סיכום משיעור בוקר 03.11.2016 חלק א' ( קטעים נבחרים במושא אהבת הבריות ) 10 דקות
Leiderman Leon-Nahum·3 نوفمبر، 2016
הנושא הוא מאוד מיוחד , מדבר על ההתפתחות של התיקון שלנו בנו , איך אנחנו מממשים אותו . לומדים אנחנו ממאמר "מהות הדת המטרתה" ,שבעל הסולם מסביר שם , שהכין לנו בורא דרך תורה ודרך ייסורים ,או ,שאפשר לקרא לזה בצורה אחרת ,לא חשוב , אבל , דרך ייסורים ,שזו דרך הטבעית התפתחות,שהטבע מעורר בנו כל מיני מצבים מבפנים ואז אנחנו , כמו ,נגיד ,באיזו התפתחות שלנו , כאשר אנחנו גדלים, או ,במחלה ח"ו ,שאנחנו אז מגלים ,שבא לנו משהו מאיזה מקור , מאיזה שורש ומביא אותנו לאיזה מצבים חדשים טובים , לא כל כך טובים ,אבל ,זה בא ללא שליטה שלנו ואנחנו מחוייבים מהרצון לקבל שלנו להגיב על זה , כי הטבע שלנו כולו בכל רגע ורגע ,או ,בהכרה ,או ,בלא הכרה ,מקבל מצבים טובים או לא טובים לרצון לקבל שלנו .
לכן ,התפתחות הזאת ללא דעת , התפתחות אינסטינקטי-בית היא מפתיחה לנו להביא את כל הבריאה ,כמו שהוא כותב שם במאמר ,מכל מצב ומצב בכל בריאה ובריאה להביא בסופו של דבר למטרה הסופית , ,שהיא הדבקות השלמה והבורא ישרה בנו , ימלא אותנו ,או אור העליון ,שימלא את הכלים . זה מצד אחד , מצד השני יש לנו עוד דרך , שהיא דרך האור , דרך התורה , דרך התפתחות לא אינסטינקטי-בית טבעית , שמגיע לנו קודם המצב חדש ואנחנו אז מתחילים לעכל אותו ולהשתנות בהתאם אליו ,כדי להרגיש פחות רע , יותר בנוח , זה ,כמו שאנחנו מתפתחים בדרך כלל באבולוציה שלנו ולא רק אנחנו גם כן דומם , צומח וחי , אלא , ישנה דרך אחרת .
מה היא ? שאנחנו מבינים , מרגישים , מקבלים את תכנית התפתחות שלנו מראש , מאדם הראשון ,שמגיע לנו והלאה, אחרי כול המקובלים ,ואז אנחנו מתפתחים מתוך זה ,שבעצמנו ממהרים את שלבי התפתחות שלנו . ומפני שאנחנו ,כדי להתפתח לקראת מצבים החדשים , רואים מצבים האלו רצויים , לכן ,אנחנו מקבלים אותם ברצון לקבל שלנו בצורה טובה , רצויה . לכן ,הדרך הזאת היא תלויה בנו במהירות , תלויה בנו באיך שאנחנו מקבלים מצבים האלו ( יותר טוב רצוי ,או ,פחות , תלוי במידת ההכנה שלנו למצבים הבאים האלו ) וזו באמת הדרך ,שהיא מתאימה לבני אדם ,שכן מסוגלים , מוכנים לקבל על עצמם שלבי התפתחות , ללכת עליהם . או כך או כך , וודאי ,שאנחנו קובעים את הזמנים ומצבים בדרך התורה , בדרך האור , דרך הכרה הבנה , בדרך חכמת הקבלה .
או ,שאנחנו מקבלים את זה ,כמו כל גוף חי ללא הבנה , הכרה, אלא ,שבא אלינו ככה ואנחנו משתנים בהכרח , אבל, גם כך וגם כך המטרה הסופית היא מושגת לנו בכל זאת והיא מחויבת לכל הבריאה . אם אנחנו ,לפי המלצת המקובלים ולפי נקודה שבלב , שמתעוררת בנו ודוחפת אותנו לדרך תורה , לדרך האור , דרך התפתחות עצמית ,או ,מקבלים על עצמנו תכנית הבריאה ורוצים לממש אותה בהשתתפות שלנו , אז , יש לנו בהתפתחות שלנו דרך מאוד פשוטה : אם בסופו של דבר אנחנו צריכים להשיג דבקות בבורא , השתוות הצורה , להכין את עצמנו ,שבורא ישרה בנו , האור העליון ,שימלא את הכלי , אז ,אנחנו צריכים להכין את הכלי , כי האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת .
להכין את הכלי זה נקרא להביא אותו ממצב השבור , שכל חלק וחלק מרגיש את עצמו בצורה אגואיסטית , אינדיבידואליסטית ,שהו נפרד מאחרים ואף רוצה להשתמש באחרים לטובת עצמו בלבד - זה ,בעצם ,מה שאנחנו מקבלים כמצב הראשון , עד שמבינים , עד שמרגישים אותו , מעכלים אותו , מודים , מודעים לוקח זמן , הרבה זמן . אפילו אחרי זה ,שאדם נכנס כביכול לקבוצה ולומד ,זה לוקח שנים ,עד שהוא מתחיל להכיר באמת את הטבע שלו . ובאמת הכרת הטבע שעד סוף המדרגות .
ואז אנחנו רואים ,שאם כל התיקון הוא , הכנת הכלי שלנו לזה ,שבורא ישרה בנו , שנגיע לדבקות , למטרת הבריאה , הוא כדי שאנחנו נתייחד , נתחבר ,שכל אחד מאתנו מעל הרצון לקבל שלו על האגו ,שהוא דוחה מכולם ומרגיש רק את עצמו , ומחשיב רק את עצמו , במקום זה אנחנו צריכים להחליף את הטבע להפך , שכל אחד מאתנו הוא ירצה לאהוב את אחרים ולעלות אחרים למעלה מעצמו ובעצמו אהיה מוכן לשרת אותם אף ורק ,כדי להידבק אליהם , להדביק את כולם לגוף אחד .
וכל זה למה ? וודאי ,שלהשתמש בכל התיקון הזה אדם עם הבריות , עם חלקי נשמת האדם הראשון - סה"כ ,כדי להגיע למצב המתוקן ולתת לבורא יכולת להשרות בתוך הכלי הזה , למלאות אותו . והכלי ,כדי שבורא ימלא אותו ,צריך להיות באותה תכונה , כמו הבורא : מצד הבורא זה להשפיע , הוא לא צריך להשתנות , מצד הכלי זה להגיע ממצב לקבל ע"מ לקבל ,להשפיע ע"מ לקבל , להשפיע ע"מ להשפיע , לקבל ע"מ להשפיע , ארבע שלבים האלו הכלי צריך לעבור ,עד שמגיע למצב השלם ואז מתממשת מטרת הבריאה
1) מתוך שאין לך פועל בלי תכלית של מה, אם כן ודאי שהיה לו להשי"ת, תכלית בבריאה שלפנינו. ומתוך שהחשוב ביותר בכל המציאות רב הגוונית הזו, היא ההרגש המוקנה למין בעלי חיים, שכל פרט שבו, מרגיש את מציאותו עצמו - ומתוך שהחשוב שבהרגשות, הוא - הרגש השכלי, המוקנה רק לאדם, שעל ידו הוא מרגיש גם כל מה שבזולתו, ממכאוביו ונחמותיו. אם כן ודאי שאם נמצא לבורא תכלית בבריאה הזאת, הנה נושא תכלית זו הוא האדם. ועליו נאמר: "כל פעל ה' למענהו".
ועדיין יש להבין: לשם איזה צורך ערך השי"ת את כל הכבודה הזאת? אלא הוא כדי להעלותו למדרגה יותר נכבדה וחשובה, שירגיש את אלקיו, כמו הרגשה האנושית שכבר מוקנית לו. וכמו שיודע ומרגיש את רצונותיו של חברו, כן ישכיל בדרכי השי"ת, כמו שכתוב אצל משה רבינו ע"ה: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו". וכל אדם יכול להיות כמשה רע"ה כנודע. ובלי ספק כלל וכלל, לכל מי שמסתכל על ההתפתחות שבבריאה שלפנינו, יבין ויתברר לו העונג הגדול של הפועל, אשר פעולתו, הולכת ומתפתחת, עד שנקנה לו ההרגשה הנפלאה הזו, שיוכל לדבר ולהתעסק עם אלקיו, כאשר ידבר איש אל רעהו.
(בעל הסולם, תורת הקבלה ומהותה)
2) יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה'. ויש בחינה ממוצעת, שהיא אהבת הזולת, שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. וזה שאמר ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".וכמו שאמר הלל הזקן להגר, שאמר לו, "למדני כל התורה על רגל אחת. אמר לו, מה דסני עלך לחברך לא תעביד, ואידך זיל גמור". משום שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. ואז כל התורה וכל החכמה נתונים בלבו.כמו שכתוב, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא.
כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו (הקדמה לתע"ס שמביא את המדרש רבה פרשת "וזאת הברכה"). וענין יראה מבואר בהסולם, שהיא יראה שמא לא יוכל להשפיע לה', כי מדרך אהבה הוא שרוצה להשפיע לה'.לכן למי שיש אהבת ה', אז הוא רוצה להשפיע, שזה נקרא דביקות, בבחינת "ולדבקה בו", שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא מוסר לו תורה וחכמה.
נמצא שלמד אותו על רגל אחת, היינו שעל ידי אהבת הזולת יגיע לדרגת אהבת ה', אז יזכה לתורה ולחכמה.
(רב"ש ג', אהבה עצמית ואהבת ה')
3) באה התורה וכללה כלל שהכול נכלל בו: ואהבת לרעך כמוך, כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך ממש.
("מסילת ישרים", פרק י"א, בפרטי מידת הנקיות)
אינדקס