פורום הקבוצה הוירטואלית
האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.
פורום הקבוצה הוירטואלית

חברים מכל הכלי הוירטואלי מוזמנים להתחבר יחד לשם גילוי תכונת ההשפעה בעולם.
 
אינדקסאינדקס  Latest imagesLatest images  חיפושחיפוש  הרשםהרשם  התחבר  

 

 העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 25/10/2016

Go down 
מחברהודעה
משה




מספר הודעות : 1140
Join date : 30.10.14

העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 25/10/2016 Empty
הודעהנושא: העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 25/10/2016   העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 25/10/2016 EmptyTue Oct 25, 2016 4:23 pm



סיכום משיעור בוקר 25.10.2016 חלק א' ( אגרת 18 - 1926, עמ' ס"ז ) 29 דקות
Leiderman Leon-Nahum·25 أكتوبر، 2016

כמו שהנושא שלנו דבקות בכלל ההכנה לכל שיעור בכחמת הקבלה צריכה להיות בצורה כזאת לכיוון הדבקות , כי זאת המטרה של כל הבריאה , כל התהליך שאנחנו צריכים לעבור . לכן אם אנחנו מכוונים לאותה מטרה , איכשהו אנחנו מזמינים בזה המאור המחזיר למוטב , כוח המתקן והוא מסדר אותנו כדי שנגיע בעזרתו למצב שנקרא דבקות . אז נכין את עצמנו לנכנס לאגרת


"...כבוד ידי"נ... נ"י...אמנם שמור רגליך מלקבל טלטולא דגברא טרם הזמן. כי "במקום שאדם חושב, שם הוא". ועל כן בזמן שאדם בטוח שלא יחסר לו כל טוב, אפשר לו לשים עמלו בדברי תורה, כי "ברוך מתדבק בברוך".אבל בחוסר הבטחון יתחייב בטרחא, וכל טרחא הוא מס"א. "ואין ארור מתדבק בברוך". כי לא יוכל לשים כל עמלו בדברי תורה.

ואם אמנם מרגיש הוא לכתת רגליו במדינת הים, על כל פנים, לא יחשוב בדברים אלו כלום, אלא במהירות גדולה כמו שכפאו שד, ויחזור לקביעותיה, כדי דלא יפזר נצוציו בזמנים ומקומות אשר זולת זה, עודם אינם מאוחדים כראוי.ודע שלא ישוער שום פגם מהתחתונים, רק בזמן ומקום המורשים, כמו שהוא עכשיו, רצוני לומר, אם מועיל, או מצטער, או ח"ו מתיאש לרגע הנוכחה, הרי הוא "שדי תכלה בכל הזמנים, ובכל המקומות שבעולם", שז"ס "רגע באפו, וכמה זעמו"? רגע.על כן אין תקנה לאדם, אלא להיישיר כל הרגעים ההוים, והעתידים לבוא, שיהיו מוקטרים ומוגשים לשמו הגדול.

ומי שדוחה רגע שנוכח פניו, כי מוקשה הוא, מגלה כסילותו לכל, שכל העולמות, וכל הזמנים, אינם כדאים בעדו, באשר שאין אור פניו מלובש בשינוי העיתים והזמנים, אע"פ שעבודתו של אדם, בהכרח משתנה על ידיהם. ובעבור זה, הוכן לנו בזכות אבותינו הקדושים, האמונה והבטחון שלמעלה מן הדעת, שהאדם משתמש בהם, ברגעים הקשים, בלי טורח ובלי לאות.

וזה ענין "בהאי אתא קלילא, זמין לכל עבידתיה בהני יומא שיתא". כי אות ה"א שהיא שורש הבריאה, היא אות קלה, שאין הטורח מועיל להגדיל קומתה ולא כלום, באשר "דאזדריקת ע"ד א"ס וא"ת", ע"כ המקבל עליו עול מלכות שמים שלמה, אינו מוצא טורח בעבודת השי"ת, ועל כן יכול להיות דבוק בהשי"ת ביום ובלילה, באור ובחושך, ולא יעצרנו הגשם, הנברא בעובר ושב, בחלוף ותמורה, כי הכתר שה"ס אין סוף ב"ה, מאיר לכולם בשוה ממש, שהסכל ההולך, תחת מבול של המניעות הזורם עליו, מלפניו ומלאחריו, ואומר לכל, שאינו מרגיש בחסרון הפסק הדבקות, איזה קלקול ואון בעדו.

כי אם היה מרגיש את זה, ודאי היה מתחזק למצוא איזה תחבולה, להנצל על כל פנים מהפסק הדבקות, הן פחות והן יותר, אשר תחבולה זו עדיין לא נמנעה משום מבקש אותה, או על דרך "מחשבת האמונה", או על דרך "הבטחון", או על ידי "בקשות תפלתו", שהמה מותאמים לאדם דוקא במקומות הצרים הדחוקים, כי אפילו "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי", אשר על כן אין צורך לזה למוחין דגדלות, לשמור על הענף שלא יופסק משורשו כרגע.

"ואם שלוש אלה לא יעשה לה", אלא "ויצאה" לרשות הרבים, תחת שעבוד הבריות, "חנם אין כסף", לאדון זה, כי לא יתנו לו כלום, בעד טרחתו, בעמל של דברים בטלים. כמו שכתוב: "כמוהם יהיו עושיהם", וכו', ומה יבקש מאתם כזה שנברא על ידי הנעבד, משתחוה למעשה ידיו? על כן, כל האומר שיש לו מניעות מן השמים, אני אומר עליו, ששקר העיד בקונו. אלא בזדון לבו עושה את עצמו מונע באשר שאין לו הרצון האמיתי, להיות דבוק בהשי"ת, מחמת קשריו החזקים עם "הכתרין דמסאבותא", שאינו רוצה מתוך פנימיות הלב להפרד מהם לנצחיות.

וזש"ה "ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף, ובלוא מחיר יין וחלב". דהיינו, כל תפלתנו להשי"ת, שיעניק לנו מחכמתו וזיוו יתברך, הוא רק משום שחפץ ממנו שנתקשט לפניו ברצונות האלו, בסוד "רוח אמשיך רוח ואייתא רוח".על דרך משל: משום שאין זה מן הנמוס לבוא אל המלך פנימה, בלי איזה בקשה... אבל האמת שאין לנו עסק עם המתנה בערכה עצמה, אלא בזה שזכינו להיות דבוק הן פחות והן יותר, בו ית'.ועל דרך משל: בעבד שרוצה להתדבק במלך מתוך תשוקת לבו, ומתחיל ללכת בנמוסי המלכות.

ומסדר לו ית' איזה בקשה. והמלך דוחה אותו. אם פיקח הוא, הרי הוא אומר למלך, אמתיית נקודת לבו, שאינו חפץ בשום מתנות, אלא שהמלך יסדר לו איזה שרות, הפחות שבפחותים, ויהיה באיזה צורה שיהיה, רק להיות דבוק באיזה שעור עם המלך. בקטורא חדא דלא יופסק ח"ו מאד. כרגע כבר גלה לנו המלך זה בצורה של דביקות, אשר שפלה היא בעיני השפלים, וערכה תמיד לפי מדת הרצון, של נקודת הלב, דהיינו, התפלה, האמונה והבטחון, שהוא תמיד לא יחסר המזג כנ"ל, אפילו ברגע קטן מכ"ד שעות המעת לעת.

אבל השפלים, מתוך נקודת לבבם, אינם משתוקקים לדביקות במלך עצמו, בגופא דמלכא, אלא במתנותיו המרובות ובשמעם דבר המלך, שמחלק מקנה וחיל בתענוגים נפלאים. אשר יזרמו הניצוצות מתוך עומק לב אל מתנותיו העצומות. אשר על כן, מוצאים טורח בדביקותו ית', דמה ח"ו יהיה מזה, וכדומה מהצורות של מה בכך, אלא תפוחי הזהב...



ועל כן, כל מבין יצחק אל העובדים האלו שלבם חסר, ואומרים לכל שסכלים המה, כי מספרים שיש להם מניעות וד"ל.אבל "ברית אבות לא תמה", "והבא לטהר מסייעין אותו", ותכף בבוקר, בקומו משנתו יקדש הרגע הראשון בדביקותו ית', וישפוך לבו להשי"ת, שישמרהו כל הכ"ד שעות שבמעל"ע, שלא יעבור במוחו דבר בטל, ולא ידומה לו זאת לנמנע, או למעלה מן הטבע, כי תמונת הטבע העושה המחיצה של ברזל וכו'.

וראוי לאדם לבטל מחיצות הטבע המוחשות לו. אלא מתחילה יאמין שאין מחיצות הטבע מפסיק אליו ית' ח"ו, ואחר כך יתפלל בכל לבו, אפילו על דבר שהוא למעלה מרצון טבעו.והבן את זה תמיד, גם כן בכל שעה שיהיו עוברים ושבים עליו צורות שאינם של קדושה, ויופסק כרגע, תכף בזוכרו, יראה לשפוך לבבו, שמכאן ולהלאה, יציל אותו השי"ת מהפסק מדבקותו, בכל יכולתו, ולאט לאט יתרצה לבו לה', ויחשוק להדבק בו באמת. וחפץ ה' בידו יצליח. …"


יוצא לנו מכל זה אמונה מאוד יציבה ברורה , פשוטה לתפיסה , כמו שהוא כותב בעל הסולם בהקדמה לתע"ס , שבמחשבה אחת נעשתה כל המציאות , כל העולמות 'והמחשבה הזאת היא כוללת תחילה , אמצע וסוף הבריאה והשכר וכו' . הכל זה בא מהדבקות , שבאמת הבריאה אף פעם לא יצא מזה , אלא , נעשה צמצום וריחוק רק כלפי הרגשת הנברא , כדי לתת לו אפשרות להתקדם בצורה הדרגתית , כדי כל פעם להעדיף קשר עם הבורא על פני כל המכשולים , כל הצורות של העולם הזה , שעושה לו מחיצה .

לכן ,הבורא נותן הפרעות בכל מיני צורות ,שאדם רואה את עצמו , גופו , משפחה , עולם הזה ,בכל מיני אופנים וצריך להיזהר לא ליפול לשעבוד לבריאות ,או ,לרשות הרבים ,מה שנקרא , אלא ,להבין ,שכל פעם הוא נמצא מול הבורא וכך בינו והבורא בכוונה ישנה צורה הזאת של העולם , העלמה ואדם צריך להשתדל להתגבר על העלמה הזאת ,כאילו שהיא לא נמצאת .

היא ,וודאי ,נמצאת בחושים שלו , בתכונות שלו ,הלו מתוקנות עדיין , אבל ,הוא צריך להשתדל להיות למעלה ממנה , מהתמונה הזאת , שכל הצורות האלו לא ירחיקו אותו מהבורא וכך הוא יתקדם כל פעם בדבקות לבורא ולא יפול לשעבוד של העולם הזה ,או ,בריאות , לצורה הזאת ,שכל הזמן ממלא את המוח ולב שלו , אלא , כמו שאומר בעל הסולם ,בזה שמתעורר מייד מהרגע ,שמתעורר מייד קושר את עצמו לבורא , שנמצא עמו בדבקות וכל היתר , מה שמרגיש מחוצה "אני " והוא , כל היתר זה רק הפרעות .

או שאני מקבל אותן כהפרעות , שהן כך באות אלי באמת , אבל ,אני יכול להפוך אותן ,דווקא ,לאמצעים שע"י אני מגביר את הקשר שלי עם הבורא מנקודה , שנמצאת בדבקות עמו ,עד הפרצוף השלם , ששווה לו . וזו העבודה שלנו


שאלה : יש פה משל של בעל הסולם על זה ,שהוא אומר "...השפלים, מתוך נקודת לבבם, אינם משתוקקים לדביקות במלך עצמו, בגופא דמלכא, אלא במתנותיו …" מה היא הדבקות במלך ?
תשובה : זה לא משל , זה באמת כך , מה אדם רוצה ? או שכר בתוכו, או שהוא רוצה להיות דבוק במלך במידת הנאמנות , במידת השפעה , אהבה , חיבור , מסירות . איך משנים ? יש לו שתי אפשרויות - או לכיוון עצמו ,או לכיוון המלך
תלמיד : איך ע"י חיבור בינינו אנחנו יכולים להגיע לדבקות אמתית ?
רב: החיבור בינינו זה אמצעי , אסור לנו לשכוח ,שסה"כ שבירת הכלים זה דבר ההכרחי , כדי להביא לנו אמצעי , מקום , מעבדה , פעולות ,שע"י אנחנו יכולים לאתר , להרגיש , לבדוק - איפה אנחנו נמצאים ? באיזו צורה , מצב ? באיזו מידה קשורים לבורא , כי צורת הקשר בינינו מהווה לנו צורת הבורא . כאשר אנחנו מתקשרים בינינו בקשר על פני הפירוד , הפער בין זה לזה , אנחנו מרגישים אותו , נגיד , כשחור על גבי לבן , אור על גבי חושך , לא חשוב , איך לקרוא לזה , אבל,כשתי צורות , כי צורה אחת אנחנו לא תופסים , אנחנו צריכים שניים והבדל ביניהן .

ההבדל ביניהן לא צבעים , איזו צורה ,אלא ,הבדל מהותי , שאני מבין מתוך ההבדלים האלו , מה זה נקרא פירוד ? מה זה נקרא דבקות ? ומתוך פירוד ודבקות אני מתחיל מתוך זה להשיג - מה זה נקרא בורא ? אחרת אני לא מסוגל לתפוס . לכן ,מכאן אנחנו מבינים בצורך שבירת הכלים והעבדה שלנו הדרגתית ,איך להגיע לאתר את הבורא , אבל ,זה בתנאי ,שכל העיסוק שלנו הוא לכוון אותנו לדבקות , שזו מטרת הבריאה ותחילת הבריאה : הנקודה ,שבורא ברא, היא היית בדבקות בבורא מתוך זה ,שהיא היית מבוטלת ואחר כך מה שקרה , שהאור נתן לנקודה הזאת כל העביות , מעמד הפוך ממנו בזה ,שנכנס לנקודה הזאת והפך את עצמו לאור השחור , לעביות .

ואז יוצא,שכל האגו שלנו הוא בדיוק הפוך גם לפי הכמות , גם לפי האיכות מהבורא . ואנחנו , דווקא ,מתוך זה ,כאשר אנחנו הופכים אותו מצורה שחורה לצורה לבנה בהדרגה ,אנחנו מתחילים להכיר מהות הבורא , מי זה הבורא ? מה זה השפעה ? זו העבודה שלנו . לכן ,צריכים לא לשכוח במשך כל השעות ,כאשר אנחנו ערים , שנמצאים אנחנו בדבקות עם הבורא וכל העולם , מה שאנחנו מרגשיים , זה הכל כמחיצה ,שבאה לא כדי להסתיר את הבורא מאתנו , אלא , כדי לתת לנו מקום לחזק את הקשר בינינו והבורא . אנחנו ,למרות שיש לנו כל מיני הפרעות ברמות ואופנים שונים , אנחנו מחזיקים את הקשר ואפילו מחזקים אותו וכל הזמן משתדלים להיות בדבקות המתגברת . זו העבודה בסה"כ .

עכשיו , איך מבצעים אותה ? מבצעים אותה,שאני לא יכול מול הבורא כל הזמן לעשות את זה , אלא ,כל העבודה שלי היא בקשר עם הקבוצה . שמכל העולם הזה ישנה קבוצה , שאנחנו בינינו יכולים לממש את הדביקות בבורא , שבמידה שבינינו אנחנו משיגים את הדבקות , יש לנו גם דבקות עם הבורא , כי הבורא הוא כתוצאה ממאמצים בינינו . זה נקרא מאהבת הבריאות לאהבת ה' .

זהו , אז ,כל העבודה היא דיי פרקטית ונמצאת לפנינו . אין לנו לאן לברוח , אלא ,ההפך ,כל העבודה ( לא חשוב איזו עשירייה תעמוד אצלנו למשוך אותנו כולנו לעבודה ) זו תמיד אותה עבודה , רק בדגש על פני הקשר השונים : פעם זה עם דגש על העבודה עם הפרעות , פעם על אמונה , פעם על זהירות , מידת הדבקות עצמה , שכוללת בתוכה כל היתר צורות , זהירות , זריזות , על הפחדים וחרדות , על הגדלות הבורא . ישנן הרבה צורות , יחס לבורא ,שאנחנו צריכים כל פעם לחזור עליהם ביתר עומק וגובה הבירור וכך נרגיש בהם יותר ויותר מציאות , איפה שאנחנו באמת נמצאים ואז אנחנו נראה את כל העולם הזה כממש כמשחק , העולם המדומה , שכולו מיועד אף ורק כדי לתת לנו אפשרות לאחוז בכוח הנעלם


שאלה : בדיוק הגדלות של הבורא , החשיבות דברים ,שמתגלים לאדם ,כאשר מתעוררת נקודה שבלב , אולי אחרי זה לוקחים את זה ממנו ,אבל, זה עדיין נשאר בכתובים , עדיין מורגש . הגדלות הבורא , תחושה של אמת - איך כל זה לוקחים ומלבישים על החברים ? שרע לי אני צועק לבורא
תשובה : זה כמו מטרה ואמצעי , ואמצעי הופך להיות גם כן למטרה , כי החברים אתה לא רואה אחר כך כחברים , אתה רואה את זה כתבנית , מערכת , כלי , שבו מתגלה הבורא , שבורא מתגלה בכלי ,כצורת הכלי .

מה ייתן לך איזה כלי ניגון ? אלא מי שמבצע , איך מבצעים עליו את הניגון , הניגון ,שהם יודעים לעשות ביניהם , שהם יכולים להתקשר כל פעם , בכל מיני צורות שונות , כאשר אתה רואה , שומע את כל הצורות השונות האלו , כמו תווים , כמו שינויים - זה מביא לך צורת הבורא .

גם התווים ,שאת השומע , צלילים , הם לא אומרים לך כלום , אלא ,הסדר שביניהם , ההתקשרות ביניהם , איך שהם עוברים ובונים בך צורה וסדר רגשות ומזה אתה מתפעל . וזה מה שקורה בקבוצה : כל מיני צורות יחסים , שאתם משתדלים לקשור אותם יחד ואור העליון בזה משתתף . זה כמו אותם הצלילים , האור העליון נמצא בתוך חברים , החברים משתנים כל פעם ביחסים ביניהם ובהתאם לזה האור העליון משתנה , הוא נמצא במנוחה מוחלטת , אז , כאילו היחסים בינינו משנים אותו ואנחנו שומעים בעצם מצד אחד יחסים בינינו ומצד השני ,שבהם נמצא אור העליון וזה מתבטא אצלנו בצורת האותיות , בטנתא .

זה דברים ,שאז אנחנו נראה ,מה בדיוק אנחנו תופסים ? כלים או אורות , אורות ,שמייצבים את הכלים ? או ,כלים ,שמגבילים את האורות ? זה כבר דברים עדינים , נגיע אליהם . אבל ,לעת עתה העבודה היא מאוד פשוטה וצריכה להיות תמיד מול עיניים : ,שיש לי בורא , אני מכוון לדבקות בו וע"י קבוצה מצדי ובהפרעת בכל העולם הזה בינינו
חזרה למעלה Go down
 
העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 25/10/2016
חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1
 Similar topics
-
» העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 23/8/2016
» העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 13/9/2016
» העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 30/9/2016
» העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 24/8/2016
» העברת סיכום שעור בוקר יומי שלאון מפרסם בפייסבוק 14/9/2016

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
פורום הקבוצה הוירטואלית :: פורום הקבוצה הוירטואלית :: קבלה כללי-
קפוץ אל: