וודאי ,שכל השאלות האלו וברורים אנחנו נעשה בסדנאות , כל ישיבת קהל בזמן הכנס היא בעשיריות , חוץ מישיבת חברים, שזה בעיגולים גדולים ,כנראה, ובעצם ,דאי ברור ,מה שאנחנו צריכים לעשות - אנחנו צריכים עוד ועוד לברר ,עד כמה שחכמת הקבלה היא שיטה פראקטית , מאוד מעשית , מאוד עניינית , מאוד קונקרטית , שהיא דורשת מאיתנו לממש את הדברים האלה גם בכוונות שלנו הפנימיות וגם במעשים שלנו , שאנחנו נמצאים באיזו צורת היחסים בינינו "איש את רעהו יעזורו " ומזה ,שאנחנו מעוררים זה את זה , נותנים דוגמה זה לזה, מדברים כמו שצריך , מעלים חשיבות המטרה, חשיבות הבורא , חשיבות הלימוד , מורה וכו' מצד אחד ומצד השני ,שאנחנו ממש נמצאים בחברה כזאת ,ששם ישנו חיבור , השתתפות ואהבת החברים , אמנם שכל פעם , כל רגע אנחנו רואים ,עד כמה שהטבע שלנו בכוונה מעורר בנו את ההפך , רשימות מקולקלות מתעוררות בנו ואנחנו מחזיקים זה את זה לא לשכוח , שזה מגיע לנו מתוך מטרת הבריאה , שאנחנו צריכים לאסוף ולתקן את כל הניצוצות המקולקלות מהשבירה ,שעוד נמצאות בשורשנו ולכן ,כך אנחנו קובעים מטרת הפגישה שלנו
שערבות , הינו ,חיבור הדדי , בזה ,שכל אחד ואחד מבין שהשתתפות שלו היא קובעת מצב של כולם והוא מקבל על עצמו אחריות להחזיק את כולם ולחשוב על כולם ובזה הוא כן מחזיק ומקדם את עצמו , כי תפקיד של כל אחד , מקום של כל אחד הוא רק עבור החברים ,כאשר אדם יוצא מעצמו ונמצא בהם , נכלל בהם , מתמוסס בהם ובזה הוא ,דווקא ,מגיע למימוש עצמי , לעולם הבא שלו .
לכן ,הערבות זה אותו מצב , שאם אנחנו מגיעים אליו , אנחנו ,בעצם ,מייצבים את הכלי לגילוי בורא בנו . זה מה שיש לי להגיד , עכשיו ,בואו נקרא מאמר ,שזה מאמר הראשון ,שממנו נתחיל הכנס , בעזרת ה' ,ביום שישי בעוד שבוע
"...אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בנין חברה, לכל אלה המעונינים ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ"ל, שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם ולא להשאר בבחינת בהמה, כמו שאמרו חז"ל (יבמות, דף ס"א, ע"א) על פסוק "ואתן צאני צאן מרעיתי, אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העכו"ם קרויין אדם", שזהו מאמר של רשב"י.
ובכדי להבין מעלת האדם, נביא כאן מאמר חז"ל (ברכות, דף ו', ע"ב) על פסוק (קהלת, י"ב) "סוף דבר הכל נשמע, את אלקים ירא, ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם". ושואלת הגמרא: "מאי כי זה כל האדם. אמר ר' אלעזר, אמר הקב"ה, כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה, שפירושו, שכל העולם לא נברא אלא בשביל יראת ה'".
וצריכים להבין מה זה "יראת ה'", שמשמע, שזוהי הסיבה שבשבילה נברא העולם. וידוע מכל מאמרי חז"ל, שסיבת הבריאה היתה להטיב לנבראיו. היינו, שהקב"ה רצה להנות להנבראים, שירגישו את עצמם מאושרים בעולם. וכאן אמרו חז"ל על הפסוק "כי זה כל האדם", שסיבת הבריאה היא "יראת ה'".
אבל לפי מה שמבואר בספר "מתן תורה", שכתוב שם, שהסיבה, מה שהנבראים לא מקבלים את הטוב והעונג, אף על פי שזוהי סיבת הבריאה, הוא מטעם שינוי צורה בין הבורא להנבראים. שהבורא הוא המשפיע, והנבראים הם המקבלים. והיות שיש כלל, שהענפים מתדמים לשורשם, שמהם נולדו הענפים.
והיות שדברי קבלה אינו נוהג בהשורש שלנו, היינו שהבורא אינו חס ושלום בעל חסרון, שיצטרך לקבל משהו למלאות חסרונו. לכן כשהאדם צריך להיות מקבל, הוא מרגיש אי נעימות. לכן כל אדם מתביש לאכול לחם חסד.
ולתקן את זה היה צריך לברוא העולם. ש"העולם" פירוש בחינת העלם, שהטוב והעונג מוכרח להיות נעלם. בשביל מה. התשובה היא, בשביל יראה. היינו, שהאדם יהיה לו יראה, לשמש עם הכלי קבלה שלו, הנקראת "אהבה עצמית".
שפירוש, שהאדם ימנע את עצמו מלקבל תענוג מטעם שהוא חושק להם, ושיהיה לו כח התגברות על התאוה, למה שהוא מתאוה.
אלא יקבל תענוגים, מה שיצמח מזה נחת רוח להבורא. שפירושו, שהנברא רוצה להשפיע להבורא. ויהיה לו יראה מה', היינו לקבל לתועלת עצמו. מטעם, שזה הקבלת התענוג, שהאדם מקבל לתועלת עצמו, מרחיקה אותו מלהדבק בהבורא.
אי לזאת, בזמן שהאדם עושה איזו מצוה ממצות ה', צריך לכוון, שהמצוה הזאת יביא לו מחשבות טהורות, שירצה להשפיע לה', בזה שמקיים את מצות ה'. כמו שאמרו חז"ל "רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות".
לכן אנחנו מתאספים כאן, ליסד חברה, שכל אחד מאתנו נלך ברוח הזה "להשפיע לה'". ובכדי להגיע להשפיע לה', מוכרחים מקודם להתחיל להשפיע להאדם, שזה נקרא "אהבת הזולת".
ואהבת הזולת לא יכולה להיות, אלא בביטול עצמו. שכל אחד ואחד צריך להיות בשפלות מצד אחד. ומצד השני אנו צריכים להתגאות, בזה שהבורא נתן לנו את ההזדמנות, שנוכל לכנס לתוך חברה, שלכל אחד מאתנו יש לו רק מטרה אחת "שהשכינה תשרה בינינו".
ואף על פי שעוד לא הגענו לידי המטרה, אבל יש בנו הרצון להגיע להמטרה. גם זה צריך להיות חשוב אצלנו, אף על פי שאנחנו עוד נמצאים בתחילת הדרך. אבל אנחנו מקווים שנגיע להמטרה הנעלה…"
זה מאמר יסודי והשאלה ,שבכל זאת ,כדאי לברר
שאלה : בשביל מה ברא בורא יצר הרע ?
שהוא כל כך מתגאה " בראתי יצר הרע …" , ההברקה כזאת בלשון בני אדם , שאנחנו רואים ,כאילו היא מוסיפה , למה זה טוב ?
למה בורא ברא יצר הרע ?
מה זה מוסיף בבריאה ?
למה זה דבר הכי חשוב ?
זה מלאך , פרי של היגיעה של הבורא . צריכים להתיחס ליצר הרע ,כנראה, בצורה מכובדד מאוד . אם אני מכבד את האדם , אז ,אני מכבד משהו ,שהוא עשה , אז ,אני צריך להיחס ,כביכול ,ליצר הרע באותה צורת החשיבות , כמו לבורא , במיוחד, שדרך היצר הרע הזה , שהוא מלביש עלי , הוא רוצה להתקשר אלי . אז ,בשביל מה הוא ברא לנו את היצר הרע ?
מה זה יצר הרע ?
שאלה : אז ,מה זה נקרא ,שאנחנו צריכים להתיחס לרצון לקבל שלנו , ליצר הרע שלנו המסויים ולא סתם לרצון לקבל ( רצון לקבל זה כל הטבע - דומם , צומח , חי ,זה הטבע ואנחנו לא צריכים להתיחס אליה בשום צורה ,חוץ מלשמור , כמו שצריך , לפי מה שבורא מתיחס "חוק נתן ולא יעבור" גם אנחנו ) ,אבל ,לרצון לקבל ,שהוא נקרא יצר הרע ,אנחנו צריכים להתיחס אליו כמו לשונא , מה זה נקרא לשנאות רצון לקבל ?
זה ,בכל זאת, מלאך , כוח ,שבורא ברא , שהוא דואג לו , שמפתח אותו וכו' .
מה זה נקרא לשנאות , וודאי ,שזה לא סתם שנאה , כמו שבעולם שלנו , שרוצים למחוק שלא יהיה ?
שאלה : מה זה נקרא ,שכל הבריאה נבראה להגיע ליראת ה' , שהכל נברא בשביל יראת ה' ?
המטרת הבריאה היא יראת ה' ?
איך מתרגמים את זה למילים אחרות ?
שאלה : אם מטרת הבריאה היא להטיב לנבאיו , אז ,בשביל מה אני צריך יראת ה' ?
- כדי לקיים את המטרה . זאת אומרת , אני צריך כל הזמן לפחד , לראות, האם אני מטיב לנבאים ?
בכל רגע ורגע אני צריך כל הזמן לבדוק את עצמי , להיות בבדיקה ופחד, האם אני משתמש בכל רגע ורגע להטיב לנבראים , כן או לא ?
זה נקרא אולי יראת ה' ?
שאלה : אז אני נמצא בבקורת קבועה ובפחד , האם אני משפע לזולת ?
כי בזה אני מקיים רצון ה' ובזה אני עושה לו נחת רוח .
זה הפחד שלי וממה מפחד הבורא ?
שאלה : אז למה בורא מתגאה ,שברא יצר הרע ?
אני לא היית מתגאה בזה , אני לא מתגאה ,שיש לי יצר הרע .
למה הוא מתגאה בזה ?
הוא לא אומר סליחה ,אבל ,בראתי יצר רע , יצא לי כך , הוא אומר לא " בראתי יצר הרע .." למה , במה הגאווה ?
מה היא הסיבה לזה ?
שאלה : אז , איך זה בנברא ,כתוצאה מזה, יש גם שפלות וגם גאווה , שהם מתחברים יחד והם בונים דמות הנברא , אי אפשר זה בלי זה .
איך בנברא מתחברים שפלות וגאווה ובונים דמות הנברא , הדומה לבורא ?
שאלה : מה היא הפעולה מצד הבורא ,שהוא מראה את השפלותו ? ..
שהוא נותן לנברא מקום להתגלות , להתקיים , הוא מזיז את עצמו .
איך הוא עושה את זה ?
שכביכול חסר לו ,משלים ,איזה פעולות האלו ?
פעולות של צמצום והסתרה של האור העליון , מה יש לכם ?
דברו קצת על זה
שאלה : איך אנחנו יכולים להשפיע על החבר לעורר אותו להמשיך אותה פעולת ההשפעה לחבר שלו ? כאשר אני נמצא בעשירייה , נגיד , ( או חברה גדולה ), איך אני יכול להשפיע לחבר בצורה כזאת מסויימת , שבתוך השפעה שלי יהיה דחף ,שגם הוא יבצע פעולת ההשפעה בהמשך ?
זה נקרא "איש את רעהו יעזורו " , כי במה אני יכול לעזור למישהו ? - לתת לי דוגמה, שאני גם כן אשפיע , כי חוץ מפעולת ההשפעה אנחנו לא צריכים יותר כלום ללמוד זה מזה . אז "איש את רעהו יעזורו " איך לעשות ?
אני לא צריך מאף אחד ,חוץ מדוגמה ,שהיא תדליק אותי ותכוון אותי נכון , זאת אומרת ,לקבל דחף והדגמה
שאלה : מה הוא הבדל בפעולה הרגילה שלי לחבר , שאני רוצה לעזור לו ופעולה שלי לחבר ,שאני רוצה שהוא ימשיך אותה גם לחבר שלו ?
במה צריכה להיות פעולה שלי שונה במקרה אחד ובמקרה השני , במקרה ללא המשך למקרה עם המשך ?
שאלה : זאת אומרת ,בהשפעה שלי חייבת להיות כוח השפעה , כוח האור , שהוא יחייב את החבר הזה להמשיך ( אפילו ,שהוא לא יודע מאיפה ומה הוא צריך לדעת ) . אני צריך לבצע פעולת ההשפעה , במלאו המילה .
איך אני עושה את זה ?
לכן ,רב"ש נותן לנו כאן במאמר הזה פתרון : אנחנו נתאספנו כאן ….וכו' הוא אומר ,שאפילו בצורה מילולית , שאנחנו עוד לא מבינים ולא יודעים , חייבת להיות בינינו הסכם ואם אנחנו פועלים מתוך הסכם הפורמאלי ( לא מתוך הלב , לא מתוך השגה ) ,כבר זה מתחיל לעבוד, איזה קשר בינינו , שקשור גם למקור ולבורא דרך המקור וכך אנחנו יכולים אז להגיע לפעולות השפעה ,שיש בהן כוח השפעה .
שאלה : מה מתוך זה אנחנו צריכים להבין על הפעולות שלנו ,כלפי הקהל החצון ? ...
כאשר אני פועל על מישהו ,אז ,אני רוצה ,שגם הוא יפעל בהמשך , איך ?
שאלה : כאשר אנחנו באים לקהל הרחב
אם אני בא לחבר שלי בקבוצה, אז ,ברור לו ,שאני משפיע עליו עוזר לו ונותן לו דחף למטרה הרצויה לו ואז אני מביא לו משהו טוב , תוספת כוח , חשיבות , תמיכה
כאשר אני בא לקהל הרחב ורוצה לארגן אותו בעשירייה , אני צריך להרואת לו ,שעשירייה זה טוב ?
במה עשירייה זה טוב בשבילו ?
האם בעשירייה אנחנו כבר מראים לו מה זה נקרא טוב ?
או אני צריך להביא לו משהו טוב , שבצורה אגויסטית טוב לו , אבל ,בנתינה שלי ,שיהיה נסתר גם כן מהות של החיבור ?
מה זה נקרא הפצה נכונה ?
או בצורה עשיריות שלנו ,שאנחנו עושים שם בנמל , עוד מקומות ואנחנו לא רואים ,שזה מתרבה , לא רואים ,שזה מתפשט כמו בצורה ויראלית ( שהם גם כן רוצים לעשות אותו דבר ) ,אמנם ,שנדלקים לאיזה רגע אבל אין לזה פעולת ההמשך ( זאת אומרת ,בתוך האדם זה לא נשאר כחי ) .
מה לעשות שזה יהיה בו , שהוא בעצמו ירצה להיות קשור , אולי לא בתוך עשירייה , אלא ,בכלל להיות קשור במשהו עם אחרים . איך אנחנו מחייבים אותו ביחס שלנו אליו ( אני מדבר על החבר בקבוצה , על בן אדם זר ) ?
או שאני צריך להביא לו מעשה , שמזה הוא ילמד משהו ( אבל ,אנחנו רואים שממעשים לא מתעוררים ) ,או ,אני צריך להביא לו סוכריה ובנתינה שלי הוא יתפוס את המהות הנתינה ?
מה לעשות ,כדי לעשות מפעולה שלי פעולה ויראלית ?
אני רוצה ליצור וירוס , אני מחפש עצות
שאלה : אז ,בשביל מה אנחנו נתאספנו ?
אנחנו נתאספנו כאן לתת …
איך אנחנו יכולים להגדיר מטרת החיבור , התאספות ( זה עוד לא חיבור ,אבל ,בכל זאת ) ?
זאת אומרת ,מעכשיו אני צריך לעשות כל מני פעולות השפעה לחברים ואני צריך לדאוג , ממש לדאוג , שהם ימשיכו את הפעולות שלי וכך כל אחד על כולם , שאני ממש אהיה מודאג לזה , מודע לזה ,שמה שאני משפיע על חבר, הוא ממשיך לחבר ועו' וכך כולם מתקשרים בצורה הדדית זה לזה . אז ,החסרונות לחיבור , דאגה לחיבור היא תתרבה בתוכנו ותבנה את הכלי ,שבו יתגלה הבורא . זאת אומרת ,
מה אנחנו מחברים בעצם בינינו ?
- אותה הדאגה , שאני מוסר לחבר והוא האלה וכו' וכך אנחנו בונים את הרשת . אז , איך בכל פעולה שלי לחבר אני מכניס שם דאגה להמשך ?
שמזה יוולד כלי , שזה ישפיע על כולם , איך אני עושה את זה , איך אני ממשיך את הדאגה שלי ?
אני לא צריך לדבר על זה , כמו שכתוב "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים" ?
אינדקס 