סיכום משיעור בוקר 08.05.2015 חלק א' ( מאמר "ענין למעלה מהדעת" ) 31 דקות

עניין למעלה מהדעת זה ,בעצם ,מכשיר , הכלי ,שע"י אפשר לעלות מדרגה לדרגה .

אנחנו מרגישים את עצמנו , יודעים על עצמנו ,שאנחנו נולדים בעולם ,שכבר קיים , מתקיימים בו זמן מה ו… מתים . אנחנו לא מרגישים עוד צורות , הקיום , צורות המציאות ,שישנם ומכל שכן לא מכירים, שאפשר לעבור ממצאיות אחת למציאות שנייה , שלישית וכו' .

מי יודע כמה ?

יש לזה דחף , רצון וודאי , אבל ,איך לעשות את זה אנחנו לא יודעים ומפני שהמעלית הזאת לעלות מהעולם הזה להעולם יותר עליון ועוד ,המעלית הזאת היא לא נמצאת בנו . אני לא יכול מתוך זה ,שאני עכשיו קיים ,לבנות תפיסת המציאות למה שאני לא בנוי .

כמו שפיזיקיים מתארים לנו כל מני מצבים על המציאות אחרת , שככה הם חושבים , שהיא קיימת , אבל ,אין שום אפשרות גם להם ,למדענים , גם לאנשים הרגילים ,,להרגיש את זה , להשתדל איכשהו לעלות .

ישנה שיטה ,שנקראת חכמת הקבלה , שהיא מסבירה לאדם ,איך אפשר לעשות את זה . אפילו הסבר הוא קשה , כי אני צריך כאן לקבל איזה תנאים , שלא נמצאים בי , אני צריך לבצע פעולות , שאני לא רואה בהן , וודאי , שום הכרחיות ולכן כאשר אנחנו באים ללמוד חכמת הקבלה

מצד אחד אנחנו כן מוכנים מסכימים , בסדר , נותנים לנו התעוררות ( לחלק מאנשים ) וחלק מאנשים מתקדמים ע"י יסורים , מכות

אבל ,בכל זאת ,איך אפשר לעלות ממצב למצב ? שהוא נמצא בעולם הסמוך


מה הוא השוני ,שצריך להיות בי , שכמו שאני מסובב מקלט רדיו בין התדרים... וזה כל החכמת הקבלה , זה המימוש שלה. אז ,כאן עניין למעלה מהדעת - איך אני בעצמי , שאני נמצא עכשיו במצב מסויים ( נולד , קיים , מקבל תמיכה מהסביבה ) , איך אני בייחד עם כל מה שאני מרגיש במציאות הנוכחית , איך יחד עם זה אני בונה בי עוד מערכת שלמה לתפיסת המציאות בדרגה הבאה , שזה אחרת לגמרי . באיזו צורה אני לא יודע , אבל ,בשום צורה לא דומה למה שיש כאן .

איך אני עושה את זה ?

איך אני עובד עם תפיסת המציאות החדשה ?

גם בה , איך אני משתדל להכיר את המציאות של העולם העליון ועוד לעלות דרגות ועוד ועוד יותר גבוהים , עד שאני מקבל מציאות המושלמת , שזה כל העולם וכל המדרגות ?

כל זה מדובר ומתבצע רק ע"י פעולה אחת , שנקראת למעלה מהדעת . זאת אומרת, שעכשיו אני נמצא בדעתי , בתפיסה שלי , בחושים , בהבנה שלי ואני צריך לשנות את עצמי , לעשות ממני משהו חדש , כדי לראות דרגה הבאה , עולם הבא

אז , בוא נראה איך מסבירים לנו את זה ?

איך לכייל את עצמנו לתפיסת המציאות השונה , הפוכה , עליונה ?

העיקרון הוא שווה לכולם , הוא מגיע לנו ע"י כל מני הסברים ותרגילים ואם נבצע אותם , מופתח לנו שנצליח . נקווה שנצליח .



"...בענין למעלה מהדעת. יש להשתמש עם כלי זו הן בין אדם לחבירו, והן בין אדם למקום. אבל יש הבדל ביניהם. כי בין אדם למקום, הכלי הזו צריכה להישאר לעולמים. היינו, שאף פעם אסור לזלזל בכלי זו שנקראת "אמונה למעלה מהדעת". מה שאם כן בין אדם לחבירו, אם הוא יכול לראות מעלת חבירו בתוך הדעת, הוא יותר משובח…."


כי בין אדם לחברו יש לו כלים , לכן ,הוא יכול להבין ולהרגיש , להתאחד עמו , להתחבר עמו . זה תלוי בהתפתחות שלו הפסיכולוגית, פנימית . מה שאם כן ,בין אדם למקום ( מקום זה מדרגה יותר עליונה ) שם כבר לא יעזור לך לפתח קצת יותר את הכלים שלך , אלא , שם צריכה להיות תפיסה חדשה , שהיא נקראת אמונה למעלה מהדעת



"...אבל מטבע של הגוף הוא להיפך, שתמיד הוא רואה את חסרון חבירו ולא מעלתו. ומשום זה אמרו חז"ל "הוי דן את כל האדם לכף זכות". היינו, אף על פי שבתוך הדעת הוא רואה, שאין הצדק עם חבירו, מכל מקום הוא צריך להשתדל לדון אותו לכף זכות. וזה יכול להיות למעלה מהדעת. זאת אומרת, אף על פי שמצד השכל אין לו במה להצדיקו, מכל מקום למעלה מהדעת הוא כן יכול להצדיקו.

אבל אם יכול להצדיקו בתוך הדעת, זהו ודאי משובח. נגיד דרך הציור, אם הוא רואה, איך שהחברים עומדים במדרגה גבוהה ממנו, והוא רואה בתוך הדעת, איך הוא נמצא בתכלית השפלות מול החברים, והוא רואה, שכל החברים הם שומרי זמן, שנקבע לשמור סדר ביאתם לבית הכנסת, והם יותר מתעניינים לכל מה שמתרחש בין החברים, לעזור לכל אחד בכל מה דאפשר, וכל דברי עבודה ששומעים מפי מגידי השיעורים, הם תיכף לוקחים את זה לשימוש בפועל במעשה, וכדומה.

בודאי זה פועל עליו, שיתן לו כח להתגבר על עצלותו, הן בעת שהוא צריך לקום לפנות בוקר, בזמן שמעוררים אותו. ובעת הלימוד הגוף שלו מתענין יותר בהשעורים, כי אחרת הוא יהיה המפגר בין החברה. וכמו כן בכל דבר בקדושה הוא מוכרח לקבל יותר ברצינות, משום שהגוף לא יכול לסבול שפלות. ועוד יותר מזה, הגוף שלו, בעת שהוא מסתכל על החברה, והוא רואה בתוך הדעת, איך שכולם עובדים לשם שמים, אז גם הגוף שלו גם כן נותן לו לעבוד לשם שמים.

והסיבה שהגוף עוזר לו לעבוד לשם שמים, היא כנ"ל, היינו שאין הגוף מוכן לסבול שפלות. אלא כל גוף הוא בעל גאוה, ואינו מוכן להשלים עם המציאות, שחברו יהיה יותר גדול ממנו. נמצא לפי זה, שבזמן שהוא רואה, שהחברים עומדים במעלה יותר גבוהה ממנו, זה גורם להתעלות בכל המובנים.

וזה שאמרו חז"ל "קנאת סופרים תרבה חכמה". היינו, בזמן שכל החברים מסתכלים על החברה, שהם נמצאים ברמה גבוהה, הן מצד המחשבה, והן מצד המעשים, אז מצד הטבע הוא, שכל אחד ואחד מוכרח לעלות מדרגתו לדרגה יותר גבוהה, ממה שיש לו מצד תכונת גופו.

זאת אומרת, אפילו מצד הלידה אין הוא משתוקק לתאוות גדולות, ואין לו המשכה גדולה לתאוות כבוד, מכל מקום מצד הקנאה הוא יכול לרכוש כוחות נוספים, מה שאין לו מצד הטבע, שעמהם הוא נולד. אלא מידת הקנאה שיש בו, הכח הזה הוליד בו כוחות חדשים, הנמצאים אצל החברה. ועל ידם הוא קיבל אותו תכונות חדשות, היינו כוחות שאינם נמצאים אצלו מצד ההורים שהולידו אותו. נמצא עכשיו, שיש לו תכונות חדשות, מה שהחברה הולידה בו.

נמצא, שיש להאדם תכונות, מה שההורים מורישים להילדים, ויש לו תכונות, מה שהוא רכש מהחברה. שזה הוא קנין חדש. וזה בא לו רק מכח חיבור עם החברה, וע"י הקנאה שיש בו על החברים, בזמן שהוא רואה, שיש להם תכונות יותר יפות, ממה שיש לו, זה נותן לו תנופה, שירכוש מהם את מידותיהם הטובות, שיש להם, ולו אין, והוא מקנא בהם…"


כל זה יוצא לאדם רק אם יש לו קשר נכון עם הסביבה


שאלה : הוא כותב "בעת שהוא מסתכל על החברה, והוא רואה בתוך הדעת, איך שכולם עובדים לשם שמים, אז גם הגוף שלו גם כן נותן לו לעבוד לשם שמים." , מה זאת אומרת ?

תשובה : אני לא יודע מה זה לשם שמיים ( הם לומדים , מתווכחים , מתחברים ביניהם וכו' ) , כאשר אני רואה ,עד כמה שהם עסוקים עם כל הדברים האלה , אני מרגיש ,שהם עושים משהו שיותר ממני , אז , בא לי גם דחף מתוך האגו שלי , שהאגו שלי עכשיו לא נותן לי עכשיו להרגע

או שאני מוריד אותם ואומר , זה שטויות , הם לא יודעים מה הם עושים וכו' ועוד מעת הם ירגעו וה כל יהיה בסדר

או זה ההפך , אני צריך להעלות את עצמי

אבל ,להשאר ככה אני לא יכול

תלמיד : חשבתי פה הוא מדבר על הכוונה גם , כלומר, לשם שמיים הוא מדבר , אז , איך זה יכול להיות שע"י זה שאני רואה ,שחברה פועלת על הגדלות בלעשות נחת רוח ,אז ,צריך להיות כאן עבורי גורם נוסף ?

רב: אני מסתכל על החברים . נראה לי, שהם כולם ממש מצליחים נותנים היגיעה , נותנים כוחות , לומדים , הכל עושים , אז , מה אני יכול לעשות . זה מגרה אותי

או שאני עוזב את החברה

או שאני נשאר בהם ,אבל ,אני מוריד אותם בחשיבות

או שאני חייב לעבוד

אין לי ברירה . אני חייב להגיב על זה . הגוף שלי דורש ממני . האגו לא יכול להרגע . אני רואה ,שהם עושים משהו נכון וטוב .

או שאני מכניע את עצמי ,אז ,אני גם כן צריך לעשות אותו דבר , או שאני מבטל אותם באיזו צורה ( בעבודה שלהם או בכלל אני עוזב אותם ) . אין אחרת , זה מדברים על זה, שאיך שאגו , הגוף שלנו מגיב בעולם הזה . זה ברור , יש דבר כזה - אם נעשה כך, זה יחייב כל אחד להשתתף יותר ( קנאה ) .




"...נמצא, שהוא מרויח מהחברה תכונות חדשות, מה שהוא מסגל לעצמו, מכח מה שהוא רואה, שהם נמצאים במדרגה יותר גבוהה ממנו, והוא מקנא בהם. זוהי הסיבה שיכול עכשיו להיות יותר גדול, מבאם שלא היה לו חברה, כי קונה ע"י החברה כוחות חדשים…"


מכאן אנחנו יכולים להגיד כך : שכל החברה חייבת , כלפי כל אחד ואחד לשחק ( שהיא גדולה , היא מיוחדת , שהיא משתוקקת להגיע למטרה ונמצאים באחיזה , בגילוי במשהו ) . כולם חייבים לשחק ,אז , ע"י זה כל אחד מחברי החברה הוא יצטרך לתת תוספת כוחות ( רצינות , כוונה ) וכל החברה תתקדמנה . זה פתרון פשוט




"...אולם זה ניתן להיאמר, אם באמת שהוא רואה, שהחברה עומדים במדרגה יותר גבוהה ממנו. אבל בו בעת שהיצר הרע בא ומראה לו את שפלות החברה,.."


למרות שחברה נמצאת במצב ממש טוב


"...ונותן לו להבין, אדרבה, החברה הזאת, שאתה רוצה להתחבר עמהם, זהו לא בשבילך, היות שהם נמצאים הרבה שלבים יותר למטה מדרגתך. אם כן מחברה כזו, לא שאתה תרויח מהם משהו, אלא אדרבה, גם הכוחות שיש לך מצד הלידה, שהם כוחות קטנים, אבל החברה הזו, יש להם תכונות יותר קטנות מכפי שיש לך. אם כן, אדרבה, תתרחק מהם. ואם אתה כן רוצה להתחבר עמהם, תראה לכל הפחות, שכולם ישמעו בקולך. היינו, כפי מה שאתה מבין, שהחברה צריכים להתנהג. היינו, איך באיזו צורה הם ישבו, כשהם מתאספים, ואיך ובאיזו צורה ילמדו ויתפללו. היינו, או שיהיו כולם רציניים, וחס ושלום לא יעלה שחוק על פיהם, ואל ידברו אף פעם מגשמיות של חבירו, היינו אם יש לו פרנסה, או איך הוא ממציא את הפרנסה שלו, בנקל או ביגיעה רבה, או אם יש לו מקום עבודה בלי יסורים, או שיש לו בעלי בתים קשים שהוא סובל מהם, או הפועלים שהוא עובד אתם ביחד, אם לא מצערים אותו משום שהוא דתי וכדומה, כל הענינים האלו הם בבחינת דברים של מה בכך, ולא כדאי לחשוב בהם, כי זה הוא רק עניני גשמיים. והוא בא להשתתף באסיפת חברים לצורך ענין גבוה, היינו שהוא רוצה להיות עובד ה' באמת.

נמצא, שבזמן שהוא רוצה לשכוח מהגשמיות שלו, שבאמת הגשמיות שלו נוגעת לו עד הלב, ועם כל זה הוא מוותר ואינו רוצה לזכור, באים חברים ומתחילים לדבר מגשמיות של חבירו. שזה לא מעניין לו מגשמיות של חבירו, כי הוא רוצה עכשיו רוחניות, ומה פתאום החברים מבלבלים את ראשי עם ענינים גשמיים, מה שלא נוגע לי כלל, וכי בשביל זה אני רוצה לשכוח מהגשמיות שלי, בכדי שיהיה לי זמן לחשוב על גשמיות של חברים, היתכן דבר כזה. אם כן, יותר טוב, אומר לו הגוף, תשמע בקולי ותתרחק מהם, ובודאי יותר תצליח, אם כן מה לבלבל את ראשך עם שטויות כאלו.

נמצא, בזמן שהגוף מראה לו את שפלות החברים, ומה הוא יכול לענות להגוף, בזמן שבא עם טענות של צדיק. זאת אומרת, מה שהגוף מייעץ לו להתרחק מהחברה, אינו משום שהגוף מייעץ לו להיות רשע חס ושלום, אלא אדרבה, שהגוף אומר לו, בזה שאתה תתרחק מהחברה, אז אתה תהיה צדיק, ותחשוב רק על רוחניות שלך, ובעת הצורך גם על גשמיות שלך.

ואי לזאת, אם האדם מאמין, שבלי חברה אי אפשר להתקדם להגיע לאהבת ה', כי זהו קרש קפיצה לצאת מאהבה עצמית לאהבת ה', אז אין לו עצה אחרת, אלא ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שיאמר להגוף שלו, כי זה שאתה רואה, שהם לא כל כך עומדים במדרגה של השתוקקות להגיע לאהבת ה', כמו שאתה משתוקק, היינו היות שאתה הגוף שלי, אני רואה בך, שאתה יותר קדוש משאר גופות החברים, היינו שאתה רוצה להיות עובד ה', כמו שאני רואה, כפי שאתה מייעץ לי לעזוב את החברה, משום שהגופות שלהם ניכר בחוץ את שפלותם, ואין להם כח להצניע את תכונותיהם המגונות, היות מדרך העולם, שכל אחד מסתיר את הרע שיש לו בפני השני, כדי שהשני יכבד אותו, משום שיש לו תכונות חשובות.

וכאן, הרע שלהם כל כך גדול, שאין בהם כח להתגבר על הרע, ולהסתירו שהשני לא יראה אותם. אם כן בודאי לפי ראות עיני הם בודאי שפלים. אבל בלי חברה אני לא ארויח כלום, עם כל התכונות הטובות שיש לי. אלא למעלה מהדעת אני אקיים, כמו שאמרו חז"ל (אבות, פרק רביעי ד') "מאוד מאוד הוי שפל רוח". היינו למעלה מהדעת אני מוכרח ללכת ולהאמין, שהם עומדים במדרגה יותר גבוהה ממנו. ואז, כפי אמונה שלי, אני יכול לקבל עידוד וחיזוק מהחברה, ולקבל מהם מה שהחברה מסוגלת לתת. נמצא, שכל מה שהוא מקבל את אהבת חברים למעלה מהדעת, הוא מטעם הכרח, היינו אין ברירה, אבל בתוך הדעת הוא רואה שהצדק עמו.

אולם דוקא כאן, היינו בענין חברים, בתוך הדעת הוא יותר חשוב מדרגת למעלה מהדעת. מטעם, שהאמת הוא, בזמן שהאדם רוצה להתקרב את עצמו לדביקות ה', אז הוא ע"י עבודתו, שרוצה לעבוד רק בעמ"נ להשפיע. אז הוא מתחיל להתגלות אצלו הרע. וענין הכרת הרע, אין זה ענין שכלי, אלא זה הוא ענין הרגשה בלב.

זאת אומרת, שהוא צריך להרגיש בעצמו, שהוא יותר גרוע ויותר שפל מכל העולם. ואם עוד לא הגיע לידי הרגשה זו, אלא שנדמה לעיניו, שיש עוד מי שהוא יותר גרוע ממנו, בטח עוד לא הגיע לידי הכרת הרע. היינו עוד הרע שהוא טמון בלבו של אדם, עוד לא נתגלה אצלו. כי לא יכולים לראות רע, אלא שיש לו קצת טוב. כדוגמא, בחושך, לא רואים שום לכלוך בבית. אלא בזמן שמדליקים שם מנורה, אז יכולים לראות שיש שם לכלוך.

כמו כן אם אין האדם עושה מעשים טובים, היינו שאינו עוסק בתורה ותפלה ורוצה להתקרב לה', אין לו שום אור שיאיר את לבו, ותהיה לו היכולת לראות את כל הרע הנמצא בלבו. ולפי זה יוצא, מדוע אין הוא עוד לא רואה, שיש בלבו יותר רע מכל החברים. הוא משום שחסר לו עוד טוב. ומשום כך הוא חושב את עצמו, שיש בו מעלות יותר טובות, ממה שיש לחבירו.

ובהאמור יוצא, שכל זה שהוא רואה, שיש חברים יותר גרועים ממנו, הוא משום שחסר לו בחינת אור שיאיר לו, שיראה את הרע שבקרבו. נמצא, שכל ענין רע, הנמצא באדם, הוא לא במציאות הרע. כי לכולם יש הרע הזה, הנקרא "רצון לקבל בעמ"נ לקבל", שהוא אהבה עצמית. אלא כל ההבדלים הם בהגילוי של הרע. זאת אומרת, שלא כל אדם רואה ומרגיש את אהבה עצמית לדבר רע ומזיק, כי אין האדם רואה, שיהיה לו רע, בזה שהוא עוסק למלאות את הרצון לקבל שלו, המכונה "אהבה עצמית"..."


שאלה : מה זה למעלה מהדעת ?

תשובה : ישנו מצב, שאתה נמצא עכשיו והמצב הזה נקרא העולם הזה . במדרגה הזאת נמצאים כולם . תאר לעצמך ,שיש עוד עולם , עוד מצב יותר גבוהה ( תכונות , מחשבות , הכל חדש , הכל אחר ), אז , תתאר לעצמך, שאתה נמצא שם ואיך אז אתה היית מתיחס למה שקורה כאן ?

תן לי ציור

תלמיד : זו תכונה נרכשת או מולד מעל הדעת ?

אני ,בדרך כלל ,חי ,כמו שאני חי . יש לי חברים , אני לומד פה אתכם, אז ,יש מושג למעלה מהדעת, אבל ,בתוכי אני לא כל כך מסכים עם זה

רב: אתה לא יודע מה זה ולא עניין מסכים או לא מסכים . למעלה מהדעת זה נקרא המדרגה ,שנמצאת מעלי , שאני צריך לעלות אליה . היא עכשיו עדיין למעלה מדעתי , זאת אומרת ,אין לי עדיין תכונות , שאני יכול לתפוס אותה , לחיות בה , לעבוד עמה . אז , מה אני צריך לעשות כדי לעלות אליה , זאת השאלה ? מתוך מצב הנוכחי .

מה תלוי בי , כדי לעלות אליה ומה תלוי בכוח העליון , שהוא נותן כוחות - זה דבר אחד

דבר השני - נגיד, ואני כבר נמצא במדרגה ההיא . איך אני מתיחס אז , למדרגה הזאת ,איפה שאני נמצא עכשיו ( מלמעלה למטה ) ? איך אני צופה עליהם איך אני מתנהג ?


למה זה חשוב ?

כי אם אני רוצה באמת לעלות למצה הבא , אני כבר עכשיו צריך לעשות תרגילים בעולם הזה , במצב הנוכחי , כאילו שאני נמצא שם ובצורה כזאת להתיחס לכל הסביבה שלי .

אם אני עושה כאלו תרגילים ,הנטיה שלי המעמד שלי להיות בכאלו יחסים עם כולם נקרא תפילה . ואז באמת, אני , ע"י מאמצים כאלו מפעיל מנגנון ,שהוא משנה אותי , משנה ואני מתחיל להרגיש דרגה הבאה , עולם הבא

תלמיד : זאת אומרת, זה תלוי בחברה ולא רק תלוי בי , בלמעלה מהדעת ?

רב: כן , זה כל הגורמים , וודאי .

מי זאת חברה ? חברה זה אתה - מה שאתה רואה בהם זה אתה רואה . אתה לא יכול להגיד איך הם קיימים בלידך , כאשר אתה לא מרגיש אותם . כאשר אתה לא מרגיש הם לא קיימים . הכל כלפיך . עדיין אנחנו לא כל כך מרגישים ,אבל, זה ככה

לחיים לאון ותודה