. קטע לדיון
*** אין בכלל בני אדם מחוצה לי, אם מה שיש להם זה כול חסרונות שלי, בצורה כזאת הם נמצאים לפניי, מופיעים, ואם אני משמש אותם בעזרת האגו שלי שמפריד בינינו, ביני לבין החסרונות האלה, בין בני אדם האלו, אז בזה אני באמת יכול לעשות פעולות כביכול על מנת להשפיע, ובזה בסופו של דבר אני משמש את הבורא.
שיר
2. קטע לדיון
*** עד שאני לא משמש לכל החברים, כהכי פחות מהם אני לא מגיע לשמש את בורא, ובזה הם משמשים אותי. יש לי מדידה ובדיקה עד כמה שאני מתקרב למטרה ומשמש, ממש משמש, זאת אומרת לפי טובתם הרוחנית, ולא לפי טובתי שנראה לי, שטובתי אני מוצא רק אחרי שאני משמש אותם, ובכל מה שהם צריכים אני משתדל לממש אותם ומתוך זה, ביחס לכולם כזה, אני מוצא את הפתח לשמש את הבורא.
3.שיר
4. קטע לדיון
** שאלה: מה זה לשמש אותם לטובתם?
לטובתם, כאילו זה לשמש אותם ולטובתם. הם חסרונות שלי, רק מתוך השבירה הם נמצאים מחוצה לי, ואני רואה אותם כחסרונות זרים. עכשיו, אם אני משמש אותם, זה מעל האגו שלי, שאני מצמצם את עצמי במידה הזאת ומשרת אותם, אז זה נקרא שאני כבר עובד בעל מנת להשפיע. שאני עובד כך כלפי העשירייה נגיד, לא כלפי כל העולם, כלפיי העשירייה, בוא נגיד שבה כל העולם, אז זה יוצא שאני עובד מהכלי שהוא כולו בעל מנת להשפיע. אז דרך הכלי הזה אני יכול לפנות לבורא, כי כבר הפעולה שלי, הגישה שלי היא למעלה מהדעת, היא למעלה מהרצון לקבל שלי, זה נקרא "לשמש את קוני", שבלי זה איך אני אפנה לבורא? רק מתוך הכלי.
שיר
5. קטע לדיון
* מה זה לשרת את הקבוצה?
לשרת את הקבוצה זה לשרת לרצונות שלהם אפילו שהם אגואיסטים לא חשוב איזה, מפני שהוא מורחק מהם על ידי האגו שלו, אז הרצונות האגואיסטים שלהם מתוך האגו שלו, אם הוא יממש, הם יהיו פעולות ההשפעה.
שאלה: יש איזה רצונות ספציפיים בקבוצה שאני אמור להתחבר?
כן, לחיבור, לכל מה ששייך להתעלות הרוחנית. אבל גם כן עוזר לעזור לחבר בצורה גשמית גם כן. הכרחי, לא יגונה ולא ישובח.
שיר
6. קטע לדיון
*** אנחנו צריכים ללכת לתיקון שלנו לא מצד השלילה אלא מצד החיוב. שלתאר לעצמנו שאנחנו כולנו נמצאים באהבת חברים באמת, ואז לשמור לעצמנו שאם יראה לנו איזה פגם במישהו זה סימן שאני צריך מיד לתקן את עצמי. ואז אני כך כל פעם בודק את עצמי האם אני רואה את כל חברי הקבוצה שלי בשלמות, באהבה, כמו שהייתי מסתכל על הילד האהוב שלי. ואם אני רואה שיש מצדי ביקורת אז מיד צריך לתקן. כך אני מתקן את האגו שלי הכי פשוט, רק מלכתחילה צריכים לתאר את עצמנו שנמצאים באהבה. ואז יוצא לנו שבשמאל נגלה כל מיני חסרונות, ובימין נתקן אותם עד שנגיע באמת לאהבה. בדרך זו תהיה תפילה לעזרה והכול יחד.
הכנה
רק בבקשת הקשר בינינו, שיגלה את הכוח עליון שיתקן בינינו את הקשרים, אז אנחנו, בתוך הרשת הזאת, נראה את גילוי ההשפעה או בורא. וכך השבירה תיתקן. עד גמר התיקון. צריכים נכון לתאר אותו, שזה סך הכול הידוק, חיבור בינינו.
אז איך אנחנו יכולים להיות מוכנים לקבל כל רגע ורגע הפרעות כגילוי המקום השבור? שמיד אנחנו מכסים אותו, מתקנים. ותיקון שלנו הוא בפנייה לבורא שיתקן, לא שאנחנו בינינו, בעצמנו מתקנים. זאת הזדמנות לגילוי הבורא. כי מה חסר? רק כוח שלו, נוכחותו. עד כמה שנבקש, רק גילוי שלו שיתגלה בינינו, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה שיתגלה בינינו, זה מה שיתקן הקשר בינינו. "איש ואישה שכינה ביניהם", ככה זה רק יכול להיות האיחוד.
1.קטע לדיון
*** שאלה: לשחק עם האיכות זה לנסות לייחס את הייסורים, במקום מה שאני מרגיש, שאני ארגיש שכואב לי שאני מרוחק מה'?
אז אתה מקצר בהרבה את הזמן. נגיד דקה שאני סובל מזה שאני מרוחק מה', שווה נגיד חודש שכואב לי מזה שאני לא הרווחתי פיסית. שזה בעצם מאותו מקור מגיעים הייסורים, אבל אתה העלית אותם לדרגה אחרת, לתדר אחר, לאיכות אחרת ולכן אתה מקצר את הזמן. כמו בטכניקה, אתה יכול בחבילה עם גלים קצרים בתדר גבוה, למסור מלא מידע. או כמו שהיה פעם שלא היו הפולסים האלה ש.. התדר גבוה, אז זה היה לוקח לך שעות. זה כל העניין, בכל דבר ככה, בכל דבר.
שיר
2. קטע לדיון
** באחישנה אנחנו מגיעים מיד, מה שאמרו לנו מקובלים, בשביל מה חכמת הקבלה נפתחה לבני האדם? שאנחנו בעצמנו נשתמש במערכת הזאת העליונה ושאנחנו נדרוש ממקור האור, שהאור ישפיע עלינו. שאנחנו מוכנים למטה להתחיל לארגן את עצמנו בעיגול, דמות הנשמה המתוקנת ולפי כל מה שאנחנו מבינים את רשת הקשר בין החלקי הנשמה המתוקנת. ועד כמה שאנחנו מתאמצים לעשות את זה מעל האגו שלנו, האור העליון פועל לפי המאמצים שלנו ואז הוא עושה לנו את הקשר בינינו ומאיר בתוך הקשר, זה נקרא "גילוי הבורא לנברא בעולם הזה". זו הגדרת חכמת הקבלה, זו שיטת גילוי הבורא לנברא בעולם הזה, זה מה שאנחנו מממשים.
3. שיר
4. קטע לדיון
אז אתה חוסך בזה המון דברים, כי אתה מיד הולך למקור האור שהוא מחזיק את האגו שלך, הרצון שלך כי הוא ברא אותו ואתה דורש ממנו שייתקן אותו. רק אתה צריך לעשות את הפעולות בקבוצה ובכל ההתקשרות ובכל דברים האלה, עד כמה שאפשר יותר, בכאילו שאתה נמצא תחת המכות. אז כאילו שאתה נמצא תחת המכות שאנחנו ככה נמצאים באיזה הרפייה רפויים כאלה. אז אנחנו צריכים לעורר את עצמנו במקום המכות.
אז כאן זה קנאה, תאווה, כבוד, כל מיני דברים שאנחנו צריכים להפעיל בקבוצה. אם אנחנו לא מפעילים אותם בקבוצה אז כל דרך האחישנה שלנו היא צולעת וזה מה שקורה בינתיים. ואז אנחנו כן באים, כן משתתפים, אבל עוד עוד לא מספיק. בעיה גדולה מאוד, שנותנים הזדמנות ממש להפעיל את זה בעוצמה הרבה יותר גדולה
שיר
5. קטע לדיון
** נגיד שאתם נמצאים באגו גדול אבל בכוח להתנהג, להתגבר על האגו הקטן. אז אתם אומרים כך, אנחנו לא נשתמש בכלים דקבלה, נצמצם אותם, כל דבר שיש לנו ביקורת על אחרים אנחנו לא מעוררים. כן? טענות שלי על אחרים שום דבר, אני מסתכל עליהם כאילו שהם ממש מלאכים. זה מה שאני עושה עם עצמי, אני מסתכל על אחרים, אני כאילו אין לי שום כלים דקבלה, זאת אומרת אני לא בודק אותם האם הם טובים לי - רעים לי, איך הם נראים לאופי שלי. בכלל אני לא שוקל אותם, אני רק יודע דבר אחד, אני חייב להתייחס אליהם יפה. זהו.
שיר
6.קטע לדיון
** אחרי הכול ... מובילים את האדם, שנמצא בקבוצה ואם מכניע את עצמו אז הוא מתקדם. אין כאן שום דבר חוץ מהכנעה, זהו. כי זה האגו שכל הזמן מרים את האף שלי, ואם אני כנגד זה משתדל להוריד את הראש, אז אני מתקדם. זאת, זאת ההתקדמות הכי קשה, אבל ממש מעשית. לכן מתקדם מי שכל הזמן יכול להכניע את עצמו.
הכנה
השינוי הגדול שאנחנו צריכים, שדיברנו משך שבוע אחרון, זה עכשיו להרגיש שכוונה ומעשה הם שווים בחשיבות לפחות. לפחות שווים בחשיבות.
ואחר כך יבוא אולי המצב, שאני אעשה המעשים כדי לשנות הכוונות, לגרום לכוונות להשתנות. כי הכוונה תהיה בשבילי יותר חשובה ממעשה. אז אני אשתמש במעשה כאמצעי כדי לייצב כוונות חדשות נכונות. ואז הפעולות שאני אעשה, כל מיני פעולות, לא חשוב איזה, העיקר כל הזמן, כל הזמן אני אחשוב איך אני יכול לגרום להשתנות לכוונות. שאני אהיה שקוע בכוונה – מה אני רוצה, בשביל מה אני רוצה, מה יהיה. לא יהיה במעשה אלא מה יהיה במחשבה שלי, עם הנטייה שלי. וכל הזמן אהיה בזה.
1. קטע לדיון
כשאדם מרגיש, מגלה שהוא תלוי באדם אחר וצריך לבקש ממנו, אז הוא רוצה לדעת איך יכול להשפיע, איך יכול לבקש, איך יכול לסדר את הבקשה, איך הוא צריך להיראות. מתי לגשת עם הבקשה, איך לבנות אותה כך שהבקשה שלו תזכה לתגובה הנכונה שהוא מצפה.
לכן כשאנחנו בסופו של דבר צריכים לשכנע את הבורא שיעזור לנו, שמאיתנו חייבת להיות בקשה וממנו התגובה, ואז הכול יסתדר רק בתנאי שיהיו גם בקשה שלנו היא נכונה בהתאם למה שהוא רוצה להשפיע, לתת, אז אנחנו צריכים כל הזמן להיות בבירור, איך בדיוק אני פונה אליו. זה נקרא "תעשה רצונך כרצונו".
שיר
2. קטע לדיון
וכאן יש כל עצות המקובלים, שאומרים לנו שדרך עשיריה, בביטול עצמו, בהתכללות באחרים, בלעשות נחת רוח דרך אחרים לבורא, אז בצורה כזאת אם אתה מבקש, שבעצם כל הבקשה שלך זה ההזדמנות להשפיע, לתת, להנות למישהו, אז במקרה כזה אתה נשמע.
לכן אנחנו צריכים להיות באיזה הרגשה פנימית, בחיסרון פנימי במשך היום, איך אני בכל זאת מגיע למצב שהוא ישמע דרך כל מיני התנאים, שמסננים טוב טוב את הבקשה שלי. ואם היא מסוגלת לעבור דרך כל התנאים האלה, אז היא מפעילה את הכוח עליון, שהוא ודאי שרוצה להשפיע, ופותחת לו את המקום, את הדרך להשפיע.
3. שיר
4. קטע לדיון
למה דווקא בערבות, חכמת הקבלה פותרת את הניגוד בין הפרט לכלל?
כי בערבות הדדית אנחנו נעשים דומים למערכת הכללית שנקראת בורא. ואז האור ממערכת הכללית הזאת, העליונה, מגיע ודרכנו עובר לכל העולם, לכל הנשמות השבורות. וזה הכול על ידי הערבות. ערבות נקרא תנאי לחיבור הנכון של העשירייה, זהו. לכן שואלים, "אתם מוכנים לערבות?" כן. כן? בסדר, בואו נתחיל את התיקון. [ח. אחרון, ד22]
שיר
5. קטע לדיון
תלמיד: יש לנו היום ישיבת חברים מאוד מרגשת שהיא גם סוג של הכנה לכנס המתקרב וכהכנה לכנס פיטר, ושמענו ממך אתמול שזה יכול להיות אפילו יותר חשוב משיעור בוקר, מה שאנחנו יכולים להשיג בהתקדמות כזאת.
כן. ישיבת חברים היא מאוד חשובה, היא מאוד עוצמתית. ומי שרוצה יכול לקבל ממנה הרבה כוח וקפיצה ממש. ממש קפיצה. אני מאוד ממליץ לכולם להשתתף בכל מיני צורות שאדם מסוגל. [ח. אחרון, ד49]
שיר
6. קטע לדיון
ההצלחה ברוחניות היא לא על ידי שכל, ואפילו לא על ידי רגש, אלא על ידי התמדה, סבלנות, ואפילו נודניקיות כזאת, או לא יודע מה, עקשנות, עקשנות. זהו. רק על ידי זה. יש הרבה חכמים, הם לא יהיו כאן, אני בטוח, הרבה כאלה פזיזים למיניהם, גם כן לא יישארו. יישארו רק אלו שהם עקשנים ומכניעים את עצמם לשיטה. [ח. אחרון, ד43]
הכנה
*** הפרעות הן לא כדי להפריע, אלא כדי לבנות אדם ראוי להמלך, לגילוי שלו. אין סתם הפרעות, זה שקר. אלא כל הפרעה והפרעה יש לה מין כוח מיוחד, הייתי אומר תוכנה מיוחדת שמוסיפה לאדם שכל ורגש כאלה שאיתם הוא בונה את עצמו ומוכן אז לגלות עוד ועוד תכונות של הבורא, ולכן כך הוא מתקדם, ואי אפשר בלי שוטרים. וזה כך מגיע עד גמר התיקון שלנו, שכמו שהוא אומר השוטרים שעומדים שם קרוב למלך אז הם עוד יותר אכזריים, שם הם דוחים בעורמה רבה את כל מי שמתקרב לשם, ורק הגיבורים אשר מידת הסבלנות עמדה להם הם מגיעים.
1. קטע לדיון
אם הוא לא נותן התגברות, אז הוא בעצמו בוחר את הדרך. כאן זה הבחירה חופשית, כאן בדיוק היא הבחירה החופשית. או אתה מתקדם או אתה לא תתקדם, או בדרך אחישנה או בדרך בעיתו, אין לך ברירה.
אני עכשיו נמצא במצב שמרה שחורה נפלה עלי, חשיכה גדולה, גלות מה שנקרא. אני נמצא במצב חשוך, לא יכול להעריך שום דבר ששייך לרוחניות, לא אכפת לי מה שהם לומדים. אני לא מוצא שום דבר בלצאת להפצה, חברים לא נראים לי מושכים אותי ועוד ועוד, זה מפני שהרצון לקבל שלי עכשיו נפתח לעוד עומק נוסף. [...]
שיר
2. קטע לדיון
אבל דברים הפנימיים שאנחנו מתרגלים על ידי החברה, שחברה מפרמטת אותנו מחדש, הם ממש נעשים טבע השני. כי.. שוב, הוא לא נכנס לזה, כי מה שאנחנו פועלים ובכל הפעילות שלנו שאנחנו עושים נגד הרצון, תשמעו, נגד הרצון, אפילו בלי עשיריות, פועל בזה בכל זאת המאור המחזיר למוטב ומשנה אותנו. ולכן הרגל נעשה טבע שני.
אני נותן לאור להשפיע, אין סתם זה שמשהו נמצא בטבע וזה חוק הטבע. מה זה חוק? חוק זה האור שמשפיע והוא עושה. והוא, רצונו להטיב לנבראיו, בצורה כזאת פועל, אז קובע שההרגל נעשה טבע שני. מה זאת אומרת? שבפעולה שנקראת "הרגל" נמצא האור והוא עושה שינויים שבטבע. תעשו ותראו.
3. שיר
4. קטע לדיון
*** תלמיד: לא ברור לי מה המעשים שצריך לעשות בקבוצה?
מעשים מאוד פשוטים. אני צריך כל הזמן לדאוג האם העשירייה שלי היא בסדר, האם הם אכלו, האם העליתי אותם לגרפס אחרי האוכל, האם עשיתי להם חיתול, שמתי להם חיתול חדש, רחצתי אותם, שמתי עליהם קרם, ניקיתי להם אוזניים שם, מה עושים לתינוק, כל מיני דברים האלה. האם עשיתי בהם כל מיני כאלה פעולות?
כל הזמן, כל הזמן אני חושב על הקבוצה שהם יהיו בריאים, שהם יהיו מכוונים יחד כולם למרכז שלהם ויחשבו על ההתקדמות שלנו, שאנחנו נגלה בינינו כזה יחס שייקרא "בורא". האם אנחנו מתקדמים בקשר בינינו למה שנקרא "בורא"? זה הסטנדרט שלנו שאנחנו רוצים לקיים בינינו. שתהיה בינינו רשת הנקראת "ה-ו-י-ה".
שיר
5. קטע לדיון
אני צריך בכל רגע ורגע לדאוג לאתר ירידה של כל אחד ואחד ואיך לעלות אותו. כל אחד ואחד כלפי האחרים הוא כתר.
אז אם אני ככתר לכולם, אז אני חייב לדאוג להתקשרות שלי לכולם ולספק להם דרכי את כל הדברים. אז דרכי. זאת אומרת שאני בעצם הצינור שכל היתר חברים צריכים לקבל האספקה דרכי. אז אני חייב לראות. ואם אני רואה שכמה מהם נמצאים ישנים, בלי מצב רוח, בלי התעוררות, בכלל לא יודעים איפה שהם נמצאים, קמים, יוצאים, נכנסים ככה, אני חייב לדאוג שכולם יהיו בהתעוררות. שחוץ מהתעוררות שלי הגשמית שאני משתדל איכשהו להפעיל אותם בצורה חיצונה, אני גם כן מתפלל להביא להם את האור דרכי, להיות צינור. וכאלו מחשבות הן מאוד עוזרות
שיר
6. קטע לדיון
*** תלמיד: האם אפשר להגיד שפעולות הפצה או תפקיד שקושר אותך כל הזמן, אז הוא בעצם שומר אותך כדי לא לצאת ? ההתחייבות כלפי החברים, האחריות.
שום דבר לא עובד. זה יכול לעזור במקצת, אבל בעצם רק הערבות. בסופו של דבר אתה נמצא במצב שאין לך אפשרות לעשות שום דבר כלפי הקבוצה. אפילו שהתחייבת וכתבת, שיהרגו אותי, אני לא יכול. אני שוכב במיטה, יכולים לבוא אלי ולהגיד, בוא. מה? בית נשרף. שיישרף. שיישרף, אני לא יכול לזוז. אין לי כוח. אתה מבין? זה רוחניות. אין כוח. אני נשאר לי קצת מחשבה אחת במוח, רק לשכב ולהרגיש שאני לא יכול אפילו לזוז אפילו עד כדי כך.
הכנה
*** אם אדם רוצה לקצר את הזמן, זה רק דרך הסביבה, כי כלפי האור העליון הוא נמצא ממש בשליטה שלמה של העליון. אין בו, באדם, שום דבר שהוא מסוגל להוציא מתוך עצמו ולהגיב באיזה צורה חוץ ממה שהאור מחייב אותו.
כל הפעולות שלנו, מחשבות, רצונות, הכול זה על ידי מאור המחזיר למוטב או על ידי האור שמשפיע בצורת בעיתו. ורק אם אנחנו נעזרים בסביבה, משפיעים שם, אז דרך הסביבה בחזרה אנחנו יכולים לקבל עזרה, תמיכה, התעוררות, תמריץ וכך להתקדם.
1. קטע הכנה
מה שאנחנו צריכים לא לשכוח, עד שזה ייכנס ממש כל פעם יותר ויותר לעצמות, שעלינו אחריות על התיקון של כל העולם, וכך מתייחסים גם כן אלינו, בהתאם למדרגה שלנו שאנחנו נמצאים. וכמה שנתקדם ישאלו מאיתנו יותר על העולם. ולא שאנחנו נקבל מדליות למיניהן על זה שאנחנו עולים יותר, אלא יותר ויותר תהיה לנו אחריות על תיקון של כל העולם. ולכן אנחנו צריכים להיות בהתאם לזה רציניים ומגובשים.
שיר
2. קטע לדיון
*** תלמיד: אז מה זה תגובה נכונה של אדם למה שמגיע אליו, איך הוא מגיב נכון?
איזה תגובה אדם יכול לתת? בזמן שאתה נמצא באיזשהו נתון מסוים פנימי, ומגיע אליך המאור המחזיר למוטב, אז מה עליך לעשות? אתה מכונה, אתה מגיב על המאור הזה, על ההשפעה הזאת וזהו. איך אתה יכול לעשות משהו? אלא אתה צריך להכין לעצמך מראש, כמו ביטוח בסביבה, ואז סביבה יכולה להוסיף לך חיזוקים למיניהם, הפעלות, תנאים חדשים, לתת לך כוח באיזה צורה. אבל זה לא בידיך, זה בידיהם, בהתאם לכמה שחיזקת איתם קשר מראש. זהו.
3. שיר
4. קטע לדיון
כי סביבה זה בכל זאת אותה המערכת שאתה חייב להגיע איתה לחיבור שלם. אז תשקיע עכשיו ואז אתה במקום על ידי כל מיני התעוררויות מלמעלה לגשת לחברה, אתה מראש ניגש אליה, וזה נקרא שאתה הופך את דרך בעיתו לדרך אחישנה. ואין לך חוץ מזה שום דבר מה עוד להוסיף. על בטוח אתה כאן תזכה רק לתגובות טובות מלמעלה.
מה זה לתגובות טובות? שאתה כל פעם תרגיש בפעולות שלך שאתה הולך יחד עם הבורא. בתוך הפעולה של פנייה לחברה, ובכלל בכל החיים, אתה תרגיש שאתה זורם עמו. ובינתיים לא בצורה ברורה ממש, גלויה. אבל כבר לפי ההרגשה יהיה לך דבר כזה. שים לב. [חלק א, ד34]
שיר
5. קטע לדיון
*** אדם המוצלח, אני אגיד לך מי זה, זה שמאתר כל רגע בקשר שלו עם החברה מה צריך לעשות בכל רגע, בכל נתון בחיים. זאת אומרת, זה כבר גילוי. מה זה גילוי? שאני כבר יודע שאם אני אעשה את זה במערכת כללית דאדם הראשון, זה תיקון. ואחר כך בזה לעשות קשר, זה תיקון.
זאת אומרת, אני כל הזמן מקשר את עצמי לחברה יותר ויותר ויותר בכל מיני האופנים. אז אם אני עושה את זה כמה שיותר מהר ולפני שמחייבים או מעוררים אותי מלמעלה, אז ודאי שזה יותר מוצלח.
שיר
6.קטע לדיון
*** מה שאנחנו צריכים לא לשכוח, עד שזה ייכנס ממש כל פעם יותר ויותר לעצמות, שעלינו אחריות על התיקון של כל העולם, וכך מתייחסים גם כן אלינו, בהתאם למדרגה שלנו שאנחנו נמצאים. וכמה שנתקדם ישאלו מאיתנו יותר על העולם. ולא שאנחנו נקבל מדליות למיניהן על זה שאנחנו עולים יותר, אלא יותר ויותר תהיה לנו אחריות על תיקון של כל העולם. ולכן אנחנו צריכים להיות בהתאם לזה רציניים ומגובשים. [ח. אחרון, ד37]
הכנה
*** עכשיו הייחודיות שלך זה רק לתת דוגמה לאחרים איך להיות בערבות. תדאג רק על זה, על שום דבר חוץ מזה, מספיק. [ח. אחרון, ד42]
*** ברוחניות אין "אדם" ללא עשירייה. הגדרת האדם לא קיימת אם הוא לא נמצא באיחוד שנקרא "עשירייה".
עשירייה קודמת לאדם. ללא עשירייה אין אדם. הוא צריך שהעשירייה תיתן לו, תעביר לו השפעת המאור המחזיר למוטב בצורה כזאת שהוא יפסיק לחשוב על עצמו ויחשוב על הזולת. [ח. אחרון, ד36]
1. קטע הכנה
בבנק אם אני בא, חותם בשבילך כערב, אז הבנק שואל "מי אתה, תראה לי את החשבון שלך, מה יש לך". כאן לא דורשים שום דבר. אפילו בחור כמוך יכול לחתום ערבות עבור עשרה אנשים. אתה רואה איזה עסק לא רציני. מסתכלים עליך רואים שאתה כלום, איך אתה יכול לתת ערבות? למה כן אפשר? דורשים ממך רק דאגה קטנה, כל היתר דרכך עושה האור. הבורא הוא הערב ולא אתה. אתה ערב רק בזה שאתה קושר את הבורא דרכך אלינו. על זה תחתום. [...]
שיר
2. קטע לדיון
*** "מחסום" נקרא קו שמעליו יש לי כוח אמונה, כוח השפעה, שאני מקבל את זה על ידי האור המחזיר למוטב שמחזיק אותי. כמו שיש איזשהו מגנט מלמעלה והוא מחזיק אותי באוויר, מחזיק אותי למעלה מהאגו שלי. ואז אני יכול לעשות פעולות השפעה.
כלפי הקבוצה, בינתיים, אנחנו יכולים לעשות כל מיני מעשי השפעה, וודאי שזה בתוך הרצון לקבל ומרצון לקבל ולרצון לקבל של החבר, אבל אנחנו צריכים לבחור בכאלו מעשים דהשפעה, כביכול, שהם מזמינים המאור המחזיר למוטב.
3. שיר
4. קטע לדיון
ומפני שאנחנו עושים את זה בתקווה להגיע לאיזה התעלות הרוחנית אז האור העליון משפיע על פני הפעולות האלו וזה נקרא "תורה" או "מאור המחזיר למוטב". ש"בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין" כך אנחנו מממשים את התורה. שהשפעת האור העליון עלינו, לפי המעשים שלנו, נקרא "תורה".
ואז כשאנחנו עושים כאלו פעולות והאור העליון משפיע, אנחנו לומדים את הפעולות שלו עלינו, איך אנחנו משתנים, מעלה, מטה, לכל מיני כיוונים, אז הניסיון שלנו בלעבור כל המצבים הללו נקרא "לימוד תורה", לימוד פעולות המאור המחזיר למוטב, שאני לומד מה שקורה לי, מה הוא עושה לי. [חלק א, ד19]
שיר
5. קטע לדיון
*** "והנה זה אמור רק כלפי הנבראים, מה שלא יתכן ומתאים כלל כלפי שלימותו הנעלה ית' וית'. וזהו שהכין לנו ע"י היגיעה והטרחה וע"י העסק בתורה ומצוות להמציא את רוממותינו בעצמינו, כי אז כל העונג והטוב המגיע לנו ממנו ית' דהיינו כל הכלול בדבר דבקותו ית', יהיה כל זה בבחי' קנין עצמינו, שהגיע לנו ע"י מעשה ידינו, שאז אנו מרגישים עצמינו בבחינת בעלים לדבר, שאין לנו טעם של שלימות זולתה, כמבואר." [בעל הסולם, "מתן תורה"]
שיר
6. קטע לדיון
עלינו להבין עד כמה שהמצב שלנו מיוחד, עד כמה שהבורא הוא מיוחד, עד כמה שברא את העולם המיוחד, שאנחנו יכולים להגיע להשתוות הצורה עימו ללא שום בושה ושום הרגשה בלתי נעימה ולהיות ממש כמוהו, לפי המעשה, לפי הכוונה, לפי המעמד להגיע לדבקות. זאת אומרת, גודל הבורא צריכים אנחנו להרגיש מתוך זה שעיצב לנו את המצב המיוחד הזה כדי להגיע לכול השלמות ללא בושה.
הכנה
*** "קוה לה' חזק", זה כמו שהוא מסביר לנו ב"אין עוד מלבדו". שאסור לאדם לשייך לעצמו כל פעולה, כי כל פעולה נובעת מרצון, ורצון מיד ה'. ואם אדם מכוון את לבו חזק לה', אז מוצא שם דבקות ב"אין עוד מלבדו" שקובע כל הרצונות, כל המעשים, כל הפעולות, ואדם אז נעלם בדבקות בבורא.
1.קטע לדיון
*** הבורא גורם להכול, רק זה עניין של הדבקות. אם אני מגלה בסופו של כל המאמצים שלי שהכול ממנו, וגם הבקשות שלי ומאמצים שלי וכל הדרך שלי והכול זה גם כל ממנו, ואני כביכול הלא קיים, אני בזה עשיתי עבודה גדולה להיות לא קיים כביכול, ובזה אני דווקא מעמיד את עצמי מול הבורא בניגוד אליו ובהשתוות הצורה עימו, ובדבקות עימו.
שיר
2. קטע לדיון
זאת אומרת, מטרת החיבור זה להזמין המאור המחזיר למוטב, שהוא עושה קשר בינינו. בכמה שהמערכת מתאחדת, אנחנו יכולים לשייך לבורא רצון ומחשבה ופעולה. וכך מגיעים לדבקות.
לכן כדאי לחשוב על החיבור בינינו שאנחנו רוצים להשיג על ידי לימוד, ומתוך החיבור נוכל לשייך לבורא כל המציאות. נקודת הפירוד נקראת הרצון לקבל, האגו של האדם, שדווקא אז הוא משייך משהו לעצמו. והבורא מלמד אותנו, כמו שעכשיו שמענו מתהילים, מלמד את האדם איך לבטל את עצמיותו ולהיעלם בעצם מזה שמתחבר עם האחרים בפועל, מתוך זה נעלם כהפועל, כעצמאי, ונכלל בכולם ובבורא.
3. שיר
4. קטע לדיון
*** "והיות שכל זמן שעדיין האדם נמצא באהבה עצמית, אין האדם מסוגל להרגיש את מציאותו יתברך כפי שדרוש, שיהיה להאדם אמונה בקביעות. וזה כמו שכתוב וזה לשונו:
"בעת שהאדם מרגיש רע, הנה באותו שיעור שורה בו כפירה. היינו, שלא יכול להיות לו אמונה מטרם שיש לו השתוות הצורה. כי חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאתו יתברך בגלוי. כי הוא פגם חס ושלום בכבודו יתברך, שהנברא ישיגו כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם". ובזה יש לפרש את ענין, שגירשו אותו מגן עדן לתוך העלם והסתר."
שיר
5. קטע לדיון
*** מה זה שובה ישראל עד ה' א-לוהיך?
שמשייכים הכול לבורא בלבד, האדם אינו. הוא נמצא במערכת הוא נכלל במערכת שהבורא מנהל אותה בהכול. איפה האדם? האדם כדי לקבוע שהבורא עושה מ-0 עד 100% הכול. וזה נקרא שהאדם רוכש את הצמצום, מסך ואור חוזר על כל מה שמתגלה ומשייך את הכול לבורא. ואז הבורא מתלבש באמת מתגלה באמת באותו המאמץ שאדם גילה, זה נקרא שהוא מתיישב בכיסא הכבוד, בכיסוי שאדם עשה.
שיר
6. קטע לדיון
ה הדגמה של האדם, זה עבודה פרקטית כמו ש עשיתי הרבה פעולות במעבדה שהייתי שם סטודנט נגיד אז כל יום היה שעתיים, שלוש במעבדה ועשינו כל מיני מערכות ואיך שהן עובדות והיינו צריכים למלא כל מיני רפורט? דוחות, איך שזה עובד והזה.. אתה מבין? ככה זה, כך עובדים, לכן אנחנו נמצאים בעולם כזה. המציאות הזאת שמתגלה, המציאות המדומה אבל בלעדיה אנחנו לא יכולים להגיע להמציאות האמיתית, אני לא יכול לשבת ולעשות ייחודים באוויר. [חלק א, ד37]
הכנה
*** מה הפעולה הראשונה שיכולה להוציא אדם שהולך בדרך הרוחנית, שרוצה להגיע לאהבת הזולת ממצב שהוא פועל בצורה אינדיבידואלית למצב שהוא פועל מתוך החיבור?
שמתחיל להשפיע לחברים להתחבר. אין יותר. תשכח על עצמך, זה לא יעזור. תתחיל לעורר אחרים להתחבר, כמה שתשקיע בחיבור שלהם זו הרווח שלך. את זה תעשה, כלום חוץ מזה. כי זאת כבר פעולה הרוחנית, אפילו שהיא במישור הגשמי, מרצון הגשמי, מהמטרה הגשמית, אבל הפעולה עצמה היא רוחנית, אתה פועל לחיבור. זה הכול. אל תשכח. תראה איך שתצליח. [ח. אחרון, ד26]
1.קטע לדיון
*** אי לזאת, יש הבחן גדול בין התפלה שמתפללים על גשמיות, לתפלה שמתפללים על רוחניות. כי. זאת אומרת, על חסרון, היינו שירגיש צער ויסורים, בזה שאין לו הכלי זה, הנקרא "רצון", היינו שישתוקק לעשות נחת רוח ליוצרו.
נמצא לפי זה, שאין לו להתפלל על מילוי חסרון, כמו בגשמיות, שיש לו חסרון, ומבקש על מילוי חסרון, משום שעדיין אין לו שום כלי של רוחניות, כנ"ל. ומשום זה על האדם שהולך להתפלל על רוחניות, עליו להתפלל על הכלי, שה' יתן לו כלי, שירצה להשפיע להבורא. ואח"כ, שיש לו כלי, ששייך לרוחניות, אז הוא יכול להתפלל על שפע, שיכנס לתוך כלי הרוחני.
שיר
2. קטע לדיון
**** אי לזאת, יש הבחן גדול בין התפלה שמתפללים על גשמיות, לתפלה שמתפללים על רוחניות. כי. זאת אומרת, על חסרון, היינו שירגיש צער ויסורים, בזה שאין לו הכלי זה, הנקרא "רצון", היינו שישתוקק לעשות נחת רוח ליוצרו.
נמצא לפי זה, שאין לו להתפלל על מילוי חסרון, כמו בגשמיות, שיש לו חסרון, ומבקש על מילוי חסרון, משום שעדיין אין לו שום כלי של רוחניות, כנ"ל. ומשום זה על האדם שהולך להתפלל על רוחניות, עליו להתפלל על הכלי, שה' יתן לו כלי, שירצה להשפיע להבורא. ואח"כ, שיש לו כלי, ששייך לרוחניות, אז הוא יכול להתפלל על שפע, שיכנס לתוך כלי הרוחני.
3. שיר
4. קטע לדיון
*** אנחנו נמצאים עכשיו לפני כנס אירופה. הרבה חברים שלנו כבר יוצאים לדרך, נוסעים באוטובוסים, במכוניות, או מכינים את עצמם להגיע. הצוות כבר מתחיל לעבוד איך לסדר את המקום לקבלת המשתתפים. אנחנו צריכים בכמה שאפשר לחשוב עליהם, לעזור להם, אם לא פיזית אז במחשבה שיהיה להם כוח, שיהיה להם ממש הצלחה. שכולנו יחד נשתלב במאמץ הזה הגדול ונביא כוח חדש, אור העליון לאירופה שתתחיל לחשוב, להרגיש את עצמה ברמה אחרת ממה שקודם. זה מאוד חשוב להפצת חכמת הקבלה לכל העולם, לבורא, לעשיית נחת רוח לו. כל הפעולה הזאת היא מאוד מאוד חשובה. [הכנה]
שיר
5. קטע לדיון
** נקווה מאוד שכל העבודה שלנו המשותפת מכל הקבוצות שלנו ומישראל ומרוסיה ומאירופה, מאמריקה, שכולנו אנחנו נתמוך לעת עתה עכשיו באירופה ונשתדל להקים את הקבוצה בתמיכה שלנו הקבועה.
אנחנו לא לא יכולים לגמור את זה בכנס, אלא אנחנו נמשיך גם אחרי כנס לתמוך בהם לארגן אותם ויחד איתם להשפיע על כל המסה הזאת שנמצאת באותה היבשת אירופה. זה חלק העיקרי שבאנושות שמשם אנחנו מצפים לתיקון. זה בעצם מהווה לנו אותו בבל, שאברהם רצה לתקן את כולו. [ חלק א, ד61]
שיר
6.קטע לדיון
** מה זה הרוח הזאת שהכנס מביא איתו?
הזדמנות והתחייבות, שני דברים. מצד אחד, זה ההתחייבות שלי בכל זאת להיות מחובר ולהשתתף. רצוי שאני אקח בזה כמה שיותר תפקידים ואשתתף בהם, או שם או כאן נגיד, במקום. זה האחד. והזדמנות, שאם אני לא מתקשר לקשר כזה שעכשיו אנחנו מארגנים, זאת הזדמנות שהיא ממש.. אני לא יודע, אני לא רואה עוד הזדמנות כזאת להתקדמות. כי זה ממש על פני המשבר הכללי שבעולם ובאירופה ועם העם ישראל ויהודים וערבים ומהגרים ואירופאים, וסכסוך הגדול שיש בכל המדינות שנכנסים לשוק האירופאי ועוד ועוד
הכנה
תוך זה שאנחנו מבינים שאנחנו נמצאים במערכת אחת. יותר ויותר לחשוב שנמצאים במערכת אחת. אני אומר לכם מהניסיון שלי, שאז אדם יותר ויותר מבין שהקשר הוא קשר, אין לאן לברוח מזה. תנסה מכל הדברים שאתה רואה בעולם, באירועים שלך, במשפחה, בכל הדברים, תנסה לראות שזה הכול שייך. יש כאן איזה קורי עכביש שתופסים וקושרים אותנו, כולם כולם כולם כולם, בכל מיני אופנים. ואז, לאט לאט, אדם מגיע למצב שהוא מתחיל להרגיש את זה.
כמו שכותב בעל הסולם, שאין מציאות בעולם שאדם לא יכול לבוא אליה בהרגשה, להתחיל להרגיש אותה, אלא רק זה הרגל ומאמץ, מאמץ והרגל. ואז אתה תוכל להרגיש תופעות שהן לגמרי לגמרי לא נמצאות בטבע שלך. [ח. אחרון, ד42]
1. קטע לדיון
*** חכמת הקבלה שכבר מתגלה, ומקובלים מחייבים אותנו היום לפרסם את חכמת הקבלה, וכמה שיותר, בכל העולם, ולהסביר שיש כאן אפשרות מעשית, שלא קשור לשום דבר, לא לדתות, לא לאמונות, לא לכלום, שני כוחות טבע, שצריכים לגלות את הכוח השני, כוח הטוב, לאזן איתו את כוח הרע. כמו שכתוב על האדם: "בראתי יצר הרע", שאדם כולו הוא רע, וישנו כוח הטוב שאפשר להוציא אותו מהטבע, כוח האור כמו שאנחנו קוראים לו, לא חשוב איך לקרוא, ואז אנחנו את הידיעה הזאת חייבים לפרסם.
שיר
2. קטע לדיון
השלב הזה באמצע הוא ככה נקרא "לא לשמה". ואז אנחנו, בצורה כזאת, מתקדמים. זה שלב הביניים בוא נגיד, אמנם שהוא שלב מאוד חשוב והוא הכרחי. זאת אומרת, שבו אנחנו מבינים עד כמה שאנחנו קשורים יחד, שזה בא לנו מהטבע, שאנחנו חייבים להיות כחברה אחת אינטגרלית ומאוחדת, וכמו שאירופה חשבה להיות מאוחדת, רק בצורה אחרת, ושאנחנו תלויים זה בזה ואנחנו מקושרים לזה לזה. ואם אנחנו נדאג כך להיות בדאגה הדדית, בזה כל אחד מקבל ממש בצורה האופטימלית מה שהוא צריך.
3. שיר
4. קטע לדיון
"לעשות מוסד אחד קטן שכולו יעבוד לפי הכח האלטרואיסטי שכל אחד יעבוד לפי כוחו למען הזולת , ואחר כך דוגמאות האלא נוכל בעצם לשכפל הלאה בכל העולם , והמטרה איך אחנו מתקרבים לייצב קונספט של קבוצה כזאת ,האם אנחנו כן מסוגלים לפי זה ? מה מזה אנחנו מסוגלים למסור לחברים בארופה , איך אנחנו נטפל איתם יחד כגוף אחד , אנחנו לא צריכים לעשות כנס ארופאי יומיים ולעזוב אחנוו צריכים ביומיים האלו להביא לשם את הרעיון לקבוצות המוכנות שקבוצות יקבלו צורה הנכונה , צורת הקשר איתנו ואחננו עובדים עם הקבוצות אלו מארופה בצורה צמודה ,
שיר
5. קטע לדיון
אני לא צריך להשתוקק להפרעות, כי בזמן ההפרעות בהרגשה שלי אני מקלל את הבורא. יכול להיות שאני לא עושה את זה במוח שלי, שאני מבין שכך צריך להיות, אבל בינתיים אם אני מרגיש סבל אפילו הכי קטן, "אין עוד מלבדו", זה ממנו. ובאותה הנקודה איפה שכואב לי, אפילו במצב הקטן ביותר איפה שיש כאב, מתוך אותו התא, אותו החלק, אני מקלל אותו, אפילו ללא הכרה שלי בזה. לכן לא להשתוקק אף פעם לייסורים. שהעביות תבוא על ידי האור, האור מביא אתו את העביות.
שיר
6. קטע לדיון
*** כל יתר המאמצים, שזה אולי שמונים-תשעים אחוז מהזמן שלנו, אנחנו נקדיש לחיזוק החברתי. שהכוח הרע בנו יכול להתפתח במהירות הרבה יותר גדולה מהיום, אם אנחנו נקדים גם כן להתפתחות שלו את הכוח הטוב. ואז אנחנו תמיד נתפתח בצורה מאוזנת. הכוח הרע והכוח הטוב. מה אנחנו נרוויח משני הכוחות האלו? אנחנו נרוויח משני הכוחות האלו שאנחנו נתחיל לגלות את המציאות שהיא לא מתקבלת כמו שהיום, רק בכוח הרע, בכוח האגו שלנו, אלא שאנחנו נראה אותה דרך מערכת משותפת, אינטגרלית.
הכנה
אפילו שנחבר כל הכוחות יחד, כלום זה לא שווה. כי כל אחד הוא כוח באמת קטן, ובהתחברות יחד זה גם כן לא יעזור שום דבר. אלא, כמו שהוא כותב רב"ש, שאם כל אחד מחשיב את עצמו כאפס ואפילו הרבה אפסים לפני האחרים, אז בזה מכפילים את כוחם. זאת אומרת דווקא האגו, הרצון לקבל שמתגברים עליו ומתחברים למרות הכוח הזה הדוחה, אז הוא עוזר לנו להשיג עוצמה ולפרוץ דרך מחסום לרוחניות.
סתם חיבור, לא. רק התגברות מעל האגו."
1 קטע לדיון
*** אני חושב שברור מאוד מה שקורה. אנחנו גם כן צריכים קצת יותר להתעורר. אתם מרגישים מה שקורה. אנחנו נתנו יגיעה גדולה, כנגד זה, אנחנו לא מרגישים, אבל קיבלנו תוספת רצון לקבל שהתגלה בכל אחד ואחד קצת, וככה בין כולנו יחד, ואז, כתוצאה מזה, באים פחות ללמוד פתאום ממה שהיה לפני שלושה-ארבעה ימים, כי תוך הימים האלו עשינו מאמץ גדול. ובמקום דווקא להזדרז ולעשות ככה התגברות על החומר החדש, שמגיע לנו כדי שאנחנו נתגבר עליו ונעלה לדרגה הרוחנית, אנחנו, במקום זה, מרגישים את עצמנו עייפים, כבדים, ככה.. ומרחמים על עצמנו.
אז גישה הזאת היא גישה מאוד מאוד ממש נבזית.
שיר
2. קטע לדיון
*** יוצא שכמה שיותר פירוד, ככה יותר עוצמה של חיבור?
זה לא מצווה להיות בפירוד. מצווה לעשות, על פני הפירוד, איחוד. אבל ודאי שכמה שאנחנו עולים אז כך אנחנו מתרחקים זה מזה. ואנחנו על פני זה צריכים לעבוד. זה נקרא בעל עבודה. אדם שלא מתייאש, שנמצא בפירוד עם האחרים, אלא הוא מבין שהפירוד בא כדי להתגבר על זה, וזה נקרא איש מלחמה.
3. שיר
4. קטע לדיון
אבל אתה תעשה את זה בחיים שלך ונראה. אני רואה רק דבר אחד: אין עוד "אין עוד מלבדו". יכול אתה לקבוע לפני שנראה לך העולם מחולק להרבה מאוד אנשים, זאת אומרת חלקים שיש בהם בחירה חופשית, רצונות שונים, מחשבות שונות, שהם כל פעם כל אחד פועל לכיוון משלו, שזזים לא על ידי כוח אחד, שחושבים לא על ידי כוח אחד, שפועלים, נו פועלים, ממש רוצים רצונות שונים.
עד שאתה לא רואה את הבורא שמלובש בעולם והעולם הופך להיות לשכינה, אז אין בשבילך "אין עוד מלבדו", זה סתם מילים
שיר
5.קטע לדיון
*** העיקרון הזה עד אין סוף... יכול להיות שזה נראה לך שאתה נמצא בזה. אז אני שואל: האם העיקרון הזה, "אין עוד מלבדו", הוא נמצא בתחילת תפיסת המציאות שלך או לא? זאת אומרת כשאתה מסתכל על המציאות בעיניים של "אין עוד מלבדו", ואתה רואה ומגלה בכל מה שאתה רואה, שזה הכול כוח אחד השולט בכל המציאות, וכל המציאות הופכת להיות לשכינה. כי כוח אחד פועל בכל החלקים, אז חלקים האלה כבר לא חלקים, הם כבר מחוברים.
שיר
6. קטע לדיון
אני לא יכול על עצמי שאני מבודד מאחרים, לקבוע שהוא אחד, העיקרון הזה לא קיים. הוא קיים רק בתנאי שמתחברים כמה רצונות בודדים, נפרדים, הפוכים, מרוחקים זה מזה. כשהם בכל זאת מתחברים יחד, ומתחברים רק על אותו עיקרון: "אין עוד מלבדו", רק כדי לקבוע אותו, והוא העליון והוא קושר אותם יחד והוא הקובע שהם אז נמצאים כאחד. ואז החיבור ביניהם אך ורק לשם לקבוע אותו עיקרון: "אין עוד מלבדו", ויוצא שהכלי נעשה בדיוק כמו אותו ה"אין עוד מלבדו".
הכנה
"יש תמיד ערך הפוך בין אורות לכלים , כי בכלים הסדר הוא שהעליונים גדלים בתחילה בפרצוף, שמתחילה בא כתר לפרצוף ואח"כ חכמה , ואח"כ בינה ואח"כ תפארת ואח"כ מלכות , וע"כ אנו מכנים לכלים כח"ב תו"מ. דהיינו ממעלה למטה , כי כן סדר ביאתם אל הפרצוף , והאורות הם בהפך כי סדר האורות הוא שהתחתונים באים תחילה אל הפרצוף, שמתחילה בא אור הנפש , אח"כ אור הרוח ואח"כ אור הנשמה ואח"כ אור החיה ואח"כ אור היחידה באפן , שמתחילה בא אור הנפש שהוא אור המלכות הקטן , מכל האורות ולבסוף בא אור היחידה שהוא הגדול מכל האורות וע"כ אנו מכנים תמיד את האורות בשם נרנח"י, דהיינו ממטה למעלה , כי כן סדר ביאתם אל הפרצוף"
1. קטע לדיון
** אדם שרוצה לראות רוחניות צריך להבין שהרוחניות רואים דרך נקודת הריכוז, כמו ראייה שנקודה הזאת זו העשירייה שמתקבצת לצורה כזאת, בהשפעה הדדית שמתחברים ואז רואים דרך זה את הבורא. לכן אין לנו ברירה, אם לא יהיה לנו נקודת הריכוז, לא יהיה לנו בעצם אותו הכלי שתופס. כל היתר אנחנו מפענחים כבר בתוך הרצונות שלנו, אבל נקודה הזאת לא קיימת בינתיים. [חלק א, ד25]
שיר
2. קטע לדיון
שאתם משתוקקים למטרה אחת אתם מתחילים להרגיש את עצמכם יחד הקשורים לאותה המטרה, זה מתגלה בבת אחת. זאת אומרת אתם משתוקקים למשהו ונפרדים בינתיים זה מזה, ומשתוקקים למשהו בזה שאתם מחפשים, רוצים להגיע, למשמש בזה אולי, איכשהו לאחוז בזה, אז כל היגיעה הזאת מזמינה מאור המחזיר למוטב, הוא משפיע עליכם, אתם לא מרגישים אבל אתם מתקרבים זה לזה וכך ולאט לאט כשמתקרבים זה לזה אתם מגיעים לחיבור. אותו מאור המחזיר על ידי יגיעות שלכם מרכז אתכם, מחבר אתכם, אמנם שאתם לא יודעים איך שזה בדיוק נעשה.
3. שיר
4. קטע לדיון
"אתם" זה.. באמת אתה צודק, זה לאו דווקא יכול להיות העשירייה שנמצאת לפניך, אתה לא מרגיש אותה בחיבור, אתה מרגיש שיש משהו שמתחבר, רצונות, נקודות שבלב. אדוני, תעשה מאמץ, אומרים לך ולא יותר מזה, אני לא יכול להסביר לך יותר, אין. להסביר אפשר רק מה שיש באדם, אין בינתיים. אני אומר לך, הנטיות ישנן, תתחילו לאסוף אותן כמה שיותר יחד, להשתוקק למטרה, זה הכול. והיתר.. על פני כל המאמצים האלה עובד האור העליון, והיתר הוא יעשה. אבל לא לעזוב את המאמצים.
]שיר
5. קטע לדיון[/color]
*** קודם כל, כל הזמן להיות בשטיפת מוח בחומר שלנו. אתה מבין, בכל מקום שאתה נמצא אתה חייב לשמוע, ואני ממליץ הכי הם מאמרי "שמעתי". נו אגרות אז יש שם דברים שהם לא כל כך שייכים לעבודת ה' אולי, למצבים פרטיים. אבל קודם כל זה לימוד, אין מה לעשות, ללמוד כמה שאפשר. וללמוד זה נקרא לשמוע, לא בשכל, לא בהבנה, אלא כל הזמן שים את עצמך תחת שטיפה על ידי החומר. שטוף את עצמך. זה דבר אחד.
שיר
6. קטע לדיון
** דבר שני, זאת קבוצה. זאת אומרת, להשתדל באיזושהי צורה לעבוד על חיבור עד שזה יהיה לך יקר. ונו זה הפצה ועוד כל מיני דאגות לעניין הזה, לתיקון העולם, אבל העיקר זה לימוד ואחר כך קבוצה. בלי לימוד קבוצה גם לא תעזור, אתה חייב כמו שהם כותבים בהקדמה לתע"ס אות קנ"ה, אתה חייב למשוך מאור המחזיר למוטב, הוא לא בא סתם מהקבוצה שתהיו שם חברים טובים. חסר חומר שהמקובלים כתבו ויש קשר דרכו משורש עליון עליך.
הכנה
"אחרי מעשים נמשכים הלבבות , אני מתחיל לתת מתנות למישהו מתוך זה בא לי אליו יחס כי במתנה אני מביע את הרצון שלי ואז אני מוסר לו את חלקי הנשמה שלי אז אם אני מתייחס אליו אני מעביר לו חלקי הנשמה , גם כלפי מישהו שאנחנו שונאים , אם אני חושב עליו חבל על הנשמה שלי אני מבזבז אותה למילויי של אותו אדם ....... לכן הכי טוב זה להתנזר לגמרי ממחשבות ופעולות רעות ולהתרכז רק בפעולות טובות"
1. קטע לדיון
צריכה להיות בחברה כולה, בכל בני ברוך העולמי, אווירה כזאת, מחשבה, כוונה, ידיעה, ביטחון, שכל מה שקורה זה סך הכול כדי לחזק אותנו, את הקשר בינינו, הקשר בינינו לבורא. ולמרות שאנחנו מרגישים בינינו הרגשה מרה לפעמים, אלו המקומות איפה שאנחנו צריכים להתעלות מעל ההרגש המר הגופני, להרגש אמת, הבירור הרוחני. כי "מר ומתוק" זה בירור של עולם הזה, ו"אמת ושקר" זה בירור של עולם העליון"
שיר
2. קטע לדיון
עדיין עלינו ללמוד מה זה חטא, מהי תוצאה מהחטא. איך הגענו לשבירה כדי לדעת איך לצאת ממנה. וזאת התוצאה. על ידי מה אנחנו היום יכולים לעשות בירור, על ידי מה אנחנו יכולים לתקן את עצמנו, שבירור הוא על ידי החיבור בינינו.. לא חיבור אלא מאמצים להתחבר, קודם כל בפעולות הגשמיות. בתוך הפעולות האלה גשמיות אנחנו לאט לאט שנתקדם, כי מאור המחזיר למוטב פועל על פעולות האלה גשמיות גם כן, אנחנו נגלה בפעולות הגשמיות גם תחילת הפעולות הרוחניות, ואז זה יתחיל להתברר כמו מתוך ערפל איך אנחנו מגיעים לתיקון הכוונות.
וכך לאט לאט יותר ויותר. הכול על ידי המאור המחזיר למוטב
3. שיר
4. קטע לדיון
קול התחתון הוא, שהדבור הוא בשביל שיהיה נחת רוח לאדם." לעצמו, כן. או על מנת להשפיע או על מנת לקבל.... יותר. "וזה שכתוב, "ויתנו את קולם". כמו כן, "נתנה עלי בקולה", זהו שגרם את כל החורבן." זאת אומרת שאותו קול שהיה צריך להיות בעל מנת להשפיע, גם הפכו לעל מנת לקבל. מה שאם כן צריכים לעלות הקול בעל מנת להשפיע, מה ששייך, וגם הקול שמדבר לעצמו, אפילו הכרחיות כמו שמסביר לנו בעל הסולם ב"מתן תורה", או ב"ערבות", שאפילו הכרחיות חייבת להיות בעל מנת להשפיע. שאני מקבל את זה כדי לחיות, אבל כל החיים שלי הם גם כן בעל מנת להשפיע. זה נקרא שמשתמשים נכון בשני קולות.
שיר
5. קטע לדיון
ברוחניות אין זמן. הכול תלוי בכוונה. מפני שהרשימות שבנו כל הזמן מתחדשות, לכן אני חייב כל פעם להיות על השמירה, להיות בשמירה, מה קורה עם הרצונות וכוונות שלי.
זאת אומרת אני צריך בכל רגע ורגע לחדש את המאמץ שלי לבנות בית המקדש. אני בונה אותו בכל רגע, כי כל פעם הרשימות מהשבירה עולות בי, וכל הזמן מביאות לי כל פעם צורת החורבן. זה מלכתחילה ככה כי אני אחרי השבירה, אני אחרי החורבן. אנחנו אחרי חטא אדם הראשון.
אז יוצא שאנחנו, כל רגע ורגע, נמצאים בחטא. ולכן כל רגע ורגע צריכים לתקן את מידת החטא שמתגלה בנו. לכן כתוב, בכל יום שאדם בונה בית המקדש, בונה. לא בונה, אז הוא מחריב אותו.
שיר
6. קטע לדיון
תיקון הוא בגילוי החטא ובתיקון החטא. כי בגילוי החטא, שאנחנו לא מודעים לזה שאנחנו נמצאים בחטא. דבר עם אנשים. הם לא יגידו לך, איזה חטא ואיזה מה? כלום. זה לגלות את הקלקול. ואחר כך לתקן. אז לפחות לגלות באיזה מצב אני נמצא. שאני כולי, בכל הרצונות שלי, נקרא "בית המקדש החרוב", השבור, הנחרב. שאני כולי, כל פעם, כל רגע ורגע שאני לא קם, מקים אותו, במידה שהוא מתגלה בי כנחרב, לא דורשים ממני חוץ מזה, אז במידה הזאת אני נחשב כאני החרבתי אותו
אינדקס