סיכום משיעור בוקר 10.02.2015 חלק א' ( מאמר "מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה" ) 49 דקות

"...חז"ל אמרו: "והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים" (אבות, פרק רביעי). אם כן מהו פירושה שאומרים "יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב".

הנה סדר העבודה הוא בזמן שרוצים ללכת על דרך התיקון, הנקרא בע"מ להשפיע. אז בסיס העבודה צריך להיות בבחינת אמונה למעלה מהדעת, כלומר כשהגוף רואה שהאדם רוצה לעבוד לתועלת ה', ולא לתועלת עצמו, אז הגוף בא בשאלת פרעה הרשע ששאל טענת "מי", וכמו כן בשאלת הרשע "מה העבודה הזאת לכם". והשכל מחייב שצריכים לתת תשובות על השאלות האלו, עם בחינת ראש, שהוא בחינת שכל, ולא תשובות כאילו אין ראש, כלומר שצריכים לעיין ולהתעמק בראש מה להשיב על השאלות הנ"ל.

ועל זה אמרו, שאנו צריך לומר להגוף, שמבחינת השכל אתה צודק, ואין לי מה להשיב לך, אלא דרך התורה הוא, שאנו צריכים ללכת למעלה מהדעת והשכל.

ובהאמור יש לפרש, הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשואלים. כלומר בזמן שהגוף בא עם השאלות של מי ומה, אל תענה לו עם בחינת ראש, היינו בשכל ובתוך הדעת, אלא "והוי זנב לאריות". כי אריה נקרא בחינת חסד, כי במרכבה העליונה יש אריה ושור, שהם חסד וגבורה ונשר, שהוא בחינת תפארת. והוא אומר להשועלים היות שהשאלות מה שהם שואלים הם בבחינת השכל, ושועל נבחן לפקח, לכן הם נקראים שועלים.

והאדם צריך להשיב, אין אני משיב לכם בבחינת ראש, היינו עם שכל, אלא אני נמשך אחרי האריות, כזנב הנמשך אחר הראש, ולי - אין לי ראש, אלא אני נמשך אחר מדת החסד, שהוא בחינת חסדים מכוסים. היינו אף על פי שהוא לא רואה שהם חסדים, היינו שמכוסה ממנו, מכל מקום הוא מאמין, למעלה מהדעת, שהם חסדים.

וזה נקרא "והוי זנב לאריות" פירוש שהוא אומר, אני נמשך אחר מדת החסד שהוא רק להשפיע. והאדם צריך לומר, היות שהוא מאמין למעלה מהדעת, שהבורא משגיח על העולם במדת טוב ומטיב, לכן הוא מאמין שגם מה שהוא רואה את ההסתרה על השגחה, היינו שלפי ראיית עיני האדם היה צריך להיות אחרת, מכל מקום הוא מאמין שהבורא רוצה שכך יהיה יותר טוב לטובת האדם, אם יהיה ביכולת האדם לקבל הכל באמונה למעלה מהדעת, כי על ידי זה יהיה מקום לאדם לצאת מאהבה עצמית, ולעבוד לתועלת ה'.

זאת אומרת, אם היה ההשגחה מגולה לעיני כל, היינו אפילו מטרם שהאדם השיג כלים דהשפעה, לא היה שום מציאות שיהיה ביכולתו של האדם לקבל את הטוב בע"מ להשפיע. אלא, לאחר שהאדם עשה כל המאמצים בכדי להשיג את הכלים דהשפעה, אז האדם יכול לקבל את הטוב והעונג בע"מ להשפיע, כפי התיקון מה שצריך להיות.

כידוע מה שאמרו חז"ל: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". כלומר, הכל נותן הבורא חוץ מיראת שמים - את זה אין הבורא נותן. ויש לשאול באמת, מדוע הוא לא נותן.

אלא שצריכים קודם לדעת את פירוש של יראת שמים. וכמו שמבואר בהקדמת ספר הזהר (דף קצ"א טור ב) וזה לשונו, יראה הוא שמפחד שמא ימעט בעשית נחת רוח ליוצרו, לכן הוא מפחד לקבל את הטוב. וזהו על דרך מה שכתוב: "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט". ודרשו חז"ל: "בשכר ויסתר משה פניו, זכה לתמונת ה' יביט". נמצא מה שאנו מיחסים להבורא, זהו רק שהוא נותן, מה שאין כן לא לתת, זה לא שייך להבורא. לכן אנו אומרים יראת שמים שייכת להנבראים, שהם מעכבים עצמם מלקבל, כל זמן שלא בטוחים שזה יהיה רק לתועלת הבורא.

וזהו כל עבודת הנבראים, שצריכים לעבוד למעלה מהדעת. ולא אפשר לעשות שום דבר בלי אמונת חכמים, שהם סדרו לנו סדר עבודה. ואחר שהאדם קבל את עבודתו בבחינת זנב לאריות, היינו שהוא נמשך אחרי החכמים, ללכת רק כפי מה שהם סדרו לנו.

וזהו כמו שאמרו חז"ל (אבות פרק א, ד) והוי מתאבק בעפר רגליהם (של חכמים). ומפרש הברטנורה, כלומר שתלך אחריהם, שהמהלך מעלה עפר ברגליו, וההולך אחריו, מתמלא מאבק שהוא מעלה ברגליו, עד כאן לשונו.

ויש להבין מה מרמזים לנו חז"ל במשל הזה. ויש לפרש, כי מי שהולך אחרי אמונת חכמים הוא מסתכל על דרך שלהם, שאומרים שצריכים ללכת למעלה מהדעת, אז האדם מתחיל להיות בבחינת מרגלים - לראות אם באמת כדאי ללכת אחרי הדרך שלהם. וזה נקרא שהרגלי החכמים מעלים עפר ונכנס בעיניהם של ההולך אחריהם. כלומר על ידי זה שהאדם רוצה להבין את דרך של החכמים, שאומרים לנו שאנחנו צריכים ללכת אחריהם בעינים עצומות, אחרת נכנס בחינת עפר, היינו דבר שהוא בחינת בלתי חשוב, מכונה "עפר", כלומר שיותר שפלות מזה אי אפשר להיות…"


שאלה : אנחנו גם כך הולכים אחרי כל מני חכמים , שהם לא חכמים , אבל ,הם מוסרים לנו כל מני דברים : אופנה , צורת חיים , הגדרות בחיים , ערכים בחיים וכו' אנחנו ,בכל זאת ,מקבלים את זה . כמה שאנחנו יותר ויותר מכירים אותם ,אז ,אנחנו יודעים - שהם אפס ממש , נבזים , שפלים , יותר גרועים מאנשים הרגילים והם , דווקא , מייצבים לנו כל החיים וכל הערכים ואנחנו הולכים אחריהם .

אנחנו גם כן לא ראש , גם כן זנב . אז ,למה קשה לנו כל כך ללכת אחרי חכמים האמיתיים , שהם מדור לדור ,במשך אלפי שנים ,השקיעו כוחות , כדי לדעת להבין , לחקור ובסופו של דבר זה היה תמיד ביהדות , שחיו בכל מני מקומות ,שלא ידעו מה קורה מהיום למחר , אבל ,ידעו תמיד, שצריכים להשקיע בחינוך ולא בשום דבר חוץ מזה , רק בחינוך : כמה שילד יהיה יותר חכם ,שזו ההשקעה הכי בטוחה ותמיד היה מישהו יותר חכם ויותר מכובד . לא כסף קובע ,אלא החכם .

אז ,למה שאנחנו אחרי כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה ערכים טובים , בכל זאת , קשה לנו מאוד , ללכת אחרי החכמים ?

אחרי הטיפשים ,שקורים לנו כל החיים וכל הערכים וכו' - כן ואחרי החכמים , שבאמת , יש על מה לסמוך , לא רוצים ולא יכולים ללכת. מה קורה כאן ?

שאלה : אז מה עלינו לעשות ,כדי בכל זאת להיות "זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים"?

אולי אנחנו יכולים, איך שהו ,להקל על עצמנו , ע"י תמיכה , סביבה , פעולות מיוחדות ?

איך אנחנו יכולים להתקרב לזנב של אריות ולהתרחק מראש של שועלים , אומנם ששם זה, כאילו ראש וכבוד וכאן זו הכנעה ושפלות , חוסר חשיבות , חוסר תמיכה . מה עלינו לעשות ?

איך להתארגן , כדי שבמה שאפשר ,לפחות ,להיות זנב לאריות ?


שאלה : איך בכל רגע אנחנו יכולים לסדר את עצמנו בתמיכה , בהכנה כזאת , שכל רגע אני צריך לכוון את עצמי או לזנב לאריות או לראש השועלים ?

זו הכרעה ,שבכל רגע בחיים אני צריך לעשות . איך אני מכין את עצמי לזה שלהיות מוכן מראש , איך פנימית אני מכין את עצמי גם כן בתמיכה , ביסוד הנכון , כדי להיות מוזמן לשאלות של "מה" ו"מי" מתוך עצמי ?

התשובה היא : אם אנחנו משתדלים לעשות קשר בינינו ,כלפי הבורא ויציאה החוצה כלפי הנבראים - זו ההכנה הכי טובה ,שאני לא אברח מכיוון הנכון . דווקא ,אם אני מלמד וזקוק לכלים חצוניים ואם אני מתחבר לקבוצה ויש לי שם משימה . משימה כאן ומשימה שם - הם מחזיקים אותי בשני ידיים ואז אני אלך יותר ישר אחרי "אמונה למעלה מהדעת"

"...והיות שניתן להאדם בחינת דעת ושכל להבין כל דבר על פי שכל. וכאן אומרים לנו ללכת בקבלת אמונת חכמים, והאדם רוצה להבין את הדרך הזה, והיות שכל זמן שהאדם מונח עדיין תחת שליטת הרצון לקבל לעצמו, אין האדם בעצמו יכול לדעת מהו טוב ומהו רע, אלא צריך לקבל הכל כפי שהחכמים קבעו לנו, ואם לא נכנס אבק ועפר בתוך העינים ולא יכולים ללכת קדימה, מה שאין כן כשלא עושים בקורת על דברי חכמים, ולא רוצים לקבל דבריהם בתוך הדעת, אז על ידי זה דוקא זוכים לדעת דקדושה.

וזהו מטעם, כי כל ענין מה שאנו צריכים ללכת למעלה מהדעת, הוא מסיבת שאנו משוקעים באהבה עצמית. לכן ע"י אמונה למעלה מהדעת זוכים לכלים דהשפעה. ואז מתגלה הטוב ועונג בכלים דהשפעה, וזה נקרא בלשון הזוהר הקדוש: "דעת אתפשט וממלא אדרין ואכסדרין", שפירושו בזמן שהכלים הם בסדר, מתפשט הדעת הן בכלים הפנימים והן בכלים החיצונים.

ובזה יש לפרש מה שאנו אומרים, יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב. היות שידוע שיש סדר של מטרת הבריאה, וסדר של תיקון הבריאה. לכן בסדר של תיקון הבריאה, שצריכים להשיג כלים דהשפעה, אחרת אי אפשר לקבל את הטוב והעונג, אז הסדר הוא "הוי זנב לאריות" שאז הסדר הוא הכל למעלה מהדעת.

ואח"כ, כשזוכה ע"י לכלים דהשפעה כנ"ל, אז זוכים לבחינת ראש דקדושה, הנקרא "דעת דקדושה", כנ"ל בדברי הזה"ק, "שהדעת ממלא אידרין ואכסדרין", כלומר שהדעת דקדושה בהאדם הזוכה הנקרא בחינת ראש. לכן כשאנו מבקשים מה', ואומרים "יהי רצון", אז אנו מבקשים להגיע למטרת הבריאה שהיא בחינת דעת וראש.

וזהו "שנהיה לראש ולא לזנב", היינו שלא נשאר בבחינת זנבא דס"א, היינו שאין להם שום דעת, כמו שכתוב: "אל אחר אסתרס ולא עביד פירא". אלא שאנו כן נזכה לבחינת דעת, שהם בחינת פירות שמשיגים אחר העבודה של השגת כלים דהשפעה, שהם כלים המוכשרים לקבל את הטוב ועונג, שישנו ברצונו להטיב לנבראיו.

לכן אם האדם רואה שעוד לא זכה לדעת דקדושה, הנקרא ראש, זהו סימן שעדיין עוד לא נטהר מכלים דאהבה עצמית, לכן עדיין אין לו דעת. כלומר היות שלא הלך מקודם בדרך לקבל את האמונה למעלה מהדעת, שעל ידי זה זוכים לכלים דהשפעה, שהם כלים שהקדושה יכולה להתלבש בהם, לכן אין לו דעת דקדושה.

וכעין זה אנו רואים במה שאמר המגיד מדובנה ז"ל, על פסוק "לא אותי קרא יעקב, כי יגעת ישראל", שאם האדם עדיין מרגיש יגיעה בעבודת ה', זה הוא סימן שעדיין לא עובד לשם ה', אלא הוא עדיין עובד לתועלת עצמו, לכן יש לו יגיעה בעבודתו. מה שאין כן בזמן שכבר תיקן את הכלים שלו שיעסקו בע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרו, אז הוא נהנה מהעבודה, היות שהוא מרגיש שהוא משמש מלך גדול, וזה שוה אצלו הון תועפות…"


שאלה : בעולם שלנו , כדי להגיע למשהו , אני צריך חומר דלק ובמידה, שאני מקבל חומר דלק , שזה השכר, אז ,אני מתקדם . בעולם הרוחני אומרים לי ,שחומר דלק הוא גדלות הבורא הנסתר .

אז ,איך אני, בכל זאת ,מקבל איזה מילוי , מרץ ,כדי להתקדם ?

איך אני מקבל חומר דלק ברוחניות בזמן ,שרוחניות היא נסתרת , אני לא יכול להתקדם , כן ?

מה עושים ?

שאלה : האם אנחנו יכולים לבנות חברה , שהיא תקבל על עצמה איזה רעיון הכי מופשט , הכי פנטסתי וזה יהיה לכל אחד ואחד ויתן חומר דלק ואז אנחנו נלך . נקרא לזה למעלה מהדעת , למטה מהדעת לא חשוב . למה אנחנו ככה לא יכולים להתקדם ?

כל דבר ,שחברה מקבלת על עצמה ואנחנו נכנסים תחת השפעתה וגמרנו , למה זה לא הולך ?

שאלה : אם נבנה סביבה כזאת : צמיכה אידאלית חינוך , לימוד ,הכל , סביבה לילדים ,אז ,מה ישאר להם , לעבודה שלהם ?

אנחנו מכניסים אותם לעשיריות מגן ילדים וכל דבר ,אז ,מה נשאר לאדם , בכל זאת ?

נשאר משהו לעשות או לא ?

כל הסביבה , סדר יום מכוונים לכיוון אחד, אז ,מה עוד יחסר להם ?

מה הם יצטרכו להוסיף בעצמם ?

"...נמצא שהאדם צריך להגיע לבחינת ראש ושכל ודעת דקדושה. היות שזהו מטרת הבריאה.

ובהאמור יש לפרש מה שאמר הזוהר הקדוש (פנחס, דף מט-נא) וזה לשונו: אמר ר' אבא, נזכרתי דבר ששמעתי מר' שמעון, ששמע משמו של רבי אליעזר. יום אחד בא חכם גוי, אמר לו וכו', ג' שאלות אני רוצה לשאול ממך. אחת, שאתם אומרים, שיהיה נבנה לכם בית מקדש אחר, והרי אין לבנות אלא ב' פעמים וכו', כי שני בתי ישראל קרא אותם הכתוב, וכתוב על בית שני, גדול יהיה הבית הזה האחרון מן הראשון. ב', אתם אומרים, שאתם קרבים למלך העליון יותר מכל שאר העמים, ומי שמקורב אל המלך, הוא שמח תמיד בלי צער, וכו' והרי אתם נמצאים תמיד בצער ובצרות וביגון יותר מכל בני האדם, וכו'. ג', שאתם אינם אוכלים נבלה וטרפה, כדי שתהיו בריאים וכו'. אנו אוכלים כל מה שאנו רוצים ואנו חזקים וכו'. זקן זקן אל תאמר לי כלום, כי לא אשמע אותך. נשא עיניו רבי אליעזר, והביט בו, ועשה אותו גל של עצמות. כיון שנח כעסו, החזיר ראשו ובכה וכו'. דברים אלו, ששאל אותו רשע, אני שאלתי יום אחד את אליהו. ואמר במתיבתא דרקיע, סודרו אותם הדברים לפני הקב"ה, וכך הם וכו'.

ויש להבין, מדוע בזמן שהגוי שאל ממנו אותו ג' השאלות, עשה ממנו ר' אליעזר גל של עצמות, והוא זכה לגלוי אליהו ושאל ממנו אותו ג' שאלות, מדוע לר' אליעזר היה מותר לשאול אותם השאלות.

ולפי הנ"ל, היינו שצריכים ללכת למעלה מהדעת, אין מקום לשאלות, כלומר אסור להיות ראש לשועלים, כלומר לתרץ את הקשיות עם בחינת ראש היינו עם דעת ושכל על השאלות של מי ומה אלא הוי זנב לאריות, היינו שצריך לומר שהשכל הוא כמו שהגוף אומר, אבל אנו הולכים למעלה מהדעת. ועל ידי זה זוכים אח"כ לבחינת דעת דקדושה, שהוא הבחינה "שנהיה לראש ולא לזנב", היינו שזוכים לראש דקדושה.

ובזה יש לפרש מהו המעשה הזאת, שמספר לנו את הויכוח שהיה לו לרבי אליעזר עם הגוי. מה נותן לנו זה בעבודה. אלא על דרך העבודה - יש לפרש זה באדם אחד: היינו בזמן שהגוף שאל את השאלות, ורוצה להבין את הכל בתוך הדעת. ואז צריכים לומר להגוף, שהשאלות שלך לא מעניין אותי, היות שאני הולך למעלה מהדעת. וזה שכתוב: "נתן בו עיניו ועשה אותו גל של עצמות". פירוש שעשה אותו גל של עצמות הכוונה על השאלות שלו, כי מי שהולך למעלה מהדעת, אין כאן שום שאלות והכל מתבטל. ואח"כ, שנח כעסו על השאלות שהרשע שאל אותו, זכה לגלוי אליהו, ואליהו נתן לו דעת דקדושה על כל השאלות, לפי מה שלומדים למעלה…"


שאלה : האם תלמיד צריך לדחות שאלות של הגוף ולא להכנס איתן לדיאלוג ?

תשובה : העיניין הוא ,שאין תשובות , כמו שאנחנו אומרים, שאי אפשר להיות בעולם העליון בכלים דקבלה , כי פשוט אין לך כלי ,שמתאים לראות את זה . צריכה להיות הכנה, שאתה הופך את הכלי שלך לכלי דהשפעה ואז ,בתוך הכלי ,ישנן תופעות של השפעה , שזה נקרא עולם העליון ואתה יכול לגלות את הבורא , המשפיע ,כי יש לך כלי המתאים לגילוי שלו . עוד יותר מזה , כאשר אתה מארגן את הכלי דהשפעה , במידה הזאת אתה מגלה אותו . זאת אומרת, אתה קובע בכלי שלך מידת הגילוי , את האופן הגילוי בזה ,שאתה מייצב את הכלי הנכון . אם לא כלי שלך ,אז ,אי אפשר לגלות , הוא איננו , זה הכוח פוטנציאלי , שנקרא המאציל וברגע שאתה מייצב לו מקום להתגלות, אז , המאציל הזה הופך להיות בכלי שלך לבורא , כאשר אתה מגלה אותו ,לפי התכונות שלך .

לכן ,לא יעזרו כאן שום שאלות , שכליות , כי זה צריך להיות בשכל אחר . לכן ,אתה צריך ללכת אחרי שכל של השפעה , שזה נקרא ראש של אריות ואתה צריך צלהיות כזנב לאריות , שאלו ,שקובעים לך את הדרך , אתה מקבל מהם את הראש וכך זה הכל מסודר :

התחתון צריך להדבק לדרגה יותר עליונה .ב"גלגלתא ועיניים " שלו ,שהוא מכניע אותה כלפי "אח"פ" דעליון והעליון נקרא זנב ואתה ,עם הראש שלך ,נכנס אחרי הזנב שלו , "אח"פ" שלו .

לכן, השאלות ,שמתעוררות ,אין להן תשובות , אלא ,אור העליון לאט לאט משפיע וכל הזמן מקרב אותנו יותר ויותר להסכמה , להבנה .

מה זה נקרא למעלה מהדעת -לעבוד עם השכל אחר ?

מה זה נקרא עולם ההשפעה ? גוף ההשפעה , ראש ההשפעה ?

אנחנו לא יודעים , אבל פתאום אדם מרגיש - או , קצת הבנתי , קצת הרגשתי , שזה כנראה כך . הוא מקבל תוצאות מהשפעת המאור וכך קורה . רק לתוצאות כאלו אנחנו ,בעצם ,צריכים להשתוקק , שהמאור ישפיע . בשכל שלנו אף פעם לא נגיע .

רואים אנחנו באנשות ,איך שהיא מגיע לתוצאות שזה קיר , שאין אחריו כלום , שם כבר עולם הרוחני . חייבים להחליף את הטבע ואז אתה בעולם הרוחני . אם לא , אתה תקבל כאן ,לפני הקיר ,המון צרות ובעיות , מכות , יסורים ובכל זאת תצטרך להחליף את הטבע …

השכל שלך הוא כבר שחוק , כבר השתמשת בו , אלא ,רק להפוך אותו ולעשות ממנו כלי חדש .

תודה לאון

תודה לאון