פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחבר  

Share | 
 

 לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ד'-יום שני ה-5/6/2017-

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
מחברהודעה
שלומי



מספר הודעות : 362
Join date : 30.10.14

הודעהנושא: לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ד'-יום שני ה-5/6/2017-   Mon Jun 05, 2017 11:54 pm

הכנה


אנחנו עוברים כל מיני מצבים, כל מיני שינויים, ועוד נצטרך לעבור הרבה, העיקר לא לעצור. האדם לא יכול לפי המצב שלו, לגלות שום דבר, להחליט שום דבר. הוא לא יודע אם זה לטובה או לרעה, הוא לא יודע מתי זה נגמר ומתי המצב הזה יתחלף למצב אחר. שום דבר הוא לא ידוע. בכוונה עושים אותו כך. הוא מסתובב כמו בגד במכונת כביסה, כדי שיפסיק להיות תלוי בשכל וברגש שלו, שיהיה רק דבוק ל"אין עוד מלבדו", ומהבורא מגיע כל מה שמגיע, והתגובה שלו חייבת להיות כך שהוא נדבק לבורא בכל דבר שהבורא שולח לו. מתוך כנס אירופה, שיעור 2, 04.09.15

1. קטע לדיון
חוץ מהבורא, אין כוחות בעולם. אתם יכולים להגיד, פרעה, כל מיני רשעים, כל מיני צדיקים, כל מיני אנשים גדולים, קטנים, חכמים, טיפשים, עבריינים, אפילו אנחנו, אין אף אחד שהוא עושה משהו. אין כוח אחר בעולם חוץ מכוח הבורא, כוח האור, שהוא מסדר את הרצון. הוא ברא את הרצון יש מאין, והוא כל הזמן שולט בתוך הרצון, לא בתשעים ותשע אחוז, ולא בתשעים ושמונה וכן הלאה, אלא במאה אחוז שולט בתוך הרצון. ומה שניתן לנו, אנשים שרוצים להגיע לבורא, זה רק חיסרון נוסף. לא שאנחנו יוצאים משליטת הבורא, עושים הכל, גם מה שאני עכשיו קורא, גם מה שאני עכשיו מדבר, גם מה שאתם שומעים, ומרגישים, בכל רמה ובכל דרגה, גם בגוף וגם בנשמה, בלב ובמוח, הכל זה הבורא ששולט וממלא, חוץ מדבר אחד, שהוא נתן לנו רצון לגלות את זה שהוא השולט. ולכן אנחנו, על ידי הרצון הנוסף שיש לנו, נקראים, "אדם", כי אנחנו רוצים לגלות איך הוא שולט בנו בכל הפרטים, ללא שום הגבלה, בהכל. זה נקרא, "המקובל" שמגלה את המערכת הזאת של ההנהגה וההשגחה העליונה. במידה שאנחנו מגלים אותה, אנחנו נכללים בה, אנחנו מסכימים עימה, ואז אנחנו נעשים כמוהו.
מתוך כנס אירופה, שיעור 3, 04.09.15

שיר    

2. קטע לדיון

אנחנו נמצאים בעולם שהוא כולו בהסתרה. וההסתרה הזאת היא דווקא על זה שהבורא מנהל אותנו. יש שדה גדול של כוח השפעה, של כוח הטבע הכללי המנהל את כולם. וכל העבודה שלנו היא לגלות את השדה הזה. אפשר לגלות את הקשר עימו במידה ואתה נכלל בו, מזדהה עימו, אחרת אי אפשר. זה לפי חוקי הפיזיקה, לפי השתוות הצורה. אני לא אומר דברים עמוקים, אלה דווקא דברים מאוד פשוטים. הבעיה שלנו שכל פעם קם האגו שלנו ומסתיר את הבורא, סותר אותו, סותם אותו ומגרש אותו מההרגשה שלנו, מהמחשבה שלנו. וזה במיוחד שאנחנו נעשה עוד מאמץ ועוד מאמץ. אנחנו עושים מאמצים עד שאנחנו מגיעים לחוסר אונים. אתה מבקש שאני אלמד אתכם איך מגיעים למצב שבו אנחנו מצליחים לגלות את הבורא. אנחנו מצליחים במצב שהוא אבוד

3. שיר  

4. קטע לדיון

אתה צריך כל היום ללכת ולעשות כל מה שאתה חייב לעשות, מה שתלוי בך, מה שנראה לך שאתה צריך לבצע. יחד עם זה שברור לך שאתה מקבל את החיים האלו והמציאות הזאת ואת סך כל התנאים הסביבתיים כך שהכל בא מהבורא. ואתה חייב במשך כל היום להשתדל להיות בשלושת המרכיבים האלה יחד, אני, המציאות והבורא. וכל הזמן, בכל מה שאתה עושה, אתה מסובב שם איזה בורג או משהו במחשב, לא חשוב מה אתה מבצע, אתה רוצה להרגיש, איך הבורא פועל דרכך. אתה לא מחכה, אלא אתה עובד ומבצע את הדברים, רק כדי לגלות שהוא פועל בתוכך. זה מה שאתה רוצה. ותראה מה שאתה תקבל בסופו של דבר. זה לאו דווקא בסוף היום. אתה לגלות, שבאמת "אין עוד מלבדו", ואיך הוא מסדר לך כל פעם את התנאים, הבלבולים והתוצאות. צריכים להתחיל ליישם את זה, ואז אתם תלמדו. אבל בלי דת ובלי אמונות, ובלי כלום, אלא ממש בצורה מאוד פרקטית,

שיר  

5. קטע לדיון

*** מה שאנחנו צריכים זה סך הכל דבר אחד: חשיבות הבורא. שזה יהיה חשוב יותר
מכל דבר. עד מסירות נפש. ואיך אנחנו יכולים למדוד? כל אחד יכול להגיד שיש לו
חשיבות. אנשים דתיים, אנשים חילונים, כל אחד יכול להגיד אני יותר דתי ממך,
חשוב. גם אדם בעצמו, איך הוא יכול לבדוק, חשוב או לא חשוב?

נו, אם אני נמצא באיזשהם מקרים בחיים שהם מבלבלים אותי מאוד, האם אני תולה הכל
לבורא, שאין עוד מלבדו? האם אני, אפילו שאומר שאין עוד מלבדו, אבל מרשיע אותו,
אלא קובע שהוא טוב ומיטיב לפי ההרגשה, שזה בפועל כך אני מרגיש. שאני, לפי המצב
שלי, נמצא במצב שהכי טוב שיכול להיות מפני שיש לי קשר עם הבורא, שהוא שולט
בהכל ואין עוד מלבדו והוא טוב ומיטיב.

שיר  

6. קטע לדיון

חשיבות זה נקרא כוח, שמציג בי צורת הבורא, תכונת הבורא, ציור הבורא בי, שהוא
ממלא את כל הרצון שלי, כל הנפח שלי בלב ומוח. וכל מה שאני קורא, רואה, חושב,
מרגיש, זה הכל כן אני קורא, רואה, מרגיש, על הרקע שזה הוא נמצא כמייסד, מייצב
לי את כל ההרגשות ומחשבות. אז נקרא שיש בי חשיבות שלו.

ואיך אנחנו יכולים למדוד אותה בכל זאת, יכול להיות שאני נמצא בחשיבות כזאת אבל
במידה מאוד קטנה, ויש עוד מידות? זה בודקים רק על פני ההפרעות. לכן מתגלים
באדם כאלו מצבים, שהם מוחקים לו את החשיבות וגדלות הבורא והוא כל הזמן צריך
לעבוד על זה. שהבורא ימלא בו את הכל, ומסכים לראות, להרגיש את המציאות רק
כאמצעי, כיוצא פועל מהבורא במטרה אחת, כדי עוד ועוד ועוד להגדיל את הבורא כהכל.

הכנה

* אנחנו רואים מכל הכתבים שהכול תלוי בעד כמה שמהר אנחנו גומרים את הכמות ואיכות היגיעה הנדרשת כדי לעבור מלא לשמה, לשמה. אפשר למשוך את זה לכמה גלגולים, אפשר לגמור את זה בחיים, ב20, 30 שנה, ואפשר לעשות את זה תוך חמש שנים, נו, עשר שנים. זאת אומרת, זה הכול תלוי באמת בכמה שאדם משקיע, ולא רק בכמות, אלא באיכות.
עד כמה שהוא משתדל שהכוונות שלו יהיו כמה שיותר קרובות לכוונות אמיתיות, כמה שהוא יכול לתאר לעצמו מהי כוונה אמיתית על מנת להשפיע, ללא לעצמו, למעלה מהרווחים שלו, מכול סוגי התועלת שהוא רוצה וחושב להוציא מזה, וכן הלאה.
אז כולו להשפעה לרצון הבורא, איך שיכול לתאר את הרצון הבורא בתוך הקבוצה, איך שמחפש לממש את זה בפועל. זאת אומרת, קיצור הזמן תלוי ביגיעה איכותית. וזה מה שחסר לנו, ותמיד אפשר להוסיף(חלק א ד65)



1.קטע לדיון


*** מה זה חיבור?
אנחנו מדברים על המצב שאני מכניע את עצמי ורוצה להשפיע לחברים, ושאני רוצה לעזור להם בכל מה שהם הולכים להשיג. ואני רוצה להיות ככוח, כחומר, ככלי שמשרת למטרה שלהם. הם רוצים להגיע לדבקות בבורא? אני עוזר להם בהכל, בהכל. לא שאני רוצה להגיע, אני לא רוצה להגיע. אני רוצה לממש את הרצונות שלהם, עד כדי כך. נכלל ונעלם שם. זה נקרא חיבור. [חלק א, ד55]

שיר    

2. קטע לדיון
*** איך הערבות מתבטאת בהרגשה שלי?
אנחנו צריכים להרגיש ערבות בזה שאנחנו כל הזמן חושבים על שלום הקבוצה. על אף אחד במיוחד אני לא חושב. אין אצלי מישהו מיוחד. יש לי אחד שזה נקרא "קבוצה" ורק עליה אני חושב. וכל הזנבות, שמישהו נופל, שמישהו כך או כך, אני כל הזמן חושב איך לחבר את זה. אתה יודע, זה כמו בצק, שכל הזמן רוצים לעשות אותו ככה.. עובדים עליו, שיהיה יותר צמוד. זאת העבודה שלנו. צמוד, זאת אומרת שלמרות כל המחשבות שאנחנו מגלים אותן כל הזמן. ואם אנחנו נעבוד טוב אנחנו כל הזמן נגלה מחשבות של פירוד. אנחנו משתדלים להיות מעליהן.{ חלק א ד'66}

3.שיר  

4. קטע לדיון


*** רק תדע, אם אתה נעלת את עצמך על מרכז החיבור, על החיבור, על עשירייה, כל מה שקורה לך בחיים, מדברים הגדולים וקטנים בכל מיני צורות, זה סך הכל כדי לחזק את הקשר שלך בחברה, שדרך הקשר שלך בחברה אתה תלך ותפתור את הבעיה הזאת חיצונית, אם אתה צריך לפתור אותה. תגיע אחר כך למצב שאתה פותר אותה רק בהתקשרות לקבוצה. כי אין שום סיבה אחרת למה שיקרה לנו משהו בחיים אם לא לחזק אותנו יחד. [חלק א, ד80]

שיר  

5.קטע לדיון


*** צריכה להיות הכנה בזה שכל הזמן בתת הכרה, ממש כאן, אני מרגיש ש"אין עוד מלבדו". אני פועל על הרקע הזה, זהו. אני יכול אפילו לצעוק ולעשות כל מיני דברים, לא חשוב. אבל יש לי יחד עם זה מחשבה, הרגשה פנימית כזאת שאני פועל על הרקע ש"אין עוד מלבדו". קודם כל, להתרגל לזה שזה הנתון הקבוע בחיים שלי.
ומה ש.. אמנם שאני לא יכול להגיב בצורה נכונה, אני לא יכול.. לזה אני צריך לבטל את עצמי. אם אין עוד מלבדו", אז מי אני, אז אני לא קיים. אז כל העבודה שלי זה רק לנטרל את הדמיון הזה שאני קיים, שאני עושה משהו, והכל לשייך לבורא. אז נגיד שאני עוד לא מסוגל לזה, ואפילו לעבוד בזה אני לא מסוגל ומתעייף וקשה והכל. אבל בכל זאת איכשהו "אין עוד מלבדו", הוא הופך להיות בשבילי נתון הקבוע, כזה מעורפל, אבל קיים. אנחנו צריכים להחזיק את זה בתוך הקבוצה כ.. איך להגיד, הבסיס המשותף. [חלק א, ד113]

שיר  

6. קטע לדיון

*** מה אני רואה בקבוצה בעצם שאני כלפי זה בודק את עצמי?
מה אתה רואה בקבוצה? את עצמך הרוחני. אין לך דמות ברוחניות חוץ מהקבוצה, איך שהיא נראית. אתה רואה קבוצה איך שהיא נראית, אתה לא רואה קבוצה, אתה רואה את הפרצוף שלך הרוחני, האם הוא רוחני או לא. אם לא, אז אין לך פרצוף. אם כן, אז אתה כבר רכשת את הפרצוף. קבוצה זה הפרצוף הרוחני שלך, זה כלי של נשמה.

הכנה

בכל מכה יש קודם כל מטרה. ולמה הוא נותן לך מכה? שעל ידי המכה תלמד שאתה צריך להתעלות ממנה ולהרגיש לא מכה, אלא אהבה. בזה אתה מתקן את היחס שלך, את השכל שלך. אתה צריך לסובב כאן איזה סוויטץ', אתה צריך להבין שמתוך אהבה הוא עושה לך. אתה לא תאהב את היצר הרע שלך, את האגו שלך, אלא תשנא אותו ותעלה מעליו, ואז תהיה לך הזדהות עם הבורא ואתה לא תרגיש שום כאבים ושום מכות, אתה רק תבין שהמכות שאתה עובר הן כדי שתתנתק מהרע. נניח שנכנסת לאיזו חברה לא טובה, ואז אבא לוקח רצועה ומתחיל ללמד אותך לא לצאת, לא להתקשר לאנשים כאלה וכולי. אז אתה אומר אבא הוא רע או טוב? האבא עובד על הטבע שלי. אני לא מסוגל על הטבע שלי לעבוד. במקום שאני נותן ייסורים לעצמי כדי להתנתק מהם ולעבור למשהו טוב, אבא עושה את זה. הוא עוזר לי. מתוך אהבה הוא נמצא עכשיו כחלק מגופי. זו עזרה.


1. קטע לדיון

צריכים לעשות הבחנה במה אני תולה את התקווה שלי. אני דואג שיהיה לי קשר עם החברים ויהיה לי קשר עם הבורא כדי להצליח, להצליח ברוחניות, וזה צריך להגיע, אז למה זה לא מגיע? בגלל שהרוחניות שלי היא להרוויח. היא לא להשפיע לבורא, היא להרוויח. זאת אומרת, מלכתחילה הנקודה שלי היא לא נכונה, היא הפוכה, היא שקר, ולכן אני לא מקבל את העזרה שצריך לקבל. ההצלחה יכולה להיות רק אם אני חושב לשם ה' ולא "איפה מגיע לי סוף סוף, למה אתה לא נותן? מה איתך שם, נרדמת למעלה?", כאן הנקודה העיקרית. אם היינו חושבים על לעשות נחת רוח, אז היינו מקבלים תגובה מיד. לכן, כתוב שמצווה ראשונה היא יראה. מה זה יראה? יראה זה שאני כל הזמן מפחד האם אני יוצא מהקשר לבורא שבו אני חושב עליו, שאני מאחל לו, שאני כל הזמן מכוון אליו. האם אני יכול לעושת לו נחת רוח, האם אני לא אמעט בעשיית נחת רוח, האם הוא מרוצה ממני. זה בעצם היראה, פחד, שאני כל הזמן מפחד, שאני כל הזמן אדאג לו כמו שהוא דואג לי. ממנו אליי הדאגה היא במאה אחוז. אם תהיה לי אליו דאגה באחוז אחד, אני כבר ארגיש איתו קשר באחוז האחד הזה, ואחר כך בשניים וכן הלאה, עד מאה אחוז. כי הוא טוב ומטיב ואין עוד מלבדו, גמרנו, אני צריך רק להיות מחובר אליו בחזרה. רק בצורה כזאת להתייחס, שכל הזמן אני דואג, כל הזמן כמו אימא כלפי תינוק, או כמו שאנחנו כלפי משהו.

שיר

2. קטע לדיון

כאן אתה חייב להשיג, להשיג טעם, זאת אומרת שבך זה יתגלה בפנים. ומתוך הטעמים שאתה מגלה, אתה גם משיג אחר כך סודות, למה הוא עושה את זה ובאיזו צורה. "למה", הכוונה היא מהאין סוף, איך שזה השתלשל, מה יש בזה, איזה מעבר מיוחד, למה בכלל הוא התחיל לחשוב על זה, איפה קוצו של י', מאיפה מגיעה המחשבה לברוא. אלה הדברים הכי הכי נעלמים.


3. שיר  

4. קטע לדיו

ואם אנו אומרים "כלל גדול בתורה", הרי הבנתו: אשר כל המקראות ותרי"ב המצוות, המה הם סיכום הפרטים המתיחסים לפסוק של: "ואהבת לרעך כמוך". ולכאורה קשה, איך יכול פסוק זה להיות "כלל" לכל מצוות התורה? לכל היותר הוא יכול להיות "כלל" לחלק התורה והמשפטים הנוגעים בין אדם לחבירו. אולם לחלק הארי שבתורה העוסק בעניני עבדות בין אדם למקום, איך אפשר להכלילם במסגרת הכתוב של "ואהבת לרעך כמוך"?

שיר  

5. קטע לדיון

אלו הם האנשים שהבורא סידר לי אני לא מבין אותם אני לא מרגיש אותם אני לא בחרתי בהם אבל הוא הביא לי אותם וכנראה דווקא הצורה הזאת היא הכי טובה בשבילי אני רואה את הפרצופים האלה כי אני בפנים בנוי כך, מפני שזה אופי שלי אין כאן חברים יש כאן ההדגמה של התפיסה שלי ושל התכונות שלי, זה מה שכאן אני מגלה, ולכן אני חייב לפתוח להם את הלב וממש ככה שיכנסו לתוכי, זה אני, זה לא הם, אין הם, צריכים יותר ויותר לחשוב על זה, ולשמוע , תשמע מה שהם מדבירם ותקנא בזה.


שיר  

6. קטע הכנה

תקחו דוגמא כמו  שיושבים בסירה עם המשוטים, וזה חייב להיות כל מילה ומילה מתווספת למרכז העיגול ושם במרכז העיגול אנחנו מגלים את התשובה לכל שאלה ושאלה. לשם אני מכוון שזה יקרה ואני לא רואה את זה, זהו, עכשיו גם בישיבת חברים שאנחנו אומרים מה ההבדל בין זה לזה, אתם צריכים להגיע למצב שאתם מגלים חום, קשר, אף אחד לא נמצא אלא כולנו יחד במרכזה העיגול... רשת קשר בינינו איפה שמצפים לגילוי הבורא, אנחנו בזה מייצבים את הכלי, הפעולות האלה הם פעולות מעשיות, קבלה זה שיטת מעשית לגילוי הבורא לנברא, ואנחנו בזה דווקא נתקעים ולא רוצים בזה לעסוק.
הכנה

** מצד הטבע יש לנו גוף, הבהמה שלנו, ויש נקודה שהיא מושכת אותנו לרוחניות, וכל הרצון, כלי רוחני, אנחנו רוכשים מהסביבה. לכן רק בסביבה תלויה התקדמות האדם. והכלי הרוחני הזה רוכשים על ידי קנאה, תאווה, כבוד, על ידי זה שאדם מתכופף כלפי הסביבה, שנכלל בה, ואז, בצורה כזאת, יכול לרכוש את הכלים שלו.
הבורא מביא כל אחד ואחד, לא במקרה, לסביבה שדווקא בה ישנם הכלים, כֵלי נשמה לכל אחד ואחד, רק אנחנו צריכים עכשיו לעשות מאמץ לקנות מהסביבה, לקבל מהסביבה, את הכלים האלו ואז לא יחסר לנו כלום. אם אנחנו יודעים איך להוציא את הכלים האלה, חסרונות האלה, מהסביבה, אז כבר האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת ואנחנו כבר יכולים כך לרכוש כלי של נשמה ולמלא אותו באור של נשמה. [חלק א, ד6]

1. קטע לדיון

*** העולם הרוחני הוא לא תלוי במרחק אלא בשינוי התפיסה שלנו. שאנחנו עכשיו נמצאים בתפיסת מציאות מסוימת כך נולדנו וצריכים לשנות את התפיסה, להוסיף עליה תפיסה חדשה שהיא נקראת רוחנית. ואז באותו מצב שאנחנו עכשיו קיימים בגוף אנחנו נוכל להוסיף את התפיסה החדשה שנקראת התפיסה הרוחנית, העולם הרוחני או העולם הבא. הכלי שאנחנו מרגישים בו את העולם הזה זה רצון שלנו, הגשמי, שכולו מכוון לתועלת עצמי. הכלי שבו אנחנו מרגישים את העולם הרוחני נקרא כלי רוחני או לתועלת הזולת, מחוצה לי, הפוך ממני. ואז אני מגלה שהזולת הוא לא זולת אלא זה חלקים מהנשמה שלי. בחיבור של כל החלקים האלה יחד, כמה שאני מחבר אותם, אז, בהתאם לזה, אני מרכיב את הכלי הרוחני שלי יותר ויותר. [חלק א, ד22]

שיר  

2.קטע לדיון

2. מלכתחילה כשאדם נולד, חי, אין לו יצר הרע, אין לו הכנה לבנות כלי רוחני, כלי של נשמה. מביאים אותו לקבוצה וגם שם עדיין אין. רק כשהוא מתחיל להשתדל להתחבר עם האחרים, שהוא מגלה שבעצם הרוחניות היא כאן נמצאת בינינו, רק לגלות אותה. אין מקום לרוחניות, זה הכל תכונה. אז אם אדם מבין את זה הוא מתחיל להשתדל להתקרב לאחרים, מגלה שלא רוצה, אז הוא מגלה את היצר הרע שלו. לא שאנחנו נולדים עם יצר הרע, אנחנו רק מגלים את היצר רע. זה נקרא עבודת מצרַים לגלות את הרע שנמצא בינינו, בנו. ואחר כך אנחנו צריכים להשתדל להפוך אותו לטוב, זאת אומרת לבנות על כל הדחיות, קשר, משיכה, חיבור. איך אנחנו עושים זאת? פשוט, עיקרון הוא פשוט לגלות את הרע, לבנות ממנו טוב, ואז לפי כמה שהצלחנו מגלים בטוב עולם הרוחני. איך עושים זאת?

3. שיר  

4. קטע לדיון

6. החוטים שקושרים בינינו, שאנחנו מרכיבים אותם בצורה כזאת שעל כל אחד משפיעה קבוצה, הוא בעצמו רק צריך להשתדל להתבטל ואז מקבל מהם השפעה. זאת אומרת, אף אחד לא חושב על עצמו, חושב רק על החברים, כי אף אחד לא יכול לדאוג לעצמו, לעתיד שלו, זה אנחנו צריכים כבר להבין שזה ככה, העתיד הרוחני שלי לא תלוי בי בכלל, אז באה החברה ומשפיעה עלי, וכלפי כל אחד מהחברים גם כן אני משפיע.
אז איך נבנה רשת קשר בינינו, שכל אחד כאילו נעלם והרשת נשארת, רשת הקשר בינינו? מה התכונות שלה? איך אנחנו קוראים לה? איך אנחנו מגדילים אותה? מה אנחנו מגלים בה? [חלק א, ד53]

שיר  

5.קטע לדיון

אני חושב שבלימוד שלנו אנחנו מתקדמים מיום ליום. בקיצור אני מתקדם, אתם רוצים לרוץ אחריי, בבקשה. מצידי עוד יותר יפה אם תרוצו לפניי, לא אחריי. אבל אני מתקדם יום יום, אני לא עוצר ואני אומר ברצינות, מי שלא נמצא, לא נמצא. מי שכן, כן. חייבים לבוא יום יום ולהשתתף בשיעורים האלה.
אתם רואים? כבר אנחנו מדברים על יישום פרקטי במקום. ולקראת הכנס יבואו עוד, תראה, יש עוד חמש עשרה יום או כמה.. שבע עשרה? שבועיים? נו לא חשוב, אז תראו מה שיהיה. עוד יש זמן, עוד ישתנו דברים.
אנחנו נהיה בכנס כבר במצב עוד יותר מתקדם, עוד יותר שונה בעזרת ה' לטובה. וגם החומרים, אפשר לקרוא מאמר ראשון לכל הכנס וזה יספיק לנו. הכול תלוי איך נעבד אותו בתוכנו, איך נממש אותו. [ח. אחרון, ד48]

שיר  

6. קטע לדיון

*** אנחנו בזה שותפים עם הבורא. עלינו להביא את החיסרון, צער השכינה לגלות, ואז מתוך צער השכינה אנחנו מזמינים המאור המחזיר למוטב שמתקן אותה ואז ההופעה הנכונה של השכינה, שהיא מאירה מתוך הרצון המשותף להשפיע זה לזה של החברים. ואז הרצון המשותף להשפיע בנטייה המשותפת של החברים, שהוא מתגלה אנחנו מגלים בזה את הבורא. נו, אני מפחד שאתם יכולים לא להבין אותי נכון, הבורא נעשה מההדדיות הנכונה בינינו. כמו שאתה אומר לאנשים שמגיעים אליך לעיגול ש"אנחנו עכשיו נתחבר ואתם תגלו את הכוח המשותף שפתאום נולד בינינו". ממש כך. רק בפועל אם אנחנו מגיעים לזה למעלה מעצמנו, אז זו השכינה וזה הבורא.

הכנה

אנחנו צריכים במיוחד במשך היום לעסוק בלהעלות "פסולת" ל"קודש". כמו שכתוב "עולם הפוך ראיתי", מי שלמטה הוא למעלה, מי שלמעלה הוא למטה, יש כל מיני כאלה אמרות. אז להשתדל לבדוק, לעשות בירור, שכל הדברים שלא נראים לאגו שלי כחשובים הם בהחלט כנראה ראויים להיות בגובה, במיוחד בַכלל של אהבת הזולת. אם אנחנו מדברים על דומם, צומח, חי, מדבר, אז יוצא בדרגת המדבר שהיחס שלי לזולת, לסביבה זו פסולת, וצריכים להעלות אותה למעלה מהכול. במידה שאנחנו מיישרים את היחס שלנו לדברים לפי העולם העליון, בזה אנחנו מייצבים את הדרך לאור העליון לבוא ולהאיר עלינו כמאור המחזיר למוטב.


1. קטע לדיון

הבורא לא מסתיר את עצמו, אנחנו מסתירים אותו. זה שאנחנו אומרים, "א-ל מסתתר", זה לא שהוא מסתיר, יש לו עניין שנגלה אותו, הוא נסתר רק על ידי האגו שבנו, ולא שהוא מלביש על עצמו הסתרה. אתה יכול להגיד כך, יש לו תנאי שצמצום א' לא ייפסק, לכן הוא עושה כך, אבל בעצם מוזמן לגילוי, הוא רוצה את זה, מעורר אותך כל הזמן שתגלה אותו. אבל כדי לגלות אותו אתה צריך להיות בצמצום, במסך ובאור חוזר, הכל תיקונים על הרצון לקבל שלך, כדי שתוכל לגלות, כי גילוי הוא לפי השתוות הצורה. בעולם שלנו אתה יכול לגלות כל דבר לפי השתוות הצורה עמו, כי כל מה שיש לך בעולם הזה, שנמצא במסגרת, או במעגל, בעיגול של העולם הזה, אתה מגלה באגו שלך. יותר גדול, יותר קטן. אתה בונה מכשירים, אתה מגלה. הבורא נמצא בתכונה אחרת, לכן אתה, כדי לגלות אותו, חייב לרכוש את אותה התכונה, אבל החוק הוא אותו חוק, השתוות הצורה. כשאני מסובב ידית במכשיר רדיו, אני גם משווה את צורת המכשיר לצורת הגל, לפי חוק הרזונאנס, שבו המכשיר מייצר לי אותו גל כמו בחוץ, ואז אני תופס את האיכות שיש בגל בחוץ, שזה ההרמוניקות האלה, הצליל, המוסיקה או הקול. אבל אני חייב להשוות צורה גם בעולם שלנו. זה חוק הטבע, ולא חשוב, הוא כולו אותו דבר בשני העולמות. לכן הבורא לא נסתר, תמצא גל שהוא משדר לך.

שיר  

2. קטע לדיון

אנחנו נמצאים במצב שעם ישראל שנמצא בארץ ישראל קיבל הזדמנות לחזור למקור שלו, לזה שהוא "עם ישראל", ולזה שהוא באמת יהיה ב"ארץ ישראל" לפי ההגדרה האמיתית הרוחנית. אנחנו נמצאים עכשיו בפתח של ההתפתחות הזאת. למה בפתח? כי עכשיו נפתחה חכמת הקבלה והיא צריכה להסביר לעם ישראל שהוא העם החזק ביותר, הקובע היחידי בכל העולם את מה שיקרה עם כל העולם, שכל גורל העולם נמצא בידו. וחוץ מזה עם ישראל צריך לממש גם את עצמו וגם כלפי כל העולם, אחרת אומות העולם יחייבו אותו ובצורות בלתי נעימות לממש בכל זאת את התפקיד. זאת אומרת, אנחנו נמצאים במצב שקודם כל אנחנו צריכים להסביר לעם ישראל שהגורל לא רק שלנו, אלא של כל העולם, נמצא בידינו, ושבזה אנחנו העם החזק ביותר, החזק היחידי. כי אם הגורל נמצא בידך, אז אתה החזק, ואתה חייב לפי זה גם לעבוד, להפעיל את עצמך.

3. שיר  

4. קטע לדיון

חיבור, אתה לא צריך כלום חוץ מחיבור. כמו שעכשיו אנחנו לומדים, שברגע שהם נותנים לך את הרגשת הדאגה, אז אתה נפטר מלחשוב על עצמך, ומוכן להיות משפיע לכולם. אם נתחיל להשפיע כך, כולם על כולם, אז נגיע למצב שאף אחד לא חושב על עצמו. זאת אומרת, אתה עושה בו צמצום על הרצון לקבל האגואיסטי שלו, הוא יותר לא חושב על עצמו, ויוכל לעשות פעולת השפעה מחוצה לעצמו. זאת אומרת, זווג דהכאה עם האור העליון, ולהתחיל להרגיש את העולם העליון, את הבורא. מה חסר לנו? לא חסר לי כלום חוץ מהשפעת החברים עלי. פשוט, וכאן במקום, אני עכשיו מיד מגלה את הבורא. הם מנטרלים לי את האגו שלי, אני בלי האגו מתחיל לפתוח עיניים בהשפעה, ולראות את העולם הרוחני.

שיר  

5. קטע לדיון

המעבר הזה נקרא "לידה". לידת המדרגה החדשה. הביצוע עצמו נעשה בתוך קבוצה, כי בזה שאני מחבר את עצמי עם כל החברים שלי, עם העשירייה נניח, אז אני בונה ביני, ביחס שלי אליהם, את אותו היחס הנכון שצריך להיות לבורא. ואז אני כל הזמן יכול להיות איתם בעבודה הדדית, בהבנה, בבירור. בקיצור לנסות כל מיני צורות, עד שאני מגיע, זה כמו שאתה מסתכל לתוך משקפת, ואתה מסובב שם את הפוקוס, עוד יותר ועוד פחות לאיזה כיוון, כך או כך, עד שאתה תופס את הצורה הנכונה, התמונה הנכונה. אותו דבר כאן בעבודה שלנו בקבוצה, אני מסובב את היחס שלי לחברים, בצורה  הדדית איתם יחד, עד שאני רואה שזה הבורא ולא קבוצה. ומה שהיה לי קודם, הקבוצה, זה סתם, זה לא נכון. זה הוא.


שיר  

6. קטע לדיון

הכלי שלך חייב להיות רק מתוך ביטול כלפי כולם, שאתה נמצא שם בקבוצה שלך. רק מתוך התפעלות מהם, רק בתוך הקשר איתם. ואם אתה מכייל את עצמך בצורה כזאת בעשירייה, אז אתה מייצר את הגל הזה, כמו גנרטור, שהבורא קולט. ואז הבקשה שלך יכולה להיות באמת להשפעה, ואז הוא שומע. לפני שאתה מתקשר עם החבר'ה, לפני שמסדר איתם את היחסים כמו שרב"ש כותב, בכמה תנאים, אתה לא כשיר להפעיל את עצמך אליו. מי זה בורא בשבילך, למי אתה מתפלל? מה אתה מכניס, איזה רצון, איזה קשר, איזה יחס לתפילה? זאת אומרת, תפילה זה נקרא שאתה מסדר את החיסרון שלך, את הרצון שלך בצורה מסוימת, שהקשר הזה דרך ארבע בחינות או עשר ספירות הוא נכון, הוא כמו חבילה  שנכנסת לתוכו, לתוך הבורא. זה הופך להיות לכלי לקבלת האור. אם אתה לבד צועק? תצעק, אבל זה לא יועיל.

הכנה

*** עלינו לא לשכוח שמצד הבורא אין שינוי, השינוי הוא בנברא. יש הסתר, זאת אומרת אני מסתיר את הבורא. יש איזשהו שינוי באופן שלו שהוא מתייחס אלי כביכול, אצלי משתנים הדברים. אין שום שינוי מחוצה לי, אלא רק בתוך הרצון לקבל שלי יש שינויי האופנים שלו לכל מיני צורות, תכונות, פניות, צדדים, אבל לא שבבורא יש שינוי.
לכן כל מה שאנחנו משייכים לבורא, שההוא ישתנה, שהוא ייראה לי כך או אחרת, כל הדברים האלה הם פנייה לשינויים בתוכי בלבד. ואסור לנו לשכוח על זה, אחרת אנחנו כבר מכוונים למשהו אחר. לא חסר לי כלום אלא רק לכוון נכון את עצמי.  וכל השינויים יכולים להיות רק בי. [חלק א,  ד24]

1. קטע לדיון

כל העצות אנחנו צריכים ללמוד אותן בין אדם לחברו. אין לנו שום סיכוי לעשות משהו חוץ מזה. ולהשתדל לבצע רצון העליון. אני לא יודע מה זה רצון העליון, שזה רצון של הבורא, להגיע לדבקות, לאהבה, זה דברים אולי גדולים. אבל אם יום יום אני מבצע מה שהוא אומר לי בקשר עם החברים, הוא רוצה שכל הנבראים יבואו לדבקות, אני משתדל לעשות כל יום עוד איזה צעד אפילו קטן. הוא רוצה שידיעה עליו תתפרסם בכל העולם, אני משתדל בכל יום לעשות זאת וכולי וכולי.

שיר  

2. קטע לדיון
אנחנו התאספנו כאן כדי לבנות חברה שכל אחד יוכל להשפיע זה על זה במעשים מגולים, שעל ידי זה החלק הנסתר שלנו, שאנחנו לא יכולים להשפיע עליו, אנחנו לא יכולים לשלוט עליו, שאנחנו נוכל לעורר כוח חיצון, שהוא ישפיע על החלק הנסתר שבנו, על הרצון שלנו, על הנשמה שלנו, על הכוונה שלנו, וישנה אותו.
אז לכן אנחנו מתחברים יחד, כי דרך החיבור אני יכול להשפיע על הלב שלי, על הנסתר שבי.
עד כמה שאני משפיע לאחרים בחיצוניות, יש לי סיכוי שאני מקבל דרכם מהבורא השפעה על הפנימיות שלי.

3. שיר  

4. קטע לדיון

בסוף היום חייב לעשות חשבון, זה נקרא "נגלה לנו ולבנינו". מה זה נגלה? נגלה עד כמה שאני עושה פעולות כדי להביא את העולם, דווקא לא את עצמי, את העולם, זאת אומרת שאני עובד על זה, לקירוב עם הבורא. זה אתה יכול לספור.
[...] סיכום חייב להיות. עוד מאמר, עוד פעולה, עוד מעשה. מה אני עשיתי בזה, בכל דבר ודבר. וזה חייב להיות מוחשי, זה חייב להיות כ.. עניתי בבלוג ועשיתי איזה מאמר, ונתתי שיעור, הלכתי לאיזה פעולת הפצה, בקיצור, מה גרמתי להתקרבות העולם לבורא.

שיר  

5.קטע לדיון

כמו שכותב רב"ש, שאחרי כל חבר אתה צריך לראות את הבורא. לכן "מאהבת הבריות לאהבת ה'", שאתה לא יכול, אתה לא יכול להגיע לאהבת הבורא אם אתה לא מגיע לפני זה לאהבת הבריות. לא מסוגל. זה, רק תדע שזה היינו הך. ואם אתה עדיין לא מגלה אפילו את הבורא, שאלה שאתה לא מגלה אפילו את החבר. אלא יש איזו מין דמות שאתה מצייר לעצמך שהוא עומד לפניך, וזה לא הוא בעצמו, אלא זה מה שאתה מצייר באגו שלך ביחס אליו, או ביחס לבורא. זהו. ואם אתה תתייחס נכון, אז אתה תראה את החבר כחלק מהבורא, ובורא והוא יהיו כאחד, ואתה תתאחד איתם באותו תיקון שעשית כדי להתחבר לחבר.

שיר  

6. קטע לדיון

תחשבו לכיוון זה, אז זה יהיה לכם יותר ברור. זה עד כדי כך מוחשי ומעשי שאין לנו לאן לברוח. לכן כל המתן תורה זה "ואהבת לרעך כמוך" וזהו. עזוב את הבורא, הוא עומד אחרי כולם. זהו. אם תתייחס אליו, אף פעם לא תגיע אליו. אם תתייחס לחברים, בידיעה שאחריהם הוא עומד, ובמידה כזאת שבמקום כל חבר וחבר נמצא בורא, אז יש סיכוי שבאמת תשבור את עצמך, תתחבר עם אחרים ותתאחד בהם עם הבורא. זהו.
ובינתיים אתה רואה לא את החברים, אתה רואה את מה שאתה מתאר בעצמך על כל אחד מהם, שאלה הדמויות הגשמיות, האגואיסטיות, שאתה לא רואה נכון שום חבר וחבר. כי חבר זה לא חבר, זו תכונת הבורא, או תכונתך, מתוקנת או מקולקלת, שעומדת ביניכם, ביינך לבורא. ככה זה כל העולם, במיוחד החברים

הכנה

אני צריך לקבל את מה שמגיע לי בחיים כנשלח מלמעלה, אבל אני צריך להתייחס לזה כמו שאין בורא בעולם, שזה מצד הקליפה כביכול, או לעבוד בזה. ואחר כך אני עולה למעלה כביכול לעיבור, לדרגה יותר עליונה, לבורא ונכלל בו, ואומר שאין עוד מלבדו והכל תלוי בו. כך אני מעביר כל פעם מקליפה לקדושה, מקליפה לקדושה. קליפה זה נקרא שאני לא מקבל את יחודו, וקדושה זה נקרא שאני נכלל בייחוד, בבורא. בצורה כזאת אני עובד. ובצורה כזאת אני צריך לבצע כל פעולה ופעולה, אם אין אני לי מי לי, אין עוד מלבדו. אם אין אני לי מי לי, אין עוד מלבדו.


1. קטע לדיון


מלחמה זה שאנחנו כל הזמן צריכים להילחם בעד חיבור של שני כוחות מנוגדים, שמלכתחילה נמצאים במלחמה. מלכתחילה הבורא והנברא, הם מנוגדים זה מזה, ואנחנו צריכים לחבר אותם יחד. אז כל אחד צריך להרגיש אחריות על זה, שיש בו את כל הנתונים האלו, גם חלק הבורא, גם חלק הנברא, וגם החלק שיכול לחבר ביניהם. החלק שיכול לחבר ביניהם הוא הכוונה שלנו, בעל מנת להשפיע. חלק הבורא זה מה שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו דרך הנקודה שבלב, דרך הקבוצה, דרך החיבור שלנו, וחלק הנברא זה שאנחנו מנוגדים, מתנגדים לזה. וכל פעם ההתנגדות הזאת מתחדשת. אלה הכוחות השליליים כביכול. ואז אנחנו צריכים לסדר את הדברים, אני צריך לסדר את זה בעצמי, אני צריך לסדר את זה עם החברים, ואז מתוך שאנחנו מתחברים לגלות שם את הכוח הכללי. וכבר להתחיל לתקן איתו את החיצוניים.

שיר  


2. קטע לדיון


אם יש לי כבר בושה כלפי החברים זה דבר טוב. אז אני מתבייש שאני נמצא בחברה שלהם ושאני לא מקיים את מה שאני צריך לקיים, ושהחברה בגללי היא לא מתקדמת, והכול תלוי בי, ולא בהם. והם נמצאים כבר במצב המתוקן, ואני רק מקלקל להם כל העניין. ועוד ועוד. כן. אבל לא שזה מביא אותי לזה שאני אוכל את עצמי כל הזמן ונמצא במצב רוח רע, אלא ההיפך, אני מודה לבורא ושמח בזה שיש לי מניע כל כך טוב שמדליק אותי שזה הבושה. בושה היא דבר מאוד חשוב. כי בסך הכל אנחנו רצון לקבל, רצון ליהנות, או אגואיסטי, על מנת לקבל, או על מנת להשפיע, לא חשוב. הבושה פועלת משני הכיוונים, או כלפי הרצון האגואיסטי שלי, שאני מתבייש מהאגו שלי, שאני חי על חשבון האחרים וגורם רע לזולת. או בצורה הפוכה, שאני לא גורם להם טוב וכן הלאה. אבל תמיד זו בושה. רצון לקבל לא יכול להרגיש, אלא או מילוי או בושה. הבושה בקבוצה היא בעיקר מתבטאת בזה, שאני מרגיש שאני הסיבה לכל המצב הלא שלם שהקבוצה נמצאת בו. ואז אני משתדל בכל כוחי. למה זה מביא אותי? זה מביא אותי לעשות עוד כמה אפסים לפניי, כמו שרב"ש כותב. זאת אומרת, עוד יותר ויותר להשפיל את עצמי.


3. שיר  

4. קטע לדיון

אנחנו מגלים את עצמנו, שנמצאים כל הזמן באיזו עצלות. איפה הדחף, הכוח, הדרישה, הבהירות הזאת שאנחנו כל הזמן נמצאים בהתקפה? חסרה לנו כזאת התקפה? כל הזמן נמצאים באיזה ערפול. וודאי שאנחנו לא יכולים לדרוש "תגלה לנו את המטרה, שאנחנו נרצה אותה", כי אז זה יהיה בעל מנת לקבל. אבל מה אנחנו יכולים לדרוש ככוח שידחוף אותנו נכון, שיחייב אותנו נכון לרוץ למטרה הנכונה, ללא הפסק, בכל הכוחות? מאיפה אנחנו ניקח את הכוח הזה? הבורא לא יפתח את עצמו, זה ברור. העבודה שלנו חייבת להיות בעל מנת להשפיע. רק לפי גדלותו. אנחנו צריכים לגלות.

שיר  

5. קטע חדיון

הוא רוצה שאתה תתגבר. שהרצון שלך יהיה מספיק חזק כדי לפרוץ את כל המחסומים שהוא שם לפניך. והאמת היא שהרצון שלך הוא לא מעובד, הוא אישי, הוא לא קבוצתי, הוא לא מחוזק, אין לו אותה צורה כמו שהוא צריך להיות. זה לא אותו רצון שהוא יכול להשפיע לתוך הרצון שלך את הגילוי שלו. אחד זה לא רצון, חייבים להיות עשרה רצונות מחוברים יחד. אתה לא סידרת את זה, אז מה אתה צועק? זה לא יעזור לך שתצעק. יש חוקים שפועלים בטבע, תקיים אותם ותצליח.

שיר  

6. קטע לדיון

חברים שאיתם אתה נמצא במה שנקרא "מתן תורה" וב"ערבות", שאיתם יחד אתה עומד מול הר סיני. יש הר של שנאה ביניכם, ואתם כן רוצים לעלות על ההר הזה, כדי להיפגש עם הבורא. למה? לעשות לו נחת רוח, זו המטרה. לאט לאט, עכשיו אנחנו ודאי שלא רוצים את זה, אלא אנחנו נמצאים בדרך. אנחנו עכשיו כמו ילד שאמרו לו "אם אתה תלמד טוב, נקנה לך אופניים", אז הוא לומד טוב כדי שיקנו לו אופניים. וההורים מוכנים לתת לו אופניים, שילמד טוב, כי הם רוצים שיתקדם. לכל אחד מטרה משלו. כך לאט לאט אנחנו משנים ממצב למצב, מדרגה לדרגה, את המטרה שלנו, יותר ויותר רוחנית. אבל אין לי ברירה, אני חייב. גם החברים האלה, אני אוהב אותם? לא, מזלזל ובכלל לא. אבל אין לי ברירה, הבורא מביא אותי אליהם ואומר, תדע שהם, דווקא אלו, הם חלקי הנשמה שלך. אם אני מסתכל עליהם, אז הם חלקי הנשמה שלי, הפרצופים האלו, או האופי שלהם, או משהו? אבל כך אני לא מבין, ואני נכנס לזה. ואחר כך פועל האור המקיף ואני מתחיל להרגיש שאני כן אוהב אותם.

הכנה

*** להשתדל להגיע למצב "אין עוד מלבדו" בקביעות אפשר רק אם אנחנו מחברים את זה
עם הערבות, שאני דואג שחברים שלי לא ייצאו מזה, ואז בזה אני גם כן מבטיח את
עצמי לא לשכוח על זה. שאין עוד מלבדו, שהבורא הוא סובב כל הסיבות והכול תלוי
בו, ובנצחיות ובאיחוד הזה אנחנו צריכים להתכלל. זו בעצם צריכה להיות המגמה
שלנו, מטרה שלנו, מאמץ שלנו, וערבות, תמיכה הדדית, שכל אחד דואג עבור
האחרים. [הכנה
לשיעור]

1. קטע לדיון

יש שתי דרגות, עולם הזה ועולם הבא. עולם הזה פועל לפי כוח הקבלה. עולם הבא פועל לפי כוח השפעה. ולכן נותנים לאדם תנאים ששם הוא יכול לממש את עצמו, בבחירה חופשית. ש"הבורא שם ידו על גורל הטוב ואומר קח לך." לארגן לעצמך את הסביבה ותוכל על ידה, על ידי לימוד תורה ועל ידי הסביבה, כל פעם יותר ויותר לעלות לקראת תכונת ההשפעה. ואז אתה תיכנס לצד השני של המטבע, זה "חיי התורה". זאת אומרת שתתחיל להבין ולהרגיש העולם הפוך. וכאן באמת אדם מקבל הבנה במה היא שונה, חכמת הקבלה, מכל מה שיש לנו כאן לפנינו בעולם הזה. שההבדל הוא בזה שעל ידי עיסוק בחכמת הקבלה, אם אנחנו מממשים אותה לנכון, אז אדם מקבל שינוי פנימי. הוא לא מסדר לעצמו סביבה שהיא תהיה יותר נוחה לו להתקיים, בפחות יגיעה, בפחות סבל, אלא הוא משנה את עצמו. ואז בהתאם לזה, מתוך זה, הוא מגיע לתפיסה חדשה של המציאות. שקודם כל, המציאות שהייתה נסתרת ממנו, היא מתגלה. ואז הוא מתחיל לחיות במציאות השלמה, ומבין ומרגיש באיזה באמת עולם אנחנו קיימים. הוא היה קיים גם קודם, רק עכשיו הוא מבין מה קורה. זה בעצם ההבדל הגדול שהוא משיג, מה שחכמת הקבלה צריכה להביא לו. שאין חכמה אחרת שיכולה לשנות את האדם, להביא לו טבע השני, שאז הוא מבין ומרגיש באיזה עולם הוא קיים. ומי שלא משיג ודאי שלא יכול להבין אותו.
מתוך שיעור בוקר, כתבי בעה"ס, הקדמה לתע"ס, 18.06.15


שיר  

2. קטע לדיון

"תפילה" זה נקרא הקשר שלנו עם הבורא של כולם, של כל חלקיק, שום דבר לא נמצא במנוחה מוחלטת חוץ מהאור. כמו באטומים באיזו מהירות מסתובבים ורצים שם כל החלקיקים, וכל זה רק מברר לנו עד כמה שכולם משתוקקים להתקרב לחזור לאותו מקור, לבורא. ודאי שזה ממש לא בכוונה ולא בידיעה על זה, אבל בכל זאת זה כך. זאת אומרת, כולם מתפללים, השאלה היא רק, האם אנחנו מודעים לזה? אני כבר מדבר על בני האדם, ולא על כל בני האדם, אלא על חלק מהם קטן מאוד שמסוגל לבקר את עצמו, לסדר את עצמו כך שהתפילה שלו תהיה מיוחדת מאוד. לא מתוך החיסרון שלו הפרטי הקטן, אלא מתוך החיסרון הגדול, שהוא מתפלל עבור כל החיסרון של המלכות דאין סוף. כך האדם הופך להיות ל"כתר", אם הוא לוקח על עצמו להתפלל עבור כולם,

3. שיר  

4. קטע לדיון

אין חכמות, אלה כוחות הטבע, אם אנחנו מבצעים אנחנו מקבלים תגובה, לא מקבלים תגובה סימן שלא עושים. ואם לא עושים אז במקום הכוחות שהיינו יכולים בעצמנו להוסיף, הטבע מוסיף, מתגלה חוסר הפעילות שלנו יותר שמורגש בנו כצרות. אין כאן מה לעשות, אלא צריכים לראות מה שהוא כותב בצורה פשוטה, ולבצע. לא חסרה לנו שום פעולה, בהפצה, בלימוד, בכלום, יש לנו רק בעיה אחת חיבור בינינו, דאגה לשלום החברה, קבוצה, סביבה, שכל אחד מתפלל עבור הסביבה ולא עבור עצמו, קראנו את זה גם ב"לא עת האסף המקנה" של בעל הסולם. זהו, פשוט מאד, כל הפעולות, כל התפילות שלך, כל הרצונות שלך, כל מה שאתה רוצה, "אני רוצה, מתי אני אתקדם, מה יהיה איתי, מתי"? אז כל זה פסול. חברה מסוגלת לשנות לך את התפילה, בהשפעה עליך היא יכולה לחייב אותך שאתה תחשוב אחרת, שתחשוב עליהם, לבד אתה לא מסוגל. אז הקשר שלך עם הסביבה צריך להיות כזה שאתה תתפלל עבורם. ומיד אתה כבר תתחיל לראות את עצמך ממש במצב אחר. אם אתה לא מעלה חסרון מעצמך אלא דרך הקבוצה, עבורם, אתה כבר במצב הרוחני. וזה אפשרי רק אם יש הסכמה הדדית מסוימת, זה תנאי לקבלת המאור המחזיר למוטב, לקבלת התורה.


שיר  

5.קטע לדיון
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ד'-יום שני ה-5/6/2017-
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: