אין לנו מצב יותר טוב מזמן בגאולה . ברור ,שזו התפתחות , זו יציאה מהתקופה הרעה שעוברים .
אנחנו לומדים מד' בחינות דאור ישר , שכדי להביא את הנבראה ,שמצד אחד הוא הפוך מהבורא ונצד השני הוא רוצה , מבין , מכיר , משתוקק לרכוש תכונת הבורא , זאת אומרת ,הנברא ,בעצם ,מגיע למצב ,שהוא כולל בתוכו שתי תכונות ההפוכות :
גם במשהו הפוך מהבורא , אחרת הוא לא יהיה נברא
וגם צריך להכיר , להבין , לספוג כל התכונות של הבורא .
אז ,באמת ,שיהיו לו שתי הבחנות האלו ביחד , הוא צריך לעבור תהליך , שמכיר גם הבחנה אחת וגם הבחנה השניה וכולל את שניהן באיזה קשר מיוחד שביניהן , שאז ,למרות ,שהוא הפוך מהבורא , הוא שווה , דומה לו ובאמת בזה מגיע למצב ,שנקרא דבקות , שהצורת הבורא דבוקה אליו , אומנם ,שכל כוחו הוא ההפך ממנו , מהבורא .
התהליך הזה אנחנו עוברים בארבע שלבים , שנקראים ארבע בחינות . הם נקבעו כבר בארבע בחינות דאור ישר . כאשר האור ,תכונת ההשפעה מתחילה להשפיע על הנקודה "יש מאין" היא פותחת את הנקודה הזאת ומביאה אותה לתיקון ואז ,התיקון הזה ,בהשפעת האור על הנקודה ,הוא כולל בתוכו ארבע שלבים והם נקראים ארבע בחינות דאור ישר . אבל ,האור משפיע בצורה שונה כל פעם על הנברא ובהתאם לזה הנברא שונה ומשתנה כל פעם ,לעומת האור .
ישנה בהשפעת הבורא על הנברא בחינת פנים ובחינת האחוריים . ארבע שלבים האלו הם קובעים לנו במציאות שלנו ארבע גילוים וארבע גלותות ואנחנו נמצאים עמכם בסוף ההתפתחות ביציאה מגלות האחרונה לגאולה אחרונה , לכן ,היא נקראת גאולה שלמה , כי היו לפניה גאולות חלקיות , עברנו אותם ( אני מדבר על העם ישראל ) .
כל גאולה , כמו שכל גלות , היא לפי הגלות שלפניה , היא יותר עוצמתית , שונה מדרגות הקודמות ( הם הדרגות דומם , צומח , חי ומדבר ) . בוודאי ,שגלות וגאולה בדרגת הדומם או בדרגת הצומח , חי קודם כל הם ללא הכרה כל כך , ללא הבנה ,ממה שאנחנו כן רוכשים בדרגה האחרונה , כאשר אנחנו עכשיו מגיעים לדרגת האדם , הדומה לבורא ממש , מתוך הפכיות הצורה השלמה ,אנחנו מגיעים לגאולה שלמה .
אנחנו נמצאים לפני זה ומפני שאנחנו נמצאים לפני שלב הד' , שזו דרגת האדם , אז ,הכל תלוי בהכרה בהבנה , בהשתתפות מאיתנו , השתתפות רגשית , שכלית , שאנחנו מבינים ומכירים את זה .
כל גלות היא מנוהלת ע"י אחוריים וכל גאולה היא מנוהלת ע"י פנים של אותו הכוח , שנקרא כוח העליון , בורא . יוצא אור ובורא חושך ... רק בצורה כזאת אנחנו גודלים וזה אנחנו צריכים להבין .
גם לימינו , לפי החושך , מידת האגו שמתגלה בינינו , לפי זה אנחנו גם כן יכולים לזהות ,שכל אותו פרעה , המן וכל היתר האופני האחוריים של הבורא ,הם פועלים עלינו ומייצבים את הצורה ההפוכה שלנו , כדי שמתוכה אנחנו נתחיל לרכוש את הפנים , צורת הגאולה . אבל ,כל זה ,וודאי ,מגיע לנו מכוח אחד "אין עוד מלבדו" וגם בשני האופנים שלו אנחנו צריכים לגלות את האהבה , "טוב ומטיב" וכך להתקדם .
"...הנה זמן הגאולה ממשמש ובא, ועלינו מוטל להכין יותר את עצמנו לאור הגאולה, שהוא היציאה מעבדות לחירות. וזה ידוע, שאי אפשר לצאת מהגלות, מטרם שנמצאים בגלות. וזה ידוע שהתורה הקדושה היא נצחית ונוהגת בכל דור ודור…"
זאת אומרת ,גם לעצמנו וגם להפצה צריכים להבין, שהכרת הגלות היא חייבת להיות שלמה , לא שאנחנו צריכים להיות עוד בגלות ( עוד ועוד זמן ) . אם הגילוים וגלותות הקודמות ,בג' שלבים הקודמים ,הם לא היו תלוים בנו - לא היינו יכולים לעשות שם ,למשל ,לקצר את הגלות ולקרב את הגאולה ( אומנם מה שנעשה במצרים פעם נבין את זה , במקום 400 שנה היה 210 , זה חשבון מיוחד ) ,אז , עכשיו אנחנו כן , פעם ראשונה בהתפתחות שלנו , של הנשמות , אנושות ( לא חשוב איך לקרא לזה ) ,אנחנו נמצאים במצב ,שאנחנו יכולים לנהל את הזמנים , כי עכשיו אנחנו נמצאים בשלב האחרון , בשלב הד' , שבו אנחנו מתפתחים בדרגת המדבר ואנחנו כאן יכולים לקבוע ובהכרה והבנה שלנו , בכמה שאנחנו נעריך את הגלות שנמצאים בה , לפי זה נקרב את הגאולה .
עד כמה שנרצה לעבוד לקראת הגאולה , גם למעלה מדעתנו , וודאי , כי דעתנו עדיין בזמן הגלות ואנחנו צריכים להיות למעלה מזה - להביא את הגאולה למעלה מהגלות ( נקרא אמונה למעלה מהדעת ) ,אז ,לפי זה נוכל להמשיך את הפנים על פני האחוריים
"...וכמו כן אנו אומרים בהגדה, בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. לכן צריכים לדעת את ענין הגלות, אשר בו אנו נמצאים. וכל דור ודור צריך לצאת מהגלות המר הזה, מהו.
הנה האר"י הקדוש אומר, שגלות מצרים היה, שהדעת היה בגלות, היינו הדעת דקדושה. וגם ענין הדעת דקדושה בגלות צריך ביאור. הנה הזהר הקדוש אומר, ששאור ומחמצת הם מדרגה אחת, ואנחנו קוראים אותו יצר הרע, רשות אחרת, אל נכר, אלקים אחרים.
ואאמו"ר זצ"ל מפרש, דסטרא אחרא, והקליפה, והיצר הרע - אינו אלא הרצון לקבל. וזהו נוהג בין במוחא ובין בליבא. היינו, ששליטת פרעה מלך מצרים ועבדי פרעה הם שליטת הרצון לקבל על האברים, היינו שכל הרמ"ח אברים, בזמן שמשמשים את הרצון לקבל, הם נקראים עבדי פרעה…"
האברים זה הרצונות שלנו , מתחלקים סה"כ תר"כ פחות 7 ומיוחדים תרי"ג, ותרי"ג מתחלק עוד לרמ"ח ושס"ה ,אלו רצונות ,שמרכיבות את הנשמה , הכלי שלנו , שהוא צריך בכל רצון ורצון להגיע מגלות ,שהוא פועל ע"מ לקבל ,לגאולה ,שפועל ע"מ להשפיע ולא ,שכל אחד ואחד, אלא ,הקשר שביניהם - זה מה שאנחנו צריכים לתקן . באף אדם אין תיקון , אלא ,התיקון הוא תמיד בין בני אדם איפה שפועלים כל הרצונות שלנו .
"...הנה ידוע שהגורם הראשון לעבודה, הוא השלא לשמה. היינו מצד החינוך, הנקרא "מצות אנשים מלומדה" מתחיל דווקא על יסוד של הרצון לקבל, שנותנים האדם להבין, הלא תענוגי הגשמיים אין כל כך ערך, כי מה שנות האדם בעולמנו זה.
ועל ידי תורה ומצוות הוא יזכה לתענוג רוחני בעולם הבא…"
למרות שאנחנו רוצים להביא אותו לתכונת ההשפעה ( פנים של הבורא ), אבל ,מפני שנמצא באחוריים , אין לנו ברירה , אלא ,אנחנו מגיעים אליו עם אותם הערכים , שהוא נמצא בהם , זאת אומרת ,תענוגים , מילוים ,שממלאים את הרצון לקבל שלו בצורה ישירה וזאת תחילת החינוך .
לכן ,גם אנחנו בהפצה צריכים לראות ,איך אנחנו יכולים לקרב את עצמנו לרצונות של האנשים , למה שהם צריכים , ממה שהם סובלים ( כחסרון ,שחסר להם ) ובמה אנחנו יכולים להסביר להם : אנחנו לא מביאים להם מילוי , אלא ,אנחנו מביאים להם אמצעי למילוי , אז , להסביר שכן האמצעי שלנו הוא הנכון היחידי למילוי האמיתי ולא שקרי ,שיעלם או לא יתקיים .
זו העבודה שאנחנו צריכים לעשות בהפצה , אבל ללכת לפי בני אדם , לפי הצרכן
"...שהוא עולם נצחי. וכמו כן בעולם הזה, לזכות להצלחה בתענוגי גשמיים הוא על ידי שמירת התורה ומצוות, שבזכותם יהיה לנו רפואות וישועות, בשפע פרנסה והצלחה, ונזכה לאריכות ימים בשנים.
וממילא האדם מצד הרצון לקבל יש לו טבע של עצלות. היינו, יש אנשים שמסתפקים בלחם ומים, ויש אנשים שצריכים גם לבשר ודגים, ויש אנשים שזקוקים לכלים נאים ולמלבושי כבוד, ויש אנשים שצריכים גם כן דירות נאים - וזה הכל לפי מרץ האדם, היינו שלא רוצים לעבוד יותר מכפי הכרחיותם. ולכל אחד ואחד יש לו שיעור משלו, כמה הוא הכרחיותו. אבל לעבוד בעל מנת להשפיע, אין זה מטבע האדם.
וכל זה הוא מטעם שהאדם נברא מבחינת רצון לקבל לעצמו, והיות לזכות לתענוגים האמיתים צריכים לזכות מקודם לבחינת דביקות, הנקרא השתוות הצורה, היינו שיתאים את כוונתו, שיהיה לשם שמים, הנקרא להשפיע, שזהו מדתו של הקדוש ברוך הוא, הנקרא משפיע, זהו נגד טבע.
נמצא שמונח בגלות, היינו תחת שליטת מלך מצרים. והיות שהגוף נקרא רצון לקבל, לכן אין ענין שהאדם יעבוד את ה' בעל כורחו, כי בדבר הכרחי אין תענוג, רק חיי צער. ורק כך היא דרכה של תורה, היינו הדרך עד שמגיעים לבחינת תורה לשמה, אז החיים הוא חיי צער, היות שהוא על דרך הכפיה…"
זאת לא מאמר ,אלא ,מה שהוא התכוון לדבר בחג , לכן ,זה כתוב כך בצורה מקוצרת ,אבל ,בכללות זה ברור , שצריכים אנחנו להשתדל עוד הרבה , כדי להגיע להבנה ,איך אנחנו מעבירים אנשים מחיים באחוריים לחיים של פנים וכאן באמת עדיין אנחנו נמצאים במבוכה
שאלה : איפה החופש שלנו ,כדי להאיץ את המעבר מגלות לגאולה ?
תשובה : החופש שלנו הוא בבחירה חופשית , אין לנו יותר . אם אנחנו רוצים לזרז את הזמנים ,אז ,עד כמה שאני יותר מארגן קשר שלי עם הסביבה ,אני מזמין על עצמי השפעת האור והאור עושה את הפעולות . אני לא משפיע על האור בצורה ישירה , אלא ,רק בזה ,שאנחנו מתאספים יחד ( נגיד באותם הסדנאות ) ומעוררים מתוכנו את המאור המחזיר למוטב והוא עובד . אני מסוגל רק לעורר את האור והוא עושה את שלו . אני גם לא מסוגל להכתיב לו ,מה לעשות , אלא ,רק עוצמתו לעלות , זה אני יכול ע"י החיבור יתר עם החברים , בכל מני צורות ,מה שאפשר .
אחרי שהאור משפיע , אז ,אני מתחיל מתוך שינויים להבין מה שהוא עושה "ממעשך היכרנוך" בלבד . אני לא יכול להיות לפני זה , אני לא יכול מראש לדעת ,מה יהיו התוצאות , לכן ,זה באמונה מלמעלה מהדעת אנחנו עושים את כל הדברים , האור תמיד הקודם ומקדים . גם מה שאני רוצה לעשות זה אור עושה , גם פתאום ,שאני הולך ומתחבר ומממש את הבחירה חופשית ,גם זה אור עושה , אלא ,דורשים ממני כאילו הסכמה מצדי ( אומנם ,שגם הסכמה הוא מכין )
ואיפה כאן ,באמת ,נמצא ה"אני" ?
זאת שאלה , אבל נכון לעכשיו לא נכנס פנימה יותר מדי ( שם זה כבר ,כמו שהפיזיקאים אומרים שהעתיד משפיע על העבר והווה , אז ,בזה אנחנו לא כל כך מסוגלים להיות עדיין ) .
אני סה"כ ,בפעולה אחת שלי חופשית יכול לעורר את הדברים , לקדם אותם , לזרז אותם , להעביר אותם מאחוריים לפנים במידה ,שאני מעורר את האור , שאני מקדים את האור , אז ,אני מקדים פנים מעל אחוריים ,אז ,במידה הזאת ,אני נכלל בטוב ונמצא בהאצה של התהליך וכך אני מתקדם .
זו סה"כ הפעולה היחידה שלנו - חיבור יתר כל הזמן , אבל בכוונות ,שזה יביא לנו צורת ההשפעה , עד כמה שאנחנו מודעים במה שאנחנו עושים , אנחנו יותר ויותר עולים במדרגות של האדם …
שאלה : הוא אומר "וגם ענין הדעת דקדושה בגלות צריך ביאור" , מה זה "הדעת דקדושה בגלות" ?
תשובה : מה זה גלות ,אם אתה לא מגלה שאתה נמצא בגלות ?
זאת אומרת, שאתה נמצא בגלות מהקדושה , מהשפעה , מהחיבור , ממדרגה הזאת ,שהיא למעלה מהאגו שלך - לזה צריכים להגיע . חייבים להכיר את האחוריים , כדי להגיע לפנים
תלמיד : למה לא לשמה הוא דבר ראשון , למה זה ?
רב: לא לשמה הוא דבר ראשון , מפני שאני מכיר את עצמי , איפה שאני נמצא , שאני מונח בתוך האגו שלי ורק מתוך האגו שלי אני מכיר את עצמי , מבין את עצמי , מכיר את העולם , פועל . מה שכן ,שיחד עם זה שאני ממשיך לחיות כמו שקודם , אני גם כן רק עכשיו מתחיל להכיר את הטיב הפעולות שלי , מי מפעיל אותי ? האגו , הרצון להרוויח על חשבון הזולת , זילזול לאחרים .
איך זה מתגלה ?
מפני שיש אור קצת והוא אומר לי ,שכאשר אתה מחובר לאחרים ( כאילו כך אומר ) ואתה פועל נגד זה - זה כבר נקרא קצת הכרת הרע . ככה אנחנו מתחילים להכיר ,איפה אנחנו נמצאים .
אם אני לא מכיר את הרשת הזאת , האור עדיין לא מאיר ( אפילו קצת טיפה , אבל ,בכל זאת ,שיש כאן איזה קשר ) ,אז ,אני לא יודע , אני חופשי , אני מזלזל בכולם בצורה כזאת פשוטה . ובאמת מה אפשר לדרוש מהאדם כזה ?
אלא ,לאט לאט להכניס אותו לכאלו פעולות , כי הוא לא שומע ולא שום דבר . הוא צריך לעבור הפעלות כאלו ,שהן יביאו קצת מאור ואז הוא יראה ,שהוא לא רוצה חיבור . כאשר אדם לא רוצה חיבור ,כבר הוא מכיר ,בעצם ,שיש כאן עניין החיבור והוא לא רוצה אותו . זה כבר הכרת המצב , אולי עוד לא הכרת הרע ,אבל הכרת המצב . עוד קצת ועוד קצת הפעלות , פעולות עוד קצת אור מעורר והוא כבר מתחיל להכיר , כן ,אנחנו כולנו מחוברים , אבל ,אני לא רוצה - כבר הכרת הרע וככה עוד ועוד ועוד . אני לא רואה שום אמצעי אחר , אלא "ממעשך היכרנוך"
תלמיד : אנחנו נמצאים בזה או שאנחנו צריכים להגיע ללא לשמה ?
רב: לא לשמה נקרא שאדם מכיר ,שהוא נמצא בלא לשמה , אחרת מה זה ?
מה זה נקרא שהוא נמצא בלא לשמה ?
מי אומר לו את זה ?
כתוב בספרים ?
מאיפה אני יודע שאני בזה ? בספרים כתוב עד גמר התיקון .
איפה אני נמצא ? זה אני צריך להגיד ואף אחד לא אומר לי .
האם אני יכול לקבוע בדיוק איפה אני נמצא ? - כן .
איך ? אף ורק ביחסים כלפי האחרים , כלפי הסביבה .
איך אתה יכול למדוד איפה אתה נמצא ?
תלמיד : פעם למדת אותו ,שלא לשמה זה גם דרגה רוחנית , אמרת להגיע ללא לשמה זה סיפור . מה בא לפני לא לשמה ?
רב: לפני לא לשמה בא חוסר הכרה , שאתה לא יודע איפה אתה נמצא , שאתה לא יכול לקבוע שום דבר . ככה בא , לומד , יושב , סופג את הדברים , עושה פעולות , עוד פעם ועוד פעם וכל טיפה מצטרפת לחשבון גדול , כך זה עובר . עוברים שנים ולאט לאט המנות האלו ,של האור ,הן פועלות על האדם והוא מתחיל לזהות איפה הוא נמצא
תלמיד : לא לשמה זה ,שאני מרגיש שאני רע ?
רב: לא לשמה זה אומר ,שאתה מכיר שאתה בלא לשמה , שאתה מחוץ לתכונת ההשפעה . זאת אומרת ,שאתה נמצא באחוריים ולא בפנים . יש כוח אחד , שברא רצון לקבל ומנהל אותו או דרך אחוריים שלו ( נקרא דרך האגו ) או דרך הפנים ( דרך האור ), אז , כאשר אתה מבין שאתה נמצא שלא לשמה ( באחוריים ) עדיין לא בפנים , שאתה מזהה כבר איזה הבדל בין אחוריים ופנים - זה כבר התקדמות . כאשר אתה מגיע אחר כך לפנים ,אז ,גם בפנים יש לך נפילה לאחוריים ושוב לפנים וכו' שכך אתה מתקדם .
אינדקס 