פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 סכום שעור בוקר 30.3.017

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
rutiklay



מספר הודעות : 75
Join date : 04.01.16

הודעהנושא: סכום שעור בוקר 30.3.017   Thu Mar 30, 2017 6:58 am

סכום שעור בוקר 30.3.17
30 דקות


אנחנו לומדים לקראת חג הפסח כל החומר ששייך לכללות כללית שמצריים זה השורש של כל הגלויות , ואנחנו צריכים מזה ללמוד גם כן על המצב שלנו, שאנחנו נמצאים גם כן בגלות בינתיים ונקווה לגאולה אז הגאולה מגיעה מתי שרוצים אותה מתי שמכינים את עצמינו בזמן הגלות,כי גלות סך הכל הכנה לגאולה כדי להכיר במה שחסר לנו להכין את הכלים המותאמים לגאולה, לכן סך הכל כל העבודה שלנו בהשגת הדבקות זו מטרת הבריאה היא מתחלקת לשני חלקים: חלק הראשון זה הגלות שכוללת אפילו המצבים שאנחנו בכלל לא מכירים את מצבנו איפה אנחנו ? מה אנחנו? בשביל מה אנחנו כולנו דרגת חי כמו שכתוב כולם כבהמות נדמו, עד שאנחנו מגיעים להרגשה שאנחנו נמצאים מחוצה לדבקות בבורא,


זאת אומרת שמרגישים לזה חסרון , צורך בהשגת מטרת הבריאה , מהות החיים, בשביל מה חיים , מה הטעם בחיינו? לאט לאט מתחילים להבין שהטעם בחיינו הוא נמצא בהשגת הכח העליון שמנהל אותנו שמפעיל אותנו, שדווקא בהשגה שלו , בהשגת המהות של ההתפתחות שלנו אנחנו נשיג אותו ואז נגיע למטרת ההתפתחות.
עד כמה שמרגישים חסרון בהשגה הזאת אז מתחילים להבין שזאת הגלות, גלות מהדבקות בבורא , שדבקות זה נקרא מהשתוות הצורה, שהשתוות הצורה זה להיות בהשפעה ואהבת הזולת כמוהו, בעל מנת להשפיע, ואז כשמרגישים שזאת המטרה שלנו שזה מה שרוצים להגיע להשפעה לאהבת הזולת שזה משיגים דרך החברים שמתחברים , מגיעים לשם דרך הריב כמו שבני יעקב ואחר כך משתדלים להתחבר לבנות את הקשר ביננו שנקרא פתום ורעמסס ורואים שלא מסוגלים לבנות את הקשר, ואז יאנחו בני ישראל מהעבודה שחייבים להגיע אבל מבינים שלא מסוגלים ואז הם מתקרבים כבר ליציאה מהגלות ולקבלת התורה , זאת אומרת שיטת התיקון מהיצר הרע.


ככה אנחנו עוברים החלק הראשון של העבודה שלנו של המצב וחלק השני זה כבר התיקון , שנמצאים מחוצה ליצר הרע, ביציאה מהמצריים, מחוצה למצריים אז מתחילים לתקן אותו.  זאת אומרת שרוכשים דרגת הבינה ולאט לאט על ידה מתקנים את המלכות, שזה שלב השני של התהליך, עד שמגיעים לתיקון המלכות השלם.  אז בוא נראה קודם כל מה באמת המצב שלנו הנוכחי שנכיר בו שהוא הגלות.

על הכתוב "והיה עקב תשמעון, ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד, אשר נשבע לאבותיך", פירש רש"י וזה לשונו "אם המצות קלות, שאדם דש בעקביו, תשמעון, ושמר ה', ישמור לך הבטחתו", עד כאן לשונו".
ויש להבין, מה משמיענו בזה, שאם ישמור האדם את מצות הקלות, אז ישמור ה' לך את השבועה. ויש להבין, מהו התנאי הזה, שמשמע, כי אילו אחרת אין בידו חס ושלום לקיים את השבועה, שנשבע לאבותיך. ועוד יש להבין, מה שהמפרשים שואלים, מדוע מתחיל מלשון רבים "ושמרתם ועשיתם" ומסיים בלשון יחיד "ושמר לך".
ובכדי להבין זה, צריכים קודם כל להבין באופן כללי, מהן ענין תרי"ג מצות שניתן לנו. ובהקדמת ספר הזהר (דף רמ"ב) כתוב שם וזה לשונו "המצות שבתורה נקראים בלשון הזהר בשם פקודין. ונקראים אמנם בשם תרי"ג עיטין. וההפרש ביניהם הוא, כי בכל דבר יש פנים ואחור, שבחינת הכנה אל הדבר נקרא אחור, ובחינת השגת הדבר נקרא פנים. ועל דרך זה יש בתורה ומצות בחינת נעשהובחינת נשמע. וכשמקיימין תו"מ בבחינת עושי דברו, מטרם שזוכים לשמוע, נקראות המצות בשם תרי"ג עיטין. והן בחינת אחור. וכשזוכים לשמוע בקול דברו, נעשים תרי"ג המצות בבחינות תרי"ג פקודין. כי יש תרי"ג מצות, אשר בכל מצוה מופקד אורה של מדרגה מיוחדת, שהיא כנגד אבר מיוחד בתרי"ג אברים וגידים של הנשמה, וכו', והיא בחינת הפנים של המצות".


והנה בחינת "עושי דברו" נקראת בזמן ההכנה, היינו מטרם שהאדם זוכה לבחינת "לשמוע בקול דברו", שענין "שמיעה" שייך דוקא לאחר שהאדם זכה לכלים דהשפעה, שרק אז יש לו בית קבול להשפע, שיתלבש בכלים דהשפעה. ואז יש לו "אזניים", לשמוע בקול ה'.
מה שאם כן כשעדיין משוקע בכלים דקבלה, אז מוטל על האדם לעבוד בבחינת "עשיה", הנקרא "מעשה", אף על פי שהגוף לא מסכים לעבוד לשם שמים. אלא הוא צריך להאמין, אף על פי שהוא נמצא במצב של שפלות, היינו שהגוף לא מסכים לעבודה זו, לעבוד לשם שמים, מכל מקום הבורא נהנה מזה, היות שבמצב השפלות, האדם מרגיש שהוא נצרך להבורא, שיעזור לו"

.
זאת אומרת לעשות פעולות השפעה אדם לא מסוגל , הרצון לקבל שלו לא מרשה לו אז הוא מרגיש שהוא חייב את העזרה מלמעלה.
"לכן יש לו אז מגע הדוק עם הבורא. היינו שהוא מרגיש, שאין לו עצה אחרת, אלא רק ה' יכול להציל אותו ולהוציאו מהשפלות הזו"

זאת אומרת דרך החסרון .לעזרה אנחנו מגיעים למגע עם הבורא אחרת אנחנו לא זקוקים לו
"אולם האדם שואל לעצמו, איפוא הצדק והיושר של הבורא. היות שהוא נותן יגיעה ומקיים תו"מ, ולא רוצה תמורת זה שום שכר, אלא הוא רוצה לעבוד לשם שמים, וכמו שכתוב בזה"ק, לעבוד בגלל שהוא רוצה לשמש מלך גדול, היינו מטעם "דאיהו רב ושליט", וכשהוא מבקש מה', שיתן לו להרגיש את גדלותו יתברך, והאדם מאמין שה' הוא שומע תפלות כל פה, והוא עומד ומחכה כל יום, שתהיה לו הרגשה יותר גדולה מגדלות ה', ולבסוף הוא רואה, שהוא הגיע לשפלות יותר גדולה. היינו שהוא מרגיש, שאנשים מרחוב, אין הם כל כך שקועים באהבה עצמית.
והאדם שואל, מדוע אנשים מרחוב, שאין להם שום תפלה, שה' יוציא אותם מאהבה עצמית, הם בסדר"

הם בסדר בזה שהם מכבדים את ה' יותר ממנו

"והוא רואה, שהם מרגישים את הסדר עבודה בתכלית השלמות. היינו, שהם יודעים, שכל יום הם מתקדמים, היינו שהרכוש שלהם מתגדל. כמו שאמרתי פעם, שיש לכל אחד מהם יומן, ששם הוא רואה, כמה מצות נרשמו כל יום על שמו, וכמה דף גמרא יש לו לרשום בהיומן שלו. והוא רואה להיפך, שכל יום הוא גרוע מאתמול"


גם כן ההבדל במה זה מצוות למי שרק עושה את הפעולות אז הגוף תומך בו ומה זה מצוות מי שרוצה להגיע להשפיע נחת רוח דרך זה שעושה פעולות השפעה בעצמו זה כבר משהו אחר, כי הגוף לא נותן רצון לא נותן לו לעשות אז המילה מצווה היא אחרת לגמרי למי שעושה פעולות מעשיות ומי שעושה פעולות רצוניות.


"ואפילו שהאדם עושה חשבון לעצמו, הוא רואה שיש כמה עליות בכל יום, עד לפעמים האדם חושב, עתה בטח אני כבר באתי אל המנוחה והנחלה, לא כמו שהיה עד עתה. פתאום באות לו מחשבות שמבלבלות את ראשו, ושוכח את הכל, היינו שהוא שוכח אפילו מענין עליות בכלל, ומרגיש רק שפלות. אחר כל העבודה שנתן, הוא נעשה עתה יותר גרוע מתמיד, ומתחיל להסתכל על עצמו, ואינו מוצא בעצמו שום מעשה טוב, ומרגיש כאילו אף פעם לא קיים תו"מ"



זה בדרך כלל שנקרא אצלנו עליות וירידות הם קוראים אך ורק לאלו אנשים שנמצאים במאבק לתקן את הרצון לקבל שלהם בעל מנת להשפיע, אבל מי שלא שייך לתיקון הרצון הוא מרגיש את עצמו בדרך כלל שנמצא במישור קבוע ואין לו עליות וירידות לא ברצון לא בכוונה לא בחשיבות הבורא , לא ביחס להמעשה.

"ונשאלת השאלה, איך האדם יכול לתרץ לעצמו על הרגשות האלו, האם זה אמת או שקר. כלומר, מבחינת המציאות, שזה לא יכולים למחוק את המציאות. היינו שבטח נתן יגיעה, ובטח קיים תו"מ, אולם לפי הרגשת האדם, הכל נעלם. נשאלת השאלה, לאן הלכו, כלומר, מי לקח אותם, שאין הוא מרגיש אותם. ואין לומר, שהוא סובל על שכחה, לכן הוא שכח את הכל. הלא האדם רואה, שדברים לא יפים מה שהוא עשה, הוא כן זוכר.


והתשובה היא, שצריכים להאמין באמונת חכמים, כמו שאומר בזה"ק, שמפרש את מה שכתוב "או הודע לו אשר חטא". ושואל, מי הודע לו. ומתרץ, התורה. וכמו שפירשנו פעם, ע"י זה שהוא לומד תורה על הכוונה בכדי להגיע אל האמת, היינו שיהיה עובד ה' באמת, כלומר שזה שהוא מקיים תו"מ אין לו כוונה שהוא עובד עבור עצמו, היינו שהוא יקבל שכר, אלא הוא רוצה לקיים תו"מ על דרך שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין", היינו שהוא לומד תורה בתור עצה, שע"י זה הוא יגיע שיהיה עובד ה' באמת, היינו שהוא רוצה לעבוד לתועלת ה', לכן התורה מודיעה לו "אשר חטא".
זאת אומרת, הסדר של "תורה תבלין" הוא, מקודם היא מודיעה לו "אשר חטא", היינו עד כמה שהוא שקוע באהבה עצמית, שזה נקרא, שהתורה, שהיא בחינת התבלין, נותנת לו הכלי, היינו החסרון, שיהא נצרך שהבורא יעזור לו"


זאת אומרת התורה היא מיועדת כדי להביא אותו למגע עם הבורא, לדבקות בבורא ולכן היא עכשיו בשלב הזה הראשון מפתחת בהאדם חסרון בבורא ובמה? על ידי זה שמראה לאדם עד כמה שהוא לא מסוגל לעשות פעולות שנקראות מצוות זאת אומרת בתיקון הרצון לקבל שלו לבד, אלא הוא זקוק בבורא, שזקוק לבורא אז מתחיל להשתוקק מתחיל לחפש , מתחיל להכנס במגע עם הבורא כי לבד זאת אומרת אם אדם לא זקוק לבורא כדי לתקן את עצמו הוא לא יכול לפנות אליו , הוא לא יכול מכל שכן לחפש מגע עימו , דבקות. לכן השלב הראשון בעבודה שלנו זה שאדם יראה עד כמה שהוא לא מסוגל לעשות פעולה שרוצה, שחייב שבעצם בלי זה הוא לא משיג כלום, מתוך הרצון לקבל שלו האגואיסטי, ואז הוא נמשך לבורא ממש להדבק בו , להתקשר אליו , לחפש אותו כי מגלה שאחרת אין לו שום סיכויי להגיע לשום תוצאה, ואז כאן זה ההבדל בין עובדי ה' ולא עובדי ה'. שעובדי ה' במקרה כזה בשלב הזה הם משתוקקים לבורא.


מטעמים אגואיסטים שלהם כי אחרת הם רואים שלא מסוגלים להשיג כלום, על ידי זה האגו שלהם מתפתח , יחס לבורא מתפתח, ויחס לקבוצה והכל , עדיין נמצאים ברצון לקבל שחייב להתגלות יותר ויותר ויותר כי רוצה את המטרה , אמנם שבצורה אגואיסטית.


נמצא, שהתורה מודיעה לו, זה שהוא מאמין בה', זהו דבר זר אצלו. היינו שהוא מרגיש איך שהוא מרוחק מה', שכמו דבר זר הבורא נחשב אצלו. וכמו שאמר אאמו"ר זצ"ל על הכתוב "לא יהיה בך אל זר", שפירוש "אל", ה' לא יהיה אצלך כמו דבר זר, שאין לך שום חיבור עמו".
וזהו מטעם, היות שהאדם משוקע באהבה עצמית, שזהו שינוי צורה מהבורא. היות שהבורא רצונו הוא רק להשפיע, מה שאם כן האדם מצד טבעו הוא רק לקבל. לכן אין אני והוא יכולין לדור במדור אחד. נמצא, במקום שהיה האדם צריך להרגיש קירבת ה', הוא מרגיש ריחוק מה'. וזה מודיעה לו התורה. היינו להאדם שלומד תורה, מסיבת שהוא מאמין בדברי חז"ל, שאמרו, "אמר הקב"ה, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין", התבלין האלו נותנים להאדם להרגיש איך שהאדם מרוחק מה'.


נמצא, שהתורה נתנה להאדם כלי, היינו חסרון, שהאדם יבקש מה', שיוציאו מהגלות, הנקראת "גלות מצרים", כידוע מצר-ים פירושו צר עין, היינו שאין לו שום  כח להשפיע אלא רק לקבל. והאדם, הגם שהוא רואה, שאי אפשר להגיע לקירבת ה', מטרם שכל מעשיו יהיו בע"מ להשפיע, מכל מקום הוא רואה, שאין שום מציאות, שתהיה בידו יכולת להגיע לזה בלי עזרתו יתברך"


תלמיד : מה זה הדלק לעבודה שנקרא אמונת חכמים?
רב: יש לנו סדר פרצופים מעולם אין סוף עד העולמנו , ותמיד גם בסדר התיקונים יש לנו תיקון מקל לכבד, ומי שתיקן את עצמו קודם שנקרא דור הקודם, הוא עוזר לאלו שבאים אחריו שנקרא דור הבא להתקן , סך הכל כולם שייכים למערכת אחת וכולם תלויים בכולם , כמו שאנחנו למודים שהעליון שמתקן את התחתון על ידי שמעלה את התחתון עצמו מעלה , עכשיו חכמים זה נקראים אלא שהגיעו לחכמה , לאור החכמה , אבל אלו שעוד לא הגיעו לחכמה , התחתונים שלהם שנכללים בהם , הם נכללים בכח הבטול ולכן משיגים מהם רק אור החסדרים אמנם שהוא במקצת הארת חכמה ,וזה נקרא אמונת חכמים , מי שמתבטל כלפי מדרגה יותר עליונה של חכמה הוא מקבל מזה כח האמונה , כח הבינה , אמונת חכמים. זה הפרוש הקבלי, ודאי שיש עוד פרושים למינייהם , אנחנו מפרשים כך, זאת אומרת ביטוי כלפי עליון נותן לתחתון כח השפעה.


וכבר דברנו מזה הרבה פעמים, מדוע עשה ה' ככה, היינו שלא תהיה שום מציאות מצד האדם לצאת משליטת פרעה. והתשובה לזה היא, כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, על מה שאברהם שאל את ה', בזמן שה' הבטיח לו ירושת הארץ, "במה אדע כי אירשנה"


הבורא הבטיח לאברהם זאת אומרת השגה כזאת מיוחד שהאדם הזה הגיע שאתה תקבל תיקון על כל הרצון לקבל שלך, אז כאן השאלה איפה איפה כל הרצון לקבל שלי? מה אני מרגיש? אני לא מרגיש רצונות של המדרגות עליונות דבר אחד , ודבר שני מאיפה אני אקבל את הכח להתמודד איתם אפילו בדרגה שלי אני לא יודע מה לעשות איתם , רצון לקבל שעכשיו נמצא בי ושולט בי גם בו אני לא יכול לשלוט , וכאן אנחנו כבר מתחילים להבין שהבעייה היא לא בשליטה ברצון , הבעייה היא בדבקות בבורא שאז כתוצאה מזה יהיה לאדם כח לשלוט ברצון.אז מה קורה עם אברהם?

"ויאמר לאברם, ידע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם".
ואמר, ששאלת אברהם היתה, שאברהם ראה מהי ירושת הארץ, שהיא ענין מלכות, הנושאת את השפע העליון, הכולל ה' בחינות נרנח"י דקדושה. וידוע, שאין אור בלי כלי, היינו שאין מילוי בלי צורך. ואברהם ראה, שאין לישראל צורך להשיג שלימות המדרגה. אלא, שאם ישיגו קצת הארה מלמעלה, כבר יהיה להם סיפוק. וממילא אין להם צורך להשיג את הנרנח"י דנשמה הכלולה במלכות, שזו נקראת "ירושת הארץ".


ואיך, אמר אברהם, איך יקבלו את האור, בזמן שאין להם כלים, הנקרא "צורך". אז אמר לו ה' "ידע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם". היינו, שעם ישראל יהיו בארץ, היינו ברצון, שלא שייך לעם ישראל, אלא הם יהיו תחת שליטת הרצון לקבל, שזה שייך לפרעה מלך מצרים.
"וענו אותם". כלומר, שעם ישראל יסבלו, מזה שאין הם יכולים לעשות מעשים בעמ"נ להשפיע, שזה יביאו להם דביקות בה'. אז הם יצטרכו שה' יעזור, כמו שכתוב "ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה, וישמע אלקים את נאקתם, ויזכור אלקים את בריתו את אברהם".



.
.
..
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
משה



מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: Re: סכום שעור בוקר 30.3.017   Mon Apr 03, 2017 10:18 pm

cheers
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
סכום שעור בוקר 30.3.017
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: