אנחנו שומעים ,שהבורא אומר בראתי יצר רע , שזה כל החומר של הבריאה , רצון לקבל ולא רצון לקבל סתם , אלא , רצון לקבל ע"מ לקבל , זאת אומרת, לעצמו ולא מבין , מרגיש שום דבר, שנמצא מחוצה לגבולות שלו .
בזה אנחנו , כמו שמספרים לנו מקובלים , אנחנו מרגישים את עצמנו ,כמו שנמצאים באיזו מציאות , שנקראת העולם הזה .ככה הם מגדירים ומסבירים לנו , שבעצם יש לנו עוד איזה קשר למציאות אחרת , שממנה יש לנו רק ניצוץ , נקודה שבלב ,ובעזרתה אנחנו יכולים לפתח הקשר הזה יותר חזק ,עד כדי כך ,שאנחנו נוכל לצאת ולא להרגיש רק את העולם הזה ( כמו שעכשיו ) , אלא , להרגיש מציאות ,שנקראת עולם הבא , עולם העליון .
איך ?
שאנחנו נפתח חושים חדשים , שהם כולם יהיו מעל חושים שלנו ...בניית הכלי הזה ( כלי קליטה ) ,היא נקראת עבודה למעלה מהדעת . זאת אומרת, יש לנו מה שעכשיו , זה נקרא דעת ויש למעלה מהדעת . למעלה מהדעת זה לא למעלה מהשכל שלי בלי שכל ובלי רגש , אלא , זו גישה מיוחדת לתפיסת המציאות , שאני צריך לכוון את עצמי למשהו מסויים , יש לזה תרגילים , מדע שלם איך לעשות זאת והעיקר זה להזמין על עצמי איזו השפעה מאותה המציאות העליונה וע"י זה אני מקבל מהנקודה שלי התרשמות יותר ויותר מהמציאות העליונה ...
אנחנו צריכים להתרחק מתפיסה נוכחית ולהשתדל לזרום ע"פ מה שיקרה , אחרי שאנחנו משתדלים לעבוד ,לפי מה שמקובלים היכינו לנו . העבודה הזאת נקראת עניין למעלה מהדעת
"...בענין למעלה מהדעת. יש להשתמש עם כלי זו הן בין אדם לחבירו, והן בין אדם למקום. אבל יש הבדל ביניהם. כי בין אדם למקום, הכלי הזו צריכה להישאר לעולמים. היינו, שאף פעם אסור לזלזל בכלי זו שנקראת "אמונה למעלה מהדעת". מה שאם כן בין אדם לחבירו, אם הוא יכול לראות מעלת חבירו בתוך הדעת, הוא יותר משובח.
אבל מטבע של הגוף הוא להיפך, שתמיד הוא רואה את חסרון חבירו ולא מעלתו. ומשום זה אמרו חז"ל "הוי דן את כל האדם לכף זכות". היינו, אף על פי שבתוך הדעת הוא רואה, שאין הצדק עם חבירו, מכל מקום הוא צריך להשתדל לדון אותו לכף זכות. וזה יכול להיות למעלה מהדעת. זאת אומרת, אף על פי שמצד השכל אין לו במה להצדיקו, מכל מקום למעלה מהדעת הוא כן יכול להצדיקו…"
זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין ,שהכל בא מלמעלה ( אין עוד מלבדו ) והבורא מסדר לנו תפיסת העולם כך , שאנחנו עושים בקורת על כולם ורואים כולם פחותים , כי בצורה כזאת אני מעלה את עצמי ( כי יותר חשוב ) וזה ניתן לנו ,כדי שאנחנו נפתח דווקא עניין למעלה מהדעת . זאת אומרת ,הגאווה , בראתי יצר רע , כל הדברים האלו בכוונה ,ע"מ לתת לנו הזדמנות לבנות כלי קליטה החדש .
שאלה : למה בורא ברא יצר הרע ?
ודווקא אנחנו כל הזמן מרגישים ,עד כמה הוא מתגבר ובוער , שבכל רגע יש לנו הזדמנויות .
איזה שימוש נכון אנחנו יכולים לעשות בו , כי זה כל החומר ?
שאלה : מה אנחנו צריכים ,חוץ מיצר הרע ,כדי להתקדם לאמת ?
שאלה : אז, יש לנו יצר הרע ויש לנו ניצוץ , נקודה שביצר הרע , בתוכו , שהיא יכולה להרגיש ,שנמצאת בשבייה ומה היא צריכה נקודה הזאת , שיעורר עליה המאור המחזיר למוטב ואז היא גודלת , גודלת , נמצאת בהתנגשות עם היצר הרע וע"י זה היא יכולה לברוח ממנו ( כמו תולעת ,שחייה בתוך הצנון ובורחת ממנו ) .
אז יש לנו יצר הרע , ניצוץ ( שאומר מה טעם בחיים ומחפש אותו ) . אנחנו יכולים להגיע לתנאים ,כדי לעורר המאור המחזיר למוטב ומתחילים לפתח ניצוץ הזה , עד שאנחנו מגיעים להתעלות שלו למעלה מיצר הרע .
השיטה ,איך לעבוד עם הדברים האלו , היא נקראת חכמת הקבלה .
אז ,במה היא בדיוק עוסקת ,חכמת הקבלה ?
איפה כאן מימוש של חכמת הקבלה ?
שאלה : מה הבדל בין תכונת ההשפעה ,שנמצאת בעולם הזה ,ותכונת ההשפעה ,שהיא בעולם הבא ?
"...אבל אם יכול להצדיקו בתוך הדעת, זהו ודאי משובח. נגיד דרך הציור, אם הוא רואה, איך שהחברים עומדים במדרגה גבוהה ממנו, והוא רואה בתוך הדעת, איך הוא נמצא בתכלית השפלות מול החברים, והוא רואה, שכל החברים הם שומרי זמן, שנקבע לשמור סדר ביאתם לבית הכנסת, והם יותר מתעניינים לכל מה שמתרחש בין החברים, לעזור לכל אחד בכל מה דאפשר, וכל דברי עבודה ששומעים מפי מגידי השיעורים, הם תיכף לוקחים את זה לשימוש בפועל במעשה, וכדומה.
בודאי זה פועל עליו, שיתן לו כח להתגבר על עצלותו, הן בעת שהוא צריך לקום לפנות בוקר, בזמן שמעוררים אותו. ובעת הלימוד הגוף שלו מתענין יותר בהשעורים, כי אחרת הוא יהיה המפגר בין החברה. וכמו כן בכל דבר בקדושה הוא מוכרח לקבל יותר ברצינות, משום שהגוף לא יכול לסבול שפלות. ועוד יותר מזה, הגוף שלו, בעת שהוא מסתכל על החברה, והוא רואה בתוך הדעת, איך שכולם עובדים לשם שמים, אז גם הגוף שלו גם כן נותן לו לעבוד לשם שמים.
והסיבה שהגוף עוזר לו לעבוד לשם שמים, היא כנ"ל, היינו שאין הגוף מוכן לסבול שפלות. אלא כל גוף הוא בעל גאוה, ואינו מוכן להשלים עם המציאות, שחברו יהיה יותר גדול ממנו. נמצא לפי זה, שבזמן שהוא רואה, שהחברים עומדים במעלה יותר גבוהה ממנו, זה גורם להתעלות בכל המובנים.
וזה שאמרו חז"ל "קנאת סופרים תרבה חכמה". היינו, בזמן שכל החברים מסתכלים על החברה, שהם נמצאים ברמה גבוהה, הן מצד המחשבה, והן מצד המעשים, אז מצד הטבע הוא, שכל אחד ואחד מוכרח לעלות מדרגתו לדרגה יותר גבוהה, ממה שיש לו מצד תכונת גופו.
זאת אומרת, אפילו מצד הלידה אין הוא משתוקק לתאוות גדולות, ואין לו המשכה גדולה לתאוות כבוד, מכל מקום מצד הקנאה הוא יכול לרכוש כוחות נוספים, מה שאין לו מצד הטבע, שעמהם הוא נולד. אלא מידת הקנאה שיש בו, הכח הזה הוליד בו כוחות חדשים, הנמצאים אצל החברה. ועל ידם הוא קיבל אותו תכונות חדשות, היינו כוחות שאינם נמצאים אצלו מצד ההורים שהולידו אותו. נמצא עכשיו, שיש לו תכונות חדשות, מה שהחברה הולידה בו.
נמצא, שיש להאדם תכונות, מה שההורים מורישים להילדים, ויש לו תכונות, מה שהוא רכש מהחברה. שזה הוא קנין חדש. וזה בא לו רק מכח חיבור עם החברה, וע"י הקנאה שיש בו על החברים, בזמן שהוא רואה, שיש להם תכונות יותר יפות, ממה שיש לו, זה נותן לו תנופה, שירכוש מהם את מידותיהם הטובות, שיש להם, ולו אין, והוא מקנא בהם…"
שאלה : האם יש לנו עוד אמצעי לרכוש תכונות חדשות , טובות להתקדמות הרוחנית מהחברה , חוץ מקנאה ?
למה, דווקא, קנאה בלבד ?
שאלה : איזו צורת היחסים, כאשר אנחנו מקנאים בצורה טובה , מועילה ,אנחנו יכולים כך לתאר לעצמנו ? בוא ביחד , נייצב כזו תמונה , מאמץ , מצב ,שאנחנו כולנו נמצאים בקנאה המועילה , המביאה לנו פרות ? איזה יחסים צריכים להיות בינינו ?
ככה נדמיין , איך צריכים להרגיש כל אחד כלפי הסביבה ?
שאלה : מי אחראי על הקנאה אדם או סביבה ?
זה ,שאני נרדם עכשיו ,אני צריך לעורר את עצמי ,או ,סביבה צריכה לעורר אותי ולהכניס לי אש קנאה , לנענע אותי חזק ?
על מי נופלת ההתחייבות הזאת על האדם ,או ,על הסביבה ?
כדי שתהיה קנאה וקנאה נכונה , כי בה תלוי , כמו שאנחנו רואים , הכל .
איך להגיע למצב ,שיש בי אש של קנאה , שאני לא אהיה רגוע כמו שעכשיו ?
שאלה : איך אנחנו מטפלים ,שתהיה בנו קנאה המועילה , קנאה הנכונה , קנאה הטובה ?
איך אנחנו מבררים אותה מסה"כ קנאה הכללית, שתהיהי לנו קנאה רוחנית ?
שאלה : במה בדיוק אני מקנא , אם זאת קנאה טובה ?
מה אני מברר כתכונה הנכונה , קנאה הנכונה ?
שאלה : איך אנחנו מגיעים למצב ,שאהבת חברים לא מוחקת קנאה ?
כי באדם ,שאתה אוהב , אתה לא מקנא , דווקא שיהיה לו , שיהיה לו עוד יותר . איך אנחנו ,יחד עם היחס הזה של האהבה ,מטפלים בקנאה , שזה לא מוחק זה את זה ?
איך דואגים לקנאה ?
הכל סביב למעלה מהדעת , אנחנו ממש לא מתרחקים מהמאמר . איך אפשר לאהוב ולקנאות בבת אחת , בקנאה הנכונה ?
שאלה : איך קנאה מגדילה אהבה ?
שאלה : האם יש לאהבה כלי אחר מקנאה ?
במידה ,שאני מקנא , במידה הזאת אני אוהב ?
כאשר אני מפתח בי עוד יותר קנאה , זה כלי לאהבה , איך זה ?
שאלה : נכון ,שאני לא יכול לאהוב מה שאני לא מקנא ?
אני יכול לאהוב דברים ,שנמצאים בחבר שלי , שהם טובים , תכונות טובות , מה שיש בחבר שלי יותר ממני , זאת אומרת , שאני מקנא בהם , מבדיל אותן , אז , במידה הזאת ,אני אוהב אותו . במידת הקנאה יש לי אהבה .
שאלה : במה עוזר ,כאשר אני מראה לחבר שאני מקנא בו ?
בבקשה , לחפור את הלב קצת
שאלה : איפה בכל הדברים האלו "אין עוד מלבדו" ?
אינדקס 