סיכום משיעור בוקר 19.09.2016 חלק א' ( "הבחנות בכלי רוחני") 28 דקות
Leiderman Leon-Nahum·19 سبتمبر، 2016
אנחנו לומדים מרב"ש ג' מאמרים , אני בכלל ממליץ לקרוא את הספר הזה , כל הרב"ש ג' כי כאן נכנסו כל המאמרים , אפשר להגיד רשומים שלו , פסקאות אפילו , שהיו בתוך מגירות שלו , שולחן ובארגז , שאספתי אחרי שהוא נפתר ומזה אנחנו בעצם הרכבנו והוספנו את זה בספר הזה . זה הוא רשם לעצמו במשך הרבה שנים והיה אוסף כך כל מיני חתיכות נייר , לכן כתב את זה בסגנון משלו , קרוב לו , ללא לחשוב למי הוא כותב אלא על הרעיון עצמו . לכן מאמרים האלו הם קצרים וכדאי מאוד לקרוא אותם , יותר ויותר לחזור אליהם מפני שזה מקרב אותנו מאוד למורנו
"...מוצאי ר"ה תשמ"במלכות דעליון, נעשה כתר לתחתון.דומם לפי עצמו יש לו שלימות.צומח מוכרח מקום להתבטל בתוך הדומם.ואחר כך יכול לצמוח בהמסך כלול אהבה ויראה.אהבה ויראה נקרא שני מלאכים המשמשים להאדם להגיע להמטרה.החזרת אח"פ ביוד ספירות נקרא עשרת ימי תשובה.יש בחינת דומם, שיש לו כח המחיה, אבל כולם לא יכולים לעשות שום תנועה באופן פרטי, אלא שיש להם תנועה כוללת. אלא מי שרוצה להיות בחינת צומח, הוא צריך לעשות בחינת סוף על הדומם, היינו שאינו רוצה לקבל את הסיבה הנותנת חיים להדומם דקדושה, שהיא בחינת מצות אנשים מלומדה.
זאת אומרת שכל מה שמחייב אותו ללכת בדרך ה', הוא מסיבת הסביבה, שהסביבה חינכה אותו להתנהג כך, היינו כמו שהסביבה מחייבת אותו. והם כשלעצמם יש בהם בחינת שלימות, המכונה כלל ישראל, ובהם מאיר בחינת מקיף, המכונה הארה מרחוק. פירוש, אף על פי שהם מרוחקים מסיבת שינוי הצורה, מכל מקום מאיר בהם הארה כללית.אבל מי שעושה סוף על זה, ואינו רוצה להיות נמשך אחר הכלל, אלא רוצה להיות צומח, שתהיה לו תנועה פרטית, שלא יהיה תלוי בהכלל.
וכשהוא סוף, המכונה מלכות דעליון, הנקרא המצב הקודם נעשה כתר לתחתון, הסיום הזה שהוא עושה על הדומם, זהו שורש להכנס למדרגה שניה, המכונה צומח.וכמו שאי אפשר להיות שום צמיחה עד שיהיה הזרע נרקב ונאבד בהדומם, כמו כן הוא צריך להיות נאבד בהדומם. שפירושו שאינו מרגיש שום מציאות של עצמו, דהיינו שאינו מרגיש שום חיות בהדומם. הקובע מקום לתפילתו, אז מתחיל לצמוח אצלו בחינת תנועה פרטית, המכונה צומח. אבל בכדי לצאת צומח צריך חרישה ושאר מלאכות.המסך שבראש כולל אהבה ויראה, שפירושו שעל ידי שהוא מסך ומעלה אור חוזר, הוא עושה חשבון, כמה שהוא יכול לקבל בעל מנת להשפיע, הוא יקבל.
ועל השיעור שפע שאם יקבל לא יוכל לכוון בעל מנת להשפיע, את זה הוא לא יקבל.וצריכים לדעת את פירוש של אור חוזר. שכפי המבואר בתע"ס הוא, היות שמרגיש תענוג גדול בזה שהוא רוצה להשפיע לה', ואז הוא רואה מה אפשר לומר, שעם פעולה זאת שהוא יעשה יוכל להנות לה'. אז הוא רואה, היות שמטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו, לכן כשמקבל את תענוגי ה', בזה הוא מהנה לה'. וזה נקרא שמקבל הנאה ותענוג בכדי לעשות נחת רוח ליוצרו. וזה נקרא אהבה, ומתוך אהבת ה' הוא מקבל את תענוג.
ואת החלק מה שהמסך אמר שזה לא יקבל, מחמת שהוא לא רוצה להיות מרוחק מה', מטעם שינוי צורה, וזה נקרא יראה, כמבואר בהסולם.ובזה מובן מה שכתוב בזהר הקדוש, "שמי עם י"ה הוא לא תעשה", הוא מפחד לקבל, משום שהוא לא יהיה נפרד מה', מסיבת שינוי צורה. וזהו חלק הגדול שאין המסך יכול לקבל אותו בעל מנת להשפיע. לכן נקרא י"ה שהוא בחינת ג"ר. והאור הזה נקרא בשם אור מקיף. והחלק הקטן שהוא מקבל נקרא אור פנימי. לכן נקרא "זה זכרי עם ו"ה הוא רמ"ח עשה", שזה כן צריכים לקבל. וזה נקרא אהבה. אבל על החלק שהוא לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע צריך להיות יראה, שלא יבוא לידי שינוי צורה…"
היית מעדיף ,שאתם תקראו את זה במשך היום כמה פעמים ואחר כך תדונו , זה כאילו משפטים ,שצריכים עוד להשלים ביניהם , עוד כל מיני מחשבות
שאלה : מה זה מלכות דעליון נעשה כתר דתחתון ?
תשובה : ישנה הויה לבד , אחת ,אין יותר - זה עשר ספירות י' ק' ו' ק' שו' כולל בתוכו שישה ולכן זה עשר . וזה אנחנו אומרים ארבע בחינות ( חוץ מבחינת כתר ) ,שהם הופכים להיות לצמצום , מסך ואור חוזר , אז ,חמש בחינות הופכות להיות לעשר ספירות והן מתחילות לעבוד עשר ספירות האלו , כדי להחזיר את עצמם , שמלכות שלהן, שהיא מרגישה את עצמה כנבדלת מכל היתר הספירות , שהן פועלות עליה - היא מרגישה את עצמה כעצמאית , היא מרגישה בושה ,לכן ,מלכות היא עושה צמצום , היא מעמידה מסך , היא רוצה להשפיע , כמו אורח כלפי בעל הבית , אור חוזר .
כל הספירות בין הכתר למלכות הם השפה , בואו נגיד , זה יחס הדדי שביניהם ( בין בעל הבית שזה כתר ומלכות שזה אורח ) ועל זה אנחנו מדברים . לכן ,אין לנו יותר מעשר ספירות וכל העבודה של המלכות להידמות לכתר , להגיע להזדהות , לדבקות בכתר , כולה היא בתוך עשר ספירות , אין מציאות אחרת , היא לא מרגישה יותר מזה : הבורא זה מה שנמצא בתוך עשר ספירות , נברא נמצא בתוך עשר ספירות , כל הקשר ביניהם , מצבים , הכל בתוך עשר ספירות . זה אנחנו לומדים .
עכשיו , כדי להקל על עצמה להזדהות עם הכתר, מלכות עושה צמצום , מסך ומתחילה לקבל כמה שהיא מסוגלת ע"מ להשפיע וכך היא מתחלקת להרבה מאוד פרצופים , מנות , שלא בבת אחת היא יכולה לקבל ע"מ להשפיע ,אלא ,כל פעם קצת יותר ,מצד השני ,בכל מיני אופנים שונים וכו' . אי אפשר לעשות את העבודה הזאת בבת אחת ,אז ,היא חושבת ,שהיא יכולה לעשות את זה ברהבה פעולות נפרדות , הדרגתיות , בשרשרת פעולות . כך אנחנו רואים, שנבנים פרצופים .
זאת אומרת ,זה אותה מלכות , שהיא פשוט חותכת את היחס שלה לכתר , שהיא רוצה להביא ,עד כמה שהיא כלפי בעל הבית רוצה להשפיע באותן פעולות השפעה ,שהיא מסוגלת לעשות . בפעולות כאלו , שמלכות עושה , אז, יוצא שפעולה שלה קודמת , שזה נקרא העליון , ממנה אחר כך יוצאת פעולה הבאה , שהיא נקראת תחתון . וזה יוצא שממלכות דעליון ( החלטה , ביום , הנברא ,שבתוך פעולה הקודמת) מזה יוצאת החלטה ,מה אני עושה הלאה , שזה כתר דתחתון וכך בשרשרת היא משתוקקת להגיע לזה ,שכמו הבורא במאה אחוז כלפי הנברא ,כך הנברא שיהיה במאה אחוז כלפי הבורא . אנחנו כולנו כוללים אותה מלכות , לכן ,נקראים בני אדם והמלכות הזאת היא נקראת אדם ממילה ,שרוצה להידמות לבורא , לכתר
תלמיד : כאשר אומר דומם ויש לו שלמות , מה זאת אומרת
רב: זה משהו אחר , הדומם יש לו שלמות הכי גדולה ,שיכולה להיות מכל סוגי הנבראים . אנחנו ראוים את זה , אתה רואה ,עד כמה שדומם ממלא את כל היקום שלנו . למה ? כי זו צורה הכי יציבה , כי לאף אחד מהם אין בחירה חופשית . אתה לוקח איזה מינרל , איזה אבן , טבלת ייסודות ואתה יודע ,שבכל מקום החומר הזה הוא כך וכך מתנהג , אין אפס , אין לו שום צורה מסויימת ,שלקחת אותו ממאדים ,או ,מכדור הארץ ,או ,מאיזה כוכב . זאת אומרת ,יש סה"כ חומר רצון לקבל ורצון לקבל הזה הוא בכל מקום אותו דבר .
זאת אומרת, אם יש לך בני אדם בדרגת הדומם , מה אופי שלהם ? הם לא מפעילים מעצמם , ,אלא ,רק ע"י מישהו ,שנמצא לפניהם , מעליהם . לכולם יש , אפשר להגיד , אותו רצון , אותה יכולת , אותה נטייה להיות מופעלים . הם ככה ,ראש קטן , לא רוצים יותר כלום , רק למלאות את עצמם במה שיש להם ( כמו בכל מינרל, שיש לו רצון מסוים , מספר חלקים שבאטום , שהוא קובע ,עד כמה שהוא נמצא באיזה תכונות וזהו , הוא רוצה לקיים את עצמו , לא מעל זה ) גם כך בני אדם והם 99 אחוז באנושות , שכך הם מתקיימים . הם רוצים דברים מסוימים לחיים ולא רוצים לחשוב , אין להם אפשרות לחשוב על משהו למעלה מזה .
אתה לא יכול להוציא אותם מרמה שלהם ולכן להיות בשלמות אצלם דבר יחסית קל : אוכל , מין , משפחה , כסף קצת , כבוד ומושכלות עוד פחות . יש ,וודאי ,בכל אחד ואחד הבדל ,כמו במתכות , חומרים ,אבל בעצם זה החיים . כך נקרא דומם .לכן ,כאשר אנחנו מפיצים חכמת הקבלה ,אנחנו צריכים להבין ,שהקהל הוא רובו דומם .
צומח - הוא צריך להרוג בו את הדומם ( צומח הרוחני ) . הוא צומח מהדומם , אבל ,הוא לא יכול להסכים עם זה ,שהוא דומם והוא נולד . הלידה שלו מהדומם היא לידה לא פשוטה . הוא בזה מאבד יציבות , הרגשת הבטחון , הוא מושפע כבר מכל הרוחות , אז ,הוא צריך להיות יותר חזק מהדומם , אמנם שדומם הוא כל כך חזק , אבל ,צומח ,כדי לצמוח הוא בכל פרט ופרט שהוא צומח צריך להיות יותר חזק מהדומם , אחרת לא יוכל להתקיים בפני כל ההשפעות עליו .
זאת אומרת ,הוא כלול משני כוחות : אהבה ושנאה , יראה ואהבה , פלוס מינוס וכבר הוא לפי זה קיים . צומח זה דבר גדול , אמנם שהכל בא מהדומם , אבל ,צומח זה כבר דרגה של חיים . אבל , חיים גם למעלה גם למתה , גם כל מיני עליות , ירידות ( חיים ומות ) ,הכל זה כבר נמצא בצומח
שאלה :"...וכמו שאי אפשר להיות שום צמיחה עד שיהיה הזרע נרקב ונאבד בהדומם, כמו כן הוא צריך להיות נאבד בהדומם. שפירושו שאינו מרגיש שום מציאות של עצמו, דהיינו שאינו מרגיש שום חיות בהדומם…" אחר כך ,אם אני לא מרגיש שום חיות , שום מציאות ,מאיפה יש לי את המעבר לשלב הבא ?
תשובה : מיתה
תלמיד : לא הבנתי , אז , אני מת עכשיו מה גורם
רב: שמוות שלך נגרמת ע"י זה ,שאתה רוצה להיות צומח
תלמיד : אבל ,אבדתי את הרצון שלי בתוך הדומם , אני לא רוצה כלום
רב: זה משהו אחר , אז ,אתה נמצא ביאוש
תלמיד : זה מה שהוא כותב פה
רב: אף פעם אל תגיד ,שהוא כותב
תלמיד : זה מה שאני מבין ,שהוא כותב "...להיות נאבד בהדומם. שפירושו שאינו מרגיש שום מציאות של עצמו, דהיינו שאינו מרגיש שום חיות בהדומם…"
רב: לא שזה היגיע אליו , שנותנים לך הרגשה כזאת ,שאתה לא יכול לסבול , רע לך ונמאס לך - לא , הוא הולך בכוונה בעבודה שלו , בצורה שיטתית , מזמין מאור המחזיר למוטב , שמביא אותו לדרגת מוות
תלמיד : עכשיו הגעתי לדרגת מות , מה גורם לי לעשות את הצד הבא , יכולת לעשות צד הבא , רצון לעשות צד הבא ?
רב: אז ,אתה נולד , המות הופכת להיות ללידה - עכשיו אתה בא לגלגול צומח
תלמיד : אבל ,הוא כותב פה ,כדי לצאת צומח צריך חרישה ושאר המלאכות , מאיפה יש לי את היכולת ברגע ,שאני מת לעשות את הדבר הזה ?
רב: בואו נפסיק עם זה
תלמיד : הם לא מדברים על מצב תאורטי, אלא ,על המצב מעשי
רב: אני אומר לך ,שזה עוד לא מעשים ,אם אתה כך שואל , צריך ללכת לקראת לגמור עם דרגת הדומם
תלמיד : אז ,אני שאלתי ,כאשר גמרתי עם דרגת הדומם ,מאיפה יש לי את הכוח לעשות את הצעד ולעבור לדרגת הצומח ?
רב: מאיפה גמרת דרגת הדומם , ע"י איזה כוח ?
תלמיד : מאור המחזיר למוטב
רב: אז ,מה אתה שואל ?
תלמיד : אין לי יכולת לעשות בקשה , אני מת ?
רב: לא יכול להיות , דווקא ,מזה שאתה מת אתה יכול לעשות בקשות חדשות , כי המיתה היא זה שמת בך דומם , רק דומם ועכשיו אתה מתחיל להרגיש במקומו צומח , כמו שנולד .
איך אותו חתיכת בשר , שהיה בתוך אימא , שנקרא עובר והיה כולו מנוהל ע"י אימא עכשיו מתחיל לחיות . הוא נגמר שם מבחינת העובר ונולד מבחינת הוולד , ילדתלמיד : זאת אומרת ,המעבר הזה הוא לא בשליטתי , יצירת רצון החדש אני צריך לקבל באיזשהו מקום , לפי מה שאני מבין ? רב: שום דבר לא בשליטתנו , חוץ מע"י החברה לעורר מאור המחזיר למוטב
אינדקס