הכנה
אדם, שרוצה ללכת בדרכי השפעה, אז הוא צריך להבין, שמן השמים נותנים לו טיפול מיוחד, שהורידו אותו ממצב הקודם... שהיה חושב, שיש לו קצת שלימות. וזה ניכר, מזה שהוא מסכים להשאר כך במצב הנוכחי כל ימי חייו. מה שאין כן עתה, כשהוא רואה, שהוא מרוחק מרוחניות, אז הוא מתחיל לחשוב "מה באמת רוצים ממני, ומה עלי מוטל לעשות, ולאיזה מטרה אני צריך להגיע". ורואה את עצמו, שאין בידו שום כח לעבודה. ומוציא עצמו במצב של "בין שמים וארץ". ורק האדם יכול להתחזק, שרק הקב"ה יכול לעזור, מה שאין כן הוא מצד עצמו, אבד... נמצא, שהירידה זו היא דוקא עליה. היינו, שעל ידי ירידה זו, שמה שהם מרגישים, זה נותן להם לעלות בדרגה, היות ש"אין אור בלי כלי".
(רב"ש א', לשמה ושלא לשמה)
1. קטע לדיון
האדם הרוצה לעבוד ה' באמת צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, היינו שלא תשאיר לך רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים [...] כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה' יותר מתגלה אליהם אור השכינה, ולזה צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה כביכול.
שיר
2. קטע לדיון
"כשאתה מגיע לתיקון הכללי אז כביכול יש לך בניין, אבל הבניין הזה הוא מסמל לך את השלמות, ואז אתה לא צריך קרבנות, אתה לא צריך הגבלות, אתה לא צריך משמרות כי כל הדברים האלה היו מתוך העבודה הבלתי שלמה, עבודת ה'. אבל אם העבודה היא שלמה בתוך הלב של כל אחד, ובתוך הלב הכללי של כולם יחד, אז אין לה זמן, אין לה מקום, אין הגבלות של קירות ומצבים וזה הכול יכול להתרחש רק בממד הרוחני".
3. שיר
4. קטע לדיון
מאיזה חומר אדם יכול להגיע, ולהשיג תכונה חדשה, שהוא צריך להשפיע; וקבלה עצמית, הוא דבר פסול. הלא זה הוא נגד הטבע.
יש עצה אחת, אם מתאספים כמה יחידים שיש להם הכח הקטן הזה, שכדאי לצאת מאהבה עצמית, אלא שאין להם כל הכח והחשיבות לדבר השפעה... וכל אלה היחידים מתבטלים כל אחד להשני.
כולם יש לכל הפחות בכח, את ענין של אהבת הבורא, אבל בפועל, לא יכולים לקיים את זה, אז על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, שהגוף הזה מורכב, למשל מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי עשרה מכפי שהוא היה יחידי.
שיר
5. קטע לדיון
אמרו חז"ל "קנאת סופרים תרבה חכמה". היינו, בזמן שכל החברים מסתכלים על החברה, שהם נמצאים ברמה גבוהה, הן מצד המחשבה, והן מצד המעשים, אז מצד הטבע הוא, שכל אחד ואחד מוכרח לעלות מדרגתו לדרגה יותר גבוהה, ממה שיש לו מצד תכונת גופו... שזה הוא קנין חדש. וזה בא לו רק מכח חיבור עם החברה, וע"י הקנאה שיש בו על החברים, בזמן שהוא רואה, שיש להם תכונות יותר יפות, ממה שיש לו, זה נותן לו תנופה, שירכוש מהם את מידותיהם הטובות, שיש להם, ולו אין, והוא מקנא בהם [...] זוהי הסיבה שיכול עכשיו להיות יותר גדול, מבאם שלא היה לו חברה, כי קונה ע"י החברה כוחות חדשים. (רב"ש א', עניין למעלה מהדעת)
שיר
6. קטע לדיון
כתוב: ברוב עם הדְרָת מלך. נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכוח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אווירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב"ה. שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להיכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטן שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך. כן הוא יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדווה.
(רב"ש א', סדר ישיבת התוועדות)
הכנה
"אם אתה אומר כך במצב הזה, "אני מודה לך על זה שאני נמצא איתך לפחות בקשר הזה באחוריים, ולא אכפת לי מה אני ארגיש. העיקר שאני אהיה מודה לך על זה שאתה מטפל בי. ואני מפחד מאוד להתנתק מקביעת המצב הזה שאתה מטפל בי, אפילו אם אני ארגיש יותר טוב. אני לא רוצה להרגיש יותר טוב, בתנאי שאני אז מתנתק מזה שאתה מטפל בי". זאת אומרת, "אני רוצה להיות לידך בכל מחיר. מה שלא יהיה. אני רוצה להרגיש שיש לי קשר אליך שאתה נמצא, שאתה פועל עליי. אפילו שאני מקבל עדיין את ההשפעה שלך כדברים לא נעימים."
אם אדם מתחיל בצורה כזאת לעבוד אז הוא כבר מתקדם הלאה לדרגת הבינה. ואז הבורא בדרגת הבינה כבר מתחיל להתגלות לו."
1. קטע לדיון
""בעיתה" בעצמה היא לא מקדמת אדם למטרה. רק נותנת לו כל מיני ההבחנות שליליות עד שהוא משיג שהוא צריך להתקדם במאמץ אישי. כי אם הוא לא יתקדם במאמץ אישי, לא יהיה לו כלי לקבל גמר התיקון, לקבל כל הגילוי. הוא חייב בכל זאת בעצמו לרצות. ולא שקיבל מכה, תעבור הלאה. עוד קיבל מכה, תעבור הלאה. לא. בהמה תישאר בהמה.
צריך להיות כאן אדם שמעכל את המכה הזאת, שמבין, רוצה להתקדם לא כדי לברוח מהמכות אלא כדי לעשות נחת רוח לבורא, כדי להצדיק אותו, כדי להבין שמכות האלה זה לא מכות, זה דווקא הבורא סובל מהם ולא שהוא סובל האדם עצמו."
שיר
2. קטע לדיון
"תוצאה מהאור העליון, איך זה יכול להיות? על ידי זה שאני משתדל דרך הקבוצה להשפיע אליו. הכול תלוי באור העליון, זה נקרא "לצפות לישועה". אם אדם עושה פעולות והוא חושב שכתוצאה מהפעולות בצורה ישירה יקרה לו משהו, זה ממש מעשה שטות, אגואיסטי, אלא רק דרך האור העליון. אז הוא מלמד אותנו האור העליון, הוא ככה מתיש אותנו, מתיש, מתיש, עד שאנחנו מתחילים להבין שאנחנו תלויים בו, נמצאים בשליטתו."
3. שיר
4. קטע לדיון
*** "יש בסגולת תורה ומצוות, אם הוא לומד על כוונה זו, אף על פי שאין לבו מסכים לזה, וכל כך מה שהוא עושה על כוונה זו, הוא נגד רצונו ולבו, מכל מקום על ידי עשיה על דרך הכפיה, הוא זוכה שרצונו יתהפך לו מאהבה עצמית לאהבת הזולת.
יש להבין במה שכתוב, היותר קשה להשיג את המושג להשפיע לזולתו, היות שזה נגד הטבע, אלא בסגולת תורה ומצוות על מנת להשפיע, יכולים לזכות להפוך את טבעו בעל מנת להשפיע.
שיר
5. קטע לדיון
** אם אנחנו רוצים לשנות תפיסת המציאות, לראות באיזה מציאות אנחנו נמצאים ואיך אנחנו יכולים לשנות אותה, את המציאות הזאת, עלינו להבין שהשינוי הוא יכול להיות רק בנו. כי האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת, כאור, ו"אני ה-ו-י-ה לא שניתי", זה הצורה שהאור פועל עלינו. אלא אנחנו כן יכולים לשנות את היחס שלנו להמציאות ובהתאם לזה נרגיש אותה אחרת, נגלה אותו אחרת. כי למציאות עצמה, שאנחנו, כלפינו מדברים, רק כלפי האדם המשיג, אין לה שום צורה משלה אלא רק מה שאדם בעצמו קובע.
שיר
6. קטע לדיון
"אנחנו ממשיכים בשעור הזה שכמה שעורים הקודמים שבהם אנחנו מנסים למצוא ההשפעת התורה ומצוות, השפעת עשירייה ,השפעת מאור המחזיר למוטב עלינו כך שנרגיש שינויים פנימיים שבנו, בהסתכלות על המציאות בלראות את המציאות לא בדיוק כמו שרואים דרך 5 חושים גופניים שלנו ,אלא בשינויי מהם , שגם במוח וגם בלב אנחנו נרגיש,קודם כל נרגיש בלב , נרגיש מציאות שונה ,
הכנה
"אם אותה העבודה אני עושה למי שאני אוהב, אז אני נהנה ממנה וכמה שהיא קשה אני נהנה עוד יותר כי בזה אני מביא לו תענוג יותר גדול. הכול תלוי לא בעבודה עצמה אלא מהכוונה.
זה כל ההבדל בין מה שאנחנו צריכים לעשות בחיים שלנו ולהפוך את החיים האלו לגן עדן. אין גן עדן ואין גיהינום, כמו שטיפשים חושבים, אלא פשוט הקיום שלנו שהוא לא רק את זה, אלא אני אומר בכלל ללא גופים, בכלל ברצון, לא בבהמה הזאת, אם אני מתקן את היחס שלי שהכול מגיע לי מהבורא ואני בעבודה שלי עם הרצון שלי נמצא עמו בחיבור, אז אין לי קושי לעשות שום דבר ואין לי זמן, תנועה, מקום, כל ההבחנות הללו נעלמות. אני נמצא עמו כל הזמן בחיבור.
1.קטע לדיון
"אם אותה העבודה אני עושה למי שאני אוהב, אז אני נהנה ממנה וכמה שהיא קשה אני נהנה עוד יותר כי בזה אני מביא לו תענוג יותר גדול. הכול תלוי לא בעבודה עצמה אלא מהכוונה.
זה כל ההבדל בין מה שאנחנו צריכים לעשות בחיים שלנו ולהפוך את החיים האלו לגן עדן. אין גן עדן ואין גיהינום, כמו שטיפשים חושבים, אלא פשוט הקיום שלנו שהוא לא רק את זה, אלא אני אומר בכלל ללא גופים, בכלל ברצון, לא בבהמה הזאת, אם אני מתקן את היחס שלי שהכול מגיע לי מהבורא ואני בעבודה שלי עם הרצון שלי נמצא עמו בחיבור, אז אין לי קושי לעשות שום דבר ואין לי זמן, תנועה, מקום, כל ההבחנות הללו נעלמות. אני נמצא עמו כל הזמן בחיבור.
שיר
2. קטע לדיון
שאלה: איך הדאגה לשלום החברים מביאה לאין עוד מלבדו?
כי זה סתם נדמה לי שאלו חברים, אין חברים ואין כלום, יש רק אין עוד מלבדו שמצטייר או מציג את עצמו כך לפניי בכל מיני צורות. ואני צריך להתייחס לצורות האלה ובהם כשאני משנה את עצמי, משפר את עצמי, אז אני מגיע למצב של אהבה חלוטה ואז אני מגלה אותו, מאהבת הבריות לאהבת ה'. אתה לא יכול לגלות את הבורא לפני שאתה מגלה יחס נכון לבריות, ענייני, מטרתי, ונכלל איתם.
3. שיר
4. קטע לדיון
** האדם, אחרי כמה שנים שהוא לומד, הוא מוכן להמשיך ללמוד חכמת הקבלה וקצת להתנהג לפי מה שצריך, אבל לעשות את זה בחיצוניות, לא להחליף את הערכים שלו דקבלה לערכים של השפעה. זאת אומרת אפשר כך להמשיך. הטבע שלנו עוצר אותנו, אומר בסדר גמור, אפשר כך להמשיך, מה לעשות, אם יהיה משהו, אם יבוא אליך אז יבוא, ואם לא אז לא. ותראה את כל העולם.
שיר
5. קטע לדיון
** היום, כשאנחנו הולכים בדרך חזרה, אז אנחנו קודם נכנסים למלחמה עם היוונים, ואחר כך מתייוונים, ואחר כך מכבים. לכן עלינו להבין שכל העבודה שלנו היא בחיבור בינינו בעשיריה, ושם אנחנו דווקא נלחמים על המאור המחזיר למוטב, כי כל המלחמה היא על "לשמה", שמקבלים על ידי המאור המחזיר למוטב. ולכן אז חיבור הלבבות, שאנחנו צריכים לתת למאור המחזיר למוטב איזה מאמץ, מתח בלחבר את הלבבות שלנו, שאנחנו לא מסוגלים, הלבבות שלנו הם כולם בתוך הקליפה, כל לב בתוך השק האגואיסטי שלו, בתוך הקרום הזה שלא נותן להרגיש את ליבו של החבר, אנחנו צריכים להשתוקק בכל זאת לחבר את הלבבות, הנקודות הפנימיות שלנו של הנשמה. ואם המאמץ הזה הוא יהיה מספיק, אז האור העליון יגמור את כל העבודה הזאת בעדנו. [חלק א, ד17]
שיר
6. קטע לדיון
** זה החוק ברוחניות שסך הכול כוח אחד פועל במציאות, שזה הכוח העליון. או שאנחנו על ידי כיווץ בינינו, חיבור בינינו, מרכזים אותו ועמו אנחנו פועלים, ואז אנחנו מעלים את עצמנו מעלה בסולם המדרגות, או שאנחנו מתפרדים ואז אותו כוח, שזה הבורא, הכוח העליון, אבל נכנס לתוך הקליפה, ואז הקליפה גוברת. אחד משניים. אבל כוח אחד. ולכן כתוב שזה קם, זה נופל. ככה זה תמיד.
הכנה
י צריך למשוך את המאור במה שאני... לא חשוב שיש לי כאלו תכונות שהן מפריעות לי למשוך את המאור המחזיר למוטב... מפריעות לי להתחבר עם הבורא... מפריעות לי להגיע לדבקות השם...
הן לא מפריעות... דווקא מתוך זה שהן מפריעות אני צריך להגיע לדבקות השם בצורה האופיינית, המיוחדת שלי... ולכן אין לי על מה להתלונן... אלא רק על זה שאני לא יכול לתת את העבודה המספקת... רק על עצמי...
אבל התכונות שאני נמצא בהן, או קיבלתי אותן, או התחנכתי כך אצל ההורים... זה הכל היה מתוכנן..."
1. קטע לדיון
עיקר עבודת האדם שיתבונן בגדלות ה', היינו שהוא צריך להסתכל
בספרים המדברים מגדלות ה' ובזמן שלומדים צריכים
לצייר לעצמו, באיזה שעור היו חז"ל מרגישים את גדלותו של הקב"ה,
ויתפלל לה' שיאיר להרגיש את רוממותו יתברך,
בכדי שיוכל להכניע לבבו ולהבטל לפני הקב"ה.
[הרב ברוך שלום אשלג, אגרת "כט]
שיר
2. קטע לדיון
שאלה: איך יכול להיות שפעולות גשמיות מושכות כוחות רוחניים...?
תשובה: איזה פעולות גשמיות ועולם גשמי...זה הכול רוחניות זה הכול פעולות שפועלות על הנשמה...אין כלום חוץ מהויה...אם אני מחבק דואג להם לחברים אני מקבל הכול...רבי יוסי בן קיסמא ידע...ידע איך להתייחס לחברים שלו ולא צריך לעבור לאף מקום...מה פתאום....
ש.ב. 13/12
3. שיר
4. קטע לדיון
* התורה היא לא רק המאור המחזיר למוטב, לא רק אור מקיף... התורה היא הכל... כולל אור אין סוף, כל המערכת המקולקלת, כל המערכת המתוקנת בכל המצבים שיש ביניהן... זאת תוכנית איך הרצון לקבל שהבורא ברא משתלשל ומתגלגל עד השבירה ואחר כך, מעלה את עצמו לגמר התיקון... כל התהליך חוץ מהנקודה אחת מצד אחד שזה הבורא... והנקודה מצד השני שזה הנברא... כל התהליך הזה כולל כל האורות... נקרא תורה..."
שיר
5. קטע לדיון
איך אתה תקבל אם אתה לא עושה מאמץ?
תלמיד: הגרעין לא עושה מאמץ בשביל להתפתח.
אתה לא הכנסת אותו לאדמה. אתה לא משכת עליו את המאור המחזיר למוטב, השמש, החום, המים, גשם, אתה לא עשית את זה. איך יכול להיות? אתה מתייבש*
שיר
6. קטע לדיון
* התורה היא לא רק המאור המחזיר למוטב, לא רק אור מקיף... התורה היא הכל... כולל אור אין סוף, כל המערכת המקולקלת, כל המערכת המתוקנת בכל המצבים שיש ביניהן... זאת תוכנית איך הרצון לקבל שהבורא ברא משתלשל ומתגלגל עד השבירה ואחר כך, מעלה את עצמו לגמר התיקון... כל התהליך חוץ מהנקודה אחת מצד אחד שזה הבורא... והנקודה מצד השני שזה הנברא... כל התהליך הזה כולל כל האורות... נקרא תורה.
הכנה
"עבודה של לשמה בעשירייה, זה כבר שאני משיג חיבור איתם בדרגה לפחות הראשונה של החיבור ההדדי. אחיד. אחיד וזה שאין לי חבר טוב, חבר רע, אני קרוב לזה ולא קרוב לזה, זה אסור שיהיה. אני מבטל את עצמי כלפי כולם, אני משפיע לכולם, אני מגיע למצב שכולם בשבילי, זה כך הופך להיות על ידי מאור המחזיר למוטב, הופכים להיות בשבילי, זה אני לא רואה פרצופים, אני רואה פנימיות שלהם.
1. קטע לדיון
"צריכים לעורר ככה את החברים , לא יהיה לי חסרון לרוחניות אם אני לא אקבל אותו מהסביבה , אני מקבל דחף ראשון מהבורא הוא מביא אותי לקבוצה , ואחר כך שלב העיקרי שאני נמצא בין התלמידים ואני מרגיש שאני זקוק לקבל מהם התעוררות"
שיר
2. קטע לדיון
** "אחישנה" נקרא שאנחנו בעצמנו מחפשים את החיסרון הנכון, השתוקקות, שרק בהכנת החיסרון הנכון, בו אנחנו דווקא מגלים את הבריאה העליונה. וברצון הרגיל לא, לא יכולים לגלות רוחניות, רק מתוך זה שאנחנו נשתוקק בעצמנו. וההשתוקקות הזאת צריכה להיות לא מפני שרע לי, זאת אומרת שבעיתו לא יכול להביא אותי לזה, אלא מתוך זה שאני מכין את החיסרון הזה על מנת להשפיע, שהוא צריך להיות כמו של הבורא, להשפיע לו כמו שהוא רוצה להשפיע לנו.
3. שיר
4. קטע לדיון
ומזה אנחנו צריכים להבין שאין בתוך אדם אותו חיסרון, חוץ מהבסיסי כדי להביא אותו לעשיריה, אין בו אותו חיסרון שאיתו הוא משיג הבורא. אלא בורא מתגלה באותם החסרונות, באותם "הגירומין" מה שנקרא, באותו השתוקקות שהוא קונה מהעשיריה, מהזולת, מהחברים. ותשעה חברים מספיק ודי לאדם אם הוא נכלל איתם כאחד, כדי בדיוק לספק לעצמו את החיסרון להשגת הבורא.
שיר
5. קטע לדיון
"קבוצה יש לפניך, זהו, תיכנס לתוכה ואתה באחישנה. תעשה מה שהם רוצים, ראש קטן. ואתה באחישנה. הפעולה הכי קלה מה שרב"ש אומר, תתבטל כלפיהם, שום דבר אחר, תתבטל. מה אתם רוצים? – תכתבו לי, תגידו לי מה אתם רוצים. – זהו, אני רוצה לרוץ בשבילכם."
שיר
6. קטע לדיון
ולכן אנחנו צריכים.. תמיד לחשוב, כמו שכתוב, "מחוץ לגופו", "אחרי עורי נקפו זאת", זאת אומרת, "מבשרי אראה א-לוהי", זאת אומרת אחרי הרצונות האלה שהם נמצאות מחוצה לאדם. שהוא צריך לשלם על זה הרבה ביגיעה, להתכלל עם החברים, ושם שם הוא מגלה את הבורא. שם הכלי שלו האמיתי. " [חלק א, ד 19]
הכנה
*** ("מרכז הקבוצה") בעצם, זה המקום הכי חשוב. כמו שכתוב, שעיני כולם מכוונות לזה כי זה המקום של השכינה, מקום שנמצא בו מגע בין הנבראים לבורא כשוכן בתוך השכינה, שהנבראים בונים את הכלי הזה שנקרא "מלכות דאצילות", "שכינה", אוסף של כל הרצונות. ואז, לפי זה, האור שוכן בתוכו, בתוך הרצון הזה המשותף, וכך יש מגע עד הדביקות בין הבורא לנבראים.
1. קטע לדיון
*** זה שאנחנו משתוקקים למרכז הקבוצה, אנחנו מתחילים להיות יותר רגישים לפעולות הסמויות של הבורא בנו. אם אנחנו משתדלים להתחבר, אנחנו בזה מעוררים את הפעולות שלו עלינו, זאת אומרת מגלים פעולות שלו עלינו, שמבחינת "אני הראשון". ואז יוצא שאנחנו מוצאים במרכז הקבוצה שמשתדלים להתחבר, אנחנו כאילו מגלים מה אנחנו צריכים לעשות.
שיר
2. קטע לדיון
"עשירייה בסך הכול זו אותה הקבוצה בני ברוך העולמית, שכל אחד דרך עשירייה שלו הפרטית, כי אנחנו לא יכולים לכלול את הכול וכך לחשוב שאני מתחבר עם כולם, זה עדיין לא נמצא אצלי כדבר שעומד לפניי. אבל אם יש לי חמישה, עשרה אנשים שאני נמצא איתם בזמן השיעור בהפצה, בישיבת חברים, אז אני יכול לתאר לעצמי מזה נקרא עשירייה, ואז אני בעבודה איתם מתחיל להרגיש שיש בינינו איזושהי נקודת החיבור.
3. שיר
4. קטע לדיון
*** אין משהו שקורה לפני מרכז הקבוצה. אין. כי רק כשאתה משייך למרכז הקבוצה חשיבות, במידה הזאת אתה מתחיל להתנתק מעצמך, להגיע לחיבור, לערבות, הדדיות, ביטול, כל מיני דברים. לפני שאתה מקבל חשיבות למרכז הקבוצה, שהיא הפתח לעולם הרוחני, בצורה אגואיסטית ודאי עדיין, לפני זה אתה לא מתחיל לפעול.
שיר
5. קטע לדיון
*** מה זה אומר לדאוג עבור החברים?
אנחנו למדנו את זה וקראנו את זה הרבה מרב"ש, מהמאמרים שלו, הראשונים, על הקבוצה. לדאוג לחברים זה לדאוג לרוחניות שלהם. וגם כן לגשמיות, הוא קובע שם, גשמיות של החבר בצורה הכרחית שאנחנו דואגים לו, זה הרוחניות שלנו. אז אנחנו צריכים באמת לדאוג. בקיצור לדאוג, לתמוך. בעיקר זה ודאי שבימינו מדובר על התמיכה בהתפתחות הרוחנית. אני מתפלל עבורם, אני רוצה שהם יגיעו וישיגו הכול.
שיר
6. קטע לדיון
"כשהייתי נוכח כשנסעתי עם רבש לאיזה אנשים כאלו, או שהוא למד עם כמה אנשים שהיו לומדים עם בעהס, הם כמעט ולא היו מדברים. אחד היה קורא תעס, וכולם שותקים, רק לפעמים מישהו שם אומר כמה מילים, אבל בעיקר כל העבודה ביניהם הייתה פנימית. אני אז ישבתי עדיין, רק ישבתי, אבל היה מעניין לראות עד כמה אנשים מבינים ומרגישים זה את זה והיה מורגש עליהם שהם עושים עבודה פנימית בהתקשרותם ושבאמת משהו קורה
הכנה
"אם הייתי יכול הייתי ממש משתתף בכל פעולה ופעולה. תשתדלו. אתם תראו כמה שזה מקדם אותנו יותר מכל דבר אחר. כי סך הכול "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים", הבורא רוצה את כולם שיתכנסו לכלי אחד, בוא נעשה .. כל צעד שאנחנו עושים לזה אנחנו זוכים להיות יותר עליונים."
1. קטע לדיון
אין רב, יש רק אני ועשירייה.
עד כמה האדם לא שומע. אמרתי לך את התנאים, אני והעשירייה. אני רק על זה עכשיו חושב, אין יותר עולם, אין יותר כלום, אני והעשירייה. ואני כדי להיות דבוק בעשירייה צריך כוח נוסף שנקרא "בורא". אז אני דורש. מאיפה הוא יבוא, אני לא יודע. אני חייב שהוא יעזור לי להידבק בעשירייה, אז אני אהיה מסודר בתוך הנשמה שלי.
מתוך שיעור בוקר בנושא ביטול 4.11.16
שיר
2 קטע לדיון
*** תחילת עבודתו היא הכרת הרע, היינו שהאדם מבקש מה', שהוא ירגיש עד כמה הוא רע, הרצון לקבל. וידיעה זו, שהרצון לקבל נקרא "רע", רק הבורא יכול לתת לו להרגיש, וזה נקרא, שע"י התורה האדם יכול להגיע לידי הכרת הרע, שפירוש, להכיר עד כמה שהרצון לקבל הוא רע. ואז הוא יכול לבקש אח"כ, שיחליף את הרצון לקבל ולתת לו תמורתו את הרצון להשפיע. [כתבי רב"ש - א', מאמר: "קדושה וטהרה בעבודה"]
3. שיר
4. קטע לדיון
לכן צריכים להבין שלעבוד על הרע אנחנו יכולים אך ורק בחיבור. זאת הצורה המועילה ביותר, כי היא נותנת לי דרגה עליונה הבאה של הכרת הרע כלפי החיבור, כלפי הבורא, נמצא בינינו או לא נמצא בינינו, ואז מתקדמים. אחרת בצורה בהמית אני יכול להמשיך להכיר את הרע, יותר רע, פחות רע. הכול זה לא שייך לרוחניות, ממש דרך ארוכה מאוד. [חלק א, ד 101]
שיר
5. קטע לדיון
*** כתוב "ויחן העם, כאיש אחד בלב אחד", שפירוש, שלכולם היה מטרה אחת שהוא לתועלת הבורא. ויש להבין, איך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד, הרי ידוע מה שאמרו חז"ל "כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם דומות זו לזו", ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד.
תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. מה שאם כן שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת הבורא, אם כן אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, ונכנסו כולם לרשות היחיד. [כתבי רב"ש - ב', אגרת מב]
שיר
6. קטע לדיון
*** כל אחד שמשלים את השני בצורת השפעה ובצורת הקבלה ההדדית, בונה יחד עם החברים כזאת מערכת אינטגרלית שכולה נמצאת בקבלה ובהשפעה הדדית שנקראת עובָּר. ואז אם אנחנו בונים מגעים כאלו בינינו, אז הבורא נותן לזה רוח חיים בתוך המערכת הזאת, אם היא מתחברת בצורה הנכונה, בנטייה הנכונה מכל המשתתפים.
הכנה
*** מה זאת אומרת שאם לא היראה, אי אפשר לבנות כלום? כי כל הרוחניות, אם אנחנו רוצים להשיג משהו שנמצא מחוצה להרגשה שבתוך הנברא, שזה הרגשת הבורא, מה יש עוד חוץ מזה, היא בנויה על זה שהנברא מקבל חושים כלפי הבורא. אז יראה זה תחילת החוש כלפי בורא, ובאמת סוף של כל החושים. שכל מה שיש לנו, שאנחנו מפתחים כל מיני חושים בט' ראשונות, במאה עשרים וחמש מדרגות, שאנחנו מפתחים אותם יותר ויותר ויותר, כל החושים האלו הם סך הכל כולם כולם כולם נכללים ביראה - האם אני אוכל עוד להשפיע עוד להשפיע עוד להשפיע לבורא.
1. קטע לדיון
*** הוא גדול, משום שהוא השורש, שממנו מתפשטים כל העולמות, וגדלותו מתראה על מעשיו, והוא מושל בכל, משום שכל העולמות שברא, הן העליונים והן התחתונים, נחשבים לפניו כלא כלום, שאינם מוסיפים משהו על מהותו.
ונאמר, וישים חפצו באותו המקום, שנקרא יראה. שישים ליבו ותאוותיו באותו מקום, הנקרא יראה, שיהיה דבוק ביראת ה' ברצון ובחשק, המותאם והראוי למצוות המלך.
שיר
2. קטע לדיון
*** בתנאי כשהם מתאספים, כל אחד יחשוב, שהוא בא עכשיו להמטרה לבטל את אהבה עצמית, היינו שלא יחשוב עתה איך למלאות את הרצון לקבל שלו, אלא יחשוב עכשיו עד כמה שאפשר רק על אהבת הזולת, רק על ידי זה הוא יכול לקבל רצון וצורך, שצריכים, לקבל תכונה חדשה שנקרא רצון להשפיע. ומאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת הבורא, היינו שרוצה להשפיע להבורא נחת רוח.
3. שיר
4. קטע לדיון
אנחנו מגיעים ליראה השלישית , עלי ידי "ואהבת לרעך כמוך", זה האמצעי להגיע ל"אהבת את ה' אלוקייך", אז תתחיל לעסוק באהבת חברים בקבוצה , תכניס את הראש שלך, את הדאגות שלך בקבוצה , אז תרגיש שאין לך דאגות על עצמך , זה פשוט נעלם ,הדאגה לקבוצה מוציאה אותך מהדאגות הגשמיות על עצמך ומביאה אותך לאהבת ה'
שיר
5. קטע לדיון
"על פני המצב הצר, הממורמר, שאין סיכוי ואין תכלית, ואין כלום,
חוץ מזה שעומד לפני המעמד הזה של הדבקות שלי בחברה,
כהכרחי להתקדם למטרת הבריאה,
שרק בצורה כזאת אני עובר מחסום, כאן זה המחסום, אתם מבינים?
אין יותר. בהתכללות שלי בסביבה, בדרך הזאת, מבחוץ לפְנים,
אני עובר מחסום".
שיר
6. קטע לדיון
"חייב להיות כל הזמן קשור למקורות. מקורות. מקורות. מקורות. המאור המחזיר למוטב. כאן מדברים ביניכם, יוצאים אח"כ מדברים ביניכם, איפה המקור? תשמעו את זה פעם פעמיים ביום, אתם תראו כמה אתם יכולים לעבוד עם זה. זה מוכן בקופסה ואז תוכלו לעבוד."
הכנה
אנחנו בינתיים פעם ראשונה רק, עוברים על כל מיני התופעות שהכלי, בדרך התיקון שלו, עובר, ולכן אני לא מצפה מכל המצבים האלה שהם יקרו באמת, כמו שכבר עברנו כמה מהם ונעבור עוד כמה. זה כדי לתת לנו רגישות לכל מצב ומצב, במקצת לעורר את השורש העליון. אז נקווה שאנחנו בהחלט מתקדמים ליישום. ונשתדל, כמה שיותר נפעיל עכשיו זה יהיה יותר קל אחר כך. אז נפעיל את עצמנו היום לכוון הצעקה, זעקה, לכיוון החיסרון הגדול, שבאמת יהיה לנו התפרצות מבפנים, מתוך ליבנו, ולב אחד, ולבורא. נשתדל
1.קטע לדיון
א) שהעבודה שלו תהיה נגד הטבע. זאת אומרת, שהוא רוצה לעשות את כל המעשים רק להשפיע, והוא רוצה לצאת מאהבה עצמית, אז שייך לומר שהוא בעל חסרון.
ב) שמתחיל בעצמו לצאת מאהבה עצמית ומשקיע בזה יגיעה, ואינו יכול לזוז ממצבו כמלוא הנימא. אז הוא נעשה נצרך להבורא, שיעזור לו. ואז תפלתו היא אמיתית, משום שהוא רואה, שמצד עצמו אינו יכול לפעול מאומה. אז, כשהוא צועק לה', שיעזור לו, הוא יודע זה מהעבודה, כמו שכתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה". זאת אומרת, מזה שעבדו ורצו להגיע לדרגת, שיוכלו להשפיע לה', וראו שלא יכולים לצאת מהטבע שלהם, אז התפללו מעומק הלב.
שיר
2. קטע לדיון
אם אנחנו, בצורה כזאת, אבל כלפי הקבוצה, כל אחד אוסף את הנקודות שלו, אז אנחנו מגיעים לייאוש הנדרש בצורה מאוד מהירה. ואז אדם מרגיש את עצמו שבאמת וכל היחד, כולם אתם יודעים מה זה ביחד, אם מתחילים או להיות בשמחה או להיות בעצבות. ואז ביחד מגיעים לאותה צורת הייאוש הנדרשת מה שבעל הסולם כאן לנו מספר.
אם אדם חושב איך לבד להיות בזה, זה בלתי אפשרי. זה מגיע לידי מאמצים קטנים, אבל בתוך החיבור ועל ידי המאור המחזיר למוטב שמופיע, ואז לא קשה. שוב אנחנו צריכים להבין שיגיעה איכותית היא מביאה להצלחה ולא כמותית.
3. שיר
4. קטע לדיון
"אני שוב רוצה להזכיר לכם הכלל מאוד פשוט, כדי לא ליפול, אדם צריך לחשוב על חברו, עשירייה צריכה לחשוב על עשירייה אחרת. וזה הפתרון, פשוט מאוד. יש איזה בעיה, נפילה, מצב רוח, חוסר ביטחון, הרגשה איזו חרדה, משהו לא טוב, תחשוב על אחר, מיד תיפטר מכל הבעיות. לא לשכוח על זה. ואתם תראו שזאת התרופה האוניברסלית לכל דבר".
שיר
5. קטע לדיון
אנחנו נמצאים בחיבור עם הבורא בדביקות עימו בצורה השלימה. אלא שבדמיון שלנו, כל פעם מתגלה שאנחנו כאילו נמצאים בעולם הזה ושאנחנו ממש שרויים בו. זה ממש דמיון, העולם הזה זה כך נראה לנו.
אז אנחנו צריכים, מצד אחד, להתנהג בו לפי המשחק שיש. ומצד שני, אנחנו צריכים להבין שכלפי עבודה רוחנית, זה ממש דמיון. ועל ידי יחס כזה, דואלי, אנחנו לאט לאט נגיע למצב שנראה את הצורה האמיתית
שיר
6. קטע לדיון
אני עושה את העבודה בגוף שלי מה שצריך לעולם הזה, אני נמצא ברוח שלי כמו שהיינו בימים האלה כל הזמן בהתפתחות. תבדילו בין זה לזה, שגדלות הבורא, ההתקדמות לקראת זה, יכסה לנו על כל יתר הדברים. יכסה, זה יכול להיות, רק צריכים בזה לעורר סה"כ זה את זה, וזה יעבוד.
הכנה
מחויב האדם לחשוב עצות איך הוא יכול לעשות נחת רוח למעלה, ובטח שעל ידי זה שיהיה לו תענוג, יהיה נחת רוח למעלה. לכן הוא משתוקק להיות תמיד בהיכל המלך, ויהיה לו היכולת להשתעשע בגנזי המלך, ומזה בודאי יהיה נחת רוח למעלה, נמצא שכל ההשתוקקות צריך להיות רק לשם שמים.
(אין עוד מלבדו)
1.קטע לדיון
ראש השנה זה נקרא שאנחנו ממליכים את הכוח העליון, את הבורא, המלך, שתכונת ההשפעה, אהבת הזולת, חיבור, תיקון של המערכת השבורה של האדם הראשון, שזה הכול יתקיים. ואנחנו מוכנים להשקיע בזה את הכוחות שלנו, את החיים שלנו. וזה אנחנו רוצים שיהיה לראש. ואם זה בראש, אז אנחנו נקראים "ישר א-ל", "ישראל". כי בצורה כזאת, בנטייה כזאת לתיקון מערכת הקשר בינינו, אנחנו עושים את הכלי דומה לאור, דומה לבורא. לכן זה נקרא שאנחנו מכתירים אותו, את המלך.
שיר
2. קטע לדיון
הבעיה העיקרית היא, כל הזמן לחדש את הרצון. מלכתחילה הבורא מעורר את האדם, "שם ידו של אדם על גורל הטוב ואומר לו, קח לך" . אבל זו רק התחלה. אחרי זה משאיר את האדם, שהאדם בעצמו יראה איך הוא משיג את הרצון והמאור המחזיר למוטב שיטפל ברצון, כדי שאדם לאט לאט ייקח את כל המושכות בידיים שלו. וכאן זו הבעיה, שאנשים לא מבינים שזה כמו ילד שהוא היה מפונק בבית של אבא ואמא וחשב שהכול כך, כל החיים לפניו יהיה כך, כמו שתמיד סלחו לו ונתנו לו והכול מוכן בשבילו. ואחר כך הוא יוצא לאוויר העולם והוא רואה שלא רוצים כך להתייחס אליו, אלא דורשים ממנו, מגבילים אותו, ולא מתייחסים אליו באהבה.
3. שיר
4. קטע לדיון
העולם שלנו הפוך מהעליון ואת ההופכיות הזו מאוד קשה להשיג, וזה כל הקושי, איך לעשות את ההיפוך הרוחני, שזה ממש נס מהשמיים אם בא. אז אדם מתחיל לגלות בתוך הנס הזה, האור, מה דרשו ממנו, מה רוצים ממנו..
אנחנו צריכים לעשות מאמצים, אבל בכל זאת, יחד עם זאת, לחכות לנס. ואני מאוד מצפה שזה יקרה, שתתחילו להרגיש את זה בטבע החדש, בצורה החדשה, במחשבה, ברצון, שלא היו קודם. זה כמו שכתוב שהרוצה לחיות שימית את עצמו. איך ניתן...
אנחנו מאוד קרובים לזה, אנחנו בגבול, אבל צריך מאמץ הכללי, המשותף, פשוט לעצום עיניים ולקפוץ ביחד, ואחרינו כבר יהיה קהל
שיר
5. קטע לדיון
זאת אומרת שהוא נותן לי התעוררות כדי כך לתקן אותי. כמו שאנחנו מתקנים את הילד, אנחנו מראים לו איפה שהוא טועה עוד קצת ועוד קצת, אבל בעצם הוא צריך להגיע בעצמו להבנה. אין לנו יותר בעיה, אנחנו כבר כל כך השקענו בכול פי מאה ופי אלף ממה שצריך להיות, אנחנו לא עושים רק במקום הנכון. זה כמו שרב"ש אומר "הגשם יורד במדבר ולא בשדה". למה? כי אנחנו לא בונים עשירייה כדי מתוך העשירייה לבקש.
שיר
6. קטע לדיון
כך אנחנו צריכים להבין שאנחנו גדלים גם בחכמת הקבלה. בהתחלה נותנים לנו משענת, נותנים לנו עזרה, תנאים טובים, ואחר כך זהו, אנחנו נשארים די בחלל וצריכים להמציא בעצמנו גם חיסרון, לבקש רצון להתפתחות הרוחנית, ולבקש את התיקון. הכול מלמעלה. אבל לכל דבר צריכים לעלות מ"ן. צריכים חיסרון, גדלות הבורא, מאור המחזיר למוטב. אפילו יצר רע, אנחנו לא מרגישים שנמצא, אין לנו אותו דחף שהביא אותנו לחכמת הקבלה. צריכים ממש להבין שכאן זו העבודה שלנו, זה נקרא "קח לך" שהבורא אומר אחרי ש"הניח ידו על גורל הטוב.
הכנה
*** "ולפיכך, מתחייב הלומד, בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל: "נאמן בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה "לשם מצות התורה". ובדרך הזה, יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ"ש: "רפאות תהי לשרך, ושקוי לעצמותיך" [בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, י"ז]
1. קטע לדיון
חוץ מהקבוצה אין בזה שום הכוונה. רק דרך הקבוצה. במידה שאתה יכול לפנות לקבוצה, במידה הזאת אתה יכול לפנות לבורא. אחרת זה שקר. שבקבוצה אתה מיד רואה שזה באמת שקר. לאיזה בורא אני פונה? עשיתי לעצמי איזה תמונה, דמות, אייקון, לא יודע מה, ואז לפי זה אני פונה. זה לא בורא. הבורא זה משהו שזה מופשט. כוח שממלא את כול המציאות. הוא בשבילי כך מופשט כמו שמושג הקבוצה מופשט. אני לא מרגיש את זה. אני מבין את הפרצופים האלה. נמצאים. אבל המושג הפנימי הזה עוד לא חיי בי. [חלק א, ד42]
שיר
2. קטע דיון
אני צריך לבקש סליחה על זה שאני לא מצטייד בחיסרון על ידי הסביבה. זה הדבר היחידי החופשי שאני מסוגל לעשות, ועל זה אני צריך לבקש סליחה, איך אני עדיין מתרשל בהשגת החיסרון לבורא, שאת החיסרון הזה אני משיג מהסביבה. אין יותר. ועל זה באמת יש סליחה, על זה אפשר לבקש. למה אפשר לבקש? כדי שהבורא ייתן דעת ותבונה וידיעה והרגשה, עד כמה שיש לי בזה בחירה חופשית ועד כמה שהחברה יכולה לספק לי חיסרון, שהחיסרון הזה דווקא הוא יהיה המ"ן שמעלים. וזו באמת מצד האדם הפעולה היחידה החופשית, כל היתר "בידי שמיים" מה שנקרא, בא מהבורא.
3. שיר
4. קטע לדיון
הנה תעינו במדבר הנורא יחד עם כל האנושות, ועתה מצאנו אוצר גדול המלא מכל טוב, דהיינו ספרי הקבלה שבאוצר, שמשביעים נפשינו השוקקות וממלאים אותנו דשן ונחת ושבענו והותרנו. אלא זכרון החברים שלנו, שנשארו במדבר הנורא אובדי עצות, נשאר חרוט בליבנו. אמנם המרחק רב בינינו ואין הדברים נשמעים בינותינו. לפיכך ערכנו את השופר הזה, לתקוע בקולות, אולי ישמעו אחינו ויתקרבו אלינו, ויהיו מאושרים כמותינו. (הרב יהודה אשלג-מתוך מאמר ביניין החברה העתידית)
שיר
5. קטע לדיון
כי האדם צריך להאמין, שכל השאלות, מה שהגוף שואל, איננו באות בכדי שתתרץ אותם. אלא להיפך, השאלות האלו באו לאדם, בכדי שיהיה לו מקום, להאמין בלמעלה מהדעת.
(רב"ש מאמר ל"ו)
שיר
6. קטע לדיון
אי אפשר להתקדם בלי לעבור עליות וירידות.
אבל גם המינוס וגם הפלוס הם תרגילים שמקבלים מהאור.
אלא האדם אם הוא מתחיל להיות שותף עם האור,
אז הוא רואה שבלי המצבים הרעים אין מצב טוב,
אין ל הכנה
איך הילדים יכולים להודות להורים? בזה שממשיכים נכון קדימה וממשיכים את זה לדור הבא, ללמוד, ללמד, לפרסם ולהמשיך, זה כל העניין. אני מצפה ממכם לעבודה בקבוצה, באיחוד בעשירייה, שכמה שיותר מהר תעברו שלב הראשון הזה של עבודה משותפת בעשירייה, של ביטול, גדלות, חשיבות הבורא, שהכל יכנס יחד כמכלול של עבודה. (חסר) ..יש עוד הרבה מה לעשות, אנחנו סהכ בפתח של הכניסה הרוחניות, כשנהיה בצד השני של המעבר אז נעשה חגיגה, בינתיים יש עבודה.
1. קטע לדיון
איך כל עשירייה צריכה להתאמץ בחיבור הלבבות,איך אנחנו ע"י שחיקת הלבבות מורידים את הכוונה על מנת לקבל, שזה הקרום שעל הלב, ורוצים לחבר את הלבבות להיות תחת כוונה אחת על מנת להשפיע, וע"י הכוונה להשפיע אנחנו נוכל להוריד את הקרום מהלבבות ולחבר אותם יחד. ואם ישנה התנגדות, התנגשות בזה אז כבר נרגיש עד כמה שאנחנו לא רוצים, עד כמה שאנחנו נמצאים בשפשוף הלבבות זה לא נעים לבצע. אנחנו נמצאים היום באותה כוונה, עד השיעור זוהר.
שיר
2. קטע לדיון
התפילה הנכונה היא שאני מבקש עבור כל הקבוצה בלבד, שהיא תהיה אחידה, גדולה, גבוהה, מתוקנת, כדי לתת לה מקום לגילוי הבורא, כדי לעשות לו נחת רוח. זאת התפילה. ואני מבקש עבור כל הקבוצה, אף פעם לא עבור איזה חבר. כי אנחנו מדברים על התיקון של הכלי השלם. זה כמו בתמונה הולוגרפית, גם בחלק מהתמונה יש את כל הפרטים, גם בתמונה הכללית יש את כל הפרטים, ולא שחסר משהו, זה רק בקנה מידה יותר גדול. לכן אנחנו מבקשים רק עבור כל הקבוצה. ואם יש באיזה חבר בעיה, הבעיה לא בו אלא הבעיה בכל הקבוצה והוא רק כהדגמה, שדרכו זה יוצא. נניח יש לי פצע ביד. הרופאים אומרים שיש לי בעיה עם הדם. מה שייך פצע ביד לדם? ככה, כי זה גוף אחד. יש הרבה מקרים כאלה, בעיקר בעיות ראש. בעיות מכל מיני חלקי הגוף אנחנו מרגישים אותן בראש. זאת אומרת, אף פעם אין אדם אחד פרטי אלא רק עשירייה.
3.שיר
4. קטע לדיון
"מעוררים חיסרון בעשירייה לעזרת ה'. כאן כתוב לעזרת ה' ולא להשפעה או למטרות עוד רוחניות אלא לעזרת ה'. כאן זה כבר מיוחד. שמגיעים כבר למצב שמבינים שלהשיג רוחניות אנו לא יכולים עי זה שכל אחד ואחד מתרשם מהרצונות שישנם בסביבה הקרובה, בקבוצה , בעשירייה. אנו לא יכולים להתרשם מהחסרונות בחוץ וודאי, כי אין שם חסרונות לרוחניות בכלל, אלא אנו צריכים להגדיל את החיסרון שלנו עי המאור מחזיר למוטב" רב 1
שיר
5, קטע לדיון
שתהיה כל פנייתו רק לבורא יתברך, ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה אם קטן ואם גדול אלא להתקרב אליו יתברך ולשבור כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו, הן הנה כל עניני החומריות והתלוי בהם, עד שימשך אחריו יתברך ממש כברזל אחר אבן השואבת. וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקירבה הזאת, ירדוף אחריו ויאחז בו ולא ירפהו. וכל מה שיוכל לחשוב שהוא מניעה לזה, יברח ממנו כבורח מן האש
הרמח"ל
שיר
6. קטע לדיון
"אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים לראות דוקא מעלת חבירו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה חסרון אצל חבירו, סימן הוא, לא שהחסרון הוא אצל חבירו, אלא החסרון הוא אצלו. היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חבירו
אינדקס 