קטע משיעור בוקר 22.04.2016 חלק א' ( מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים ) ) 12 דקות + שאלות סדנא

יש לנו היום מיוחד , חג מיוחד , זה באמת חג גדול מאוד לכל ,מי שרוצה לעבור להרגשת העולם האמת , מהיציאה מהאגו , מהגלות הזאת ,שאנחנו נמצאים בעולם הזה ,לעולם הרוחני , שאנחנו מרגישים , מכירים את המערכת וכוח העליון ,שפועל בה , מזה אנחנו מתחילים את החיים הרוחניים שלנו , שחג הזה מסמל, ולכן אנחנו מצפים לנס , נס יציאת מצרים , לקבל כוחות מיוחדים , העליונים ,שכתוצאה מזה אנחנו נרגיש התעלות מדאגה לעצמי ,ע"מ לקבל , בזה מה שאנחנו חיים כאן ועכשיו ,לדאגה אחרת ,ע"מ להשפיע , לחיבור , לאהבה , להתכלל במערכת הכללית , השלמה , הגדולה וכך נתקדם .
זה ,מה שאנחנו מצפים שיקרה וזה נקרא נס
איך זה קורה ? נדבר על זה
איך אנחנו צריכים להכין את עצמנו ? גם כן נדבר
המעבר הוא מיוחד , אין יותר חשוב ממעבר הזה ,מגלות הזאת ,להיות בכלים דקבלה ומחשבה על עצמו , כאילו על עצמו , זה לא על עצמו , זה מה שאנחנו צריכים לבדוק , שזה לא לטובת האדם , כמו שעכשיו מתגלה בכל העולם , שכל האגו ,שאנחנו נמצאים בו ,זה בסופו של דבר לא לטובתנו , אלא , איזשהו כוח הרע שולט בנו ומבלבל אותנו ,שזה לטובתנו , כמו איזשהו בעל הבית רע , שהוא מבלבל אותנו ונראה לנו ,שאנחנו עובדים בשבילו ,זה אומר בשבלנו , לטובתו זה לתובתנו , אז , זה לא כך .
להכיר ,שזה לא אותו דבר - זה נקרא הכרת הרע , שאנחנו לאט לאט צריכים להכיר , עד כמה שמה שנדמה לנו , שאנחנו חושבים לטובת עצמנו, זה באמת לא , אלא ,הוא נמצא בתוכנו , אותו רצון ע"מ לקבל , הכוונה ע"מ לקבל ואנחנו ממש עושים עבודה , שהיא כולה לא מועברת אלינו , התוצאות ממנה אנחנו אף פעם לא מרגישים כתוצאות טובות , עד כדי כך ,שאדם מת ולא נשאר לו כלום מהמאמצים שלו בחיים , אז , כדי להבין טוב ,מה שקורה לנו, אנחנו צריכים להתאמץ יותר ויותר להבין הכל בצורה הנכונה , לא בצורת הסיפור , כמו שמספרים ( מצרים , יציאת מצרים , גלות מצרים , פרעה , מצרים , משה וכו' ), שזה בצורה ציורית ממש מובא כמו בספרי ילדים גם כן …

אלא, אנחנו צריכים להשתדל להרגיש את זה בגוף אחד, הכוונה היא שהכל זה בתוכנו , בכל אחד ואחד , שאנחנו כל אחד מאיתנו יש בו כל העולם , האדם הוא עולם קטן וזה בתוכנו מצרים , ארץ ישראל , מדבר , ים סוף , כל מה שיש בתוך הסיפור הזה , מצרים , פרעה , משה . כל ,מה שמתרחש בסיפור ,זה מתרחש בתוך האדם במעמד מיוחד בין כוחות הנפש שלו והוא משתדל לקבוע נכון את היחסים בין כל הדברים האלו והכל זה נכתב אף ורק לשם זה ,שהוא יבחין נכון בין הכוחות האלו ויתן מאמץ מצדו
איך לברר אותם נכון ?
איך להגיע למצב, שהבירור מביא אותו להתעלות מעל כוחות האדו שלו , שזה יקרא יציאת מצרים ולכן ,כאשר אנחנו מדברים , אז , כל אחד ואחד עושה מאמץ להשתדל להעביר את התמונה שלו החיצונה ( כי דברה תורה בלשון בני אדם , בשפת הענפים ,כמו שמסביר לנו בעל הסולם ) ,אבל ,אנחנו צריכים להבין ,שזה רק שפה וצריכים אנחנו לייחס את זה לשורשים , אם אנחנו רוצים להבין ,
מה קורה בכל אחד מאיתנו ?
מה צריך לקרות איתנו ?
שאנחנו צריכים להכנס לקשר עם כוחות שפועלים עלינו , אז , אנחנו צריכים לראות כל הסיפור הזה בצורה פנימית וזה העיקר, שאנחנו צריכים לעשות במאמץ שלנו בפסח , כי אם אנחנו עושים את המאמץ , אז ,בהחלט ,בהתאם לזה , עד כמה שאנחנו מתאמצים , אנחנו בזה מעוררים אור , שנמצא בשורש שלנו .
אם אנחנו רוצים להיות בשורש , להרגיש את עצמנו בשורש , אנחנו רוצים לראות עבודה שלנו בצורה הנכונה ,אז , אנחנו בזה מעוררים את האור , כוח , שפועל בשורש ואז אנחנו ,בהתאם לכמה שאנחנו רוצים להיות באותו מצב הפנימי , כמו שכל הסיפור הזה מדבר , כמו שהתורה מספרת , אז , בהתאם לזה ,אנחנו מעוררים את המאור המחזיר למוטב .
המאור המחזיר למוטב הוא מאיר על האדם במיוחד ולפי המאמץ ,שאדם רוצה להיות בסיפור הזה ,שזה יקרה לו , שכל מה שקורה בסיפור בשפת הענפים ,זה יקרה לו במעמד של השורשים ...
לכן ,כדאי לנו מאוד מאוד להתאמץ , כל מה שאנחנו מדברים ,שאנחנו נעביר לתמונה האמיתית , שיקרה בכל אחד ואחד ואני מבטיח לכם, שתוך מאמצים האלו הקצרים , שאתם תעשו , אתם תרגישו ,שבאמת אתם מתחילים בצורה טבעית לראות אחרי כל מילה כוח , מצב , בחינה ולא גאוגרפיה , יסטוריה , או, איזה דמויות . אז , בגישה הזאת אנחנו צריכים לקרא במיוחד הכל ,מה ששייך לפסח , כי כאן זה מצב הראשון , הרוחני ,שאנחנו חייבים לבצע אותו בפנימיותנו ומנקודה הזאת והאלה אנחנו יכולים אז להכנס לרוחניות

"...הכתוב אומר "דבר נא באוזני העם, וישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה, כלי כסף וכלי זהב, ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים" (שמות י"א).
הנה דרשת חז"ל (ברכות ט' ע"ב) "אמרי דבי רבי ינאי, אין "נא" אלא לשון בקשה. אמר לו הקב"ה למשה, בבקשה ממך, לך אמור להם לישראל, בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, כדי שלא יאמר אותו צדיק, ועבדום וענו אותם קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם".
העולם מקשים, וכי אם הקב"ה רצה לקיים הבטחתו לאברהם, כמו שכתוב "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", לא היה בידו להעשיר את עם ישראל בלי שאילת כלים ממצרים, שנראה שהוא דרך רמאות, שלכאורה נראה, ששאלו תחילה בשקר, היינו על הכוונה שלא להחזיר.
עוד יש להבין, בזה שהקב"ה אמר למשה, להפציר בישראל לשאול כלים אצל המצרים, כנ"ל, שאין "נא" אלא לשון בקשה. ומה היא ההפצרה הזאת, שמשמע, שהקב"ה היה יודע, שהם יתנגדו לזה. לכן בקש ממשה, שידבר עם ישראל. אם כן יש להבין, מהי סיבת התנגדותם של ישראל לדבר זה.
עוד יש להבין מה שכתוב "ויתן ה' את חן העם בעיני המצרים". איך יכולים להבין דבר זה, שהוא מקצה אל הקצה, הגם שמצד ה' הכל יכול להיות, אבל במובן הפשוט קשה להבין את זה, במה שכתוב (שמות א' י"ב) "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, ויקוצו מפני בני ישראל". ודרשו חז"ל, "מלמד שהיו בעיניהם כקוצים" (סוטה י"א).
נמצא, שנהפכו מ"קוצים", היינו במקום שלא היו יכולים לסבול את עם ישראל, והיו בעיניהם כקוצים, נהפך עכשיו מקצה אל הקצה, שכן מצא עם ישראל חן בעיני המצרים.
והנה בהבטחת הקב"ה לאברהם "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", גם כן יש להבין את כל הענין שמובא שם (בראשית ט"ו, ו') "ויאמר אליו, אני ה', אשר הוצאתיך מאור כשדים, לתת לך את הארץ הזאת לרשתה. ויאמר, ה' אלקים, במה אדע כי אירשנה. ויאמר לאברם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ..ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".
וגם כאן יש להבין, איזו תשובה קבל אברהם על השאלה "במה אדע כי אירשנה". כי תשובת הקב"ה היתה על שאלה זו, כמו שכתוב "ויאמר לאברם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". אם כן השאלה היתה על בטיחות הירושה. והתשובה על הבטיחות היתה, שעם ישראל יהיו בגלות. וכי הגלות היא הבטיחות על ירושת הארץ.
ותירץ אאמו"ר זצ"ל, שהפירוש של השאלה היה, כי ידוע שאין אור בלי כלי, היינו שאי אפשר לקבל מילוי אם אין חסרון. ו חסרון נקרא כלי. וכשראה, מה שהקב"ה רוצה לתת לבניו, אז אמר אברהם, הלא אני לא רואה, שבני, יהיה להם צורך לאותה ירושת הארץ הרוחנית. כי אמר, אם הם יקבלו איזו הארה קטנה, כבר יהיה להם סיפוק, כי מדרגה הכי קטנה ברוחניות, מביאה לאדם יותר תענוג מכל תענוגי הגשמיים, שישנם בעולם. ולפי זה, מתי שיקבלו איזו הארה קטנה, כבר יהיה להם מקום לחשוב, שאין מדרגות יותר גדולות, מזה שהשיגו. אם כן לא יהיה להם צורך לבקש עוד משהו.
ומשום זה היתה שאלת אברם להקב"ה, "במה אדע", שיהיה להם צורך לאותה ירושת ארץ הרוחנית. אם כן הוא ביקש מה', שיגיד לו, באיזה אופן יכולה להיות מציאות זו, שיהיה להם אור בלי כלי. ואברם הבין, שאור נותן הקב"ה, אבל כלים, היינו רצון לאורות יותר גדולים מכפי שכבר קיבלו, מי יתן להם להבין, שהם עוד צריכים להגיע להתעלות יותר גדולה, מכפי שהם מרגישים עכשיו.
היות שיש כלל ברוחניות, שכל דבר רוחני שבא לאדם, הוא מרגיש בו שלימות, שאין למעלה ממנו. כי כל דבר רוחני, הוא הרגשה שלימה, בלי שום חסרון, אחרת הוא לא נקרא רוחני כי רק בדבר גשמי יכול להיות תענוג, ומכל מקום מרגישים, שיש תענוג יותר גדול, מה שאין כן ברוחניות.
אם כן היה אברהם תמה על עצמו, איך ובמה יהיה להם צורך, לבקש מה', שיתן להם מדרגות יותר גדולות, הנקראות "ירושת הארץ". ואמר, שמה שהשיב לו הקב"ה "ידע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם", זוהי תשובת הקב"ה לאברם, מכאן, היינו מגלות מצרים, יהיה להם צורך לבקש מה', שיתן להם כל פעם כוחות יותר גדולים.
והטעם הוא, כי בזמן שהאדם מתחיל ללכת בעבודת ה', והוא רוצה שכל עשיותיו יהיו בעמ"נ להשפיע, והוא רואה שאין בידו להתגבר, אז האדם מבקש עזרה מה', שיעזור לו, כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו". ושואל הזה"ק, "במה מסייעין אותו, בנשמתא קדישא".
אי משום זה, כיון שכל מה שהיו מתגברים בעבודה, היה הכל נשקע בארץ, כמו שאומר בענין שבנו את פיתום ורעמסס, היינו כל יום היו צריכים להתחיל עבודתם מחדש, כי כל מה שבנו, הכל נכנס לתהום, ותמיד הם היו רואים את עצמם, כמי שאף פעם לא התחיל בעבודה, כי כאן שאין הם זוכרים שום דבר תורה, מה שנוגע לעניני עבודה, ותמיד כשעושים חשבון לעצמם, איפה עבודה שלנו, מה שאנחנו הכנסנו כוחות בעבודה, ולאן הם הלכו.
ועוד יותר מזה היה קשה להבין, איך היתה היכולת לקליפת פרעה לבלוע את כל עבודתם, אשר עבדו. עד כדי כך, שהם לא מרגישים, שהיתה פעם, שעסקו בעבודת ה', ושהיתה להם מטרה להגיע לשלימותם, וידעו מה שהם רוצים. פתאום באו לידי מצב, ששכחו הכל, ולא נשארו בהם שום רשימות מעבודתם וזה היה הכל בכוונה תחילה, שהקב"ה הכין קליפה לצורך זה, בכדי שכל פעם יהיו במצב של התחלה. וכידוע, כל התחלות קשות. אז יהיו מוכרחים לבקש מה', שיעזור להם כנ"ל "הבא לטהר מסייעין אותו". וכדברי הזה"ק, שכל פעם הם מקבלים בחינת "נשמתא קדישא", שזה נבחן כח מלמעלה, שזה אחר זה בכל פעם מקבלים תוספות נשמה. וזה מתקבץ אחר כך לחשבון גדול, כידוע ש"גמירי משמיא מיהב יהבינין משקל לא שקל" (חולין ס').
אלא כל הארה, שמקבלים מלמעלה, אף על פי שנסתלקת לפי שעה, אבל לבסוף, היינו כשגומר סכום יגיעה, מה שמוטל על האדם לגלות בבחינת "כל מה שבידך ובכוחך עשה", אז הוא מקבל בפעם אחת את כל מה שקיבל בזה אחר זה. והוא חשב, שהכל נכנס להקליפות. אז הוא מקבל הכל חזרה.
נמצא לפי הנ"ל, שכל ענין גלות מצרים היה בכדי לקבל כלים וצורך לאורות הגדולים, הנקראים "ירושת הארץ", שעל זה היה אברהם תמה ואמר, שהוא לא רואה שיהיה להבנים שלו צורך לאורות הגדולים האלו. והיות שאין אור בלי כלי, נמצא, אפילו שרוצים לתת להם, אבל אין להם כלים לקבל.
ומשום זה הוכנה להם גלות מצרים, שעל ידי השאלות והטענות של המצרים, שע"י זה יתרוקנו כל פעם ממה שכבר רכשו לעצמם קצת קדושה, והם היו יונקים מהם, ומשום זה יהיה להם תמיד צורך לבקש מה', שיאיר להם הדרך, שיוכלו ללכת קדימה והם ראו, שכל פעם הלכו אחור. וזה שכתב האר"י הקדוש, שבזמן יציאת מצרים, היו עם ישראל במ"ט שערי טומאה, עד שנגלה אליהם מלך מלכי המלכים וגאלם.
ולכאורה זה נגד השכל. הלא ידוע, שמשה ואהרן באו למצרים ודברו עם בני ישראל, שהקב"ה רוצה להוציא אותם ממצרים. ועשו במצרים את כל המופתים, ומזה שראו את עשר המכות שקבלו המצרים, בטח שזה היה צריך לקרב את הכלל ישראל לקדושה, ולא לעשות פעולה הפוכה, שנפלו כל פעם לשער של טומאה יותר עמוקה, עד שהגיעו בזמן, שהיו צריכים לצאת ממצרים, היינו שהיתה צריכה להיות הכנה גדולה לקבל אור הגאולה, ולבסוף מה אנו רואים, באיזה מצב הם היו, בזמן קבלת אור הגאולה, במ"ט שערי טומאה, היתכן דבר כזה וכפי שהסביר אאמו"ר זצ"ל, שענין גלות מצרים היה, בכדי להשיג כלים של המצרים. אבל רק בהשאלה. ואח"כ להחזיר להם בחזרה. כי הוא זצ"ל פירש, שענין זה, שהקב"ה אמר לאברהם, "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם", זו היתה הבטחה על הירושה. זאת אומרת, שיהיה להם צורך לקבלת השפע מהקב"ה. כי זה שרוצים לצאת מהשעבוד של המצרים, הוא יכול להיות רק על ידי עזרה עם נשמתא קדישא, כנ"ל. אז ממילא כל פעם הם יהיו זקוקים לעזרת ה'. ומזה יהיה להם צורך כל פעם להמשיך מדרגות יותר גדולות.
ובהאמור נבאר את הענין של "גלות מצרים", ואת ענין "השאלת כלים אצל המצרים". הנה אנו רואים, בזמן שמשה ואהרן באו לבני ישראל, כמו שכתוב (שמות ד' כ"ט) "וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל, וידבר אהרן את כל הדברים, אשר דבר ה', אל משה ויעש האתות לעיני העם, ויאמין העם וישמעו".
מכאן אנו רואים, שתיכף, שבאו משה ואהרן לבני ישראל, קיבלו עליהם את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה באמונה למעלה מהדעת. וכל, מה שהמצרים היו נותנים להם להבין עם כל השאלות וקשיות על אמונת ישראל, לא עלה בשם, כי הם הלכו למעלה מהדעת. ומשום זה, זה שהיו בגלות כל הזמן, לא היה יכול עכשיו לפעול בהם כלום.
היינו לאחר שבאו משה ואהרן לבני ישראל, שהקב"ה רוצה להוציא אותם מהגלות, תיכף קיבלו עליהם שלא לשמוע מכאן ולהבא את טענותיהם של המצרים, שבאו בשם פרעה מלך מצרים, שיותר כדאי להם שישארו תחת שליטתם, ורצו לתת להם להבין את אמיתיות הדרך של המצרים, ואל להם לשמוע במה שמשה ואהרן אומרים להם. שאנו רואים, שאתם צועקים לאמר "נלכה נזבחה לאלקינו". שזה נתן לכם להבין, שאתם צריכים לעזוב את מצרים וללכת אחריהם. ומה שהם אומרים לכם, מובן לנו, שאתם רוצים לשמוע את כל דבריהם בעיניים עצומות. היתכן לעשות כדבר הזה, בו בזמן שאנחנו מדברים אליכם דברים של טעם. ואין לכם שום דבר להשיב לנו, ומכל מקום אתם מתעקשים, שאתם מוכנים ללכת עד הסוף, כדברי משה ואהרן.
מזה אנו רואים, שלאחר ביאת משה ואהרן עם בשורת הגאולה, שהם יוצאים עכשיו מהשעבוד, שלא היו יכולים לעבוד עבודת הקודש, שמחו עכשיו עם הבשורה הזו, ולא צריכים לשום הפלגות של טעמי תורה וטעמי מצות. אלא הם היו שמחים בזה לבד, היינו ממה שיכולים עכשיו לקיים בבחינת מעשה לבד, מזה היה להם סיפוק גמור, והיו ששים ושמחים לעשות רצון קונם, כמו שכתוב "הם צועקים לאמר, נלכה נזבחה לאלוקינו" (שמות ה', ח')..."

שאלה : איך אנחנו יכולים להגדיר ,מה זה נקרא נס יציאת מצרים ?
מה זה נס ?
למה נס קורה דווקא ביציאת מצרים ?

שאלה : מה אנחנו צריכים לעשות כדי שיקרה לנו נס ?

שאלה : אומרים ,ששום דבר לא משתנה , חוץ מהכרת המצב , שקודם היינו גם באותו אגו , ברצון לקבל ורק לא הרגשנו את זה, עד שהתחלנו לתת לו איזה הגדרות , דרגות , עד שהתחלנו להבין ,שזו טומאה , התחלנו לכנות לו במ"ט שערי טומאה , אבל, קודם זה היה אחרת , חשבנו, שזה טוב ויפה . ע"י מה אנחנו משנים את היחס שלנו לרצון לקבל שלנו מטוב ( שבע שנות שובע , הפרעה יפה וטוב , מסדר עם ישראל בצורה הכי טובה ועם ישראל שולט על כל המצרים , מסודר שם כל כך יפה ) זה הכל, בעצם, איך שאדם מרגיש , מסתדרים בו , באיזו הערכה .
איך אנחנו עוברים בקורת שלנו ממצב הטוב ביותר ( פרעה , מצרים הכל בסדר ) ואיך אנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו במצב רע , במקום רע , בשליטה רעה, עד כדי כך, שזה ממש מ"ט שערי טומאה ?
מה תהליך שאנחנו עוברים ?



שאלה : כלפי איזו נקודה אנחנו בודקים פרעה , מצרים , מצרים כוחות האלו ?
למה הם הופכים להיות מטובים לרעים ?
מה משתנה בנו ?
וודאי ,שהם לא משתנים , אלא משתנה נקודת הבירור , בקורת שלנו ...
מה אצלנו משתנה בדיוק במצרים בתהליך הזה , שאנחנו עוברים , שאנחנו , פתאום ,מכל הדברים הטובים , שהיו לנו קודם נראים , עכשיו קובעים ,שהם דברים הרעים ? …

שאלה : מה הן הבחנות כלפי החיבור אנחנו עוברים במשך מצרים ?
כל העניין הוא חיבור , אנחנו צריכים לתקן מבנה אדם הראשון …, איך זה משתנה במצרים ?

שאלה : מה בדיוק השתנה בנקודה משבע שנות שובע ושבע שנות רעב ?
נגמרה דרגת יקוב ויוסף אומר לאחים : אנחנו חייבים להתחבר ...הם לא מסכימים ( להגיע לגדלות מדרגת יעקוב ) אחר כך מרגישים רעב ומאין ברירה , באים ומתחברים ( באים ליוסף במצרים ) מתחילים להתחבר ולעבוד על החיבור בדרגה חדשה , שזה נקרא כבר מצרים , עביות חדשה ומה קורה אז ?
שקורה להם ,שחצי מצב הוא טוב , מושך , יפה , מובן , מורגש , מילוי , הכל במוחא וליבא ופתאום מתחיל להיות מצב הרע , עקב מה זה קרה ?
כתוצאה ממה ?
מה השתנה ?



שאלה " למה ,כאשר מתחילות להיות שבע שנות רעב פרעה אומר להמית כל הבנים ?
למה לא לפני זה ורק מעכשיו ?

שאלה : שבע שנות שובע נגמרו ,אדם מתחיל להרגיש שהוא חייב להגיע למידת ההשפעה , לחיבור , להתאמה לבורא ואין לו את זה והוא צריך להגיע ,ע"מ להשפיע , לאהבת הזולת ,זה נקרא שמתחילות בו כוונות , המחשבות הנכונות , שהוא רוצה להתעלות למעלה מהדעת , למרות האגו שלו , למרות הכל הוא רוצה להגיע לע"מ להשפיע , להדמות לבורא .
זאת אומרת, החיבור שלו כבר בקבוצה , בהפצה , בלינוד, הכל סביב החיבור וחיבור הוא רואה עכשיו לא כנקודה ,ששם הוא מרוויח בכלים של פרעה , אלא ,בחיבור הוא רואה עכשיו נקודה ,ששם הוא יכול להשקיע את עצמו , את כולו ובזה להדמות לבורא .
כמו שבורא לכולם טוב ומטיב ולא חושב על עצמו ,אלא ,על הבריאות , כך הוא רוצה האדם לקבל כאלו כוחות שיחשוב רק על הבריאות וכאן הוא רואה, שאין לו את זה ולכן מתחילות להיות בזה שבע שנות רעב . הכוונות האלו להשפיע לקבוצה , לחשוב על האחרים , אלו כוונות ,שנקראות בנים . הפרעה , האגו שלנו רוצה למחוק אותם ואז ,מתוך המאבק הזה ,דווקא ,שרואים ,שכל הכוונות הנכונות , טובות הן כולן נבלעות ע"י אותו רצון לקבל הגדול ואין סוף לזה , לא מסוגלים לצאת מזה , אלא ,הכל בולע פרעה , גם בעניין של פתאום ורמסס , שזה מצב ממש של הסכנה ,שיכולים להשאר כך לעולמים ולעבוד לטובת הרצון לקבל , כאן חייבת להיות איזשהו נקודת פריצה , כאן נולד משה .
מה היא הנקודה הזאת ?

לחיים לאון ......תודה