סיכום משיעור בוקר 27.01.2015 חלק א' ( מאמר "מהו מבול מים, בעבודה" ) 33 דקות

אנחנו רואים כל הפירושים על התורה , נביאים , כתובים , משנה , תלמוד , תע"ס וכו' שכול ,מה שכתוב בספרים הקדושים , כתוב על החיבור בין בני אדם , כדי שהם בחיבור הנכון יגאלו את הכוח העליון , היגיעו לדביקות עמו . רק את זה כתוב בכל הספרים , כי הכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא ,בעצם ,הסיבה שהם כתבו כל הספרים הקדושים .

הקודש נקרא תכונת הבינה , השפעה ויש עוד קודש קודשים מעל הבינה . במילים אחרות ,כל התורה מדברת איך בני אדם מתקשרים ביניהם בצורה ,שהבורא יכול להתגלות ביניהם , סה"כ זה הכל ואין יותר מזה .

לכן ,גם , כאשר אנחנו מתחילים לקרא לא חשוב מה , אם אנחנו חושבים על זה בכוונה הנכונה ,אפילו שלא נבין את החומר , כבר הוא פועל עלינו , כי אנחנו מכוונים נכון . אז , מתוך השפעה עלינו של המאור הוא גם כן מתחיל להיות מובן ע"י המעשה . כל משפט , כל מה שהם כותבים ,אם אנחנו מבינים ,שמדובר על החיבור הנכון בין בני אדם ,כדי לגלות את הבורא ולעשות לו נחת רוח , אז ,היחס שלנו לספרים הקדושים הוא נכון


"...אבל מי שנכנס בהתיבה, היינו שהיא בחינת בינה, כלי דהשפעה, אין הס"א רואה אותם. היינו, שאין להם שפה משותפת, שתהיה מציאות להבין מה שהס"א טוען נגד העבודה, כשהאדם הולך בדרך השפעה, שזה נבחן למעלה מהדעת, שהוא בחינת אמונה, שעד בחינת אמונה יש יכולת להס"א להתווכח עם האדם. אבל, ברגע שהאדם נכנס לתיבת האמונה, למעלה מהדעת, הס"א נשארה עומדת על יד שער האמונה ואינה יכולת ללכת הלאה.

וכמו שכתוב בתע"ס (חלק י"ד, דף תקל"א, ד"ה אמנם) וזה לשונו, "אלא בינה זו, עדיין אינה נחשבת למחסרת ראש (היינו שלימות) מטעם, דבינה אינם סובלים משום כח של צמצום".

שפירושו, היות שבינה נקראת בחינת חפץ חסד, שהוא כלי דהשפעה, שאינה צריכה בשביל עצמה שום דבר, וכל דבר שהיא יכולה לעשות למעלה מהדעת, היא מרגישה בעצמה שיש לה משהו לתת. כלומר, שענין צמצום נקרא חסרון. והחסרון בא תמיד על ידי שהאדם רוצה לקבל משהו. ואם הוא צריך לקבל, ואם יש הפרעות מצד מי שהוא, היינו שהנותן אומר, כן אני מסכים לתת לך, אולם רק לפי התנאים שאני רוצה, ואם אתה תסכים לתנאים האלו, אתה תקבל, אחרת לא, כאן יש מקום להפרעות.

כלומר, אם אין המקבל מוכשר לקיים התנאים מה שהנותן דורש, נמצא, אז המקבל בבחינת חסרון. זאת אומרת, התנאים שהנותן רוצה, זה נקרא הגבלות וצמצומים, שלא תמיד המקבל מוכן לקיים את התנאים האלו.

מה שאם כן אם הוא לא רוצה לקבל שום דבר מהנותן, מה איכפת לו מזה שהנותן לא רוצה לתת, רק לפי ההגבלות, הלא אין לו שום עסק עם הנתינות של הנותן. זה מכונה בחינת בינה, כלי דהשפעה, היא רוצה לתת ולא לקבל כלום.

אולם כאן יש עמקות גדולה, בזה שהבינה רוצה לתת ולא לקבל כלום. כי גם כאן יש תנאי מצד התחתון, הנותן. כלומר, זה שהתחתון רוצה להשפיע, התחתון אומר, שרק לפי התנאי שאני אציג לפניך, אני מוכן להשפיע לך, אחרת אינני מסוגל לתת לך משהו. ומה התנאי, אני רוצה לראות, אם באמת אתה חשוב. ולא סתם חשוב, אלא בכדי שאני אהיה מסוגל לתת לך את הכל, ולא להשאיר בשבילי שום דבר, אלא לקיים "בכל לבבך ובכל נפשך", זה אני יכול לתת לך רק בתנאי, שאני ארגיש את הגדלות והחשיבות שלך, אז אני מוכן להכל. אחרת אין בידי לתת לך, מה שאתה דורש ממני.

נמצא, בזמן שאין אדם מרגיש את גדלות ה', אין הגוף יכול להתבטל אליו יתברך בכל לבבך ובכל נפשך. אולם, לאמיתו של דבר, זה שהתחתון מציג תנאי, שאומר שאני מסכים לעבוד בשבילך רק בתנאי שאני אראה את החשיבות והגדלות שלך, נמצא, שכבר הוא רוצה לקבל מהבורא, היינו גדלות ה', אחרת אין הוא רוצה לעבוד בכל לבבך, כבר האדם מוגבל ומונח תחת שליטת ההסתר, ואין הוא בן חורין, לומר, שאין הוא רוצה שום דבר, אלא הוא רוצה רק להשפיע, זה אינו נכון, שהרי כן רוצה משהו, מטרם שיקיים "שכל מעשיך יהיו לשם שמים", היינו שרוצה לקבל מקודם גדלות ה', ואח"כ האדם אומר, שהוא יתבטל לה'. ובטח שבחינה זו לא נקראת בחינת בינה כי חפץ חסד, ואינה רוצה שום דבר, כי כן היא רוצה…"


שאלה : למה זה נקרא ,שאני רוצה משהו ?

אני הגעתי למצב , שאני לא מסוגל לעשות שום תנועה ע"מ להשפיע מהטבע שלי ואחרי המון המון מאמצים אני מרגיש ומתוך הרגשה אני מבין , שאם הבורא לא יתן לי כוח, אז, אני לא יוכל להשפיע . הכוח ,שאני יוכל להשפיע זו הרגשת הגדלות שלו . אז , שיתן לי להרגיש שהוא גדול , נגיד, יותר מהמנוחה שלי , אז אני מייד ,ברגע שאני ארגיש את זה , אני אקפוץ מהמיטה וארוץ לשיעור , להפצה ולכל דבר אחר או ,לפחות ,אני אתעורר במוח ואתחיל לחשוב לכיוון שלו וכו' .

למה, אם אני שם תנאי והתנאי הזה הוא רק כדי להשפיע לו , לגלות את הכלים דהשפעה , להיות למעלה מהדעת , למה התנאי הזה הוא לא טוב ?


שאלה : למה זה נקרא לקבל תמורה, כאשר אני מבקש כוחות לעשות פעולת ההשפעה ?


שאלה : זה ,שאני מבקש גדלות הבורא כדי להשפיע, זה נקרא ,שאני שם תנאי , אז איך אני יכול לפנות ללא תנאי ?


כנראה שלהרגיש גדלות הבורא ועל פני הרגשה הזאת לעבוד - זה נקרא קבלה ולא השפעה . בדרך ,וודאי ,שאדם מתחיל לראות ,שבלי גדלות הבורא הוא לא מסוגל לעשות שום פעולת ההשפעה . אחר כך הוא מגלה שבכל זאת , זאת לא פעולת השפעה נקייה ומגיע למה שנקרא בלי שום פרס , שכר


"...ובהאמור יוצא, שבחינת בינה, שתכונתה כי חפץ חסד הוא, שלא צריכה שום דבר לקבל, לכן היא בן חורין, כי רק מי שצריך לקבל משהו, הוא כבר מוגבל, ותולה בדעת אחרים. אלא מי שהוא הולך בעינים עצומות, ולא צריך לא גדלות ולא שום דבר, אז נקרא חירות.

אבל צריכים לדעת, לזכות לבחינת בינה, הוא עבודה גדולה עד שמשיגים בחינה זו. כלומר, שיהא מסתפק במועט, בהרגשה שיש לו, ובשכל שיש לו, אלא הוא שמח בחלקו, במה שיש לו. ואדם הזה יכול להיות תמיד בשלימות, מטעם שהוא שמח בחלקו…"


שאלה : מה זה נקרא, שהוא שמח בחלקו ?

שאני מנותק מהכל מהבורא , מהעולם , מכל הזבל הזה ,שאני רואה בעולם הזה , רצון לקבל שלי ושל האחרים ?

איזה חלקו , שאני לגמרי מבודד מהכל ?

איזו שמחה יש לי מזה ?


שאלה : איזו שלמות יש מזה ,שאני במצב ,שאני לא משתמש לא בכלים דקבלה ולא בכלים דהשפעה , כי להשתמש בכלים דהשפעה, זה נקרא, שאני לוקח כלים דקבלה ומשתמש בהם ע"מ להשפיע , אחרת אני לא יכול להשפיע .

שמח בחלקו -זה כמו ביער , שאין לו שום דבר אפילו חולצה , כלום, לא תלוי באף אחד ,לא בלקבל ולא בלתת , שמח .

מה היא השמחה הזאת ?

כנראה , בכל זאת , זה מצב הכי גבוה , שלא משתמשים לגמרי בכלים דקבלה . יש לו כאן משהו , שהוא כמו הבורא , לפי הפעולה . אז , ממה שמח אותו היצור , שנמצא במצב כזה ?


"...אולם מה יש לאדם לעשות, שעדיין לא הגיע לבחינה זו, והוא רואה שאינו יכול להתגבר על הרצון לקבל. אז הוא צריך להתפלל לה', שה' יעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת בעבודה בעינים עצומות,..."


אין לו שום תמיכה ,לא גדלות ולא שום דבר , אפילו כוח לבקש מהבורא פעולת ההשפעה - לא מבקש , אלא , מבצע פעולת ההשפעה ללא כוחות.

כמו ,שעומד באמצע רחוב עם השק על הגב וכאשר שק נופל, אז ,עוזרים , אחרת לא


"...ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיהיה בידו לעשות הכל לשם שמים, אף על פי שהגוף מתנגד לזה.

כלומר, שאין לו לתת עצות להבורא, איך שיעזור לו. אלא הוא צריך להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים. אלא, היות שהוא לא יכול להתגבר על הגוף שלו, לכן הוא מבקש מה', שיתן עזרה לנצח את מלחמות היצר, היות שהוא מבין את שפלותו.

לכן הוא מבקש מה', שירחם עליו, היות שהוא יותר גרוע משאר אנשים, שהם כן יכולים להיות עובדי ה'. מה שאם כן הוא יותר גרוע מהם, שהוא רואה, שיש לו רצון לקבל באהבה עצמית יותר מכולם. לכן הוא מתבייש כלפי עצמו, איך שהוא נמצא בשפלות כל כך. ולכן הוא מבקש מה', שירחם עליו, שיוציא אותו משליטת היצר הרע, ולא משום שהוא יותר חשוב משאר אנשים, לכן הוא מבקש, שיתן לו עזרה, אלא, שהוא יותר גרוע משאר אנשים, מטעם שהרצון לקבל שלו יותר מפותח, במרץ יותר גדול הוא עובד אצלו…"


הוא כבר מרגיש ,שהוא הגרוע מכולם


"...אולם אינו מבקש, שיתן לו יותר שכל ודעת בגדלות ה', אז תהיה לו היכולת לצאת משליטת הרע. הגם שזה אמת, אבל הוא לא רוצה להגיד להבורא, שהוא רוצה להציג להבורא תנאים, שרק אז הוא יתבטל לה', כנ"ל. אלא הוא מסכים להישאר במיעוט שכל ובמיעוט הרגשה, לא יותר מכפי שיש לו עכשיו. אלא, היות שאין לו כח התגברות, לכן הוא מבקש מה', שיתן לו כח התגברות, ולא מוח, שכל והרגשה.

כי כל מה שהאדם נותן להקב"ה עצות, נראה כאילו שהוא מציג תנאים לה', כאדם בעל עמדה, וכאדם בעל שכל. וזה הוא חוצפה להאדם, שיציג תנאים לה', ולומר, אם תיתן לי למשל טעם בעבודה, אני יכול לעבוד בשבילך, אחרת אני לא מסוגל. אלא האדם צריך לומר, אני רוצה להתבטל ולהיכנע ללא תנאים. אלא תן לי כח, שבאמת אני אוכל לצאת מאהבה עצמית, ולאהוב את ה' "בכל לבבך".

מה שאם כן אם האדם מציג תנאים, זה לא מראה על שפלותו של האדם, אלא להיפך, זה מראה שהאדם מחזיק עצמו לישות ולבעל גאוה. וזהו כמי שאומר, שאר אנשים אין להם שכל, הם יכולים לעבוד בשבילך, אבל אני לא כמו שאר אנשים, אני מבין יותר מה זה יהדות, מה זה עבודת ה'. לכן הוא אומר להבורא, שהבורא צריך להתחשב עמו, כמו שהאדם מבין, ולא כמו שהבורא מבין..".


זאת אומרת, יש לנו בכל רגע הזדמנות ללא שום תנאים לפנות ולעשות פעולות השפעה ועל זה אין שום הגבלה . אם אנחנו לא מבררים ,באיזה תנאים זה אפשר או אי אפשר , אז ,בכל מקום לכל אחד ישנה אפשרות לבצע


"...ובהאמור נבין את ענין ג' קוים מה שהזה"ק מביא ג' בחינות.

א) מים מתוקים, והלעומת דקדושה הוא מים מרורים. כידוע, שימין נקרא שלימות, כמו שכתוב במאמר של אאמו"ר משנת תש"ג, שהאדם צריך להאמין למעלה מהדעת שהוא שלם. והלעומת דשלם הוא, שבא הס"א ומראה לו כל החסרונות, איך שהוא לא הולך בדרך ה', ומפיל את האדם למצב של עצבות, עד כדי כך, שהאדם רוצה אז לברוח מהמערכה, ורוצה אז רק להרוג את הזמן, ואז הוא רואה הכל שחור…"


שאלה : אז, יש לנו קו אחד , שנקרא מיים מתוקים . מה זה ?

תודה לאון על הסיכומים המעולים עכשיו כבר כלערב אנחנו קוראים יחד את הסיכום למעט ישיבת מוצא"ש ופרשת שבוע

לאון אתה בהחלט מוזמן להצטרף כל ערב בתשע

תודה חברים יקרים ( כבר אמרתי , שגוף לא מרשה לי ,חייב אני ללכת מוקדם לשון , בשביל לקום בזמן ) אולי אם כבר אתם מצליחים להפגש ולקרא חומר לימוד ,אז , יעל יכולה גם להביא שאלת סדנה של אותו יום בשביל לקרב עוד יותר בין חלקים של אותה קבוצה

לחיים חברים , שה' יעזור לנו למצא דרך יותר ויותר להתחבר למען ה' , לטובת הכלל

לאון צודק השתדל להביא לכאן את השאלה לסדנה של אותויום