קטע משיעור בוקר 04.09.2016 חלק א' ( הכנה לכנס , שיעור 2 "בונים חברה עתידית" ) , פסוקים מהשיעור
Leiderman Leon-Nahum·4 سبتمبر، 2016
אנחנו רואים ,שמיום ליום העולם מתקדם , אם אפשר להגיד שמתקדם , בעינינו ,שכן הוא מתקדם להכרעה , שהבורא צריך להביא את הנבראים לבחור בטוב ולמנוע מרע ,או ,בבחירה שלהם ,עד כמה שהם יוכלו לבחור וגם כן לעזור להם בזה , שזה תמיד בדרך שלנו , כאשר מעמידים את הנברא ,שהוא כולו רצון לקבל , בכל מיני תנאים ומהתנאים האלו הוא צריך לבחור את צורת ההתקדמות שלו , מטרת ההתקדמות שלו , אמצעים לזה וכו' ,ע"י זה כך מחנכים אותו , שמים אותו בכל מיני תנאים שונים , בכל מיני אופנים וכך נותנים לו אפשרות להתקדם במשהו לבחור במקצת , במעשים , בכל מיני תנאים חיצוניים , פנימיים .
אנחנו אפילו לא מכירים את רוב המצבים ,שעוברים עלינו ואיך אנחנו מגיבים עליהם בצורה אינסטינקטיבית ,או ,מכל מיני צורות ,שנראים לנו ,אבל ,בעצם זה אולי סיבות ,שקריות והחלטות שלנו הן לא אמתיות , אלא ,אנחנו לא יודעים בדיוק ,מה קורה ורק אחרי שלבי התפתחות רבים , במשך אלפי שנים אנחנו מדור לדור מגיעים למצב , שסוף סוף מתחילים לקבל איזו הבנה, מה קורה לנו ? וכאן מתגלה גם כן חכמת הקבלה . מתי ? מתי שאנושות , היא כבר מתחילה לקבל צורה עגולה , זאת אומרת ,בחיבור פחות או יותר גמור בכל חלקיה ושאנושות מגיעה כבר למצב ,שבהכרח חייבת להתקשר בצורה , שכולם צריכים לקבל צורה של חברה אחידה . חברה אחידה זה דבר מאוד גבוה ולא פשוט , אבל ,איכשהו להתחיל להכיר צורה , לפחות כיוון לקראת מה צריכים להתחיל לנוע כולם .
לכן ,אנחנו מגלים היום במשבר ( ככה אנחנו קוראים לזה משבר , משבר זה נקרא לידה ,בעצם, לפי מקור המילה ) , אנחנו מגלים שאנחנו נמצאים באמת במצב מאוד מיוחד , שאנחנו לא מכירים אותו לא יודעים , אבל ,בעיקר לא מכירים ולא יודעים הוא בזה ,שאנחנו לא מסוגלים לעכל אותו ,כי פתרון לא נראה לנו שבכלל ישנו למצב הזה .
זאת אומרת ,השכל שלנו , הרגש שלנו המבנה הפנימי שלנו הוא לא בנוי, כדי לתת פתרון למצב ,שאנחנו אליו הגענו , כי הפתרון הוא צריך להיות פשוט להיות מחוברים יפה וטוב מעל כל הבעיות ואז ,כאשר אנחנו מחוברים ,להתחיל מתוך החיבור שלנו לסדר את הדברים בצורה יפה , עתידה , אדיבה ,וודאי ,שלא לזה אנחנו מוכנים ומצב הוא מצב,שעדיין ישנם לפעמים בירורים גדולים ולשם זה מתגלה חכמת הקבלה , כדי לעזור לעם ישראל במיוחד ולאנושות בכלל לראות ,מה מיוחד ,שישנו במשבר וכמה שהוא באמת בעצמו מיוחד ואיך אנחנו צריכים להתקדם .
ולהתקדם ממש לחברה אחידה , חברה כללית ,כאיש אחד , אדם הראשון בעצם , לפי המבנה שלנו , שצריכים להקים חברה בצורה כזאת עם כל האגו ,שנמצא ומתפתח בתוך החברה הזאת במגוון הגדול בבניית החברה ,בצורה חדשה ,שאף ורק אז אנחנו יוצאים מהמשבר , נולדים מחדש , באים למימוש של חברה חדשה ובעצם זה רק האמצעי , כדי לגלות בתוך החברה את הבורא , את הכוח העליון בהזדהות ,אפילו בדבקות בו .
אז ,עקרונות של חברה עתידה אנחנו יכולים ללמוד מחכמת הקבלה או מהתורה , שלא חשוב באיזו שפה הם מגיעים לנו , אלא ,זה תנאים של החיבור הדדי , ,שנמצאים כולנו שווים ובאים למערכת ,שבה כל אחד חשוב ככולם ואז ,בתנאי הזה ,או ,בהתאם להתקדמות לתנאים האלו ,אז אנחנו מגלים את הכוח הכללי , שכוח השפעה ואהבה , שנקרא בורא , לפי מידת הכלי שלנו , הקשר בינינו הנכון ,כן השפעה ואהבה בינינו .
לומדים אנחנו מזה ,שיש 125 מדרגות בתיקון האגו שלנו , שאגו מתגלה לנו מצד אחד ותיקונים מצד השני , שאנחנו רוכשים וכך אנחנו מתקדמים . ויש בזה 125 מדרגות , חמש עולמות כל החשבון הזה הוא ידוע לנו . במימוש החברה אנחנו חייבים להביע כל החוקים הרוחניים ואז ,כאשר אנחנו מגיעים לזה , אז אומרים מקובלים העולם שלנו כבר אין לו יותר שום צורך לקיומו ,הוא פשוט נעלם מהרגשה שלנו , כי משהו ,שהיה ניתן לנו כהזדמנות לתקן את עצמנו ואנחנו כבר נמצאים במצב ללא שום חומר ואמצעים הנדרשים להשגת הדבקות וכך אנחנו מגיעים למטרת הבריאה . אז, בואו נראה עקרונות של חברה עתידית ונראה ,עד כמה ומאיפה הם הנובעים , מה אנחנו צריכים לעשות , כדי לממש אותם
"...1) באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו... הרי שמידות טובות ומידות רעות, מעשים טובים ומעשים רעים, נערכים רק כלפי טובת הציבור....והאמור, אינו בא אלא להראות את נקודת התורפה... והוא שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, ובזה יבוא העולם על תיקונו המלא. (בעל הסולם, השלום בעולם)..."
...2) ההתנגדות הקשה האגואיסטית, שמבין איש לרעהו, שעמה יחד מתחדדים היחסים הלאומיים, כל אלו לא יעברו מתוך העולם, על ידי שום עצה ותחבולה אנושיות, יהיה מה שיהיה. כי עינינו הרואות, איך החולה האומלל, מתגלגל ומתהפך מתוך מכאוביו האנושים... על כל צדדיו, שכבר האנושות השליכו את עצמם לימין קיצונית, כמעשה גרמניה, או לשמאל קיצונית, כמעשה רוסיה, ולא מלבד, שלא הקלו לעצמם את המצב, אלא עוד החמירו המחלה והכאב... הרי, שאין להם עצה אחרת, זולת... שיכוונו מעשיהם לחפץ ה', ולמטרתו... וכשיעשו זאת... תמחה זכר הקנאה והשנאה מהאנושות... כי אז, כל חברי האנושות, יתלכדו לגוף אחד בלב אחד, המלאה דעת את ה'.
(בעל הסולם, השלום) …"
"...3) הבורא בעצמו, מניח ידו של אדם, על גורל הטוב, דהיינו, על ידי שנותן לו, חיי נחת ועונג, בתוך החיים הגשמיים, המלאים יסורים ומכאובים וריקנים מכל תוכן. שבהכרח, נעתק האדם ובורח מהם, בזמן, שיראה לו, אפילו כמציץ מן החרכים, איזה מקום שלוה, להמלט שמה, מהחיים האלו, הקשים ממות. שאין לך, הנחת ידו של אדם, מצד הבורא, גדולה מזו, ודבר הבחירה של האדם היא רק לענין החיזוק. (בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, ד') …"
4) הגם שיש לכל אחד בחינת "מצע משלו", מכל מקום אין הכוחות מתגלים בפועל זולת על ידי הסביבה שהוא נמצא בה, בדומה לחטה הנזרעת באדמה, שאין כוחות החיטה מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שלה - שהיא האדמה, הגשם, ואור השמש... יוצא לפי זה אשר רק בענין בחירת הסביבה, משוער כל ענין ממשלתו של האדם על עצמו.
(בעל הסולם, החרות)
5) יש חירות לרצון לבחור בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה... שמתוך זה נעשה כפוי להשכלות גרועות ורעות... לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם - אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה. לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. (בעל הסולם, החרות)
6) אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בנין חברה, לכל אלה המעונינים ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ"ל, שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם ולא להשאר בבחינת בהמה... שכל אחד מאתנו נלך ברוח הזה "להשפיע לה'". ובכדי להגיע להשפיע לה', מוכרחים מקודם להתחיל להשפיע להאדם, שזה נקרא "אהבת הזולת". ואהבת הזולת לא יכולה להיות, אלא בביטול עצמו. שכל אחד ואחד צריך להיות בשפלות מצד אחד. ומצד השני אנו צריכים להתגאות, בזה שהבורא נתן לנו את ההזדמנות, שנוכל לכנס לתוך חברה, שלכל אחד מאתנו יש לו רק מטרה אחת "שהשכינה תשרה בינינו".
(רב"ש א', מטרת החברה - א')
שאלה : מה אנחנו מבקשים מהבורא , להשפיע לו או לאדם ? באיזו צורה פונים אליו?
7) אם מתאספים כמה יחידים שיש להם הכח הקטן הזה, שכדאי לצאת מאהבה עצמית, אלא שאין להם כל הכח והחשיבות לדבר השפעה... וכל אלה היחידים מתבטלים כל אחד להשני. כולם יש לכל הפחות בכח, את ענין של אהבת הבורא, אבל בפועל, לא יכולים לקיים את זה, אז על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, שהגוף הזה מורכב, למשל מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי עשרה מכפי שהוא היה יחידי. אבל בתנאי כשהם מתאספים, כל אחד יחשוב, שהוא בא עכשיו להמטרה לבטל את אהבה עצמית, היינו שלא יחשוב עתה איך למלאות את הרצון לקבל שלו, אלא יחשוב עכשיו עד כמה שאפשר רק על אהבת הזולת, רק על ידי זה הוא יכול לקבל רצון וצורך, שצריכים, לקבל תכונה חדשה שנקרא רצון להשפיע. ומאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת הבורא. (רב"ש א', אהבת חברים)
כתוב: ברוב עם הדְרָת מלך. נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכוח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אווירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הבורא. שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להיכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטן שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך.
(רב"ש א', סדר ישיבת התוועדות)
אינדקס