סכום שעור בוקר 12.4.17
25 דקות
מתוך המאמר של רב"ש "הצורך במעשה דלמטה"
. הנה ידוע שתכלית הבריאה היא להטיב לנבראיו. ובעבור זה נטבע באדם רצון לקבל תענוג, וכח הזה שולט על האדם. ומשום זה נקרא יצר הרע "מלך", מטעם שהוא שולט בכח הזה, היינו שמשפיע להאדם תענוגים, ובגללם נעשה האדם משועבד אליו, והוא בבחינת עבד, והיצר הרע הוא המלך." .
קשה מאוד לאתר את העבודה שלנו, כי אנחנו פועלים אחרי התענוג. איפה שאני רואה תענוג לשם אני נמשך, אם אני רואה שהוא ישנו לזה אני עובד. רב"ש אומר את זה יפה, "מטעם שהוא שולט בכח הזה, היינו משפיע להאדם תענוגים, ובגללם נעשה האדם משועבד אליו", אין לנו ברירה אלא להרגיש שנחנו נמצאים ממש כנפעל ופועל ובודק ושוקל רק כמה שאתה מקבל בכל רגע מכל מצב. ההבחנות האלה מאוד מועילות לאדם.
"וכח זה של השפעת התענוג זהו שליטתו של יצר הרע, והוא נמצא בגלות תחת שליטתו. ובו בזמן שאין לו מה לתת לאדם, אז אין לו שום שליטה על האדם. וכמו כן אם היה יכולת שאדם יוכל לוותר על התענוגים שלו, גם אז לא היה משועבד אליו.
לכן בגלות מצרים שפרעה היה משפיע להם את התענוגים שלו, אזי הם היו משועבדים לפרעה, ולא היו יכולים לצאת מהגלות." לכן ככל שהאדם מתקדם לרוחניות הוא נעשה חלש יותר, זה נקרא שהוא משועבד יותר לפרעה. נעשה יותר חלש לתענוגים. אם פעם הוא היה גיבור ויכול היה להתגבר על כל מיני דברים, "אני שולט על עצמי, מכריע את עצמי, מכניע את עצמי", ככל שהוא מתקדם הוא כאילו נחלש ולא יכול לחייב את עצמו, לא יכול ממש לדרוך על עצמו.
כי קודם היה עובד עם הרצון לקבל על עצמו כדי להרוויח ולהצליח יותר, אז היה מעורר את עצמו יותר מבחינת הקבלה שכדאי לעשות מאמץ. ועכשיו כשאין לפניו בעבודה הרוחנית את כוח הקבלה, זאת אומרת מילוי ברור ובוער אלא ההיפך, אז הוא נעשה כנגד זה חלש, אין לו חומר דלק, ונעשה ממש סמרטוט היה אומר רב"ש.
זו צורה מתקדמת ולא שנעשים חלשים. כשמסתכלים על אחרים שיש להם עוצמה, ובטחון, זה מפני שיש להם מילוי בכלים שאיתם הם עובדים, ואצלנו כביכול המילוי צריך להאיר, למלא כלים שאין לנו, ושהם הפוכים מהכלים שאיתם אנחנו צריכים לעבוד. איך זה יכול להיות? זה כמו לעבוד ושמישהו אחר ירוויח. אם תיתן מצב כזה לכל אחד בעולם תצטרך לחייב אותו בכל מיני דברים. כמו שאמר על רוסיה, שצריך להעמיד אחרי כל פועל שוטר שייתן לו מכות אם הפועל ירד בתפוקה שלו, ולא יעבוד טוב. לכן כשאנחנו נחלשים זו התקדמות. אמנם לא צריך להסכים עם זה סתם כך, אבל זו התקדמות.
"לכן בגלות מצרים שפרעה היה משפיע להם את התענוגים שלו, אזי הם היו משועבדים לפרעה, ולא היו יכולים לצאת מהגלות. אבל לאחר שהם עשו מעשה, היינו שנתעוררו לצאת מהגלות, כי מעשה זה הוא נבחן לבחינת בחירה, אז הקדוש ברוך הוא שבר את כוחותיו למעלה, היינו שלקח ממנו את התענוגים שעמהם היה משעבד את עם ישראל." מה זאת אומרת "לקח"? אלה הכלים באדם שהשתנו. הוא מתחיל לקבל הערכה אחרת של תענוג. הוא מתחיל להרגיש תענוג בהשפעה, יותר מתענוג בקבלה על ידי המאור המחזיר למוטב, וזה נקרא שהקב"ה לוקח ומעביר תענוגים מהכלים האלה לאלה.
"ובזמן שאין לו מה לתת, זה נקרא שהקדוש ברוך הוא שבר כחו ושרף אותו בנהר דינור," אם הרצון לקבל לא מועיל יותר לאדם, לא קובע לאדם, אין לו במה לפתות את האדם, זה נקרא ש"מת מלך מצרים". "היינו שנטל ממנו את כל השפעותיו. נמצא שאין להסטרא אחרא במה לשלוט על האדם. לכן היה ביכולתם כח לצאת מהגלות. ואז נכנסו לרשות הקדושה, היינו שהתחילו להרגיש טעם בכח דהשפעה. נמצא שנעשו אחר כך עבדים להקדושה.
היוצא מזה כי השולט על האדם הוא התענוג," נעשו עבדים לקדושה, אז מה התועלת? אתה בכל זאת לא חופשי "היוצא מזה כי השולט על האדם הוא התענוג, והעבד נקרא מי שמשועבד להתענוג. ובזמן שהתענוג של האדם הוא מקבלה, נקראים "עבדי פרעה". ובאם התענוג שלו הוא מהשפעה, הוא נקרא "עבד ה'". ובלי תענוג אי אפשר להתקיים.
ואין בכח האדם לשבור את התענוג, אלא רק הקדוש ברוך הוא יכול לשבור אותו, במה שלוקח ממנו את השפע, שאין לו מה לתת להנבראים. וזה נקרא שבירת כח הסטרא אחרא. והאדם צריך רק לגלות שהוא רוצה בכח דלהשפיע. ושיבקש מה' שיתן לו הכח הזה. וזה נקרא בחירה מצד האדם, שרק זה הוא בחינת אתערותא דלתתא."
שאלה : אני מבקש לענות על שאלה כזאת , רצון לקבל רצון להנות , זה אנחנו יכולים להבין מה זה , מה זה רצון להנות בצורת קליפה? מה זה להיות קליפה? בבקשה , זה שאני נהנה ממישהו דרך מישהו זה נקרא קליפה או לא ? לא , נגיד שלא , ואז מה זה נקרא קליפה? קליפה זה מן התקשרות בין שני הרצונות שאחד נהנה מהשני בצורה מיוחדת, באיזה צורה מיוחדת הוא נהנה ממנו שזה נקרא קליפה ולא סתם רצון לקבל? בבקשה דברו , זה לא פשוט, קדימה.
זאת אומרת קליפה היא ההפך מהקדושה, שאם בקדושה אני דואג למלות את הרצון הזולת אז בקליפה אני דואג לרצון הזולת שימלא את הרצון שלי, כן? בצורה פשוטה כך , זאת אומרת בקליפה אני מתחיל להתקשר לזולת אני רוצה להיות בקשר עימו ואני רוצה לשעבד אותו אליי ובצורה מיוחדת, שהוא ירצה לקבל , אם הוא יראה שהכל זה בא אליי אז הוא לא יפתח את הרצון לקבל שלו , זאת אומרת אני מעוניין שיפתח את הרצון לקבל שלו ואולי אני מעוניין שהוא יהיה גם כן רוחני שירצה להשפיע לי, אז אצלו רצון לקבל רוחני ואני שרוצה להנות ממנו אצלי זה יהיה רצון לקבל הגשמי ואז הרצון לקבל שלי הגשמי יקרא קליפה. בסדר? דברו על זה
שאלה : איזה התקשרות צריכה להיות בין שניים שאחד מהם יקרא קליפה ? ויותר מזה אולי שנייהם יכולים להיות קליפה אחד כלפי שני או זה אי אפשר , חייב אחד לתת ושני לקבל ? קדימה.
שאלה : האם יכולה להיות קדושה ללא קליפה וקליפה ללא קדושה? אם לא משפיעים לי אני יכול להיות קליפה או לא ? מישהו משפיע לי ואני נהנה מההשפעה שלו, אז אם ככה אני קליפה , והוא אם כך קדושה , כן? איך יכול להיות שאני אהיה גם כן קדושה שאני יקבל ממנו כדי לתת לו הזדמנות להשפיע לי? יוצא שבקבוצה אם רוצים להגיע למצב שכולם יהיו בקדושה צריכים כולם להשפיע זה לזה אחרת יהיו כולם קליפות, נכון או לא? יש כאלה שלא כל כך בטוחים שזה כך, זאת אומרת לא יכל להיות קדושה ללא קליפה וקליפה ללא קדושה אלא בתנאי שכולם נמצאים בהשפעה הדדית, כן? שאני מקבל מהחבר כדי לתת לו אפשרות להשפיע לי ובזה אני משפיע לו, אני לא , זה ברור? כן
תלמיד: לאן נעלמת הקליפה אם כולם משפיעים?
רב : מה זאת אומרת נעלמת? אם מפסיקים לקבל לעצמם כן?, שבצורה כזאת אי אפשר להנות ולקבל יותר מהמצב עצמו, אז אם ככה אז לא נעלמת אלא הכל הופך להיות לקדושה , למה קליפה צריכה להשאר לנצח בצורה שלו.
תלמיד: אז יש קליפה בלי קדושה או אין קליפה בלי קדושה לא הבנתי.
רב: לא יכולה להיות קליפה אם מישהו לא משפיע לה, מה? רצון לקבל שרוצה להנות או סתם רצון לקבל שבורא ברא זה חומר של הבריאה , אין בזה לא טוב ולא רע , שאני רוצה להנות מזה שמישהו משפיע לי אז כבר אני מתחיל להיות קליפה , זה רק ככה התחלה , שאני מחייב אותו להשפיע לי אז כבר אני מתחיל לפתח את עצמי כקליפה, שאני מפתה אותו להשפיע לי , שאני מחייב אותו במשהו אז אני הופך להיות קליפה יותר ויותר ערמומית יותר בשקר עושה את זה, ולכן אני צריך את הקדושה , מי יכול למשוך לי את האור? רק הקדושה, איך אני יכול לחייב את הקדושה להשפיע לי? כאן זאת השאלה , איך הקליפה היא מתקשרת לקדושה ומתחילה לקבל ממנה?זה נקרא יניקת הקליפות.
שאלה: איך אנחנו יכולים על ידי עבודה הדדית להגיע למצב שאנחנו כדי לצאת בקבוצה מהמצב אם לא קבוצה אז לא יוצאים, אז אנחנו חייבים שכולם יהיו בהשפעה הדדית שלא יהיה אף אחד בקליפה, איך קורה שאני כלפי החברים נמצא כקליפה? כאן צריכים לברר את המצבים,יש בזה בלבול גדול אבל זה הכל חייב להתבהר
תלמיד: בוקר טוב חג שמייח, המאמר רב"ש מתאר שני מצבים שאין שליטה היצר הרע על האדם אם אין לו מה לתת לאדם אם היה יכולת לאדם לוותר על התענוג, שתי המצבים האלו הם בלתי אפשריים לא ברור איך יוצאים מזה היום, כתוב שעם ישראל יצא מזה אחרי שעשה מעשה אז איזה מעשה צריך לעשות כמו שעשו אבותינו במצריים כדי לצאת מזה?
רב : איזה מעשה אנחנו צריכים לעשות כדי לצאת מממצריים? תפילה , על מה ומאיזה מצב זאת השאלה, מה הוא המצב שקודם לתפילה שמייצב את התפילה , הנושא את התפילה , אז המצב צריך להיות קודם כל אנוש מלצאת בכוחותינו, מהעל מנת לקבל שמרגישים שאנחנו נמצאים בקליפה עוד יותר כמו שאומר האר"י במ"ט שערי טומאה נמצאים , זה דבר אחד לכן התחלתי לדבר על זה , ומה זה נקרא להיות טומאה? שאז מתוך זה צועקים שלא מסוגלים אז צריכים לברר באיזה מצב אנחנו נמצאים שהוא הטומאה, שבאמת בלתי נסבל אחרי ברור, ושנכנסים לעל מנת לקבל איפה על מנת לקבל הזה נמצא? בקבוצה , ללא קבוצה כולם כבהמות נדמו שאנחנו מתחילים להתקשר זה לזה אנחנו חושבים שאנחנו כבר עושים פעולות יפות, נכונות, ואין לנו כאן כל כך מה לברוח, כן? הכל , לא הכל בסדר לא במאה אחוז אבל בכמה אחוזים כן, ואנחנו צריכים לברר שזה לא בכמה אחוזים כן אלא שזה במאה אחוז לא , אז נוכל לצעוק לפי מידת ההכרת הרע , לכן כאן זה הברור, מה זה נקרא קליפה? ומתי אנחנו יכולים להגיד שאנחנו בקליפה וזה מתברר רק ביחסים ביננו, ומתי נמצא בקליפה מתי נמצא בקדושה?אולי כמה שמנסים להיות בקדושה אז מגלים את עצמינו בקליפה, כן? איך אנחנו כאן מבררים את המצב ? אולי מתוך זה שעכשיו קצת מבינים שזה לא ברור אז יהיה לנו מזה תפילה שיהיה ברור יותר, שיבוא האור ויאיר לנו, כמו שאנחנו נמצאים בסדר?
אינדקס