סיכום משיעור בוקר 31.03.2015 חלק א' ( מאמר "בא אל פרעה - א'" ) 33 דקות

"..."בא אל פרעה". וקשה, הלא "לך אל פרעה" היה צריך לומר. ומתרץ הזהר (בא דף י"א ובהסולם אות ל"ו) "אלא שהכניס אותו את משה, חדרים לפנים מחדרים, אל תנין חזק אחד עליון, כיון שראה הקב"ה שמשה ירא, אמר הקב"ה, הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנין הגדול, הרובץ בתוך יאוריו, שהקב"ה היה צריך לערוך עמו מלחמה, ולא אחר, כמו שאתה אומר, אני ה', שדרשו, אני ולא שליח. נמצא שבא יהיה פירוש היינו, שנינו ביחד".

ולפרש את זה בעבודת ה', אז קודם כל צריכים לדעת, מהי הדרישה שלנו עבור זה שאנו עוסקים בתורה ומצות. זאת אומרת, איזו תמורה אנו דורשים עבור זה. והתמורה צריכה להיות ברורה, בכדי שנבין, שכדאי לנו לוותר על תענוגי הגוף, אם אנו מבינים, שזה הוא מפריע לנו להגיע להמטרה, שהיא התמורה שלנו, שעל ידי התעסקותנו בתורה ומצות, נקבל את המטרה הנשגבה זו, שהמטרה היא תמורה עבור ויתור על תענוגים גשמיים.

לכן צריכים לדעת, כי עיקר השכר שאנו רוצים עבור קיום תורה ומצות, הוא דביקות בה', שהוא ענין השתוות הצורה, שהוא בחינת "ולדבקה בו", כמו שאמרו חז"ל…"


אבל צריכים להבין מה זה וויתור , אם יש לי אפשרות להרוויח מאה אלף דולר ותמורת זה אני צם יום אחד אז אני חושב שכולם מרימים את היד . זאת אומרת זה נקרא וויתור ? זה לא נקרא וויתור , אבל אם יגידו לי תצום יום אחד ולא תקבל כלום או אפילו תצטרך לשלם על זה , זאת אומרת נגד השכל , אז איך אני יכול לעשות ? אני לא יכול . אני יכול בתנאי שאני מרוויח משהו אחר , שכדאי וללא כדאי המכונה לא עובדת . לכן על איזה וויתור הוא מדבר כאן לא מובן


"..."ברא הקב"ה יצר הרע, ברא לו תורה תבלין". כי זה הכלי שיכולים לקבל את מטרת הבריאה, שהיא נקראת להטיב לנבראיו, שהיא נקראת בשם "גילוי אלקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה", כמו שכתוב בספר "מתן תורה" (דף ס"ד).

וידוע, כי עיקר העבודה הוא בעשיית הכלי. מה שאם כן המילוי, שהוא השפע הנשפע להכלי, הוא בא מצד העליון, שהוא בחינת רצונו להטיב לנבראיו, ובטח מצדו אין שום מניע שיפריע מלתת לנו. וכל החסרונות שאנו מרגישים, הם מסיבה שאין לנו כלים לקבל את השפע, כי הכלים שלנו באים מצד השבירה, כי מסיבת שבירת הכלים שהיתה בעולם הנקודים, יוצאו הקליפות, שהן בחינת לקבל בעמ"נ לקבל, שפירושו של "שבירה" ברוחניות הוא, כדוגמת שבירת כלי בגשמיות, כמו שכלי הגשמי, אם הוא שבור ואתה נותן בתוכו איזה משקה, אז המשקה יוצא לחוץ, כמו כן ברוחניות, אם נכנס בהכלי מחשבה של רצון לקבל לעצמו, אז השפע יוצא לחיצוניים, היינו לחוץ מהקדושה.

"קדושה" נקראת "לשם שמים" וחוץ מלשם שמים נקרא "סטרא אחרא", שהוא צד השני של הקדושה. לכן אומרים, שהקדושה נקראת "להשפיע" וטומאה נקראת "לקבל". ומשום זה, שאנחנו נולדנו אחרי השבירה, וממילא הרצון שלנו הוא רק לקבל, לכן לא יכולים לתת לנו שפע, שבטח הכל ילך לצד הסטרא אחרא.

וזו היא כל הסיבה שאנו מרוחקים מלקבל את הטוב והעונג, שהכין ה' בעדינו. כי כל שהוא יתן לנו לא ישאר זה אצלנו, אלא זה ילך לאבדון, כמו שאמרו חז"ל "איזה שוטה המאבד מה שנותנים לו". משמע מכאן, ששורש הסיבה שהוא מאבד, הוא בשביל שהוא "שוטה". ומדוע "השוטה" מוכרח לאבד, ו"החכם" נשאר אצלו מה שנותנים לו ואינו מאבד.

אלא יש לפרש ש"שוטה" נקרא, אם הוא נשאר עם הטבע שלו, שהוא אהבה עצמית, ולא עוסק עם תחבולות, שתהיה לו האפשרות לצאת מהרצון לקבל. שלמרות שיש הרבה סגולות ותחבולות לצאת מטבע שלו, והוא נשאר עירום כביום הוולדו, מבלי לבוש אחר, שהלבוש הזה נקרא לבוש של הרצון להשפיע, שעם לבוש דלהשפיע הוא יכול להלביש את הטוב ועונג מה שהוא צריך לקבל…"


שאלה : אנחנו ,בעצם , אם אני פעם אחד מגיע למסכמה, שהאגו שלי הוא לרעתי ורצוי להתפטר ממנו , אז ,אחרי החלטה כזאת ,אני יכול להתרומם .

למה זה קורה ,שאני שוב ושוב נכנס לאותו סיפור , לאותו מכשול ?

אז ,אני נמצא ,כמו שוטה . מה לעשות ,כדי שנוכל בצורה עיקבית , פעם אחר פעם להרוס את האגו שנותן לנו , מביא לנו רק צרות ?

למה אנחנו , אומנם ,שיודעים את זה ,מאוד חלשים נגדו


שאלה : איך זה קורה ,שאנחנו מוותרים ממש להלחם נגדו ?

יש לי תכונה כזאת ,שאני מרגיש ,שהיא ממש קוברת אותי ואני ,בכל זאת ,חלש ,אני שוטה , אני שוכח , סולח , אני עובר ככה למצב הבא . איך זה קורה ?

זה דופק אותי כל רגע ואני מרגיש ,עד כמה שאני מפסיד , כל דברים הבלתי נעימים ,ויחד עם זה ,אני בולע וממשיך . איך זה ?

מרגישים את זה ? תסבירו לי



"...אבל יש שהאדם מתחיל בעבודה דלהשפיע, והוא מסביר להגוף, שזוהי כל מטרת עבודה, היינו לקבל כלי דהשפעה. אבל אחרי כל אלו הוויכוחים שיש לו עם גוף, הגוף אומר לו, שאין אתה יכול לשנות את הטבע, ממה שהבורא ברא אותו. וכיון שהבריאה נבחנת לבחינת "יש מאין", הוא רק מבחינת רצון לקבל, איך אתה מעיז לומר, שאתה יכול לשנות הטבע, ממה שהבורא ברא אותו.

ועל זה נאמר "בא אל פרעה", היינו, שנלך ביחד, שגם אני הולך אתך, בכדי שאני אשנה הטבע,.."


מאיפה זה מתחיל ?

אם אני רוצה לברוח מיסורים , מבעיות , מכות - זה דבר אחד , אם אני רוצה לגשת למשהו טוב יפה זה דבר שני . אבל ,בשביל זה אני צריך לבוא לפרעה ?

זה לא נקרא בוא אל פרעה . אני צריך את הבורא די להגיע למטרה יפה או לברוח מהיסורים ?

עדיין זה לא נקרא ,שאני רוצה לצאת מהשליטת הפרעה . אם אני רוצה להגיע למשהו טוב בעיני , לפי הטבע שלי ,או ,לברוח ממשהו רע בטבע שלי ( שאני מבין ) ,אז , זה לא נקרא שיש לי עסק עם הרוחניות בכלל , לא עם הפרעה ולא עם הבורא .

הפרעה ,זה שמפריע לי להתעלות ליחס אחר לגמרי לבריאה , שלא חשוב לי ,כמה שאני מפסיד או כמה שאני מרוויח , אלא ,שחשוב לי כמה שאני יכול להיות למעלה מזה , מרווח והפסד , שאני , כרוצה להגיע לערכים הרוחניים , שלא תלויים ברצון לקבל , אז ,נקרא שיש לי עסק עם הפרעה , שהוא לא משחרר אותי ומכניס אותי שוב ושוב לרווח והפסד הגשמי ( ברצון לקבל ) .

יש מישור ,שבו אני עובד לפי תן וכך ( רצון לקבל ) , כמה שאני מפסיד וכמה שאני מרוויח בכל מה שיכול להיות - זה לא שייך לרוחניות.


רוחניות מתחילה מזה ,שאני רוצה להתעלות מעל החשבון הזה ולעשות חשבון שלי מעל הרצון לקבל שלי , בניגוד אליו , לפי הערכים החדשים , שהם כולם מחוץ לרצון לקבל , הם מעבר לכל החשבונות שלו לטובת הזולת או לטובת הבורא , ללא שום פניה לעצמי ואז אני מרגיש ,שאני פשוט לא נמצא בזה , זה נעלם ממני.

מה זה נקרא ללא שום פניה לעצמי ?

אז , אני מרגיש ,שכל פעם ,כאשר אני חושב על זה קצת , כמו שאתמול חשבנו , שלשום , לפני שבוע , חודש חשבנו על זה ,לפעמים ,ושוב נעלם מאיתנו וחזרנו לחשבונות הרגילים שלנו - זה הפרעה , ששולט עלינו . ואנחנו לא יכולים כאן שום דבר לעשות . למה ?

כי הוא שוב בא , הכוח הרצון לקבל הזה המיוחד , שמוחק את הרוחניות ( את הקומה שניה ,שאני רוצה לבנות , ששם חשבונות הם לא כלפי , לא כלפי רצון לקבל,אלא ,כלפי זולת , רצון להשפיע ) והוא מכניס אותי בחזרה , לעבדות שלו ולא נותן לי לצאת לארץ חופשיה הזאת , לחרות ממנו .

החירות ממנו נקרא ,שאני לא עושה חשבונות על רווח והפסד בתוך הרצון לקבל שלי , אין לי חשבון כזה .


שאלה : אז , איך אני ,אם כך , משתדל להחזיק את עצמי ברמה השניה , בקומה השניה הזאת ,מעל חשבונות של רצון לקבל ,שאני עושה במישור הזה הגשמי ?

איך אני משתדל לעלות למישור אחר לגמרי , ללב החדש , למוח חדש , רגשות וחשבונות החדשים , איך אני יכול להחזיק שם ולא לתת לעצמי ליפול שוב לעבדות במצרים , עבדות של פרעה ?

תנו לי איזו עצה , איך לא ליפול ?


"...ועל זה נאמר "בא אל פרעה", היינו, שנלך ביחד, שגם אני הולך אתך, בכדי שאני אשנה הטבע,..."

זאת אומרת ,הבורא לא נותן פתרון יפה : בוא אני מציל אותך , אני עושה לך משהו ,הוא ,דווקא ,דוחף עוד יותר פנימה



"...ואני רוצה, שרק אתה תבקש אותי, שאני אעזור לך לשנות את הטבע, ולהפוך אותה מרצון לקבל לרצון להשפיע, כמו שאמרו חז"ל…"


כדי ,שיוכל לבקש ,חייב אדם להיות ממש בתוך פרעה , חזק להרגיש את העבדות



"...ואני רוצה, שרק אתה תבקש אותי, שאני אעזור לך לשנות את הטבע, ולהפוך אותה מרצון לקבל לרצון להשפיע, כמו שאמרו חז"ל (סוכה נ"ב) "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזר, אינו יכול לו".

אולם גם זה יש להבין, בשביל מה צריך הבורא, שיבקשו ממנו. זה מתאים לבשר ודם, שהוא רוצה את הכבוד, שיבקשו ממנו, בכדי שידע שהוא עזר לו. אבל איך שייך לומר דבר כזה אצל הבורא. אלא לפי הכלל "אין אור בלי כלי", זאת אומרת, שאי אפשר לתת למי שהוא מילוי, אם אין לו חסרון, כי כל זמן שאין חסרון לדבר, אם נותנים לו, אין טעם בהדבר. אם כן, הוא לא יודע להחשיב את הדבר. ואז הוא לא ישמור את עצמו, שלא יגנבו את הדבר. היינו, שיש אנשים שהם כן מבינים את החשיבות שבדבר, והם יקחו ממנו זה הדבר.

וזוהי הסיבה, שהאדם צריך לבקש עזרה מה', בכדי אם יתנו לו איזו הארה מלמעלה, שידע לשמור אותה, שלא יקחו ממנו החיצוניים, שהם כן יודעים מה הוא הערך של איזו הארה דקדושה. לכן כשהאדם מבקש מה', שיעזור לו, וענין הביקוש האמיתי מתחיל דוקא בזמן, שהאדם רואה, שאין הוא מסוגל לעזור לעצמו, אז הוא יודע בבירור גמור, שאין עצה אחרת, אלא לבקש מה', שהוא יעזור לו, אחרת הוא נשאר בפירוד מהקדושה, ואין שום עצה לצאת מהמצב דאהבה עצמית. לכן כשה' עוזר לו, הוא יודע כבר, שזה נכס חשוב וצריכים לשמור מאוד, שלא יקחו זה החיצוניים…"


שאלה : איך אני יוכל לפתח רצון חדש ,לאיזה מצב מעורפל , מצב ,שלא מובן ולא ידוע לי , שזה נקרא רוחניות , שהוא למעלה מכל הכלים שלי , שבהם אני יכול לבדוק טוב לי רע לי , פחות ,יותר , כלפי סביבה , כלפי עולם ?

איך אני יכול לפתח כל כך חסרון גדול לרוחניות ,שאני ממש יחייב את הבורא לעזור לי ?

הוא נותן לי פרעה , שמושך אותי בחזרה , לכל החשבונות הגשמיים . איך אני יפתח על פני זה חסרון לרוחניות , שירצה לברוח מהפרעה , כל מה שאפשר , כאשר אני כבר מיואש ,אז ,אני צועק לבורא , הצילו וזה לא מחיים הגשמיים , הם יכולים להיות טובים מאוד , אלא , חסר לי משהו שזה לגמרי לא מוחשי , לא שאפשר לבדוק , לראות , להסביר לאחרים לכדאי ?

איך אני מקבל חסרון כל כך גדול לרוחניות ?

תודה לאון