סיכום משיעור בוקר 29.01.2016 חלק א' ( "הכנה לקראת כנס הטובים בחודש הבא" ) 50 דקות

השיעור שלנו של היום הוא מגיע לנו בצורת הסדנא בנושא ערבות ובו אנחנו בזמן השיעור קוראים כמה פסוקים , מדברים עליהם פחות או יותר שיהיה ברור לכולם ועונים על כמה שאלות על כל פסוק

"...אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם מוכרח לינוק מתוך הסביבה שלו. ואין לו שום עצה, אלא דרך תורה ויגיעה רבה.
לכן, אם האדם בוחר לעצמו סביבה טובה, אזי הוא מרויח זמן ויגיעה, יען שהוא נמשך לפי הסביבה שלו…" ( להגביה את עצמו )

שאלה : למה להגביה את עצמו אפשר רק ע"י הסביבה ?
האם אפשר ע"י עוד כוחות , עוד הזדמנויות , עוד אפשרויות או לא ?

שאלה : האם אנחנו יכולים לחתוך ולהגיד ,שרק בבחירה חופשית בסביבה אנחנו נמצאים בדרך אחישנה וכאשר עוזבים את הסביבה , אז ,מייד נופלים בדרך בעתה … האם זה כך ,או ,ישנן עוד אפשרויות ?

זאת אומרת ,יש לנו אפשרות לבדוק את עצמנו בצורה פשוטה מאוד , האם אני נמצא בהתקדמות ,או לא בהתקדמות , או ,הולך אפילו בצורה הפוכה :
אני נכלל בסביבה ,
אני מרגיש ,שאני נמצא תחת השפעתם ,
אני רוצה ,שהם ישפיעו עלי ויחזיקו אותי - נקרא בדרך אחישנה
לא נמצא - בעתה
הבדיקה שלנו נעשית ממשית ובכל רגע אני יכול את זה להרגיש , עצם הקשר שלי עם הסביבה ,שאני מרגיש ,שאני כמו בחבלי טבור קשור אליה ,
היא חייבת להיות כל הזמן בהרגשה שלי ,
כמו שאמא יוצאת מהבית לעבודה ובבית נשארו ילדים קטנים והיא כל הזמן חושבת עליהם , כל הזמן שואלת את עצמה ,מה קורה שם וכו' ,ככה אנחנו צריכים להרגיש את הסביבה ,
כל הזמן צריכים להיות בקשר,
תלוים
ואי אפשר לעזוב את זה
ואף רגע וכך במשך כל היום ולילה
ואז תמיד נקבל הזנה משם , זאת אומרת ,המאור המחזיר למוטב

אדם יכול להתפלל בעד חברו ( כך כתוב ) ,כי לא יכול לפעול עבור עצמו בכלל , כי אין כבוש מתיר את עצמו מבית אסירים , לכן ,כל אחד יש לו להתפלל בעד חברו ,עד שכולם נהנים , זאת אומרת ,כל אחד שמתפלל עבור חברו הוא זוכה תחילה ,אז ,הוא מקבל . רק בצורה כזאת אני יכול להתקשר לכוח העליון שישפיע עלי , שאני מתפלל עבור הזולת ושדווקא בצורה כזאת אני מקבל עניית התפילה ( אמנם ,שאני מתפלל עבור חסרון של החבר , שיהיה לו וכו' ) לכן ,אומרים "שישראל ערבים זה לזה " ,שמתפללים כל אחד בעד חברו וע"י זה כולם נענים ( מקור לא ידוע )

שאלה : למה אי אפשר להציל את עצמו מרצון לתועלת עצמו , אלא , רק ע"י תפילה עבור רבים ? למה אני , אפילו כאשר אני רוצה להתעלות מעל האגו שלי , בצורה אישית , פרטית , פנימית אני רוצה ממנו להתפטר , להיות יותר טוב , למה אני צריך להתפלל עבור הזולת , מה שחסר לזולת ולבקש ,שהוא יקבל עניית התפילה ואז בצורה כזאת ,שאני דואג לו ,אך ורק אני זוכה לזה ,שמתקנים אותי ( את המחשבות ורצונות שלי ) , למה זה ככה סודר ?

שאלה : מאיפה זה נובע ,שאם אני מתפלל בעד חברו אני זוכה תחילה ואי אפשר לזכות לשום עניה מלמעלה , לשום השפעה מלמעלה, אלא ,רק בתנאי ,שאני נכלל מחסרון של החבר ורוצה למאלות אותו ?
למה אני צריך לעבוד על השני, כדי לקבל שינוי בי , מילוי בי , רק בצורה כזאת ולא בצורה ישירה , למה אני לא יכול לפנות לבורא בצורה ישירה , למה זה לא עובד בצורה מערכתית ?

שאלה : אם אני מתפלל עבור החבר , כדי לקבל מלמעלה ,זה לא תפילה אגויסטית ?
אין ברירה אני צריך לקבל דרכו , בסדר , אז ,איך אנחנו בזה מגיעים לבקשה הנכונה ?
איפה יש כאן עיקרון רוחני , מה זה נקרא אז להתפלל עבור חברו , שכנרא ,מונח בזה איזה תנאי ? כנרא להתכלל מחסרון של החבר , החסרון של החבר הוא גם לרוחניות , כמו חסרון שלי ,אז ,במה הבדל בין חסרון שלו לרוחניות וחסרון שלי לרוחניות , שאני אתפלל עבור תיקון שלו ?

שאלה : ומתי חבר יקבל ?
נגיד אני התפללתי עבורו וקבלתי , מתי הוא יקבל ?



"...שאסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם חורבן לנפשו, כמ''ש, "כל המתגאה", כי לא יצוייר לך יוצא מהכלל, בלא לבוש גאות, ואוי לו שגורם חורבן לנפשו… וצריך כל אדם להאסף בכל כחו, בכלל ישראל, בכל פניות לה' בתפילה ועבודה, ויכלול את עצמו בשורש כל ישראל, ואז וישקו כל העדרים, מבאר מים, כי הגבול הקודם, יוסר מעל כל נפשות ישראל, הן למטה הימנו, והן למעלה הימנו, וכלל הקדושה יורחב מאד, כי יתגלה האור, מחזה ולמטה, כי כן טבע אור הכלל השורה על הפרט, שבטל לגבי מציאת הפרט שלו, ואינו מרגיש את עצמו…." ( לא עת האסף המקנה )

זאת אומרת ,בשום פנים ואופן לא לבקש על עצמו בכלום , כי בזה הורס את הנשמה שלו . תראו ,עד כמה שזה הפוך ממה שעמך חושב

שאלה : מאיפה זה נובע ,שתפילה יכולה להיות רק עבור האחרים ?

שאלה : איך לראות הצלת הנשמה שלי בתפילה עבור אחרים דווקא ?

"... חייב אדם לומר "בשבילי נברא עולם " . למה ככה הוא אומר ? שאם אתפלל עבור כל העולם , מגיע לרוחניות , לכן ,כל העולם נברא בשביל האדם , כי רק אדם לבדו נקרא נברא וחוץ ממנו ישנה רק שכינה , הבורא . לכן ,כאשר מתפלל עבור הכלל ,מתפלל עבור השכינה שבגלות ( למה בגלות , ,כי הוא לא רואה שהכלל זו השכינה ) ודווקא ,באופן כזה מגיע לאור הרחמים . אבל ,אם מעורר רחמים על עצמו , עוסק בקבלה לעצמו ואז ,כמה שמרבה בתפילה מתרחק מהמטרה , כי דבקות היא במידת הבורא "מה הוא רחום אף אתה רחום " לכן ,דבקות משיגים ,מי שמתפלל עבור הכלל וזה נקרא ,שעוסק בהשפעה וגורם לכלי ,שבו מתגלה אור העליון …" ( מקור לא ידוע )

זאת אומרת ,אנחנו לא מתפללים עבור חברים ,כביכול , אלא עבור אותה השכינה , שהיא תתגלה מהגלות



שאלה : למה הכלל נקרא שכינת בגלותה ?
שאלה : אז ,איפה כל האנושות ,אם יש רק אדם ובורא ?
כמו שכתוב ,שחייב אדם לומר ,שבשבילי נברא העולם , אלא ,רק אני ובורא , העולם הוא ,כדי שאני ישתמש בו , אז ,איפה כל האנושות אם כך ?
כאילו קצת לנענע את עצמם מבפנים , כמו בקבוק

שאלה : "...אין לאדם לבקש מהבורא שיקרבו אליו , כי זו חוצפה , במה הוא יותר חשוב מאחרים , מה שאם כן ,כאשר הוא מתפלל עבור הכלל : השכינה , כלל של הנשמות , שנמצאת בעפר , אז ,מתפלל ,שהבורא יהיה בה וכולם יעלו וגם אדם המבקש , שנכלל את עצמו בכלל …" ( מקור לא ידוע )

שאלה : למה אדם ובורא נפגשים רק בכלל , בשכינה ? ולא ישירות פנים מול פנים ?

לחיים לאון