שיעור 9: יסורים של אהבה בדרך "אחישנה"
צריכים להתבונן ,מה הוא הבדל בין דרך אחישנה ודרך בעתה ?
לא מובן . אנחנו לא מבינים איך אנחנו מתקדמים ?
אם מתקדמים בכלל ?
והאם התקדמות הזאת תלויה בהתקדמות שלנו , מאמצים שלנו , פעילות שלנו ?
האם הסבל הוא נותן משהו להתקדמות , ייסורים למיניהם , ייסורי אהבה , ייסורי שנאה ?
אחישנה ,אנחנו צריכים להבין ,שזאת רכישת האומנות בעבודת ה' מצד האדם , כאשר אדם מסגל את הרצון , נטייה לזה ,שהוא כן רוצה לעצמו להשיג מטרת הבריאה ,ומשקיע את עצמו בזה , שרק לזה כוונה שלו , פנים שלו ולזה ,הוא צריך להמציא חסרון ,שכאן זה ,דווקא ,דרך לא סתם איזה תענוגים שמושכים למיניהם , גשמיים , אלא , הוא צריך כאן להמציא כלי הרוחני , כדי להגיע לגילוי נשמה , גילוי האור העליון , שימלא את הנשמה פי תר"ך פעמים יותר ,ממה שהיא היית מלאה לפני החטא , שהיא היית אז במקום ,שנקרא גן עדן . אז ,מכל שכן ,איזה ייסורים צריכים לגלות , ייסורים זה חסרונות ,כי החומר שלנו הוא רצון לקבל . זאת אומרת, איך רצון לקבל צריך להשתוקק , שיחסר לו כל כך הכלי הזה ויחסר לא מחוסר מילוי הרגיל שברצון לקבל , אלא ,בחוסר השפעה ואהבה ,שהוא יוכל לתת . זאת אומרת ,ממדרגה יותר גבוהה , כי במדרגת הקבלה אנחנו ,כמו עגל , שיונק מהפרה , שהיא מדרגה יותר גבוהה ובה חסרון הרבה יותר ממה שבעגל , כמה שהוא רוצה לנאוק ,הפרה רוצה להניק פי כמה וכמה , כי חסרון בעליון זה צער השכינה , מה שנקרא ,לעומת חסרון שבאדם , חסרון הגשמי , הבהמי .
לכן ,אנחנו צריכים להבין ,שייסורים הם גדולים מאוד , שהם ,בעצם ,מצביעים על הגודל של הכלי של אחישנה וייסורים הם מסוג אחר לגמרי ,ממה שיש לנו בעולם הזה , אלא , ייסורים של השפעה , של נתינה , של אהבה . זאת אומרת ,חייבים אנחנו כאן להתכלל בדרגת הבינה ומשם להרגיש השפעה שלנו , שהיא יכולה להיות כלפי הבורא , שהוא ככתובת , כמקום , כחסרון , שאנחנו רוצים להשפיע לו , להשפיע בו . ונמלכות ,שהיא עלתה לבינה , מתקשרת עם בינה וממלא ומשפעה לנשמות , בעצם ,בזה היא משפיעה על הכתר וכך אנחנו מבצעים פעולת אחישנה .
אפשר לדבר כאן באמת על קבלת הייסורים גדולים , שנקראים צער השכינה , ייסורי אהבה , ייסורים מחוסר להשפיע מכל מיני צורות ( חוסר ידיעה , חוסר הבנה , חוסר הכלי , חבר כוחות , חסר תפילה וכו' ) הרבה אופנים לחסרון הזה , אבל ,בעצם ,למה שצריכים להגיע - לחסרון , שהוא נקרא הכלי , כי האור עליון באמת נמצא במנוחה מוחלטת והחיסרון הוא , " מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי " .
בואו ננסה קצת להתרשם מאותם ייסורים , מהיווצרות הכלי בדרך אחישנה , שזה באמת אומנות רוחנית , אומנות מיוחדת ,שאנחנו נצטרך לרכוש
"...1) האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה', ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולה, חולי האהבה, שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה והוא שוגה בה תמיד, בין בשבתו, בין בקומו, בין בשעה שהוא אוכל ושותה. יתר מזה, תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד, כמו שצונו, "בכל לבבך ובכל נפשך", והוא ששלמה אמר דרך משל, "כי חולת אהבה אני", וכל שיר השירים, משל הוא לענין זה.
(רמב"ם, יד החזקה, הלכות תשובה, פרק י')..."
דבר מאוד לא מובן , אני רואה סרטים , אני מסתכל על שנות נערות ,שיש אולי כאלו נטיות , אבל ,זו נטייה בהמית , שאנחנו משייכים לזה מילת האהבה , שזה בכלל לא אהבה , זה בעולם המודרני ככה זה נקרא , אבל ,באמת בדורות הקודמים , בפרט בעם ישראל לא היה עניין כזה של אהבה , שרי אהבה בין בחור ובחורה - לא היה נהוג ולא היה על זה מדובר . זה עניין חדש יחסית . "חולת אהבה " ,זאת אומרת ,מה כאן קורה , שצריכים אנחנו להגיע למצב שגופניות , גשמיות שלנו , כל החיים שלנו הם יחסרו לנו ממש מאהבת ה' ואהבת ה' זה לא מה שהבורא אוהב אותי , אלא , מה שאני נמצא באהבה אליו . ואהבה זה לא ,מה שמדובר ברומנים , ספרים , סיפורים ,שמספרים , היא מתבטא בנתינה , ברצון להטיב - זאת בעצם הפירוש הנכון של אהבה , כמו שאהבת אם לבנה , כך בין בני אדם : מי שאוהב את השני , במה הוא אוהב אותו ? בכמה ואיך ? בזה ,שמרגיש נתינה , בזה ,שמרגיש דחף לתת לו , לספק אותו , למלאות אותו . זו בעצם הרגשת האהבה . הרגשות אחרות אלו רגשות לגמרי - מין , כסף , כבוד , מושכלות אוכל וזה לא שייך למילת אהבה . מילת האהבה היא מבטאה רק בדחף לתת ואם אין לו מה לתת ו/ או ,לא מגלה שיש למי שהוא אוהב חסרון למה שיש לו , אז , לפי זה יש לו ממש צער , ייסורים . הייסורים האלה , אם יש לי משהו ואין חיסרון למי שאני רוצה לתת , אין לו חסרון לזה
נגיד ,אני רוצה לתת לחבר שלי אופניים , חשמלית והוא לא מעוניין לזה ,אז ,יש לי ייסורים מזה ,שיש לי ואין לו חסרון , שזה חסר לו , או ,שזה יחסר לו , שהוא ייהנה מזה , לפי דעתי
אז, יוצא ,שיש חסרון באור , עביות באור , שאור יכול להביא , זא אני אשפיע לו , אני אראה לו איך אפשר להנות מאופניים , מה אפשר לעשות עמו ...אני עושה פעולות מסביב ,שאולי ע"י זה אני אגרום לו לחסרון . גם כאן שאלה ,עד כמה , שאז התענוג שלי , התענוג שלו הוא יגדל או לא וכו' .
יש חסרון מצד השני , מצד המקבל , שהוא רוצה ואז או שפונה אלי , או שפונה לאחרים , או שלא פונה לאף אחד , אבל, חסר לו ואין לי מה לתת . איך במקרה כזה אני עושה ? מה הייסורים שלי ,כדי למלאות את החיסרון שלו ? זאת אומרת, ישנן כאן הרבה מאוד פעולות , שאנחנו עוד נבדוק אותן בדרך מתוך המעשים :
זה נקרא חסרון באור , חסרון בכלי , עביות באור , עביות בכלי וכו'
שאלה : מה זה נקרא להרגיש "חולה אהבה " ?
"...2) "זכו, אחישנה", היינו דרך תורה. "לא זכו, ע"י יסורים", שהיא דרך התפתחות, שסוף כל סוף יבוא הכל לתכלית השלימות. וענין דרך תורה, היינו שנותנים לאדם פשוט סגולות, שיכול לעשות לעצמו כלים מוכנים לזה. וענין כלים נעשה ע"י התפשטות האור והסתלקותו. שענין כלי נקרא דוקא הרצון לקבל. זאת אומרת, שחסר לו איזה דבר. ו"אין אור בלי כלי", שצריכים לתפוס את האור באיזה כלי, שיהיה לו אחיזה. ולאדם פשוט אי אפשר שיהיו לו חסרונות על דברים גבוהים, כיון שאי אפשר להיות חסרון טרם המילוי, כמ"ש "התפשטות האור והסתלקותו הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו" [...] ועל זה יש דרך תורה. כשהאדם מורגל בדרך התורה, להצטער על מיעוט השגה, וכל פעם יש לו איזה הארות, והם מתחלקות, אזי הם גורמים, שיהיה לו יותר צער ויותר כלים. וזה פירוש, שכל כלי חסר לה אור, שלא נתמלאה, שאורה החסר לה. נמצא, שכל מקום שחסר לה, נעשה [...] מציאות מקום לאמונה.
(בעל הסולם, שמעתי קצה. זכו אחישנה)..."
שני דרכים האלו הן ממש הפוכות
בדרך בעתה אדם כל הזמן מצטער על המילוי , שאין לו
שדרך אחישנה אדם כל פעם מצטער על חוסר יכולת לתת , להשפיע להיות באמונה , מה שאם כן בדרך בעתה מסתכל בדעת ובדרך אחישנה בכלי אמונה למעלה מהדעת .
לכן , בהתאם לזה זקוק למאור המחזיר למוטב ,שיחזיק אותו למעלה מהטבע שלו , מהאגו שלו , שיוכל כך לדרוש , כל הזמן להיות בדרישה של חסרון להשפיע , יכולת להשפיע , חיזוק בלהשפיע , אור האמונה ,שמביא את התיקון , שמביא את המסך וכו' .
בגלל שביטוי השפעה הוא בקבוצה ,אז ,כאן אפשר מיד לראות מי שנמצא בדרך בעתה ,או ,מי שנמצא בדרך אחישנה .
בדרך בעתה אדם הוא נסגר בתוך עצמו , אפילו שעושה פעולות הפצה , לימוד ומשתתף , אבל ,רואים שלא מתגבר להיות ממש שקוע בחברה , לדאוג לחיבור של כולם . הנמצא בדרך אחישנה הוא עושה פעולות לתיקון החברה וזה ,בעצם ,עיקר החיסרון , עיקר המאמצים שלו , מפני שיודע , ,שכאן זה הכלי הרוחני
שאלה : מה זה נקרא ,שאנחנו משתוקקים לכלי של אמונה ? שזה למעלה מהדעת
אינדקס 