בס"ד
ישיבת חברה– ישיבה לחברים וירטואלים התומכים בלימוד והפצת חכמת הקבלה
בישיבה הוירטואלית שתתקיים בתוכנת טים ספיק ,(בחדר Hebrew
Speaking frends ) נבצע קריאה הכנה ודיון באמרותיהם של מקובלים ,
בנוסף נעלה על-נס את חשיבות החיבור – נא הכינו עצמכם והתנדבו לקחת חלק בה - לחיים לכולנו ובהצלחה.
הכנהחיבור מעל ניגודים... זו בעצם העבודה שלנו... זה מה שהבורא הכין לנו ליגיעה, לפעולה...
שמצד אחד, אנחנו צריכים להיות בניגודים הגדולים ביותר, הבולטים ביותר... אחרת, הוא לא נקרא נברא, אם הוא לא מנוגד לאחרים... ברצון שלו, בגאווה שלו, במעמד שלו, בדעה, בהבנה, בעקשנות... הוא מלא כוח התמדה על דעתו כלפי כולם... גם כלפי הבורא...
מצד שני, על ידי כוח העליון מקבל יכולת להתחבר עם כולם ולשמור על יחודו, על דעתו, על גאוותו יחד עם זה... לא נכנע כלפי האחרים... וכך כל אחד ואחד מהנבראים...
לזה אנחנו צריכים להגיע..."
1. קטע לדיוןכל אחד מאתנו יכול לבטל את עצמו... את השימוש בעל מנת לקבל של הרשימו שלו... ובזה אנחנו לא מבטלים את הרשימו, את היחודיות...
ואז מעל זה מתעלים ויכולים להתחבר... אבל יכולים להתחבר בשלישי, בבורא בלבד...
האדם קשור לבוא ומעביר דרך הבורא כצינור את היחס שלו לאחרים...
אז היחודיות נשמרת... ועוד יותר, מכפילה את עצמה לפי כמות האנשים שלהם האדם משפיע..."
שיר 2. קטע לדיון"יש לכם להרבות באהבת חברים. ואי אפשר לבוא לידי אהבה תמידית, רק על ידי דביקות. זאת אומרת, שתתאחדו בקשר אמיץ. וזה יכול להיות, רק אם תנסו לפשוט את הלבוש שבה נתון הנשמה הפנימית, שהלבוש הזה נקרא אהבה עצמית. שרק הלבוש הזה מפריד בין שתי נקודות. מה שאם כן כשהולכים בדרך ישר, אז מן שתי הנקודות הנבחנים ל"שני קוים המכחישים זה את זה", באים לידי קו האמצעי, שהוא כולל ב' הקוים ביחד." (רב"ש ב', אגרת ה)
3. שיר 4. קטע לדיון** מה זה צער השכינה?
השכינה זה, שוב, אותו מקום שאותו אדם הולך לחבר, שבו הוא רוצה לעשות נחת רוח לבורא והוא מרגיש שיש לו עדיין כאלו רצונות שהוא לא מסוגל לצרף אותם לשם. ורצונות האלו כביכול הפוכים, הם רוצים לעצמם, הם בניגוד לשכינה ממש, כי כמה שאדם מקים רצונות בעל מנת להשפיע לפי זה הוא מגלה ומאתר שיש לו רצונות בעל מנת לקבל. אם אין קדושה אין קליפה וההיפך, אז לכן יש לו צער.
תלמיד: לאדם, לא לשכינה?...
שיר 5. קטע לדיוןלבניין השכינה אנחנו צריכים לדאוג. זו כל העבודה שלנו, זו כל הדאגה שלנו, זו כל המהות של העולם הזה, המצב מחוצה לרוחניות, מחוץ לשכינה, שמאפשר לנו דווקא לבנות את זה. לכן, ראוי אדם לזה, מי שראוי, ורצוי לחשוב על זה תמיד. שרק זאת תהיה המטרה, והעבודה שלנו, והבעיה, ובכמה שאנחנו מצליחים בזה, אנחנו צריכים לתלות כל ההצלחה בכלל בכל החיים שלנו. עד כדי כך שגם העולם הזה וכל מה שיש בו מצטרף לבניית השכינה, וכך אנחנו נהיה כולנו בעיסוק הזה.
שיר 6. קטע לדיון*** כל אחד מרגיש תענוג בזה שמקבל משהו טעים, נעים, שהכלים שלו מוכנים לזה. ויחד עם זה, אם אנחנו מגלים שיש בעל בית, ושאנחנו מקבלים והוא משפיע, אז מתעוררים בנו רגשות האלה של בושה.
והרגשת הבושה הזאת היא מתעוררת בהתאם להתפתחות האדם, עד כמה שהוא יותר מפותח, פחות מפותח. בדרך כלל בדרגת חי אנחנו לא מרגישים שום בושה. לא דומם, צומח וחי, לא מרגישים שום בושה. ולא אדם שנמצא בדרגת חי, לא מרגיש בושה
שיר לסיום!!!!!!!!!!!!!!!!! שבוע טוב לכולם ומטרתי!!!!!!!!!!!!!