בס"ד
ישיבת מוצ"ש – ישיבה לחברים וירטואלים התומכים בלימוד והפצת חכמת הקבלה
בישיבה הוירטואלית שתתקיים בתוכנת טים ספיק ,(בחדר Hebrew
Speaking frends ) נבצע קריאה מטרתית ונדון באמרותיהם של מקובלים ,
בנוסף נעלה על-נס את חשיבות החיבור – נא הכינו עצמכם והתנדבו לקחת חלק בה - לחיים לכולנו ובהצלחה
הכנה*** נקודת הביטול כלפי הקבוצה היא היחידה. היחידה שכלפיה אנחנו יכולים לעשות פעולה רוחנית. ואם לא נעשה את הפעולה הרוחנית הזאת כלפי החברה אף פעם לא נדע ולא נתקרב אל מהי בכלל אמונה למעלה מהדעת, מהי פעולת השפעה. כי דרך הפעולה אנחנו נכנסים לרוחניות.
כאילו יש לך תהום ויש לך קרש, שעליו אתה יכול לפסוע מקצה לקצה, מכאן לשם. תתאר לעצמך, גשר צר מאוד, שאתה עליו פוסע וכל פעם אתה מבטל מבטל מבטל את עצמך, תיזהר באמצע הגשר פתאום להפסיק את פעולת הביטול.
אבל זה ביטול ממש כלפי כל מיני הבחנות רוחניות, לכיוון רק דבר אחד: חברה יותר גדולה ממני. לא בשכל שאתה הולך. תתאר לעצמך, כולם מתבטלים, אף אחד לא מתווכח עם אף אחד, איזו חברה זאת, איך היא יכולה להתקדם? אלא באהבה. כלפי זה שאני אוהב את האחרים, זה הביטול שלי. אבל למה? כי גם הם מתעסקים בזה, גם הם רוצים בזה, רבי יוסי בן קסמא לא יכול לבטל את עצמו כלפי חברה אחרת, שלא נקראת "בני תורה". תורה זה נקרא שמשתוקקים למאור המחזיר למוטב בחיבור ביניהם. [חלק א, ד56]
1. קטע לדיוןאיך להחשיב החברים? באיזה חשיבות צריך להסתכל על חבירו? אם חבירו נראה במדרגה נמוכה ממנו - רוצה ללמד אותו להתנהג במידות יותר טובות. אז לא יכול להיות חבר שלו, אלא מורה. ואם רואה חבירו יותר גבוה ממנו, שיש ללמוד ממנו מידות טובות, אז יכול להיות תלמיד שלו.
ורק שרואה חבירו בדרגה אחת עמו, יכול לקבל אותו בתור חבר ולהתחבר עמו. כי חבר משמע, ששניהם באותו מצב. שיש להם השתוות הדעות. אז הם מחליטים להתחבר ולפעול להגיע למטרה כאחד, ששניהם רוצים להרויח. ובאהבת חברים, מתחברים שתהיה ביניהם אחדות, וכל הרווחים מהעסק מאהבת חברים, חייבים להיות שווים ברווחים.
2.קטע לדיוןהנה המפרשים הקשו על פסוק, מה שכתוב: "והיה כי תבוא אל הארץ, אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה, וירשתה וישבת בה". ושאלו, מה הדיוק "אשר ה' אלקיך נתן לך". הלא עם ישראל כבשו זה על ידי מלחמות. ותרצו, כי האדם ידע בלבו, כי לא בכוחו ולא בעוצם גבורתו בא לרשת הארץ, אלא מתנת ה' היא. והם אמרו: "אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה, ולא כוחי ועוצם ידי".
"ארץ" – רצון שבלבו של אדם, ונקרא "לב" האדם. ויש שם, גרים שם "אומות העולם" ו"עם ישראל". אבל יחד לא יכולים לגור, לשלוט במקום אחד. כי בריאת העולם בכדי להטיב לנבראיו. לכן ברא רצון לקבל הנאה ותענוג, חסרון לתענוגים. שלפי מידת השתוקקותו מרגישים את התענוג. וזה הכלי שנברא מצד הבורא. הבחינה הראשונה שבנברא, שאם אין בנברא את הרצון הזה, הוא לא נבחן לנברא. נמצא, שמדברים רק על רצון לקבל, כלי לקבלת התענוג.
אלא מסיבת הבושה נעשה צמצום, שלא יקבל בעמ"נ לקבל, אלא אם יכול לכוון בעמ"נ להשפיע, בהשתוות הצורה, להשפיע נ"ר לבורא, אז מקבל, אחרת לא רוצה לקבל. זה "ישראל", ישר-אל, שחושב הכל לאל, והוא לא עולה בשם.
3. שיר 
4.קטע לדיוןכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. משום ששומרים את הברית, שהעולם מתקיים עליו.
כל ישראל יש להם חלק- בלי שום תנאים מוקדמים. ואח"כ אומר, שרק לאלה שהם שומרים ברית.
שעושים ברית, כי יכול להיות פירוד, אזי הם כורתים עכשיו ברית, שהברית תהיה לקיום, אפילו שיבואו לפירוד, מכל מקום הקשר הוא לנצח. שאם יבוא פירוד, אזי כל אחד ילך למעלה מהדעת, שבאופן כזה מקיימים את הברית. והברית עם ה' היא, שלא יפרד, שיהיה לבו שלם עם ה', למרות המצבים שיבואו.
כדי לבוא לכריתת ברית עם ה', להשפעה, להשתוות הצורה, ניתנו לנו שתי הבריתות: ברית מילה וברית של התורה, אחרת לא היה באפשרות לקבל את הטוב והעונג, שזהו כל מטרת הבריאה להטיב לנבראיו. וה' עוזר בכריתת הברית, שיהיה לו היכולת ללכת למעלה מהדעת. ובזה יש ג' הבחנות:
א. שלא מרגיש חיסרון ללכת למעלה מהדעת - אין לו מקום לתפילה, שה' יעזור לו לצאת מההפרעות.
ב. שמרגיש חסרונו, אלא אין לו כוח להתגבר ללכת למעלה מהדעת – הוא עובד ה' ורוצה להתגבר על המחשבות הזרות לדרך ה', אבל חסר לו כוח התגברות.
ג. שיש לו כוח התגברות ללכת למעלה מהדעת – הוא בונה את העסק בתו"מ למעלה מהדעת, בעמ"נ להשפיע. שהרצון לקבל לא מסכים, אלא הרצון להשפיע קובע, כי מאמין שמזה יש נ"ר לבורא מהמעשים שלו, לכן מוכן תיכף לעשות, הגם שהגוף טוען להיפוך, מ"מ יש לו כוח להתגבר עליו.
לאחר שגמר אלו ג' בחינות בעבודה, הוא בא לבחינת שבת, מנוחה מעבודתו.
אם יש לאדם אחיזה בס"א, אהבה עצמית, מקבל בעמ"נ לקבל, שע"ז היה צמצום והסתר, אין הקדושה יכולה להתגלות שם, ורק ההסתר שורה שם, שאינו מאיר שם הטוב והעונג, אלא הפוך, מחוסר הכלים המוכשרים לכך, כלים דהשפעה.
לצדיק אין מקום לס"א, אלא שבת, שאין עבודה. כי הטרחה והיגיעה הן מס"א, שהיא המפריעה ללכת בהשפעה. ובשעת העבודה מרגיש שלא יכול להתגבר על הרע שלו, מסיבת שלא זכה להכניסו לקדושה. ויודע שחסר לו, שהקב"ה יעזור לו, לתת לו להשיג קצת קדושה. לכן בזמן הטרחה והעבודה, הוא מתפלל מעומק הלב, שה' יעזור לו, שבלי סיוע מה', לא ישיג שום דבר. והרגשה זו, שהקב"ה יכול לעזור לו, עושה כלי לקבל העזרה מה', כי חסרון נקרא כלי לקבל מילוי. ומשום שמאמין שה' שומע תפלת כל פה, עושה את הכלי לקבלת עזרה.
5. קטע לדיוןומי שלא נתן יגיעה לעבוד בעמ"נ להשפיע, לראות שאינו יכול לנצח לבד בלי עזרת ה', אין לו מקום לתפילה, אין לו כלי לקבלת עזרת ה'. לכן להכנה זו אנו צריכים. וז"ש, כי המאור שבה מחזירו למוטב. משום שאחרי הטרחה עם הס"א, שמרגישים חסרון, הנקרא כלי, אז יכולים לקבל עזרה.
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא: ישראל = ישר-אל, שכל מה שעושה הוא ישר לה' ולא לתועלת עצמו. ישראל, מי ששומר ברית, שעל זה קיים העולם. הברית, שהעולם מתקיים, ברית עם הקב"ה, שכל מעשיו יהיו רק לתועלת ה', בעמ"נ להשפיע, שע"י זה יהיה קיום העולם, שהעולם נברא בכדי להטיב לנבראיו, ובלי השתוות הצורה, אין הטוב והעונג יכולים להתלבש בנבראים. ובעיקר צריכים להאמין, שהקב"ה הוא שומע תפילת כל פה, וע"י זה ניוושע.
6. קטע לדיון"אתם נצבים היום כולכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם, כל איש ישראל", שמתחיל בלשון רבים "אתם", ומסיים בלשון יחיד "כל איש ישראל". זה שאומר בלשון רבים ובלשון יחיד - רמז על אהבת חברים. למרות שיש להם "ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם", מ"מ כל אחד רואה עצמו איש ישראל, כולם שווים. לכן נשפע השפע למטה.
אדם צריך לקבל על עצמו מלכות שמים "כשור לעול וכחמור למשא" במוחא וליבא, שכל עבודתו בעמ"נ להשפיע.
לא רוצה שום תמורה, לא ידיעה שהולך על דרך הנכונה, מ"מ גם על זה מוותר, משום שרוצה ללכת בעינים עצומות להאמין בה' ושמח בחלקו.
ואם בא לידיעה, שבעולם, יש לעסוק רק בעמ"נ להשפיע, ואז בטח שיש לו טעם בעבודה, מחליט, שלא תהיה לו פעם ירידה. ואחר כך יורד לשפלות. חושב איך להרים את עצמו. ה' זרק אותו לשפלות, שידע, אם באמת רוצה לעבוד מטעם להשפיע, או שזה מספק אותו יותר משאר דברים.
7. שיר לסיום!! שבוע טוב ומוצלח!!!!!!
אינדקס 