סיכום משיעור בוקר 04.04.2017 חלק א' ( נושא הכנה לפסח ) 21 דקות
LEIDERMAN LEON-NAHUM·יום שלישי 4 אפריל 2017
לכבוד בני הישיבה דעטור רבנים ה' עליהם יה"ו
...אצטער מאד על אברים המדולדלים שסיבות החיצוניות גברו עליהם מלהסתפח עמכם, יתן ה' שיחזקו ויוכלו להתחבר עמנו ויהי ה' עמהם…"
שיש כנראה איזו בעיה בחברה ,שיש אנשים שעוזבים , משהו קורה
"...ואני מבין שאינכם עוסקים כ"כ ביחודין דמוחא וליבא כחפצי,..."
שגם כן פגם גדול מאוד
"... עכ"ז עשו כפי כחכם ותשועת ה' כהרף עין,..."
כנראה, שיש חולשה כללית בחברה
"...והעיקר העומד היום לפניכם, הוא אחדות החברים…"
שזאת התרופה בעצם לכל דבר, שקורה בחברה
"... והתאמצו בזה יותר ויותר כי יש בה לשלם בעד כל החסרונות…."
ממש מצב לא פשוט
"...איתא: "תלמיד שגלה, מגלין רבו עמו". פירוש, שהיה קשה לחז"ל, איך אפשרי הדבר שישלטו קטרוגים בתורה ועבודה של התלמיד, עד כדי גירושו מלהסתפח בנחלת ה', וזאת אחר שהוא דבוק ברב אמיתי?..."
כנראה ,שהיית פעם חברה חזקה , חברה מיוחדת והתחילו לדלדל , כמה אנשים התחילו להתרחק . אז , מהי הסיבה ?
אז ,הוא אומר ,הסיבה ,שהיו דבוקים ברב ועכשיו לא דבוקים . למה ? כי נתנו להם הכבדת הלב ובהכבדת הלב שנתנו להם הם לא היו יכולים להעריך את הרב כמו שקודם , ככה זה עובד ולכן נעשה ביניהם הוא כמו רב הקטן
. הרב הקטן לא כדאי להיות לידו ועוזבים והולכים ולא מבינים ,שזה מגיע להם אף ורק מתוך הלב הכבד ,שנעשה עכשיו ,שיתגברו וככה זה כלפי רב , בורא וכל דבר , ,כאשר רצון לקבל גודל
"... וע"ז תירצו, כי בעת ירידת התלמיד, ידמה לו כמו שהרב גם הוא ירד ח"ו, עמו, וכיון שכן הרי באמת כן , כלומר, שלא יוכל להנות מרבו, אלא כפום מה משער בלבו, וא"כ אין לו אלא רב שפול וירוד. בו במדה שמדד אותו ועל כן גולין את רבו עמו. וד"ל…."
לפי הכלל כל הפוסל במומו פוסל , כי אדם רואה דרך הרצון שלו ואין לו שום כלי מידה אחרים
שאלה : מה הוא כותב כאן בתחילת האיגרת - הם לא עסקו ביחודין דמוחא וליבא ?
תשובה : שלא היו מיוחדים ולא היו נלחמים על החיבור ביניהם גם ברצון וגם בשכל
שאלה : אם אנחנו מתרגמים את זה לעבודה בעשירייה , מה זה אומר ,שיש פרעה חדש ,שלא ידע את יוסף בעבודה שלנו בתוך עשירייה ?
תשובה : עוד לא קראנו על פרעה , אבל ,משה זאת נקודה באדם ,שהיא מושכת אותו למטרה לדבקות בבורא ,
פרעה זה אותם כוחות ,שרצון לקבל של האדם ,שכל הזמן מתגלים מחדש , רצון המקולקל , כדי לתת לאדם התנגדות לדרך , כי רק ע"י דבר והיפוכו , הופכיות בין שניהם אדם יכול להבדיל ולהבחין את הדרך , את עצמו וכל הבריאה , כי הנברא לא תופס הבחן אחד ,אלא ,רק יחס שלו למשהו אחר ולכן ,כדי לייצב את הנברא ,הבורא היה צריך לברוא משהו שהפוך ממנו - רצון לקבל לעצמו ,לעומת רצון להשפיע ,שזה הטבע של הבורא .
לכן ,גודל בנו כל פעם רצון לקבל ,שאנחנו ע"י נוכל דווקא להתקדם לבורא ,כדי שיהיה לנו משהו להפוך מרצון לקבל לרצון להשפיע ע"י שינוי בכוונה וכך להתקדם לבורא ,או ,יותר נכון אפילו , לבנות את הבורא שבנו .
כמו שיש בנו רצון לקבל ,כך שיהיה בנו רצון להשפיע ,או ,יותר מדויק ,שיש לנו רצון לקבל ע"מ לקבל וכנגד זה אנחנו בונים בנו רצון להשפיע , שזה נקרא בורא שבנו - גילוי בורא בנברא ,אנחנו לא מגלים משהו ,שנמצא בחוץ , אנחנו מגלים ,מה שיכול להתגלות בנו , לפי התכונות שלנו , מה שאנחנו תופסים , לכן ,זה נקרא בו-רא . לכן , כדי לגלות את הבורא יותר ויותר צריכים שיתגלה בנו רצון לקבל יותר , הפוך מהבורא , יותר גדול ,קו שמאל ,מה שנקרא ,ואנחנו כנגד זה צריכים לבנות קו ימין ממנו , בהופכיות ממנו ואז בניגוד בין שני קווים אנחנו קובעם את התפיסה שלנו בקו האמצעי
"...תחילת גלות מצרים והשעבוד מתחיל מהכתוב: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף", פירוש, שנתגלה שליטה חדשה במוחם של כל אחד ואחד, שליטה חדשה מקרוב, כי נפלו ממדרגתם הקדומה, וכנ"ל "שתלמיד שגלה מגלין רבו עמו"..."
רב : כאן השאלה , אולי אתם יכולים להגיד לי ,מה הבדל בין שבכל האנושות מתגלה רצון לקבל מדור לדור , מיום ליום אפילו , בבני אדם והם נמשכים לכל מיני לענוגים והשגים , ומה שמתגלה באלו ,שנמשכים למטרת הבריאה , רצון לקבל יותר גדול , מה הבדל ? שם רצון לקבל ,כאן רצון לקבל ….רצון לקבל גודל באדם ברחוב וגודל בנו , אז מה הבדל ?
אדם ברחוב נמשך למממש אותו ואנחנו נופלים
תלמיד : אולי ,בעצם בזה ,שאנחנו יותר אגואיסטיים ורוצים לקבל הנאה כל הזמן
רב: אז מה ? מה מפריע לי עוד יותר, עד רבה , מקבל רצון לקבל יותר גדול , חשק יותר גדול , מרץ , כוח . למה אנחנו מזה שבא רצון לקבל חדש נופלים ובא לאדם רגיל רצון לקבל יותר גדול ,דווקא ,מרגיש התעוררות
תלמיד : אני חושב ,שבאופן רגיל אדם, כאשר יש לו מטרה מסוימת ומטרה עומדת כנגד עיניו והוא כבר ,כאילו ,משיג אותה ויודע ,למה הוא חותר ובדרך שלנו אנחנו עוד לא יודעם בדיוק ,מהו השכר ,שאנחנו עומדים לקבל ,עבור מה שאנחנו עושים וזה לא נותן לנו כוחות ואנחנו צריכים עזרה מלמעלה
רב: יש משהו , נו נמשיך . אז, בקיצור תלמיד ,שמקבל הכבדת הלב , באותה מידה הדרך שלו , המורה שלו ,הכל נופל בעיניו
"...,וממילא לא ידעו את יוסף, כלומר, שלא השיגו אותו אלא כפי מה ששיערו בלבם. ולכן ציירו בלבם תמונת יוסף כמוהם עצמם, ומכיון שכן "לא ידעו את יוסף" והתחיל השעבוד, שאם לא כן, ודאי היה הצדיק מגין עליהם, ולא היה מצוייר להם כלל בחינת גלות ושעבוד.
ומפורש שעבודם "בחומר ובלבנים" "חומ"ר", ה"ס עון החמור שדנין בזה על "המחשבה" ובלבני"ם, ה"ס "התשובה" שזכו לרחמים עליונים, והשיגו לשעתם אור עליון, מאמונת האבות הקדושים, ונתלבנו מעונותיהם, אלא שלא היה לתמידות, והיו מתגלגלים ובאים מחמת זה בכל עבודה בשדה, דהיינו, המשך עבודה קשה הנוגעת בכל שאר המצוות. כמו שאמרו ז"ל: "בינונים זה וזה שופטן", ולכן נקראת קליפה זו "פרעה", אותיות "פ"ה ר"ע", פי', דבחי' מלכות שבמוחין נקרא פה, שסודו הוא בחי' הכרעה והסכמה שלא יחל דברו וכל היוצא מפיו יעשה. ובגלות מצרים היתה שליטה ל"פה רע" הנ"ל והיו חוזרים לסורם. ולכן אף על גב שזכו לאיזו הארה עליונה מט"ר, אבל היא לא יכולה להיות נבלעת בגוף, מפני ש"פה רע", שהוא לעומת "פה דקדושה", דהיינו העורף היה מפסיק השפע היורד מן הראש. ויונק ומוצץ כל השפע שהתחיל לרדת בשביל ישראל. וזה סוד "שלא היה שום עבד יכול לברוח ממצרים. "כי פרעה עשה כשוף גדול על פתחי מצרים. כמו שאמרו חז"ל.
ובזה מובן הפ' "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה", פירוש, שהשי"ת הודיע על ידי משה עבדו, ששום יד חזקה, וכוחות שבעולם, לא יועילו על קליפה רעה זו, מפני שאינה נכנעת אלא מפני השי"ת בכבודו ובעצמו. שז"ס "אני ולא שליח", וז"ס ושלחתי את ידי והכתי במצרים וכו' ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים" וכו'.
ועתה בא נבוא לפרש לכם בעזהשי"ת בשורת הגאולה ושליחות משה. כתוב: "ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי, וכו' כי יאמרו לא נראה אליך ה'". פירוש, דכיון שפה דקדושה היה בגלות, בסוד "כי כבד פה וכבד לשון אנכי". לכן היה משה רעיא מהימנא, טוען לפני השי"ת "והן לא יאמינו לי", כי אם אפילו אקשר את ישראל עמי ואוריד להם איזה השפעה, הלא קלי' פרעה מוצצת וחומסת אותה מעמהם. ואע"ג שדביקים עמי, עם כל זה לא ישמעו בקולי.
פירוש, שבעוד שיש להם שליטה לקליפת פרעה, ופה ודבור בגלות, מכל מקום אם היו מאמינים ברעיא מהימנא כראוי, היו יכולים בני ישראל לשמוע בקולו של משה, שהוא למעלה מפה ודבור, ואם היו מתחזקים בזה, ודאי היו נצולים מקליפת פרעה.
ועל זה התלונן משה רעיא מהימנא לפני השי"ת, "כי יאמרו לא נראה אליך ה'", פירוש על דרך הנ"ל: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף", שבעת ירידתם "לחומר", יכפרו גם בגדלות משה רעיא מהימנא וא"כ איך אפשר שמשה יגאל אותם מתחת קליפה רעה וחזקה כזו? לכן מסר השי"ת ג' אותות, שיראה משה לפני בני ישראל, ולימד אותו לסדר אותות אלו לפניהם בזה אחר זה, והבטיח לו השי"ת שיעזור לו מן השמים, שיהיה סיפק בידו להראותם, ואחר שיקבלו בני ישראל ממנו את האותות האלו, יבואו לשמוע בקולו של משה, ואז יוכל לגאול אותם מגלות המר הזה. ( אגרת י )
אינדקס 