , כל תכונה נראת כל כך חשובה מעל תכונות אחרות והזריזות גם כן .
יוצא ,שאין יותר מזריזות והופך להיות לדבר ,כאילו חמוד , יפה , טוב הופך להיות לעיקר , כי בכמה שאדם באמת מגדים את עצמו לפעולת הבורא , אומר על ייחס שלו , על חשיבות שלו , על נטייה שלו לקראת האוהב ולכן היא מאוד מאוד בולטת מידה הזאת ,לאומת כל היתר , רואים אותה , מבינים אותה , מרגישים אותה . רואים על האדם בעולם הזה ,עד כמה שהוא מזדרז למשהו ,שבוחר לעצמו כמשהו חשוב .
וודאי ,שלא להתבלבל זריזות עם חוסר שבלנות , כל מיני סיבות אחרות , אלא , זריזות היא הכוונה ,עד כמה שאני רוצה להביע את עצמי ,דווקא ,במעשה כנמשך לבורא , לממש את הרצון שלו
1) אמרו ז"ל (פסחים ד): זריזים מקדימים למצות. וזה, כי כמו שצריך פקחות גדול והשקפה רבה לינצל ממוקשי היצר ולהמלט מן הרע, שלא ישלוט בנו להתערב במעשינו, כן צריך פקחות גדול והשקפה לאחוז במצות ולזכות בהם ולא תאבדנה ממנו. כי כמו שמסבב ומשתדל היצר הרע בתחבולותיו להפיל את האדם במכמורות החטא, כן משתדל למנוע ממנו עשית המצות ולאבדם ממנו.
ואם יתרפה ויתעצל ולא יתחזק לרדוף אחריהם ולתמוך בם, ישאר נעור וריק מהם בודאי.ותראה כי טבע האדם כבד מאד, כי עפריות החמריות גס, על כן לא יחפוץ האדם בטורח ומלאכה. ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו ויתגבר ויזדרז, שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, ודאי הוא שלא יצליח. והוא מה שאמר התנא (אבות פרק ד): הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.
(רמח"ל, מסילת ישרים, פרק ו - בבאור מדת הזריזות)
שוב ,אנחנו רואים ,שמידת הזריזות היא מראה כל הביצוע שלנו כלפי הבורא ולכן בה מתבטא גם כן קשר בינינו , כי אני לא יכול להזדרז , אני לא יכול להיות יותר מהחברה , הלוואי ,שאני אהיה כמו כולם , כמו שכתוב ,אין אדם יכול להרים את עצמו מעל העיגול שלו . לכן ,מידת הזריזות , אם אני רוצה לקיימה היא דורשת ממני , שאני אהיה מושפע מהחברה , כמה שיותר מערכים שלה , עד כמה שהם יהיו גבוהים , טובים ואז , אולי ,זה ישפיע עלי . ואני צריך כל הזמן להיות ,בעצם ,בשמירה על אותו הקיום של מידת הזריזות : האם אני באמת מזדרז בכל כוחי ,בכמה שאני יכול ? איך אני יודע ? עד כמה שאני מושפע מהחברה , האם אני מממש את זה בסדר , עד כמה שיותר ?כי מה שאני בעצמי לוקח ,אפילו מספרים , אפילו ממורה - זה עוד לא נראה ,שאני פועל , זה ספרים פועלים ומורא פועל .
וגם כן ,מה שאני מתפעל מכל מיני התעוררויות שליליות , חיוביות ,שבאות אלי , מושכות אותי קדימה ,או ,דוחפות אותי מקדימה , זה לא נקרא ,שזה אני עובד , אלא , אני זה במידת ההכנעה שלי כלפי החברה , לפי גדלות וחשיבות חברה בעיני , שאני מקבל מהם חיסרון הנוסף , לא שלי , שהוא נולד בי , אלא , שממש קיבלתי מהם - זה נקרא ,שאני מתקשר אליהם ואז מתוך הקשר הזה אני פועל ביתר כוח , ביתר זריזות . זאת אומרת ,מידת הזריזות אנחנו צריכים לברר ,עד כמה שהיא מידה ,שהיא שייכת לקשר , לחיבור , ליציאת האדם מתוך עצמו , שנפעל מרצונות של הכלי הכללי ולא מעצמו .
לכן ,אם הוא נפעל מעצמו ,כמו שאנחנו בכל האבולוציה שלנו , נקרא שאנחנו מתפתחים בדרגות דומם , צומח וחי ורק ,אם הוא לוקח רצונות מאותה מערכת , שנקראת אדם , השבורה , המקולקלת , כאשר הוא לוקח רצונות האלו מתוך החיבור אתם וע"י זה מגדיל השתוקקות שלו למטרה ואז ,בצורה כזאת ,נולד לו זריזות , אז ,נקרא ,שהוא באמת משתמש במידה הזאת ומתקדם .
זאת אומרת ,מידת הזריזות היא במאה אחוז קשורה לקשר עם הסביבה , עם אותה מערכת של אדם הראשון השבורה ואיך שאנחנו מממשים אותה . לכן ,אין גבול למידת הזריזות .,יש כל הכלים לפניך , כל המערכת לפניך , הכל תלוי ברגישות שלך , ביחס שלך ...לשים לב על חשיבות המידה הזאת
12) אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם מוכרח לינוק מתוך הסביבה שלו. ואין לו שום עצה, אלא דרך תורה ויגיעה רבה. לכן, אם האדם בוחר לעצמו סביבה טובה, אזי הוא מרויח זמן ויגיעה, יען שהוא נמשך לפי הסביבה שלו.
(בעל הסולם, שמעתי רכה. להגביה את עצמו)
הסביבה זה כל החיסרון של הכלי השבור של אדם הראשון , לכן ,אין גבול למה שאנחנו יכולים לקבל דרך עשירייה ,פשוט כל הכלי אין סוף . לכן ,מצד אחד אי אפשר להביע את עצמו יותר מעיגול ,מצד שני - העיגול הוא מלכות דאין סוף
2) "כה תאמר לבית יעקב", אלו הנשים, אמר לו, אמור להן ראשי דברים, שהן יכולות לשמוע, "ותגיד לבני ישראל", אלו האנשים, אמר לו, אמור להם דקדוקי דברים, שהם יכולים לשמוע.דבר אחר, למה לנשים תחילה, שהן מזדרזות במצוות. דבר אחר, למה לנשים, כדי שיהיו מנהיגות את בניהם לתורה.[...] ויכולים לפרש את זה על דרך העבודה, שענין איש ואישה נוהג באדם אחד, שבזמן שהאדם עושה מעשים על מנת לקבל ולמלא את חסרונו, היינו הנוקביות שלו, אזי האדם נקרא בשם אשה.
ובזמן שהאדם עושה מעשים על מנת להשפיע, אזי נקרא בשם איש.וזה ידוע שכל האדם אינו יותר מרצון לקבל. וסדר התחלת העבודה מתחילים עם הרצון לקבל, שזהו נקרא שלא לשמה. ואחר כך באים לשמה.לכן הסדר, "כה תאמר לבית יעקב", אלו הנשים. אמור להן ראשי הדברים, היינו התחלת העבודה, שאסר להן לומר שצריך לעבוד לשמה, כי אין האדם מסוגל להתחיל בלשמה.ואחר כך "ותגיד לבני ישראל", אלו האנשים, שכבר הם יכולים לעבוד לשמה, היינו להשפיע.
להם דקדוקי דברים, שהם יכולים לשמוע, היינו שכבר הם מסוגלים לשמוע מהלשמה, וכבר הם צריכים לדקדק בכל דבר שיהא רק לשמה. וזה פירוש "דקדוקי דברים".דבר אחר, למה לנשים תחילה, מפני שהן מזדרזות במצוות, היינו בשלא לשמה, שכוונתו לקבל תמורה חלף עבודתו, אז הגוף מזרז את האדם. מה שאין כן על מנת להשפיע אין הגוף מסכים שהאדם יעבוד, ומכל שכן לזרז אותו.
לכן כשהאדם מתחיל את העבודה על מנת לקבל אזי הוא מרגיל את עצמו להיות זריז בעבודה. ואזי אחר כך עם ההרגל הזה יוכל לשמש גם כן בעת שיתחיל לעבוד על מנת להשפיע, מפני שכלי הזריזות כבר קנה מזמן השלא לשמה.דבר אחר, מפני שמנהיגות את בניהן לתורה, שענין בן ואב היינו סיבה ומסובב. היינו אם יש מקודם סיבה של קבלה, אזי הסיבה הזאת גורמת שירצה לעשות עוד מעשים בתורה ומצוות.
מה שאין כן בחינת השפעה קשה לגוף לתת כח להוסיף, אלא כל פעם צריכים התגברות מחדש. מה שאין כן שלא לשמה נותן כח כל פעם להוסיף.ועל ידי זה שהאדם מתרגל בעבודה בזמן ההכנה, יש לו כבר כלים מוכנים לעבודה בזמן שהולך על דרך השפעה.
(רב"ש ג', כה תאמר לבית יעקב)
כן אנחנו צריכים להבדיל ,מהו שמניע לזריזות שלנו, או ,שזה מטרות נראות לעין ( הכוונה לרצון לקבל שלנו) ולכן אנחנו ,וודאי ,שמזדרזים ,או ,שאנחנו משתדלים לעבוד ,כנגד רצון לקבל ,אז ,מאיזה חומר דלק , מאיזה דחף ? לחץ , מה מניע אותנו ? זה הרצון של קנאה , תאווה , כבוד ,שהוא מבחוץ , מהסביבה .
לכן ,מידת הזריזות שלנו , שבאמת אנחנו יכולים להזדרז ואולי להתחיל לעשות פעולות כנגד הרצון לקראת המטרה ובמהירות ,כמה שיותר גדולה , בכוח ,כמה שיותר גדול ( בכוח הבירור , בכוח המעשה , ביצוע ) זה הכל תלוי בחשיבות החברה בעינינו , עד כמה שאנחנו מתרשמים ממנה ויכולים לקלוט ממנה את החשיבות ( מטרה , השגת המטרה, חשיבות עשיית נחת רוח לבורא וכו' ) ,אז ,לפי זה מתייצבת בנו מידת הזריזות . זאת אמרת ,היא תוצאה מהרבה מאוד הכנות של האדם , שאנחנו צריכים לדאוג להכין ולהפעיל
אינדקס