לאון-נחום
מספר הודעות : 470
Join date : 30.10.14
 | | נושא: סיכום משיעור בוקר 16.11.2014 חלק א' ( מאמר "מהו כסף, זהב, ישראל, שאר עמים, בעבודה" ) 32 דקות Sun Nov 16, 2014 5:40 pm | |
| סיכום משיעור בוקר 16.11.2014 חלק א' ( מאמר "מהו כסף, זהב, ישראל, שאר עמים, בעבודה" ) 32 דקות "...בזהר (יתרו דף י"א ובהסולם אות מ') אומר שם וזה לשונו, "וישמע יתרו, פתח ואמר, על כן אודך בגויים ה', ולשמך אזמרה. דוד המלך אמר זה, בשעה שראה שכבוד הקב"ה אינו עולה בהתעלות, ואינו מתייקר בעולם, אלא מצד שאר העמים. ואם תאמר, הרי הקב"ה אינו מתייקר בעולם אלא בשביל ישראל. כן הוא ודאי, שהרי ישראל הם היסוד של הנר להאיר. אבל כאשר שאר העמים באים ומודים לו, בשעבוד אל יקר של הקב"ה, אז נתווסף יסודו של הנר, ומתחזק על כל מעשיו בחבור אחד, ושולט הקב"ה לבדו למעלה ולמטה". עד כאן לשונו.
ויש להבין מה שאומר, "כן הוא ודאי, שהקב"ה אינו מתייקר בעולם אלא בשביל ישראל, מסיבת שישראל הם היסוד של הנר להאיר. אבל כאשר שאר העמים באים ומודים לו, אז נתווסף יסודו של הנר. ולכאורה משמע, במה נתווסף היסוד של הנר אם הגוים באם ומודים להקב"ה. מכאן נראה כאילו עם ישראל לוקחים חיזוק וסיוע מהגוים, מזה שהם מודים. כלומר כאילו אין האמונה שעם ישראל מאמינים בהקב"ה היא בגרעון, עד שהם צריכים לקבל סיוע מן הגוים על גדלות ה', כמו שכתוב, "שהגוים מוסיפים יסוד של הנר".
וזה קשה מאוד להבין, האם מותר לקבל סיוע על האמונה מאומות העולם. הלא היסוד של אמונה צריך להיות על בסיס למעלה מהדעת, ואיך האדם מקבל כוחות שיהיה להם היכולת ללכת למעלה מהדעת. על זה אנו לומדים, ע"י התורה, שהמאור שבה מחזירו למוטב.
וכמו כן אנו צריכים להתפלל לה' שיתן לנו את כח אמונה בו יתברך. וכמו שכתוב בתפלת רבי אלימלך ("תפלה לפני התפלה", מופיע במחזור), וזה לשונו, "יהי רצון מלפניך, ותקבע אמונתך קשורה בלבנו, כיתד שלא תמיד". אם כן אמונה צריכים לקבל מפי עליון. וכאן משמע, שאם הגוים באים ומודים לה', אז היסוד של האמונה, המכונה יסוד של הנר, נתווסף.
ובכדי לבאר את הנ"ל, צריכים לזכור מה הפירוש, ישראל ושאר עמים, בעבודה, לפי הכלל, שכולם נוהגים באדם אחד. אז בחינת ישראל נקרא, השפעה, שכל מעשיהם הוא רק להשפיע, והוא מכונה בחינת יצה"ט שבאדם, ושאר העמים נקראים, בחינת הכלי קבלה של האדם, המכונה יצה"ר שבאדם.
וזהו כמו שביארנו על מה שאמרו חז"ל, "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך, בשתי יצריך, ביצה"ט וביצה"ר". ופרשנו, שהכוונה היא בכלי השפעה שהוא יצה"ט, וביצה"ר שהם כלי קבלה, אותו דבר יש לפרש כאן, במה שאומר הזה"ק, "כן הוא ודאי, שהרי ישראל הם היסוד של הנר להאיר", הכוונה, שהיסוד שעליו נבנה עבודת האדם, הוא ביצה"ט, הנקרא, כלים דהשפעה, הנקרא, ישראל.
אבל זה נקרא, חצי מדרגה. ומדרגה זו נקראת, בחינת למעלה בחשיבות, משום שהם כלים זכים, ואין זה נקרא, שהקב"ה שולט על כל מעשיו של אדם, כי ישראל נקרא, בחינת מעשים של השפעה, כלומר שמעשים דהשפעה הוא יכול לכוון להשפיע לה'. לכן נקרא זה, שהקב"ה שולט עליו רק בכלים דהשפעה.
אבל על כלים דקבלה שולטת הס"א והקליפות. כלומר, שאין הוא יכול לכוון שיהיו לשם שמים. וכלים אלו נקראים, שאר עמים, בחינת מטה, היות שכלים דקבלה הם למטה חשיבות.
ובהאמור נוכל לפרש מה שכתוב, אבל כאשר שאר העמים באים ומודים לו, בשעבוד אל יקר הקב"ה, אז נתווסף יסודו של הנר. ושאלנו, איך שייך לומר, שעם ישראל לוקחים חיזוק משאר העמים, כמו שכתוב, "להוסיף יסודו של הנר". הכוונה היא יש לפרש, שבזמן שכלי קבלה של אדם באים ומודים שצריכים לעשות הכל בעמ"נ להשפיע.
וזה שכתוב, "ומודים לו בשעבוד אל יקר של הקב"ה". נמצא, מקודם רק בחינת ישראל היתה יכולה להשפיע לה', שהישראל היה מכיר ביקר ה', וכדאי לשעבד עצמו לה', מה שאם כן כששאר עמים באים ומודים לו, ומשעבדים עצמם אל יקר של הקב"ה, כלומר שכדאי לעבוד לשם שמים אפילו בכלים דקבלה, יש להם כבר כח שיוכלו להתגבר שיהיו בעמ"נ להשפיע, אז נתווסף יסודו של הנר, כי הנר נקרא, בחינת מלכות שמים.
זאת אומרת, עיקר יסוד הוא בחינת ישראל, כי התחלת עבודה היא בבחינת כלים דהשפעה, המכונה, ישראל. ואח"כ מוסיפים על יסוד של הנר. כלומר שגם על כלים דקבלה המכונים, שאר עמים, גם כן נכנסים לרשות של הקדושה, הנקראת, נר ומלכות, שמלכות שמים שולטת על שאר עמים.
וזה שכתוב, אז נתווסף יסודו של הנר, ומתחזק על כל מעשיו. כלומר שגם מעשים דקבלה נכנסים לקדושה. בחבור אחד. זהו כמו שלומדים מכלים דגו"ע, שהם כלים דהשפעה, מתחברים עם כלים דאח"פ, שהם כלים דקבלה, ונעשים מדרגה אחת, שזה נקרא, בחינת גדלות.
וזה שכתוב, ושולט הקב"ה לבדו. הכוונה על כל הכלים, ולא כמו שהיה מקודם לכן שהיה שולט רק על בחינת ישראל. וזה שכתוב, שולט הקב"ה למעלה ולמטה. כלומר שהוא שולט, שפירשו, שנכנסו לרשותו הן הכלים דהשפעה, הנקראים בחינת מעלה בחשיבות, והן הכלים דקבלה, הנבחנים לבחינת מטה בחשיבות.
על הכל שולט הבורא. שיש לפרש, שהאדם מקבל אז שלימות אמיתית, כי כבר יש לו כלים לקבל, הן חסדים הנקרא, קטנות, והן חכמה הנקרא, גדלות, מסיבת שיש לו עכשיו כלים המוכשרים לקבל.
וזה שכתוב, ושולט הקב"ה לבדו למעלה ולמטה. לכן אמר דוד על זה, "אודך בגויים ה' ולשמך אזמרה". בזמן שהתפשט שליטת ה' גם על הגוים, שהם הכלי קבלה שנכנסו לרשותו של הקב"ה, אז שורה שלימות בכל…"
אנחנו רואים מכאן את ההבחנות האלו ברוחניות שאנחנו מבטאים אותן בשפת הענפים ( ישראל , אומות העולם , שאר העמים , זהב , כסף וכו' ) הכל זה , מילים , שאנחנו לוקחים בעולם הזה ומכנים בהם שורשים העליונים , כי ברוחניות אין שמות וכינויים . גם ברור לנו על מה מדובר, כי סה"כ יש לנו כלי אחד ,שאנחנו מחלקים אותו ל"לגלתא ועיניים" ול"אח"פ"" כלים דהשפעה וכלים דקבלה . בכלים דהשפעה יש לנו רק אור חסדים , הם נמצאים בקטנות . בכלים דקבלה , אם מופיע ,אז אור חכמה ואז הכלי הכללי מגיע לגדלות , נר ויסוד הנר , אומות העולם וישראל . סה"כ זה נקרא נברא או רצון שברא בורא , מלכות וכו' . שאלה : נראה ,שהאור חכמה דווקא היה צריך להגיע לישראל ? תשובה : נכון , כאן השאלה , כי יש ערך הפוך אורות וכלים והאור החכמה מתגלה , אם אנחנו מדברים על המבנה הכללי - ברגע ,שאנחנו מפעילים כלים דקבלה ,אז ,מתווסף אור חיה ויחידה ,שהוא מופיע בישראל , אורות הגדולים מתגלים בישראל ,בגלל שאומות העולם מצטרפים אליהם . ,אבל, הכלים ,איפה שמעוררים אורות חיה ויחידה ,הם כלים של האומות העולם , כלים דקבלה . לכן ,אנחנו אומרים ,שדווקא בכלים דקבלה מתגלה אור החכמה , איפה שיש עביות יותר גדולה , עבודה יותר גדולה ,שמושכת התלבשות האור מלמעלה בכלי הכללי . שאלה : אתה יכול להסביר מה זה כלים של ההשפעה בקטנות ? תשובה : כלים דהשפעה הם כלים של עביות שורש , א' וב' וכלים דקבלה זה ג' וד' . לפעמים ב' מייחסים לכלים דקבלה . בינה, אם אין לה רחם , שהיא מוכנה לקבל מלמטה חסרונות ולעבוד איתם , אז ,היא נקראת קטנה ואז היא שייכת ל"לגלתא ועיניים" , ברגע ,שיש מלמטה כלים דקבלה , שנכנסים בה ודורשים ממנה תיקונים ומילויים, אז , היא הופכת להיות גדולה ( היא מעלה מ"ן ומשייכת עת עצמה בחצי התחתון ל"אח"פ" ,כי אנחנו לומדים שכל העניין של "אח"פ" שלה , רחם שלה ,הוא ,כדי להוליד נשמות תלמיד : מה הבדל בין כלי דהשפעה וכלי דקבלה ? רב : כלי זה רצון לקבל ורצון לקבל בגודלו הוא מתחלק לחמישה דרגות , בחינות , שהאור שפועל ברצון לקבל הגולמי ( בד' בחינות דאור ישר ) הוא מפתח את הרצון לקבל ואז רצון לקבל מתחיל לרצות יותר בכמות ובאיכות . לכן, רצון לקבל בעביותו שורש , א' , ב' , ג' , ד' מאוד מאוד שונה בכל בחינה מחברתה . בעביות דשורש הוא נדבק להאור , לא מרגיש ולא מראה את עצמו ברצון א' שם הוא כבר מרגיש , שהוא מקבל ומתמלא ויש לו תענוג מזה, ויש מישהו ,שנותן לו את זה וממלא אותו . זה כבר רצון לקבל אחר לגמרי . ההבדל הוא, כמו בין אבן לעץ . הוא כבר חי ומקבל ,אבל בצורה פסיבית , כי לא יכול לעשות מעצמו כלום . אחר כך בא לו לשנות את עצמו - זה שינוי דרמאטי מאוד , מהותי . בבחינה ב' רצון לקבל רוצה מעצמו להשתנות ואז הוא הופך להיות בינה . בבחינה א' הוא לגמרי פסיבי , רק מרגיש את המאציל , שעושה עימו הכל ובבחינה ב' הוא כבר אקטיבי ורצוה להדמות למאציל , שזה כבר מבדיל אותו ממאציל , אפילו מעמיד אותו מול המאציל . וזה אותו רצון לקבל רק שמתפתח ., שבתוך בחינה ב' ישנן בחינות שורש וא' וב' . בכל בחינה יש בחינות הקודמות , שעל פניהן היא גודלת ויכולה לממש את עצמה בחינה ג' שהוא כבר רוצה בפועל להדמות לבחינת א' , זאת אומרת ,מדוגמה של הבורא בבחינת שורש בונה בחינה א' , בחינה מחליטה שהיא כך רוצה לבנות בחינה ג' . אז היא בונה . הרצון לקבל שבבחינה א' נקרא אצלנו זאיר - למה זעיר , כי הוא לא עושה כלום ובחינה ב' מבצעת הכל : היא מחליטה , לוקחת רצון לקבל , שהבורא ברא בבחינת א' ומילא אותו ובזה נגמר הכל . מצד הבורא יש בחינה שורש וא' , כי לא צריכים שום דבר - הוא ברא רצון לקבל ומילא אותו . כאשר בחינה א' מתחילה להרגיש, שהיא לר רוצה להשאר ככה , אבל למה היא לא רוצה , היא לא יודעת וככה בחינות מתפתחות , כי ככה אני מרגישה שזה לא מספיק , זה חסר לי - סתם לקבל ולהרגיש ,שמישהו ממלא אותי אני מרגישה לא נוח , לא טוב אני גם רוצה לעשות פעולה כזאת ( כמו הבורא ) . אז בחינה ב' מבצעת אותה פעולה , כמו בחינת שורש כלפי בחינה א' , כך בחינה ב' ובחינה ג' . אבל כאשר היא באה ומבצעת החינה ג' היא מרגישה שזה לא מספיק . נכון שאני עכשיו יכולה לפתוח או לסגור את עצמי לקבלת האור , כי בחינה ב' מפסיקה קבלת האור מהבורא , אבל מה זה נותן לה ? היא עכשיו מקבלת או לא מקבלת לפי בחירתה . כאשר בחינה ב' לקחה רצון מבחינה א' ומילא אותו בעצמה ,אז ,התגלה מה היא יכולה להוסיף , שזה לא עניין שאני רוצה לקבל או לא רוצה לקבל , כי זה קטנות , אלא , מתגלה כאן שבחינה ג' יכולה להוסיף כוונה , שאני פותחת את עצמי או מרוקנת את עצמי בהתאם לא שבא לי , כי ככה הוא ברא אותי , אלא בהתאם שאני בורא רצון חדש , שרצון הזה נקרא כוונה - אני עכשיו מסדר לעצמי כוונה וע"י אני ממלא את הרצון והרצון שאני ממלאה זה לא רצון שלי אלא רצון של הבורא ואני עושה כלפיו אותה פעולה שהוא עושה כלפי ,ואני עושה את זה בצורה ,שהוא תלוי בי ואז עכשיו , כאשר אני חופשי לגמרי ויכולה לקבוע אני קובעת שאני רוצה להנות לו ,כמו שהוא רוצה להנות לי ( אני בבחירה ויכול לעשות או לא לעשות ) . לכן ד' בחינות נקראות הויה , כי בתוכן ישנה כל התוכנית הבריאה , כל התהליך עם כל הפרטים ואין יותר אחרי הויה שום דבר שמתחדש , אלא רק מתגלה . לכן ,בכל מקום הויה בשבילנו זה השם המלא וכל היתר זה רק פרושים וככה גם כל התורה , אורות , כלים , כוונות הכל יוצא מהויה , מד' בחינות דאור ישר . תלמיד : בעלייה שלנו מלמטה למעלה , איפה אנחנו ? תשובה : אנחנו כל הזמן נמצאים בזה . אנחנו עכשיו לא נמצאים במערך הזה ,כלא מכירים את עצמנו , אותם נמצאים בכל הדברים האלו יחד אבל לא בהכרה , כל הדברים ,שאנחנו מדברים בחכמת הקבלה חוץ מד' בחינות אור ישר , מלכות דאין סוף , חוץ מזה , אנחנו מלמדים אף ורק כלפי אדם המשיג . ד' בחינות , הויה קיימים מחוצה לנו וחוץ מהויה , הפרוש שלה , למטה מבחינה ד' - זה התפשטות רק כלפי אדם המשיג תלמיד : כאשר מתחילים להשיג , משיגים קודם "אח"פ" ואחר כך "לגלתא ועיניים ," או להפך ? רב: מתחילים מקל לכבד תמיד , מעביות שורש תלמיד : אז קודם כל נמצאים בהשפעה ? רב: קודם כל ,וודאי ,שאנחנו עובדים עם כלים דהשפעה תחמיד : עכשיו יש לנו טבע של לקבל ? רב: כלים זה תמיד לקבל , מכלים דלקבל אנחנו בונים כלים דהשפעה תלמיד : במה אנחנו נהיה שונה אם נשיג את זה ? רב: אם אנחנו עובדים עם כלים של העביות שורש וא' , נקרא ,שאנחנו עובדים רק עם "לגלתא ועיניים ," בכלי הכללי וע"י זה אנחנו אחר כך מתקנים את "אח"פ", תלמיד : אם עכשיו אנחנו רצון לקבל , מה תהיה התוספת ברגע שנשיג ? רב: תלוי באיזה מצב אתה תהיה . במצב הראשון ,כאשר אתה נכנס למערכת , אתה תופס כל המערכת בבחינת שורש . מה זה נקרא ? - אתה לא מבין , לא יודע ולא יכול לפרט את הדברים ,אבל ישנה הרגשה כללית , שאתה נמצא במשהו . אתה אפילו לא יכול להבחין מאיפה אתה מקבל כל מני דברים , מאיפה הם באים , לא ברורים פעולות , סיבה ומסובב אבל כבר אתה נמצא בצורה ,שאתה מרגיש וההרגשה היא ממשית , מאוד חשובה . העובר ברחם אימו לומד הרבה , הוא לומד אפילו לדבר , לחשוב , להבחין , לומד אפילו יחסים עם אמא , יש לו יחס למקום שהוא נמצא , למילוי . הכל זה לא סתם . צריכים להגיע לזה וזה רק בביטול הכללי של אדם כלפי הקבוצה , אז , מתחיל להרגיש קבוצה כרחם ,עד שמתחיל להרגיש קבוצה כנשמה הכללית , כמלכות אין סוף , ממש . אין לנו חיים אחרים ,חוץ מ"אני" כלפי הקבוצה, עד שמתאחדים בצורה כזאת ,שאין סוף , אין גבול ,ובזה נגמר התיקון שלי תלמיד : מה זה ביטול שמכניס אדם אל תוך הרחם ? רב: ביטול כלפי הקבוצה תלמיד : מה מאפינים של אותו ביטול רב: שהוא מוכן בכל החיים שלו , כמו שהוא דואג עכשיו לעצמו ,לדאוג לקבוצה ואין לו דאגה אחרת . כמו שאדם , מצד הבריאה שלו נברא לדאוג לעצמו בהכרה ובתת הכרה בכל רגע ורגע , כך הוא מחליף את הרצון שלו לרצון של הקבוצה - זה נקרא דבקות  | |
|
