פורום הקבוצה הוירטואלית
האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.
פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  Latest imagesLatest images  חיפושחיפוש  הרשםהרשם  התחבר  

 

 לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ה'-יום שני ה-5/6/2017-

Go down 
מחברהודעה
שלומי




מספר הודעות : 362
Join date : 30.10.14

לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ה'-יום שני ה-5/6/2017- Empty
הודעהנושא: לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ה'-יום שני ה-5/6/2017-   לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ה'-יום שני ה-5/6/2017- EmptyMon Jun 05, 2017 11:56 pm

אתה צריך להגיע למצב שאתה משתדל לעשות כל הפעולות כדי לעשות נחת רוח לבורא. ויוצא לך אז שאתה מסוגל את זה לעשות בכל מצב שיהיה. שלא חשוב המצב אלא חשובה הכוונה, עד כמה שאתה משייך את הכול אליו. השינוי הוא בנו, ביחס שלנו בלבד. יחס, לא כלום חוץ מזה. אתה לא משתנה, שום דבר לא משתנה, הכול נמצא במנוחה מוחלטת. אלא, לגלות שאתה נמצא עכשיו בגמר התיקון, במצב הטוב, ומה הוא גמר התיקון, מצב הטוב – שאתה הכול משייך לכוח עליון, שאין עוד מלבדו, טוב ומיטיב, כבודו מלא עולם. אנחנו צריכים לגלות בכל מצב שלמות. וזה תלוי רק בכלים שלנו. אני לא יצאתי מאין סוף, אין דבר כזה פיסית לצאת משם. אלא ישנה הסתרה כל פעם על החושים שלי ואני צריך לתקן אותם. זה מבלבלים אותי. הסתרה פועלת, היא קיימת, אבל אני חייבת לבטל אותה, לנטרל אותה. אבל אין שינוי בהמציאות, היא כולה בפנים, בתוכי. איך אני עכשיו מביא את עצמי למצב שנקרא אין סוף, גמר התיקון, שלמות. לא לחפש שמשהו מבחוץ ישתנה. אין מבחוץ, יש בפנים. זה שהוא אומר לנו גם כן כאן, שאתה יכול להיות בג' עולמות בי"ע כשהם נמצאים למטה מפרסא, ואתה יכול להיות בהם שהם נמצאים למעלה מפרסא. שאתה מעלה את עצמך, אז אתה מעלה אותך עם עולמות בי"ע.

שיר  

6. קטע לדיון

כשאדם מחפש תשובה, הוא מגיע לאנשים שהם יודעים איך להתקדם. והם, האנשים האלה מארגנים לאלה שבאים סביבה. ובסביבה הזאת אפשר להתאמן ולמשוך את המאור המחזיר למוטב, כך שאדם מממש את העצה "ובחרת בחיים". כשמארגנים את הסביבה בצורה כזאת שאדם נכלל בסביבה, הוא נכנע לסביבה, והסביבה פועלת עליו, הוא בזה מממש את הבחירה החופשית שלו. כי כל הבחירה "ובחרת בחיים" היא בזה שהוא מכניע את עצמו, מוריד את עצמו כלפי הסביבה, כדי להיות מושפע יותר ויותר ממנה. והסביבה חייבת לשחק כלפיו, לתת לו התרוממות, התעוררות, דברים הנראים לנו בעצם פשוטים, ואנחנו מזלזלים בהם, אבל אנחנו בעצם לא מבינים עד כמה זה עוצר אותנו ולא נותן לנו להתקדם, אם אנחנו לא דואגים להשפעת הסביבה על כל אחד ואחד. וכאן, ביחס הסביבה על האדם, נמצא כל סוד ההתקדמות. הסביבה מלמדת כל אחד מאיתנו לחשוב רק עליה, על הסביבה. היא מלמדת את האדם להכניע את עצמו, לראות את עצמו פחות, לראות את עצמו הנכלל בכולם, מתפלל עבור כולם, מסדר את עצמו כך שאין "אני" באדם שמדבר, אלא כולם "אנחנו", ואפילו לא אנחנו, אלא הוא עבור אחרים מבקש, פועל ועושה, ורק בזה הוא רואה את הסיכום הנכון מהמאמצים, מהחיים שלו. כל זה השפעת הסביבה על האדם, וכך אנחנו מתקדמים. ובזה כמו שמסבירים לנו נמצאת הבחירה החופשית. כאן באמת נמצאת הפעולה היחידה שאותה אנחנו צריכים לממש, והבעיה שלנו שאנחנו לא רוצים, שאנחנו בורחים, שוכחים בכל רגע. וכאן זה שוב עניין השפעת הסביבה על האדם, שאם הסביבה מסכמת ביניהם בברית ביניהם, שהיא ממש דואגת להשפיע על כל אחד ואחד ועל כולם יחד, את חשיבות הסביבה כמקום לגילוי הבורא, אז כולנו מתקדמים נכון.
מתוך שיעור בוקר, הקדמה לתע"ס, 17.06.15

הכנה

שאדם זה עדיין מרגיש שהוא נמצא באיזה קשר רוחני עם האחרים זו כבר קליפה, זו כבר קליפה שמושכת אותו להישאר שם, נותנת לו איזו מתיקות במצב. אבל אם הוא לא עושה מאמץ, אנחנו עובדים בסנדביץ', אם אני לא עושה מאמץ בלתי פוסק, ברגע שהפסקתי אני כבר בתוך בור עמוק. רק לוקח זמן עד שאני מכיר בזה. אז בואו תחליטו שאנחנו מתרוממים, יוצאים לדרכנו, ולא נותנים לנו להירגע. אם אני לא נמצא במאבק פנימי תמידי, אני בוגד, בוגד בקבוצה.

1. קטע לדיון

אנחנו צריכים לעבוד יחד. הבעיה היא לא מה שכל אחד מרגיש, אמנם שהרגשה שלך היא מאוד יפה, אבל הבעיה שלנו זה שאנחנו לא מתכוונים להתחבר פנימית, לכך שאין לנו כלפי הרוחניות רצונות ומחשבות נבדלים, אלא חייבת להיות מערכת אחידה רוחנית. בגשמיות, הבהמות שלנו, שם כל אחד דורש ממה שהוא עם כל המחלות, עם כל הבעיות שלו, עם כל הנטיות שלו, זה לא חשוב. אבל כל מה שלמעלה מהבהמה, זה חייב להיות כאחד, וכאן זאת הבעיה. שכל אחד ממשיך את אותו הכיוון, את האישיות שלו, האינדיבידואליות שלו. אני חושב כך, ואני חושב כך, אין אני, פשוט אין, ברוחניות זה לא קיים. אז בוא נעשה היום תרגיל, שאין "אני" ברוחניות.

שיר  

2. קטע לדיון


להתחבר זה נקרא כמה שיותר להשפיע לחבר את גדלות המטרה, לדבר איתו יחד על זה ולהראות לו כאילו אתה כבר נמצא בגדלות הבורא. חשיבות הבורא זה העיקר. זה נותן כוח. אם אני אשמע מכולם שהבורא חשוב, כבר יש לי כוח, יש לי כוח לעשות משהו, כי הם אמרו שהוא חשוב, הם אמרו לי, הם מילאו לי את הראש, הפנטו אותי. זהו, אני לא אשם בזה, יכולים לעבוד עלי, אבל מזה אני מקבל כוח. אתם לא דואגים לחשיבות הבורא, אז אתם לא יכולים לסחוב אפילו מזוודה קטנה, היא נראית לי כמזוודה מאוד כבדה, כי אין חשיבות הבורא. "לא אותי קראת יעקב".

3.שיר  

4. קטע לדיון

לעבוד עם הסביבה, לעורר אותה ולקבל ממנה התרשמות. העבודה כאן היא בשני מישורים, בשני כיוונים, ערוצים, שמצד אחד אתה צריך לעורר אותם, ומצד שני להתרגש לקבל מהם. לעורר להם את חשיבות המטרה במשחק אפילו שאין לך אותה, ואז אתה מקבל מהם תגובה. ועל זה מדובר על הערבות והתחייבויות וכל דבר, רק על חשיבות המטרה. כלפי מה אתם מתחייבים, כלפי מה אתם עושים ברית, כלפי מה אתם מתחייבים בערבות? רק בלספק זה לזה את חשיבות המטרה. אנחנו בנויים בצורה כזאת שאנחנו מקבלים את השקר החיצון כאמת שלנו הפנימית, זה הכול. יכולים לבלבל אותי בקלות ואני אקבל את זה בצורה הרצינית ביותר, כי אני לא יודע את הלב של החבר, אני יודע את הצורה החיצונית שלו, איך שהוא מתנהג, משחק כלפיי, וזה משפיע עלי. זו הצורה היחידה שאנחנו יכולים להתפעל מהסביבה ולעלות בדרגות החשיבות שלנו למטרה.

שיר  

5. קטע לדיון

יש לפנינו חג מיוחד מאד, חנוכה, אמנם למדנו אותו בכל המצבים, בכל השנים, אבל עכשיו הזמן שנוכל לחדש בו הרבה, לפי מה שהכנו את עצמנו להשגת המדרגה הזאת של חפץ חסד, קטנות, לראות עד כמה שזה דבר גדול, להגיע למצב שבמלחמה הזאת, מה שהמכבים סימנו לנו כאבני דרך, אנחנו צריכים לממש, גם ברוחניות וגם בגשמיות. אלה דברים מאד חשובים, כי אנחנו חיים במצב שגם צריכים לצאת למלחמה כמוהם, מלחמה אידיאולוגית, מלחמה מאד חשובה, שהיא היסוד לכל ההתקדמות הרוחנית, לכל הישועה, דווקא אותה המלחמה של המכבים. אז נקווה מאד שאנחנו נבין את המהות שלה, ונממש אותה בינינו נגד האויב הזה, ה"מתייוונים" שלנו, כי גם בכל אחד ואחד נמצא מישהו כזה "מתייוון", וגם בכלל, להבין מה מהות המלחמה הזאת. זה בדיוק עומד אפילו כדבר בפתח לפני העם וצריכים להבין מה זה, איזה שינוי צריך להיות כאן בחיים שלנו, באידיאולוגיות שלנו, של עם ישראל כולו כדי להינצל מהמכה הגדולה הזאת שאנחנו מתחילים להרגיש שהיא ממש נמצאת כבר בבית שלנו. אז נקווה שבלימוד
הזה וביישום שלו, אנחנו נתגבר על הכל.

שיר  

6. קטע לדיון

חנוכה אנחנו צריכים ללמוד חזק מאוד כמה שאפשר, כי כאן אנחנו מבינים מה הכלים שלנו הנדרשים לנו כדי להשיג למעלה מהדעת. זאת אומרת, כדי להתחיל לעבוד למעלה מהאגו להתחיל בזה לגלות את העולם העליון, את המדרגות העליונות. אפשר להגיד כך, אם זה לא לעלות, אז להיוולד. להיוולד, שמה שאנחנו עכשיו צריכים זה להיכנס לעיבור, עוד לפני זה. זה בסך הכול החנוכה, הכול נמצא בחנוכה. מתחילת העבודה שלנו, מה התחלנו אחרי שגילינו קצת שאנחנו ברצון לקבל? אנחנו אפילו לא מגלים שאנחנו נמצאים בהתנגשות עם הרצון לקבל שלנו, ביצר הרע. אנחנו עוד לא מגלים את היצר הרע, כי יצר רע הוא ממש נגד החיבור, אני לא רואה שמשהו מפריע לחיבור, אלא קצת פה, קצת שם. זאת אומרת אין עדיין מלחמה להתחבר כדי לגלות כוח הרע שהוא לא נותן לנו להתחבר, שמחזיק אותנו ברגליים, כל אחד ואחד. אין עדיין את ההרגשה הכללית הזאת לא לרע ולא לטוב. לא לרע, זאת אומרת שאנחנו מרגישים שהוא מחזיק אותנו ואנחנו לא מסוגלים לכלום. ולא לטוב, שאנחנו רוצים לצאת ממנו, זאת אומרת "לך ממני, עזוב אותי", שאני רוצה שיעזוב את הרגליים שלי ואני ממש אמשך למרכז הקבוצה. אין עדיין את הנטייה החזקה הזאת, את ההרגשה, את הגילוי הזה. אז איפה חנוכה, איפה המלחמה? אנחנו עוד לא לפני זה, אנחנו לא מזהים את האויב. ולכן וודאי שאנחנו צריכים ללמוד טוב טוב על הנושא הזה, ולהשתדל לגלות אותו ולהשיג. ולכל בני ברוך העולמי.

הכנה

*** עשרה אנשים גשמיים, שאין בהם שום קשר לרוחניות, שמתקשרים ביניהם באיזושהי נטייה אפילו גשמית, אגואיסטית, ויש ביניהם מין הסכמה, "טוב, נתקשר קצת כך וכך", אבל יושבים ומתוך ההרגשה הזאת, מתוך ההסכמה הזאת במקצת, לומדים מקור נכון, ורוצים להשיג מה שלומדים, אז הם ממש מושכים מאור המחזיר למוטב שהוא מיד מופיע ומתחיל לתקן אותם. ואמנם שהם לא מיד מרגישים תועלת מזה, כי יש הרבה מדרגות שעליהם לעבור בתת הכרה, כי עדיין אין להם הרגשה לזה, הרצון האגואיסטי שלהם מכבה את השינויים שהם כבר עוברים, אבל בכל זאת הם עוברים שינויים כבר רוחניים.

1. קטע לדיון

כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם - - - אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב.
כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח"ו משום הוצאת שם רע על פועלה.
אמנם, דבר זה ידוע לכל, שהבורא ית' לא השלים את הבריאה, בעת שבראה, וכן אנו רואים בכל פינה במציאות שלפנינו, הן בכלל, והן בפרט - היא נתונה תחת חוקים של התפתחות הדרגתית, החל משלב ההעדר, עד גמר גידולו. ומסיבה זו, כאשר אנו טועמים טעם מר בפרי בתחילת גידולו, אין הדבר נידון
אצלנו כמציאת מום ודופי בפרי. משום שכולנו יודעים את הסיבה, והיא, שהפרי עדיין לא גמר תהליך ההתפתחות בשלמותו.

2. שיר  

3. קטע לדיון

ומכאן המפתח להבנת החולשה של מתקני עולם שקמו בדורותיהם, - כי הם ראו את האדם בדמות מכונה שאינה פועלת כראוי, וצריכה תיקון. דהיינו, להסיר ממנה את החלקים המקולקלים, ולהחליפם באחרים מתוקנים.
כי כן כל מגמתם של מתקני עולם הללו לבער כל רע וכל מזיק שבמין האדם - - - ואמת היא, שלולא הבורא ית' עמד לנגדם, ודאי שהיו כבר מספיקים מזמן לנפות את האדם כבכברה, ולהותיר בו רק טוב ומועיל בלבד.
אלא, מתוך שהבורא ית' שומר על כל הפרטים שבבריאה שלו בהקפדה יתרה, ואינו מרשה למישהו להשחית שום דבר שברשותו - אלא רק להחזירו ולהפכו למוטב בלבד, כדברינו לעיל, - לפיכך: כל המתקנים מהמין האמור - יתמו מהארץ, והמדות הרעות שבעולם - לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם - עד שיבואו לגמר בשולם

שיר  

4. קטע לדיון

הדברים הללו ברורים כשמש בצהרים. הן מצד האמת שבהם, והן מצד הטוב שבהם, כי אין בכלל אלא מה שבפרט, וטובת הכלל היא טובת כל יחיד ויחיד. המזיק לכלל נוטל חלקו בנזק. והמטיב לכלל נוטל חלקו בהטבה. כי היחידים הם חלק מהכלל. ואין לכלל ערך כלשהו והוספה כלשהי יותר מסכום היחידים שבו.
המתבאר שהציבור והיחיד היינו הך, ואין כל ריעותא ליחיד מחמת שעבודו אל הציבור, כי גם חירות הציבור וחירות היחיד, דבר אחד הוא. וכמו שמחלקים ביניהם את הטוב, כן מחלקים ביניהם את החירות.
הרי שמדות טובות ומדות רעות, מעשים טובים ומעשים רעים, נערכים רק כלפי טובת הציבור.

שיר  

5. קטע לדיון

לאחר שאנו יודעים היטב את מדת הטוב המקווה כצלמו ודמותו, עלינו להתבונן בדברים והאמצעים העומדים לרשותנו כדי להחיש את הטוב והאושר.
ארבע מדות נמצאים למטרה זו והן: חסד, אמת, צדק ושלום. במדות אלו השתמשו כל מתקני העולם עד כה. נכון יותר, שבארבע מדות אלו עשתה עד כה ההתפתחות האנושית - ממשלת השמים, את דרכה ההדרגתית עד שהביאה את האנושות אל המצב העכשווי.
כבר נכתב לעיל כי מוטב שנקח את חוק ההתפתחות תחת ידינו וממשלתנו, כי אז נפטור עצמינו מכל חומר היסורים שההיסטוריה ההתפתחותית רושמת בעדינו מכאן ולהבא.
לפיכך נעיין ונדון בארבע מדות אלו. כדי לדעת היטב מה שנתנו לנו עד כה ומתוכם נדע מה שיש לנו לקוות לסיוע מהם להבא.

שיר  

6. קטע לדיון
כאשר אנו דנים במדות טובות, "להלכה" ודאי שאין לנו מדה יותר טובה ממדת "האמת". שהרי כל הטוב שגדרנו לעיל, בזיקה שבין היחיד והציבור הוא, כאשר הפרט נותן, וממלא בשלמות תפקידיו כלפי הכלל - וגם נוטל חלקו מהכלל בצדק וביושר - - - כל זה אינו אלא דבר "אמת" אלא החסרון הוא, כי "למעשה" אין מדה זו מתקבלת כלל על הציבור. והנה הקושי למעשה שישנו באמת האמור מוכח מתוכו, שיש כאן איזה פגם וגורם, שלא יתקבל על הציבור. וצריכים להתבונן: מהו אותו הפגם.

הכנה

איך אנחנו בכל זאת יכולים לבנות מערכת תמיכה הדדית, שנרגיש מתוך הערבות הזאת כוח. שנוכל להשתמש בו, מערכת הברית, שלמרות שקשר מתקרר, אני יכול למעלה מהדעת לחזק אותו. מאיפה אני לוקח כוחות למעלה מהדעת, מלמעלה מהרגש והשכל, מערפול שלי? איך אנחנו בכל זאת בונים מערכת הביטחון, בוא נגיד, לעתיד שלנו. כי . מלמעלה זה עוד מעט ייפסק. אז עלינו להבין שאנחנו מתקרבים למצבים שאנחנו נפסיק לקבל תמיכה מלמעלה, שאני לא אבוא לשיעור ופתאום ארגיש שאני מתעורר. לא ייתנו לי התעוררות. גם בזמן השיעור אני צריך בעצמי להקים את מערכת הביטחון, כמו שהגדול הולך לעבוד, שיהיה לו במה לחיות, לקיים את עצמו, כך אני צריך לבנות מערכת ביטחון. זה נקרא "ערבות", "ברית".
איך אנחנו בונים את זה? כי יכול להיות שמחר עוד ייתנו לנו כוח לבוא לשיעור, אבל בשיעור לא נקבל התרוממות. איך אנחנו בונים את כוח הביטחון שלנו? אחרת לא, לא בוגרים, לא גדלים.  [חלק א, ד50]

1/ 1קטע לדיון

ובעבודה, כשמדברים בגוף אחד, נמצא שהוא צריך לברך את עצמו, שיצליח בלימודו, וירויח הרבה מאור מהתורה, שהוא הולך ללמוד עכשיו. אחרת, כלומר אם הוא לא ברך תחילה לפני לימוד תורה, אין הוא זוכר את המטרה, מה שהוא צריך להוציא מהלימוד, שזה נקרא "בנים", שהבנים הוא תוצאה מהלימוד. כנ"ל, שהתורה הוא הסיבה, שהוא אב, והמאור, שמוציא מהתורה, הוא הבן.
ולפי זה צריך כל אחד ואחד לפני הלימוד לעשות חשבון לעצמו, מהי מטרת הלימוד, כלומר למה הוא נותן יגיעה בתורה. בטח אין לתת יגיעה בלי שכר. ובטח, כשהאדם לומד תורה, הוא מאמין "בנאמן הוא בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתיך" (אבות, פרק שני, כ"א). ולאיזה שכר הוא מכוון, הוא צריך לתת תשומת לב, בכדי שהשכר יהיה תמיד לנגד עיניו. כלומר, שיהיה לו בטחון ואמונה, שהקב"ה ישלם לו שכרו.

שיר  

2. קטע לדיון

אולם בכדי להרגיש את החיים שבתורה, האדם צריך להכנה דרבה, להכשיר את גופו, שיהא מסוגל להרגיש את החיים שבתורה. לכן אמרו חז"ל, שצריכים להתחיל בשלא לשמה, וע"י המאור התורה, שישיג בזמן שעדיין נמצא בשלא לשמה, זה יביאהו לשמה, כי המאור שבה מחזירו למוטב. ואז תהיה לו היכולת ללמוד לשמה, היינו לשם התורה, הנקראת "תורת חיים", משום שכבר ישיג את החיים שבתורה, כי המאור שבתורה יתן הכשרה להאדם, שתהיה לו היכולת להרגיש את החיים, הנמצא בתורה.

3. שיר  

4. קטע לדיון

ובהאמור יוצא, שמי שיש לו אמונה בה', הוא יכול להאמין, שהנותן התורה הוא מלובש בהתורה. מה שאין כן גוי, שאין לו אמונה בהקב"ה, איך הוא יכול ללמוד תורה. הלא אין הוא מאמין בנותן התורה. והוא יכול ללמוד מהתורה רק מהלבוש לבד, ולא מן הלובש, כנ"ל, היות שאין לו אמונה. והלבוש החיצון של התורה נקרא בחינת "חכמה ולא תורה", כי תורה היא דוקא בזמן שהוא מחובר עם נותן התורה.

שיר  

5. קטע לדיון
אמנם, אם האדם רוצה ללכת בדרך להגיע לאמונה שלימה, הגם שעדיין לא זכה לאמונה שלימה, גם הוא כבר נקרא בחינת "ישראל". והוא על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל על "יהיב חכמתא לחכימין". ושאל, הלא "יהיב חכמתא לטיפשים" היה צריך לומר. ואמר, האדם, שהוא מבקש חכמה, כבר נקרא "חכם", כי כל אדם נבחן על המטרה שלו. כלומר, למה שהוא מצפה להגיע, על שם זה האדם נקרא. לפי זה יש לפרש, שכל אלה אנשים הרוצים להגיע לאמונה שלימה, כבר נקראים "ישראלים".

שיר  

6. קטע לדיון

וזה נקרא "יחוד", הנקרא "אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא". והגם שזה"ק מדבר לאלה אנשים שכבר זכו לבחינת "שמותיו של הקב"ה", שזה נקרא, שכבר זכו לבחינת "תפלין של יד", הנקרא "אמונה", ול"תפילין של ראש", הנקרא "תורה", אבל כנ"ל, אלו שהולכים בדרך להגיע לבחינת תורה ואמונה, מקבלים גם כן בבחינת מקיף מיחוד הזה.
ובהאמור נבין את מה שכתוב "חכמה בגויים תאמין". כלומר, אם האדם אינו מכוון, שע"י לימוד התורה הוא יכול להגיע לבחינת אמונה בה', אם כן אין לו שום שייכות לתורה. כי תורה נקראת הלבוש עם הלובש ביחד, שהוא התורה ביחד עם נותן התורה

הכנה

*** עשרה אנשים גשמיים, שאין בהם שום קשר לרוחניות, שמתקשרים ביניהם באיזושהי נטייה אפילו גשמית, אגואיסטית, ויש ביניהם מין הסכמה, "טוב, נתקשר קצת כך וכך", אבל יושבים ומתוך ההרגשה הזאת, מתוך ההסכמה הזאת במקצת, לומדים מקור נכון, ורוצים להשיג מה שלומדים, אז הם ממש מושכים מאור המחזיר למוטב שהוא מיד מופיע ומתחיל לתקן אותם. ואמנם שהם לא מיד מרגישים תועלת מזה, כי יש הרבה מדרגות שעליהם לעבור בתת הכרה, כי עדיין אין להם הרגשה לזה, הרצון האגואיסטי שלהם מכבה את השינויים שהם כבר עוברים, אבל בכל זאת הם עוברים שינויים כבר רוחניים.

1. קטע לדיון

כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם - - - אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב.
כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח"ו משום הוצאת שם רע על פועלה.
אמנם, דבר זה ידוע לכל, שהבורא ית' לא השלים את הבריאה, בעת שבראה, וכן אנו רואים בכל פינה במציאות שלפנינו, הן בכלל, והן בפרט - היא נתונה תחת חוקים של התפתחות הדרגתית, החל משלב ההעדר, עד גמר גידולו. ומסיבה זו, כאשר אנו טועמים טעם מר בפרי בתחילת גידולו, אין הדבר נידון אצלנו כמציאת מום ודופי בפרי. משום שכולנו יודעים את הסיבה, והיא, שהפרי עדיין לא גמר תהליך ההתפתחות בשלמותו.

שיר  

2. קטע לדיון

מכאן המפתח להבנת החולשה של מתקני עולם שקמו בדורותיהם, - כי הם ראו את האדם בדמות מכונה שאינה פועלת כראוי, וצריכה תיקון. דהיינו, להסיר ממנה את החלקים המקולקלים, ולהחליפם באחרים מתוקנים.
כי כן כל מגמתם של מתקני עולם הללו לבער כל רע וכל מזיק שבמין האדם - - - ואמת היא, שלולא הבורא ית' עמד לנגדם, ודאי שהיו כבר מספיקים מזמן לנפות את האדם כבכברה, ולהותיר בו רק טוב ומועיל בלבד.
אלא, מתוך שהבורא ית' שומר על כל הפרטים שבבריאה שלו בהקפדה יתרה, ואינו מרשה למישהו להשחית שום דבר שברשותו - אלא רק להחזירו ולהפכו למוטב בלבד, כדברינו לעיל, - לפיכך: כל המתקנים מהמין האמור - יתמו מהארץ, והמדות הרעות שבעולם - לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם - עד שיבואו לגמר בישולם.

3. שיר  

4. קטע לדיון

המתבאר, שיש כאן ב' ממשלות הפועלות בדרכי ההתפתחות האמורה: אחת היא: "ממשלת השמים", המבטיחה לעצמה להחזיר כל רע ומזיק - לטוב ומועיל. אלא שבא בעתו. כדרכו בכבדות ובאריכת הזמן. ויש - ממשלת הארץ.
וכאשר "הדבר המתפתח" הוא בעל חי ומרגיש, נמצא שסובל כאבים ויסורים נוראים, בזמן שנמצא תחת מכבש ההתפתחות, מכבש, הכובש דרכו באכזריות רבה.
ולעומת זה, "ממשלת הארץ", שהם בני אדם שלקחו את חוקי ההתפתחות האמורה תחת ממשלתם עצמם, שכחם יפה להשתחרר לגמרי מכבלי הזמן, ונמצאים ממהרים מאד את הקץ, כלומר, את גמר בישולו ותיקונו של הדבר, שהוא קץ ההתפתחות שלו.

שיר  

5. קטע לדיון

כדברים האלה אמרו חכמינו ז"ל: (סנהדרין צח על גמר גאולתם וגמר תיקונם של ישראל. וכך ביארו הכתוב: "אני ה' בעתה אחישנה". "זכו - אחישנה, לא זכו - בעתה". רצונם לומר. שאם יזכו ישראל, ויקחו את חוק ההתפתחות הצריך לעבור על מדותיהם הרעות עד שיתהפכו לטובות - יביאו אותו תחת ממשלת עצמם. דהיינו, שישימו לבם ודעתם לתקן בעצמם את כל המדות הרעות שבהם, ולהפוך אותם למדות טובות, אז: "אחישנה", כלומר, שנמצאים משוחררים לגמרי מכבלי הזמן, והקץ הזה תלוי מעתה בחפצם עצמם, דהיינו, רק לפי רוב המעשה ותשומת הלב. ונמצאים "מחישים" את הקץ.

שיר  

6. קטע לדיון

כי על פי חוק ההתפתחות ההדרגתית הנ"ל. עד ביאתו לקץ מוכרח לעבור עליו מדרגות שונות ומרובות, שדרכם לבא בכבדות, באיטיות גדולה וארוכה ביותר, הנמשכת זמן רב מאד. ומתוך שבנידון שלפנינו "דבר המתפתח" הם בעלי חיים ומרגישים על כן גם עליהם לקבל במצבי ההתפתחות הללו יסורים גדולים ונוראים ביותר, כי כל הכח הדוחף הנמצא במדרגות הללו כדי להעלות את האדם ממדרגה נמוכה למדרגה עליונה ממנה, אינו אלא כח דחיפה של יסורים ומכאובים, שהתקבצו במדרגה הנמוכה - ושאי אפשר לסובלם, ועקב זה מוכרחים לעזוב את המדרגה ולעלות למדרגה עליונה ממנה, - על דרך שאמרו חז"ל: "אלא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזירותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב".

הכנה


*** בסוף היום חייב לעשות חשבון, זה נקרא "נגלה לנו ולבנינו". מה זה נגלה? נגלה עד כמה שאני עושה פעולות כדי להביא את העולם, דווקא לא את עצמי, את העולם, זאת אומרת שאני עובד על זה, לקירוב עם הבורא. זה אתה יכול לספור.
[...] סיכום חייב להיות. עוד מאמר, עוד פעולה, עוד מעשה. מה אני עשיתי בזה, בכל דבר ודבר. וזה חייב להיות מוחשי, זה חייב להיות כ.. עניתי בבלוג ועשיתי איזה מאמר, ונתתי שיעור, הלכתי לאיזה פעולת הפצה, בקיצור, מה גרמתי להתקרבות העולם לבורא. [חלק א, ד32]

1. קטע לדיון

אז לעשות פעולות, מה שאפשר, בנגלה, כדי לקבל שינויים בנסתר. שהנסתר יהפוך להיות נגלה. לכן החכמה שלנו נקראת "חכמת הנסתר", שאנחנו מגלים אותה. על ידי הפעולות שניתנו לנו בעולם הזה אנחנו מגלים את הנסתר, את העולם העליון.
זה הפלא- איך אפשר שאני, בהמה, יש לי כל, על ידי פעולות מכוונות שלי בעולם הזה, כלפי חברה, כלפי לימוד, כלפי מה שמלמדים אותי, אם אני מבצע גם במה שניתן לי, זה נקרא "בנגלה", אני מלמעלה, מעולם ההוא הנסתר, העליון, מקבל השפעה.
וההשפעה הזאת היא בונה בי תכונות חדשות, רגשות, מחשבות. ואני לאט לאט מצרף לעולם הבהמי שלי הבחנות מהעולם העליון. ההבחנות שאני מצרף אלי מלמעלה הן נקראות "אדם" שבי. וכך אני בונה את עצמי. כך אני מושך חלק הנסתר שהוא הופך להיות בי, אבל רק בי, חלק הגלוי. [חלק א, ד48]

שיר  

2. קטע לדיון

*** כמו שכותב רב"ש, שאחרי כל חבר אתה צריך לראות את הבורא. לכן "מאהבת הבריות לאהבת ה'", שאתה לא יכול, אתה לא יכול להגיע לאהבת הבורא אם אתה לא מגיע לפני זה לאהבת הבריות. לא מסוגל. זה, רק תדע שזה היינו הך. ואם אתה עדיין לא מגלה אפילו את הבורא, שאלה שאתה לא מגלה אפילו את החבר. אלא יש איזו מין דמות שאתה מצייר לעצמך שהוא עומד לפניך, וזה לא הוא בעצמו, אלא זה מה שאתה מצייר באגו שלך ביחס אליו, או ביחס לבורא. זהו. ואם אתה תתייחס נכון, אז אתה תראה את החבר כחלק מהבורא, ובורא והוא יהיו כאחד, ואתה תתאחד איתם באותו תיקון שעשית כדי להתחבר לחבר.

3. שיר  

4. קטע לדיון

*** הפעולות אין בהם שוני: לעזור לחברים, לספר להם על גדלות, ככה לעורר אותם, לסדר שולחנות, מטבח, כל מיני דברים, הפצה. גם מי שמתחיל וגם מי שנמצא כבר עשר שנים יכולים לעשות כמעט אותו דבר. הכוונות לאט לאט מתגלות, ובדרך כלל מתגלות ככוונות אגואיסטיות, ואז האדם איכשהו מתקן אותן. ותיקון הכוונות הוא רק על ידי המאור המחזיר למוטב, כאן אנחנו לא יכולים לעשות כלום.
אם על הפעולות אני יכול ללמוד מאחרים ואני ארצה לעשות כמוהם כדי לזכות לאהדה, לחיבור, ליחס יפה אלי וכן הלאה, אז פעולות אני יכול לשנות. כוונות אני לא יכול לשנות. זה רק מתוך חיבור בינינו באמת, והמאור המחזיר למוטב שמופיע דרך החיבור, דרך מרכז החיבור. אז כאן זה עניין של ה"נסתרות לה' א-לוהינו" לתקן, וה"נגלות לנו ולבנינו" לעשות. [חלק א, ד4]

שיר  

5. קטע לדיון

***תלמיד: הפנימי נסתר מאיתנו. האם אנחנו יכולים לעשות את הפעולות החיצוניות ביתר דיוק, כדי להשפיע יותר איכותי על החלק הנסתר?
יש לנו השפעה על הנסתר מוחלטת, על ידי הנגלה. כי כתבו לנו את הנוסחאות, איך אנחנו קושרים את הנגלה, שאנחנו יכולים לבצע, לנסתר, שאנחנו לא יכולים לנגוע בו. נתנו לנו את הנוסחאות. אתה עושה זה וזה וזה, אתה פועל על הנסתר. אז כבר זהו, יש לך הכול ביד. אתה לא יכול להתלונן שאין. "איך אני משפיע על האור העליון? שהוא יכול לסדר לנו משהו. לפני זה אין כלום. והבורא זה מנותק. והעולם העליון מיהו, מהו"? וכן הלאה. נתנו לך מפתחות ביד. אתה לא יכול אחרי זה להתלונן.

שיר  

6. קטע לדיון

*** צריך לעשות לעצמו איזו תוכנית מה לעשות: להתחבר לחברים, להשפיע לחברה, לעזור להם בכל מיני מעשים מה שהם עושים. המעשים הגלויים, כן? המעשים הגלויים. ותמורת זה הוא צריך לדרוש, לא לעשות סתם. צריך לדרוש. מה דורש? שתבוא כוונה נכונה, הלב ייפתח, ירגיש איזשהן הבחנות חדשות בטבע שלו שלא היה יכול להרגיש קודם, כי לב שלו היה כבהמה. והוא רוצה שהלב ייפתח וירגיש קצת מהבורא.


הכנה

** מקובלים אומרים לנו שאנחנו צריכים להגיע להשתוות הצורה עם הבורא, להשפיע לו. יפה מאוד, הם אומרים דברים נכונים יכול להיות, ואני יכול להסכים איתם, כן, נכון. אבל אין לי כוח לעשות זאת כי זה בעיניי לא חשוב. מה שאומרים לי זה אומרים, אבל מה שהרצון שלי לא מרגיש את זה כדבר שחשוב לו, זה לא נותן לי חומר דלק לעבוד. איך אני אחייב את עצמי להשפיע, לאהוב את הזולת, להיות ילד טוב לכולם וכן הלאה? אומרים שבזה אני אהיה דומה לבורא, שבזה אני אגלה איזה עולם רוחני.

1. קטע לדיון

איך לפתח חשיבות למה שהשגנו בכנס? האמת, הכנס עבר, כל החומר שלו נמצא באוויר, וחומר מאוד חשוב, זה חומר של המדרגה הרוחנית הראשונה, אם הייתם לועסים אותו, עובדים עימו, הייתם נכנסים למדרגה הרוחנית הראשונה, ואפילו קצת יותר. מה לעשות? להשתדל במנות קטנות, יום יום, בכל מיני הזדמנויות, לשמוע ולשמוע מה שהיה בכנס.
אני חושב שצריך לשבת אדם אחד, אולי בישראל, אולי כאן, לנקות כל ההקלטה של הכנס מכל מיני דברים שאין בהם שום חשיבות, ישאר משלוש שעות שעה בקושי, ואת זה לשמוע כמה פעמים ביום, כמה ימים, כמה שכל אחד מסוגל. אחר כך לעבור לשיעור שני, לשיעור שלישי, וככה זה יותר ויותר, עד שאתם עוברים על כל הכנס. ואחר כך שוב לחזור, תראו עד כמה שאתם תבינו יותר, תרגישו יותר, אם תחזרו על זה כמה פעמים. זאת ההמלצה שלי. אבל רק תדעו, שאם אתם מבינים מה שמדובר שם, אני מבטיח לכם שזה כבר הדרגה הרוחנית הראשונה. [ד37]

שיר  

2. קטע לדיון

גדלות הבורא מגיעה לנו אם אנחנו מארגנים את הקבוצה ובקבוצה אנחנו מתחברים, מושכים בזה מאור המחזיר למוטב, ואז, במאור מחזיר למוטב, אנחנו מתחילים לקבל התרשמות מכוח ההשפעה, שזה נקרא "בורא". רק בצורה כזאת מתחילים להרגיש חשיבות בכוח השפעה, ואז בעצמנו, בהתאם לזה, מתחילים להרגיש כמה שהשפעה היא חשובה. זה התיקון שלנו.
זאת אומרת, שני דברים יש כאן:
אחד זה ליצור מערכת, כלי, שאנחנו מקושרים יחד בצורה שהיא איכשהו דומה להשפעה, זה דבר אחד. ודבר שני שבכלי הזה, לפי חוק השוואת הצורה, ישפיע האור ויביא לנו הרגשת ההשפעה באמת.
ואז, לפי זה, נכבד את צורת ההשפעה, שזה בעצם תמונת הבורא, וכבר נרצה להיות כמוה

3. שיר  

4. קטע לדיון

גדלות הבורא מגיעה לנו אם אנחנו מארגנים את הקבוצה ובקבוצה אנחנו מתחברים, מושכים בזה מאור המחזיר למוטב, ואז, במאור מחזיר למוטב, אנחנו מתחילים לקבל התרשמות מכוח ההשפעה, שזה נקרא "בורא". רק בצורה כזאת מתחילים להרגיש חשיבות בכוח השפעה, ואז בעצמנו, בהתאם לזה, מתחילים להרגיש כמה שהשפעה היא חשובה. זה התיקון שלנו.
זאת אומרת, שני דברים יש כאן:
אחד זה ליצור מערכת, כלי, שאנחנו מקושרים יחד בצורה שהיא איכשהו דומה להשפעה, זה דבר אחד. ודבר שני שבכלי הזה, לפי חוק השוואת הצורה, ישפיע האור ויביא לנו הרגשת ההשפעה באמת.
ואז, לפי זה, נכבד את צורת ההשפעה, שזה בעצם תמונת הבורא, וכבר נרצה להיות כמוה

שיר  

5. קטע לדיון

* אנחנו, בכנס שעברנו, דיברנו על זה הרבה. איך אנחנו משתדלים להיות דבוקים בבורא. דווקא בשיעור האחרון דיברנו על זה הרבה, איך אנחנו ממשיכים להיות דבוקים בבורא כמה שאפשר יותר, תופסים אותו ולא עוזבים למרות כל הכישלונות, כל הבעיות, כל מה שמתעורר. אנחנו רוצים להיות דבוקים בו ולהרגיש כל ההפרעות שבחיים כהפרעות שבאות כדי שאני אתקשר אליו עוד יותר חזק, שאני אגיע למצב שאני אראה, בתוך כל הפרעה והפרעה, שהן לא בעיות באוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, שהן הפרעות אך ורק איפה שאני עדיין לא מקושר נכון לבורא. ואם אני מגיע להחלטה כזאת, כבר אני לא צריך יותר כלום.

שיר  

6. קטע לדיו

*** יש אנשים שתפקידם לעבוד קשה כדי לבנות את ארגז הפלא הזה, מיקרוגל, וישנם כאלו שהם משתמשים בזה מהמוכן. אנשים צריכים להגיע לפי הנטייה הפנימית שלהם – אלה לעבודה רוחנית הממושכת, כמו לעובדי ה', ואלו רק יקבלו את זה מהמוכן. לכן לא לזלזל באנושות, אלא גם אנחנו בעצם מקבלים הרבה מאוד ממה שהכינו לנו מקובלים משך אלפי שנים. לכן רק להודיע לעולם שישנה שיטת החיבור והיא כבר עכשיו יכולה מאד להקל עלינו, ואת זה ללמד.
הכנה

** אנחנו יושבים ומדברים על המצבים שחייבים להיכנס בהם בכוח, לא לחכות שהם יקרו מלמעלה מתישהו, אלא אנחנו רוצים לזרז את הזמנים, אנחנו רוצים לעורר את המקורות האור, השכבות יותר פנימיות שנמצאות בנו, בתוך ההרגשה שלנו, בתוך המבנה שלנו. אנחנו חייבים להזדרז. ולכן אני נותן שאלות שהם עדיין לא מהשטח, לא מהמציאות, אבל שנבין שצריכים סוף סוף להתקרב אליהם, לבנות מצבים כאלו בצורה מלאכותית, לשחק בהם.

1. קטע לדיון


*** איך אנחנו מגיעים למצב שנקרא "הלוואי שיתפלל כל היום"? שאם אנחנו מגיעים לכזה מצב אז אנחנו יכולים לצאת מכל מצב, הקיצוני ביותר. איך אנחנו מארגנים את עצמנו כך שהקבוצה כל הזמן מחזיקה ב"אין עוד מלבדו", "טוב ומיטיב", ולכן תמיד נשאר איזשהו קצה החבל. שאפילו שאנחנו נמצאים בשנאה הדדית ובקנאה ובכסאח, לא יודע, הלוואי שיבואו כאלה מצבים, בתוכם נמצא קצה החוט, שאנחנו איכשהו אבל תופסים אותו. איך אנחנו מארגנים את עצמנו ביחד בתפילה קבוצתית הקבועה, סביב השעון, למרות כל המצבים? אז, למעשה, מה עושים?

שיר  

2. קטע לדיון

להגיע למצב שההרגל נעשה טבע שני, שאני כל הזמן בזה. כל הזמן אנחנו מחזיקים זה את זה, ונותנים דוגמה זה לזה שכל הזמן מתפללים. זהו, זה המצב הקבוע. כי אחרת איך אתה מחזיק ב"אין עוד מלבדו, טוב ומיטיב"? איך אתה מגיע אליו? או בהודיה או בבקשה. אחרת מה זה נקרא "דבקות בבורא"? בקשה. איך מארגנים את זה ומחזיקים זה את זה? ולכן, בכל המצבים, אפילו שאדם נופל, כל אחד שיפול זה יהיה מסודר מלמעלה ככה שעל ידי זה רק תתחזק התפילה.

3.שיר  

4. קטע לדיון

** פעולה רוחנית כוללת בתוכה כמה נתונים הכרחיים שיהיו, אחרת זה לא ייקרא פעולה רוחנית:
* קודם כל שהיא צריכה להיות למעלה מהמצב שאני בו נמצא, שאני מרגיש בי ברגש ושכל שלי, לא חשוב מה, או דברים טובים, או דברים לא טובים, לא חשוב לי מי, מה, כלום לא חשוב, העיקר שאני לא מקבל את זה בחשבון, אלא חשוב לי שאני מקבל את זה מלמעלה, מכוח עליון, מהבורא. זה דבר אחד.
* וחשוב לי לקבוע שזה בא ממנו
* וחשוב לי לקבוע שזה מפני שהוא רוצה לקדם אותי, ולקדם למרות מה שאני מרגיש בתוכי, או דברים רעים או דברים טובים, לא חשוב.

שיר  

5. קטע לדיון

דברים רעים זה עזר כנגדו, אז אני רוצה בעצמי לצאת מזה. דברים טובים זה הרבה יותר גרוע, כי אני רוצה להישאר בזה ואין לי שום דחף, אין לי איזה פעמון שמצלצל שאני רוצה לברוח, שאני מקבל דקירה, אני לא מקבל דקירה. לכן מצבים הטובים הם יותר גרועים ממצבים הרעים, לכן "כל אשר יאהב ה' יוכיח", שדווקא אם הוא אוהב את האדם הוא עושה לו צרות, כביכול לו, לרצון לקבל שלו.

שיר  

6.קטע לדיון

* עכשיו, אם אני מבצע את זה בקבוצה, אני חושב על כל המעשים האלה בקבוצה, לאט לאט המעשים האלו, כשאני חושב, הם הופכים.. הם עוברים מהמחשבה לרגש, וברגש אני יכול להרגיש אלף דברים בבת אחת, איך אנחנו מתחברים, איך אנחנו דבוקים, איך אנחנו מבטלים את עצמנו, איך כל אחד מצמצם את עצמו, איך הוא מחשיב חברים כגדולים, איך הוא רוצה לגלות בכל התכונות האלה בורא, כל הדברים האלה, אם אני חושב על זה הראש שלי מתפוצץ.
הכנה


כל העבודה שלנו מכוונת לכך שנרכוש את שני המרכיבים האלה: את החומר של "פרעה", וגם את צורתו של הבורא. כי כל תפיסת המציאות שלנו, כל הכרת העולם שלנו, כלולה מחומר וצורה, שעליהן מבוססת ההשכלה שלנו. אנחנו בונים את עצמנו משני המרכיבים: קו ימין וקו שמאל.
קו שמאל הוא החומר, וקו ימין הוא הצורה שלו. וכאשר אנחנו משלבים יחד את החומר והצורה, אנחנו בונים את הקו האמצעי, את דמות ה"אדם".
מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 06.02.2012

1. קטע לדיון

*** כמה שאדם, למרות ההסתרה, בכל זאת מסדר את החיים שלו כאילו הוא נמצא בנוכחות המלך. זה מאוד חשוב, כי זה כל עניין ההכנה שלנו, אז מקדמים אותו לגילוי. אם כל מה שצריך לעשות בגילוי הבורא הוא כבר עושה בהסתרה, סימן שמוכן לגילוי. ואם בזמני ההסתרה הוא לא מתנהג כמו גילוי, אז עדיין לא מוכן, אז נשאר בהסתרה.
זאת אומרת, סתם לשבת ולחכות שיתגלה, זה לא ניתן. זה נקרא אמונה למעלה מהדעת, שאנחנו מתנהגים בהסתרה כאילו כבר נמצאים בגילוי.

שיר  

2. קטע לדיון

למה זה חשוב? כי אנחנו לא זוכים לגילוי הבורא, כמו שזה נדמה לנו, שלא רואים ועכשיו רואים. כמו בעולם שלנו, יש הסתרה של משהו וגילוי. לא כך. אלא זה שאנחנו מתחילים להתנהג בכל החיים שלנו כמו שנמצאים מול הבורא, מול המלך, והוא לא מתגלה ואנחנו מתנהגים כאילו שהוא מגולה, אנחנו הולכים בזה באמונה למעלה מהדעת. אנחנו דווקא שומרים על זה בזה שלא יתגלה, אלא שאנחנו שומרים, מסתירים אותו מאיתנו, "מאיתנו" זה האגו, מרצון לקבל שלנו. ורוצים להתנהג עמו כאילו שהוא נמצא. ואז מתוך זה אנחנו בונים מעצמנו את דמות הבורא, ולא שהוא נגלה לפנינו, כמו שאנחנו חושבים, כמו שבעולם הזה זה קורה. [חלק א, ד23]

3. שיר  

4. קטע לדיון


*** אם אנחנו משתדלים להיות מקושרים זה עם זה, קורה דבר פשוט. שאנחנו נמצאים כל הזמן בתוך האור, ואז האור משפיע עלינו ומכופף אותנו ומסדר אותנו ומקשר אותנו להיות יחד בצורה שהוא מסדר את הקשר ולא אנחנו. אנחנו רק צריכים ללחוץ אחד כלפי השני. וודאי שזה יחד עם הלימוד, עם הפצה, עם כל מיני דברים שעל ידי זה אנחנו עוד ועוד מחברים את עצמנו לאור, ואור אז מכופף אותנו ומסדר אותנו. זהו. וכל אחד מוצא את המקום כמו בפאזל, זה הכול.
תמצאו דוגמה כזאת, שאנחנו נכנסים ורוצים להיות מחוברים אבל איך נכון לחבר? הוא לוחץ עלינו ומסדר כל אחד בתוך השני כמו בתמונה הזאת שאנחנו מרכיבים, זה כבר אור עושה, אז לא נוח לנו, לא נעים ככה יחד, בסדר וככה לא בסדר, עד שזה קורה. זה ממש בפועל כך אנחנו נגלה, מכאניקה פשוטה. [חלק א, ד101]

שיר  

5. קטע לדיון

*** אתה מדבר עכשיו מילים יפות. איך אני אגלה להם וכן הלאה. איך שהם צריכים לאהוב, איך הם אוהבים, איך אני אוהב.. תדבר על אהבה אליהם במילים כאלו. תדבר. אתה רוצה שנגיד דני יאהב את אורן, אז תספר לדני עד כמה שאורן גדול, עד כמה שהוא מיוחד. גם תגיד לדני אתה יודע נראה לי שאורן אוהב אותך מאוד. תגרום שיהיה לו אהבה לאורן נגיד.
אתה יכול את זה לעשות. אפילו שאין לך לזה שום רצון, אבל אם תתחיל כך לדבר אתה תראה כמה שזה פועל בשטח וכמה שזה משנה אותך. כי אפילו שאתה לא רוצה, אבל כשאתה מדבר על דברים כאלה לדני אז המאור עובר דרכך אליו ומתקן אותך. לכן כל כך חשוב לדבר על אהבה ולהשפיע ולהראות אותה לאחרים. אפילו שאתה לא מסכים עם זה. אבל זה מחנך, זה משנה את האדם ממש מיד. [ח. אחרון, ד34]

שיר  

6. קטע לדיון

** "גילוי" נקרא עד כמה שאתה מצליח לבנות את דמות הבורא בתוך עצמו, בתוך עצמך.
צריכים לנסות. קבוצה מסוגלת לדבר על דברים שאין בה, ומסוגלת לעורר את הכוח העליון שיתגלה בה. יתגלה לא בצורה גלויה, אלא שיתחילו לעסוק בזה יותר ויותר עד שיתחברו על ידי המאור המחזיר למוטב שהם לא מרגישים, והחיבור ביניהם ייתן להם הרגשה של הכוח העליון, עליון מהם, מהם.
שהם בונים מתוך כוחות הדחייה ההדדיים מה שהם גילו ביניהם, מקושי הם יגלו שיש כוח אחר. מאיפה? מזה שאנחנו מחוברים יחד. ולכוח הזה של החיבור שלנו יחד, לכוח הזה אנחנו קוראים, "כוח העליון", כי הוא עליון מהטבע שלנו. וכך, רק בצורה כזאת אנחנו מגלים את הבורא. כוח עליון שאנחנו בנינו אותו בינינו. ומחוצה לנו? מחוצה לנו עצמותו, משהו ששם קיים, אנחנו לא יודעים. זה מחוצה לכלי שלנו. אנחנו לא מסוגלים לגלות אותו. אבל אנחנו מגלים מה שאנחנו בונים. לכן זה נקרא, "בוא וראה".
הכנה

הנה ביציאת מצרים נבררו ישראל ונבדלו מכל העמים, להיות מתעלים במדרגתם ממדרגת האנושיות החומרית, ולהיות ראויים להתעטר בעטרות הקדושה. ומה שעד אותו הזמן היה חשך החומריות מתגבר בגוף וגורם לאור התורה הקדושה שלא יאיר, הנה מאחר שסבלו ישראל הענוי והשעבוד הגדול שסבלו, נתפייסה מידת הדין, ונשאר המקטרג בלי טענה, ונזמנו לאור באור העליון. והנה בלילה הזה כל זה מתחדש ומתעורר מה שנעשה בראשונה, וזה עצמו סיוע אל הגאולה האחרונה שתעשה.

1. קטע לדיון

*** תורה זאת הוראה שניתנה לנו כדי שאנחנו נממש אותה. דבר פרקטי. אני חייב להגיע לגלות מצרים ואני חייב להגיע לגלות דווקא ולשמוח בזה כמו שאברהם שמח וקיבל איזה אנחה כזאת כששמע מהבורא שבניו יהיו בגלות. [ח. אחרון, ד35]
*** אנחנו יכולים לקבוע שנמצאים בגלות בתנאי שאנחנו מגלים את השכינה. "ישראל שגלו השכינה עימהם". אז אם אנחנו נגלה במצבנו את השכינה סימן שנמצאים בגלות. איך אנחנו מגלים את השכינה שהיא בגלות, "שכינתא בגלותא"? אבל אנחנו צריכים לגלות אותה שהיא בגלות, לגלות אותה ומצבה בגלות, מה אנחנו עושים כדי להגיע לזה?

שיר  

2. קטע לדיון

** אולי אנחנו יכולים לתאר את הקבוצה שלנו ומצבה האמיתי, שאנחנו נמצאים כבר במצב השלם, רק זה נסתר מאיתנו, ובמצב השלם כמה שאנחנו נמצאים בחיבור, באהבה הדדית, בלב אחד, בערבות, בלחזק זה את זה, בלהיות משתוקקים מהרצון המשותף שלנו לבורא כדי שיתגלה, לפי מידת האיחוד שמתגלה בנו בדרגת נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, תלוי באיזה מידה, על פני איזה אגו אנחנו יכולים להתחבר שורש, א', ב', ג', ד'.
אולי אנחנו נתאר לעצמנו את המצב הזה שאנחנו נמצאים בו, בטוח נמצאים כי הכל כבר נמצא בצורה המתוקנת. אנחנו צריכים לגלות את המצבים האלו. ומתוך זה נבין עד כמה שאנחנו נמצאים בגלות כלפי מה שמסוגלים לתאר כמצב המתוקן, ומתוך זה נרגיש את השכינה בגלות, זאת אומרת הכלי שלנו המשותף שנמצא בחוסר חיבור, בגלות. [זהר, ד19]

3. שיר  

4. קטע לדיון

תלמיד: אז איך מוציא את הנקודה שבלב לחיבור מתוך הלב שלא רוצה חיבור?
אני לא מבין מה זה נקרא להוציא לא להוציא. אנחנו עובדים רק לקראת המאור המחזיר למוטב. אבל אני צריך למאור המחזיר למוטב הזה להביא את החיסרון, שהוא ישפיע. חיסרון זה צריך להיות שאני רוצה להתחבר עם הנקודות האחרות. זהו. אז נטיות שלנו לבורא ולא נטיות לשום דבר אחר חוץ מל-בורא, שזה נקרא "נקודה שבלב", אני ועוד תשעה אנשים, אנחנו יחד באים ורוצים לחבר את הנטיות שלנו לבורא. שאנחנו מוכנים להתחבר כדי לגלות לך את הכלי שלנו, לעשות לך נחת רוח בזה שתוכל להתגלות בנו. וכל היתר חוץ מנקודות שבלב אנחנו לא מקבלים בחשבון. לוקחים אותם להכרחיות וזהו.[ח. אחרון, ד42]


שיר  

5. קטע לדיוןו

אף על פי שהקב"ה הוציא הארץ מרשות האומות ונתנה לנו,עכ"ז אנחנו עוד לא קבלנוה ואין אנו נהנים מזה,אלא שבנתינה זו נתן לנו הקב"ה את ההזדמנות לגאולה, דהיינו להיטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה' בתורה ומצוות לשמה,ואז יבנה בית המקדש ונקבל הארץ לרשותנו, ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה.
בעל הסולם ,מאמר לסיום הזוהר

שיר  

6. קטע לדיון

אנחנו חושבים שמדובר על משהו ששייך לחברה האנושית, ומתחילים להשוות את החברה הזו עם ייתר החברות.. כי החשבון נעשה כאילו בשטח שמובן לנו, שכביכול מדובר על הקשר בינינו, אבל לא מדובר על קשר בינינו אלא על הקשר בין החלקים הרוחניים השבורים והחברה היא לא בני אדם, אלא אותם החלקים השבורים הרוחניים שמשתוקקים להגיע חיבור ולהגיע למצב שלא מסוגלים להתחבר, ואז את המצב הזה לקבוע כגלות מיצריים, ״ויאנחו בני מהעבודה״.. אז הם נקראים בנ״י, שרוצים להגיע אליו, לכוח האהבה והשפעה ואז מבקשים, צועקים, ובסוף מקבלים כוח הזה ומתחברים, והחיבור בינהם הוא נקרא ״יציאת מיצריים״ , לידה, לידת הפרצוף אחד, החדש, המשותף, הנשמה האחת.״
ד 36:25 חלק א 06.04.16
הכנה

"אמר בן זומא, "כל אלו לא נבראו אלא לשמשיני, ואני לשמש את קוני". לפי מה שפרש אאמו"ר זצ"ל, הכוונה, שכל החסרונות שהאדם רואה אצל אחרים והוא מאמין שהם שלו, לכן יש לו מה לתקן. נמצא שכל העולם משמשים אותו, בזה שממציאים לו את החסרונות שלו, והוא לא צריך לחפש בעצמו, אלא הם עושים לו טובה גדולה, בזה שממציאים לו החסרונות שלו." (רב"ש ג', לשמשני)
חזרה למעלה Go down
 
לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ה'-יום שני ה-5/6/2017-
חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1
 Similar topics
-
» לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק א'-יום שני ה-5/6/2017-
» לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ב'-יום שני ה-5/6/2017-
» לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ג'-יום שני ה-5/6/2017-
» לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ד'-יום שני ה-5/6/2017-
» לעילוי נשמת חברתנו "יעל זפרן" שנפטרה יא' סיוון תשע"ז -חלק ו'-יום שני ה-5/6/2017-

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: