סיכום משיעור בוקר 09.09.2016 חלק א' ( "עליון מברר לצורך התחתון") 21 דקות
Leiderman Leon-Nahum·9 سبتمبر، 2016
"...עליון מברר לצורך התחתון את הגו"ע (מטעם ש"אין חבוש מתיר את עצמו"). והעליון עושה מסך על מ"ן דתחתון, היינו כוח הדוחה, עד שיהיה בחינת מקבל על מנת להשפיע. ורק אז נתפס האור בהמ"ן…"
זאת אומרת ,וודאי ,שאנחנו לא מסוגלים בעצמנו לעשות שום דבר , כי אנחנו רק בכוח אחד , כוח הרע , כוח השלילי . זה לא חשוב שלילי או חיובי ,אלא ,כוח אחד לא מסוגל לעשות שום דבר - צריכים שני כוחות מנוגדים ועד כמה שמנוגדים ויחד עם זה יכולים להשפיע בצורה הדדית זה על זה , אז ,הם יכולים לעשות ביניהם עבודה משותפת . לכן ,האדם הוא ,בעצם ,רצון ורצון שבינתיים נמצא סה"כ רק בניהול , תחת השפעת הכוח המקבל בלבד . לכן, חייבים להוסיף לו עוד כוח אחד , כוח המשפיע , שזה מתברר מתוך רצון לקבל בכוונה ע"מ להשפיע .
זאת אומרת, רצון לקבל נשאר רצון לקבל ומה שמצטרף אליו מכוח המשפיע זאת הכוונה . ומתוך זה ,שהנברא חייב להיות עצמאי , אז ,הוא חייב לדרוש את הכוח השני , החיובי , כנגד כוח השלילי . חיובי ושלילי הם נקראים בגלל ששלילי הוא פשוט הפוך מהכללי , מהבורא . אז,אם אדם ידרוש את הכוח החיובי ,נקרא שהוא מרוויח בעצמו את הרוחניות שלו , את המעמד שלו , עלייה שלו וכו',מה שאם כן,היה מקבל את זה בצורה מהתחלה ללא שום עבודה , היגיעה , דרישה , אז ,קודם כל לא היה מבין ,איפה הוא נמצא , כי לא היית לו עבודה בזה בבירור , בחיבור , בפירוק ( עבודת הבירור ותיקון ) וגם כן זה לא היה על חשבון עצמו , זאת אומרת ,לא היה עצמאי .
לכן ,כל העניין הוא , מה שנדרש מתחתון ,קודם כל זה העלאת מ"ן , שכתוב שאבותינו בארבעים שנות במדבר הם היו אוכלי המ"ן . זאת אומרת, רק ע"י גילוי חיסרון ( מ"ן זה חיסרון ) לכוח החיובי , לכוח השפעה , שיאיר עליהם, עד דרגת הבינה , עד שהם שבורים ביציאת המצרים , שרוצים להתקדש ( להגיע לצורת ההשפעה ) ,מקבלים לאט לאט כוחות , שמקדמים אותם ומגיעים לצורת ההשפעה ,שזה נקרא בינה , דרגת ארבעים , מ' וכך הם גדלים וזה נחשב על חשבונם , מפני שעל כל צד וצד ,שמהתחלה היה להם כוח הפוך מהשפעה , הם דורשים את הכוח השפעה ,שיבוא עליהם , שיוכלו לעבוד עמו . לכן ,נקרא ,כביכול ,שהם עושים את עצמם , הם בונים את עצמם בכל המדרגות האלו , עד שמגיעים לדרגת הבינה , דרגת ההשפעה .
ואחר כך עם כוח השפעה הם מתחילים לעבוד עם הרצון לקבל שלהם האגואיסטי עוד יותר בעומק , הם הופכים אותו ללקבל ע"מ להשפיע , לא שמתעלים במשך ארבעים דרגות , עד הבינה למעלה ( זאת אומרת ,מהמלכות עולים לבינה ), אלא ,אחר כך הם מתחילים עם הבינה לעבוד על המלכות וזה כבר נקרא כניסה לארץ ישראל , רצון ישר - אל , זה נקרא כיבוש הארץ וכך הם מתקדמים בעבודה . זה שלב ב' . משני שלבים האלו ,בעצם ,אדם גומר את התיקון שלו …העבודה שלנו מתחילה מזה ,שאנחנו מתחילים לקבל בחשבון שיש העליון , כוח עליון , רצון עליון .
אנחנו מתחילים להגיע להרגשה הזאת , הרגשה סמויה , לא ברורה , אבל ,שישנו כוח השפעה בטבע מגיעים ע"י עבודה שלנו במעגלים ואז אדם מתחיל להרגיש ,שיש לו למי לפנות . זה דרך זה ,שעובד בקבוצה , פונה אליהם ודרכם מאהבת הבריאות לאהבת ה' , הוא מתחיל להרגיש ,שיש לו למי לפנות , שיש מישהו לפניו , מעליו . אז ,כבר יש לו הרגשה איך לעלות הרגשה , לעלות את המ"ן ( מים זה נקרא בינה , נקבין זה נקרא מלכות -איך לחבר את הלכות לבינה ? על זה הוא מבקש ) , יש לו חיסרון להתחבר למשפיע , זה כבר מתוך זה ,שיש לו הארה .
הוא לא מרגיש את זה בצורה ברורה , הוא עדיין לא מבין ,איפה הוא נמצא , אבל ,איזה ניחוש , כזאת הרגשה פנימית ישנה ,שכבר יש לו שייכות לאיזשהו מעמד יותר העליון , וכוח הזה הוא כוח השפעה ואז אדם גם כן מבקש ,שיהיה לו קשר לכוח הזה .
ועליון עושה מסך על המ"ן דתחתון , על הבקשות האלו , מתי שאדם מתעורר . ואם אנחנו רוצים לדעת ,מתי אדם מתעורר ? - רק בזמן ,שהוא דואג להגיע לעליון דרך הקבוצה , כי לא יכול להיות אחרת ,כאשר הוא מבקש כוחות השפעה . רק להעביר את עצמנו דרך הקבוצה : זה מסמן , מתאם , רק בצורה כזאת אנחנו מעבירים דרכו את הרצונות שלנו , אז ,רצונות הם באמת לצורך השפעה .
העליון עושה מסך על המ"ן דתחתון ( זה עושה העליון , אנחנו לא יודעים מה זה ) הוא נותן לתחתון כוח הדוחה , עד שיהיה בחינת המקבל ע" להשפיע ( זה כבר בדרך ערוכה ) ,אבל ,התחתון מתחיל לקבל מסך , כוח הדוחה , שכבר יכול לדחות רצון לקבל ,שבו למען להיות ברצון להשפיע . במידה ,שהוא דוחה את המלכות ומעדיף את הבינה - זה נקרא ,שמלכות עולה לבינה ואז בונה בזה את "גלגלתא ועיניים" שלו , שבסופו של דבר המסך יעמוד אחרי "גלגלתא ועיניים" ויוכל להשתמש ב"גלגלתא ועיניים" ,כמו בכלים דהשפעה ,ורק אז נדפס האור בהמ"ן שלו , בכלי הזה . זה כבר לא העלאת החיסרון , זה כבר חיבור מלכות עם הבינה שאז האור יכול להתפשט , למלאות את המ"ן הזה , למה ? מצד אחד יש שם חיסרון ממלכות , מצד השני יש שם חיסרון להשפעה , מבינה ולכן לפי חוק השתוות הצורה האור ממלא את החיסרון הזה
"... פירוש, שענין מ"ן הוא בחינת רצון לקבל. וזהו מתבטא על ידי תפילה. שתפילה, הנקרא בחינת העלאת מ"ן, ועניית התפילה נקרא בחינת מ"ד, אור ישר, שפע עליונה, השפעה.והתפילה הזו, הנקרא מ"ן, צריכה לתנאים, היינו שיהיה בהתפילה התיקון של מסך, היינו שיהיה כוונתו לה', הנקרא לשמה…"
לכיוון כוח העליון . שוב , מתי אתה מקבל את הדחף הזה לכוח העליון ? לא ידוע , זה פשוט מקבל , תוצאה מהתמדה שלו . שום דבר כאן לא עוזר , אלא פשוט התמדה , עקשנות , עקביות בכל מה שאנחנו עושים .
עוד כמה שנים , עוד כמה שנים , אבל, זה מגיע , לא כל כך מהר ,כמו שרוצים , אמנם ,שבזמנינו שאמור להתקצר , אבל בעצם , כמו שאומר בעל הסולם , גם 20 וגם 30 שנה יכולים לעבור על האדם ואנחנו מדברים על התיקון ההכרחי , כי אין לנו מה להסתיר וזו תורת אמת ולכן אסור לא לגלות משהו לאדם , אין כאן שקר , אלא ,מי שחושב ,שהוא יכול להיות כמו בהמה זה זכותו , אחר כך יקבל איזו התעוררות , שתדחוף אותו לפתרון
"...כן הדבר לעניין חכמת הקבלה, שצריכה לחכמים גדולים חקרי לב, שיהגו בה עשרים שלושים שנה, ורק אז יוכלו להעיד עליה...ורק לאותם מאמינים המוסרים עצמם עליה בכל כוחם ומאודם….( חכמת הקבלה - והפילוסופיה )
"...אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תיכף לקבל פני המלך, שמינה כל אחד על משמרתו המתאימה לו…." ( הקדמה לתע"ס )
זה תיקונים גדולים , אני יכול להגיד רק שאנחנו לא מבינים איזה תיקונים אנחנו עוברים ללא הכרה . אותם 14 מיליארד שנה שיקום שלנו מתפתח , כמו שאומרים מדענים , אני לא רוצה להגיד נגד או בעד ולתקן דברים האלו , אבל , נעשה את זה כמו מדע ( זה לא משנה מספר שנים , הרבה בקיצור ) אנחנו רואים כמה שהחומר מתפתח : מ14 מליארד ,שמה 13 מתפתח חומר הדומם , אחר כך מיליארד עד שתיים הצומח , לא ,פחות קצת ,אחר כך חי זה עוד פחות , אחר כך מדבר זה בכלל . אומרים ,שעושים חשבון ,אם כל השנה זו התפתחות היקום , אז ,עשר שניות לפני ראש השנה , שנה חדשה ,שאנושות שם שמתחילה להתפתח . מה אני רוצה להגיד ,שאנחנו לא יודעים ,איך בתת הכרה , איזה מצבים גדולים , הכרחיים מבחינת הדומם , צומח וחי של הנשמה אנחנו צריכים לעבור לפני שאנחנו נתחיל להרגיש משהו . לכן ,כל השנים האלו , שאנחנו עוברים ,עד שמתחילים להרגיש - זו עבודה , זה אור עובד עלינו וכל הזמן עושה פעולות , הרבה פעולות , כמו ביקום 14 מיליארד שנה , כך הוא עושה אצלנו , מתקן הבחנות דומם , צומח וחי שבדרגת המדבר , בדרגת הנשמה ורק כאשר מגיע לדרגת המדבר שבנשמה , אנחנו מתחילים להרגיש ויש לנו תגובות , ויש לנו התקשרות מעורפלת כזאת עם הכוח הבורא . לכן ,לא לחשוב ,שלא קורה כלום . לכן הוא אומר
"...אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תיכף לקבל פני המלך, שמינה כל אחד על משמרתו המתאימה לו…."
ולא חכמה , תורה לא צריכה חכמה , כלום ,חוץ מעקשנות . אני מכיר אנשים וגם מספרים בספרים , ,שהיו ישנים בזמן השיעורים ( אבל באים, ישנים , הולכים ) ו...זוכים . וודאי ,שהיו משתתפים עם הקבוצה , עם החברים שלהם , כמו שאנחנו לומדים על קבוצה רבי שמעון , קבוצת רמח"ל כולם למדו קבלה בחיבור , אבל הזמן , מספר פעולות ,שאדם משורש נשמתו חייב לעבור , כדי להתחיל להרגיש את הכוח העליון ואין מה לעשות , לזרז כן , אבל ,מספר פעולות הוא בכל זאת חייב לעבור
"... והכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של התחתון, כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים.נמצא ששורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא מ"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע. היינו, שהעליון משפיע לתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע, שעל ידי זה שהתחתון מרגיש את רוממותו יתברך, אזי הוא מתחיל להבין, שכדאי להתבטל אליו ולהתבטל ממציאותו עצמו.
ואז הוא מרגיש שכל זה שיש לו מציאות, הוא רק מטעם שרצונו יתברך הוא כך, שיש רצון לה', שיהיה לתחתון מציאות, אבל הוא כשלעצמו רוצה להתבטל ממציאותו, נמצא אז שכל חיותו שהוא מרגיש, הוא על חשבון לשמה, ולא על חשבון עצמו.וכשמרגיש הרגשה זו, נבחן אז שכבר יש לו התיקון של המ"ן. ואז הוא מוכשר גם כן לקבל את המ"ד, שכבר אין ביניהם שום סתירה, כי גם התחתון רוצה בטובת העליון ולא לתועלת עצמו. וזה נבחן כשהעליון נותן לתחתון בחינת מוחין, אזי הוא נותן לו גם את הלבושי מוחין, כנ"ל שנותן לתחתון את השפע וגם את כוח המסך, שהוא הרצון להשפיע. וזה ענין "מתוך שלא לשמה באין לשמה"..."
אינדקס 