לאון-נחום
מספר הודעות : 470
Join date : 30.10.14
 | | נושא: סיכום משיעור בוקר 06.02.2015 חלק א' ( מאמר " ענין ההשגה הרוחנית ") 37 דקות Fri Feb 06, 2015 7:34 am | |
|
"...אנו מבחינים בהרבה מדרגות ובהרבה הבחנות בהעולמות. ויש לדעת אשר כל המדובר במדרגות וההבחנות, הכל מדובר מענין השגת הנשמות בערך מה שמקבלים מהעולמות, וזה לפי הכלל מה שלא נשיג לא נדעהו בשם. והוא, כי המלה "שם", יורה על השגה, כמו אדם הנותן שם לאיזה דבר לאחר שהשיג בו דבר מה, ולפי השגתו.
ועל כן כללות המציאות מתחלק לענין ההשגה הרוחנית לג' הבחנות:
א': עצמותו ית'.
ב': אין סוף ברוך הוא.
ג': הנשמות.
א: בענין עצמותו ית' אין אנו מדברים כלל. מטעם כי שורש ומקום הנבראים מתחיל ממחשבת הבריאה, אשר שם המה נכללים בסוד "סוף מעשה במחשבה תחילה".
ב: אין סוף ברוך הוא.שענינו הוא מחשבת הבריאה, בסוד רצונו להטיב לנבראיו בבחינת אין סוף, המכונה אין סוף ברוך הוא. והוא הקשר שיש בין עצמותו להנשמות. קשר זה מובן אצלנו בסוד רצון להנות לנבראים.
אין סוף ברוך הוא הוא תחילת העסק. והוא נקרא אור בלי כלי, אלא שם מתחיל שורש הנבראים. היינו, הקשר שיש בין הבורא לנבראים, הנקרא רצונו להטיב לנבראיו. הרצון הזה מתחיל מעולם אין סוף, ונמשך עד עולם העשיה.
ג: הנשמות.שהם מקבלי ההטבה, מה שיש ברצונו להטיב.
אין סוף ברוך הוא נקרא כן, משום שזה הקשר שיש בין עצמותו ית' להנשמות, המובן אצלנו בסוד רצון להנות לנבראיו. וחוץ מהקשר הזה של רצון להנות אין לנו שום דיבור. ושם הוא תחילת העסק. והוא נקרא אור בלי כלי, אבל שם מתחיל שורש הנבראים, היינו, הקשר שיש בין הבורא לנבראים, הנקרא רצונו להטיב לנבראיו. והרצון הזה מתחיל מעולם אין סוף ונמשך עד עולם העשיה.
וכל העולמות כלפי עצמם נבחנים כמו אור בלי כלי, שאין בהם דיבור. והם נבחנים כמו עצמותו ית', ואין בהם שום השגה.
ואל תתמה, מה שאנו מבחינים שם הרבה הבחנות. והוא משום שהבחנות אלו הם שם בבחינת כח. אשר אח"כ, כשיבואו הנשמות, אז יתגלו ההבחנות האלו אצל הנשמות המקבלים את האורות העליונים כפי מה שתיקנו וסדרו, באופן שיהיה יכולת להנשמות לקבלם, כל אחד לפי כוחו והכשרתו. ואז מתגלים ההבחנות האלו בפועל. אבל בזמן שאין הנשמות משיגות את האור העליון, אז הכל בערך עצמם נחשבות לבחינת עצמותו ית'.
ובערך הנשמות המקבלים מהעולמות, נבחנים העולמות בסוד אין סוף ברוך הוא. והוא מטעם, כי הקשר הזה שיש בין העולמות להנשמות, היינו, מה שהעולמות משפיעים לנשמות, זה נמשך ממחשבת הבריאה, שהוא בחינת יחס משותף בין עצמותו ית' להנשמות. והקשר הזה מכונה בשם אין סוף כנ"ל. וכאשר מתפללים ומבקשים מהבורא שיעזור לנו, ויתן לנו מבוקשנו, הכוונה לבחינת אין סוף ברוך הוא, ששם שורש הנבראים, שרוצה לתת להם טוב ועונג, הנקרא רצונו להטיב לנבראיו.
והתפילה היא להבורא ית' שברא אותנו, ושמו הוא, "רצונו להטיב לנבראיו", והוא מכונה בשם אין סוף, משום שהדיבור הוא לפני הצמצום. ואפילו לאחר הצמצום לא נעשה בו שום שינוי, שאין שינוי באור, ונשאר תמיד בשם הזה.
וכל ריבוי השמות הם רק כלפי המקבלים. לכן, השם הראשון שנתגלה בסוד שורש לנבראים, מכונה שם אין סוף ברוך הוא. וגילוי שם זה נשאר בלי שום שינויים. וכל הצמצומים וריבוי השינויים המה עשויים רק בערך המקבלים. והוא מאיר תמיד בשם הראשון, הנקרא רצונו להטיב לנבראיו בלי סוף. ועל כן אנו מתפללים להבורא ית' שנקרא אין סוף, שמאיר בלי צמצום וסוף. ומה שאח"כ נעשה סוף, זה תיקונים עבור המקבלים שיוכלו לקבל אורו ית'.
אור העליון מורכב מב' בחינות: משיג ומושג. וכל מה שמדברים בענין אור העליון הוא רק ממה שהמשיג מתפעל מהמושג. אבל כל אחד בפני עצמו, דהיינו, המשיג לבד, או המושג לבד, אינם מכונים בשם אין סוף. אלא שהמושג מכונה בשם עצמותו ית', והמשיג מכונה בשם נשמות, שהוא בחינה מחודשת, שהוא חלק מהכלל. והוא מחודש, בזה שנטבע בו הרצון לקבל. ומבחינה זו נקרא הבריאה בשם "יש מאין".
ובערך עצמם נבחנים כל העולמות לאחדות הפשוט ואין שינוי באלוקות, שהוא סוד "אני הוי"ה לא שניתי". ובאלקות לא שייך ספירות ובחינות. ואפילו הכינויים הזכים ביותר אינם מכנים את האור כשהוא לעצמו, כי הזה בחינת עצמותו שאין בו שום השגה. אלא, כל הספירות וההבחנות, המדובר בהם הוא רק ממה שאדם משיג בו. כי הבורא ית' רצה שאנחנו נשיג ונבין את השפע, בסוד רצונו להטיב לנבראיו.
וכדי שנוכל להשיג מה שרצה שנשיג ונבין, בסוד רצונו להטיב לנבראיו, ברא ונתן לנו את החושים האלה, וחושים אלו משיגים מה שמתפעלים מהאור העליון.
ובשיעור זה נעשו לנו הבחנות רבות. כי החוש הכללי נקרא רצון לקבל, והוא מתחלק לפרטים מרובים, לפי השיעור שהמקבלים מוכשרים לקבל. בערך זה יוצא הרבה חלוקות ופרטים המכונים עליות וירידות, התפשטות, הסתלקות, וכדומה.
והיות שהרצון לקבל נקרא "נברא" ו"בחינה מחודשת", לכן, דווקא ממקום שהרצון לקבל מתחיל להתפעל - משם מתחיל הדיבור. והדיבור הוא הבחנות בחלקים של התפעלות. כי כאן יש כבר יחס משותף, בין אור העליון להרצון לקבל.
וזה מכונה בשם אור וכלי. אבל באור בלי כלי לא שייך שם הדיבור, כנ"ל, כי אור שאינו מושג למקבל נבחן לעצמותו ית', שבו אסור הדיבור משום שלא ניתן להשגה. ומה שלא משיגים, איך אפשר לתת לו שם.
ומזה נבין שבתפילה שאנו מתפללים לה', שישלח לנו ישועה, רפואה וכדומה, יש להבחין בזה ב' דברים: א', הבורא ית'. ב', דבר הנמשך ממנו.
בחינה א', שנבחן לעצמותו ית', כאן אסור הדיבור כנ"ל. בחינה ב', הדבר הנמשך ממנו, שהוא נבחן לאור המתפשט לתוך הכלים שלנו, היינו, לתוך הרצון לקבל שלנו, את זה מכנים בשם אין סוף ברוך הוא. שזה הקשר שיש להבורא ית' עם הנבראים, בחינת מה שרצונו להטיב לנבראיו. שהרצון לקבל נבחן לאור המתפשט, שבסופו מגיע להרצון לקבל.
ובזמן שהרצון לקבל מקבל את האור המתפשט, אז נקרא האור המתפשט בשם אין סוף, והוא בא לידי המקבלים ע"י כיסויים רבים, בכדי שהתחתון יוכל לקבל אותם.
נמצא לפי זה, אשר כל ההבחנות והשינויים נעשו דווקא בהמקבל, בערך ולפי מה שהמקבל מתפעל מהם. אלא שיש להבחין בענין המדובר. כאשר מדברים בבחינות בהעולמות, מדובר בהבחנות בכח, וכשהמקבל משיג אותן בחינות, אז הם נקראים בפועל.
וההשגה הרוחנית היא כאשר המשיג והמושג באים יחד. כי באין משיג - אין שום צורה למושג, כיון שאין מי שיקבל את צורתו של המושג. לכן נבחן בחינה זו בשם עצמותו ית', ואין שם מקום לדבר כלל. ואיך שייך לומר שהמושג יקבל איזה צורה בערך עצמו.
ואין לנו לדבר, אלא ממקום שהחושים שלנו מתפעלים מהאור המתפשט, שהוא בחינת רצונו להטיב לנבראיו, ובאה לידי המקבלים בפועל.
וזה דומה כמו שאנו מביטים על השלחן. אז לפי חוש המישוש אנו מרגישים שזה דבר קשה. וכן מדת אורך ורוחב, והכל לפי ערך חושינו. אבל אין זה מחייב שהשלחן יהיה נראה כן למי שיש לו חושים אחרים, למשל בעיני המלאך, בעת שמסתכל על השלחן אזי רואה אותו לפי חושיו. לכן אין לנו לקבוע שום צורה בערך המלאך כי אין אנו יודעין את חושיו.
ומכאן, שכמו שאין לנו השגה בהבורא ית', ממילא אין לנו לומר איזה צורה יש להעולמות בערכו, רק אנו משיגים בהעולמות בערך חושינו והרגשתנו. וכך היה רצונו ית' שאנחנו נשיג אותו.
וזה פירוש: "אין השתנות באור". אלא, כל השינויים הם בכלים, היינו, בחושינו, שהכל נמדד לפי הדמיון שלנו. ומזה תשכיל, אשר באם יסתכלו אנשים רבים על דבר רוחני אחד, אז כל אחד ישיג לפי הדמיון והחושים שלו. ולכן כל אחד רואה צורה אחרת. וכמו כן באדם עצמו ישתנה הצורה לפי מצבי עליות וירידות שלו, כמו שכתוב לעיל שהאור הוא אור פשוט, וכל השינויים הם רק במקבלים.
ויהי רצון שנזכה לקבל אורו יתברך, וללכת בדרכי השם ית', ולעבדו שלא על מנת לקבל פרס, אלא להשפיע נחת רוח להשם ית', ולאקמא שכינתא מעפרא, ולזכות לדביקות ה', ולבחינת גילוי אלקותו ית' לנבראיו…"
זה חלק מהחומר ,שמדבר על תפיסת המציאות , וודאי ,שמה שכתוב שהכל כלפינו . מה שהוא מסביר ,העולם אין סוף זה בעצם הויה , שנמצא מצד הבורא וכל היתר עולמות , מדרגות , פרצופים , ספירות - זה הכל ,אף ורק ,לפי המקבלים . שהמקבלים ,כאשר מתחילים לעבוד על עצמם , הם מוצאים את עצמם מבחינת הקיימים בפוטנציאל , בכוח בלבד . אם רוכשים דימוי בורא , אז , מוצאים את עצמם מכוח לפועל וכך מתחילה השגה . אף ורק בתנאי ,שהנברא מתקן את התפיסה שלו ,אז ,הוא בעצם נעשה הקיים בהמציאות ולפני זה רק הכוח בלבד . לכן ,כתוב אני הויה לא שיניתי , האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת והכל כאן תלוי בכלים . אם בונים כלים ,שנמצאים באמת באיזו מידה דומה לבורא , אז ,לכלים האלו יש מקום להתקיים ולפני זה רק בכוח שאלה : כתוב " באם יסתכלו אנשים רבים על דבר רוחני אחד, אז כל אחד ישיג לפי הדמיון והחושים שלו. ולכן כל אחד רואה צורה אחרת. " , אני חשבתי ,שכולם רואים אותו דבר ? תשובה : הוא אומר לך בגשמיות , גם על הדבר הגשמי ,לכל אחד ישנה דעה משלו , כל אחד יש לו כלים משלו , טעמים , דרישות , הבנה אחרת במציאות כן , הכל זה בצורה אישית גם בגשמיות , גם ברוחניות . ברוחניות זה עוד יותר , כי שם ,אם רק אחד אתה משנה , אז אתה משנה את כל התמונה , לכן ,אף אחד לא יכול להדמות לשני תלמיד : דבר רוחני ,זה משהו שאני עצמי משיג רב : בלבד , ואף אחד לא יוכל להתלבש בך ולהרגיש ,איך אתה מרגיש ולהשוות ,איך שאתה מרגיש עם מה, שמישהו אחר מרגיש . איך אפשר ... כדי להשוות אתה צריך ,שיהיה לך איזה כלי מידע מחוצה לי ומחוצה לו , אין דבר כזה . תלמיד : מקובלים בעלי השגה לא רואים אותו דבר ? כל אחד רואה תפיסת העולם משלו ? רב: בטח , לכל אחד הבורא משלו , מתוך זה ,שלכל אחד הנשמה היא שלו אישית . הטעמים , מה שאני מקבל , האור בפנימי ,שמתפשט בפרצוף שלי , עם רצון לקבל שלי , שהוא מחוצה לך , שלא כמו שאצלך ( כי לא יכול להיות ,שיהיהיו שני רצונות ,שהם שניים ולגמרי אחד ) . זאת אומרת ,התפיסה שלי ושלך, וודאי ,שזה לא אותה תפיסה . אבל איך להשוות ? - אי אפשר . אנחנו יכולים להשוות במדרגות , במצב , ,שאנחנו שוקלים רצון לקבל , אבל לא בתכונות שלו הפנימיות תלמיד : הנושא של השפעה ,האם זה לא אותו דבר לכולם ? רב: איך יכול להיות להרגיש אותו דבר ,אם אנחנו שונים ? במה אנחנו שונים ? רצון לקבל ,שהיה המלכות דאין סוף , כדי שכל פרט ופרט ממנו ידע את עצמו , יחקור את עצמו , יוכל לשנות את עצמו מלקבל ללהשפיע , כדי להזדהות עם הבורא , כח הרצון הזה התחלק להרבה חלקים . כל חלק הוא שונה מהשני במשהו , אחרת הם לא היו הרבה , אלא אחד . הם מתחלקים ,לפי השוני הרצון שבכל אחד ואחד . הצטברות הרצונות באחד לא שווה להצטברות הרצונות בשני ואז , איך אתה יכול להגיד ,שבדיוק כמו שאחד משיג , משיג השני . מראש אתה צריך להגיד ,שזה לא נכון ולא יכול להיות דבר כזה , מה שאחד רואה זה לא כמו השני . איך להשוות ? - אי אפשר . דווקא ע"י זה שמתחברים למערכת אחת ונכללים יחד , אז ,משיגים חיבור מתוך כח הרצונות והשגות השונות . אז , מה שאני משפיע על האחרים ,זה מאפשר לי לקנות את הרצונות שלהם . מה זה לקנות ? אני נכלל מחסרונות שלהם , אני דרכי מעביר ,כמו דרך הצינור ,מילוי להם ואז אני ממלא את כל אחד ואחד דרכי . איך אני מעביר ? מה שהם מבקשים ,אני מוסיף את הכוח שלי והוא עושה זיווג על החסרונות שלהם . אני נכלל בשני באיזו צורה . החסרון , שיש בו , אני מקבל כחסרון שלי ( זה נקרא שהוא מעלה מ"ן ) ואני מעלה את המ"ן שלו כבחור עוד יותר למעלה , מעביר דרכי כל המ"ד ( שפע ) אליו ובצורה כזאת בי יש חלק ממנו , קניתי רצון ממנו , בזמן, שהיית משרת אותו בצורה כזאת , כבחור . כך הם כל אחד ואחד . אז , בזה אני נעשית כולל מכולם , זאת אומרת ,שיש בי 7 מיליארד חלקים , שהם מצורפים לחלק אחד שלי . ככה הנשמה שלי יחד עם זה ,שיש עלייה חיבור על כל החלקים האלו ( כאיש אחד ולב אחד ) אבל זה כמו , כאילו , כי אנחנו דווקא ע"י הריבוי הזה ,משיגים כל ההבחנות , כי כל ההשגה זה מספר הבחנות תלמיד : כאשר אנחנו מגיעים למצב ,שנרגיש אחד את השני , אז אנחנו נמשיך להיות עצמאיים או כיחידה אחד כולנו בייחד ? רב: אתה עצמאי ,מפני שאתה משרת לכולם , אתה יותר גבוהה מהם , כי דרכך עובר צינור ל7 מיליארד וכך דרך כל אחד מ7 מיליארד האלו עובר צינור לאחרים תלמיד : אנחנו נרגיש אותו דבר ? רב: וודאי ,שלא אותו דבר , כי כל אחד משפיע מעצמו , עד כמה שהוא משרת לאחרים , עד כמה שהוא נכלל באחרים . אחרי גמר התיקון אני לא יודע . למה אתה חושב ,שמה שאנחנו נכללים זה בזה ,כאילו פגם ואני לא נשאר בצורה אישית ? אנחנו משיגים כל פרט ופרט ע"י זה ...איחוד שלנו לא מוחק יחודיות שאלה : לאור מה שאתה אומר ,איך יכול להיות, שמקובלים כותבים על אברהם , משה , שכולם משיגים אותה דרגה , אם כל אחד תופס בצורה אישית ? תשובה : יש 7 מיליארד דרכים לבורא , לפי מספר נשמות... כל דבר ,שאנחנו משיגים אף אחד לא משיג כמו השני , הוא לא יודע גם כן ,האם הוא משיג אותו דבר או לא אותו דבר . איך אנחנו יכולים להשוות ? עכשיו , הוא כותב כך ,כי הוא משיג דרגת אברהם , כי הוא מתלבש באותו מצב , באותה תכונה , שנקראת אברהם ,אז ,הוא הופך להיות אברהם. אברהם זו תכונה - אני מגיע לחסד , אני נכנס לתכונה הזאת , אז אני אברהם תלמיד : זאת אומרת , אני מתלבש בתכונה ,אבל אני לא מרגיש כמו שאותו אדם הרגיש ? רב: יש לך הויה ואתה צריך להצטרף אליה , להדמות אליה . דרגות דימוי ,השתוות הצורה להויה , נקראות מדרגות , עד כמה שאני מתחבר אליה , מתקרב אליה . כאשר אני מתקרב ,אני משפר כל מני תכונות בי ואז אני ,לפעמים ,מתלבש בתכונה ,שנקראת אברהם , יצחק וכו' … העיקר בשבילנו ,שבטוח אנחנו צריכים לדעת , שאני הויה לא שיניתי , זאת אומרת ,הבורא נתן צורת ההויה , שבתוכה קיימת הצורה הסופית שלנו המתוקנת , שהויה שיצא מבחינת שורש - יצא מסוף במעשה במחשבת תחילה . זאת אומרת , להטיב לנבראיו , שאור העליון צייר לעצמו שכלי יהיה כמוהו לגמרי - זה המצב שהיה מהתחלה , הראשון , שאני רוצה להשיג מצב כזה, שהנברא יהיה דומה לאור . ובמחשבה הזאת התחילה כבר מחשבת הבריאה להטיב לנבראיו . אתה מבין , שבשורש דשורש קיימת צורה הסופית שלנו וממנה אז באה כל ההתפשטות להויה . לכן ,כל ההשגה שלנו היא להשיג את ההויה בכל מני מדרגות , צורות שהן נבנו מהתחלה ומהסוף ( מהמחשבה הזאת התחילו להתחלק עולמות , מלחמות , חיבור , דביקות , מילוי הכל ) . אנחנו צריכים להבין ,שחוץ מאין סוף ( הויה ) כלפינו לא קיים כלום . כל העולמות הם לא קיימות . ברגע ,שאני מלמטה מתחיל להשיג אין סוף , מייד אני בונה את העולמות האלו , הם מתגלות ביני ובין אין סוף , כמסכים , שמחלישים השפעה מלמעלה ומגדילים השפעה שלי מלמטה . חוץ מאין סוף איפה ,שאני נמצא בצורה שלמה הכל דמיון ( וכולנו נמצאים בצורה שלמה , כי זה נברא מייד ). אנחנו קיימים זה רק בדימיון שלנו , אלא , רק לגלות אין סוף אין לך כלים ... אם אנחנו מרגישים באיזו צורה לא נוח , לא טוב זה סימן ,שאנחנו נמצאים במצב ,שעושים את זה ולא בורא , ולא אף אחד . אני , נכון להיום , כלול מבני דודים שלנו ומכל האומות העולם האחרים וכו' וכל זה - זה הכלי שלי הלא מתוקן . כל העולמות , כל המציאות - כל ישלי הלא מתוקן . תקן אותו ותגלה את המצב האמיתי שלך . אתה יכול לפנות רק לבורא ע" לתקן את הכלים , ושזה יהיה ע"מ להשפיע , כמו שחכמת הקבלה מלמדת אותנו , אבל ,בעצם , אתה קיים באין סוף . בבקשה ,תגלה , תתקרב לזה , מלמדים אותך מה לעשות "...לרוב רוממותו, להשגיח על דרכיהן הפעוטות והמגונות. אכן לא מדעת דברו זאת, כי לא יתכן להחליט על שפלותנו ואפסותנו, מטרם שנחליט, שאנחנו עשינו את עצמנו ואת כל אלו הטבעים המקולקלים והמגונים שבנו…" ( הקדמה לספר הזוהר) כי זה מגלה שתיקנת את זה , כי מגיע לך לתקן ואתה לא מתקן . זו צורה של כל הצרות ובעיות בעולם - הצטברות של הכל , מה שלא תיקנת , רשלנות שלך תלמיד : יש דבר כזה קבוע ומוחלט ,שאני צריך לגלות אותו ? רב: כן , "אני הויה לא שיניתי" . הויה נקרא אור וכלי נמצאים בהשלמה , חיבור , דבקות זה בזה השלם ...אתה משיג הויה ( אין סוף ) בצורה אישית שלך וכך כל אחד  | |
|
