"......השאלה היתה, מהו הרמז של "המן מן התורה מנין", מתוך הכתוב "המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו" וכו'. ואמר שהשאלה היתה היכן מצאנו בתורה שהשי"ת יזמין שליח להחזיר לאדם למוטב בעל כרחו, כמו שהיה בהמן,..."
הוא רוצה להגיד ,שהמן הוא בעצם אותו רצון לקבל הגדול, שיתגלה בחטא עץ הדעת "המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו", שאותו העץ , אותו רצון לקבל, שהיה נסתר ואדם הראשון גילה בחטא עץ הדעת , זה נקרא המן
"... כמ"ש "אני אעמיד עליכם מלך כהמן ובעל כרחכם אתם חוזרים למוטב". וזה שהראו חז"ל על הכתוב "המן העץ אשר צויתיך" וכו'. כי אז נברא היצה"ר שהוא מלאך המות המכריח לאדם לעסוק בתורה, כמ"ש "בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין" …"שאם לא יצר הרע , לא היינו מקבלים ,כנגדו האור הזה הגדול ,שנקרא תורת תבלין , כדי לתקן אותו ולמלאות אותו
"...כי אם לא יעסוק בתורה הרי היצה"ר ממית אותו. ונמצא שגילוי החטא דעצה"ד הממית המבואר בכתוב "המן העץ" וכו'. הוא השליח המכריח לאדם לחזור למוטב בעל כרחו…"זאת אומרת ,ע"י המן, דווקא , בזכות יצר הרע הזה, הרשע הזה, אנחנו מתקרבים לבורא , עד שנדבקים בו
"... בדומה ל"אני אעמיד עליכם מלך כהמן ובעל כרחכם אתם חוזרים למוטב"..."שלא לראות ,שזה המן , איזשהו רע ,ששולט בעולם בכל מני אופנים, שאנחנו בכל רגע מפנימים בכל מני צורות , זה קיים בפני עצמו , אלא ,הבורא אומר שאני "אני אעמיד עליכם מלך כהמן " , שהוא בעצם פועל מאותו כוח "אין עוד מלבדו "
"...ואם לא הי' נלכד ברשת הנחש והמתין על שבת והיה מקדים אכילת עצה"ח לאכילת עצה"ד היה זוכה לתיקון שהיצה"ר יהי' תבלין לתורה, ולא היה צריך לשליח מכריח כהמן…"אבל ,אז לא היה משיג את כל הכוחות ,שישנם ביצר הרע ולא היה נפתח יצר הרע בכל ,האפשרויות שלו ברצון לקבל הזה ,האין סופי , הגדול , האכזרי ואז אדם כנגדו לא היה מגלה המאור המחזיר למוטב בכל הכוח שלו, ולא היה מתקן את היצר הרע הגדול ,ולא היה יכול למלאות אותו בגילוי בורא . זאת אומרת ,זה שהמן מתגלה , הרע מתגלה ,זה ,דווקא, לטובת האדם העובד , המשיג
"...ע"ד "בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין", אלא להפך שיצה"ר היה נעשה תבלין לתורה, ועכשיו שחטא הוצרך לשליח מכריח וכו'. ודפח"ח…"
מה זאת אומרת ,היצר הרע הוא תבלין לתורה , כי התורה זה מאור המחזיר למוטב והאור הזה הוא ניצוץ קטן . וע"י היצר הרע הגדול אנחנו מדליקים את המאור , כאילו אנחנו מוסיפים לו חומר דלק , אז, דלק הזה ,היצר הרע, הוא עושה מאור הקטן ,שנקרא ניצוץ , שמחיה את העולם הזה בלבד ( היצר הרע, שנמצא זה כל העולם הזה ) וע"י זה ,שמתגלה יצר הרע ,אז ,האור שנמצא בעולם הזה , שנקרא ניצוץ , הוא מתחיל להיות יותר ויותר גדול , עד שמגיע ל"פי תר"כ" פעמים לנרנחי , לאור היחידה , לאין סוף השלם וזה הכל ע"י יצר הרע ,שהוא כמו חומר דלק , שנכנס וע"י האור , הנר הזה הקטן הופך להיות למדורה גדולה
"...ועל זה הוספתי על פי מקור יותר גבוה שיש בקדושת השבת, כי מה שהיצה"ר נעשה תבלין לתורה, ה"ס סעודת ליל שבת. וז"ס המרומז בזמירות האריז"ל "למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין", בסו"ה "זה השער לה'". וכמבואר בכל ההמשך של הזמירות אלו. וביום השבת בסעודתא דעתיקא קדישא, אז אפשר לקבל ממקום הגבוה ביותר, אשר התורה אינה צריכה שם לשום תבלין, דהיינו, בסוד "אורייתא וקוב"ה חד הוא"..."
שבת,כמו נר גמר התיקון , כמו שפורים ולכן הוא משווה לנו ככה ,שאורות שמגיעים לנו בפורים הם אותם האורות , שאנחנו מגלים בגמר התיקון , או ,שבת זה נקרא כאין עולם הבא , שמי ,שמגיע למצב הרוחני ,שנקרא שבת ( לא ,וודאי ,צורה גשמית שאנחנו מכירים ) ,הוא בסעודה שלישית , זו עלייה שלישית של השבת , דרגה מאוד גבוהה , כמעת גמר התיקון , לכן זה נקרא כאין עולם הבא שבת , כנגד יום השביעי , ואז, מגיעים למצב ,שהכל נעשה כקדוש , ע"מ להשפיע
"
... והיינו, על ידי עליה לעולם האצילות, ששם נאמר "לא יגורך רע" כנודע…"שאין שום רע , הכל מתוקן לטוב . לא שהרע נעלם ,אלא, הפך להיות לשימוש לטובה
"... ולפי זה נמצא, שאם היה אדם הראשון ממתין בזווגו על שבת, היה זוכה למדרגה הנפלאה של "אורייתא וקוב"ה חד הוא"..."
אנחנו לומדים בעץ החיים של אר"י ,שאדם הראשון הוא נולד ביום השישי וכבר לא היה יכול להמתין לתיקונים , כי ראה ,איך אור הגדול רצה להתגלות ולכן הוא מיהר את התיקון שלו והתחיל לעשות עליות השבת לפני ,ששבת נכנסה וזו היית טעות שלו , לכן ,אומר בעל הסולם ,אם אדם הראשון היה מחכה ,עד כניסת השבת , אז, היה מגלה אור השבת ולא היית שום בעיה עם כל התהליך , חוץ מדבר אחד ,
שאז לא היה נשבר ,
לא היה חוטא ,
לא היה נגלה כל היצר הרע , כעומד מול הבורא
ולכן היה שוב מקבל אור הקטן ( נפש , דנפש , דנפש דעשיה , נר דקיק ) היה מתגלה בלבד
ולא היה יכול להיות כאן עבודה , השגת האורות גדולים , דבקות לבורא על פני כל האגו כנגד כל הכוחות המתנגדים לזה , זאת אומרת, לא היה מגלה כל העוצמת החיבור ,אבל , בכל זאת ,היה מגלה דבקות מינימאלית ( כמו תינוק דבוק לאמו ) . זה ההבדל הגדול ולכן חטא
"
... כי בזמן אדם הראשון היו העולמות גבוהים מאד, כמ"ש במרשב"י קדושים…"זאת אומרת, לפני שהוא חטא העולמות היו בדרגת עולם האצילות ואחרי שחטא ,אז ,הם כולם נפלו למטה דפרסה של אצילות, עד למצב של היום
"...ובאמת גם אחר החטא היה יכול לעלות לאצילות, בסוד העליה דשבת, ולא לירד משם. שזה סו"ה "פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים ואכל וחי לעולם". כי היה שם בסוד "אורייתא וקוב"ה חד הוא". אלא שהקב"ה גרשו משם, כמ"ש "ויגרש את האדם" וכו'. אכן יש להקשות ומאי איכפת ליה להשי"ת אם היה אוכל מעצה"ח וחי לעולם?
והתשובה היא, כי כל הקדושה הנפלאה ד"אורייתא וקוב"ה חד הוא", שהיתה מגולה בסוד השבת, היתה רק בסוד הלואה בלבד. כי שבת ה"ס "אתערותא דלעילא", בלי שום "אתערותא דלתתא". אמנם ודאי אין האורייתא נשלמת רק על ידי אתערותא דלתתא, בקיום התורה והמצות,..."
זאת אומרת, שאנחנו מתקנים את האגו שלנו , את היצר הרע שלנו ע"י האור ,שאנחנו מושכים לעצמנו והוא מתקן אותנו ואז אנחנו יכולים למלאות את הכלים שלנו באור .
אבל ,אנחנו עושים את זה , הכוונה ,שאנחנו מבררים את הרצונות , מבררים את האורות ,באיזו צורה הם יכולים לבוא ולתקן את הרצונות , הכוונות של הרצונות , בגובה , בגודל , באופי של הרצונות וזה בצורה כזאת כל פעם אנחנו מרגישים ,איך אנחנו יכולים להתלבש על הבורא , להדבק אליו , לעוד חלק ולעוד חלק להתאים את עצמנו אליו , זה עניין שובו בני ישראל עד השם אלוקיך ואם לא היינו עושים את העבודה הזאת, אז ,לא היינו מרגישים , מגלים כל עניין הדבקות בגילוי בורא ,שזו המטרה , שכל השיטת הקבלה ,כמו שכותב לנו בעל הסולם , שזה גילוי בורא לנברא בעולם הזה
"... ולפי זה יש לתמוה, איך זכה בשלימות בבחינת קוב"ה, אם האורייתא עוד לא היה לו בשלמות? וזה שתירצו חז"ל בסוד שאמר הקב"ה, "לוו עלי ואני פורע", כלומר, שאני יכול להלוות לכם שלמות התורה עד גמירא, עד שיהיה מספיק לבחינת "אורייתא וקוב"ה חד הוא",..."
ישנה בעיה , האדם ,שנמצא בניגוד עם הבורא לפי התכונות שלו , שהוא כולו לקבל והבורא כולו להשפיע , אז,לפי החוק הטבע , שני כוחות מנוגדים הם נמצאים בניתוק זה מזה , יש ביניהם בידוד , לא יכולים להרגיש זה את זה , לא יכולים להבין זה את זה , העיקר ,שאדם לא יכול להרגיש את הבורא , אין לו שום אפשרות לאחוז בו במשהו , אז ,איך הוא יכול להתחיל איזו מגע , איזו תחילת הדרך ?
וזה הולך לפי מערכת ,שעשה בורא , שהיא נקראת "לוו עלי ואני פורע" זאת אומרת, למרות שלא מגיע לך , אני נותן לך, כאילו מקדמה וע"י מקדמה הזאת אתה מתחיל לתקן את עצמך , לחיות וככה לאט לאט תתקדם וזה, בעצם, מה שאנחנו צריכים ללמוד לממש
"... והוא משום "אני פורע", כלומר שאיני חושש כלל ל"לוה רשע ולא ישלם". כי בידי הוא להעמיד עליכם מלך כהמן ובעל כרחכם אתם חוזרים למוטב, ותקיימו התורה מאהבה. "וכל העומד לגבות כגבוי דמי". ועל כן אני מלוה לכם ביום השבת. בסו"ה "וצדיק חונן ונותן". ולפיכך לא רצה השי"ת "שישלח ידו ולקח מעץ החיים" וכו'. כי אז לא היה אדה"ר פורע ומגלה את אורייתא בבחינת אתערותא דלתתא, והיתה נשארת בבחינת הלואה. ואז היתה מופרכת מעיקרה. כי אורייתא שאינה נשלמת איננה ראויה כלל לבחינת "אורייתא וקוב"ה חד הוא". כמובן. אלא שהשי"ת כבר חושב ההלואה, כמו שכבר היתה נפרעת, מתוך שבידו הוא להכריחו. "וכל העומד לגבות כגבוי דמי" כנ"ל. ועל כן הכריחו באמת: "ויגרש את האדם" וכו'. כדי שישלם את ההלואה. ובאמת גם הגירושין הוא נמשך מאכילת עץ הדעת. וז"ס מה שאמרו ז"ל על הכתוב "נורא עלילה לבני אדם". ענין החטא דעץ הדעת בעלילה באת עליו וכו'. ומובן עם הנ"ל דהיינו, כדי להכריחו לשלם את מה שלוה.
ועם דברים אלו מתבאר גם כן דברי קדשו במ"ש שהרמז דהמן מן התורה הוא, כי ענין עץ הדעת הוא בחינת, "אני מעמיד עליכם מלך כהמן" וכו'. כי כמו שהמן רצה להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים טף ונשים ביום אחד, כן עץ הדעת, ביום אכלכם ממנו מות תמותון; וכמו שעל ידי פחד המיתה מכח גזירת המן הכריח אותם לתשובה מאהבה, כן גילוי החטא דעץ הדעת המבואר בסו"ה: "המן העץ אשר צויתיך" וכו'. יכריח את האדם לתשובה מאהבה. בסוד "בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין". כי אם לא יעסוק בתורה תיכף ימות בעטיו של נחש. וכו'. והשי"ת יעזור לנו לשלם מה שהלוינו ונזכה לגאולה שלמה…"זאת אומרת ,או, שאנחנו מתקדמים ע"י זה שיש לנו אפשרות לעורר את הנחש הזה בעצמנו , בזה ,שאנחנו נמשכים לטוב , אז, הוא כל פעם מתגלה כעזר כנגדו ואנחנו כל הזמן מתגברים עליו ודווקא מגיעים לדבקות , או ,שאם אנחנו לא מספיקים את זה לעשות בצורה כזאת "לוו עלי ואני פורע" ,אז, מגיעים אלינו מכות והן מעצמן מעוררים אותם המצבים, שצריכים לעבור בצורה שלילית .
כל ההבדל הוא מי הגורם ? או שאנחנו ביגיעה שלנו ,או ,שזה בא מלמעלה , מהבורא
שאלה : מה הוא האור המחזיר למוטב ?
תשובה : יש רק אור אחד ויש רק רצון אחד , שהאור הזה ברא .
יש רק שתי תכונות בבריאה זה רצון להשפיע ורצון לקבל , רצון להשפיע זה הבורא ורצון לקבל זה מה שבורא ברא .
שני כוחות האלו ,הם פועלים זה כנגד זה , מצד הבורא הכוח הזה נקרא אור , מצד הנברא כוח הלקבל נקרא כלי .
מסביר לנו בעל הסולם ,שישנם עשרות סוגים של אורות וגם אותו דבר כלפי הכלי , בהתאם לזה , ישנם המון סוגי כלים , כל אחד מרצון להשפיע . רצון לקבל מתחלק להרבה מאוד הבחנות משלו .
האור שמגיע לכלי , למרות שכלי לא מסוגל לעבוד עמו נכון ולא כל כך אפילו רוצה , אלא ,עושה כל מני פעולות כאילו
( כמו ילד ,שמשחק במשהו ,זה בדיוק אותו דבר , אותו עקרון תראה מה שיש כאן ?
אור ,שמתעסק עם התינוק ומעורר בו כל מני דברים , כאשר הוא עושה את זה ,אז , בא אור אחר ומתלבש בו , בתוך אותם מאמצים שלו, זאת אומרת ,אני הראשון , אני אחרון , האור מפעיל את הרצון , והרצון ,שעושה תנועה ע"י האור הוא מזמין כבר אור אחר , שעושה בו פעולות יותר הכרתיות ,כביכול , שע"י זה ילד מתחיל להבין , להרגיש ונעשה כבעל נסיון , אפילו ,שהוא תינוק בן כמה חודשים )
כך אנחנו גם כן , אבל ,מפני שאנחנו יכולים להיות מחוברים בחברה בינינו , אז ,אנחנו יכולים להתחיל להתרשם לא רק מאור העליון , מי יודע ,אם אני מעורר אותו ,או, לא , אלא, אני יכול להתרשם מחברים.
אם אני מתרשם מעצמי ומפעיל כל מני פעולות , מחשבות ותיקונים הכל זה בלוף , זה הכל שקר , כי זה לא אני ,אלא ,האור פעל בי ועשה , כי אף פעם אני בעצמי לא יכול להתחיל איזשהי פעולה , זה אדם פשוט משקר לעצמו .
אבל ,אם אני מתקשר לחברה ומתחיל להתרשם מהסביבה , מהשפעת הסביבה על האדם ,אז ,אני יכול ללמוד , לקנות מהם , למשוך מהם רצונות , פעולות , כל מני התעוררויות ואז ,אני מתחיל במקום לחכות לאור ,שיעשה לי איזו התחלת הפעולה , אני כבר מתחיל בעצמי לעשות את זה .
זה כל העניין התקשרות אנשים זה לזה ואיך אנחנו מעבירים , "לכו ותתפרנסו זה מזה" , שאנחנו רוכשים זה מזה כוח , רצון , שנאה , קנאה , אהבה , שליטה כל ההתרשמויות איש לרעהו , שמזה אנחנו מתקדמים .
אחרי זה ,שאני מקבל חסרון מחברים , לא חשוב איזה צורות של חסרון ( שלילי , חיובי , נכון , לא נכון ) ,לא חשוב ,אבל זה מנענע אותי וע"י זה אני מתקדם . לכן ,כמה שהעולם מתקדם יותר ,הוא נעשה יותר מקושר , טכנית , אגויסטית ,אבל מקושר .
ואנחנו בקבוצה ,אם אנחנו עוסקים נכון זה עם זה ומעוררים זה את זה , אז ,אנחנו ע"י זה באמת יכולים להתקדם מהר למטרה ,
כי אז אנחנו מכוונים את עצמנו אליה ,
אז אנחנו הולכים ומתחילים לעורר אלו את אלו ( אני לא יכול לעורר את עצמי ,אבל ,חבר אני יכול לעורר בצורה מכוונת )
ע"י זה שאתה נמצא בתכונות אגויסטות קנאה , תאווה וכבוד, אז ,אני יכול לשחק לפניך ואתה תתפעל ממני ואמנם ,שאני משחק וזה שקר ,אבל ,אתה תתפעל ממני באמת וזא ,אם אני דואג לך ואתה דואג לי , אז אני מעורר אותך למטרה , כאילו אני רוצה אותה , כי היא חשובה ואתה מעורר אותי כאילו מטרה היא חשובה לך .
ואז כל אחד מאיתנו מתפעל מחבר השקרי , השחקן הזה , אבל ,בכל זאת ,אני מתפעל ואני מתחיל להתעורר ולהמשך למטרה ואז אני לא מחכה למה שקורה לי מהבורא , שזה הנקרא דרך בעתה , לפי תוכנית שלו , אלא אני ממהר לפי התוכנית ומשנה אותה …
וזה נקרא דרך אחישנה , שאנחנו כך ,בצורה כזאת מתקדמים וזה ,בעצם ,כל ההצלה שלנו . אם אנחנו לא מעוררים זה את זה , לך הביתה, חבל על הזמן , אלא ,אנחנו קודם כל באים לשיעורים במיוחד ,כדי לעורר זה את זה .
"
...להבין מאמר חז"ל "לוו עלי ואני פורע". פירוש, הנה תכלית מעשה שמים וארץ הוא אור השבת, שאור הזה צריך לבוא לידי גלוי לתחתונים, והתכלית הזה מתגלה ע"י תו"מ ומעשים טובים. וגמר התיקון נקרא, כשהאור הזה יתגלה בשלימותו ע"י אתערותא דלתתא, היינו בהקדם תו"מ. מה שאם כן טרם גמר התיקון, יש גם כן בחינת שבת הנקרא "מעין עולם הבא", שהאור השבת מאיר בין בפרט ובין בכלל כולו. ואור השבת הזה בא בהקפה, היינו בלי הקדם יגיעה, אלא אח"כ יפרע את כל הקפות. היינו, שאח"כ יתן את כל היגיעה, מה שהיה צריך לתת מקודם שזכה להאור, הוא משלם אח"כ. וזה פירוש "לוו עלי", היינו תמשיכו את האור השבת בהקפה, "ואני פורע" מלשון "ופרע את ראש האשה". היינו, שהשם ית' יגלה את האור הזה רק שעם ישראל ילוו, היינו שימשיכו, אף על פי שעדיין אינם ראויים, מכל מקום בהקפה יכול להמשיך…" ( לוו עלי ואני פורע
)
אינדקס