...חסר לנו כלי להרגשת המציאות האמיתית , שאנחנו לא מרגישים מציאות הזאת בכלל ונמצאים כמו בחלום , במציאות ,שהיא גשמית בהמית , בדרגת חי והרגשות , כלים , הבחנות הבנות , מודעות למציות רוחנית אין ואנחנו חייבים בעצמנו לפתוח את זה , להרחיב את הכלי קליטה שלנו , הרגשה , התפעלות , טעמים ,זה הכל אנחנו צריכים לעשות .
ואם לא נעשה את זה בעצמו , לא נרגיש את המציאות , כמו שעכשיו ,שהיא קיימת ,אבל ,אנחנו לא מרגישים מחוסר כלים מצדינו - גם רצון , גם הבחנות שברצון .
זה לא סתם ,שאני רוצה משהו לטעום , אלא ,
מה בדיוק אני רוצה לטעום ?
באיזו צורה ?
מה הוא עושה לי ?
איך אני משיג את זה ?
זאת אומרת ,רצון ברוחניות הוא חייב להיות יחסית שלם .
מה זאת אומרת יחסית ?
שאנחנו יכולים בהדרגה , אחר כך גם כן להגדיל אותו תוך 125 מדרגות , אבל, כל הבעיה שלנו ,שאנחנו לא יכולים להרגיש אותו .
לכן ,כל העבודה שלנו זה לפתח כלי הרגשה , לכן אנחנו מקבלים מציאות מיוחדת , שהיא כולה כולה בנויה בצורה יפה מאוד , כדי רק ,דווקא ,לממש את המטרה הזאת - לפתח כלי קבלה שלנו חדשים , כלי הרגשה של המציאות הנסתרת בחיבור עם אחרים , שאני משתדל ואני לא יכול ,וודאי , כי חיבור זה כבר כלי הרוחני , אבל ,ע"י מאור , עזרה מהעולם ( מאמץ מהעולם הזה ועזרה מהעולם ההוא ) אני לאט לאט , שלב אחרי שלב ,מפתח כלי הרגשה , כלי למודעות וכך מגיע למצב ,שכבר כלי שפתחתי מסוגל להרגיש משהו מהציאות הנסתרת , העליונה .
כך אנחנו עובדים ולכן צריכים אנחנו להסתכל על החיבור בינינו , כי להרחבת הכלי של כל אחד . אין כאן שום טובה ,שאני עושה לשני ושום הכרחיות מלמעלה ,שאני עושה למישהו , לבורא , שמשמח אותו , אלא ,פשוט מצד ההתפתחות שלנו
שיש לנו דחף להתפתחות הזאת , כבר נתנו לנו , על זה אין מה להתווכח
אבל, מממשים את זה בצורה כזאת ,שבכמה שאני משתדל לצאת מהגבול של הכלי שלי ( שזה נקרא אגו ) ולהרחיב אותו בכוח , ע"י חיבור עם הזולת , עם החברים שלי בצורה הדדית , לפי זה אני ,כאילו מרחיב בכוח את הכלי שלי מעבר לגבול של העולם הזה , לעולם העליון ,שהוא כולו תכונת ההשפעה ולכן בכמה שאני משתדל להתבטל כלפי הזולת בזה אני מרחיב את הכלים שלי כנגד היגיעה שלי , מאמצים ,וודאי ,שאני לא מצליח ,אבל ,מצליח בזה, שאני מזמין מאור , אומנם שמאמצים שלי הם אגויסטים ואני רוצה בכל זאת ,להרחיב אותם , לעשות מה שאפשר ,אז ,מגיע מרחוק כוח ועוזר לי .
ואז פעם אחר פעם , שאני רוצה להרחיב את הכלים שלי ( ברגש , מודעות ) ואני מקבל את המאור ,אז ,אני יותר מסכים , יותר מבין , יותר מרגיש ואולי מה שמבין , מרגיש זה מפריע לי במשהו , אבל , מצד שני גם נותן לי הזדמנות להתקדם , אנחנו עוד לא מבינים בדיוק את התהליך ,אבל ,בינתיים זה מספיק לעת עתה וכך אנחנו מתקדמים .
זאת אומרת ,אנחנו בעצמנו עובדים בלהרחיב את הכלים שלנו וכך להסביר לקהל הרחב , שאנחנו לא באים להיות ילדים טובים , להתחבק עם השני , להיות יפה לכולם וכו' ,אלא , כדי להרגיש העולם האמיתי ,איפה שאנחנו קיימים ,אנחנו צריכים להרחיב את הכלים שלנו ( מוח ולב ) ואז נהיה בני העולם הבא .
הפעולה ( להרחבת הגבול ) היא היחידה יכולה להיות כאן - זה לצאת מהאגו שלנו ומקצת לנסות להיות מחוצה לו וזה בתוך הקבוצה .
לכן ,כתוב - אדם שרוצה לעבוד את ה' ,צריך לכלול את עצמו עם כל הנבראים וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול את עצמו עמהם והם עמו , היינו ,שלא תשאר לך ,אלא ,מה שצריך לחיבור השכינה , זאת המטרה ועל זה תעבוד בלבד .
לזה צריכים קירוב אנשים , גם תמיכה וגם שיהיה עם מי לעבוד , מקל לכבד , ישנם יותר קרובים לביצוע ויותר רחוקים …
אם אנחנו רוצים להרחיב את עצמנו מעבר לגבול הצר של האגו , כבר בזה אנחנו מתחילים לבנות את השכינה …
סדנא :
שאלה : מה הבדל בין תפילת יחיד ותפילת רבים ?
איזו הגדרה אנחנו ניתן לתפילת היחיד ולתפילת הרבים ,מתוך העשירייה בהסכמה שלמה ?
שאלה : למה השתתפות שלי ברבים נקראת הרחבת הכלים שלי הרוחניים ?
גם להגיע לתשובה אחת , הגדרה ברורה לכולם .
שאלה : כאשר אני מקבל זכות הדיבור , אני מקבל "חפץ הדיבור" ביד ואני מדבר , אני נכלל במחשבות שלי וברצונות שלי באחרים או לא , כן או לא ?
זה נקרא תפילת הרבים , אם אני רוצה להתחבר איתם ?
תדברו , עד כמה שאנחנו צריכים בכל מילה בעשירייה להיות בכולם , בתפילת הרבים ?
שאלה : כלי הרוחני שלי נמצא בתוך חברים , בי רק נקודה . איך אני מגיע למצב ,שאני מרגיש ,שהם מאוד יקרים לי , מפני שהם מחזיקים את הכלי שלי ?
שאני חייב אותם , כי אחרת אני לא אגיע אף פעם למימוש הרוחני . עוד יותר מזה ,עד כמה שהם סובלים ממני ואני צריך להודות להם על זה , שהם מוכנים לסבול אותי ובאמת ,איך אני צריך להודות לבורא שהוא הביא לי הזדמנות הזאת , שיש לי חברים ושאני יכול להכלל בהם ובהתכללות הזאת למצא שם את הנשמה שלי ?
איך אני מגיע לכזה מצב , כמו שכותב רב"ש " אין שום מציאות העולם ,אלא ,רק חברים " ?
איך אני מגיע לכאלו רגשות ?
שאלה : למצא את הכלי הרוחני שלי אפשר ,אם אני נכלל בקבוצה .
למה להתכלל בקבוצה נקרא לגרום להם טוב , להתפלל עבורם ?
כלי הרוחני שלי נמצא בזולת , אני רק נקודה .
למח צריך להתכלל בהם ,כדי לגלות את הכלי הרוחני שלי ?
ההתכללות הזאת , במה היא ?
לגרום להם טוב ?
להביא להם אהבה ?
למה זה עובד בצורה כזאת ?
שאלה : למה ,אם אני לא דואג לחברה , אני מייד דואג לעצמי , זאת אומרת ,יוצא מרבים ליחיד וגורם צער לנפשי ?
כתוב ככה :"
... שאסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם חורבן לנפשו, כמ''ש, "כל המתגאה", כי לא יצוייר לך יוצא מהכלל, בלא לבוש גאות, ואוי לו שגורם חורבן לנפשו…"
איך אנחנו מחזיקים זה את זה ,כדי לא לצאת מהכלל ?
ע"י מה אנחנו דואגים לעשירייה , כי אנחנו נמצאים שם כולנו תלוים זה בזה ?
בשבילי ,זה שחבר בורח ממחשבה על החיבור בינינו , זה סכין בגב , איך אני דואג ,שכולם לא יברחו , יכול להיות שזו הגנה הכי טובה ,שאני גם לא אברח ?
שאלה : ממה אני צריך יותר לפחד : לגרום רע לחברים או לגרום רע לעצמי וכל הזמן לבדוק את זה ?
איך אני בודק את זה : מפחד עבור עצמי או עבורם ?
היראה , הפחד זה דבר הראשון , החשוב , כן ?
איך אני בודק כל הזמן ,ממה אני מפחד עבורם או עבר עצמי , עבור האגו או עבור הכלי הרוחני שלי ?
אינדקס 
לחיים לאון