לאון-נחום
מספר הודעות : 470
Join date : 30.10.14
 | | נושא: סיכום משיעור בוקר חלק א' 29.10.2015 ( הכנה לכנס , מאמר "לעולם ימכור אדם קורות ביתו" ) 30 דקות Thu Oct 29, 2015 6:42 am | |
| "..."אמר ר' יהודה, אמר רב, לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו" (שבת קכ"ט). ויש להבין, מהו הדיוק "קורות ביתו", ומהי החשיבות של מנעלים, עד כדי כך שכדאי למכור קורות ביתו בשביל זה, היינו בכדי שתהיה לו היכולת לקחת נעלים לרגליו.
ויש לפרש את זה על דרך העבודה. הנה "קורות ביתו" הוא מלשון "מקרה", היינו כל מה שעבר על אדם בביתו. היות שהאדם מובן לנו בשתי הבחנות: בידע, היינו בשכל, ובהרגשה. זאת אומרת, מה שהאדם מרגיש בלבו, אם טוב לו או חס ושלום להיפך. והנה המקרים האלו, שעוברים על האדם, מעוררים לו שאלות בחיי יום יום. וזה נוהג בין אדם למקום, וכמו כן בין אדם לחבירו.
בין אדם למקום. היינו, שיש לו טענות להבורא, מדוע הוא לא ממלא לו כל צרכיו. זאת אומרת, מה שהאדם חושב שחסר לו, הבורא צריך למלאות לו. מטעם הכלל, שמדרך הטוב להטיב. ולפעמים יש לו טענות, כאילו הוא מרגיש להיפך, שמצבו הוא תמיד ברע ביחס לאחרים, שהם נמצאים במדרגה יותר גבוהה ממה שיש לו.
נמצא, שהוא בבחינת מרגלים, שמדברים על ההנהגה העליונה חס ושלום, מסיבת שהוא לא מרגיש את הטוב והעונג בהחיים שלו, וקשה לו לומר: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי". נמצא, שהוא אז בבחינת מרגלים.
ועל זה אמרו חז"ל (ברכות, נ"ד) "חייב אדם לברך על הרע כשם שמברך על הטובה".
כי הבסיס של היהדות בנוי על האמונה למעלה מהדעת. היינו, שלא להסתמך על מה שהשכל מחייב אותו לחשוב, ולדבר, ולעשות, אלא להאמין בהשגחה עליונה, שהיא בבחינת טוב ומטיב…" זאת אומרת ,יהדות היא בנויה על זה ,שאנחנו קונים כלים חדשים , שנמצאים מחוצה לרצון לקבל ובתוך הכלים האלו , שמחוצה לכל אחד , שנמצאים באחרים , בקשר בין כולם ,שם אנחנו מגלים את העולם העליון וכוח העליון ,שנמצא במערכת הזאת . העולם בעצמו זה נקרא תכונות הקשר ,שבינינו והכוח ,המתגלה ברשת הזאת , הוא נקרא הכוח העליון , הבורא , האור אז ,כל היהדות היא בנויה על יציאת האדם מחוץ לרצון שלו , כמו שדברנו מחוץ לגופו ,או ,באמונה למעלה מהדעת ,זה הכלי ,שנקרא אמונה . הדעת זה הרצון שלנו והאמונה זה רצון של הזולת לעומתנו . כך אנחנו בונים כלי חדש ובניית הכלי והתפתחות הכלי ע"י עבודת האדם זה כל העניין של עבודת ה' ,או יהדות "...שדוקא ע"י זה שמצדיק את ההשגחה עליונה, הוא זוכה אח"כ להשיג ולהרגיש את הטוב והעונג.
ובעל הסולם זצ"ל אמר משל, על מה שיש לאדם טענות ותביעות להבורא, שהוא לא עונה לו על משאלותיו. שזה דומה לאדם, שהולך עם ילד קטן ברחוב, והילד בוכה בבכיות איומות. וכל אנשים שברחוב מסתכלים על האב, איזה מן אכזריות נמצאת באדם זה, שהוא יכול לשמוע בקול בכיותיו ואינו שם לב לכל זה. לאנשים ברחוב הילד מעורר רחמים עם בכיותיו, ולאדם הזה, שהוא אביו, אינו כך. הלא יש כלל, "כרחם אב על בנים".
והנה לקול בכיות הילד, הלכו אנשים אל אביו ושאלו, איפוא הרחמנות של אביו. אז אביו השיב להם, ומה אני יכול לעשות, שבני, מחמד נפשי, שאני שומר עליו כבבת עיני, דורש ממני, שאני אתן לו סיכה, לדקור את עיניו, מסיבת שמגרד לו בעינים. האם בזה שאני לא ממלא את משאלותיו, אני נקרא "אכזר". או מטעם רחמנות עליו, אני לא אתן לו, שידקור את עיניו, וישאר סימא ועיור לעולמים…"זאת אומרת ,האדם הוא דורש לקבל כל המילוים בתוך גופו , בתוך הרצון שלו וזה לא יכול להיות ,כי פשוט טבע של המילוי לא מתאים לטבע של הכלי , המקום ,ששם צריך להתגלות ולכן צריכים ללמד את האדם איך לבנות את הכלי ,המתאים למילוי ? הגוף שלנו , רצונות שלנו סה"כ זה שבונים לנו דמות הגוף , שאנחנו קיימים , בעולם , בגוף של כל אחד - הוא מתאים לקבל מילוי מיוחד , הרגשת החיים ,קיום בתוכו ולא יותר . ואם אנחנו רוצים לקבל יותר ,אז, אנחנו צריכים לבנות לזה כלי , גוף אחר , שהוא נמצא מחוצה לנו . אז לצעוק תביא לי לתוך גופי הנוכחי מילוים רוחניים - זה פשוט חוסר הבנה , שדברים האלו לא מסוגלים להתקיים ולכן זה דומה לילד שלא יודע , מה הוא מבקש ? שזה לרעתו , שיצעק ,אבל ,זה לא יקרה , כי חוק הוא פשוט , שצריכה להיות השתוות הצורה בין המילוי לכלי ... לכן ,כל העבודה שלנו היא ,בכל זאת ,לעזור זה לזה ויחד לבנות את הכלי, שכל אחד יוכל לצאת מעצמו , לכן ,בלי קבוצה זה אי אפשר לבנות את היציאה הזאת מעצמו ומאמצים ,שעושים בקבוצה , הם מושכים מאור המחזיר למוטב ואז נבנה הכלי הזה המשותף בינינו ,שכל אחד יוצא מעצמו וכך נכלל בהכלי הכללי . לפי עוצמת הכלי ,אז ,מתחילים להרגיש באותו הכלי , לפי חוק השתוות הצורה , נוכחות האור . האור נמצא בתוך הכלי והכלי נמצא ,רק אנחנו צריכים במאמצים שלנו לגלות אותו וכך אנחנו מגלים בתוך הקשר בינינו , שיוצאים כל אחד מעצמו , מגלים את הרשת קשר בינינו את החוזק הקשר המתגבר ב125 מדרגות ובאור ( נפש , רוח , נשמה , חיה , יחידה ) , כך זה קורה . לכן ,צריכים למכור את הכל ,כדי להגיע לכלי הזה "...אי לזאת, אנו צריכים להאמין, שכל מה שהבורא נותן לנו, הוא לטובתינו. הגם שאנו צריכים להתפלל על כל צרה שלא תבוא, שהבורא יסיר ממנו את הצרות האלו. אבל אנו צריכים לדעת, שתפלה לחוד, ועניית התפלה לחוד. זאת אומרת, אם אנו עשינו את מה שעלינו לעשות, אז הבורא עושה מה שהוא טוב בשבילנו, כמשל הנ"ל. ועל זה נאמר "וה' הטוב בעיניו יעשה".
וכמו כן אותו ענין נוהג בין אדם לחבירו. היינו כנ"ל, ש"ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו". זאת אומרת, שאדם צריך למכור "קורות ביתו", היינו כל המקרים שעבר על ביתו בקשר לאהבת חברים. שיש לאדם שאלות וטענות על חבירו, היות שהוא עובד במסירות לאהבת חברים, ואין הוא רואה שום תגובה מצד החברים, שיעזרו לו משהו, וכולם מתנהגים עמו לא לפי הבנתו, שצריך להיות באהבת חברים. דהיינו, שכל אחד ידבר עם חבירו בצורה המכובדת ביותר, כמו שנהוג בין אנשים מכובדים.
וכמו כן במעשה, הוא לא רואה שום פעולה מצד החברים, שיהיה לו על מה להסתכל, שיש כאן ענין של אהבת חברים, אלא הכל מתנהג כרגיל, כמו בין סתם אנשים, שעוד לא היה להם ענין להתאסף ולהחליט, שצריכים לעשות חברה, שתהיה בהם אהבת חברים, שכל אחד ידאוג לטובת הזולת.
אם כן, הוא רואה עכשיו, שאין על מי להסתכל, שמי שהוא יעסוק באהבת חברים. והיות שהוא מרגיש, שהוא היחידי שהולך בדרך הישר, ועל כולם הוא מסתכל בעין של לעג וקלס, וזה נקרא "מרגלים", שמרגל אחר החברים, לראות אם מתנהגים כסדר נגדו באהבת הזולת. היות שכל הזמן הוא שומע, שהחברים דורשים כל היום, שעיקר הוא אהבת הזולת. והוא רוצה באמת לראות, אם זה תוכו כברו.
ואז הוא רואה, שהכל הוא משפה ולחוץ. ואפילו בדיבורו הוא רואה, שאין שם שום אהבת הזולת, שזה דבר הכי קטן באהבת הזולת. דהיינו שאם הוא שואל ממנו איזה דבר, הוא עונה לו כלאחר יד, בלי תשומת לב, לא כדרך שעונים לחבר, אלא הכל בקרירות, כאילו הוא רוצה להפטר ממנו.
ואל תשאלו אותי, אם אני חושב על אהבת הזולת, מדוע אני עושה בקורת, אם החבר שלי אוהב אותי, כאילו אהבת חברים נתייסדה על בסיס של אהבה עצמית. לכן אני רוצה לראות, מה הרויח אהבה עצמית שלי מכל העסק הזה. לא כך הוא מחשבותי. אלא אני באמת רוצה באהבת הזולת.
ולכן הייתי מעונין בחברה זו שנתייסדה, בכדי שאני אראה, שכל אחד ואחד עוסק באהבת הזולת, שע"י זה כח הקטן שלי, שיש לי באהבת הזולת, יתרבה ויתגדל ע"י זה, ויהיה לי כח לעבוד באהבת הזולת, בכח יותר גדול מכפי שיש לי מכח עצמי. ועכשיו אני רואה, שלא הרוחתי כלום, כי אני רואה "אין עושה טוב גם אחד". אם כן, יותר טוב יהיה, אם אני לא אהיה עמהם, ואני לא אלמד ממעשיהם.
ועל זה באה התשובה, אם חברה שנתייסדה על אנשים מסוימים, ובעת שהתאספו, בטח היה מי שהוא, שרצה אז ליסוד את החבורא זו דוקא, בטח היה מברר אנשים אלו, שהם מתאימים לזה. היינו שיש בכל אחד מהם ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל הפרט. לכן הסכימו אז, שע"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה.
לכן גם עתה, לאחר שהוא מרגל אחריהם, הוא צריך להתגבר ולומר, שכמו שהיו אז בעת שנתייסדה החברה, כולם בדיעה אחת, שצריכים ללכת בדרך של אהבת הזולת, כמו כן גם עתה. ובעת שכולם ידונו לכף זכות כל אחד לחבירו, שוב ידלקו את כל הנצוצים, ושוב תהיה שלהבת אחת גדולה.
וזה דומה כמו שאמר פעם בעל הסולם זצ"ל, ששאל, מה זה ענין כריתת ברית בין שני חברים, כמו שמצינו בתורה (וירא, שישי) "ויקח אברהם צאן ובקר, ויתן לאבימלך, ויכרתו שניהם ברית". ושאל, אם שניהם אוהבים זה לזה, ובטח אז שניהם עושים טובות זה לזה, ומובן מאליו, בזמן שאין האהבה נמצאת ביניהם, שמשום איזו סיבה שהיא האהבה נחלשה, בטח שאין הם עושים טובות זו לזו. אם כן מה מועיל את הכריתת ברית ביניהם.
ותירוץ, שהברית מה שהם עושים, אין זה על עכשיו, משום שעכשיו, בזמן שהאהבה מורגשת ביניהם, אין צורך לכריתת ברית. אלא הכריתת ברית נעשתה בכוונה תחילה על העתיד לבוא. היינו לאחר זמן, יכול להיות שהם לא ירגישו את האהבה כמו עכשיו, שגם אז יקיימו ביניהם היחסים כמקדם. ועל זה באה הכריתת ברית.
ולעינינו גם כן, הגם שעכשיו לא מרגישים את האהבה, כמו שהיתה בעת התיסדות החברה, מכל מקום כל אחד צריך להתגבר על דעתו וללכת למעלה מהדעת. ואז ע"י זה יתוקן הכל. וכל אחד ידון את חבירו לכף זכות.
ובזה נבין את דברי חז"ל, מה שאמרו "לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעליו לרגליו". "מנעליו" הוא מלשון "נעילת דלת", שפירושו "סגירה". שהאדם, לאחר שריגל את חברו, ש"ריגל" הוא מלשון "רגלים", שימכור אדם "קורות ביתו", היינו כל המקרים שעבר על ביתו בקשר בין אדם לחבירו, היינו שיש לו מרגלים, שאומרים לו דיבה רעה על החברים.
אז "ימכור הכל". זאת אומרת, שיוציא את כל המקרים, מה שהרגליו הביאו לו, ויקח במקום זה "מנעליו לרגלו". שהכוונה היא, שיסגור את כל המרגלים, כאילו אינם עוד בארץ. וכל השאלות ותביעות שיש עליהם, יסגור אותם. ואז הכל על מקומו יבוא בשלום…"
שאלה : רב"ש כותב כאן דברים ,שכולם חייבים לעבור את המצבים האלו תשובה : וודאי , מאף מקום לא מובן לנו ,שלכל אחד יש משהו אישי , פרטי , אינדיווידואלי בדרך - כולנו הויה קטנה שבורה ,שצריכה לשחזר את עצמה למצב הטוב תלמיד : זה מאוד קשה ,כאשר יש מרגלים , שקשה להתמודד איתם , כל הזמן מתמודדים איתם , גם מול הבורא , מול הכל ופה רב"ש סוגר ,כאילו בסוף טוב , אם תעשה ... רב: אתה רוצה ,שהוא יספר לך עשר ,או ,עשרים שנה רצוף את המאמר הזה ? הוא מקצר אותו , ,הרי הכל חוזר תלמיד : איזה עצה אפשר לקבל ,כאשר הבעיה של המרגלים ,שלפעמים ,אתה משתיק אותם ולפעמים הם כאילו צודקים רב: אתה לבד לא יכול לעשות שום דבר , אם נראה לך ,שאתה משתיק לבד - זה בלוף , אתה נסוג מהם . נראה לך, שאתה מצליח ,אבל ,אתה הלכת אחורה , אני לא דרכתי אותם , לא פרצתי דרכם למצב הבא .אני עזבתי אותם , עשיתי נסיגה ואז אני חושב שאני מצליח . ללכת קדימה אתה יכול רק בעזרת הכוח החיצון בחברים תלמיד : איך נעזרים בחברים להתמודד עם מרגלים ? רב: נו זה עניין הברית , שהם יכולים לעזור לך , חייבים לעזור לך בזמן ,שאתה נמצא מול הכוח העוין , שאתה מרגיש ,שאתה לא מסוגל , לא יכול כאן ,דווקא ,צריך לבוא כוח החברה . לא סתם מראים לאדם ,שהוא חלש , שהוא לא מוצלח , שהוא לא מבין - מראים לו את זה ,כדי שהוא יזדקק לחברה . כל המקרים ,שאנחנו עוברים כל רגע ורגע זה רק כדי שנייצב קשר יותר נכון בינינו , רק לשם זה הם עוברים עלינו . אז , לכן אנחנו צריכים להבין : כל בעיה - חברה . איפה הברית ? איפה עזרה מצידם ? אם אין , אני צועק עליהם ודורש , אני צועק על עצמי : למה אני לא נמצא בזה ? אולי הם עוזבים ואני לא מרגיש בזה , אבל ,כל הזמן רק בקשר . ההצלחה , הפריצה קדימה רק בקשר . אם אתה עשית איזשהו צד לבד - הסימן שזה בנסיגה , לכן ,זה נעשה יותר קל ואתה משקר לעצמך שהצלחת . לכן, לראות כל המכשולים , כל הדברים ,שבאים ,הם אף ורק ,כדאי שתחזק קשר .. , כדי שנסגור את המעגל . שאלה : מה יש בהצדקת החברים , שגורם לניצוצות להדלק ? אם אני מצדיק חברים זה לא בהכרח אומר ,שיש כבר חיבור , אז ,איך מקרב אותנו מעשה הזה של הצדקה ? תשובה : אני לא יודע ,אולי ,איך לבטא את זה , אבל, יש כאן שני קווים , שרק אחר כך הם מתחברים יחד מצד אחד אנחנו צריכים לעשות בקורת , גם על עצמנו , גם על החברה , על החיזוק מצד שני אנחנו צריכים מאוד לכבד , לחבב , להעריך את החברה , שבלי חברה אנחנו לא נוכל לעשות צד אחד קדימה אבל ,כל העבודה היא ,שבכל רגע לראות רשת קשר בינינו המתחזקת עוד ועוד ורק על זה לשים עין , שום דבר אני לא רוצה , אלא , רק בזה אני רוצה לחיות , זה הנשמה שלי , זאת השכינה , שם אני מגלה את הבורא , שם זה העולם הבא שלי , שם זה ה"אני" במקום עולם המדומה ,שאני מרגיש בניתוק מהרשת הזאת . ככה אני צריך לתאר את זה לעצמי ואז אין לי שום בעיה . עכשיו איך לפעמים ,שאני עושה בקורת , לפעמים מעריך אותם יותר ופחות - כל הזמן כלפי הרשת , כלפי הקשר בינינו , כי זה הכלי הרוחני : הוא מורכב מעשרה חלקים ( עשרה אלו זה יכול להיות מיליון , לא חשוב , זה בכל זאת עשרה ) ,אז ,אנחנו מוסיפים את זה כספרות פרטיות דפרטיות דפרטיות וכו' כך הן מתאספות . אז ,באיסוף הספרות אנחנו רואים ,באיזו מציאות אנחנו נמצאים , איזה רשימות מתגלים , איזה כלים אנחנו יכולים להעמיד כנגד האור , שמתגלה בפנים , שאנחנו ברצון לקבל , באגו שלנו המתגבר - איך אנחנו בונים את עצמנו כל אחד ,כלפי הכלי הזה , שזה ממש מסך ואור חוזר - הכל זה בתוך הרשת הזאת , מכל אחד כלפי חיבור המשותף . ככה זה עובד , אין כאן חכמות ,המערכת די פשוטה לתאר אותה , אפילו מי שלא נמצא בזה יכול לתאר . עשרה אנשים בונים ביניהם קשר מיוחד , שכל אחד מוצא את עצמו בצורה נכונה ,שהוא יוצא מעצמו ודואג לקשר , זהו סה"כ . אני דואג לקשר ומה שקורה שם לא איכפת לי , לעצמי אני לא דואג , דואג רק לקשר . כדי לדאוג לקשר ,אני צריך לתת משהו לבהמה - זה נקרא הכרחי שאלה : לסגור מרגלים זה אומר התענות נשארות ,אבל, מכסים אותם באהבה ? תשובה : המרגלים באים ,כדי שאנחנו נחזק את הקשר בינינו , זה לטובתנו תלמיד : במצב של מרגלים ,איך לשמור על ברית ? רב: זה בכל רגע ורגע יש לך כאלו הפרעות , שאני צריך להבין ,שהבורא משחק איתנו ושאנחנו צריכים על פני כל ההפרעות האלו ,בכל זאת ,לשמור על הקשר . איך אנחנו עושים את זה ? למעלה מהשכל , למעלה מחשבונות האגויסטיות שלנו הרציאונליות , כי אין חוץ מהחיבור בינינו כלום , זו המציאות האמיתית ,שקיימת ושכאילו כל אחד קיים בפני עצמו - זה השקר ,שעכשיו מתגלה בכל אחד ואחד וזה מתגלה עד גמר התיקון , כאשר אדם נופל , אז ,הוא נופל להרגשת עצמו . צריכים להבדיל בין זה לזה . כאן צריכה להיות חברה , לימוד קבוע . אין לנו כלום ,זה לפנינו כבר עומד . אנחנו הגענו כבר לתאור הנכון ,שיכולים לספר על זה ולחיות בזה , אז ,כל אחד יותר קרוב לזה פחות קרוב לזה , אבל, במאמץ ,שכל אחד יעשה , אז ,התאור הזה יתגשם לפניו יותר וככה הוא יגלה את העולם העליון שאלה : מה זה נקרא מחוצה לעצמו ? תשובה : מחוצה לרצונות שלו ( גוך הגשמי זה רצונות של האדם , אפילו תתאר את זה ככה ) , גוף הגשמי ,שעליו אתה דואג , לא סתם ,שאנחנו כך בנוים , שרצונות לעצמו אדם מרגיש כגופו , הבשר הזה אני מרגיש כרצונות שלי . אז ,מחוצה לרצונות האלו נמצא העולם העליון , הבורא … אתה תגלה ,שזה עולם העליון בתנאי ,שאתה תצא מרצונות שלך לדאוג עליהם , לדאוג לעולם ההוא , שנמצא מחוצה לך . ברגע ,שתעשה את ההפוך הזה , אתה תגלה ,שזה לא בני אדם , לא דומם , צומח , חי ובני אדם , אתה תגלה ,שזה עולם העליון ממש והבורא ממלא אותם ...  | |
|
