סיכום משיעור בוקר 27.09.2015 חלק א' (קטעים נבחרים לחג סוכות )

"... שבזמן שבאה לאדם הארה מלמעלה, אפילו בזמן שהאדם עדיין לא בא לבחינת טהרה – ומכל מקום אם האדם לוקח את ההארה הזו בכדי להגביה את עצמו משפלותו, ולהתקרב על ידי זה לבחינת השפעה, אזי נקרא שהשלא לשמה מביא לו לשמה. היינו שהולך על דרך התורה.

וזה נקרא "מאן דחדי במועדיא"( מי ששמח במועדים ) : שענין מועד היינו יום טוב, ובטח שאין לך יום טוב יותר גדול, מבזמן שמאירה לאדם איזו הארה מלמעלה, שמקרבתו לה' יתברך…" ( מהו הענין לשמח העניים ביום טוב, בעבודה )


ברוחניות אין לוח שנה , אלא , הכל בצורה פרטית כלפי כל אחד ואחד וכל מצב ומצב יש לו שם מיוחד , אז , כאן מה זה מועד טוב ויום טוב ?

זאת אומרת ,כאשר באה לאדם הארה והוא משתמש בה נכון , אז , נקרא ,שמגיע מלא לשמה לשמה ומכאלו פעולות הוא מתקדם ומתקרב ללשמה . ההארה הזאת ,כאשר היא באה ( היא באה מלמעלה ) ,אבל ,כאשר הוא משתמש בה נכון ,אז ,נקרא אצלו מועד ויום טוב ומכאלו יומים הטובים נעשה הדרך שלו ללשמה


שאלה : מה לעשות לאדם , כאשר באה לו הארה מלמעלה ,כדי שיעשה פעולה בלהגיע מלא לשמה לשמה ? מה אדם צריך לעשות בתגובה על ההארה הזאת ?


"...סוכות הוא בחינת שמחה, שהוא בחינת גבורות המשמחות, שהוא סוד תשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות…" ( ענין פסולת גורן ויקב )


זה יתברר אחר כך ,מתוך עשיית הסוכה , אז ,אנחנו נראה למה ,דווקא ,זה בחינת שמחה ולמה זדונות נעשו כזכויות , שזה כאילו תיקון מאוד גדול


"...והיה ברצון השי"ת לומר לעבדיו, "צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי", דהיינו, רק בצלו ית' לבד, שה"ס מצוה קלה, מצות סוכה, שהאדם יושב בצל פסולת גורן ויקב, שהוא ממש צל השי"ת, ואע"ג שהם תרתי דסתרי, שהרי בעינים הגשמיים ובידים הגשמיים, אנו רואים וממשמשים שהצל מכח פסולת בא. ובאמת הוא השי"ת בכבודו ובעצמו, אלא מצד המקבל בהכרח שיתרשמו בו ב' הצורות ההפכיות הללו כנ"ל….

ועל כן נקרא חג האסיף זמן שמחתנו, ללמדך שהאדם צריך לשבת בצל סוכה בשמחה גדולה, בשוה ממש כמו בבית המלך, ויושבים ראשונה במלכות, "תשבו" כעין "תדורו", בלי שום נפקותא כלל וכלל.

ועם כל זה ידע שיושב בצל סוכה, דהיינו, פסילת גורן ויקב, אלא ש"בצלו חמדתי וישבתי", להיותו שומע דברו "צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי". ואלו ואלו דברי אלקים חיים. ואז יציאתו הנאה לו כביאתו,..." ( אגרת 51 )


שאלה : מה מסמלת לנו סוכה בחיים שלנו הרוחניים , בדרך שלנו ?


"...לפי המבואר בזהר הקדוש שסוכה נקראת צילא דמהימנותא. ושפירש אאמו"ר זצ"ל שסוכה הוא מלשון סכך, שסוכה את השכל, כי אמונה נקרא דווקא למעלה מהדעת…" ( מצוה קלה יש לי וסוכה שמה )


שאלה : למה אמונה היא למעלה מהשכל , למעלה מהדעת ?


"...שענין הסכך המכונה צל נעשה דווקא מפסולת גורן ויקב, כנ"ל. וזה ענין מה שאנו אומרים בתפילה שבתוך הסוכה, "ולחסות מזרם וממטר", היינו שהאמונה מציל את האדם מכל המזיקים. כי ענין מזיקים הוא ענין מחשבות זרות ודיעות זרות, והאמונה נבנית דווקא על פסולת כנ"ל, ורק באופן כזה הוא החסיה מזרם וממטר, אחרת האדם נמשך עם זרם העולם…" ( אגרת לו )


שאלה : אז ,ע"י מה אנחנו מתעלים מעל הזרם העולם ?

באיזה פעולה אנחנו מתעלים מעל העולם הזה ?


שאלה : מה זה אותו פסולת ,שממנו אנחנו בונים סוכה ?

שאלה : למה הסוכה נקראת בית ה' ?


"...שחג הסוכות מתרץ על כל השאלות אפילו הקשות ביותר והגרועים ביותר. כי ידוע שענין סוכה הוא בחינת צילא דמהימנותא ( אמונה ) , ומצד הדין צריך "צלתה מרובה מחמתה".

וזה ידוע, שחמה מרומז לבחינת ידיעה, ולבנה מרומזת לבחינת אמונה. והוא על דרך שאמרו חז"ל, "ישראל מונין ללבנה, ואומות העולם מונין לחמה". היינו, שבכל פעם שרואין שיש בחינת חמה, ושהוא מרובה מצילתה, אזי צריכים לכסות יותר, בכדי שצלתה יהיה יותר מרובה…

ואם האדם מתגבר על הצל נותנים לו בחינת חמה. ואז האדם צריך להוסיף בחינת צל. ואם אינו מוסיף, אזי מוסיפים לו בחינת צל מהשמים, וחוזר חלילה. עד שזוכה לדביקות לנצחיות.

אבל צריכים להתאמץ בהתאמצות יתירה לקבל את הצל, ולאמור שזה צל קדוש, שכל הצל הזה בא משמים ולא מהסטרא אחרא, שנתנו לו זה בכדי שיהיה לו מקום לקבל על עצמו את האמונה, ואז זה נקרא צילא דמהמנותא( אמונה ) , וזה קדוש…" ( אגרת לו )


שאלה : איך אנחנו בוחרים צל יותר ממה שבא אור ? ע"י מה אנחנו בוחרים בצל ולא באור , מכבדים את הסכך , שצילתו צריך להיות מרובה מבחינת חמה ?


"...שכתוב "הרחמן הוא יקים לנו סוכת דוד הנופלת". וזה נקרא לאוקמא שכינתא מעפרא. שענין נפילה בגשמיות, הנה אנו רואים לפעמים שמתפרסם שהזהב נפל בעולם, שפירוש שנפל מערכו, שאינו כל כך חשוב כמו שהיה צריך להיות. כמו כן ברוחניות, אם הרוחניות אין לה הערך כמו שצריך להיות, אז לא משלמים עבור זה את התשלום הדרוש…

ועל זה מתפללים "הרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת", היינו שהקדוש ברוך הוא יתן לנו את הרגשת הרוממות של עבודת הקודש…" ( קחו מאתכם תרומה לה' )


שאלה : במה בורא מקים לנו סוכת הדוד ?

מה הוא עושה ,כדי להקים לנו סוכה ?

ולמה ,דווקא ,היא נופלת ?

דוד זה מלכות , כללות הכלי ,אז ,למה "הרחמן הוא יקים לנו סוכת דוד הנופלת" ?

שאלה : סכך מסמל לנו משהו ,שמחסה את השכל ואנחנו ברוחניות משתמשים לא בשכל , אלא , באמונה . איך אפשר לחיות בלי שכל בעולם הרוחני , שזה גם חכמה , אור החכמה והכל ?

איך אנחנו ברוחניות חיים תחת הסכך , שהוא מכסה את אור השמש ( מכסה את הידע , כוח , ידיעה , הבנה )?

איך אנחנו חיים ברוחניות ,אם אנחנו מכסים את השכל ?

:cheer לחיים לאון